Meals and BrachosHalachos of Bentching and Mayim Acharonim

After eating a bread meal, one has a mitzvah d’oraysa[1] ספה"מ לרמב"ם (ע' יט), ספר החינוך (מצ' תל) to recite Birkas Hamazon[2] ולענין אם יוצא בברכת על המחיה (ר"ל אם חייב לומר ג' ברכות או יכול לפוטרם בברכה אחת), ע' מג"א (קצא, א) לענין איך פועלים יכולים לברך רק ב' ברכות, דלדעת תוס' עקרו דין תורה בשב ואל תעשה (ולדעת הב"ח הוא גם דעת שאר פוסקים), ולדעת ב"י אע"פ שענין ג' ברכות דאורייתא אבל מדאורייתא יכול לאומרם בברכה אחת ומנין ג' ברכות הוי דרבנן, עכת"ד.

וע' מג"א (קסח, לד) שאם נסתפק אם יברך על המחיה או ברה"מ, צריך לברך ברה"מ כיון שהוא ספק דאורייתא, ודגמ"ר הקשה, משמע שאם מברך על המחיה במקום שחייב בברה"מ לא יצא חיובו מדאורייתא, והא כתב בסי' קצא שאין מנין הברכות דאורייתא [אבל אני בעניותי לא הבנתי דהא לא משמע שם שמכריע בין הדיעות]. וע' שעה"צ (קסח, עא) תי' דכיון שנתחייב במצות ברה"מ, מחוייב לברך ברה"מ כתקונה, ע"ש.

וצ"ע אם מחוייב להזכיר ברית ותורה מדאורייתא, איך יכול לצאת ברה"מ במעין ג', הא אין בו ברית ותורה? וע' ביאה"ל (קפז, ג ד"ה ברית) שיש פוסקים שאין הזכרת ברית ותורה אלא מדרבנן, וע' חזון איש (כח, ז) דכיון דמבואר בפוסקים דמעין ג' פוטרת ברה"מ מהתורה (וראייתו מאם אכל פת הבא בכיסנין כשיעור שהוא שבע אבל אחרים אינם שבעים ממנו, דמחוייב מן התורה בברה"מ אבל אינו מברך אלא מעין ג'), מוכח שהזכרת ברית ותורה הוי רק דרבנן.

ומשמע במג"א (קצד, ב) שיש צד דמדאורייתא אינו חייב לומר אלא ברכת הזן ושאר הברכות מדרבנן, ודחה דעה זה, וע' דגמ"ר שם. if he is full from the meal[3] ע' ביאה"ל (ס"ס קפד) בדעת הפמ"ג דאפי' לא שבע מן הפת אלא בצירוף מאכלים אחרים שאכל אחר, חייב לברך מדאורייתא, אבל אם אכל דברים קודם הפת אינו חייב מה"ת. ונסתפק שם בדעת רדב"ז אם חייב כשאכל שאר דברים קודם הפת, או דוקא אם אכל פת ואח"כ שאר דברים ואח"כ בירך בה"מ ואכל עוד פת. , and a mitzva d’rabanan if he is not full[4] ואם אכל דבר איסור, ע' כללי המצות {} בדין מצוה הבא בעבירה.

ואם בירך במקום צואה או ערוה, ע' כללי ברכות {}.

ואם הוא שתוי וצריך לברך ברה"מ, ע' {} הל' תפלה. .

One may not bentch unless he ate a kzais of bread within 3-4 minutes[5] קסח, ט. ו-קפד, ו. , and one should eat the kzais immediately after reciting hamotzee[6] מ"ב (?) .

According to some, the mitzva d’oraysa of bentching only applies if one also drank[7] רמ"א ס"ס קצז , and for this reason, one who eats until he is full should also drink, in order to fulfill a mitzva d’oraysa[8] בן איש חי (?), וע' חזו"א (?) שאם אכל סעודה ולא שתה, ובירך ברה"מ ואח"כ שתה, עכשיו נתחייב בברה"מ דאורייתא. .

