Meals and BrachosHalachos of Immersing Utensils
One is obligated mid’oraysa[1]
ב"י (ס"ס קכ) כתב דלדעת רמב"ם (מאכלות אסורות יז,ה)
שטבילה זו דאורייתא, וכ"כ רשב"א. וע' לח"מ שם בשם ר"ן,
וגר"א (קכ,כג) כתבו לדעת רמב"ם הוי דרבנן. [ויש להעיר שאם לדעת רמב"ם
הוי דאורייתא למה לא מנאו במנין המצוות, וי"ל שהוא נכלל במצות טבילה מטומאה
(עשה קט)].
וע' סמ"ק (מצ' קצט) מנה טבילת כלים
למצוה.
ויש לדון במצות טבילה, האם המצוה הוא רק
כדי שישתמש בו לאכילה, או הוי מצוה להכניסו לקדושת ישראל. למשל, אם יש כלי שהוא
מסופק בו האם ישתמש בו לאכילה או אפשר שיראה שאינו צריך לו ויזרקנו לאשפה, האם
יכול לברך על טבילת כלי זה, או הוי ספק ברכות.
A. Items Which Require Tevila
Utensils which are used for food preparation, or are brought
to the table, require tevila. However, they only require tevila
if they touch food directly[2]
קכ, ד. וע' פר"ח (סקי"ב)
דאזלינן בתר רוב תשמישו.
וע' מנחת שלמה (ח"ב, סי' סו), שאם
משתמש בו ע"י מפה או נייר המפסיק, באופן שהנייר בטל אל הכלי, חייב בטבילה
בטבילה, ודלא כהבן איש חי שנסתפק בזה.
Vessels made of metal, glass, porcelain/ China (which has a
thin glass coating[3]
ע' אג"מ (יו"ד ב, מו) כ'
דאין צריך טבילה
),
Pyrex, or similar materials require tevila[4]
קכ, א. ולענין כלי פלאסטיק, כ' בציץ
אליעזר (ז, לז) שאין צריך טבילה, וע' שו"ת מנחת יצחק (ג, עו) כ' לטובלם בלי
ברכה, דדומה לכלי עצם שכתב הדרכ"ת (קכ, יד) שחייב בטבילה כיון שיש להם תקנה
להתיכם באש והוי כמו זכוכית.
.
An item which is made of a material that does not require tevila but is
coated with a material that does, requires tevila. If the coating is
only on the inside or outside, or it is a thin coating (such as porcelain which
is thinly covered with glass), it should be toveled without a bracha[5]
רמ"א (קכ,א) כ' כלים המצופים באבר אפי' בפנים יטבילם בלי ברכה, וע'
ש"ך שאפי' מצופה רק בחוץ יטבילנו בלי ברכה. דלא כשו"ע שכלי שמצופה באבר
בפנים יש לטובלו בברכה. וע' רעק"א (ש"ך שם) שאם מכוסה מבפנים ובחוץ,
חייב טבילה בברכה.
Only the material comprising the part(s) which touch food (or
the coating of that part) defines whether the item requires tevila[7]
קכ,ד
If the item is mostly made of a material which does not
require tevila, but a minor, non-essential part is made of a material
which does, the item does not require tevila. For example, a plastic
pitcher with a metal spout does not require tevila.
Lids of pot or pans used for cooking require tevila, because they “contact” the food through steam. Lids of other items, such as cake trays, do not require tevila[10] רמ"א (קכ, ה), וגר"א (שם) .
Vessels only require tevila if they are used with food or drink in an edible form.
A utensil which is purchased for non-food purposes, but will
occasionally be used with food[11]
ערה"ש (קכ,מ), דאזלינן בתר רוב תשמישו, וע"ש שכן כתב פר"ח.
ודלא כרמ"א (סע' ח), וע' מ"ש שם (ס"ק מא) דלדעת רמ"א אינו
חייב בטבילה אא"כ משתמש בו תדיר באופן עראי, אבל דרך מקרה לא מקרי תשמיש.
If it only comes in contact with food in an inedible, raw state, and people do not usually use it with edible food, it does not require tevila[12] לענין כלים שמשמשים אוכל כשעדיין אינו ראוי לאכילה, ע' שו"ע (קכ,ה) שסכין של שחיטה לא צריך טבילה. וע' רמ"א שם כ' יש חולקין וטוב לטובלו בלא ברכה, והברזלים שמתקנים עליהם המצות לא צריך טבילה. וע' ש"ך הקשה מה החילוק בין סכין של שחיטה והברזלים, ותי' שסכין של שחיטה אפשר לשמש בו תשמיש אחר. וע' ערוה"ש (ס"ק לג-לה) תמה עליו, וכ' החילוק ביניהם שסכין של שחיטה הוי תיקון גדול ולכן מיקרי תשמיש גמור, משא"כ עריכת המצות אינו כל כך תיקון בהמאכל. ולכן, הכלל בכלים שאינם נוגעים באוכל שראוי לאכילה הוא . For example, mixing bowls, beaters, cookie cutters, and whisks do not require tevila if one does not intend to use them with edible food.
