Meals and BrachosHalachos of Bread and Pas Haba B’kisnin
Before eating bread, one must wash netilas yadayim[1]
קנח, א
(see Chapter {Washing Before a Meal}) and recite the bracha of Hamotzee[2]
קסז, ב
When people eat bread together, it is preferable that one person recite hamotzee for all those present[3] קסז, יא (see details in {Laws of Shabbos}).
“Bread” refers to products made from flour of the five species of grain which was made into dough and baked if it has the “appearance of bread” and does not qualify as pas haba b’chisnin.
A. Pas haba b’kisnin
“Bread”, which requires hand washing and the bracha of
hamotzi refers to many baked products made from dough containing the Five
Grains (wheat, barley, oats, spelt and rye). There are three exceptions, known
as pas haba b’chisnin, which require a Mezonos instead[4]
קסח,ו. והם ג' פירושים מדברי הראשונים על המילים בגמ' "פת הבאה
בכיסנין". ודעת הב"י (שם) שג' שיטות אלו חולקים זה על זה, וספק דרבנן
לקולא.
Examples of pas haba b’kisnin include hard pretzels, pizza, and cake.
If one intends to eat a large amount of pas haba
b’chisnin, which would be considered a full meal to an average person of
his age[6]
ביאה"ל (קסח, ו ד"ה אף על
פי)
וע'
פמ"ג (מש"ז קסח, ו) נסתפק אם חיוב ברה"מ כשאכל כדי שביעה
מפהב"כ הוא מן התורה או דרבנן, ונפק"מ אם מסופק אם בירך או לא, וכ' שאם
לשו במי פירות, תלוי במחלקת ביו"ד אם מיקרי לחם או לא ואם מיקרי לחם הוי
מחוייב מה"ת, אבל שאר מיני פהב"כ הוי לחם גמור אלא שלא חייבוהו חכמים
לברך ברה"מ עליהם, ולכן אם שבע, מחוייב מה"ת.
אמנם, חכמת שלמה (שם) הוכיח דברה"מ
על פהב"כ הוי רק מדרבנן בכל גווני. (וכמדומני שראיתי כן במ"ב.)
.
If one plans to eat an amount of pas haba b’chisnin
which will fill him up but would not fill an average person, he must recite hamotzi
and birkas hamazon, because others would normally eat other foods with
it which would constitute a full meal[8]
מ"ב (קסח, כד, ושעה"צ או' יח) ומג"א (יג). ואע"פ
שאין הלכה כדברי הראב"ד דסגי אם הוא קובע עליו, כיון שכאן גם אחרים רגילים
לשבוע, יש לצרף דעה זו לחייב המוציא.
דלא כראב"ד (הו"ד ב"י)
דסגי אם הוא עצמו קובע עליו אע"פ שאין אחרים קובעים עליו.
ובענין זה, הכל תלוי במה אחרים רגילים
לשבוע ממנו, אבל לענין פת ממש, תלוי אם הוא שבע (ע' ביאה"ל ס"ס קפד).
ונראה דיותר מסתבר לחלק ביניהם אם פהב"כ הוי רק מדרבנן, דאמרינן לא פלוג
רבנן, משא"כ בפת ממש, לא אמרינן לא פלוג בקיום המילה של "ושבעת".
If one ate a whole meal of cake or pretzels, he must bentch
(regardless whether he washed or recited hamotzee).
If one plans to eat a small amount of pas haba b’chisnin, but
he is eating it together with side dishes (even if he doesn’t eat them together[10]
אג"מ אוח"ג,לב, וע' הערה הבאה
One should not eat a large amount of food at a kiddush if he eats cake first, as it may require bentching. However, if one only eats noodles or forms of Mezonos which are not pas haba b’kisnin, he need not bentch, regardless of how much he eats.
Since people today eat relatively little bread in their
meals, it is best not to eat too much other food together with pas haba
b’kisnin[12]
אג"מ אוח"ג,לב, ודלא כערה"ש שמשערים שיעור הפת של קביעות
סעודה בכל מיני אוכל שאדם רגיל לאכול בסעודתו ולא רק בשיעור הפת שרגיל לאכול
One should preferably not eat more than 4 egg-volumes of pas
haba b’chisnin without saying hamotzi on a piece of bread beforehand[13]
מ"ב קסח,כד כיון שיש אומרים שזה הוי קביעות סעודה כמו שמצינו לגבי
עירוב, וע"ש הגר"א חולק על דעה זו
If one eats some pas haba b’chisnin and then decides
to complete the full shiur k’vius seuda (which includes what was already
eaten), he is not required to make a hamotzi. After completing his meal,
he is required to recite Birkas Hamazon. However, if one has eaten some pas
haba b’chisnin, and decides to eat an additional amount which constitutes shiur
kvius seuda, he must wash and recite hamotzi[14]
קסח,ו ומג"א שם.
