Meals and BrachosHalachos of Precedence in Brachos
A. Order of Precedence
When
one is presented with various foods with different brachos, he should recite
the brachos on the foods in the following order[1]
מ"ב (ריא, לה), ורובו ע"פ מג"א שם
(סקי"ג). וע' מג"א נסתפק מה יעשה אם יש יש לו תבשיל שעורים ויין וזית,
דהא יין קודם לזיתים ושעורים קודמין ליין וזית קודם לשעורים, ובשעה"צ
(סקל"ג, וע"ש סקט"ז) כ' דלא הביאו כיון שהאחרונים כתבו (ע'
א"ר) דברכת מזונות על השעורים קודמין לזית. וע' חכמת שלמה כ' לברך על הזית
ראשון, דהא כל המעלה של יין שמקדימו לזיתים הוא כיון שיש לו ברכה חשובה של
בפה"ג, והא שעורים גם יש לו מעלת הברכה, דמברך בורא מיני מזונות, ואפי' הכי
התורה הקדים זית לשעורים, א"כ מוכח שמעלת הקדימה בפסוק הוא יותר חשוב ממעלת
הברכה.
ולא כתבתי דין שלם, וע' שעה"צ
(סק"ה) נסתפק אם יש מעלה לשלם כשאין ברכותיהן שוות.
1.
Hamotzi on bread made of the five grains
2.
Mezonos on
foods made of the five grains
3.
Borei Pri
Hagafen on wine or grape juice
4.
Ha’eitz or
Ha’adama[2]
י"א העץ קודם להאדמה. וכשיש מין ז' שברכתו
בורא פרי האדמה, כגון קליות של חטים ותפוח, מברך על המין ז'
אבל למעשה, כיון שיש לספק אם מה שנקרא
אורז הוא באמת אורז או לא, ואפשר שהוא רק דוחן ואין מברכים עליו במ"מ אלא
מפני הספק, לכאו' אין להקדימו לפרי העץ ופרי האדמה, ובפרט דלכמה פוסקים צריך לברך
עליו בפה"א.
וע' לבוש (ריא, ג) דבברכות שהם יותר
פרטיים, הוא שבח יתירה כיון שהוא לא רק שבח על השגחה כללית בעולם אלא על השגחה
פרטית, עכת"ד. א"כ, באורז שהוא מברך במ"מ בתורת ברכה כללית מספק,
הרי אין לו שום מעלה של במ"מ כשהוא ברכה פרטית.
: (order of precedence: the food one usually
prefers; if no usual preference, the food he prefers right now; if no
preference, the Seven Species[4]
וע' מ"ב (ריא, כז) דזה דעת
מג"א, אבל לדעת הגר"א, לא אזלינן בתר מין ז' אלא על איזה שירצה יקדים.
ואם לא נגמר הפרי מז' המינים, כגון זית
קודם שגדל הנץ, אין להקדימו לשאר ז' מינים, כיון דמה שנשתחה בהן אר"י הוא רק
במה שנגמר פריה.
וע' שעה"צ (ט) שאם מברכים עליו
שנ"ב, כגון דבש תמרים, אין להקדימו לברכת בפה"א.
; if they are both from or not from the Seven
Species, the ha’eitz takes precedence)
5.
Shehakol on food or drink[5]
ועערה"ש (ריא, יז) כ' דאכילה
קודם לשתייה, אבל מ"ב לא זכר מזה. וע' שו"ע (קסח, ב) לענין פת שיברך על
הגדולה, ולא זכר מזה כאן.
ואפי' אם הדבר שברכתו שהכל הוא מז' מינים,
כגון דבש תמרים, מברך על בפה"א קודם.
If one is faced with different foods requiring
the same bracha, one bracha will exempt the others[6]
ע' רמ"א (ריא, ה) שאם בירך על
המין שאינו חשוב, לא פטר המין היותר חשוב אא"כ היה דעתו עליו בברכתו. וע'
מ"ב (ס"ק לג) שאם בירך על המין החביב לו, לדעת הרמב"ם הוא הנקרא
חשוב אצלו, ובזה פוטר המינים האחרים. ולא כתבתי מזה למעשה, כיון שכתב ערה"ש
דדין זה הוא רק לתלמידי חכמים שיודעים שאינו פוטר המין היותר חשוב ולכן הוי כאילו
כיון דפירוש שלא לפוטרו. [ועוד, דכל מה שבירך עליו מסתמא הוא חביב לו באותו שעה,
וא"כ לדעת הרמב"ם יצא, ומשום ספק ברכות אין צריך לברך על המין האחר.]
