Meals and BrachosHalachos of Ikar and Tafel
Whenever two foods are eaten together (not necessarily
simultaneously), the bracha is recited on the Ikar (main component)[1]
ריב,א. ונ"ל הסברא, שחז"ל אמרו שכל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה
כאילו מעל, ולכן על כל הנאה, ועל כל מעשה אכילה, צריך לברך. אבל אמרו שעל כל מעשה
אכילה אין צריך לברך אלא אחת, וברכה זה מספיק ליתן הודאה על כל המעשה אכילה אפי'
אם הוא כולל הרבה מיני מאכלים. ומסתבר שהמאכל שהוא העיקר יברך עליו ולא יברך על
התפל. ובזה יש ב' אופנים לברר אם הוא מעשה אכילה אחת, א', אם הכל נתערב יחד הוי
אכילה אחת, וב', אם אינו אוכלם ביחד אבל דעתו בעיקר על אחד מהם והשני לא בא אלא
להטעימו.
ויש לדון, האם מה שפוטר המאכל הטפל הוא מה
שהוא נכלל בברכת העיקר, או שהוא נטפל במעשה אכילת העיקר. ונראה לחלק בין ג' מיני
טפלים: א', דברים שהם מעורבים ממש, כגון ביצים שהם בתוך עוגה, הביצים טפלים כיון
שבמחשבתו נראה לו שהוא רק מאכל אחד, ונכללים במעשה האכילה. ב', כשאוכל ב' דברים
נפרדים, כגון גד מליח עם פת שאוכלם זה אחר זה, אין בדעתו שהם אכילה אחת, ומסתבר
שהברכה על העיקר פוטר חיוב הברכה על הטפל. ג', כשמברך על הפת, אינו מברך על שאר
המאכלים שבתוך הסעודה כיון שהם טפלים לאכילת הפת, אע"פ שאינם נאכלים ממש עם
הפת, כיון שחשיבות הפת הוא כ"כ שכל שאר אכילות הם טפלים אצלו, ודעתי נוטה שהם
טפלים למעשה אכילת הפת.
וע' אש"א (בוטשאטש, רו סע' ה) בענין
מאכל שעדיין לא נילוש בשעה שבירך על הפת, דדבר שאוכל תוך סעודה ונגרר לפת אין צריך
ברכה תוך סעודה כיון שהוא נגרר לסעודה, אבל מין שהוא נגרר בברכה (כגון בירך על
עוגה ובשעת ברכתו היה בצק שעדיין לא נעשה לעוגיות) ולא נילוש עדיין אולי צריך
להיות ראוי אכילה בשעת הברכה.
There are two types of mixtures in which the rules of Ikar and Tafel are applied: a component and a complement.
1) Component: When the foods are cooked together or thoroughly mixed. Examples include chicken soup, cholent, potato kugel, and rice containing vegetables.
2) Complement: When the intent is primarily to eat one of
them and the other is considered unimportant[2]
כן נראה לי ע"פ דברי שו"ע (ריב,א). וע'
ביה"ל (ר"ס ריב), דכשיש ב' מינים שהם ממש מעורבים זה בזה (כגון עוגה שיש
בו סוכר וביצים), לכולי עלמא אינו מברך אלא על העיקר. וכשיש ב' דברים על הקערה
כאחת, אם כוונתו רק לאחד מהם מברך א' אע"פ שכל אחד ניכר בפני עצמו, ואם עיקר
כוונתו לשניהם מברך ב'. וכשהם קצת מעורבים אבל כל אחד עדיין ניכר, כגון
טשולענ"ט, כ' ח"א שיברך על כל מין בפני עצמו ולא אזלינן בתר רובא,
ולמעשה נראה דספק ברכות להקל ולא יברך אלא על הרוב. והרוצה לחוש לדעת הח"א
ימעך הפרי אדמה ויהיה מעורב עם הה' מיני דגן ויאכלם ביחד ויברך בורא מיני מזונות.
והיוצא מזה, שב' דברים שעיקר כוונתו לאכול רק א' מהם, מברך על העיקר, בין אם הם
מעורבים או לא. ואם כוונתו לאכול שניהם, תלוי אם הם מעורבים או אם הם על הקערה יחד
אבל אינם מעורבים ממש.
In either of these cases, one only needs to recite the bracha on the Ikar.
However, two components of a food which are clearly distinguishable and both are independently desired, are not subject to the rules of Ikar and Tafel. For example, spaghetti and meatballs, rice eaten next to vegetables on a plate, or chocolate coated nuts, require two brachos if one would want to eat each one by itself.
