One must put a Mezuza on every eligible doorway or entranceway in his house[1] ספר המצוות לרמב"ם ע' טו, חינוך מצ' תכג . It is not obligated if it does not lead to a qualifying room (based on its usage or area) or if it does not have the characteristics of a doorway.

A. Rooms Which Are Obligated

Mezuzas are usually affixed upon moving into a house, in which case a bracha is recited on the mezuza on the front door and the rest need no bracha. Therefore, we have usually not differentiated in the cases below which mezuzas should be affixed with a bracha and which ones without. When affixing an individual mezuza, see the footnotes regarding reciting a bracha.

Storage rooms and sheds are obligated in mezuza[2] רפו,א, ודלא כרמב"ם כ' בית האוצר פטור ממזוזה. ומהשמטת הפוסקים משמע דדבריו דחויים מהלכה ולא חששו בזה לספק ברכות (פ"ת רפו,טז בשם רע"א).

בענין shipping container שרוצה להשתמש בו באופן קבוע לאוצר, צ"ע, שיש לצרף שאין בו צורת הפתח אלא סוף כותל, ויש לצרף שאם הוא שכורה ולא קנויה אז אינו חייב אלא מדרבנן, וגם דאפשר דבעצם הוא דבר שתשמישו לדירת עראי ולכן פטור אע"פ שרוצה לדור שם להרבה זמן (כמו אם אחד קבע דירתו בספינה דנראה דפטורה מדברי הפת"ש (רפו, א)). .

Every doorway is obligated in mezuza even if it only entered once a year[3] ערה"ש (רפט, יט) בשם שיטה מקובצת.

וע' פי' הל' מזוזה מהגר"ח קניבסקי (סי' רפו סק"ז) נסתפק אם בית האוצר שאינו נכנס בו תדיר חייב במזוזה, וציין לביה"ל (שנח, א ד"ה קרפף). ושם משמע דרק אם נכנס בו תדיר מיקרי דירה.

ואפשר שיש להביא סמך ליסוד זה, דהא אם יוצא מביתו לכמה ימים, רעק"א פוטר הבית ממזוזה. ובנחלת צבי הקשה עליו דהא כיון שכל כלי תשמישו שם, ליהוי כבית האוצר. ואפשר לומר, דלדעת רעק"א כל שאינו משתמש בו תדיר לא מיקרי דירה, ולכן כשיוצא משם לאיזה זמן, פטור ממזוזה. . However, if a storage room has two entrances, and one of the doors is only used sporadically after a long period of time, that entrance is not obligated in mezuza[4] רמ"א (רפו,יח), עפמ"ש ש"ך שם. {וע' אג"מ (יו"ד א,קעז) כ' שאם נעשה לתשמיש הרגיל, אע"פ שאינו נכנס לשם אלא לזמן רחוק חייב במזוזה, וראייתו מסע' י"ז, ע"ש.} .

A doorway is only obligated in Mezuza if it, directly or through another room[5] בית שער חייב במזוזה (רפו, ח). וחיובו מדרבנן (תוס' סוכה ח:). , leads to a room which has 39[6] דהיינו, ד' אמות על ד"א, ע"פ שיעור הגר"ח נאה (שיעורי תורה עמ' רנ) ששיעור אמה הוא 48 ס"מ. ולדעת האג"מ שיעור אמה הוא כ-21 אינצ'ס, ועפ"ז שיעור ד"א על ד"א הוא 49 sqft., ונראה שאין לברך על קביעת מזוזה אא"כ יש בו לרבע 7 ft. x 7 ft.. square feet in it[7] רפו,יג. ואם יש בו ד' על ד' אמות מרובעות אבל אין בו מרובע של דע"ד, לדעת הרא"ש פטור, ולכן כ' הש"ך שיש לקובעו בלי ברכה. and the room’s primary use is not for a disgusting purpose. For example, a closet door requires a mezuza if the closet is also an entrance to another room or the closet has an area of 39 sq. ft. (Square footage is calculated based on total floor space, including any area occupied by appliances or furniture[8] שבה"ל (ב, קנו), כיון ששיעור ד"א הוא שיעור ששייך להשתמש בחדר זה, ומה שיש שם חפצים אינו ממעט יכולתו להשתמש בו, ולהיפך, היינו ההשתמשות שהוא רוצה בחדר זה. ולפי סברתו, נראה דאפי' central AC אינו ממעט בשיעור, כיון שהוא צורך דירת הבית. .)