Many have the custom to wash their hands before bentching[9] קפא,י כ' יש שאינם נוהגים ליטול מים אחרונים. וע' מ"ב בשם הגר"א והמקובלים כ' ליטול. והטעם, כ' תוס' (ברכות נג:) שהנטילה משום סכנה דהיינו מלח סדומית, ועכשיו איו לנו מלח סדומית, ועערוה"ש (סק"ג) בשם רא"ש כ' משום קדושת המצוה כדדרשינן (ברכות שם) והייתם קדושים אלו מים אחרונים, ויותר ממצוה עשאוהו גם חובה משום מלח סדומית. (וע' תורה תמימה (ויקרא פרק יא או' קצט) הוכיח מתנא דבי אליהו ח"א פט"ז כדברי הרא"ש, ודימה אותו לנטילה קודם תפלה.) ועוד כ' שם (סק"ד) שאין מברכים על מים אחרונים כיון שברכת ענ"י בתחלת הסעודה קאי על כל הנטילות כל הסעודה. (mayim acharonim); see footnote for details[10] לכתחלה יטול במים, ואם אין לו מים, יכול ליטול בכל משקים, אפי' שמן דבש וחלב. ויכול ליטול במים הפסולים למים ראשונים, כגון מים שנעשה בהם מלאכה (קפא, ח, ומ"ב שם). [ולפע"ד, יכול ליטול מן condensation שנתהוה מבחוץ על בקבוק קרה, דגם זה מיקרי משקה, דהא טל מיקרי משקה, ונראה דכל הטעם שנקרא טל משקה בפני עצמו במנין ז' משקים ולא נכלל בשם "מים", הוא מפני שנעשה ע"י אדים, ועכ"פ מיקרי משקה, ולכן גם מה שנעשה מבחוץ לבקבוק מיקרי משקה.]

אין נוטלים במים חמין שהיד סולדת בהם. ולכתחלה יטול במים צוננים, ואם אין לו, יטול במים פושרים (קפא, ג, ומ"ב שם).

לכתחלה, יטול כל פרקי אצבעותיו עם כף היד. ומעיקר הדין אין צריך אלא עד פרק שני של אצבעותיו, אבל אם הגיע מאכל למעלה מראשי אצבעותיו, צריך רחיצה גם למעלה ((קפא, ד, ומ"ב וביאה"ל שם).

צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה, כדי שתרד הלכלוך שבידיו למטה ע"י הנטילה (קפא, ה, ומ"ב).

לכתחלה טוב לנגב אחר נטילה, אבל אין צריך ניגוב (קפא, ח).

ואין חילוק בים אנשים לנשים בחיוב נטילת מים אחרונים (פשוט). . If one’s hands are dirty enough that he would usually wash them after eating, even one who does not have this custom must wash them before bentching[11] קפא, י, וכתב שם באיסטניס שרגיל ליטול אחר הסעודה, וע' מחה"ש שם מציין לרמ"א לעיל (קנח, ה) דמשמע שאינו מחוייב ליטול. [ונראה דכוונתו לומר דמי שאינו איסטניס אינו צריך ליטול ידיו.]

וע' תורת הבית (ו, א) מים אחרונים נלמד מן הפסוק "והתקדשתם, אלו מים ראשונים, והייתם קדושים, אלו מים אחרונים", ואעפ"כ אמרו דמים אחרונים משום סכנה, דמשום הפסוק רק המברך צריך ליטול, ורק אם אכל דבר המלוכלך, אבל שאר המסובים, או אפי' המברך אם לא אכל דבר מלוכלך, אינו חייב. . After one washed mayim acharonim[12] קעט, א, ומ"ב (סק"ב) כ' שיש ליזהר בזה לכתחלה, אבל האחרונים כתבו שיכול להקל ולאכול אם יברך ברכה ראשונה. , or if one was given the cup of wine to be used for bentching[13] קעט, ג, ומ"ב שם. ומסתבר דדוקא אם כבר מילא הכוס, דהוי מוכן לברך ברה"מ, אבל לא אם הכוס ריק. , he may not speak, eat or drink until after bentching.

