Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Food Brought After Reciting the Bracha

Meals and BrachosHalachos of Bracha Acharona

After eating a food made of the five grains, once must recite the bracha acharona of al hamichya[1] לדעת הטור (ס' רט) ברכת מעין ג' דאורייתא כיון שאסמכיה אקרא, ולכן אם מסופק, צריך לברך. ולדעת רמב"ם (ח, יב) ושו"ע (רט, ג) הוא דרבנן, ולכן אם מסופק, אינו מברך. ; after wine or grape juice, al hagafen; after the Five Species of Fruits, al ha’eitz; and after anything else, borei Nefashos.

A. General Rules

One must recite a bracha acharona if he ate a k’zais of food, appx. one fl. oz., within 3-4 minutes[2] ערה"ש (רב, ח). וע' אג"מ (או"ח ד, מא) כ' יש להחמיר לאכול כזית פת תוך ג' דקות כדי לחייב בברכה"מ. . When drinking, one only recites a bracha acharona if he drank three ounces within[3] מ"ב (רי,א), י"א דאם הפסיק באמצע השתייה אינו מצטרף, וי"א מצטרף וכתב הגר"א כדעה ב' 30 seconds[4] ספר מה נדבר כ' בשם הגר"מ היינעמאן שהוא חצי דקה. וראיתי בשלחן הלוי (בעלסקי, פ"ג, סע' יא) כ' דקה אחד. .

Anything which can be drank like a cup of water is considered a liquid. However, if it is thick enough that it cannot be drank, it is considered a solid[5] ע' סדר ברכת הנהנין להגר"ז (פ"ח אות ח) דכל שראוי לשתייה מיקרי משקה, וכל משקה שנקרש עד שראוי לאכילה יצא מתורת משקה והוי אוכל. ולכן כשאוכל מרק, אין הרוטב מצטרף לשיעור כזית כיון שהרוטב ראוי לשתייה, ע"ש. אמנם, כ' בספר חוט שני (הל' יו"ט וחוה"מ, עמ' שלב) שהרוטב מצטרף לשיעור כזית, דכל משקה הבא למתק את האוכל כאוכל דמי כמ"ש שו"ע (תריב, ב) ע"פ הגמ' יומא (פ:).

ושמעתי בשם הגר"מ פיינשטיין דדנים גלידה ומרק כמאכל ולא כמשקה, ולא ידעתי טעמו, ואפשר כמו שכתבנו.

וע' שו"ת בצל החכמה (ח"ג ס' קיד), דכל שעושה מעשה אכילה, דהיינו לקיחת חתיכה חתיכה ע"י כף, מיקרי מאכל, וכן אם מלקק גלידה מיקרי מעשה אכילה. וכן משמע ברדב"ז (שו"ת ללשונות רמב"ם, אלף תקיח) שהכל תלוי בפעולה.

וע' שו"ת מנחת יצחק (ח"ב קי) ויביע אומר (ח"ח או"ח כה) שהגדר הוא, דכל מה שאוכל בלי שום לעיסה בשיניו הוי משקה, ומה שלועס הוי אוכל.
, and the volume of the liquid is added to its solids to calculate whether one ate enough for bracha acharona. Therefore, one who ate ice cream, Jell-O, or Greek yogurt, recites a bracha acharona if he eats a k’zais within three minutes.

For solids which have some liquid on them (e.g., a vegetable dipped in dressing), or a food which swelled from being soaked in liquid (e.g., donut dipped in milk), the volume of the liquid is considered a solid when calculating bracha acharona[6] מ"ב (רי, א), אג"מ (או"ח א, עא) .

When one eats liquid with a small volume of solids in it which would require borei nefashos, such as chicken soup, it is questionable whether the liquid combines with the solids as far as bracha acharona[7] מ"ב (רי, א) . One should therefore not recite a bracha acharona unless one eats a full shiur of solids. For grain-based soups, see {later}.

