Meals and BrachosHalachos of Fruit and Grain Products

The general principle underlying these halachos is that an item loses its primary bracha when it is changed into an uncommon or less tasty form. Grains are generally cooked in soups or made into flour-based products. Vegetables are usually eaten raw or cooked, but not pureed. Fruits are usually eaten raw, and not pureed, juiced, or cooked.

A. Grain products

Any product made of grain-based flour, whether it is fried, cooked or baked, requires a Mezonos or Hamotzee, depending on various factors (see previous chapter). Therefore, cereals made of flour (such as Cheerios or bran flakes) require a Mezonos.

Any food made mostly from flour of a Mezonos-grain, i.e., the five grains or rice, requires a Mezonos. If it contains flour but a different ingredient is in the majority, see laws of Ikar and Tafel.

Wheat kernels or oats[1] ע' שו"ע (רח, ד) דה"ה לכל מיני דגן חוץ משעורים, שעל זה כ' רמ"א שמברך שהכל. which are puffed or baked, but do not break down and begin sticking together, requires a haadama. Therefore, puffed wheat cereals[2] וע' אג"מ (או"ח ד, מה) כ' לענין sugar crisp (now called golden crisp) דאולי יש לברך במ"מ כיון שהוא מזין ואפשר דנטעי אדעתא לעשות שוגר קריספ. ואע"פ שמספק אין להוציאו מברכת בפה"א שהיה בתחלה, כיון שלדעת הכסף משנה, ברכת במ"מ פוטר כל מילי דזן, יכול לברך במ"מ או בפה"א, ולאחריו בורא נפשות.

וע' שו"ע (רח, ב), ומ"ב (שם) שאם נתמעכו ע"י הבישול מיקרי תבשיל וברכתו במ"מ. (e.g., Golden Crisp) or granola[3] כן ראיתי באתר ou.org בשם הר"י בעלסקי והר"צ שכטר.

אמנם, נראה עפמ"ש אג"מ (או"ח ד, מה), אם נטעי אינשי אדעתא דהכי, ונעשה למזון, יש להסתפק אם לברך מזונות או בפה"א, ויכול לברך או במ"מ או בפה"א, אבל לאחריו יברך בנ"ר. אמנם, יש שכתבו לברך במ"מ ולבסוף על המחיה, כיון שיש בו לחות בשעת אפייתו, וזה מחשיבו כבישול. (e.g., Nature Valley granola bars) require the bracha of Ha’adama. Even though the kernels may stick together, this is only due to the other ingredients. The proper bracha acharona is borei Nefashos[4] רח, ד. וע"ש דלדעת הרמב"ם ובה"ג יש לברך לאחריו בנ"ר, ובתוס' מסתפק אם צריך לברך מעין ג' ולומר על האדמה ועל פרי האדמה, אבל כיון דלא מצאנו שתיקנו ברכה כזו, ולכן העלה שאין לאוכלם אלא תוך סעודה, ובשו"ע לא ברור אם כוונתו לפסוק כדעת התוס' שנשאר בספק או לא. וערה"ש כ' שיש לברך לאחריו בנ"ר כיון שהוא דעת רוב הפוסקים, וכן כתבתי בפנים. .

Foods made from whole pieces of grain which are baked or cooked to the point they stick together require a Mezonos[5] רח, ב, וע' מ"ב (שם) שאם נתמעכו ע"י הבישול מיקרי תבשיל וברכתו במ"מ. .

Any product made from uncooked flour, such as cookie dough, even if the product is intended to be eaten raw, requires a shehakol[6] דהוי כמו קמח, דכיון שיש לו עילויא אחרינא שעומד להיות פת, אינו מברך אלא שהכל. ואע"פ שעל חטים שלמים מברך בורא פרי האדמה, שאני הכא כיון שיצא מכלל פרי ולכלל פת לא בא (מ"ב שם). .

B. Rice Products

Cooked rice (white or brown[7] וע' מ"ב (רח, כו) מבואר שאם הם עדיין בקליפתן, מברך בפה"א. אמנם, ע' וזאת הברכה (עמ' רמב) בשם הגר"מ שטרנבאך לברך במ"מ. [וכן נראה דעת אג"מ (או"ח ד, מה) דכל דנטעי אינשי אדעתא דהכי יש לברך עליו במ"מ, ונראה טעמו משום דהוי דרך אכילתו.] ) requires a Mezonos[8] רח,ז. כ' שם שאם לא נתמעך מברך בורא פרי האדמה על אורז ודוחן, ואם בישלו (רמ"א הוסיף כאן "עד שנתמעך") מברך במ"מ על האורז ושהכל נהיה בדברו על הדוחן. וע' מג"א שמספק יאמר שנ"ב. וע' ט"ז, שרמ"א ר"ל דכיון שבב"י נסתפק מה נקרא נתמעך, לא יברך במ"מ עד שנתמעך לגמרי ולכן יברך בפה"א כשלא נתמעך כ"כ. ומ"ב כ' לברך במ"מ, כיון דלדעת כמה פוסקים יוצאים בכל מילי דזיין בברכת במ"מ (חוץ ממים ומלח) . Rice cakes also require a mezonos[9] ודברת בם (עמ' ?) בשם הגר"ד פיינשטיין, והטעם, מפני שנתמעכים מעט ע"י דיבוקם. .

