Meals and BrachosHalachos of Netilas Yadayim Before Bread

One must wash his hands and recite the bracha of al netilas yadayim before one eats bread[1] קנח, א.

ונטילה זו היא דרבנן, ויש ב' טעמים, א' משום סרך תרומה, ועוד משום נקיות וקדושה (מ"ב סק"א). ואסמכוה על מי חטאת או על קדוש רגלים במקדש (מ"ב קנט, א).

והמזלזל בנטילת ידים מביא לידי עניות (?)

וע' גמ' ברכות (נג:) ותנא דבי אליהו רבה (פט"ז) אסמכוהו אקרא (ויקרא יא, מד) והתקדשתם והייתם קדושים, וע"ע גמ' חולין (קו.) אמסכיה על הפסוק וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים.

והטעם שתיקנו דוקא בפת, משום שהוא אכילת קבע, או משום דרוב אכילת תרומה הוי לחם (מ"ב ? ושעה"צ שם). וע' מג"א כ' משום דמדאור' אין חיוב תרומה אלא בז' מינים. , or makes a meal of bread-like food, which requires the bracha of hamotzee[2] מ"ב (קנח, ח) ומג"א (סק"ב), ודלא כדברי השל"ה (הו"ד מג"א שם) שיטול בלא ברכה. .

A. Which Water to Use

One may not wash with water that was already used for some other purpose[3] קס, ב , such as washing someone else’s hands[4] רמ"א קס,יא or washing dirty dishes[5] קס, ב. ואם היו הכלים מודחים, כשר. . If someone touched water in a cup, the water is still kosher to use for netilas yadayim[6] רמ"א (קס, יא) .

One may not use saltwater[7] קס, ט or discolored water[8] קס,א. וילפינן ממים של כיור דפסולים בשנוי מראה (מ"ב סק"א). אבל אם נשתנה ריחו, של"ה מחמיר אבל אין צריך להקפיד בזה (מ"ב סקי"ב).

ואם נשתנו מחמת עצמן, כגון שעמד זמן רב על שנעשה ירק, השו"ע פוסל, אבל מ"ב כ' האחרונים הסכימו דמותר. for netilas yadayim. Nonetheless, when the water constitutes a valid mikvah, these waters are valid for dipping one’s hands in instead of pouring on them, so if the only water available is a polluted lake or saltwater ocean, one should dip his hands in. The bracha of al tevilas yadayim should be recited, because al netilas yadayim can only be recited when using water which is valid for pouring[9] מ"ב (קנט, צו) .

If water which was used for other purposes was mixed with clean water, and the majority is clean water, the water may be used for netilas yadayim. If discolored water was mixed with clean water, and the resulting mixture is not discolored, it may be used[10] מ"ב (קס, כג) . If only fruit juice is available, one may use it for netilas yadayim[11] קס, יב, ומ"ב (סד), דלדעה א' בשו"ע דוקא מים, ולדעה ב' מותר ליטול ביין או במי פירות, וע' רמ"א י"א דוקא ביין לבן ולא ביין אדום, ולדעה ג' מותר ליטול במי פירות אבל לא ביין. .

One should not use hot water (112 degrees Fahrenheit) for netilas yadayim, but if there is no other water available, and one does not want to wait for it to cool, one may use it[12] מ"ב (קס, כז), דלכתחלה ימתין עד שיצטנן. ולדעת שו"ע (סע' ו) מים חמים כשרים אפי' לכתחלה. .

B. Proper Washing Cup

One should not wash with a cup that has a hole in it[13] קנט,א. ורק פסול אם הנקב מכניס משקה כשנכנס למים אבל אינו נפסל אם רק מוציא מים כשנותן מים לתוכו , or with a utensil which is not made to hold things inside it, such as a hard hat[14] קנט, ד. ובשעת הדחק גדול, מותר ליטול בדבר שאינו נעשה לקבל מים (מ"ב קנט,כא) .

One should not wash with a cup that has a spout which is higher than the rim of the cup. If it is level with the rim of the cup, it is permitted[15] מ"ב קנט,כד .

One may use a disposable cup for washing netilas yadayim[16] מה נדבר (הל' שבת עמ' ?) בשם הגר"מ היינעמאן, דמה שכתב באג"מ (או"ח ג, לט) שאין להשתמש בו לקידוש הוא משום שאין לכלי זו שום חשיבות, אבל לנטילה אינו צריך כלי חשוב. .

According to some, one should not use a bottle with a small opening (e.g., water bottles) for netilas yadayim, because it only releases short bursts of water, and the hand must be washed in one continuous pouring. Therefore, it is preferable to use a different utensil if available, but if no other utensil is available, a bottle may be used[17] מ"ב (קסב, ל) (because the stream is only briefly interrupted).

If no utensil is available for netilas yadayim, one may dip his hands (once[18] קנט,יט ) into certain lakes[19] זוחלים פסולים. ואם מקורו ממעין, כשר, ע' הערה הבאה. or any kosher mikva and, if the water would be valid for pouring (see earlier), recite al netilas yadayim[20] קנט,כ וכ"כ מ"ב בשם האחרונים, דלא כרמ"א כ' שמברך על טבילת ידים . [21] ואם הטביל ידיו בכלי, אם הכלי מחובר לקרקע לא עלתה לו, ואם אינו מחל"ק יש אומרים שעלתה וי"א שלא עלתה ובשעת הדחק יש לסמוך על המתירים (שו"ע קנט,טז). והט"ז כ' שאפי' בדיעבד אין לסמוך על זה. ולמעשה, הרוצה לסמוך על זה לא יברך על הנטילה ויכרוך ידיו במפה כשאוכל.

