Meals and BrachosHalachos of Brachos on Foods During a Meal
If one eats a k’zais of bread at the beginning of his
meal, he need not make a separate bracha on any food eaten during the meal, nor
on most drinks[1]
קעז, א. וע' אג"מ (או"ח ד, מא) דאפי' אם
עיקר דעתו לאכול דברים אחרים, עדיין הפת נחשב העיקר ופוטר הכל. ודלא כמג"א
(קעז, א) שאם אינו חפץ לאכול פת ומברך עליו המוציא לא נפטרו שאר מאכלים, וכתב
צ"ע, לכן לא יברך עליהם אם לא בשבת ויו"ט (כיון שבימים אלו בהכרח הפת
הוא העיקר כיון שחייב לאכול פת).
.
However, before drinking wine or grape juice during a meal, one is
required to make the bracha of hagafen[2]
קעד,א
If one is drinking wine and then[3]
אע"ג שאין לו עוד מן הראשון (רמ"א קעה,א)
a)
it must be a better-quality
wine than the original one, or at least of a quality that one does not know if
it is lesser than the first[5]
קעה,ב ומ"ב שם
b)
there is still some of the
original wine remaining[6]
מ"ב (קעה, ג)
c)
it must be jointly owned,
or placed on the table to be shared by all those present[7]
מ"ב קעה,טו ע"פ מג"א. וכעין זה בגמ' ערובין עג,ב שהאוכל
על השלחן סומכים עליו משום עירוב, אע"פ שאינם שותפים בו
d)
it must not have been
included in one’s intention when the first birchas hagafen was recited[8]
שכתב המ"ב (קעה, ד) דלדעת לבוש שאם היה בדעתו לשתות היין השני אבל
לא היה לפניו בשעת ברכה צריך לברך הטו"ה, ולדעת הל"ח אם היה דעתו לשתות
היין השני אין לברך הטו"ה, ולדינא, הוי ספק אם יכול לברך הטו"ה וספק
ברכות להקל. ולקמן (סקי"ד) כ' שיסלק היין השני מהשלחן קודם הברכה ואז יכול
לברך הטו"ה, ונ"ל שר"ל שיכוון בדוקא לא לפטור היין השני, ואם כך
היה כוונתו מתחלה אז יכול לברך הטו"ה על השני, או אפשר ר"ל שאם מסופק אם
ירצה לשתותו יש לסלקו מעל השלחן ואח"כ כשרוצה לשתות לא היה דעתו עליו מעיקרא
Desserts:
If one wishes to recite birkas hamazon before dessert
in order to avoid questions of brachos, on Shabbos one is permitted to do so[9]
וזאת הברכה (?) ע"פ מ"ב
(?)
Desserts are, in many cases, not considered a part of the
meal because they are not eaten to fill up, rather to give a sweet taste or
cleanse the palette after the meal[11]
ע' שו"ע (קעז, א) ומ"ב
(סק"ד)
.
The rules for brachos on dessert are as follows[12]
ע"פ השו"ע ומ"ב:
פירות: אם באו לאכול עם הפת, יאכל קצת
פירות עם פת בתחלה ובסוף, ואין צריך ברכה לפניהם או לאחריהם. אם באו לקינוח, צריך
לאכול קצת פת עם אכילת כל הפירות, ואז א"צ ברכה לפניהם ולאחריהם (קעז, א,
ומ"ב שם).
פת הבא בכיסנין: אם אכלו לשום קינוח, והוא
פהב"כ לכולי עלמא, דהיינו שהוא ממולא בפירות, וגם העיסה מתוקה שמעורב בו דבש
או סוכר, וגם נעשה כעבים יבשים (cracker-like or flaky), מברך לפניהם ולא לאחריהם (ביאה"ל קסח, ח
ד"ה טעונים). אם הוי רק אחד או שני מיני פהב"כ, אין מברך עליו (שם). אם
אכלו למלא רעבונו ולא מחמת קינוח, אין מברך עליו (מ"ב קסח, מא). אם אכל הרבה
עד שיעור קביעות סעודה, אינו מברך עליו (מ"ב ס"ק מב).
:
1. Cakes, pastries or pies: Generally, mezonos items
served as dessert do not require a bracha, as they are eaten in order to fill
up[13]
ע' מ"ב (קסח, מא) שאם אכלו
למלא רעבונו, אין צריך ברכה. ואם אכלו לקינוח ומתיקה, עמ"ש לעיל.
וע' ביאה"ל (קסח, ח ד"ה טעונים)
חיי"א כתב לכתחלה ראוי לכוון לפטור פהב"כ בשעת ברכת המוציא. [וצ"ע
מה הוא מרויח בזה, הלא ברכת המוציא כבר כולל כל מה שיכול לכלול שהוא טפל לפת.
ואפשר י"ל, כיון דכל מינים אלו נקראים לחם, הרי אפי' אם אינם נקראים לחם, אם
בירך עליהם להדיא המוציא לחם מן הארץ הרי יצא בזה כיון שלא שיקר בברכתו,
ואע"פ שלא קבעו ברכת המלמ"ה על לחם כזו, יכול לפטור כל מה שנכנס לפירוש
מילים אלו, ולכן יצא.]