Products made from rice flour which is cooked or baked require a Mezonos. Therefore, Rice Krispies require a Mezonos[10] רח, ז .

C. Fruit Products

Fruits generally require the bracha of borei p’ri ha’eitz[11] רב, א . For example, ha’eitz is recited on grapes, apples, mangoes, and oranges.

Ha’eitz is only recited on an edible variety of fruit which has matured to the point it is usually eaten. If it is unripe to the point that people would usually not eat it unless they are desperate, such as a green banana, or unripe avocado, shehakol is recited[12] ע' שו"ע (רב, ב) ומ"ב (שם) בשם חיי"א. אבל ביה"ל שם משמע שיברך בורא פרי האדמה כל זמן שלא הגיע לעונת המעשרות (דהיינו כשליש גידולו), ולי צ"ע. וע' מג"א (רו, א), וע' מג"א (רד, ז) כ' דנחית דרגא ועל פרי העץ יברך בפה"א, והביא ראי' מדין בוסר, ועל פרי האדמה יברך שנ"ב. וחיי"א (?) חולק על המג"א, דבכל גווני מברך שנ"ב. וע' ט"ז (רד, ?) בענין נובלות. [ואפשר יש ליישב דברי המ"ב, דכשלא נאכל אלא ע"י הדחק מברך שהכל, וכשנתגדל קצת ונאכל שלא ע"י הדחק אבל עדיין לא הגיע לעונת מעשרות מברך בפה"א, וכשנתגדל לגמרי מברך בפה"ע.

וכן על נובלות, דהיינו שיבשו ושרפן החום, מברך שהכל (שו"ע רד, א).

ויש הרבה פוסקים סוברים דכיון שהפרי כבר בגודל הראוי לו, מברכים בפה"א עליו אע"פ שאינו ראוי לאכילה עדיין, אבל מפני הספק בזה יברך שנ"ב.

ובאמת, מבואר בדברי הטור (ס' רב) הטעם שמברך בפה"א על פירות שלא הגיע זמנן, משום שאינם עיקר פרי האילן. וע' אבה"ע (שו"ע רח, ז) כ' הטעם שמברכים שנ"ב על פרי דדרכו לבשלו כשהוא אוכלו חי, הוא משום דנחתינן חד דרגא, והוא גם הטעם למה הכוסס חטים מברך בפה"א, כיון דכשהוא אוכלו מבושל מברך במ"מ, א"כ שלא כדרך הנאתו נחתינן חד דרגא ומברך בפה"א. . One should recite shehakol on tiny grapes (as it is questionable whether they require ha’adama or shehakol[13] ע' מ"ב (רב, נ), שחילק בין סע' ב שכתב שו"ע לברך בפה"א ובסע' י"ב מברך שנ"ב, וכ' שאם הם ענבים טובים (וראויים לעשות מהם יין) אלא שלא נתגדלו, מברך בפה"א, ואם הם ענבים מקולקלים ואין יכולים לעשות מהם אלא חומץ, מברך שנ"ב. [ונראה לי שמחמת הספק, יברך שנ"ב.] ), but if one recited ha’eitz on a cluster which also contained regular grapes, he need not recite a bracha on the tiny ones[14] גבורות אליהו (הענקין), משום דבדיעבד ברכת העץ מועיל גם לבוסר, ובכה"ג הוי כאילו כוון להדיא לפטור הבוסר. . If one recited ha’eitz on a fruit and then realized it was unripe, he need not repeat the bracha[15] מג"א רו, א. .

If one eats a type of wild apple which is naturally very bitter (one of the species known as crab apples) and is not normally cultivated, a shehakol is recited[16] מ"ב (רג, ה) (even if he first coats it with sugar).

The characteristic which generally defines which bracha to recite is, if an individual branch can give fruit for multiple years, the fruit requires ha’eitz, and if not, it requires ha’adama[17] מ"ב (רג, ג). דהיינו, שאין הענף מת בחורף, וכי לוקח הפרי, חוזר לגדל פרי מאותו ענף עצמו, דאי לא, הוי תלוי במחלקת (המובא לקמן) ויש לברך בורא פרי העץ. [ולא ידעתי כעת אם יש פרי בזמן הזה שתלוי במחלקת.]

?

ובענין מה נקרא עץ:

גמ'- כל שכשלוקח הפרי, "איתיה לגווזא והדר מפיק", מברך העץ. ואם לאו, מברך האדמה.

תוספתא- כל שמוציא מעיקרו, האדמה. כל שמוציא עליו מענפיו, העץ.

ובדברי הפוסקים:

תוס'- דרך העץ להתקיים ימים רבים וכי שקיל הפרי בשנה זו הדר אתי פרי באותו עץ עצמו- העץ. ואם לאו, האדמה.

רא"ש ור"י- כל שעושה פירות משנה לשנה, העץ. ואם צריך לזרעו בכל שנה, האדמה.

גאונים (הו"ד בב"י)- אם יבש בחורף ומת האילן ואח"כ חוזר וגדל משרשיו- האדמה. [ולמעשה, המעיין שם יראה שלא כתב שאם אינו מת בחורף הוי עץ, וא"כ זה הוי רק סימן אם הוא ודאי ירק או לא, אבל אין לומר עפ"ז שאם אינו מת בחורף הוי עץ.]