If one washed and recited hamotzee, intending to eat a
shiur k’vius of pas haba b’kisnin, he is permitted to change his
mind and not eat that amount (because a hamotzee is a valid bracha on pas
haba b’kisinin even when one eats only a small amount)[16]
אג"מ (יו"ד ג, קכ),
ומסקנתו משום דפה"ב הוי ספק פת. {ומה שבירך על נטילת ידים, ע' כה"ח
מחלקת אם מיקרי ברכה לבטלה כשנמלך קודם שאכל פת. }
B. Other grain products
Any baked good which does not resemble bread requires a
Mezonos and never requires hamotzi, regardless of how much is eaten.
Noodles, which are baked and subsequently boiled, do not resemble bread and
therefore always require a Mezonos[17]
רמ"א קסח,יג
Fried doughnuts which are made from sweet dough are pas
haba b’chisnin and require a Mezonos. If their dough is not sweet, it is
questionable whether they require hamotzi; therefore, one should only
eat them during a meal[18]
קסח,יג. {ואע"פ שהמ"ב פסק בס"ק פ"ה כדברי הט"ז
שאם טיגנה בהרבה שמן ברכתו מזונות כמו אם לשה בהרבה שמן, לכאו' יש לחלק ששם מיירי
בבלילה רכה, אבל כאן מיירי בבלילה עבה שיש אומרים שבכל אופן ברכתו המוציא ולכן פסק
דלא כהט"ז}
Cakes or pancakes made from a batter require Mezonos if they
are either sweet, kneaded with lots of oil,[20]
קסח,יד
Pancakes do not resemble bread and are not pas haba b’kisnin; therefore, one does not wash or recite hamotzee on them, even if he eats a full meal of them.
Pizza requires a Mezonos, as it is pas haba b’chisnin, unless it is eaten as the staple of a meal, in which case it would require a hamotzi.
Wraps are eaten as the staple of a meal as a replacement for bread and thus require a hamotzi.
Chocolate chip or raisin challah requires a hamotzi, as the dough is usually not sufficiently sweet for most people to consider it a “pastry” instead of “bread”. Additionally, even if the Challah would taste sweet, if one eats an amount which would constitute a full bread meal, or it is eaten together with other foods which constitute a full meal, it would require a hamotzi regardless. However, if it tastes sweet and one eats a small amount, a Mezonos is recited.
Pretzel buns and pretzel challah require a hamotzee,
but the custom is to recite mezonos on soft pretzels (unless one
eats them together with a full meal)[22]
כיון שהוא נעשה מעיסה שנאפה בלי תערובת מתיקה או דבר אחר שמבטל מעליו שם
פת, לכאורה נראה שהוא פת ממש. אבל שמעתי מהר' מענדי בעקער שיש לומר לדעת
ערוה"ש שהוא פה"ב, כיון שסובר שכל הג' שיטות בפה"ב אינם חולקים זה
על זה אלא שנותנים ג' ציורים מה נקרא פה"ב (כמ"ש בביאה"ל קסח, ז
ד"ה והלכה, בשם המאמר מרדכי), א"כ אפשר לומר דהוא דין לכל דבר שאינו נאכל
כמו פת אלא נאכל כמו חטיף י"ל שהוא בכלל פה"ב אע"פ שאינו אחד
מהסוגים המבוארים בדברי הראשונים. אבל לדעת מ"ב (ומג"א וב"י) שכל
הג' דעות חולקים זע"ז, כנראה שאין מקום לחילוק זה והוי פת לדברי הכל.
אמנם, ב-pretzel
buns, אפי' אם היה מיקרי
פהב"כ מצד הטעם שעל פניו, אבל כיון שכוונת האופה לעשותו בשביל שיהא כלחם
גמור, לא גרע מפשטיד"א דברכתו המוציא, ע' מ"ב (קסח, צד).
ומה שיש לפקפק איך עריכתו משנה ברכתו, ע'
מ"ב (ס"ק צב) על נהמא דהנדקא לדעת הטור, שאם עריכתו כגלוסקא יפה מברך
המלמ"ה, ואם לאו במ"מ, ואפשר שזה גם כוונת הרמב"ם בענין טרוקנין
(הו"ד בביאה"ל סע' טו ד"ה קמח) במ"ש הואיל ואין צורת הפת
עליה, ע"ש.