When drinking hot tea or coffee, it is questionable if one should recite bracha acharona. Therefore, one should leave the last three ounces to cool so he can drink it at one time, and then recite borei Nefashos[8] שם. ובפרט לדעת הגר"א שפסק כדעה ב', יש לעשות כן .

One should rather eat food less than the size of a large olive or more than half of a large egg, as when one eats between these amounts, it is questionable whether to recite a bracha achrona[9] כמ"ש שו"ע (רי, א) שאין להכניס עצמו לספק ברכה אחרונה. וע' ארחות רבינו (?) דמעיקר הדין יכול לברך ב"א אפי' על שיעור זית שלנו. ולדעת הגרמ"פ יש לשער כזית כחצי ביצה "לארג'" לענין ברכה אחרונה, כמ"ש לעיל. . It is questionable whether one is required to make a bracha acharona on drinking 1 oz. of liquid, so one should drink 3 oz. in order to recite a bracha acharona[10] רי, א. ושם כ' יין, וע' מ"ב (סק"י) דה"ה שאר משקין. וע' טור די"א שברכת בורא נפשות לא צריך שיעור ומברך אפי' אם אכל משהו. .

It is questionable whether eating a beryah (whole item) which is less than a k’zais requires a bracha acharona. Therefore, if one eats a whole grape, pomegranate seed[11] רי, א , bean[12] מ"ב (רי, ה) בשם מג"א. וע' הר צבי (או"ח ס' קי) ופני יהושע (ברכות לח:) נסתפקו אם הדין בריה המוזכר בירושלמי הוא דוקא בז' מינין או אפי' בשאר מינין.

וע' שו"ת שבט הלוי (ח, או"ח לג) נסתפק אם צמוקים יש להם דין בריה, כיון דרק נתייבשו בפנים, וסיים ומאן דמקיל בזה אין מזחיחין אותו.
, or orange segment[13] שו"ת יביע אומר (ח"ח, או"ח כה) , he should eat a full k’zais in order to obligate himself in bracha acharona. Although one chews it before swallowing, it is considered a beryah if one put it in his mouth when it was whole[14] ? . Even if one ate it as a tafel, such as a pomegranate seed eaten in a salad, one should eat a full kzais of the ikar in order to recite bracha acharona. However, a whole item which, due to cooking, has lost a small amount (such as a barleycorn in soup, which starts to disintegrate when it is fully cooked) it is not considered a beryah[15] מ"ב (רי, ?) . An olive with its pit removed is not considered a beryah[16] רמ"א (רי, א) .

If one drank water when he was not thirsty, no bracha is recited beforehand or afterwards {see details in Laws of Bracha Rishona}.

One must sit while reciting the brachos of al hamichya, al ha’eitz, or al hagefen, and should not do so while standing, walking, or driving. However, one who is in a rush and ate while walking or driving, may do so while reciting these brachos[17] קפג, ט-יא, ומ"ב שם. .

If one did not eat a kzais of bread within 4 minutes, he does not recite birkas hamazon, even if he ate enough other food that he feels full[18] אג"מ (או"ח ד, מא), וכן משמע בביאה"ל (רח, ט, ד"ה אינו). אבל ע' מ"ב (רי, א) כ' שאם אכל פחות מכזית לאט לאט ואכל כדי שביעה, חייב לברך ברה"מ, ושעה"צ שם כ' דבפמ"ג נסתפק בזה. .

Regarding being motzee others with bracha acharona, see {Bracha Rishona}.