דרישה בדעת רא"ש- אם יש לו ענפים, אע"פ שמתים בחורף, העץ. ואם הפרי גדל משרשיו, האדמה.

מג"א- כתוס', אבל כ' "באותו ענף עצמו".

מחה"ש-

ולהלכה: כ' רמ"א, שאם מוציא עליו משרשיו, לא מיקרי עץ, ואם כלה עציו לגמרי החורף והדר פרח משרשיו, מברכין עליו בפה"א. ומג"א (ומ"ב) משמע שאם הענף מתקיים ימים רבים וכי שקיל פרי, הדר אתי מאותו עץ עצמו, מברך בפה"ע. וא"כ, יש לנו ג' תנאים למעשה, ב' מהרמ"א וא' ממג"א. . Most berries therefore require the bracha of ha’eitz, with the exception of strawberries which require ha’adama[18] לא בדקתי המציאות בעצמי אבל ראיתי כן בספר פתחי הלכה להר"ב פארסט באנגלית (ארטסקרול, עמ' ?) . Some have the custom that if the plant does not grow more than ten inches from the ground, the fruit requires the bracha of ha’adama[19] ע' מ"ב (רג, ג) הביא מנהג זה, ובאג"מ (או"ח א, פה) כ' דלא פשט מנהג זה בכל המקומות. . One who knows with certainty[20] אג"מ (או"ח א, פה) כ' דבמקום שלא ידוע המנהג, יברך בפה"ע. that this is his family’s custom should recite ha’adama on raspberries and blackberries (and strawberries), and ha’eitz on other berries[21] לא בדקתי המציאות בעצמי אבל ראיתי כן בספר פתחי הלכה להר"ב פארסט באנגלית (ארטסקרול, עמ' ?). וכ' שם ש-cranberry vines and blueberry bushes גדלים יותר מג' טפחים, ולכן craisins ברכתן בפה"ע. .

When a fruit is cooked, blended or mashed[22] רב,ז ומ"ב שם. ולדעת שו"ע, אם נתמעך (ומשמע בין אם ניכר צורתו או לא) מברך בפה"ע, ורמ"א הביא י"א לברך שהכל, וכן לכתחלה יברך שהכל לחוש לדעה זו, אבל העיקר כדעת השו"ע. ומ"ב הביא מחלקת אם הי"א חולק רק בציור שנתמעכו לגמרי או גם כשלא נתמעך אלא קצת. to the point that it does not retain its original shape[23] ע' ביה"ל (רב, ז), שאם יש לו אותו צורה אז לא נתרסק לגמרי ומברך בפה"ע, ואם נתרסק לגמרי אבל ניכר צורתו, גם מברך שהכל. or texture, the proper bracha is shehakol[24] ולאחריו בורא נפשות. ובמין ז', מברך לאחריו מעין ג', כיון שלדעת רמ"א העיקר כדעת השו"ע שמברך בפה"ע (מ"ב רב, מב).

אבל אם רוב אכילת אותו פרי הוא ע"י ריסוק, מברך ברכתו הראויה, בפה"ע או בפה"א, כ"כ מ"ב (רב, מד) ומג"א (סקי"ח). . Therefore, fruit smoothies require the bracha of ha’eitz if there are still some lumps of fruit, and shehakol if there are not. Fruit leather requires a shehakol. Mashed avocados usually require a ha’eitz, because even if there are no lumps it retains its thick texture, but if they are pureed in a blender the proper bracha is shehakol.

Fruit juice requires a shehakol[25] רב, ח. ואם רוב אנשים סוחטים הפרי לצורך המיץ, ע' מ"ב (שעה"צ סקנ"ד) מחלקת רא"ש ורשב"א הנ"ל . However, grape juice or wine requires the bracha of hagafen[26] .

One who puts a piece of fruit (e.g., orange segment) in his mouth to suck out the juice recites a ha’eitz, even though the bracha on the juice would otherwise be shehakol^[27] רעק"א (הגהות שו"ע רב, ח) בשם פר"ח. ולענין ברכה אחרונה, צריך שיאכל כזית (רעק"א רי, א). ושיעור השהייה הוא תוך כדי אכילת פרס, כ"כ שו"ת יביע אומר (ח"ח או"ח כה), ע"ע בכל הענין שם.

אמנם, כל זה מיירי בפירות שראויים לאכילה רק שהוא רוצה למוצצם, אבל אם הוא פרי שאינו ראוי לאכילה בעצמו ורק ראוי למציצת המשקין שבתוכו, ע' מ"ב (רג, ג) דלדעת מג"א מברך שנ"ב כיון שאין לברך על הפרי ומברך רק על המשקין, וחיי אדם כתב מנהג העולם לברך בפה"א, וע"ש בנשמת אדם מו"מ אם יש להביא ראי' ממציצת קני סוכר.

וכל זה מיירי כשנותן הפרי בפיו ומוצצו (דהוי דרך אכילה), אבל אם נותן מוצצו בלי לעיסה, דהיינו שיאחזנו בידו ומוצץ ממנו (או נותן קש בתוך הפרי ומוצצו), כ' כף החיים (רב, סג) דמברך שהכל נ"ב. וע' ברכת הנהנין להגר"ז (ו, ט), שאם מוצץ המשקה ולא גוף הפרי מברך שנ"ב, חוץ ממוצץ ענבים שבכה"ג מברך בפה"ע, עכת"ד. .