A small hallway (which does not contain 39 sq. ft.) which leads to a bedroom door is obligated in mezuza[9] ? אפי' שלא כדברי החמודי דניאל, דבית שער נתחייב במזוזה לא מפני תשמיש הבית שער עצמו, אלא מפני שנכנסים בו לחדרים שיש בהם השתמשות. . Many have the custom to place a mezuza on any room which is large enough to walk into, such as a walk-in closet, regardless of its square footage[10] ע' פ"ת דלדעת החמודי דניאל חדרים קטנים שמשים בו חפצים חייב במזוזה, וע' רעק"א (שו"ע שם) מחייבו במזוזה כיון דהוי כאויר דמשם נכנס לגדולה, עכת"ד, ומשמע שיש להשימו בצד ימין בכניסתו לגדולה. וע' אג"מ (יו"ד א, קפא) הקשה על סברת הגרעק"א וסיים בצ"ע, ולמעשה אין לחייב. .

A bathroom door does not require a mezuza, regardless of whether it also contains a laundry machine (and even if the bathroom is also used to enter a storage room behind it). A baby’s bedroom requires a mezuza, even though one also changes diapers there (since the primary use is for sleeping), but the covering should be opaque.

A room in which a man and his wife sleep in should have a mezuzah on the outside of the door. If it in on the inside, it must have an opaque covering over the outside of the mezuzah[11] מ"ב מ,ז בשם מג"א. וע' ב"י (יו"ד סי' רפז) שי"א שבית שאיש ואשתו ישנים בו פטור מן המזוזה. וע' ערוה"ש (שם ס"ק טו) תמה על המג"א וכ' שלא צריך כיסוי כיון שאינו גנאי למזוזה שאיש ואשתו משתמשים שם, כיון שהוא הכרחי שהתורה ציוה על פריה ורביה, ואינו כשאר חדר שאם נשים עומדות שם ערומות פטורה מן המזוזה. .

A door leading to a porch which has no other entrance, or a backyard which has no other entrance, should have a mezuza on the right side when going to the backyard[12] ט"ז רפט,ד, וע' אג"מ (יו"ד א, קפא). וע' חזון איש (?) שכיון שחצרים בזמן הזה אין משתמשים בהם, הוי מקום פטור, וצריך להניח בימין כשבא מן הפטור אל החיוב. . If the porch or yard also has an entrance which leads to somewhere else (e.g., to the front yard), the mezuza should be on the right when entering the house[13] אג"מ (א,קפא) משמע כן למעשה, ותמה על הט"ז (הנ"ל) שכתב דאזלינן בזה בתר היכר ציר, דהא הבית ודאי הוי עיקר הדירה דאם אין שם בית, החצר פטור ממזוזה. .

One who is a partner with a non-Jew in a building is not obligated in mezuza[14] רמ"א (רפו,א). וע' ש"ך כ' כיון שהמקצת של עכו"ם, וגם משום סכנה, דלא כהלבוש (ואפשר גם הט"ז) שכתב הטעם דכתיב למען ירבו ימיכם, ועכו"ם אינם רוצים בחיים שהרי אינם מקיימים התורה . For example, one who lives in an apartment building in which the common areas (lobby, stairwell) are owned jointly by all tenants (including a non-Jew), is not obligated to put up mezuzas in those areas.

A house is not obligated in mezuzos unless it is a permanent dwelling. Therefore, a tent or Succah is not obligated in mezuza[15] [15] רפו,יא .