If one intends to only use it with inedible food, but this type of utensil is generally considered usable with edible and inedible food, it requires tevila without a bracha[13] רמ"א (קכ, ה), לדעת הש"ך (שם). . For example, if one intends to use a food processor exclusively for potatoes, the blades require tevila without a bracha. If one buys a knife for cutting only raw meat, it requires tevila without a bracha.
If one intends to use it with both edible and inedible foods, such as a knife which is used for raw and cooked chicken, it requires tevila with a bracha. Even if one intends to use it primarily for inedible food and infrequently with edible ones, such as a peeler which one generally will use for potatoes and occasionally for apples, it requires tevila with a bracha.
A utensil used for food storage, which remains in the kitchen
or pantry and is never brought to the table, depends on the material; metal
requires tevila without a bracha, and glass does not require tevila[14]
כ"כ הגר"מ היינעמאן, ע' ב-STAR-K.ORG, וע' הגהת רעק"א (קכ, א) בענין חביות גדולות.
Electronic utensils, even if they must be plugged in to operate, require tevila without a bracha[15] ע' מנחת שלמה (ח"ב סי' סו, אות ד) שיש לצרף דעת הפוטרים בטבילה (משום דהוי מחובר לקרקע) בנידונו שם, ונראה דלפי דבריו דהוי ספק ואין לברך. .
Any item which would break if it would be toveled does not
require tevila[16]
שו"ת מנחת אשר (ח"ג סי'
נז). ע"ש דטבילת כלים הוא בגדר מצוה ולא מתיר, ודימה זה למ"ש רמ"א
(או"ח יג, יג) דמותר ללבוש טלית של ד' כנפות בשבת בלי ציצית מפני שאנוס הוא
מלקשור ציצית. וע' מנחת שלמה (ח"ב, סי' סו אות יד) משמע דסובר כן.
Keurig machines do not require tevila[17]
מן הטעם שכתבנו לעיל, שאם יטבלנו,
יישבר. וגם, אפי' אם טובלו, שמעתי מהרה"ג שמחה גווירצמאן שלא יכנס מי המקוה
לתוך ה-heating chamber,
ולא יעלה לו טבילה (אא"כ נידון כבית הסתרים, וצ"ע).
Sandwich makers and George Foreman grills require tevila without
a bracha. They should be left to dry for several days before use.
Disposable aluminum pans do not require tevila, even
if one intends to bake in it several times, because it becomes unusable after a
few times[18]
אג"מ (יו"ד ג, כג), דאינו
חשוב כלי כיון דלא חזי לתשמיש יותר מב' וג' פעמים.
.
However, if one intends to use it for a purpose for which it can be used
repeatedly, such as to hold peanuts, it requires tevila[19]
כן שמעתי מהרה"ג ישראל
רייזמאן, ע"פ אג"מ הנ"ל.
Immersion heaters and sous-vide machines are not considered utensils, because
they merely function as a heat source, and do not require tevila[20]
Oukosher.org בשם הגר"י בעלסקי.
Popcorn makers require tevila, as there is a metal base which holds the kernels and a metal piece which stirs them.
B. Types of Purchases Which Need Tevila
Any vessel which a Jew[21]
ע' מנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות
יח), אם קטן שלא הגיע לחינוך קנה כלי, מותר להשאילו ממנו ולהשתמש בו בלי טבילה,
כיון שלא נתחייב בטבילה ביד הקטן, אבל אפשר דאין לעשות כן משום דמכוער הדבר. אבל
אם הגיע לחינוך, לכתחלה אסור להשתמש בעצה זו.
Any item which was toveled by a Jew and subsequently
sold to a non-Jew, must be toveled again when it is purchased by a Jew[26]
קכ,יא
If one were to purchase a utensil from a non-Jew which
requires kashering, it should be kashered before tevila. If he did not
kasher it before tevila, the tevila is still valid[28]
ערוה"ש קכא,ט. וע' שו"ע (סע' ב) שיגעיל קודם טבילה, ואם לא
הגעיל, י"א יצא (טור בשם ר"י) וי"א לא יצא
C. Performing the Tevila
The tevila must be performed in a mikva or other water
valid for tevila[29]
קכ,א, כגון מקוה שיש בו מ' סאה או מעין, ודלא כדעת סמ"ק (ע' טור)
שאין מעין מועיל לטבילה זו
The entire utensil must be immersed, even the handle[30]
קכ, יב
Any external object must be removed, even if they are
attached to a plastic or wooden part of the utensil, as the entire object must
contact the water. However, one may leave on stickers (assuming they do not
cover most of the utensil) if he does not mind using the utensil while they are
on it[32]
משמעות שו"ע (קכ, יג, ו-רב,א) וט"ז (רב, א). אבל חכ"א
(עג,יד) משמע שלכתחלה צריך שיסיר אפי' מיעוט שאינו מקפיד.
A child under bar or bas mitzvah[34]
אבל הגיע לי"ג, שרי אע"פ שלא בדקו לשערות
ופ"ת כ' מי שהגיע ל-י"ג שנים
יכול לטבול זכוכית ולא צריך בדיקה לשערות אבל לכלי מתכות צריך לידע שהוא גדול, וכ'
על זה, אפשר שאין צריך בדיקה אפי' למתכות כיון שזה קיל מכל איסור דאוריתא כיון שאם
עבר והשתמש בו המאכל מותר.