If the mixture has an Ikar and Tafel, the bracha is recited on the Ikar. The Ikar is defined as follows:
If one component is made from the Five Grains (wheat, barley,
oat, spelt and rye), the proper bracha on the mixture is usually Mezonos. This
is because the grain is usually added for flavor or to make it more filling[3]
רח, ב-ג, ומ"ב (סק"ח)
If neither food would require Mezonos, the bracha is recited
on the component which the reciter has a definite preference for[5]
ריב,א וביה”ל שם
If the mezonos is only there to hold the food so one’s hand
does not get dirty, the mezonos is tafel and one should recite
the bracha on the other food[7]
ריב, ב
If the Mezonos is baked together with the other part, the
proper bracha is Mezonos, regardless of the proportion of Mezonos[8]
מ"ב (קסח, ?)
If when one recited the bracha on the Ikar there was no
intention to eat any of the Tafel, and he does not regularly eat them together,
the bracha of Shehakol is recited on the Tafel, regardless of what type
of food it is[9]
מ"ב ריב,ד בשם מג"א. והטעם, כיון שאוכל אותו בתורת טפל אבדה
חשיבותה [וצ"ע דהא פסק זה מבוסס בדברי רמ"א שם ומ"ב פסק נגד
הרמ"א לענין סוף דבריו שם]
.
For example, if after one started eating a salad, he decided to add walnuts, he
should recite a Shehakol on them (even though their usual bracha is
Ha’eitz). However, if the tafel completely mixes with the ikar, no
bracha is required on the added tafel[10]
שבט הלוי (ט, מג, אוב ב). וע' פמ"ג (פתיחה
קודם סימן רב) לענין תערובת שכר ויין, משמע שצריך לברך בכה"ג.
[ונ"ל פשוט שאם כבר היה מקצת מאיזה
טפל בתוך התערובת, יכול להוסיף יותר ואין צריך ברכה.]
If one has food stuck in his throat and drinks water to help
wash it down, no bracha is recited. After washing it down, he must recite a
bracha before continuing to drink. However, if he drinks other liquids, he must
recite a bracha before drinking anything[11]
מ"ב (רד,מב) וביה"ל שם. ובשו"ע
(רד,ז) לא משמע שמחלק בין מים ושאר משקים.
One should preferably not eat the tafel before eating
the ikar, as it is questionable what bracha should be recited on it[13]
מ"ב ריב,י, כיון שיש להסתפק מה יברך, דלדעת רמ"א לעולם מברך
שהכל כיון שהוא טפל לדבר אחר, ולדעת מג"א יברך ברכה הראויה לו אא"כ ברכת
העיקר הוא שהכל, דבכה"ג יברך שהכל על הטפל. וע' ביה"ל משמע דמסקנתו כדעת
הסוברים שלעולם יברך על הטפל ברכתו הראויה לו. [ובאמת, המעיין במקור דברי
רמ"א, שהוא מהר"ח אור זרוע (סי' לח?), יראה שאין שייך כלל לדין
הרמ"א, ואין כוונתו כלל שיברך שהכל על כל מה שהוא טפל לדבר אחר, ע"ש.]
ואם הטפל חביב עליו, המ"ב
(סק"ה) מסיק שאין חילוק בזה ויברך על העיקר ופוטר את הטפל.
Even if one continues to eat the Tafel after he has finished eating the Ikar, no bracha is recited. For example, after eating cereal and milk, one may drink the milk in the bowl without reciting another bracha.
If one is in doubt as to which item is the ikar, he should follow the guidelines outlined in Chapter {Doubts and Mistaken Brachos}.
One should not separate part of the tafel in order to make two separate brachos (before or after eating the ikar), as saying the bracha on the ikar will cover the tafel even when not eaten together[14] פשוט .
A. Examples
Fruit salad is judged by the majority. If it is comprised mostly of fruits requiring a Ha’eitz, a Ha’eitz should be recited. If most of the fruits require a Ha’adama, or one is unsure which is the majority, a Ha’adama is required.
Butternut squash kugel which contains flour is usually haadama. However, if there is enough flour in it that it has a cake-like taste or consistency, the bracha is mezonos.