A store, office or office building requires mezuzos[16] ע' ערה"ש (רפו, כו) דכיון שמניח בו חפצים לא גרע מבית באוצר, ותמה על הב"י שכתב כדעת הרמב"ם דכיון שאינו נעשה לתשמיש תדיר, פטור, דהא הרמב"ם אזיל לשיטתו דבית האוצר פטור כיון שאינו נעשה לתשמיש של אדם תדיר, אבל לדעת השו"ע דבית האוצר חייב, גם זה חייב.

ולענין בית חולים ובית הסוהר, ע' רעק"א (?) אם דירה בעל כרחו מיקרי דירה. ולענין מלון, צ"ע. .

The custom is to put up mezuzos on a shul or beis medrash without a bracha[17] ע' שו"ע (רפו, י) שיש לקבוע בבית המדרש בלי ברכה כיון דלפעמים ישנים שם. ואם יש פתח לביתו משם, חייב במזוזה. ובית הכנסת פטור אם אין שם דירת אדם (סע' ג), אבל נ"ל שהמנהג לקבוע מזוזות שם. .

B. Where To Affix It

A doorway is only obligated in mezuza if it has two side posts and a post on top of them[18] רפז,א . Therefore, an attic door or cellar door is not obligated in mezuza.

An entranceway which has no door is obligated in mezuza. However, because according to some opinions it is exempt[19] רפו,טו , one should affix a mezuza without a bracha. If one subsequently wants to attach a door, he should first remove the mezuza and, after affixing the door, re-attach the mezuza with a bracha[20] ש"ך (רפו,כה) .

Any doorway in which the ceiling height down not change over the entrance, but rather the ceiling just continues straight through the doorway, is not obligated in mezuza[21] חזון איש (קעב, ג) .

Posts which are only there to hold up the roof are not considered side posts to be obligated in mezuza[22] רפו, ו . Pillars in the middle of a room do not require a mezuza if they are only there for decorative purposes[23] ע' שו"ע (רפו, כא) . However, if a series of pillars divide the room between two different usages, it may be considered an entranceway; a Rav should be consulted. Double doors with a vertical bar between them, where the hinges are on the outer edges and not on the frame, requires only one mezuza, as the two doors are essentially one large entrance and the bar is merely there to hold up the frame[24] רפו, כא. ואם העמוד האמצעי אין בו טפח, פטור (חיי אדם טו, יג). . However, if they swing in opposite directions, or one of the hinges is on the vertical bar, they may be considered two separate doors, and a Rav should be consulted.

If, when entering a doorway, there is a doorpost on the left side and a continuous wall on the right, no mezuza is required. However, if the doorpost is on the right side and a wall is on the left, it is obligated in Mezuza[25] ש"ך (רפז,א), וכ' דלדעת הטור חייב, ונראה דיקבענו בלא ברכה, וע"ש בב"י משמע שפטור. .

A mezuza may required if two walls end in a manner that creates the appearance of an entranceway between them[26] טור (רפז, א) כ' שאם בצד ימין הכותל נמשך ובצד שמאל יש מזוזה, פטור.

אמנם, אם בצד אחד הכותל נמשך ובצד שני יש ראש כותל, נלע"ד דפטור, דלא חייב הש"ך אא"כ בצד אחד יש מזוזה. . A Rav must be consulted in this case.

The mezuza must be affixed to the right-hand side of the doorway when entering[27] רפט,ב. וע' חיי אדם (טו, יז) כ' שאם הניח משמאל, יטלנו ויקבענו בימין ואין לברך, ולא פירש למה . The definition of “entering” is based on the following rules:

1) The direction of entry goes from the area which is exempt towards the area which is obligated[28] חובת הדר (פ"ח, חלק א סע' א). ונראה טעמו, דהוי דרך ביאתו, דאי אפשר לקבוע מזוזה באופן שהולך ממקום ביתו למקום שאינו ביתו, דזה לא הוי דרך ביאתו. ובענין emergency exit דבשום פעם אינו נכנס בו, יש אומרים דקובעו בדרך יציאה. . If both areas are obligated,

2) The direction of entry is the way one usually enters from[29] חובת הדר (פ"ח, חלק א, סע' ד) בשם דעת קדושים (רפט, יא). . If both ways are entered with the same frequency,