Cooked fruits require a ha’eitz if they still retain some of the fruits’ shape or texture, but the liquid they are cooked in requires a shehakol[28] ע' שו"ע (רב, י) דלדעת הרשב"א כ' מברך שהכל נהיה בדברו, והרא"ש מצדד שאם נכנס טעם הפרי לתוך המים מברך בורא פרי העץ. וע' מ"ב (שם ס"ק נב) שאם נוטעים הפירות על דעת לבשלם או לכובשם וגם רוב אכילתם כך (כגון Granny Smith apples), לכו"ע מברך העץ. אבל אג"מ (יו"ד ב, כה) כ' שהמנהג לברך שהכל. {מג"א כ' ג' תירוצים למה הרא"ש מסכים ששכר תמרים מברך עליהם שהנ"ב: כיון שעיקרו לטבל בו חשיב מאכל, משא"כ מי תותים כיון שעומדת לשתיה מברך שהכל (מג"א רה,ו). או, כיון שבשכר אינו מרגיש טעם השעורים כלל (רד,ט בשם ב"ח). או, אם המים עבים ממילא יש בהם ממשות הפרי ומברך עליהם בפה"ע (שם בשם מרדכי). וע' ט"ז (רה,ד וכ"כ רב,ח) כ' דאפי' רשב"א מודה שאם הפרי דרכו לבשלו או לסחטו, מברך עליו בפה"ע אחר הבישול או סחיטה. אבל מסכים דבדבר שאין דרכו לסוחטו, יברך שהכל מספק.}   . In fruit compote in which the fruit pieces are recognizable, the proper bracha on the liquid is shehakol and the fruit pieces are ha’eitz. Therefore, as with all combined foods, recite the bracha on whichever one prefers more, and if one has no preference, recite it on the majority[29] כן משמע במ"ב (רב, נד). וז"ל, אבל אם אוכל הפירות עצמן ושותה המים ג"כ מסתברא דלכו"ע אין צריך לברך עליהם לא ברכה ראשונה ולא אחרונה דנעשה טפל להפרי. ואם עיקר כונתו בשביל המים ואכל איזה מהפירות מתחלה ובירך בפה"ע צ"ע אם יברך שנית על המרק שהכל דלהרא"ש כבר יצא בברכת פה"ע וע"כ יברך על ד"א תחלה שהכל, עכ"ל. .

Applesauce which still has recognizable pieces of apple in it requires a ha’eitz. If the apples have completely dissolved, it requires a shehakol.

Chocolate covered or candied orange peel require shehakol[30] מ"ב (רב, לט). לדעת הט"ז (רד, טו) מברך בפה"א כיון שאינו מעיקר הפרי, אלא נתרבה מ"את הטפל לפריו" לענין ערלה, ומשמע דלא הוי פרי ממש, ולמג"א (רב, יז) הוי פרי עצמו כיון דנתרבה לענין ערלה, וגם ראוים לאוכלן חיין אלא שאינו טוב כ"כ בלא תיקון ותערובת סוכר. [ובאמת, מחלקת זו הוי ממש המחלקת שהביא הטור (ס' רב) לענין גרעינים, לר"י כיון דהוי פרי לגבי ערלה הוי פרי לענין ברכה, ולרשב"א כיון דאיצטריך קרא לרבויי כלפי ערלה הרי לא נחשב פרי בלי ריבוי, וא"כ לפי מה שפסק השו"ע דמברך בפה"ע על גרעינים, ה"ה על קליפות, אבל לפי מסקנת האחרונים ומ"ב לברך בפה"א על גרעינים, נראה ה"ה על קליפות דבודאי לא יברך בפה"ע.]

וא"ר (רג, ב) כ' לברך שנ"ב, דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי, וגם כיון שאינו ראוי לאכול כלל אלא ע"י רקוח. ופמ"ג (אש"א רב, יז) כ' לברך שנ"ב, והביא דברי הא"ר, והוסיף "ודובשא עיקר". [אבל לא משמע שם דזה עיקר טעמו.] .

Pineapples[31] לאור הג' תנאים המובאים להלכה (עמ"ש לעיל): המציאות הוא שאננס מוציאים עליו מגזע קטן, והאילן אינו מת החורף כיון שהם נטועים ע"פ רוב במקומות שאין החורף כ"כ קר, וכשלוקח הפרי אינו חוזר לגדל פרי מאותו מקום, אלא ה-runners גודלים אצלו פרי חדש במקום חדש. ולפ"ז, לתנאי שצריך להוציא עליו מעצו, הוי פרי העץ כיון שהעלין עולים מן הגזע (ויש לפקפק בזה, כיון שהם עולים מן גזע קטן הסמוך לקרקע אפשר שזה מיקרי עולים "מעיקרו" והוי ירק, ע' גר"א ר"ס רג). ולתנאי דתלוי אם מת בחורף, אינו בודאי פרי העץ (עמ"ש לעיל דלפי שיטה זו אינו מוכח שהוא פרי העץ), ולתנאי דתלוי אם הפרי גדל מאותו מקום, הוי פה"א. ולכן למעשה, הוי פרי האדמה, דאפי' באחד מן התנאים הוי ספק פרי האדמה.