Chocolate covered nuts usually require two separate brachos, Shehakol
on the chocolate and Haeitz (or haadama) on the nut. If possible, one should
make a bracha on a different nut before eating the chocolate, because the
ha’eitz has precedence to the shehakol[15]
אג"מ
After eating a bowl of cereal, one may drink the remaining
milk without a bracha, since all of the milk was included in the bracha of the
cereal as a tafel[17]
כמ"ש מ"ב (קסח, מו)
If one cut up oranges for eating and recited ha’eitz,
and afterwards wants to drink the juice, it does not require a bracha because
it is tafel to the orange. Coconut milk requires a shehakol, but
if one eats coconut (which requires ha’eitz) and also drinks the coconut
water, the water does not need its own bracha.
When eating an ice cream sandwich, a Shehakol must be
recited; in addition, if one enjoys eating the cookie, one should eat some
cookie first and recite Mezonos and then recite Shehakol before eating
the ice cream[18]
אג"מ אוח"ד,מג
A salad with croutons will depends on one’s intent; if he considers the croutons a main ingredient, he should recite ha’adama on the salad and then Mezonos on a crouton. However, if he is only eating croutons because it’s there, and although it adds a good crunch, he doesn’t really care for it, he need only recite a bracha on the salad. The same parameter applies to ice cream which contains pieces of cookies in it. (It should be noted that some crouton require the bracha of hamotzee; see {Laws of Bread}.)
An apple strudel would also depend on his preference. If one
only likes the apples, only Ha’eitz is recited, but if one also enjoys eating
the crust, first a Mezonos is recited on the crust and then a Ha’eitz[20]
אג"מ (שם)
[1] ריב,א. ונ"ל הסברא, שחז"ל אמרו שכל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה כאילו מעל, ולכן על כל הנאה, ועל כל מעשה אכילה, צריך לברך. אבל אמרו שעל כל מעשה אכילה אין צריך לברך אלא אחת, וברכה זה מספיק ליתן הודאה על כל המעשה אכילה אפי' אם הוא כולל הרבה מיני מאכלים. ומסתבר שהמאכל שהוא העיקר יברך עליו ולא יברך על התפל. ובזה יש ב' אופנים לברר אם הוא מעשה אכילה אחת, א', אם הכל נתערב יחד הוי אכילה אחת, וב', אם אינו אוכלם ביחד אבל דעתו בעיקר על אחד מהם והשני לא בא אלא להטעימו.
ויש לדון, האם מה שפוטר המאכל הטפל הוא מה
שהוא נכלל בברכת העיקר, או שהוא נטפל במעשה אכילת העיקר. ונראה לחלק בין ג' מיני
טפלים: א', דברים שהם מעורבים ממש, כגון ביצים שהם בתוך עוגה, הביצים טפלים כיון
שבמחשבתו נראה לו שהוא רק מאכל אחד, ונכללים במעשה האכילה. ב', כשאוכל ב' דברים
נפרדים, כגון גד מליח עם פת שאוכלם זה אחר זה, אין בדעתו שהם אכילה אחת, ומסתבר
שהברכה על העיקר פוטר חיוב הברכה על הטפל. ג', כשמברך על הפת, אינו מברך על שאר
המאכלים שבתוך הסעודה כיון שהם טפלים לאכילת הפת, אע"פ שאינם נאכלים ממש עם
הפת, כיון שחשיבות הפת הוא כ"כ שכל שאר אכילות הם טפלים אצלו, ודעתי נוטה שהם
טפלים למעשה אכילת הפת.
וע' אש"א (בוטשאטש, רו סע' ה) בענין
מאכל שעדיין לא נילוש בשעה שבירך על הפת, דדבר שאוכל תוך סעודה ונגרר לפת אין צריך
ברכה תוך סעודה כיון שהוא נגרר לסעודה, אבל מין שהוא נגרר בברכה (כגון בירך על
עוגה ובשעת ברכתו היה בצק שעדיין לא נעשה לעוגיות) ולא נילוש עדיין אולי צריך
להיות ראוי אכילה בשעת הברכה.
[2] כן נראה לי ע"פ דברי שו"ע (ריב,א). וע'
ביה"ל (ר"ס ריב), דכשיש ב' מינים שהם ממש מעורבים זה בזה (כגון עוגה שיש
בו סוכר וביצים), לכולי עלמא אינו מברך אלא על העיקר. וכשיש ב' דברים על הקערה
כאחת, אם כוונתו רק לאחד מהם מברך א' אע"פ שכל אחד ניכר בפני עצמו, ואם עיקר
כוונתו לשניהם מברך ב'. וכשהם קצת מעורבים אבל כל אחד עדיין ניכר, כגון
טשולענ"ט, כ' ח"א שיברך על כל מין בפני עצמו ולא אזלינן בתר רובא,
ולמעשה נראה דספק ברכות להקל ולא יברך אלא על הרוב. והרוצה לחוש לדעת הח"א
ימעך הפרי אדמה ויהיה מעורב עם הה' מיני דגן ויאכלם ביחד ויברך בורא מיני מזונות.