2. Fruit compote does not require a bracha rishona[14]
וזאת הברכה (עמ' 77) בשם עדות נאמנה
מן החפץ חיים
3. Foods which are sometimes served as part of the main course, such as Waldorf salad, apple crisp, and squash kugel, do not require a bracha rishona[15] ע' מ"ב (קעז, א) .
4. Fresh fruit, candy, and chocolate require a bracha[16]
קעז, א
[1] קעז, א. וע' אג"מ (או"ח ד, מא) דאפי' אם עיקר דעתו לאכול דברים אחרים, עדיין הפת נחשב העיקר ופוטר הכל. ודלא כמג"א (קעז, א) שאם אינו חפץ לאכול פת ומברך עליו המוציא לא נפטרו שאר מאכלים, וכתב צ"ע, לכן לא יברך עליהם אם לא בשבת ויו"ט (כיון שבימים אלו בהכרח הפת הוא העיקר כיון שחייב לאכול פת).
[2] קעד,א
[3] אע"ג שאין לו עוד מן הראשון (רמ"א קעה,א)
[4] קעה,א
[5] קעה,ב ומ"ב שם
[6] מ"ב (קעה, ג)
[7] מ"ב קעה,טו ע"פ מג"א. וכעין זה בגמ' ערובין עג,ב שהאוכל
על השלחן סומכים עליו משום עירוב, אע"פ שאינם שותפים בו
[8] שכתב המ"ב (קעה, ד) דלדעת לבוש שאם היה בדעתו לשתות היין השני אבל
לא היה לפניו בשעת ברכה צריך לברך הטו"ה, ולדעת הל"ח אם היה דעתו לשתות
היין השני אין לברך הטו"ה, ולדינא, הוי ספק אם יכול לברך הטו"ה וספק
ברכות להקל. ולקמן (סקי"ד) כ' שיסלק היין השני מהשלחן קודם הברכה ואז יכול
לברך הטו"ה, ונ"ל שר"ל שיכוון בדוקא לא לפטור היין השני, ואם כך
היה כוונתו מתחלה אז יכול לברך הטו"ה על השני, או אפשר ר"ל שאם מסופק אם
ירצה לשתותו יש לסלקו מעל השלחן ואח"כ כשרוצה לשתות לא היה דעתו עליו מעיקרא
[9] וזאת הברכה (?) ע"פ מ"ב
(?)
[10] ערה"ש (רו, יב), וע"ע
מ"ב (ס' מו וס' רטו) לא הכריע להדיא בזה
[11] ע' שו"ע (קעז, א) ומ"ב (סק"ד)
[12] ע"פ השו"ע ומ"ב:
פירות: אם באו לאכול עם הפת, יאכל קצת
פירות עם פת בתחלה ובסוף, ואין צריך ברכה לפניהם או לאחריהם. אם באו לקינוח, צריך
לאכול קצת פת עם אכילת כל הפירות, ואז א"צ ברכה לפניהם ולאחריהם (קעז, א,
ומ"ב שם).
פת הבא בכיסנין: אם אכלו לשום קינוח, והוא פהב"כ לכולי עלמא, דהיינו שהוא ממולא בפירות, וגם העיסה מתוקה שמעורב בו דבש או סוכר, וגם נעשה כעבים יבשים (cracker-like or flaky), מברך לפניהם ולא לאחריהם (ביאה"ל קסח, ח ד"ה טעונים). אם הוי רק אחד או שני מיני פהב"כ, אין מברך עליו (שם). אם אכלו למלא רעבונו ולא מחמת קינוח, אין מברך עליו (מ"ב קסח, מא). אם אכל הרבה עד שיעור קביעות סעודה, אינו מברך עליו (מ"ב ס"ק מב).
[13] ע' מ"ב (קסח, מא) שאם אכלו
למלא רעבונו, אין צריך ברכה. ואם אכלו לקינוח ומתיקה, עמ"ש לעיל.
וע' ביאה"ל (קסח, ח ד"ה טעונים)
חיי"א כתב לכתחלה ראוי לכוון לפטור פהב"כ בשעת ברכת המוציא. [וצ"ע
מה הוא מרויח בזה, הלא ברכת המוציא כבר כולל כל מה שיכול לכלול שהוא טפל לפת.
ואפשר י"ל, כיון דכל מינים אלו נקראים לחם, הרי אפי' אם אינם נקראים לחם, אם
בירך עליהם להדיא המוציא לחם מן הארץ הרי יצא בזה כיון שלא שיקר בברכתו,
ואע"פ שלא קבעו ברכת המלמ"ה על לחם כזו, יכול לפטור כל מה שנכנס לפירוש
מילים אלו, ולכן יצא.]
[14] וזאת הברכה (עמ' 77) בשם עדות נאמנה
מן החפץ חיים
[15] ע' מ"ב (קעז, א)
[16] קעז, א