B. Which Bracha to Recite

If one ate a cake made from flour of one of the five grains mixed with sugar, eggs, and other ingredients (but not flour from other grains; see {Laws of Bread}, some say that he must recite an al hamichya after eating a k’zais of the entire mixture, and this is the custom. Others say that one may not recite any bracha acharona until he eats a full k’zais of grain, and therefore one should try to be stringent to eat enough to satisfy this opinion[19] מ"ב כ' שהמנהג לברך על המחיה אע"פ שלא אכל כזית דגן אלא עם תערובת שאר מינים, והאג"מ (או"ח א, עא) כ' שלא יברך עה"מ אלא אם אכל כזית דגן. (ואג"מ שם מבואר שאם הדבר הנוסף רק עושה המאכל נתפח אבל נשאר החפץ בעיקר כמו שהיה, הרי הדבר הנוסף (כגון משקה הנבלע בתוך בשר) מצטרף אל המאכל לברכה אחרונה, אבל אם הוא דבר שע"י נשתנה המאכל הראשון, אינו מצטרף לו לבר"א, ולכן בני"ד שהסוכר מתנגד אל הקמח, לא יצטרף עמו לבר"א, ע"כ הבנתי מדבריו שם. ועפ"ז, נראה דגם המים לא יצטרף לשיעור כזית, כיון שעל ידי המים הקמח אינו רק "נתפח" אלא נשתנה לגמרי לצורה אחרת.) .

If one eats a cake or pie which has a lot of filling or frosting and little dough, the volume of the filling does not combine with the dough to require the bracha acharona of al hamichya. If one only eats a k’zais of the filling but not the dough, the bracha of borei Nefashos is recited. For example, cheesecake requires the bracha of Mezonos because the dough is there to add flavor (except if the dough is only there to hold the cake together). If one ate a k’zais of cheese filling but not the dough, a borei Nefashos is recited[20] מנחת שלמה (ח"א צא), ע"פ מ"ש במ"ב (ע' סי' רח, ט) שצריך לאכול דוקא כזית מהדגן עצמו, וע"ש בהשמטות שהשו"ע הרב כתב שכל מה שנתבשל עם הדגן מצטרף לשיעור כזית. .

If one ate a soup or other food which contains grain, one need only recite the bracha of Al Hamichya if he eats a k’zais of grain within 3 minutes. Otherwise, the bracha of Borei Nefashos is recited[21] רח,ט, ומ"ב שם .

If one is obligated to recite more than one of the brachos me’ein shalosh, such as al hamichya and al hagefen, he should combine the two and recite both in one bracha[22] ? .

If one eats grapes, olives, dates, figs, or pomegranates, and also eats other fruits (which normally require the bracha acharona of borei Nefashos), only the bracha acharona of al ha’eitz is recited[23] רח,יג .

One who ate less than a k’zais (approx. the volume of one fluid oz.) of various foods which require the same bracha acharona, but when combined they amount to a k’zais (e.g., meat and fish, grapes and olives), he must recite the appropriate bracha acharona. If one ate less than a k’zais of two or more foods which each require a different bracha acharona, but when combined together they equal a k’zais, he should recite the bracha acharona of borei Nefashos[24] מ"ב (רי,א), אבל אינו מפורש שם אם אכל חצי זית ממין שמברכים אחריו על העץ וחצי זית ממין שמברך אחריו על המחיה, אבל כ' בקצש"ע (נא, ד) שמברך בורא נפשות.

וע' אג"מ (או"ח א, עד) מוכיח מזה שברכת בנ"ר שייך על כל דבר בעצם, ולכן אם אינו יודע נוסח ברכת מעין שלש או ברכ"מ (אם אינו יודע אפי' ברכת הזן) יברך בנ"ר. וע"ש שלא יעשה כן אא"כ יודע שלא יגיע לו סידור כדי שיברך הברכה אחרונה הראויה, כי אם יגיע לו אח"כ יצטרך לברך הברכה הראויה ונמצא שהברכה הראשונה לבטלה. [וע"פ יסוד זה של האג"מ מתורץ קושיית רעק"א על מג"א (רי, א) ממ"ש המג"א לעיל (רח, כו).]

וע' קצש"ע (נא,ד) כ' שאם אכל כחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה, וכחצי זית פת, מברך לאחריהן על המחיה.
.
If one ate half a k’zais and drank half a revi’is, he should not recite a bracha acharona[25] מ"ב (רי,א) .