ואם הטביל ידיו במי מעין עלתה לו אע"פ שאין בו מ' סאה (קנט,יד). ואם הטביל ידיו במקוה שאין בו מ' סאה, לרשב"א עלתה לו ולרש"י לא עלתה, והשו"ע (קנט,יד) מיקל ורמ"א כ' יש להחמיר לכתחלה.

ובמים זוחלים שיש בהם מ' סאה יש להסתפק ויחזור ויטול בלי ברכה (סע' טו ע"פ מ"ב).

ובמים שאובים של מ"ס, להרמב"ם אין מטבילין ולראב"ד מטבילין (סע' טז) והעיקר כדברי רמב"ם (ביה”ל שם).

ואין אין שם מים לטבול ידיו, יכול לטובלם בשלג (שו"ע קס, יב, ע"פ דבריו בב"י (יו"ד רא) דרק בשעת הדחק מותר לעשות כן, ולסמוך על דברי הר"ר שמריה). והיינו רק אם יש מ' סאה במקום אחד, אפי' הוא נמוך מאד (מ"ב ס"ק נח). וע' מג"א (ס"ק טז) ציין להש"ך (רא, עא) דלא מהני טבילה בשלג אלא אחר שריסקו (וע' מחה"ש על הש"ך שם למה המג"א הבין כן), אבל בשעה"צ (סא) הביא שיש סוברים דאפי' להש"ך מותר לטבול בשלג שלא נימוח.  

In case of necessity, if one has a sink available but no cup; if there is a hot water tap, on should open the hot tap while his hand is under it so the first rush of water falls on his hand, close the tap, and do so once more, and then repeat this process for the other hand[22] צי"א (ח, ז) מיקל בזה בשעת הדחק כיון שהדוד הוי כלי, אם אינו מנוקב למטה. וכן מקיל בקצות השלחן (בדה"ש ס"ס לה). [ולא כתבו שם שאם מחזיק מ' סאה לא מיקרי כלי.] . If only cold water is available, one should perform this process and afterwards, one must allow the sink to fill with water and dip one’s hands in it while the water is still running, and the washing is valid[23] ע' מנחת יצחק (ח"ד, כא, ו) מקיל בזה בשעת הדחק. כיון שבזמנינו אין המים באים מכלים. אמנם, הנוטל ידיו מן הכלי, יניח יד אחד מלמטה וימשיך עליו מים מלמעלה מן הברז. ואם המים באים מדוד שעל הגג, ע' ציץ אליעזר (ח, ז) מקיל בזה בשעת הדחק. וע' מ"ב (קנט, מז). .

C. How to Wash

One should remove anything which is on or stuck to his hand before washing, because it is an impediment (chatzitza) which prevents water from purifying the hand[24] קסא,א. ואם יש דבר כגון צרור על ידיו, אע"פ שהוא רפוי והמים נכנס תחתיו, אם רחץ בפחות מרביעית על כל יד, צריך לחזור וליטול כיון שהמים שעל גב הצרור לא נטהרו, וטימאו היד (שו"ע קסב, ט). אבל, לדידן דרגילין ליטול ברביעית על כל יד, אין נפקא מינה בכל זה (מ"ב קסב, סד). . However, if it was only a tiny amount, and people would generally not mind its presence, one need not remove it[25] ביה"ל (שם ד"ה כגון) . For example, if one makes a peanut butter sandwich and has some peanut butter stuck to his fingers (more than just a tiny amount which he doesn’t care about), he must wipe it off before washing. If he only realized after washing that it was there, he must wipe it off and wash again with a bracha.

One who is wearing a ring should remove it, if there is a specific act which one performs on occasion which requires removing it (such as a ring with a stone on it, which one would remove before kneading dough). If one doesn’t regularly perform any action which requires removing it, one may leave the ring on when performing netilas yadayim[26] קסא, ג, ע"פ רמ"א שם .

If one has ink or dye on his hand, and it does not feel raised when one touches it, he need not rub it off before washing. If one has paint or other substances on his hand which can be felt, and he does not want it there, he must remove it before washing[27] עמ"ש {בהל' חציצה בטבילה} . Nail polish or hand paint is not a chatzitza, because one wants it to be there[28] קסא, ב , but once it has started chipping off and one wants to remove it, it must be removed before netilas yadayim[29] ? כן נראה פשוט, כיון דבאותו שעה אינם רוצות בזה. [אמנם לא ברור לי אם יש על הצפרניים ממשות של צבע או אם הוא חזותא בעלמא.] .

If one’s hands are dirty, he should pour a little water on them to clean them and then pour 3 oz. on the hand[30] רמ"א קסב,ב . If one has a bandage on his hand, he should wash the rest of the hand, and if it falls off during the meal, he must either put it back on[31] מ"ב ?

ואינו צריך ליטול ידיו אם רוצה להחזיר הרטיה, ע"ש. [ונ"ל ראי' לזה, דמבואר בגמ' ערובין דמותר להחזיר רטיה במקדש כשנפלה בשבת, ולא כתב שצריך לעשות קידוש ידים קודם שיחזרנו, וכיון דאסמכו נטילת ידים מקידוש ידים במקדש, א"כ גם בנטילה יכול להחזיר ואין צריך ליטול קודם.] or wash his hands again[32] קסב,י ומ"ב. ומ"ב כ' טוב לכסות הרטיה בדבר אחר לאחר הנטילה.