“Mezonos rolls” require a hamotzi[23] ואע"פ שיש אומרים דלדעת הב"י מברך מזונות, יש כמה פקפוקים על זה. {שהרי רמ"א בשו"ע לא משמע כן, וגם עושים הבצק עם מיץ תפוחים הבא שהוא בא מריכוז וא"כ רובו מים} .
If one makes bread from flour of the Five Grains mixed with
other flour, and the proportion of Five Grains flour is more than 12.5 percent,
it requires the bracha of hamotzee, and, if one ate a kzais of
Five Grains flour within 3-4 minutes, birkas hamazon. If one ate a kzais
of bread but not a kzais of Five Grains flour, he should recite borei
nefashos. If the bread has less than 12.5 percent of Five Grains flour, it
requires a hamotzee, but the bracha acharona is borei Nefashos[24]
רח, ט. וע"ש כ' השו"ע
שאומר לבסוף על המחיה, ומ"ב כ' שהגר"א מגיה דברי שו"ע וצ"ל
בורא נפשות, וכל ירא שמים לא יאכל פת זה אלא תוך הסעודה. וע' אג"מ (או"ח
א, ע) דמברך בנ"ר כדעת הגר"א.
C. Bread As An Ingredient
Bread which is cut into small pieces retains its bracha,
regardless of its size[25]
קסח, ט
.
When it is eaten as a tafel component of a food, it requires no bracha[26]
כגון אם נאכל טפל לדג מליח (ריב, א)
או אוכלו עם יין כדי למתק את היין (מ"ב קסח, סה).
,
but it is preferable to wash netilas yadayim beforehand, without a
bracha, if one will eat at least a kzais of bread[27]
מ"ב (קנח, י)
When eating Melba toast, or commercially packaged pita chips, bagel chips, or bread croutons, one should recite mezonos and need not wash netilas yadayim, as these items are manufactured as a snack and therefore never had the importance of bread. However, when eating pita chips, bagel chips, or bread croutons which were made of toasted or dried pieces of bread (such as homemade or restaurant ones), one must wash netilas yadayim and recite hamotzee. When these items are eaten in a small proportion in a salad, they do not require a bracha, but if it is not commercially packaged, one should wash netilas yadayim if he will eat more than a kzais[28] כמ"ש לעיל, בלי ברכה . If these items are eaten as a sizeable amount in a salad, one should recite the proper bracha on the crouton, and the rest of the salad is tafel.
If one eats bread crumbs or matza meal, the proper bracha is hamotzee. However, if they are combined with another food, e.g., on top of macaroni and cheese, or as breading on shnitzel, no bracha is recited, as the bread is tafel.
Bread or matza which was cooked or used as an ingredient may not require hamotzee. Any of the foods mentioned in this subsection whose bracha is Mezonos, cannot be considered bread even if one makes a meal of them[29] מ"ב (קסח, נז) .
If the individual pieces were at least as large as a k’zais[30]
ואם אחד מהם גדול כשיעור זית, אין הפירורים הקטנים נמשכים אחריו (ביאה"ל
קסח,י)
If one broke the bread it into small pieces so the pieces are
smaller than a k’zais, the proper bracha is defined as follows: if it
was soaked in water, eggs, or other liquid for a few minutes (until the water
starts turning white-ish[32]
קסח, יא
),
the bracha is Mezonos[33]
קסח,יא ומ"ב שם
French toast bites, consisting of small pieces of bread which
are fried, will depend on the amount of oil used; if there is enough oil to
cover the bread, the bracha is Mezonos. However, if there is a small
amount of oil, the bracha is questionable and should preferably only be eaten
in a meal[36]
מ"ב (קסח, נו), כיון שנסתפק אם טיגון הוי כבישול או אפיה
If the bread was completely crushed up (e.g., bread crumbs or
matza meal), and subsequently mixed with other ingredients and pan-fried or
cooked, the proper bracha is Mezonos[38]
קסח,י. ואין חילוק בים יותר או פחות מכזית, כ"כ מ"ב (קסח,נט)
בשם אבן העוזר, דלא כמג"א כ' לברך המוציא אם יש בכל קניידע"ל כזית
Therefore, matza balls require a Mezonos, as do matza meal pancakes. Cake made from matza meal or matza cake meal requires a Mezonos.
[1] קנח, א
[2] קסז, ב
[3] קסז, יא
[4] קסח,ו. והם ג' פירושים מדברי הראשונים על המילים בגמ' "פת הבאה
בכיסנין". ודעת הב"י (שם) שג' שיטות אלו חולקים זה על זה, וספק דרבנן
לקולא.