If one is about to recite a bracha me’ein shalosh (either al ha’eitz, hamichya, or hagefen) and is unsure whether he also needs a recite a different one, he may, out of doubt, add the words of the other bracha[26] מ"ב (רח, פב), ולדעת השו"ע אין לעשות כן. .

If one is unsure whether a fruit (or food) which he ate was one of the Seven Species and requires al ha’eitz afterwards, he should recite the al ha’eitz, because b’dieved this bracha is valid on any fruit[27] מ"ב (רח, פא) . For example, if one eats a fruit salad containing grapes and orange segments, and is unsure which is the majority, he should recite al ha’eitz.

On Shabbos and Yom Tov, various insertions are recited in the bracha of me’ein shalosh[28] רח, יב . If one forgot to recite the insertion, and remembered before reciting baruch atah Hashem at the end of the bracha, he should go back to recite it and continue from there[29] {כה"ח (רח, סז)} . However, if he already recited Hashem’s name, he need not repeat the bracha[30] מ"ב (רח, נח)

נוסחת בורא נפשות

מפורסם שהגר"מ פיינשטיין, כשהיה שומע אחר שמברך בורא נפשות, היה עונה אמן אחר מילת "נפש כל חי" ולא המתין עד אחר "ברוך חי העולמים". והסביר, דאין החתימה חלק מהברכה, דבגמ' שלנו אין בה חתימה אלא דבירושלמי סיים בזה "ברוך אתה ה' חי העולמים", ומפני הספק אומרים זה בלי שם כמ"ש תרר"י (ע' ב"י ס' רז). [אמנם, ליישב המנהג לענות אחר החתימה, ע' שאילתות (שא' נא) דגרס בגמ' שלנו "ברוך חי העולמים", וא"כ נראה שהוא צורת הברכה. ושמעתי שיש רוצים ליישב באו"א, דמותר להוסיף בכל ברכה, ואין זה גרוע משאר הוספה. ונראה כוונתם עפמ"ש מ"ב (ר"ס סח) דאין זה נקרא משנה ממטבע שטבעו חכמים. אבל נ"ל דאין מבואר שם כ"כ דמותר להוסיף לכתחלה, ואדרבה, בסי' קיט (סע' א) השו"ע מבואר שיכול להוסיף דוקא בברכות האמצעיות של שמ"ע אבל לא בברכות ראשונות ואחרונות, ונ"ל שהוא דין מיוחד בתפלה שיכול להוסיף (כמו שמצינו דמותר להתפלל תפלת נדבה ואסור לומר שאר ברכות בתורת נדבה), ואין להתיר הוספה בשאר ברכות. וגם בסי' קיג (סע' ט) משמע שאין להוסיף במטבע של ברכות, אלא בבקשות ושבחים שאינם ברכות, ואם רוצה להוסיף בשבחי המקום נכון שיאמר אותו בפסוקים.]
.

 


[1] לדעת הטור (ס' רט) ברכת מעין ג' דאורייתא כיון שאסמכיה אקרא, ולכן אם מסופק, צריך לברך. ולדעת רמב"ם (ח, יב) ושו"ע (רט, ג) הוא דרבנן, ולכן אם מסופק, אינו מברך.

[2]ערה"ש (רב, ח). וע' אג"מ (או"ח ד, מא) כ' יש להחמיר לאכול כזית פת תוך ג' דקות כדי לחייב בברכה"מ.

[3] מ"ב (רי,א), י"א דאם הפסיק באמצע השתייה אינו מצטרף, וי"א מצטרף וכתב הגר"א כדעה ב'

[4] ספר מה נדבר כ' בשם הגר"מ היינעמאן שהוא חצי דקה. וראיתי בשלחן הלוי (בעלסקי, פ"ג, סע' יא) כ' דקה אחד.