ויש לשאול: אם יש לפניו ג' אוכלים, תפוח
(שהוא הכי חביב אצלו), גזר (פחות חביב) וזית (שאינו חביב), על איזו מהם יברך
ראשונה? בין התפוח והזית, צריך לברך על הזית כיון דבברכותיהן שוות מין ז' עדיף,
ובין זית וגזר, צריך לברך על הגזר כיון שהוא יותר חביב וכשאין ברכותיהן שוות מברך
על החביב, אבל בין הגזר והתפוח צריך לברך על התפוח כיון שהוא יותר חביב וברכותיהן
אינן שוות, וא"כ הוי גלגל החוזר!
להקדים: יש לבאר, מה ענין הקדמה בברכות?
האם הוא משום שמין אחד הוא יותר חשוב מן השני או משום שהברכה יותר חשובה? ויש לומר
בפשטות דתלוי במה השאלה, דדיני הקדמות בב' ברכות הוא משום חשיבות הברכה,
ובברכותיהן שוות ההקדמה הוא מצד המין. אמנם, יש לדייק בתרוה"ד (הו"ד
בב"י ר"ס קסח) וגם ממשעות הכל בו (דרכ"מ קסז, א) שהענין הוא
שכשמברך על מין שהוא חביב אצלו, כיון שהוא משבח להקב"ה בדרגא מעולה על ההנאה
שהוא כ"כ חשובה אצלו, לכן צריך להקדים הברכה. ויש דברים שהם בעצמם חשובים,
כגון פירות אר"י שכשיאכלם יזכור מעלת הארץ וברכה זו גם מעולה מצד זה, שהוא גם
שבח יתירה לה'. וע' לבוש (ריא, ג) דבברכות שהם יותר פרטיים, הוא שבח יתירה כיון
שהוא לא רק שבח על השגחה כללית בעולם אלא על השגחה פרטית. ועפ"ז יש להסביר
למה לדעת הרשב"א אינו בדין שיפטור מין גרוע למין יותר חשוב אלא בכוונה לפוטרו,
כיון שכשבירך על המין הגרוע לא כיון בדעתו לשבח להקב"ה על הנאה מעולה אלא על
הנאה פחותה ולכן אם יאכל ויקבל הנאה יתירה הוי כאילו מעל שהרי לא שיבח להקב"ה
על הנאה זו. וגם, עפ"ז יש לפשוט שאלתינו, דכיון שבברכת בפה"ע הרי יפטור
התפוח, שהוא החביב אצלו, ולעומת זה בברכת בפה"א יפטור הגזר שהוא פחות חביב
אצלו, הרי השבח שבתוך ברכת בפה"ע הוא הכי חשוב, ולכן צריך להקדימו, ולמעשה
אחר שביררנו שצריך לברך בפה"ע קודם, הרי הזית קודם לתפוח כיון שהוא מין ז'.
. In this case, the order of precedence is as
follows:
1. If one is a fruit[7]
אבל אם מברך עליו שנ"ב, כגון
דבש תמרים, משמע במ"ב (שעה"צ ריא, ט) שאין לו המעלה של ז' מינים.
2. If one of the items is whole and the others
are not, he should recite it on the whole one[10]
ריא, א, ע"פ מ"ב
(סק"ד).
3. If he usually prefers one over the other, he
should recite it on that one.
4. If he does not usually have a preference,
but now he wants one specifically, he should recite it on that one[11]
ריא, א, ומ"ב (ס"ק יא)
.
(An easy way to remember the latter rules: the
word SWAN, which is an acronym for: Seven Species, Whole, Always Preferred, Now
Preferred.)
B.
General rules
These rules only apply when one wants to eat both foods; if one
wants to eat only one of them, he may eat whichever one he prefers[12]
רמ"א (ריא, ה) בשם תרוה"ד
If one food is present and the other is not in front of him or not
ready to be eaten, the laws of precedence do not apply and he may eat the one
which is in front of him[13]
מ"ב (ריא, לא)
.
If one does not want to eat the food which should take precedence
because he is not in the mood to eat it yet, he may eat other food first. For
example, someone who only wants to eat crackers after he has had some whiskey,
may recite Shehakol on the whiskey and afterwards Mezonos on the
crackers[14]
ע' ביה"ל (ריא, ג, ד"ה
וכן), לענין מרקחת ויין שרף, דנכון יותר לברך על המרקחת תחלה, כיון שאם ישתה
היי"ש תחלה, לפעמים המרקחת נחשב לטפל כיון שאין בא אלא להפיג חריפות השתייה.