[ודבר מעניין, דבנטילת ידים אם הסיר חציצה שאינו מקפיד עליו אחר נטילה, צריך נטילה שנית, אבל בשאר חייבי טבילות, כגון אשה שטבלה לנדתה, לא מצינו חומרא זו, ונ"ל דכיון שאחר שנפלה לא החזירה, הוי כמגלה מילתא למפרע שלא היה מקפיד שישאר שם כיון שהיה רק לפני כמה דקות שנטל ידיו, משא"כ באשה שנפלה רטייתה הרבה זמן אחר טבילה, אין לומר כן.] .

One may wash even if his hands are wet[33] ביאה"ל (קסב, ב ד"ה הנוטל). ואם נגע בברזא שנגע בו חבירו עם מים טמאים על ידיו, ע' מג"א (קסב,י) שיכול לטהר המים שעל ידיו, וכ"כ ביה"ל שם, וע' חזו"א (כד, כ) שאינו מועיל לטהר המים שעל ידיו וצריך לנגבם תחלה or the cup handles are wet[34] מ"ב (קסב,מט), וע' שעה"צ (מא) יש חולקים.

ואם נגע חבירו שלא נטל כדין באוזן הכלי או בברז, והיו המים שעליו טמאות מחמת נט"י, משמע במ"ב שאין לחוש לזה. וע' מחה"ש (ס"ק טז) דמים אלו יטמאו את ידיו. [ולי צ"ע, דאין זה תלוי בדיני טומאה וטהרה, אלא כל שאצל הנוטל לא היה המים טמא, אפי' אם המים היה נוגע במת או בשרץ קודם לזה, אצל הנוטל אינו פסול כלל בנטילה דהוי כשאר מים שנגע בו קודם נטילה (ע' ביאה"ל רסב, ב) דלא חשש המ"ב שם אם המים היה טמאים או לא, ונ"ל פשוט מסברא כמשמעות המ"ב.] (especially if he pours at least 3 oz. on each hand). The water which is poured afterwards purifies the water on his hands.

The first pouring should cover every part of one’s hand, and one should use at least 3 oz. One should preferably wash each hand twice[35] מ"ב (קסב,כא) וכמ"ש בשעה"צ (סק"א) להראב"ד שאפי' נוטל ברביעית צריך ליטול מים שניים, וכן סתם במש"ב. וכ' שם שיש לנהוג כן לכתחלה אבל אין צריך לטרוח על זה, ויתנה שיהיה בלי נדר. וע' שו"ע (סע' ד) שסגי במים ראשונים. וע' רמ"א בהג"ה (סע' א) שיש ליטול ג' פעמים, ומ"ב הראה להמג"א שסיים בצ"ע על דבריו. . However, it is more important to ensure that the first pouring on each hand contains at least 3 ounces[36] מ"ב (קס, סז) כיון שיש כמה דברים שאין צריך להקפיד בהם אם שופך רביעית בבת אחת על כל יד ויד. ומעיקר הדין די ברביעית אחת לשתי ידיו, וכתבו האחרונים דלכתחלה יטול ברביעית על כל יד, ויותר טוב ליטול במים הרבה (קנח,ט ומ"ב שם) , even if there would only be enough water to wash once[37] חיי אדם (?), וכן משמע במ"ב שנטילה ב' פעמים אינו מעיקר הדין אבל ליטול עם רביעית בב"א לפעמים צריך מדינא .

The entire hand should be washed, up until the wrist (and absolutely must wash at least his fingers until the last knuckles)[38] קסא,ד. וע' ביה"ל שמאד צריך ליזהר בזה. וע' עטרת זקנים (שם), י"א שצריך לרחוץ רק עד הפרק השני של אצבעותיו, ובגודל עד פרק הראשון. וע' פמ"ג (אש"א קסא, יב) משמע שיש ליטול עד כל היד משום מלא חפני טיבותא, עכת"ד, אבל ט"ז (סק"ו) כ' אין זה בכלל אנא משאי מלא חפני מיא כ' דשם מיירי במקום נטילה משא"כ שלא במקום נטילה. .

Every part of the hand must be wet from the pouring, including the sides of the fingers and the bottom of the palm[39] ע' מ"ב (קסב, ט).

ואם יקפוץ ידו ולא יגיע מים לכל חלקי היד, נראה דהוי כאשה כעצמה עיניה ביותר, וצריך ליטול שנית (ע' יו"ד קצח, לט י"א דלא עלתה לה טבילה). [ויש להעיר בזה דהא החציצה בידו הוא רק שאר חלקי ידו, וא"כ הוי מין במינו, ומין במינו אינו חוצץ, כמבואר בגמ' (סוכה לז:). ונראה שיש בזה כמה מהלכים:

א'- גמ' יומא (נח.) כ', הטעם דרגל חבירו לא הוי חציצה, בנוסח רש"י "שאני רגל דלא מבטל ליה", ופירש"י "לא מבטל ליה. חבירו את רגלו עד שיגמור העבודה", דהיינו דאע"פ שיכול לבטלו שם כרגע (ע' שפת אמת על רש"י שם) אבל לא שייך שיהיה דעתו לבטלו שם כל הזמן שצריך, ולכן אינו בטל אצלו. ולפ"ז, גם בזה הרי צריך לעשות טהרה שישאר עד סוף אכילתו, ואם יקפוץ ידו ולא יגיע מים לכל היד כי הקמטים הפנימים נחשבים כאילו הם בתוך הגוף וחלק בחיצוני נידון כאילו הוא ממש כל עורו, אח"כ כשיפתחנו הרי יש עוד חלק מידו דכאילו לא היה בעולם עד עכשיו, וצריך נטילה. אבל לפ"ז צריך טעם אחרת למה בטבילת נדה יהיה חציצה, דהא שם צריך רק לעצום עיניה עד גמר הטבילה, דזה הוי כגמר עבודה. ועוד צ"ע על רש"י מגירסתינו בגמ', כמו שאפרש בטעם הבא.