ואם טבלה עכו"ם עלתה לה הטבילה
(קכ,טו) אבל לא יעשה כן כי אי אפשר לברך על מה שיטביל הגוי (ט"ז).
ובדין נאמנות של קטן, ע' פ"ת
(יו"ד רפא, ז), ומ"ש בזה בהל' בר מצוה.
If one wet his hands with the mikvah water prior to immersing
the utensil, he need not let go of it while it is underwater, but may not hold
it tightly[36]
קכ, ב. ורמ"א כתב שם דוקא במי מקוה ולא אם לחלח ידו במים תלושים.
וע' ט"ז חולק וכ' אפי' לחלח ידו במים תלושים מהני, והלשון "אין
לחוש" בשו"ע, ר"ל אין לחוש שמא יהדקנו בכח. ובשו"ע כ' צריך
שיהיה הכלי רפוי בידו שאם מהדקו בידו הוי חציצה, וע' ש"ך חולק וכ' דלדעת כל
הפוסקים אפי' ריפה ידו לא מהני גזירה שמא לא ירפה כמ"ש הפוסקים בהלכות נדה,
וע' תפל"מ (הו"ד בפ"ת) שרק בנדה החמירו ולא בטבילת כלים כיון שבדיעבד
אם לא טבל המאכל לא נאסרה, משא"כ בנדה שיש בו איסור כרת.
Immediately before immersing, one should recite “Baruch…
al tevilas keli” if immersing one utensil, and “al tevilas
kelim” if immersing two or more[37]
קכ,ג. וכ' בא"ה בשם פר"ח דבדיעבד אם בירך "כלי" על
הרבה כלים או "כלים" על כלי אחד, יצא. וע' ש"ך בשם ב"ח שיש
לברך על טבילת כלי מתכות. וע' ט"ז בשם או"ה כ' לברך "על
הטבילה". וע' ערה"ש (ס"ק כב) שהמנהג לברך "על טבילת
כלים" אפי' על כלי אחד.
In any case which requires tevila without a bracha, it
is preferable to bring another utensil which necessitates tevila with a
bracha[38]
קכ, ט, ובש"ך (סק"ה) משמע
שיש לעשות כן בכל ספק.
וע' ספר פאת שדך (סי' קג), אם אשה טובלת
לנדתה, יכולה ליקח עמה כלי שיש בו ספק אם חייבת בטבילה, ואחר שתברך "על
הטבילה" ותטביל עצמה, תטביל הכלי, דבדיעבד אם אמרה ברכת על הטבילה קודם טבילת
כלי, יצא. אבל אם יש לה ספק אם חייבת טבילה לנדתה, אין ליקח עמה כלי שבודאי חייבת
בטבילה ולברך עליו "על הטבילה" קודם טבילת הכלי ואח"כ להטביל עצמה,
דהא כיון שקבעו הברכה לטבילת כלים דוקא עם מילת "כלי(ם)", אין לשנות
נוסח הברכה המקובלת כדי לפטור ספק אחרת.
. One
should recite the bracha “al tevilas keilim[39]
פר"ח (קכ, כז)
”
on the item which certainly requires the bracha, immerse it, and then immerse
the other item[40]
נראה פשוט שיש לעשות דוקא באופן זה,
דאם מטביל הספק תחלה, אפשר שהוא פטור והוי הפסק בין הברכה והטבילה.
.
Pots and bottles must be immersed with the opening on top so
the entire inside area of the utensil will fill with water[41]
רב, ו
One may immerse a large amount of silverware by placing them
all in a basket, immersing it in the mikvah so it fills with water, and
shaking it slightly so water reaches all the silverware[42]
רמ"א (רב, ו), ע"פ
ש"ך (סק"ו) דמתוך שמתגלגלין נוגעים המים ע"פ כלם.
D. Applications
One may not use an item before tevila, even on a
temporary basis[43]
רמ"א (קכ, ח). והוא איסור
דרבנן (ביה"ל שכג, ז, ד"ה מותר). אבל ש"ך (קכ, כא) כתב שהוא איסור
דאורייתא.
ומסתימות רוב פוסקים, האיסור הוא מחמת
שהוא מבטל מצות טבילה. אבל ע' שו"ת אבני מילואים (סי' י) כ', וז"ל, ועיקר
ברכת וצונו על הטבילה היינו במה שאסור לנו להשתמש בלא טבילה וכמו ברכת השחיטה דהכונה
שאסור לאכול בלא שחיטה, עכ"ל. וע' מה שכתבתי לעיל בדין טבילת כלים אלקטרוניים
בשם שו"ת מנחת אשר.
.
One may use it for non-food related purposes. For example, one may use a glass
drinking cup, which he intends to drink from, to hold pens, even before tevila.
One may not use it for food-related purposes before tevila even
indirectly. For example, one may not put saran-wrap on a glass tray and use it
before tevila[44]
ע' רבבות אפרים (א, תלז) מקיל
להשתמש בו לנרות חנוכה, והביא מי שאוסר בזה. והציור שכתבתי, שרוצה להשתמש בו לצורך
מאכל ע"י הפסק, לא ראיתי מי שדן בזה, ולכן לא רציתי להקל, ובפרט כיון דלדעת
הגרשז"א כל כיסוי דהוי בטל לכלי לא מיקרי הפסק.