3) The direction of entry goes from the area with less usage into the room which is used more often[30] חובת הדר (פ"ח, חלק א, סע' ד) בשם ש"ך (רפט, ו). אבל אג"מ (יו"ד ד,מג) משמע שבמקום שיש היכר ציר, אין נפ"מ איזה מהם משתמש בו יותר, דלא אזלינן בתר רוב כניסות אלא בדליכא היכר ציר, ומדייק כן בדע"ק. . If both areas are used with the same frequency,

4) The direction of entry follows the way which the door swings[31] רפט, ג . The room the door swings into is the room which is “entered” and the mezuza should be placed on the right when entering into that room[32] חיי"א (ח"א, טו, יח).

ואם יכול לברר ע"פ הכללים הנ"ל, פטור ממזוזה. .

A room without a roof is not obligated in mezuza because such a house is unlivable. However, an entrance to a yard is obligated in mezuza because a yard never has a roof[33] רפו,א. וע' ב"י (ד"ה בית) כ' טעם זה בשם רא"ש. וע' ב"י (ר"ס רפז) בשם מרדכי שבית שאינו מקורה חייב במזוזה . If a room in one’s house has a retractable roof that one uses for a succah, after Succos he need not re-affix its’ mezuza(s).[34] ע' שע"ת תרכו,ג בשם הפר"ח שיקבענו בלי ברכה

The mezuza must be placed within the top third of the doorpost, preferably near the bottom of the top third[35] דעת השו"ע (רפט,ב), דלא כדעת הטור שכל השליש העליון כשר למזוזה חוץ מטפח סמוך לגג, וע' נקה"כ פסק כדעת הטור. ואם הניח למטה משליש העליון, כ' הר"ר מנוח שהוא כשרה, וכן משמע בטור, וע' ב"י כ' שהוא פסול, ורמ"א משמע כדברי הב"י . In a very tall entranceway, it should be placed at shoulder height[36] ש"ך רפט,ד .

In a curved archway; if the side posts are 36 inches tall before they begin to curve, the curve is treated as the roof, so the mezuza should be placed on the straight side post, within the upper third near where it begins to curve[37] רפז, ב. וחייב במזוזה בברכה. . If the side posts begin to curve within 36 inches of the ground, the arch is treated as the side post[38] ש"ך (רפז, ב) וט"ז (סק"ג), כדעת רש"י, ויניח בלי ברכה. ואם כל השליש העליון הוא מקום שמתחיל להתעגל, כ' חובת הדר (ז, יד) שיניח במקום היושר ולא על מקום התעגל, ולכן בפנים לא חילקנו בזה. ולדעת הט"ז (רפז, ב) ימדד מגובה הפתח ויניח על מקום העיגול. , and the mezuza should be placed within the top third of the entranceway, as measured from the floor until where the arch gets narrower than 14 inches[39]

ואם אין בעיגול י' טפחים גובה ברוחב ד' טפחים, פטור ממזוזה. .

C. When and How to Affix It

One who purchases a house must attach mezuzos immediately after he starts moving in his possessions[40] שו"ת מנחת יצחק (י, צג) בשם שו"ת הרי בשמים, וכ"כ שו"ת הר צבי (יו"ד רלה). (or anytime later that day). One who rents a house is not obligated until 30 days have passed[41] רפו, כב. from moving in his possessions, but the custom is to put them up immediately, and at the conclusion of thirty days, touch the mezuza and make a bracha[42] אג"מ (יו"ד א, קעט). וע' פ"ת ונחלת צבי (שם) דמשמעות הפוסקים אע"פ ששכרו ליותר מל' יום פטור עד ל', אבל בדרך החיים כ' שאם שכרו לשנה תמימה חייב מיד, וצ"ע מנין לו זה. ואם רוצה לקבוע תוך ל' ולברך, כ' האשל אברהם שיכול לברך כמו בטלית שאולה, אבל צ"ע כיון דיש לחלק, וע"ש. אבל באג"מ כ' יכול למשמש במזוזה ולברך, ואין צריך ליטלם ולהחזירם כדי לברך, כמו שמצינו בתפלין וציצית, דכיון שהמצוה יש לו המשך, ממשמש בו להיכר בעלמא שעוסק במצוה בשעה שמברך. וסיים, ואם לא יקשה לפניו ליטלה ולברך ויקבענה תיכף יותר עדיף, עכת"ד. אמנם, ע' נח"צ (שם) שאינו יכול ליטלו ולקובעו (ונראה טעמו משום שאין היתר להסיר מזוזה מפתחו בלי טעם).