ב'- גירסתינו בגמ' "שאני רגל דלא מצי מבטל ליה", משמע, כיון דלא שייך שיחשוב דרגל חבירו הוי כחלק מרגלו, משום זה אי אפשר ליבטל אצל רגלו, משא"כ בשאר דברים, כגון עלי הדס, דבטילים אצל ההדס משום מין במינו (ע' גמ' סוכה הנ"ל). וא"כ, לא שייך לבטל דבר אלא אם במציאות יכול לחשוב עליו שזה באמת צורת הגוף ודעתו שישאר כך. וא"כ, בקפצה ידו או עצמה עיניה, הוי חציצה כיון דאין שייך דדעתו שזה צורת גופו הרגיל והקמטים שבפנים הם כאילו חלק מגופו הפנימי.

ב'- יסוד מין במינו הוא משום ביטול, וכיון שאין דרכה בכך, לא הוי בטל אצלו. וכן נראה דעת תוס' (זבחים קי.), ונראה דבגליוני רעק"א (שם) הבין דתוס' פסק כלישנא בתרא בגמ' יומא (נח.), שאם אינו דרך שירות, פסולה, וא"כ גם על רגלי חבירו, פסול כיון שאינו כדרכה, ולכן הוי חציצה, כמש"כ תפא"י (בועז, זבחים יג, א). וה"ה בעצמה עיניה בטבילה או ידו בנטילה, כיון שאין רגילה להיות נקפצת, הוי חציצה.

ג'- תפא"י (מסקנתו שם) כ' הטעם, דמין במינו א"ח אין ר"ל דהוי כב' הדברים נוגעים זה את זה, אלא כעומדים מרוחקים זמ"ז אבל בלי חציצה, וא"כ כיון שיש דין דצריך שיגעו מים בכל הגוף, הוי טבילה פסולה. [ונ"ל להביא ראי' לזה מדברי ריצב"א (הו"ד תוס' יומא נח.) דלדעתו טעם הפסול דלקיחת כלי שרת ע"י דבר אחר הוא משום דכתיב ולקח הכהן ודרשי' בעצמו של כהן, ואע"פ דלא מיקרי חציצה (כמבואר לענין לולב) אבל עדיין לא הוי עצמו של כהן, עכת"ד. ולפי דבריו גם לענין טבילה י"ל דלא הוי ממש מים על הגוף, אע"פ שהחציצה הוי מינו. . Therefore, while washing, one should open his hand, with his fingers slightly apart, with the palm perpendicular to the ground. To ensure that water completely covers both hands[40] ע"פ פמ"ג (אש"א קסב, ז). וע' ומ"ב (קסב, כד) כ' כדי להסיר הלכלוך, וכ"כ מג"א בשם אבודרהם שזה טעם השפשוף.

[ונראה שיש נפק"מ בין הטעמים, שאם להסיר הלכלוך לכתחלה ישפשף קודם נטילה שנייה, ואם להביא מים על כל היד מסתבר שיכול לעשותו אחר הנטילה, וע' לבוש סק"ז כ' לשפשף אחר נטילה].

וע' ט"ז כ' דאפי' המטביל ידיו צריך שפשוף, ופמ"ג הקשה עליו, דטעם השפשוף שמא לא באו המים בכל חלקי היד, ובטבילה מסתמא באו המים בכל חלקי היד ואין צריך שפשוף, וצ"ע, עכ"ד. ונראה דלטעם המ"ב, אפי' בטבילה צריך שפשוף.

וע"ע דרישה (סק"ג) כ' טעם השפשוף כדי להסיר המים הטמאים. , one should rub his hands together after washing[41] רמ"א (קסב, ב). [וע' ב"י, ואפשר המקור כיון דבקידוש ידים ורגלים הכהנים עשו שפשוף, כמ"ש תוספתא מנחות א, ז). . It is preferable to point one’s hands upwards after washing[42] מש"ב (קסב,יא), שכ' שכיון שסתם השו"ע להקל שאין צריך להגביה ידיו, יש להקל בשעת הדחק, ובפרט כיון שאנו נוטלים ברביעית. והמג"א כ' שטעם ההגבהה הוא מן הקבלה, ויש עוד טעם שהוא חשש שמא יצא המים חוץ להפרק ויטמאו, ואח"כ יחזרו ויטמאו ידיו .

If, after washing, one’s hand touched someone else’s unwashed hand, he should dry his hands and wash them again[43] מ"ב (?), ע"ש מחלקת, והא"ר מקיל בזה. . (However, if someone touched his hands when they were wet during a meal, he need not wash them again[44] חזו"א (כה, יג) .)