.
Preferably, one should not buy drinks served in glasses at a
non-kosher, Jewish owned, restaurant or hotel, because they did not immerse
their utensils[45]
בענין מי שאוכל מסעדה שלא נטבלו
כליהם, ע' אג"מ (יו"ד ג, כב) שאם המאכל צריך להכלי כדי לאוכלו, כגון מרק,
אסור לאכול ממנו בלא טבילה, אבל דבר יבש כגון בשר, בשעת הדחק מותר ליטול ממנו
בידיו, והובא בקונטרס תורה והוראה (ב, עמ' 20) בשמו דלכתחלה יסירם מיד מהקערה
ויניחם על השלחן. ולא כתבנו מזה, דלא כ"כ שכיח דאנשים אוכלים במסעדה בלי
הכשר. וע' מנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות יד) דאפשר להקל משום דכל האיסור להשתמש
בו הוא כשיש יכולת להטבילו, אבל כיון שהמסעדה לא יתנו לו לקחת ולהטבילו, מותר
להשתמש בלי טבילה.
ולענין שתייה בכוסות, שמעתי שיש מקילים
כיון שהוא רק מריק המים מהכוס ואינו משתמש בו.
Aluminum pots, or utensils made out of other metals, require tevila
with a bracha[46]
שלחן הלוי (בעלסקי, פ' כד, סע' לה)
כתב שכן נהגו, ע"פ אג"מ (ג, כב) דאע"פ שאינו מששה מיני מתכות
הנזכרים בקרא, חייב בטבילה מדרבנן, דלא גרע מכלי זכוכית. וע' אמת ליעקב (יו"ד
סי' קכ הע' 51) כ' לטובלם בלי ברכה.
Pyrex requires tevila with a bracha.
Glass trays of a refrigerator[47] ע' מנחת שלמה (ח"ב סי' סו) דהם בטלים כלפי המקרר, והמקרר הוי כלי העשוי לנחת ולא מיקרי כלי סעודה. , and the icemaker of a freezer[48] ע"פ מנח"ש (שם) , do not require tevila, even though they come in direct contact with food or drink.
If one forgot to tovel a pot and cooked in it or placed food in it, the food should be removed immediately but is permitted to eat[49] רמ"א קכ,טז .
If one is in a place where there is no mikvah, he may
give the utensil to a non-Jew and borrow it back from him. Upon reaching a
place where there is a mikvah, he must immerse it without a bracha[50]
רמ"א (קכ, טז), וט"ז שם,
וכ' ערה"ש (ס"ק ס) יטבול אותה בלא ברכה. ודעת הט"ז שחייב לטובלו,
דכיון דדעתו להשתקע עולמית ביד ישראל הוי כלקוח בידו, כמו טלית שאולה דלאחר ל' יום
חייב בציצית, אבל כיון שאין זה מפורש בפוסקים, יטבלנו עם כלי אחר משום ספק ברכה,
עכת"ד. וצ"ע על הט"ז וערה"ש למה לא נתנו עצה לקנותו מן
העכו"ם ואח"כ לטובלו בברכה.
One may not immerse utensils on Shabbos. If one needs to use
a utensil which was not immersed and has no other utensil to use[52]
מ"ב (שכג, ?) כיון דבזה מפסיד
הברכה
If one is on vacation and one wants to buy a metal utensil,
but there is no kosher mikvah nearby, he may purchase it, but the time of
purchase, he should have in mind not to make a kinyan on it. Therefore,
since it is still in the possession of the seller, it may be used[54]
שאין קנין לאדם בעל כרחו (?).
If one intends to give someone a vessel as a gift, he may tovel
it beforehand, unless one would be stringent not to place any items inside it
before giving it[56]
ע' ב"י לענין שאינו יכול לטבול כלים העומדים לסחורה, ואפשר שיש
לחלק, כמו שלענין מוקצה בשבת, פירות העומדים לסחורה מוקצים כיון שאינו רוצה להשתמש
בהם כדי שלא יתקלקל,אבל אם אינו מקפיד עליהם לכאו' אינו מוקצה כיון שאינו מסיח
דעתו מלהשתמש בהם, אפשר הוא הדין כאן, שאם רוצה ליתן מתנה לחבירו ואינו מקפיד שלא
להשתמש בו כלל קודם שנותנו לו, אפשר שהוא
If one purchases glass jars for their contents, such as
coffee jars, and then wants to reuse them to store food, they do not require tevila,
as since when it was purchased it was not intended to be an independent
item, it therefore only became a “utensil” when it was already owned by the Jew[57]
אג"מ (יו"ד ב, קלז).
ולענין כלי מתכות, הרוצה להקל אין מוחים בידו (אג"מ יו"ד ב, מ).
Crafting scissors which are sometimes used to cut fresh herbs do not require tevila.
Large oven racks do not require tevila. The rack of a grill requires tevila, but the rest of the item does not. If the tray of the grill cannot be removed, the entire grill requires tevila (if the racks are Teflon-coated, without a bracha).
Teflon-coated pans require tevila without a bracha.