ולענין sugarcane, יש מחלקת ראשונים אם ברכתו בורא פרי האדמה, בפה"ע, או שהכל נהיה בדברו. [ומשמע מדברי הראשונים דכל המחלקת הוא אם אפשר לברך בפה"ע על אכילת העץ עצמו, וגם יש לפלפל בזה כיון שאין שם ענפים הגודלים משרשיו אלא אוכלים הגזע עצמו וא"כ ע"פ כללים הנ"ל יש לברך בפה"א, ולא נודע לי אם הראשונים שפסקו לברך בפה"ע ראו את האילן בעצמם. וגם, נראה שיש לתלות שאלה זו בגמ' נדה (ח.) בענין אם שרף אילן סרק אסור משום ערלה, וע' דרך אמונה (תרומות ב, ,א, בבא"ה ד"ה אדם)  ע"פ חזו"א (שביעית יד, ז) ורמב"ם (שמיטה ז, יט) , papayas[32] כף החיים (רג, יג). וע' וזאת הברכה (עמ' תא הע' סו) and bananas[33] רג, ג require a ha’adama.

Hearts of palm require the bracha of Ha’adama[34] ע' רד, א, ודעת הט"ז שם, וראיתי ב-ou.org בשם הר"י בעלסקי לברך בפה"א, כיון דנטעי אינשי אדעתא דכך. אמנם, לדעת הר"מ היינעמאן (ע"פ star-k.com) יש לברך בורא פרי העץ. ולכאו' סברת הר"י בעלסקי משום דאי אפשר לומר "פרי העץ" על אכילת העץ עצמו. וראיתי בספר הל' ברכות הר' באדנר דברכתו תלוי באיזה מדינה גדלה, שיש מדינות שנוטעים בשביל הקורה, ויש מקומות שאין נוטעים מין מיוחד לזה אלא קוצרים ממין שגדלים שם. [אמנם, ממה שבדקתי, בשביל overharvesting בתקופה האחרונה, אין מיני palm trees שעושים ממנו קורה נמצאים אלא מה שנוטעים בשביל כך, וא"כ אין זה תלוי כפי המדינה, כנלע"ד.]   .

Hydroponically grown vegetables are questionable regarding the proper bracha, and shehakol should be recited[35] וזאת הברכה (עמ' ?) בשם הגרש"א אורבאך, שו"ת יחוה דעת (ו, יב). וע' שבט הלוי (א, רה) תשובות והנהגות (ב, קמט) דמברך בפה"א. ובחיי אדם כ' בפרי שגדל בעציץ שאינו נקוב דמברך שנ"ב, וראיית החיי אדם (?) מגמ' חולין ע"פ רש"י, אבל ע' ריטב"א שם חולק בפירוש הגמ', וגם יש לחלק בין הל' ברכות, שנקבעים ע"פ לשון חכמים, ודין שלוח הקן, דתלוי בלשון המקרא, ע' {?}. והאחרונים חלקו על החיי אדם בזה.

ולענין גדולי מים, שבה"ל כ' דמברך בפה"א. [וכן מסתבר, כיון שמברך על המין ולא על פרי הפרטי.] אבל צ"ע ב-hydroponics שגודלים היום אם שייכים כלל לדברי הפוסקים הנ"ל, דהא רוב (55%) של הפירות שגודלים באופן זה, הוא ב-aggregate hydroponics, where the roots grow on solid media, וא"כ, כיון דהרבה מן מיני ה-aggregate הם כעין קרקע ממש ובאים מאדמה או מאבנים, וא"כ אפשר דאע"פ שאין יונקים מן הקרקע, הם נקראים גדולי קרקע. . If one has a doubt whether a vegetable was grown hydroponically, haadama should be recited[36] יחוה דעת ו, יב . (Hydroponic lettuce may be used on seder night, as it is certainly lettuce, and it would not require a bracha because lettuce is a “meal food”.)

D. Vegetable Products

Vegetables require a Ha’adama when eaten raw or cooked, if that is a normal way to eat that particular vegetable. However, if they have been cooked, ground or pureed to the point they have lost their original texture and shape, the bracha is shehakol[37] רמ"א (רח, ח). וע' מ"ב הטעם בשם מג"א, כיון דעי"ז יצא מתורת פרי, אין יכול לומר פרי האדמה, ואפשר לומר עוד טעם, מפני שאין דרך אכילתו בכך, עכת"ד. וע' שו"ע (רג, ז) על בשמים שחוקים מברך עליהם ברכת אותם בשמים, ומ"ב ביאר אע"פ שהם שחוקין ונמוחים לגמרי, לא נשתנית ברכתן, דדרך הבשמים לכתש באופן זה, עכת"ד.