During a meal, if one firmly decided not to drink anymore^[14] מ"ב (קעט,ג) כ' שזה לכו"ע, וכ"כ רמב"ם (ברכות ד,ז) , or decided or declared his intention to bentch, he may not drink anything unless he recites a new bracha rishona^[15] קעט,א . If one firmly decided to stop eating or declared his intention to bentch, one preferably should not eat, as it is questionable if a bracha is recited^[16] מ"ב קעט,ט, דלדעת הרא"ש שתייה כאכילה והוי היסח הדעת, ולדעת הר"ר יונה כל שלא נטל ידיו לא הוי היסח הדעת, ומ"ב הכריע שלכתחלה יש ליזהר לא לאכול אחר שאמר הב לן ונברך או אם גמר בדעתו שלא לאכול (שם סק"ו) . However, if a guest declares his intention to bentch and then more food is brought out, he may continue eating without a new bracha[17] קעט, ב . If the host says that it is time to bentch, any guests who heard and decided that they will also bentch, may not eat anymore[18] מ"ב קעט, יא . One who says “let’s bentch” in order to rush the meal but without intention to bentch imminently, may continue to eat.

While reciting birkas hamazon, one must sit, and should not recite it while standing, walking, or driving[19] קפג, ט. . However, one who is in a rush and ate while walking or driving, may do so while reciting birkas hamazon[20] קפג, יא, ומ"ב שם. ושם לא מיירי בנוהג רכב, אבל שמעתי מהר' משה פרידמן דנהיגת רכב לא מיקרי "מלאכה" לעכב מלברך כשהוא נוהג, מפני שאין נהיגה עוסק מחשבתו. .

One may not speak during birkas hamazon[21] שו"ע (קפג, ח) מצדד דהוי חמור כמו בתפלה. ומה שכתבתי הוא ע"פ כה"ח (קפג, מה), וע' קצה"ש (בדה"ש מד, יב) פלפל למה אין לענות קדושה, וע"ע בדה"ש (מז, ד). , except, between brachos, to answer amen to the birkas hamazon of the leader of the zimun[22] שש"כ (תקונים, פרק נז, א) בשם הגרשז"א. ורמ"א (קפג, ז) מבואר דיכול לענות לברכות המזמן. .

One should not remove the tablecloth until after bentching[23] קפ, א . One should leave some leftover bread on the table during bentching[24] קפ, א-ב. ואם שייר פתיתים, לא יביא פת שלימה משום דמיחזי דלשם עבודת כוכבים עביד, אבל אם לא שייר פתיתים, מותר להביא פת שלימה, וכ' בשם הזוהר דטוב לעשות כן (שו"ע ומ"ב שם). וע"ע פרטים בזה במ"ב (סק"ה). .

Metal knives should be covered (or removed from the table) during bentching, but they need not be covered on Shabbos or Yom Tov[25] קפ ,ה. ומ"ב (ס"ק יא) הביא בשם ב"י ב' טעמים, וז"ל, האחד דברזל מקצר ימי האדם ואינו דין שיהיה מונח על השלחן שדומה למזבח שמאריך ימי האדם דע"כ כתיב לא תניף עליהם ברזל וע"כ אחר שגמר אכילתו ורוצה לברך בהמ"ז מכסה הסכין וטעם שני בשם רבינו שמחה לפי שפעם אחד הגיע אחד לברכת בונה ירושלים ונזכר חורבן הבית ותקע סכין בבטנו. ונראה פשוט שסכין של פלסטיק אין צורך להסיר, שאי אפשר לתוקעו בבטנו, וגם לא הוי ברזל. .

If one does not remember if he recited Birkas Hamazon; if he became full from the meal, and is still full, it must be recited. If one did not become full, or was full but now is not full, it should not be recited[26] קפד,ד עפמ"ש מ"ב שם, כיון שאם הוא שבע הוי ספק דאורייתא, ואם אינו שבע הוי ספק דרבנן . (If he is uncertain whether he would have to recite a bracha rishona, he should not eat bread before bentching, but if he knows that he had declared his intention[27] ע' מ"ב (קעט, ט) דבכה"ג צריך לברך כשיאכל אח"כ to bentch, it is preferable to wash netilas yadayim and recite hamotzee to eat additional bread before bentching[28] ע' מ"ב (קפד, טו) יותר נכון ליטול ידיו ולברך המוציא ולאכול פת. ושם לא ביאר מתי יצטרך לברך המוציא, וכתבתי ע"פ הבנתי. .)

A. Forgotten Insertions

If, on any occasion, one realized he did not say retzei or ya’aleh v’yavo, and he did not yet say Hashem’s name at the end of uv’nei, he should go back to say it, and continue normally from there.