Pop-up toasters do not require tevila, because
toasting is not a real improvement to food which would be considered cooking[58]
אג"מ (יו"ד ג, כד)
Meat thermometers[59]
שאינו מועיל בתיקון המאכל
A glass turntable in a microwave requires tevila without a bracha if one places food directly on it, and does not require tevila if food is not placed directly on it.
For additional cases, see footnote[61]
Glass table- ע' גר"א (קכ, יח) משמע דכיון שפשוטי כלי
זכוכית אינם מקבלים טומאה (ע' גמ' שבת טז.), אינם חייבים בטבילה. וע' שו"ת
שבט הלוי (ו, רמה) דחייב. אמנם בשיעורי הלכה (פלדר, פ"י סע' ד) כ' שאם קונה
שלחן חדש, ומחברים אותו בבית הישראל, אינו חייב בטבילה דלא נעשה כלי אלא ביד
ישראל, ע"ש טעמו. ואפשר דכל שלחן פטור מטבילה כיון שהוא כלי העשוי לנחת, ע'
מנחת שלמה (ב, ס' סו).
אם מסופק אם כבר הוטבל איזה כלי, אם הוא
כלי מתכת חייב להטבילו. ובכלי זכוכית, ע' מנחת שלמה (שם אות טו) שאינו חייב
להטבילו מספק, דלא אמרינן מהיות טוב אל תקרא רע בכה"ג, דדוקא כשיש עצה מן הצד
אמרינן כן דלמה יכנס לספק דרבנן, אבל אם הדיון הוא אם חייב להטביל הכלי או לא, לא
שייך להכלל דדבר שיש לו מתירין, ע"ש.
Glass cutting board- יש לחייבו בטבילה בלי ברכה, כיון דלדעת
הגר"א (הנ"ל) פשוטי כלי זכוכית אינם צריכים טבילה.
[1] ב"י (ס"ס קכ) כתב דלדעת רמב"ם (מאכלות אסורות יז,ה)
שטבילה זו דאורייתא, וכ"כ רשב"א. וע' לח"מ שם בשם ר"ן,
וגר"א (קכ,כג) כתבו לדעת רמב"ם הוי דרבנן. [ויש להעיר שאם לדעת רמב"ם
הוי דאורייתא למה לא מנאו במנין המצוות, וי"ל שהוא נכלל במצות טבילה מטומאה
(עשה קט)].
וע' סמ"ק (מצ' קצט) מנה טבילת כלים
למצוה.
ויש לדון במצות טבילה, האם המצוה הוא רק
כדי שישתמש בו לאכילה, או הוי מצוה להכניסו לקדושת ישראל. למשל, אם יש כלי שהוא
מסופק בו האם ישתמש בו לאכילה או אפשר שיראה שאינו צריך לו ויזרקנו לאשפה, האם
יכול לברך על טבילת כלי זה, או הוי ספק ברכות.
[2] קכ, ד. וע' פר"ח (סקי"ב)
דאזלינן בתר רוב תשמישו.
וע' מנחת שלמה (ח"ב, סי' סו), שאם
משתמש בו ע"י מפה או נייר המפסיק, באופן שהנייר בטל אל הכלי, חייב בטבילה
בטבילה, ודלא כהבן איש חי שנסתפק בזה.
[3] ע' אג"מ (יו"ד ב, מו) כ' דאין צריך טבילה
[4] קכ, א. ולענין כלי פלאסטיק, כ' בציץ אליעזר (ז, לז) שאין צריך טבילה, וע' שו"ת מנחת יצחק (ג, עו) כ' לטובלם בלי ברכה, דדומה לכלי עצם שכתב הדרכ"ת (קכ, יד) שחייב בטבילה כיון שיש להם תקנה להתיכם באש והוי כמו זכוכית.
[5] רמ"א (קכ,א) כ' כלים המצופים באבר אפי' בפנים יטבילם בלי ברכה, וע'
ש"ך שאפי' מצופה רק בחוץ יטבילנו בלי ברכה. דלא כשו"ע שכלי שמצופה באבר
בפנים יש לטובלו בברכה. וע' רעק"א (ש"ך שם) שאם מכוסה מבפנים ובחוץ,
חייב טבילה בברכה.
[6] שו"ת מהרש"ם (ג, כ), דתלוי במחלקת רמב"ם ושאר פוסקים לענין קבלת טומאה אם הציפוי בטילה כלפי הכלי.
[7] קכ,ד
[8] קכ,ו, וכ"כ ערה"ש (סקכ"ח) שכן נוהגים, ודלא כמ"ש
ש"ך בשם ב"י שכלי עץ שמעמידו בברזל יש לטובלו בלי ברכה. ובסיס של כלי לא
צריך טבילה (שו"ע קכ,ד).
[9] רמ"א (קכ, ז). ואם המעמיד של
עץ והחשוקים של ברזל אבל הברזל אינו נוגע במאכל, לדעת השו"ע (סע' ו) פטור,
ולדעת הש"ך אזלינן בתר המעמיד ויטבלנו בלא ברכה, וערה"ש (ס"ק כח)
כ' שאין נוהגים לטובלו.
[10] רמ"א (קכ, ה), וגר"א (שם)
[11] ערה"ש (קכ,מ), דאזלינן בתר רוב תשמישו, וע"ש שכן כתב פר"ח.