[5] הטעם לברך המוציא, נ"ל ע"פ מ"ש מ"ב וביאה"ל בביאור דעת השו"ע (קסח, יז) למה פשטיד"א, דהוי בצק ממולא בבשר, ברכתו המוציא כמו פת ולא כפת הבא בכיסנין, וביאר שם הטעם, כיון דעשוי כסתם פת העשוי לשבוע ולא לקינוח ולמתיקה, נחשב כפת ממש. א"כ, הוא הדין מצה, דכוונת האופים הוא שיאכלו אותו כפת ולא לקינוח. [אבל לפע"ד יש לחלק בין המצות, שהמצות שעושים בשביל פסח הרי כוונת האופה הוא שהמצות יהיו נאכלים כפת ממש והוי עיקר הסעודה, משא"כ מצות שאינם עשויים כשר לפסח יש לצדד דברכתו מזונות כיון שאינם עשויים לאכול כמו פת.]
[6] ביאה"ל (קסח, ו ד"ה אף על
פי)
[7] קסח, ו.
וע'
פמ"ג (מש"ז קסח, ו) נסתפק אם חיוב ברה"מ כשאכל כדי שביעה
מפהב"כ הוא מן התורה או דרבנן, ונפק"מ אם מסופק אם בירך או לא, וכ' שאם
לשו במי פירות, תלוי במחלקת ביו"ד אם מיקרי לחם או לא ואם מיקרי לחם הוי
מחוייב מה"ת, אבל שאר מיני פהב"כ הוי לחם גמור אלא שלא חייבוהו חכמים
לברך ברה"מ עליהם, ולכן אם שבע, מחוייב מה"ת.
אמנם, חכמת שלמה (שם) הוכיח דברה"מ על פהב"כ הוי רק מדרבנן בכל גווני. (וכמדומני שראיתי כן במ"ב.)
[8] מ"ב (קסח, כד, ושעה"צ או' יח) ומג"א (יג). ואע"פ
שאין הלכה כדברי הראב"ד דסגי אם הוא קובע עליו, כיון שכאן גם אחרים רגילים
לשבוע, יש לצרף דעה זו לחייב המוציא.
דלא כראב"ד (הו"ד ב"י)
דסגי אם הוא עצמו קובע עליו אע"פ שאין אחרים קובעים עליו.
ובענין זה, הכל תלוי במה אחרים רגילים
לשבוע ממנו, אבל לענין פת ממש, תלוי אם הוא שבע (ע' ביאה"ל ס"ס קפד).
ונראה דיותר מסתבר לחלק ביניהם אם פהב"כ הוי רק מדרבנן, דאמרינן לא פלוג
רבנן, משא"כ בפת ממש, לא אמרינן לא פלוג בקיום המילה של "ושבעת".
[9] מ"ב (קסח, כד)
[10] אג"מ אוח"ג,לב, וע' הערה הבאה
[11] מג"א קסח,יג
[12] אג"מ אוח"ג,לב, ודלא כערה"ש שמשערים שיעור הפת של קביעות
סעודה בכל מיני אוכל שאדם רגיל לאכול בסעודתו ולא רק בשיעור הפת שרגיל לאכול
[13] מ"ב קסח,כד כיון שיש אומרים שזה הוי קביעות סעודה כמו שמצינו לגבי
עירוב, וע"ש הגר"א חולק על דעה זו
[14] קסח,ו ומג"א שם.
[15] קסח, ו
[16] אג"מ (יו"ד ג, קכ),
ומסקנתו משום דפה"ב הוי ספק פת. {ומה שבירך על נטילת ידים, ע' כה"ח
מחלקת אם מיקרי ברכה לבטלה כשנמלך קודם שאכל פת. }
[17] רמ"א קסח,יג
[18] קסח,יג. {ואע"פ שהמ"ב פסק בס"ק פ"ה כדברי הט"ז
שאם טיגנה בהרבה שמן ברכתו מזונות כמו אם לשה בהרבה שמן, לכאו' יש לחלק ששם מיירי
בבלילה רכה, אבל כאן מיירי בבלילה עבה שיש אומרים שבכל אופן ברכתו המוציא ולכן פסק
דלא כהט"ז}
[19] אא"כ לשה מתחלה עד דעת לאפותו, כ"כ מ"ב (קסח,עה) ומג"א.