If, after washing, one touched a part of his hand (until the wrist) which the water did not reach, he must wash again. However, if he touched that area after he dried his hands[45] מ"ב (קסב,נו), וכ' אף אם נתלחלחו אח"כ לית לן בה כיון שכבר טיהר ידיו ונגבן , or he touched an area above the wrist, he need not wash again[46] קסב,ז .

After washing one’s hands and rubbing them together, he should recite the bracha before drying them[47] מ"ב (קנח, מא). וע"ש ששו"ע כ' כדעת הרמב"ם שיברך קודם נטילה, ונהגו לברך אחר נטילה ראשונה ושפשוף, שכבר ידיו נקיות, קודם מים שניים. ולא מבואר במ"ב אם יברך קודם שפשוף או לא, אבל משמע בשו"ע הטעם כיון שבזה ידיו נקיות לגמרי, וא"כ משמע דלכו"ע ישפשף קודם ברכה, וכן חיי"א (מ, ד) כ' לברך אחר שפשוף. . If he already dried them, he may recite the bracha until he begins eating[48] רמ"א (קנח, יא), ומ"ב (ס"ק מד), וע"ש דלדעת ט"ז לא יברך. .

One must fully dry his hands before eating[49] אפי' נטל ברביעית על כל יד כ"כ מ"ב (קנח, מו) בשם רש"ל, ודלא כשו"ע (סע' יג) כ' שאם נטל ברביעית על כל יד אינו צריך ניגוב.

ואם טבל ידיו, אינו צריך ניגוב (שו"ע שם), אבל מי שדעתו קצה, צריך ניגוב משום מיאוס (מ"ב שם). .

One may dry his hands on a towel or using an air dryer[50] שו"ת בצל החכמה (ד, קמא). אמנם, אם נטל עם פחות מרביעית לכל יד, לכתחלה ינגבת במפה ולא ע"י אויר חם (שם בשם שו"ע הגר"ז, קנח, יז). וע' כף החיים (קנח, פז) בשם הלבוש (ס"ק יג), דבכל גווני יש לנגב דוקא במפה. ובחזו"א (כה, י) משמע דבכל גווני יכול לנגבם ע"י אויר.

ונראה שהעיקר הוא שלא יפסיק שיעור הילוך כ"ב אמות בין הנטילה לאכילה, ע' סי' קסו. . It is of no concern if the towel is wet from someone else’s hand drying[51] דבזמנינו רוב אנשים נוטלים ברביעית, או נוטלים פעמיים שכבר נטהרו המים שעל ידם. וע' חזו"א (כה, יב) שאם לא נטלו כדין [או רטוב ממים שלא היו מי נטילה], אינם מטמאים ידיו כיון שאין עליהם שם מי נטילה.

וע' שבט הלוי (ז, כ) החמיר בזה משום ספק שמא אחד לא נטל ידיו כדין. [ולפע"ד לא הבנתי דבריו, דהא בספק בנטילת ידים, כ' שו"ע (קס, יא, ורמ"א שם) דספיקו להקל.] 

ואפי' אם היו מים טמאים נבלעים במטפחת, ע' לבוש (קסב, ח) וט"ז (סק"ז) שאין מים הנבלעים מטמאים הידים. . One should not dry his hands on his clothes[52] מ"ב (קנח, מה). ופמ"ג נסתפק אם דוקא חלוקו או אפי' שאר בגדיו (שם). .

After washing and drying one’s hands, if one touched someone else’s hand, netilas yadayim does not need to be repeated. However, if one’s hands were still wet, one must wash again[53] קסב,ד ומ"ב שם. ומ"ב (סקמ"ה) כ' אפי' נטל ברביעית הדין כן without a bracha[54] מ"ב (קסב, מח) בשם ח"א. וכנראה שאם אין ידיו רטובות, אע"פ שנגע ביד חבירו שיש עליו מים טמאים, אין צריך ליטול שנית .

As a rule, when one already recited the bracha al netilas yadayim and is subsequently required to wash again, a bracha is not recited[55] ? .

D.    When Washing Is Required

One must wash his hands before eating bread which requires hamotzi, or before eating pas haba b’chisnin in a case where it requires hamotzi[56] ע' מג"א (קנח,ב) בשם של"ה שי"א שאינו מברך על נטילת ידים כשנוטל על פת הבא בכיסנין, וע' מה שתמה עליו . If one plans on eating less than a k’beia, he must wash without a bracha, as it is questionable if the bracha is required[57] שו"ע (קנח,ב) ומש"ב. ואע"פ שכ' השו"ע שבפחות מכזית יש מי שאומר שאין צריך נטילה, לא כתבנו חילוק זה, שכ' המש"ב (ס"ק י) שלמעשה יש ליטול בלי ברכה . One should therefore eat at least a volume of two fl. oz., so he can recite the bracha. If one washed his hands (in a way which works for netilas yadayim), but had not been intending to eat bread at the time, and then decided to eat bread, he should wash again without a bracha[58] רמ"א קנח,ז, ובשו"ע כ' {יש מי שמורה שאין צריך ליטול}. וע' מג"א שהסביר שאינו יכול לברך אחר שכבר נעשה המעשה שלא בכונה, והוא כמו נדה שטבלה שלא בכונה. [וצ"ע, דהא בודאי יכול לברך על נטילת ידים אחר הנטילה, דהא הוא המנהג, כ"כ בשו"ע בסוף הסי'. ושמעתי ביאור נפלא בזה מהר' י.ח. ווייס, שכל ברכות המצות תיקנו רק בשביל מי שמכוין לקיים מצוה, אבל אם לא כיוון לקיים המצוה, אפי' אם קיימו בדיעבד דמצוות לא צריכות כוונה, אין לו היתר לברך כיון שבשעת עשיית המצוה לא רצה לקיימו, וחז"ל לא תיקנו ברכה בשבילו. ועוד י"ל שבכל מצוה שהמעשה מצוה הוא להסיר טומאה, אינו יכול לברך, דאם היה מכוין קודם הטהרה על מעשה המצוה, נחשב הטהרה לחלק מהמצוה, אבל אם למשל כל חייו לא נגע בשום טינופת, ודאי אי אפשר לברך דהא לא טיהר עצמו כלל והטהרה עליו ממילא, והוא הדין כאן אם היה טהוא קודם שהתחיל כלל לחשוב על אכילת הלחם, הרי הוא כאילו לא היה טמא מעולם.