ודלא כרמ"א (סע' ח), וע' מ"ש שם (ס"ק מא) דלדעת רמ"א אינו
חייב בטבילה אא"כ משתמש בו תדיר באופן עראי, אבל דרך מקרה לא מקרי תשמיש.
[12] לענין כלים שמשמשים אוכל כשעדיין אינו ראוי לאכילה, ע' שו"ע (קכ,ה) שסכין של שחיטה לא צריך טבילה. וע' רמ"א שם כ' יש חולקין וטוב לטובלו בלא ברכה, והברזלים שמתקנים עליהם המצות לא צריך טבילה. וע' ש"ך הקשה מה החילוק בין סכין של שחיטה והברזלים, ותי' שסכין של שחיטה אפשר לשמש בו תשמיש אחר. וע' ערוה"ש (ס"ק לג-לה) תמה עליו, וכ' החילוק ביניהם שסכין של שחיטה הוי תיקון גדול ולכן מיקרי תשמיש גמור, משא"כ עריכת המצות אינו כל כך תיקון בהמאכל. ולכן, הכלל בכלים שאינם נוגעים באוכל שראוי לאכילה הוא
[13] רמ"א (קכ, ה), לדעת הש"ך (שם).
[14] כ"כ הגר"מ היינעמאן, ע' ב-STAR-K.ORG, וע' הגהת רעק"א (קכ, א) בענין חביות גדולות.
[15] ע' מנחת שלמה (ח"ב סי' סו, אות ד) שיש לצרף דעת הפוטרים בטבילה (משום דהוי מחובר לקרקע) בנידונו שם, ונראה דלפי דבריו דהוי ספק ואין לברך.
[16] שו"ת מנחת אשר (ח"ג סי'
נז). ע"ש דטבילת כלים הוא בגדר מצוה ולא מתיר, ודימה זה למ"ש רמ"א
(או"ח יג, יג) דמותר ללבוש טלית של ד' כנפות בשבת בלי ציצית מפני שאנוס הוא
מלקשור ציצית. וע' מנחת שלמה (ח"ב, סי' סו אות יד) משמע דסובר כן.
[17] מן הטעם שכתבנו לעיל, שאם יטבלנו,
יישבר. וגם, אפי' אם טובלו, שמעתי מהרה"ג שמחה גווירצמאן שלא יכנס מי המקוה
לתוך ה-heating chamber,
ולא יעלה לו טבילה (אא"כ נידון כבית הסתרים, וצ"ע).
[18] אג"מ (יו"ד ג, כג), דאינו חשוב כלי כיון דלא חזי לתשמיש יותר מב' וג' פעמים.
[19] כן שמעתי מהרה"ג ישראל
רייזמאן, ע"פ אג"מ הנ"ל.
[20] Oukosher.org בשם הגר"י בעלסקי.
[21] ע' מנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות
יח), אם קטן שלא הגיע לחינוך קנה כלי, מותר להשאילו ממנו ולהשתמש בו בלי טבילה,
כיון שלא נתחייב בטבילה ביד הקטן, אבל אפשר דאין לעשות כן משום דמכוער הדבר. אבל
אם הגיע לחינוך, לכתחלה אסור להשתמש בעצה זו.
[22] ערה"ש (קכ, נח. ודלא כחכמת אדם
שלא הקיל אלא בכלי זכוכית, ע"ש) ואג"מ (או"ח ג, ד), משום שהפועלים
שם אינם עושים מלאכת אומן אלא פועלים המכונה שעושה הכלים, וגם הם שכורים אצל הבעל
חרושת ולא אמרינן אומן קונה בשבח כלי כשהפועל הוא שכיר יום.
[23] אג"מ (או"ח ג, ד)
[24] אג"מ שם
[25] פת"ש (קכ, א) בשם חכ"א
[26] קכ,יא
[27] אג"מ (?)
[28] ערוה"ש קכא,ט. וע' שו"ע (סע' ב) שיגעיל קודם טבילה, ואם לא
הגעיל, י"א יצא (טור בשם ר"י) וי"א לא יצא
[29] קכ,א, כגון מקוה שיש בו מ' סאה או מעין, ודלא כדעת סמ"ק (ע' טור)
שאין מעין מועיל לטבילה זו
[30] קכ, יב
[31] אג"מ (יו"ד א, נו). ושם
כתב שהחלק שמחמם אין צריך טבילה.
[32] משמעות שו"ע (קכ, יג, ו-רב,א) וט"ז (רב, א). אבל חכ"א
(עג,יד) משמע שלכתחלה צריך שיסיר אפי' מיעוט שאינו מקפיד.
[33] ע"פ ערה"ש קכ,יח
[34] אבל הגיע לי"ג, שרי אע"פ שלא בדקו לשערות
[35] קכ,יד ורמ"א שם. וע' ט"ז הטעם כיון דטבילת כלים דאורייתא,
וערעק"א כ' עפ"ז קטן מותר לטבול זכוכית כיון שהוא דרבנן, אבל סיים דלדעת
תוס' (שכתב שאין מאמינים לקטן אלא במצוה דרמי עלייהו) אינו נאמן אפי' בזכוכית.