If one realized he did not say Retzei or Yaaleh V’yavo, and he already said Hashem’s name in uv’nei, he should say lamdeni chukecha (completing a phrase which is a posuk), recite Retzei or Ya’aleh v’yavo, and continue normally from there[29] מ"ב (קפח, כב) בשם חיי אדם, כדי שלא יצטרך לומר ברכת אשר נתן ללא צורך . If he already completed the bracha, (or started saying bonei…, which requires him to complete the bracha[30] שעה"צ (קפח, יח) נשאר בציור זה בצ"ע. ), but did not begin the next bracha, he must insert the appropriate “asher nasan…” bracha for that situation, which is printed in most Bentchers. If he began the next bracha, but did not yet say “ha’el avinu…”, he should finish the bracha by saying the “asher nasan…”[31] מ"ב (קפח, כג) בשם חיי אדם. וע' ביה"ל דמדברי שארי אחרונים משמע דמשהתחיל הברכה הרביעית כבר הוי היסח הדעת מברכה שלישית, ודברי הח"א צע"ג. .

If one forgot Yaaleh V’yavo on Rosh Chodesh or Chol Hamoed, and he remembered after he started the next bracha and said “ha’el avinu”, bentching need not be repeated[32] קפח, ז .

If one forgot to say Retzei during bentching on Shabbos, and realized after “ha’el avinu”; if it followed the night meal or the first day meal, bentching must be repeated[33] קפח,ו . If it followed Seuda Shlishis, bentching need not be repeated[34] קפח,ח. וע' מחלקת בזה בטור . During Seuda Shlishis, if one realized he did not recite it after the bracha of Bonei Yerushalayim before starting the next bracha, he may continue and need not recite the bracha “Asher Nasan”.

If one forgot Yaaleh V’yavo on Yom Tov during the night meal or the first meal during the day, a man should repeat bentching and a woman need not[35] כמ"ש רע"א בהגהות לסי' קפח, כיון דרק איש מחוייב בסעודה ולא אשה (וע' שו"ת סי' א שהאריך דלא מיבעיא להראב"ד שאין אשה חייבת בשמחה, אלא אפי' לרמב"ם שהיא חייבת, אינה חייבת בחיוב סעודה שבא מדין עונג), ולכן כל מה שכתב בשו"ע שחייב לחזור מיירי רק באיש. ומה שהכרענו כאן כדבריו אבל לקמן לענין חיוב סעודה ביו"ט לא חילקנו בין איש לאשה, הוא כיון שיש עוד צד לפטור נשים כאן כי יש אומרים שאינם חייב בברכת המזון מדאורייתא כיון שאינם שייכים בברית ותורה או שאין להם חלק בארץ (קפו,א, עפמ"ש רש"י ברכות כ,ב ותוס' שם), ובאמת עפ"ז כ' כף החיים (סי' קפח) שנשים לא חוזרים כלל בברכת המזון אפי' אם שכחה רצה בשבת. .

If one forgot Yaaleh V’yavo on Rosh Hashana, he need not repeat bentching[36] מ"ב (קפח, יט) הביא דלדעת מג"א אינו חוזר, ולדעת א"ר חוזר, ולא הכריע .

If one started yaaleh v’yavo and realized that it is also Shabbos and he must recite Retzei first, he should finish yaaleh v’yavo and then recite Retzei, and then continue with uv’nei[37] יביע אומר (ח"י, או"ח כב), משום אין מעבירין על המצוות. והביא הרבה אחרונים סוברים כן, דלא כשאג"א שצריך להפסיק באמצע משום תדיר ושאינו תדיר. .