ואם היה דעתו לאכול פת ואח"כ נמלך שלא לאכל, ע' כף החיים (קנח, ו) דלדעת ריטב"א (הו"ד בשע"ת שם) אם נמלך שלא לאכול לא הוי ברכה לבטלה, אבל לדעת שדי חמד, שהסביר סברתו דכיון דבשעת ברכה כונתו לשם מצוה בתר שעת ברכה אזלינן, כ' יש לפקפק על סברא זו, ואין נכון לעשות כן וידחוק עצמו לאכול. .

If one is going to hike, drive, or otherwise enter a situation wherein he knows he will be unable to wash netilas yadayim when he will want to eat bread, it may be permissible to wash beforehand and keep his hands clean until eating; see footnote[59] קסד, א. ושם כ' אפילו שלא בשעת הדחק, אבל מ"ב (ב) כ' יש מן הפוסקים שכתבו שאין להקל אלא בשעת הדחק.

 וע' מ"ב (ד) דהאידנא נהגו לא להתנות משום שאינם יכולים ליזהר שלא יסיחו דעתם משמירת הידים, ולא יסמוך על זה אלא בדחק גדול, וצריך זהירות וזריזות יתירה, ולכן יניח ידיו בבתי ידים. [ומשמע אפי' בבתי ידים אינו מיקל אלא בשעת הדחק גדול.]

ורמ"א (שם) משמע דלא מהני אא"כ נוטל ידיו לצורך אחרת כגון שיצא מבית הכסא, ולא אם נטל ידיו לצורך אכילה, ובביאה"ל שם כ' דאפשר לפרש דברי רמ"א דר"ל דדוקא אם רוצה לאכול תיכף, אי אפשר להתנות על הנטילה שיהא מותר לעשות איזה פעולה באמצע, דכיון שרוצה לאכול הרי מחוייב בנט"י ותיכף לנטילה ברכה, אבל אם אין דעתו לאכול מיד אלא שמכין עצמו לאכול לאחר זמן, אפשר דמודה בזה הרמ"א. .

If one is unable to obtain water[60] ואם יש סכנה להשיג מים, פטור מנט"י ויכרוך ידיו במפה (קנח,ח ומ"ב שם) within 18 minutes[61] ביאה"ל (קסג, א). דהיינו, זמן הילוך מיל, ולא לפי אורך הדרך. ואע"פ דלענין תפלה בציבור כ' מ"ב (צב, יז) שרוכב כמהלך דמי, דהיינו שמחשבים לפי מרחק ולא לפי הזמן, ע' שבט הלוי (ט, לז) מבאר דמחמרינן בנט"י משום דאכילה בלי נט"י הוי עבירה בקום ועשה, משא"כ תפלה בציבור הוי שב ואל תעשה. (or 72 minutes, if he is travelling and it is on the way), one may be permitted to eat without washing his hands. He must wear a glove or wrap his hand in a napkin while eating[62] קסג,א ומ"ב שם. וכ' מ"ב דלדעת שו"ע צריך לכרוך ב' ידיו, ולדעת רמ"א סגי לכרוך א', וצ"ע. . If none is available, he must wrap the food in a napkin or garment or use a fork to eat the bread[63] רמ"א (קסג,א) התיר לאכול ע"י כף, ומ"ב הביא שהאחרונים נתקשו בזה, דמנא ליה להקל, דשאני מפה שידו מכוסה משא"כ כף שידו מגולה חיישינן טפי דילמא אתי למינגע. ונ"ל שאם כורך המאכל במפה, הוי כמו אכילה ע"י כף כיון שיש לחוש שמא יגע. ואם אין לו מפה, כ' א"ר מותר בלא נטילה, ומ"ב כ' שהוא אינו מצוי דאטו באינשי ערטילאי עסקינן שאין להם שום בגד? .

One need not wash his hands before feeding bread to someone (e.g., a child) by hand[64] קסג,ב .

One may not give bread to someone who will definitely not wash his hands[65] רמ"א (קסג,ב) . However, if there is any doubt whether he will wash, it is permitted[66] מ"ב (קסג,יא) . In situations of kiruv, a Rav should be consulted[67] ע' מה שהבאנו בהל' לפני עור {?} בשם המנחת שלמה. .

If one used the bathroom before a meal, he should first wash his hands in a way which does not work for netilas yadayim (e.g., directly from a sink), say the bracha Asher Yatzar, then wash for netilas yadayim[68] מ"ב קסה,ב. ואם בדיעבד נטל נטילה אחת כדין, יברך תחלה על נטילת ידים ואח"כ אשר יצר (שם) .