ועפ"ת בשם פמ"ג כ' דאינו נאמן בכלי זכוכית כיון שיש בו חזקת איסור. אבל
בערה"ש (קכ, יג) ושו"ת יבי"א (ב, יו"ד ט) כ' דקטן נאמן על
טבילת זכוכית.
ופ"ת כ' מי שהגיע ל-י"ג שנים
יכול לטבול זכוכית ולא צריך בדיקה לשערות אבל לכלי מתכות צריך לידע שהוא גדול, וכ'
על זה, אפשר שאין צריך בדיקה אפי' למתכות כיון שזה קיל מכל איסור דאוריתא כיון שאם
עבר והשתמש בו המאכל מותר.
ואם טבלה עכו"ם עלתה לה הטבילה
(קכ,טו) אבל לא יעשה כן כי אי אפשר לברך על מה שיטביל הגוי (ט"ז).
ובדין נאמנות של קטן, ע' פ"ת
(יו"ד רפא, ז), ומ"ש בזה בהל' בר מצוה.
[36] קכ, ב. ורמ"א כתב שם דוקא במי מקוה ולא אם לחלח ידו במים תלושים.
וע' ט"ז חולק וכ' אפי' לחלח ידו במים תלושים מהני, והלשון "אין
לחוש" בשו"ע, ר"ל אין לחוש שמא יהדקנו בכח. ובשו"ע כ' צריך
שיהיה הכלי רפוי בידו שאם מהדקו בידו הוי חציצה, וע' ש"ך חולק וכ' דלדעת כל
הפוסקים אפי' ריפה ידו לא מהני גזירה שמא לא ירפה כמ"ש הפוסקים בהלכות נדה,
וע' תפל"מ (הו"ד בפ"ת) שרק בנדה החמירו ולא בטבילת כלים כיון שבדיעבד
אם לא טבל המאכל לא נאסרה, משא"כ בנדה שיש בו איסור כרת.
[37] קכ,ג. וכ' בא"ה בשם פר"ח דבדיעבד אם בירך "כלי" על
הרבה כלים או "כלים" על כלי אחד, יצא. וע' ש"ך בשם ב"ח שיש
לברך על טבילת כלי מתכות. וע' ט"ז בשם או"ה כ' לברך "על
הטבילה". וע' ערה"ש (ס"ק כב) שהמנהג לברך "על טבילת
כלים" אפי' על כלי אחד.
[38] קכ, ט, ובש"ך (סק"ה) משמע
שיש לעשות כן בכל ספק.
וע' ספר פאת שדך (סי' קג), אם אשה טובלת לנדתה, יכולה ליקח עמה כלי שיש בו ספק אם חייבת בטבילה, ואחר שתברך "על הטבילה" ותטביל עצמה, תטביל הכלי, דבדיעבד אם אמרה ברכת על הטבילה קודם טבילת כלי, יצא. אבל אם יש לה ספק אם חייבת טבילה לנדתה, אין ליקח עמה כלי שבודאי חייבת בטבילה ולברך עליו "על הטבילה" קודם טבילת הכלי ואח"כ להטביל עצמה, דהא כיון שקבעו הברכה לטבילת כלים דוקא עם מילת "כלי(ם)", אין לשנות נוסח הברכה המקובלת כדי לפטור ספק אחרת.
[39] פר"ח (קכ, כז)
[40] נראה פשוט שיש לעשות דוקא באופן זה, דאם מטביל הספק תחלה, אפשר שהוא פטור והוי הפסק בין הברכה והטבילה.
[41] רב, ו
[42] רמ"א (רב, ו), ע"פ
ש"ך (סק"ו) דמתוך שמתגלגלין נוגעים המים ע"פ כלם.
[43] רמ"א (קכ, ח). והוא איסור
דרבנן (ביה"ל שכג, ז, ד"ה מותר). אבל ש"ך (קכ, כא) כתב שהוא איסור
דאורייתא.
ומסתימות רוב פוסקים, האיסור הוא מחמת שהוא מבטל מצות טבילה. אבל ע' שו"ת אבני מילואים (סי' י) כ', וז"ל, ועיקר ברכת וצונו על הטבילה היינו במה שאסור לנו להשתמש בלא טבילה וכמו ברכת השחיטה דהכונה שאסור לאכול בלא שחיטה, עכ"ל. וע' מה שכתבתי לעיל בדין טבילת כלים אלקטרוניים בשם שו"ת מנחת אשר.
[44] ע' רבבות אפרים (א, תלז) מקיל להשתמש בו לנרות חנוכה, והביא מי שאוסר בזה. והציור שכתבתי, שרוצה להשתמש בו לצורך מאכל ע"י הפסק, לא ראיתי מי שדן בזה, ולכן לא רציתי להקל, ובפרט כיון דלדעת הגרשז"א כל כיסוי דהוי בטל לכלי לא מיקרי הפסק.
[45] בענין מי שאוכל מסעדה שלא נטבלו
כליהם, ע' אג"מ (יו"ד ג, כב) שאם המאכל צריך להכלי כדי לאוכלו, כגון מרק,
אסור לאכול ממנו בלא טבילה, אבל דבר יבש כגון בשר, בשעת הדחק מותר ליטול ממנו
בידיו, והובא בקונטרס תורה והוראה (ב, עמ' 20) בשמו דלכתחלה יסירם מיד מהקערה
ויניחם על השלחן. ולא כתבנו מזה, דלא כ"כ שכיח דאנשים אוכלים במסעדה בלי
הכשר. וע' מנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות יד) דאפשר להקל משום דכל האיסור להשתמש
בו הוא כשיש יכולת להטבילו, אבל כיון שהמסעדה לא יתנו לו לקחת ולהטבילו, מותר
להשתמש בלי טבילה.