[ועל שוקולד (chocolate), כ' באג"מ (?) לברך שהכל. וחשבתי אפשר הטעם דאע"פ דברוב פעמים הם שחוקים, הרי אפשר לאוכלם חיים ולפעמים אנשים אוכלים cacao fruit and chocolate covered cacao beans, משא"כ בשמים שאינם נאכלים כלל בלי כתישה, ולכן דוקא בדבר שהוא כתוש כיון שאין אוכלים אותו כלל בלי כתישה, מברך ברכתו הראויה כשהוא שחוק. וכן משמע בשו"ת חת"ס (או"ח נ) המובא במ"ב (רח, לג), שלא היו אוכלים תירס בעין כלל, ומה שצידד שם לברך שהכל הוא משום דלא נטעי אדעתא דהכי אלא לאכילת עופות, עכת"ד, ואולי אם היו אוכלים תירס בעין, משום זה יש לברך שהכל, וא"כ כיון שיש אוכלים cacao beans צלויים, יש לברך שהכל על שוקולד. וכן משמע קצת בתרוה"ד תרוה"ד ס' כט (שהוא מקור דברי המ"ב המובא בשער הציון יט). אמנם, למעשה, נראה מדברי ביאה"ל (?) בענין סוכר, דאפי' רק רוב בני אדם אין אוכלים אותו אלא אחר שנשחק או נשתנה, יש לברך על הסוכר ברכת הפרי.

ולמעשה נ"ל הטעם לברך שהכל, כיון שמחום הטחינה של ה-bean נעשה משקה הנקרא chocolate liquor, ועל משקה זה נראה שאם היה שותהו היה מברך עליו שהכל כיון שנשתנה, א"כ אחר כך כשעושים ממנו שוקולד אין לומר שברכתו נתעלה עי"ז, דאחר שכבר נשתנה ולא מיקרי פרי אי אפשר להעלותו שיקרא בשם פרי. וכעין זה כתבתי לענין פת קטניות למה מברכים עליו שהכל אפי' לדעת השו"ע, ע"ש.] .

Vegetables which most people do not consider edible raw (e.g., potatoes), require a shehakol if eaten raw, and ha’adama when cooked[38] מ"ב (רה, ג), דהיינו, אם דרך רוב בני אדם לאכלם גם כן כשהם חיים, מברך בפה"א.

ולענין carrots, אע"פ דדרך רוב בני אדם לאוכלם מבושלים, כיון דרוב בני אדם מחשיבים אותם נאכלים חיים ג"כ, מברך בפה"א. .

Products made from vegetable flour, such as Veggie Straws or some brands of corn flakes, require a shehakol[39] אג"מ (אה"ע א, קיד), וכן בכל דבר הנעשה מקמח קטניות, כמ"ש שו"ע (רח, ח). [ובדעת השו"ע, דמברך בפה"ע אפי' בפרי שנתרסק לגמרי, אפ"ה בדבר הנעשה מקמח קטניות מברך שהכל, ונ"ל הטעם, דכיון שבצורת קמח אינו ראוי לאכילה, וגם אין דרך אכילתו לטחנו לעשות קמח, הרי נשתנה צורתו וברכתו כשנטחן, וברכתו שהכל, ואח"כ כשעושה ממנו פת או דבר אחר, אי אפשר לברך עליו בפה"א כיון שכבר נשתנה ממה שהיה.]

ובענין לחם הנעשה מקמח תירס, ע' מ"ב (רח, לג) דפמ"ג כ' לברך האדמה כיון שדרכן בכך, אבל בחת"ס כ' אין מברכין באדמה כיון דלא נטעי אדעתא דהכי אלא אדעתא דעופות, ועל דרך הדוחק אדם עושין מהן פת. [וגם בזמן הזה, בערך 80% של תירס באמעריקא נשתמש בשביל מאכל בהמות ובשביל alcohol for fuel use. וגם soybeans, 77% הוא בשביל מאכל בהמות, ורק 7% בשביל מאכל אדם. .

When one eats seeds which are sold commercially, such as pumpkin or sunflower seeds, one should recite ha’adama, as generally the plants are grown with intent to eat the seeds[40] ע' ערה"ש (רב, כג) משמע דאפי' הגרעין, אם נוטעים על דעת לאוכלו, מברך עליו ברכת הפרי. .

Since it is normal to cook vegetables to make a soup, the liquid which vegetables are cooked in requires a Ha’adama (even when eaten without vegetables), as do the vegetables themselves[41] רה, ב . However, if the soup is pureed or cooked until the vegetables are unrecognizable, the proper bracha is shehakol[42] רמ"א (רח, ח) . (The basic logic is that vegetable soup is just another normal way of eating vegetables, even if one does not eat the vegetables themselves, so it retains its bracha, as opposed to mashing them, where it loses the bracha because that it not a normal way to eat them.)

Potato soup, or mashed potatoes, requires a Ha’adama if there are lumps of potato in it, and shehakol if the potatoes have completely dissolved. Instant mashed potatoes require a shehakol.

Pea soup requires a ha’adama, even though the peas are completely dissolved[43] כשאר דברים שדרכו לרסקם, עמ"ש לעיל בזה .

Potato kugel or latkes require a shehakol if the potatoes were ground into mush (or pureed) before cooking them, and Ha’adama if they were only sliced or shredded.