According to many opinions, whenever one leaves a bathroom (even without using it), he is required to wash his hands[69] שו"ת יביע אומר (ח"ג או"ח סי' א) עפמ"ש מ"ב (ד,מ) שהנכנס לבית הכסא צריך לרחוץ ידיו אע"פ שלא עשה צרכיו, וכן משמע באג"מ (אה"ע א,קיד) וחזון איש (קריאת שמע יז,ד) שאין חילוק בין בית הכסא שלהם ושל זמנינו . Therefore, one who wants to wash his hands in the bathroom before eating bread should dry his hands outside the bathroom so his hands will not require another washing upon exiting[70] שו"ת יביע אומר שם (סע' ו) .

If, during a meal, one used the bathroom and touched a private area, touched a body part that is usually covered (e.g., scratching one’s back), touched a very sweaty garment^[71] ביה”ל (ס' קסד, ב ד"ה שיש) כ' נכון ליזהר (e.g., the inside of a hat), left for at least an hour[72] קע, א, ומ"ב (ט) , or fell asleep even for a short time[73] מ"ב (קעח, מח) , he must wash his hands again before eating bread[74] מ"ב קסד,יג, ועמ"ש לקמן בזה. (or pas habah b’kisnin, if he made a meal of it[75] דהיינו, אפי' אם אחר שנגע במקום מטונף רצה לאכול רק קצת פת הבאה בכיסנין, צריך ליטול ידיו, דמה שאכל קודם לכן כשקבע עליו סעודתו, מצטרף עם הפה"ב שאוכל אח"כ. אמנם, אם קבע סעודתו על פהב"כ כגון פיצה (או על הפת), ואחר שנגע במקום מטונף רצה לאכול רק עוגיה או רוגעלאך, נלע"ד שאין צריך ליטול ידיו, כיון שאין זה הסוג של פת שקבע עליו סעודתו. והר"י מעצגער הביא סמך לזה, ממ"ש רעק"א (הג"ה במג"א קעז, ה) אמאי מברך על פה"ב הבא לקינוח סעודה, נימא מיגו דהוי קביעות לפת הוי קביעות גם עלייהו וראוי לברך עליהם המוציא, ופת פוטרתן, עכת"ד. ולכאו' צ"ל דדעת הפוסקים שיש חילוק בין פהב"כ הבא לקביעות סעודתו וזה שבאה לקינוח, וא"כ גם לענין נטילה יש לחלק כן.  ). The custom in those cases is not to recite a bracha^[76] כן נראה לי שהוא המנהג, וכ"כ כה"ח (קסב, טז-יז) כיון שהוא ספק ברכות, דלדעת השו"ע הגר"ז וקצש"ע ובן איש חי אין לברך. ע' מ"ב (קסד,יג) דלדעת השו"ע צריך לברך ואין חילוק בין קודם הסעודה ואמצע הסעודה, ולדעת רש"ל אינו מברך על נטילה באמצע סעודה, ומ"ב הכריע שאם נגע במקום מכוסה יטול בלי ברכה, אבל אם נגע במקום מטונף ממש צריך לברך, וע' ביה"ל מצדד שתלוי בטעם הנטילה, או משום נקיות או משום סרך תרומה. . Even if there was bread in his mouth at the time he touched the area, he should not swallow until he rewashes.[77] מ"ב קסד,יג דלא כשו"ע שצריך לברך אפי' אם נגע במקום מכוסה ודלא כמהרש"ל שאין צריך לברך אפי' בעשה צרכיו אא"כ הפליג הרבה זמן

The areas of one’s body which area generally covered may vary based on local custom, but generally include one’s arms above the elbows, stomach and torso below the neck, and all areas of one’s feet[78] ד, כא . If one touches a young child before the age that one would cover that area, one need not wash again[79] הליכות שלמה (כ, טו) . For example, if one touched a newborn baby’s thighs, he need not wash again before eating bread, but if one changed his diaper and wiped that area, he must wash again.

One should try not to delay between netilas yadayim and eating bread[80] קסו,א, י"א צריך ליזהר וי"א לא צריך, ורמ"א כ' שיעור התכיפה כדי הילוך כ"ב אמה.

ואם מקום הנטילה הוא רחוק ממקום אכילה, יש עצה למעט בהפסק, שאם ישפשף ידיו זו בזו בשעת הליכה למקום האכילה ועדיין מנגבם, כיון שהניגוב הוא גם חלק מהנטילה יש לומר דלא נחשב כהפסק אלא מסוף הניגוב. . One may not talk (except in matters relating to eating bread, such as saying “please bring the knife)[81] קסו, א, ומ"ב (סק"ב).

ובדיעבד, אפי' שהה הרבה או הפסיק בינתים אין צריך לחזור וליטול ידיו כל שלא הסיח דעתו בינתים (מ"ב סק"ו). , but one is permitted to answer amen to any bracha[82] קצש"ע (מא, ב) . If one did talk, he need not wash again[83] מ"ב (קסו, א), שאם שוהה הרבה או משיח מעט, אין לחוש, כיון שהשלחן ערוך לפניו ודעתו לאכול מיד. וכ"כ בס"ק יג, דאפי' הפסיק בינתיים אין צריך לחזור וליטול כל שלא הסיח דעתו בינתיים משמירת ידיו. .