One who wants to eat the foods in a different order so he can
obviate a halachic question, he is permitted to do so[15]
חיי אדם (נש"א ס"ס נד),
בביאור דברי מג"א (רה, ו).
. For example, if one has a question whether
vegetables in his rice are tafel to the rice or are considered a
separate ikar which requires a bracha, he may recite Ha’adama on
a vegetable before eating the rice.
If one does not know which food takes precedence, a bracha should
be recited on whichever is preferred, because according to some opinions that
is always the correct action[16]
דעכ"פ יש לסמוך על דעת
רמב"ם (ע' שו"ע ריא, ב), דחביב עדיף.
[1] מ"ב (ריא, לה), ורובו ע"פ מג"א שם
(סקי"ג). וע' מג"א נסתפק מה יעשה אם יש יש לו תבשיל שעורים ויין וזית,
דהא יין קודם לזיתים ושעורים קודמין ליין וזית קודם לשעורים, ובשעה"צ
(סקל"ג, וע"ש סקט"ז) כ' דלא הביאו כיון שהאחרונים כתבו (ע'
א"ר) דברכת מזונות על השעורים קודמין לזית. וע' חכמת שלמה כ' לברך על הזית
ראשון, דהא כל המעלה של יין שמקדימו לזיתים הוא כיון שיש לו ברכה חשובה של
בפה"ג, והא שעורים גם יש לו מעלת הברכה, דמברך בורא מיני מזונות, ואפי' הכי
התורה הקדים זית לשעורים, א"כ מוכח שמעלת הקדימה בפסוק הוא יותר חשוב ממעלת
הברכה.
ולא כתבתי דין שלם, וע' שעה"צ
(סק"ה) נסתפק אם יש מעלה לשלם כשאין ברכותיהן שוות.
[2] י"א העץ קודם להאדמה. וכשיש מין ז' שברכתו
בורא פרי האדמה, כגון קליות של חטים ותפוח, מברך על המין ז'
[3] מ"ב לא כתב מה הדין באורז. וע'
פמ"ג (?) מסיק שאין להקדים מזונות על האורז לס' מינים, וע' אבן העוזר (?)
שברכת מזונות על אורז קודם לז' מינים.
אבל למעשה, כיון שיש לספק אם מה שנקרא
אורז הוא באמת אורז או לא, ואפשר שהוא רק דוחן ואין מברכים עליו במ"מ אלא
מפני הספק, לכאו' אין להקדימו לפרי העץ ופרי האדמה, ובפרט דלכמה פוסקים צריך לברך
עליו בפה"א.
וע' לבוש (ריא, ג) דבברכות שהם יותר פרטיים, הוא שבח יתירה כיון שהוא לא רק שבח על השגחה כללית בעולם אלא על השגחה פרטית, עכת"ד. א"כ, באורז שהוא מברך במ"מ בתורת ברכה כללית מספק, הרי אין לו שום מעלה של במ"מ כשהוא ברכה פרטית.
[4] וע' מ"ב (ריא, כז) דזה דעת
מג"א, אבל לדעת הגר"א, לא אזלינן בתר מין ז' אלא על איזה שירצה יקדים.
ואם לא נגמר הפרי מז' המינים, כגון זית
קודם שגדל הנץ, אין להקדימו לשאר ז' מינים, כיון דמה שנשתחה בהן אר"י הוא רק
במה שנגמר פריה.
וע' שעה"צ (ט) שאם מברכים עליו שנ"ב, כגון דבש תמרים, אין להקדימו לברכת בפה"א.
[5] ועערה"ש (ריא, יז) כ' דאכילה
קודם לשתייה, אבל מ"ב לא זכר מזה. וע' שו"ע (קסח, ב) לענין פת שיברך על
הגדולה, ולא זכר מזה כאן.
ואפי' אם הדבר שברכתו שהכל הוא מז' מינים,
כגון דבש תמרים, מברך על בפה"א קודם.
[6] ע' רמ"א (ריא, ה) שאם בירך על
המין שאינו חשוב, לא פטר המין היותר חשוב אא"כ היה דעתו עליו בברכתו. וע'
מ"ב (ס"ק לג) שאם בירך על המין החביב לו, לדעת הרמב"ם הוא הנקרא
חשוב אצלו, ובזה פוטר המינים האחרים. ולא כתבתי מזה למעשה, כיון שכתב ערה"ש
דדין זה הוא רק לתלמידי חכמים שיודעים שאינו פוטר המין היותר חשוב ולכן הוי כאילו
כיון דפירוש שלא לפוטרו. [ועוד, דכל מה שבירך עליו מסתמא הוא חביב לו באותו שעה,
וא"כ לדעת הרמב"ם יצא, ומשום ספק ברכות אין צריך לברך על המין האחר.]