Raw or cooked onions require a shehakol[44] מ"ב (רה, ה) , but if they have been deep-fried, fried to the point they become sweet[45] מ"ב (רה, ו) , or cooked in a dish which makes them taste good[46] מ"ב (רה, ז). אבל שומים שבשלם עם בשר ואין כוונתו לאכול השום אלא ליתן טעם בקדירה, אפי' אם נשתבח השום ע"י הבשר, מברך שנ"ב. וע' מ"ב (רב, סז) הטעם בזה, משום שטעם הבשר הוי עיקר והשום טפל, ועפ"ז  הקשה למה באגוז המטוגן בדבש מברך בפה"ע, והא אם בישל האגוז במים הוי נשתנה טעמה לגריעותא וא"כ כל השבח הוי רק מחמת הדבש, ותי' משום דהדבש בא רק ליתן טעם באגוז. [נראה דר"ל, דבדבר שע"י מעשה בישול במים אינו טעים כלל וע"י הבשר נעשה ראוי לאכילה, הרי הבשר הוא דבר צדדי למעשה הבישול ונתברר שאין לו טעם לשבח אלא ע"י הטעם הצדדי, משא"כ השבח שבא ע"י הדבש כיון שהוא כבר טעים ועכשיו לא היה שום מעשה בישול לגרע טעמו כיון שהמעשה היה ע"י דבש ולא מים, הרי עדיין הטעם העיקרי קיים, וצריך לברך עליו כי טעם הפרי רק השביח.] , the proper bracha is Ha’adama. Therefore, French onion soup or Onion Rings (which are coated, deep-fried pieces of onion) require a Ha’adama, as is an onion taken from a cholent.

Corn muffins usually require a Mezonos, as they usually have a consider amount of wheat flour.

E. Soups

The general rule regarding soup is, since the items are cooked in water for the purpose of giving flavor to the water and making the water into a “food” (something eaten, or which bread may be dipped into, rather than drank[47] כלל זה עפמ"ש מ"ב (רה, י) שהביא בקיצור דברי המג"א (סק"ו) בשם מרדכי, שאם נעשה לטבל מיקרי אוכל, וכ"כ כל בו (ס' כד) שאם נעשה לטבל בו פת הוי מאכל, ומברך בפה"א אפי' אם שותהו. ולא בא לאפוקי אלא דבר שעיקר לשתייה, שברכתו שהכל. ), the water will require the bracha of the item(s) cooked in it[48] ולדעת הרמב"ם אם בישלו לצורך הירק ולא בשביל המים, מברך שהכל על המים. ומ"ב (רה, יא) משמע שחשש לדעת הרמב"ם . However, if it is cooked solely to give taste to the liquid but the liquid is intended for drinking (e.g., beer), the bracha on the liquid is shehakol[49] מ"ב (רד, יז) .

1. Soup containing only grain products which were cooked in it, e.g., noodles or barley - If there is little enough that the soup does not clearly look or taste like there is grain in it[50] עפמ"ש מ"ב (רה,יא) דדוקא אם המים כמעט צלולים, אין המים בטלים להלביבות, ועפמ"ש לקמן (רח,מט) אם המים יש בו טעם דגן מברך רק על הדגן והשאר תפל , recite Mezonos on the grain and then Shehakol on the soup[51] אג"מ (א,סט(. ועמג"א (רה,ו) כ' שיברך על המרק תחלה ואח"כ על הלביבות, ובנשמת אדם (ס"ס נד) כ' שאע"פ שברכת מזונות קודמת, כאן צריך להקדים השהכל כיון שאם יברך על הלביבות תחלה אפשר שכבר פטר המרק בזה, ולכתחלה יברך שהכל על דבר אחר ויפטור את הרוטב, וכ"כ מ"ב (רח,כג). וכ' אג"מ שט"ס הוא במג"א וצ"ל יברך על הלביבות תחלה. [ולכאו' האג"מ לשיטתו, דהא כתב באוח"ד (ס' מג) שיכול לברך מזונות על הפת של שטרודע"ל, ואח"כ ב"פ העץ על הפירות בפנים, ואין ברכת המזונות פוטרתו] . If there is a lot of grain, recite Mezonos on the grain and the soup is Batel[52] מ"ב רה,יא. ואם בשלו רק לצורך הדגן ולא לצורך המים, על המים מברך שהכל .

2. Soup containing grain products (e.g., noodles or barley), and chicken and/or vegetables – If the grain is such a small amount that it does not affect the taste of the soup, recite Mezonos on a piece of grain, then recite the proper bracha (Shehakol for chicken, Haadama for vegetable) on the rest of the soup[53] מ"ב (רה,יא) בשם מג"א. וע' מ"ב (ריב,א בשם מג"א) שאם הקמח שנותן במים אין בו ממש וראוי לשתיה, מברך שהכל, ולכאו' הגדר בזה כמ"ש מג"א (רח,ח) שאע"פ שהוא עב, אם אינו ראוי ללועסו מברך שהכל. . If the grain is a large amount, recite Mezonos on the grain and the rest is Tafel[54] ביה”ל (ר"ס ריב). וע"ש בשם ח"א (נא,יג) דהיכא דמינכר ב' מינים בפני עצמן מברך על כל מין בפני עצמו, והרוצה לחוש לדעת הח"א ימעך המין האחר עם הדגן ויאכלם ביחד ויברך במ"מ .