It is preferable to wash one’s hands before eating foods dipped in liquid, but the custom is to be lenient not to wash[84] מ"ב (קנח, כ) ; see footnote for details[85] טעם נטילה זו, ע' פמ"ג (מש"ז קנח, ד) ד' פירושים: משום דמשקה תירוש ויצהר תרומה מן התורה, וטיבולו נוגע בידיו, ומשום אלו גזרו בשאר ה' משקים. או משום דמשקים מקבלים טומאה שלא בהכשר, גזרו בהן. או, שלא יטמא המשקה את גופו. או משום נקיות, הואיל ונוגע בידיו במשקה, מאוס יותר.

צריך נטילה דוקא בדבר שטבולו באחד מז' משקים, דהיינו, יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב (גם מי חלב או חמאה שנימוחה בכלל זה, וגם יוגור"ט, כ"כ באר היטב סק"ט), טל (וגם נכלל בזה כל משקה שנתהוה ע"י condensation, כגון פירות רטובים שהוציא ממקרר, כמבואר בארחות רבינו מהדו"ח ח"א עמ' קנד), ומים (קנח, ד, ומ"ב שם).

אמנם, דבש תמרים או של מין אחר, או מי פירות, או שמן של שאר מינים, או מוהל שעל הבשר, לא מיקרי משקה (מ"ב ס"ק יד, טו, כד). ואם נתנגב מן המשקה שעליו, או המשקה נקרש על שאינו טופח על מנת להטפיח קודם טבולו, לא חשיב משקה (קנח, ד, ומ"ב ס"ק יד).

ודבר אוכל שיש בו משקה, כגון מרקחת המטונן בדבש, לדעת ט"ז חשיב משקה, ולמג"א לא חשיב משקה, ולמעשה, אם אוכל המרקחת ע"י מזלג יש להקל דאין צריך נטילה, וכן בפירות המבושלים במים, יש לאוכלם ע"י כף (מ"ב ס"ק יד ו-כו, וע"ש שאם קנאו כשהיה מעורב בשעוה, והתיכו ע"מ לטגן בו, לא היה עליו שם משקה מעולם, ואין צריך נטילה). [ובעיקר קושיית הט"ז (סק"ז), שהקשה שאם מחשבתו יכול להשוות משקה לחלק מן האוכל, הרי אין שום טיבול צריך נטילה דהא כל משקה שעליו הוי טפל לאוכל? ונלע"ד י"ל ב' חילוקים בזה, או שיש לחלק בין אם הוא רק נטבל או שרוי במשקה או אם הוא נתבשל במשקה, שכשיש ירק הנתבשל במשקה הרי כוונתו להשוותו מאכל אחד, משא"כ בטיבול דלא הוי מעשה חשוב לבטלו מתורת משקה (ונראה שהוא כוונת הלבושי שרד שם). או יש לחלק, בין אם חושב עליו שהוא רוצה שיהיה משקה על האוכל או אם כוונתו שזה יהיה צורת המאכל, ולכן בדבר שטובל קודם אכילה ודאי מחשבתו הוא שיהיה המאכל מטובל במשקה, משא"כ מרק אנשים חושבים עליו שהכל הוי מאכל אחד.

ודבר שאין דרכו לטובלו או להיות עליו משקה אין צריך נטילה (מ"ב יב). ולכן פירות, שרגילים לרוחצם קודם אכילה, או חמוצים, צריכים נטילה.

אפי' אם טובל ראש הפרי במשקה ואינו נוגע במשקה, צריך נטילה (קנח, ד, ורמ"א שם). ותבשיל שדרך ליגע בו בידיו, אע"פ שאוכל בכלי צריך נטילה. אבל מיני תבשיל שאין רגילים ליגע בו ביד אלא לאכול בכף, אין צריך נטילה, ואפי' אם נוגע בו בדרך מקרה בתוך הכף (מ"ב קנח, כו).

ונטילה זו צריך כל דיני נטילה כמו בפת, ואפשר יש להקל בכורך ידיו במפה או שלובש בתי ידים (מ"ב קנח, כ). ואין להקל אפי' אוכל פחות מכזית (שם ס"ק כו, וס"ק כ ע"פ הגה"ה במהד"ב, כיון דמהטור משמע להחמיר, וע' במהד"ר כ' אין להחמיר. וע' חזו"א כ' הטעם להחמיר, דאין זה דומה לפת שיש מקילים בפחות מכזית, דבפת פחות מכביצה אינה מקבלת טומאה מן התורה, אבל משקים מק"ט מן התורה בכל שהוא).

אם מים מעורב במי פירות או ביין שרף, אזלינן בתר רובא, ואם רוב מים צריך נט"י (מ"ב כו).

אין ליטול ידיו לפירות או לדבר אחר שאינו טבול במשקה, אבל אם רוצה להחמיר על עצמו ליטול משום כבוד הברכה, מותר, אבל אין ליטלן בתורת חיוב נטילה אלא בתורת רחיצה (מ"ב כג) [ונלע"ד דאין ליטול מן הכלי כיון שזה מוכח דכוונתו לשם נטילה, אלא ישים ידיו תחת הברז.] .

Whenever one has a doubt as to whether a certain water or utensil is valid to use for netilah, and no other one is available, he may be lenient to use it and recite the bracha al netilas yadayim[86] קס, יא, ורמ"א שם. [ולא כתב שם שאין לברך מספק, ונראה דלכן יש לברך ג"כ.] .