[5] ע' סדר ברכת הנהנין להגר"ז (פ"ח אות ח) דכל שראוי לשתייה מיקרי משקה, וכל משקה שנקרש עד שראוי לאכילה יצא מתורת משקה והוי אוכל. ולכן כשאוכל מרק, אין הרוטב מצטרף לשיעור כזית כיון שהרוטב ראוי לשתייה, ע"ש. אמנם, כ' בספר חוט שני (הל' יו"ט וחוה"מ, עמ' שלב) שהרוטב מצטרף לשיעור כזית, דכל משקה הבא למתק את האוכל כאוכל דמי כמ"ש שו"ע (תריב, ב) ע"פ הגמ' יומא (פ:).

ושמעתי בשם הגר"מ פיינשטיין דדנים גלידה ומרק כמאכל ולא כמשקה, ולא ידעתי טעמו, ואפשר כמו שכתבנו.

וע' שו"ת בצל החכמה (ח"ג ס' קיד), דכל שעושה מעשה אכילה, דהיינו לקיחת חתיכה חתיכה ע"י כף, מיקרי מאכל, וכן אם מלקק גלידה מיקרי מעשה אכילה. וכן משמע ברדב"ז (שו"ת ללשונות רמב"ם, אלף תקיח) שהכל תלוי בפעולה.

וע' שו"ת מנחת יצחק (ח"ב קי) ויביע אומר (ח"ח או"ח כה) שהגדר הוא, דכל מה שאוכל בלי שום לעיסה בשיניו הוי משקה, ומה שלועס הוי אוכל.

[6] מ"ב (רי, א), אג"מ (או"ח א, עא)

[7] מ"ב (רי, א)

[8] שם. ובפרט לדעת הגר"א שפסק כדעה ב', יש לעשות כן

[9] כמ"ש שו"ע (רי, א) שאין להכניס עצמו לספק ברכה אחרונה. וע' ארחות רבינו (?) דמעיקר הדין יכול לברך ב"א אפי' על שיעור זית שלנו. ולדעת הגרמ"פ יש לשער כזית כחצי ביצה "לארג'" לענין ברכה אחרונה, כמ"ש לעיל.

[10] רי, א. ושם כ' יין, וע' מ"ב (סק"י) דה"ה שאר משקין. וע' טור די"א שברכת בורא נפשות לא צריך שיעור ומברך אפי' אם אכל משהו.

[11] רי, א

[12] מ"ב (רי, ה) בשם מג"א. וע' הר צבי (או"ח ס' קי) ופני יהושע (ברכות לח:) נסתפקו אם הדין בריה המוזכר בירושלמי הוא דוקא בז' מינין או אפי' בשאר מינין.

וע' שו"ת שבט הלוי (ח, או"ח לג) נסתפק אם צמוקים יש להם דין בריה, כיון דרק נתייבשו בפנים, וסיים ומאן דמקיל בזה אין מזחיחין אותו.

[13] שו"ת יביע אומר (ח"ח, או"ח כה)

[14] ?

[15] מ"ב (רי, ?)

[16] רמ"א (רי, א)

[17] קפג, ט-יא, ומ"ב שם.

[18] אג"מ (או"ח ד, מא), וכן משמע בביאה"ל (רח, ט, ד"ה אינו). אבל ע' מ"ב (רי, א) כ' שאם אכל פחות מכזית לאט לאט ואכל כדי שביעה, חייב לברך ברה"מ, ושעה"צ שם כ' דבפמ"ג נסתפק בזה.

[19]מ"ב כ' שהמנהג לברך על המחיה אע"פ שלא אכל כזית דגן אלא עם תערובת שאר מינים, והאג"מ (או"ח א, עא) כ' שלא יברך עה"מ אלא אם אכל כזית דגן. (ואג"מ שם מבואר שאם הדבר הנוסף רק עושה המאכל נתפח אבל נשאר החפץ בעיקר כמו שהיה, הרי הדבר הנוסף (כגון משקה הנבלע בתוך בשר) מצטרף אל המאכל לברכה אחרונה, אבל אם הוא דבר שע"י נשתנה המאכל הראשון, אינו מצטרף לו לבר"א, ולכן בני"ד שהסוכר מתנגד אל הקמח, לא יצטרף עמו לבר"א, ע"כ הבנתי מדבריו שם. ועפ"ז, נראה דגם המים לא יצטרף לשיעור כזית, כיון שעל ידי המים הקמח אינו רק "נתפח" אלא נשתנה לגמרי לצורה אחרת.)