If one started eating on Shabbos afternoon and finished after nightfall, Retzei is recited in bentching[38] קפח,י. וע' ב"י, שהרא"ש חולק, ולדעתו אינו אומר רצה כיון שעכשיו הוא חול. וע' מג"א (רעא,יד) שהשו"ע גם פסק אם התחיל סעודה קודם שבת ובירך בשבת, שיאמר רצה, וצ"ל שהשו"ע נסתפק אי אזלינן בתר התחלת הסעודה או זמן הברכה ולכן יאמר בשתיהם מספק. . The same applies for other holidays; the insertion in bentching is recited even after nightfall. If one started eating on the afternoon before Rosh Chodesh and continued eating on Rosh Chodesh, one should recite Yaaleh V’yavo[39] דאזלינן בתר התחלת הסעודה (שו"ע שם), אבל אם אכל בלילה, צריך להזכיר של ראש חודש (ע' מג"א ס"ק יח). . If Rosh Chodesh falls out on Motzei Shabbos, one should preferably start Seuda Shlishis before sunset and not eat any bread after sunset, because it is questionable whether to recite Yaaleh V’yavo in that case. If he did not eat bread afterwards, only Retzei is recited. If he did eat bread afterwards, only Yaaleh V’yavo is recited[40] מ"ב קפח,לג, ע"פ מג"א שמחלק בין אכל פת בלילה ולא אכל, והעלה למעשה לברך יעו"י כיון שהוא חיוב לכולי עלמא משא"כ להזכיר של שבת הוא תלוי במחלקת. וע' ט"ז כ' שיאמר רצה ויעלה ויבא, ולא נראה כתרתי דסתרי, דהוי כמו יקנה"ז כיון דסוף סוף יש עליו ב' קדושות. וע' ב"ח כתב שיאמר רק רצה, דאזלינן בתר התחלת הסעודה, ולדעת של"ה יאמר רק יעו"י כיון שהוא עיקרו של יום ולא יאמר רצה שהוא רק משום תוספת. .

If one recited an insertion on a day when it was not required, he need not repeat bentching[41] ע' שו"ת עין אליעזר (או"ח יב) דימה דין זה למי שהוסיף בשמונה עשרה, והעלה שם דחייב לחזור, עכת"ד. אבל לדעת חיי"א (הו"ד מ"ב קח, לח) אין צריך לחזור בכה"ג, ולכן לכאו' ה"ה כאן.

ובענין נוסחת ברכת המזון:

ב"י (ר"ס קפח) כ' בשם הכלבו, דאין אומרים בונה ברחמיו ירושלים, משום דכתיב ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה, וא"כ אין ציון נבנה ברחמים אלא במשפט. ואם אמרו אין מחזירים אותו, עכת"ד. אבל דרכ"מ (סק"א) כ' שיש לאומרו, דבמשפט ר"ל אם ישפטו ישראל דין אמת בין אדם לחבירו, אז תפדה ציון. [ונלע"ד דמשמע בגמ' שבת (קלט.) כהדרכ"מ, ממה שהביא שם "ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל...", ואח"כ "אמר עולא: אין ירושלים נפדה אלא בצדקה, שנאמר ציון במשפט תפדה".  

ואם שכח לומר על הניסים, אומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה בימים ההם בזמן הזה (רמ"א קפז, ד). וע' שע"ת (סק"ג) הקשה בשם בכור שור, דמוכח בגמ' ברכות (ס.) דאין להתפלל שיעשה לו נס, מ"מ כיון שאומר בלשון רבים שפיר דמי, ולכן בנוסח שאחר ברכת כהנים לא יאמר ויעשה לי ניסים, אלא ויעשה לנו ניסים. עוד יש לחלק דכגון ההיא דמלחמת חשמונאי שהנסים היו דרך טבע העולם, לא הוה תפלת שוא, אבל צריך ליזהר שלא יתפלל על הנס שיצא מדרך טבע העולם. וע' ישועות יעקב (או"ח ס' תרפב) תי' באו"א, דהטעם שאין להתפלל על הנס הוא משום שאם יעשה לו נס מנכין לו מזכיותיו, ולכן אם הנס מפורסם עד שהכל מכירין שמאת ה' היתה פלא כזה, א"כ זכה האדם שעל ידו מתגדל שם שמים ונוסף לו זכיות לעומת מה שמנכין. אבל אין להתפלל על נס נסתר שאין הכל מכירין בו, כגון שתלד אשתו זכר, שאינו ידוע שנעשה לו נס בזה שנתהפך לזכר, עכת"ד. וע' עינים למשפט (ברכות שם) תי', דיתכן דבמקום סכנת נפשות מותר להתפלל על הנס, כמו דאמר' אפי' חרב חדה מונחת על צוארו שם אדם וכו', וגם י"ל דבארץ ישראל שאני, דכל מהלכה היא למעלה מהטבע הרגיל, עכת"ד. .