ויש לשאול: אם יש לפניו ג' אוכלים, תפוח
(שהוא הכי חביב אצלו), גזר (פחות חביב) וזית (שאינו חביב), על איזו מהם יברך
ראשונה? בין התפוח והזית, צריך לברך על הזית כיון דבברכותיהן שוות מין ז' עדיף,
ובין זית וגזר, צריך לברך על הגזר כיון שהוא יותר חביב וכשאין ברכותיהן שוות מברך
על החביב, אבל בין הגזר והתפוח צריך לברך על התפוח כיון שהוא יותר חביב וברכותיהן
אינן שוות, וא"כ הוי גלגל החוזר!
להקדים: יש לבאר, מה ענין הקדמה בברכות? האם הוא משום שמין אחד הוא יותר חשוב מן השני או משום שהברכה יותר חשובה? ויש לומר בפשטות דתלוי במה השאלה, דדיני הקדמות בב' ברכות הוא משום חשיבות הברכה, ובברכותיהן שוות ההקדמה הוא מצד המין. אמנם, יש לדייק בתרוה"ד (הו"ד בב"י ר"ס קסח) וגם ממשעות הכל בו (דרכ"מ קסז, א) שהענין הוא שכשמברך על מין שהוא חביב אצלו, כיון שהוא משבח להקב"ה בדרגא מעולה על ההנאה שהוא כ"כ חשובה אצלו, לכן צריך להקדים הברכה. ויש דברים שהם בעצמם חשובים, כגון פירות אר"י שכשיאכלם יזכור מעלת הארץ וברכה זו גם מעולה מצד זה, שהוא גם שבח יתירה לה'. וע' לבוש (ריא, ג) דבברכות שהם יותר פרטיים, הוא שבח יתירה כיון שהוא לא רק שבח על השגחה כללית בעולם אלא על השגחה פרטית. ועפ"ז יש להסביר למה לדעת הרשב"א אינו בדין שיפטור מין גרוע למין יותר חשוב אלא בכוונה לפוטרו, כיון שכשבירך על המין הגרוע לא כיון בדעתו לשבח להקב"ה על הנאה מעולה אלא על הנאה פחותה ולכן אם יאכל ויקבל הנאה יתירה הוי כאילו מעל שהרי לא שיבח להקב"ה על הנאה זו. וגם, עפ"ז יש לפשוט שאלתינו, דכיון שבברכת בפה"ע הרי יפטור התפוח, שהוא החביב אצלו, ולעומת זה בברכת בפה"א יפטור הגזר שהוא פחות חביב אצלו, הרי השבח שבתוך ברכת בפה"ע הוא הכי חשוב, ולכן צריך להקדימו, ולמעשה אחר שביררנו שצריך לברך בפה"ע קודם, הרי הזית קודם לתפוח כיון שהוא מין ז'.
[7] אבל אם מברך עליו שנ"ב, כגון
דבש תמרים, משמע במ"ב (שעה"צ ריא, ט) שאין לו המעלה של ז' מינים.
[8] ע"פ מ"ב (ריא,לה, ו-קסח,יג)
[9] ע' מ"ב קסח, טו, והכלל בזה:
חטים, שעורים, כוסמין, שפון, שבולת שועל. שלם. גדול. נקיה. וע' שו"ע (סע' א)
אם השלם משעורים והפרוסה מחטים, מניח הפרוסה תחת השלמה ובוצע, כדי לקיים מעלת
השלמה, ומ"ב כ' בשם מג"א דהיינו דוקא בשעורים, אבל אם השלם שיפון, אין
להחמיר לבצוע על שתיהם אלא יבצע על הפרוסה, וע' שעה"צ (ו).
[10] ריא, א, ע"פ מ"ב
(סק"ד).
[11] ריא, א, ומ"ב (ס"ק יא)
[12] רמ"א (ריא, ה) בשם תרוה"ד
[13] מ"ב (ריא, לא)
[14] ע' ביה"ל (ריא, ג, ד"ה
וכן), לענין מרקחת ויין שרף, דנכון יותר לברך על המרקחת תחלה, כיון שאם ישתה
היי"ש תחלה, לפעמים המרקחת נחשב לטפל כיון שאין בא אלא להפיג חריפות השתייה.
[15] חיי אדם (נש"א ס"ס נד), בביאור דברי מג"א (רה, ו).
[16] דעכ"פ יש לסמוך על דעת
רמב"ם (ע' שו"ע ריא, ב), דחביב עדיף.