ולענין שתייה בכוסות, שמעתי שיש מקילים
כיון שהוא רק מריק המים מהכוס ואינו משתמש בו.
[46] שלחן הלוי (בעלסקי, פ' כד, סע' לה)
כתב שכן נהגו, ע"פ אג"מ (ג, כב) דאע"פ שאינו מששה מיני מתכות
הנזכרים בקרא, חייב בטבילה מדרבנן, דלא גרע מכלי זכוכית. וע' אמת ליעקב (יו"ד
סי' קכ הע' 51) כ' לטובלם בלי ברכה.
[47] ע' מנחת שלמה (ח"ב סי' סו) דהם בטלים כלפי המקרר, והמקרר הוי כלי העשוי לנחת ולא מיקרי כלי סעודה.
[48] ע"פ מנח"ש (שם)
[49] רמ"א קכ,טז
[50] רמ"א (קכ, טז), וט"ז שם,
וכ' ערה"ש (ס"ק ס) יטבול אותה בלא ברכה. ודעת הט"ז שחייב לטובלו,
דכיון דדעתו להשתקע עולמית ביד ישראל הוי כלקוח בידו, כמו טלית שאולה דלאחר ל' יום
חייב בציצית, אבל כיון שאין זה מפורש בפוסקים, יטבלנו עם כלי אחר משום ספק ברכה,
עכת"ד. וצ"ע על הט"ז וערה"ש למה לא נתנו עצה לקנותו מן
העכו"ם ואח"כ לטובלו בברכה.
[51] {ע' שו"ת מהרי"ל דיסקין
(קו"א סי' ה אות קלו) דלא מהני הפקר לפטור כלי מטבילה.} ע' מנחת אשר (מגיפת
הקורונה, סי' סה) דבשעת הדחק גדול יש לסמוך על ההפקר, והביא שם דכ"כ
הגרש"ז אוירבאך, וכעין זה בארחות רבינו (מהדו"ח ח"ד עמ' נד) בשם
בעל הקה"י.
[52] מ"ב (שכג, ?) כיון דבזה מפסיד
הברכה
[53] קכ,טז. וע' ט"ז כ' נראה דצריך לטובלו אחר השבת בברכה, אבל למעשה יש
לברך על כלי אחרת כיון שלא מצא זה מפורש בפוסקים
[54] שאין קנין לאדם בעל כרחו (?).
[55] כמ"ש לעיל
[56] ע' ב"י לענין שאינו יכול לטבול כלים העומדים לסחורה, ואפשר שיש
לחלק, כמו שלענין מוקצה בשבת, פירות העומדים לסחורה מוקצים כיון שאינו רוצה להשתמש
בהם כדי שלא יתקלקל,אבל אם אינו מקפיד עליהם לכאו' אינו מוקצה כיון שאינו מסיח
דעתו מלהשתמש בהם, אפשר הוא הדין כאן, שאם רוצה ליתן מתנה לחבירו ואינו מקפיד שלא
להשתמש בו כלל קודם שנותנו לו, אפשר שהוא
[57] אג"מ (יו"ד ב, קלז).
ולענין כלי מתכות, הרוצה להקל אין מוחים בידו (אג"מ יו"ד ב, מ).
[58] אג"מ (יו"ד ג, כד)
[59] שאינו מועיל בתיקון המאכל
[60] שאין הכדור נחשב מאכל
[61] Glass table- ע' גר"א (קכ, יח) משמע דכיון שפשוטי כלי
זכוכית אינם מקבלים טומאה (ע' גמ' שבת טז.), אינם חייבים בטבילה. וע' שו"ת
שבט הלוי (ו, רמה) דחייב. אמנם בשיעורי הלכה (פלדר, פ"י סע' ד) כ' שאם קונה
שלחן חדש, ומחברים אותו בבית הישראל, אינו חייב בטבילה דלא נעשה כלי אלא ביד
ישראל, ע"ש טעמו. ואפשר דכל שלחן פטור מטבילה כיון שהוא כלי העשוי לנחת, ע'
מנחת שלמה (ב, ס' סו).
אם מסופק אם כבר הוטבל איזה כלי, אם הוא
כלי מתכת חייב להטבילו. ובכלי זכוכית, ע' מנחת שלמה (שם אות טו) שאינו חייב
להטבילו מספק, דלא אמרינן מהיות טוב אל תקרא רע בכה"ג, דדוקא כשיש עצה מן הצד
אמרינן כן דלמה יכנס לספק דרבנן, אבל אם הדיון הוא אם חייב להטביל הכלי או לא, לא
שייך להכלל דדבר שיש לו מתירין, ע"ש.
Glass cutting board- יש לחייבו בטבילה בלי ברכה, כיון דלדעת
הגר"א (הנ"ל) פשוטי כלי זכוכית אינם צריכים טבילה.