וע' שעה"צ בא לתרץ קושיית הדגמ"ר על מג"א [?שהקשה... ותירץ]
[20] קסח,יד
[21] מ"ב (קסח,פה) והט"ז, דכיון שטגנה בהרבה שמן הוי כמו נילוש
בשמן, דלא כמג"א בשם רבינו ירוחם כ' אע"פ שטגנו בשמן ברכתו המוציא
[22] כיון שהוא נעשה מעיסה שנאפה בלי תערובת מתיקה או דבר אחר שמבטל מעליו שם
פת, לכאורה נראה שהוא פת ממש. אבל שמעתי מהר' מענדי בעקער שיש לומר לדעת
ערוה"ש שהוא פה"ב, כיון שסובר שכל הג' שיטות בפה"ב אינם חולקים זה
על זה אלא שנותנים ג' ציורים מה נקרא פה"ב (כמ"ש בביאה"ל קסח, ז
ד"ה והלכה, בשם המאמר מרדכי), א"כ אפשר לומר דהוא דין לכל דבר שאינו נאכל
כמו פת אלא נאכל כמו חטיף י"ל שהוא בכלל פה"ב אע"פ שאינו אחד
מהסוגים המבוארים בדברי הראשונים. אבל לדעת מ"ב (ומג"א וב"י) שכל
הג' דעות חולקים זע"ז, כנראה שאין מקום לחילוק זה והוי פת לדברי הכל.
אמנם, ב-pretzel
buns, אפי' אם היה מיקרי
פהב"כ מצד הטעם שעל פניו, אבל כיון שכוונת האופה לעשותו בשביל שיהא כלחם
גמור, לא גרע מפשטיד"א דברכתו המוציא, ע' מ"ב (קסח, צד).
ומה שיש לפקפק איך עריכתו משנה ברכתו, ע'
מ"ב (ס"ק צב) על נהמא דהנדקא לדעת הטור, שאם עריכתו כגלוסקא יפה מברך
המלמ"ה, ואם לאו במ"מ, ואפשר שזה גם כוונת הרמב"ם בענין טרוקנין
(הו"ד בביאה"ל סע' טו ד"ה קמח) במ"ש הואיל ואין צורת הפת
עליה, ע"ש.
[23] ואע"פ שיש אומרים דלדעת הב"י מברך מזונות, יש כמה פקפוקים על זה. {שהרי רמ"א בשו"ע לא משמע כן, וגם עושים הבצק עם מיץ תפוחים הבא שהוא בא מריכוז וא"כ רובו מים}
[24] רח, ט. וע"ש כ' השו"ע
שאומר לבסוף על המחיה, ומ"ב כ' שהגר"א מגיה דברי שו"ע וצ"ל
בורא נפשות, וכל ירא שמים לא יאכל פת זה אלא תוך הסעודה. וע' אג"מ (או"ח
א, ע) דמברך בנ"ר כדעת הגר"א.
[25] קסח, ט
[26] כגון אם נאכל טפל לדג מליח (ריב, א) או אוכלו עם יין כדי למתק את היין (מ"ב קסח, סה).
[27] מ"ב (קנח, י)
[28] כמ"ש לעיל, בלי ברכה
[29] מ"ב (קסח, נז)
[30] ואם אחד מהם גדול כשיעור זית, אין הפירורים הקטנים נמשכים אחריו (ביאה"ל
קסח,י)
[31] קסח,י, ומ"ב סקס"א
[32] קסח, יא
[33] קסח,יא ומ"ב שם
[34] קסח, י
[35] מ"ב (קסח, נט), ע"פ מה
שציין לרמ"א לעיל (סע' ז)
[36] מ"ב (קסח, נו), כיון שנסתפק אם טיגון הוי כבישול או אפיה
[37] מ"ב (שם). וע' ערוה"ש כ' לברך מזונות על מצה ברי"י,
ושמעתי שיש לצרף לשיטה זו דעת כמה פוסקים שעל כל מצה צריך לברך מזונות. ועמ"ש
לעיל למה מברכים המוציא על מצה. [ולפע"ד על מצות שאינם כשרים לפסח, יכול לברך
במ"מ כשמטוגנים בביצים, כיון דכוונת האופה הוא שאין זה נאכל כמו פת, אבל הם
שעשויים לצורך פסח הרי כוונת האופה הוא שהם פת גמור, וא"כ צריך לברך
המלמ"ה.]
[38] קסח,י. ואין חילוק בים יותר או פחות מכזית, כ"כ מ"ב (קסח,נט)
בשם אבן העוזר, דלא כמג"א כ' לברך המוציא אם יש בכל קניידע"ל כזית
[40] מ"ב (קסח, נט)