3. Soup containing chicken and vegetables- If one is only eating the liquid, recite Shehakol[55] רה,ב . If one is eating some vegetables in it, recite haadama on the vegetables, and the soup is Tafel[56] {?} . If one is eating some chicken too, recite shehakol on the chicken and the rest is Tafel[57] כיון שהבשר הוי עיקר, ע"פ שו"ע ריב,א ומ"ב שם .

4. Soup containing chicken and vegetables, to which grain products (matzo-balls or croutons) were added after it was cooked - if one does not really want to eat the grain and is only eating it because it is there, recite the proper bracha on the soup (Shehakol) and the grain is Tafel. If one specifically wants to eat it, recite Mezonos on the grain product and then Shehakol on the soup[58] מסתמא מה ששם במרק אחר שנתבשל הוי כב' מינים בקערה אחת, וכתבנו דינים המבוארים במ"ב (ר"ס ריב) וביה"ל (שם). .

5. Vegetable soup, with recognizable pieces– Recite Haadama on a vegetable, and the rest is Tafel. If one only plans to eat the liquid, Haadama is recited on the liquid.

6. Vegetable soup, wherein the vegetables are dissolved and/or blended, and does not contain recognizable pieces- Shehakol[59] רמ"א (רח, ח) .

F. Grape Products

Wine and grape juice require the bracha of borei p’ri hagafen[60] רב, א.

וע' רש"י (ערובין מ:), על מה דהקשה הגמ', למה אינו מברך ברכת הזמן על הכוס ונותן הכוס לתינוק לשתות, לקיים הא דאמרינן המברך צריך שיטעום, וז"ל, רש"י, דהאי שיטעום דקאמר, לאו דווקא קאמר אמברך, דהוא הדין כי שתי אחרינא, דטעמא משום דגנאי הוא לכוס של ברכה שלא יהנה אדם ממנו לאלתר שתהא ברכת היין דבורא פרי הגפן שלא לצורך, עכ"ל. ומתחלת דבריו משמע שאינו ברכת הנהנין ואינו טועמו אלא כדי שלא יבייש הכוס של ברכה, אבל מסוף דבריו משמע שהוא ברכת הנהנין וצריך שיטעום כדי שלא יהא ברכה שלא לצורך. וע' אג"מ (או"ח ג, מה) פי' דברי רש"י, דהגנאי הוא שנראה לאינשי שהוא שלא לצורך. ומשמע מדברי רש"י שברכת הגפן הוא מעצם הקידוש דאיכא מצוה לקדש דוקא על היין, אבל אפי' לפ"ז אם בירך שהכל במקום הגפן יש לומר דאינה לעיכובא, ובדיעבד יצא ידי חובת קידוש, אלא דלרש"י אפי' אחר שאמר שהכל צריך לומר ברכת הגפן משום חובת קידוש. אבל לדינא לא ראיתי מי שמביא דברי רש"י, שלכן אין לברך בפה"ג אחר שיכול לשתות גם בברכת שהכל שבירך. ומסתבר שאפי' לא בירך הגפן או שהכל, בדיעבד יצא ידי קידוש. עכת"ד אג"מ לפי עניות דעתי. before drinking and al hagefen afterwards[61] .

One should not mix a significant amount of water (or seltzer) with either of these, as once it tastes like it is watered down, it is questionable whether the proper bracha is shehakol or hagafen[62] ערה"ש (רב, יג) וא"ר (רד, י). ולענין יין צמוקים, כ' ערה"ש (רב, טז) שאם נתערב בו קצת מים ונתקלקל הטעם, מברכים עליו שהנ"ב.

וע' שו"ת מנחת יצחק (ח, יד) דמשמעות הפוסקים שאפי' ביינות שלנו, כל שיש בו יותר מא' בששה מיין ויש בו טעם יין, מברכים עליו בפה"ג.

וע' תוס' זבחים (עח: ד"ה דלי) משמע ששיעור מזיגה ביין שאינו חזק הוא מעט ביותר.

וע' מנחת שלמה (א, ד) נסתפק אם יכול לברך בפה"ג על מיץ ענבים הנעשה מרכז (ומחלק שם בין מיזוג יין ומיזוג מיץ ענבים), ולמעשה העלה שיכול לברך בפה"ג, אבל לא הכריע לענין אם יכול לקדש עליו או אם מברך אחריו על הפגן ועפה"ג. . If one already drank wine and either ate bread or recited shehakol, one may drink any mixture of these with water or seltzer.

When eating grape juice ices, one should recite a shehakol[63] ברכי יוסף (רב, ב), ושו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' לט). וע"ש בשם מג"א דפת ששרוי ביין, לדעת רש"י מברך עליו בפה"ג אע"פ שאוכלו בדרך אכילה, וסיים מג"א דדעת תוס' אינו כן. ואפשר דלדעת תוס', אינו מברך עליו כיון שהוא טפל לפת. ועוד יש לעיין אם יין קרוש יצא בכלל מתורת משקה, ולמעשה אין לברך בפה"ג כיון שמגדר ספק לא יצא, עכת"ד שבט הלוי. . One may not recite a bracha acharona solely on the ices because it is questionable what to recite, so one should separately obligate himself in the bracha of borei Nefashos (and, if possible, al hagafen).

On cognac, which is made from distilled wine, the proper bracha is shehakol[64] כף החיים (רב, טו) .