והיוצא מזה, שב' דברים שעיקר כוונתו לאכול רק א' מהם, מברך על העיקר, בין אם הם
מעורבים או לא. ואם כוונתו לאכול שניהם, תלוי אם הם מעורבים או אם הם על הקערה יחד
אבל אינם מעורבים ממש.
[3] רח, ב-ג, ומ"ב (סק"ח)
[4] ע' ט"ז (רב,א) שאפי' אין בו טעם דגן, הדגן
עיקר ומברך במ"מ, ומ"ב חולק עליו
[5] ריב,א וביה”ל שם
[6] רמ"א (רב,א ע"פ ב"י) ומ"ב (ריב,א וכ"כ מ"ב
רד,נח)
[7] ריב, ב
[8] מ"ב (קסח, ?)
[9] מ"ב ריב,ד בשם מג"א. והטעם, כיון שאוכל אותו בתורת טפל אבדה חשיבותה [וצ"ע דהא פסק זה מבוסס בדברי רמ"א שם ומ"ב פסק נגד הרמ"א לענין סוף דבריו שם]
[10] שבט הלוי (ט, מג, אוב ב). וע' פמ"ג (פתיחה
קודם סימן רב) לענין תערובת שכר ויין, משמע שצריך לברך בכה"ג.
[ונ"ל פשוט שאם כבר היה מקצת מאיזה
טפל בתוך התערובת, יכול להוסיף יותר ואין צריך ברכה.]
[11] מ"ב (רד,מב) וביה"ל שם. ובשו"ע
(רד,ז) לא משמע שמחלק בין מים ושאר משקים.
[12] כן נראה לי ליישב הסתירה בזה, דהא בשו"ע (ריב, א) כ' דאפי' פת לא צריך ברכה באופן שהוא טפל (ע"ש במ"ב סק"ג ושעה"צ שם), וא"כ כיון ששתייה זו הוי טפל, למה צריך לברך עליה. וצ"ל דכיון שאינו בא למתק האכילה או לשום צורך אחר ששייך להנאת מעשה האכילה, אינו נפטר בברכת המאכל. ובזה גם יש ליישב, שאם מישהו אומר לתינוק שאינו יכול לאכול גבינה אא"כ אוכל פת עמו, דלכאו' נראה דהפת הוי טפל ואין לברך אלא שנ"ב על הגבינה. אמנם לפמ"ש, צריך לברך על הפת, כיון שהפת לא בא לסייע לאכילת הגבינה, אלא שהפת נותן רשות לו לאכול הגבינה, אין ברכת שנ"ב יכול לפטור הפת כיון שאינו חלק מהנאת אכילת הגבינה, ולא מיקרי טפל לו.
[13] מ"ב ריב,י, כיון שיש להסתפק מה יברך, דלדעת רמ"א לעולם מברך
שהכל כיון שהוא טפל לדבר אחר, ולדעת מג"א יברך ברכה הראויה לו אא"כ ברכת
העיקר הוא שהכל, דבכה"ג יברך שהכל על הטפל. וע' ביה"ל משמע דמסקנתו כדעת
הסוברים שלעולם יברך על הטפל ברכתו הראויה לו. [ובאמת, המעיין במקור דברי
רמ"א, שהוא מהר"ח אור זרוע (סי' לח?), יראה שאין שייך כלל לדין
הרמ"א, ואין כוונתו כלל שיברך שהכל על כל מה שהוא טפל לדבר אחר, ע"ש.]
ואם הטפל חביב עליו, המ"ב
(סק"ה) מסיק שאין חילוק בזה ויברך על העיקר ופוטר את הטפל.
[14] פשוט
[15] אג"מ
[16] בא"ה רד,יט
[17] כמ"ש מ"ב (קסח, מו)
[18] אג"מ אוח"ד,מג
[19] כמ"ש שו"ע (ריב, ב) שהוא טפל כיון שאינו
אוכלו אלא כדי שלא יטנפו ידיו
[20] אג"מ (שם)