[20] מנחת שלמה (ח"א צא), ע"פ מ"ש במ"ב (ע' סי' רח, ט) שצריך לאכול דוקא כזית מהדגן עצמו, וע"ש בהשמטות שהשו"ע הרב כתב שכל מה שנתבשל עם הדגן מצטרף לשיעור כזית.

[21] רח,ט, ומ"ב שם

[22] ?

[23] רח,יג

[24] מ"ב (רי,א), אבל אינו מפורש שם אם אכל חצי זית ממין שמברכים אחריו על העץ וחצי זית ממין שמברך אחריו על המחיה, אבל כ' בקצש"ע (נא, ד) שמברך בורא נפשות.

וע' אג"מ (או"ח א, עד) מוכיח מזה שברכת בנ"ר שייך על כל דבר בעצם, ולכן אם אינו יודע נוסח ברכת מעין שלש או ברכ"מ (אם אינו יודע אפי' ברכת הזן) יברך בנ"ר. וע"ש שלא יעשה כן אא"כ יודע שלא יגיע לו סידור כדי שיברך הברכה אחרונה הראויה, כי אם יגיע לו אח"כ יצטרך לברך הברכה הראויה ונמצא שהברכה הראשונה לבטלה. [וע"פ יסוד זה של האג"מ מתורץ קושיית רעק"א על מג"א (רי, א) ממ"ש המג"א לעיל (רח, כו).]

וע' קצש"ע (נא,ד) כ' שאם אכל כחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה, וכחצי זית פת, מברך לאחריהן על המחיה.

[25] מ"ב (רי,א)

[26] מ"ב (רח, פב), ולדעת השו"ע אין לעשות כן.

[27] מ"ב (רח, פא)

[28] רח, יב

[29] {כה"ח (רח, סז)}

[30] מ"ב (רח, נח)

נוסחת בורא נפשות

מפורסם שהגר"מ פיינשטיין, כשהיה שומע אחר שמברך בורא נפשות, היה עונה אמן אחר מילת "נפש כל חי" ולא המתין עד אחר "ברוך חי העולמים". והסביר, דאין החתימה חלק מהברכה, דבגמ' שלנו אין בה חתימה אלא דבירושלמי סיים בזה "ברוך אתה ה' חי העולמים", ומפני הספק אומרים זה בלי שם כמ"ש תרר"י (ע' ב"י ס' רז). [אמנם, ליישב המנהג לענות אחר החתימה, ע' שאילתות (שא' נא) דגרס בגמ' שלנו "ברוך חי העולמים", וא"כ נראה שהוא צורת הברכה. ושמעתי שיש רוצים ליישב באו"א, דמותר להוסיף בכל ברכה, ואין זה גרוע משאר הוספה. ונראה כוונתם עפמ"ש מ"ב (ר"ס סח) דאין זה נקרא משנה ממטבע שטבעו חכמים. אבל נ"ל דאין מבואר שם כ"כ דמותר להוסיף לכתחלה, ואדרבה, בסי' קיט (סע' א) השו"ע מבואר שיכול להוסיף דוקא בברכות האמצעיות של שמ"ע אבל לא בברכות ראשונות ואחרונות, ונ"ל שהוא דין מיוחד בתפלה שיכול להוסיף (כמו שמצינו דמותר להתפלל תפלת נדבה ואסור לומר שאר ברכות בתורת נדבה), ואין להתיר הוספה בשאר ברכות. וגם בסי' קיג (סע' ט) משמע שאין להוסיף במטבע של ברכות, אלא בבקשות ושבחים שאינם ברכות, ואם רוצה להוסיף בשבחי המקום נכון שיאמר אותו בפסוקים.]

Next: Ikar and Tafel
Ikar and Tafel