וע' תוס' (מנחות מד,א) נסתפק אם שוכר חייב במזוזה מדאורייתא או מדרבנן, ותלוי אם "ביתך" בא למעט השוכר (כמו בציצית שאינו חייב בציצית בטלית שאולה כיון דכתיב לכם), או כיון שמזוזה שומר על הבית הוי חובת הדר כיון שהדר בו צריך שמירה. וע' רע"א (תשו' סו) כ' שמה שכתב רמ"א (רפו,א) ששותפות עם הגוי פוטרו ממזוזה, שאם ביתך בא למעט השוכר אז הוא גם ממעט שותף עם הגוי, אבל אם הוא חובת הדר כדי שיהיה לו שמירה אז גם שותף הגוי חייב בשמירה.

וע' רעק"א (שו"ת ט') שכל זמן שאינו בביתו פטור ממזוזה, ואם הולך מביתו לכמה ימים כשחוזר לביתו יברך על המזוזה. וע' נחלת צבי (רצא,ב) הקשה על זה דהא על כל פנים חייב מחמת דהוי כבית האוצר ובית התבן כיון שמחזיק שם כליו ובני ביתו דרים שם. . One who rents a house in Israel must put up mezuzos immediately[43] רפו,כב. והטעם, משום ישוב ארץ ישראל, דלאחר שקבעה אינו יכול ליטלו ולכן בקושי ילך משם (רש"י). {וע' בית הלוי על התורה בסוף הספר, כתב דלדעת הרמב"ם הטעם דמשום יישוב ארץ ישראל מיקרי דירה אפי' בפחות מל' יום.} .

Mezuzas should be put up by a Jew. If a non-Jew removed the mezuzas in order to paint and then re-affixed them, it is valid and need not be re-affixed by a Jew[44] ע' ביה"ל (ר"ס יד), דכל שאינו בלבישה אינו בעשייה, ומשמע שם דראוי לכתחלה לא לתלות ע"י עכו"ם .

Generally, mezuzas should be placed in clear casings so the name of Hashem is visible. Mezuzas placed in areas in which children are frequently changed, such as a nursery, should be placed in opaque coverings[45] רפו,ה. וע' ט"ז (שם) וש"ך (סק"ט) . A mezuza which receives direct sunlight should also be placed in an opaque casing to prevent it from getting ruined.

The letters “Shin-Daled-Yud”, written on the outside of the mezuza, should be facing outward so they are visible[46] רמ"א רפח,טו, וכ' שם נוהגים לכתוב נגד הריוח שבין הפרשיות, דלא כשו"ע שכותבים נגד תיבת והיה. עוד כתב רמ"א שם בשם הטור דנוהגים לכתוב "כוזו במוכסז כוזו" מבחוץ, וע' ב"י כתב דלא נהגו כן.

ויכרוך המזוזה קודם שיתלנה. וע' פ"ת (רפט, ב) בשם הנהגות הגר"א כ' שלא יכרוך המזוזה בקלף כדי שלא יהא חוצץ בין המזוזה למזוזת הבית, עכת"ד. וע' ערה"ש (סקי"ט) תמה עליו, וכ' וברור שהשומע שמע וטעה. .

The mezuza must be nailed in place on both the top and bottom and may not hang on only one nail[47] חיי אדם (טו,יט) . It may be taped or secured in place by any means which will hold it there permanently.

The mezuza should be affixed on a slant, with the top of it leaning in towards the interior of the room[48] רמ"א (רפט, ו). וע' מנהגי מהרי"ל (מזוזה ג) מהר"ש היה נותנו באלכסון להיפך. .

If the right side of the doorpost is too thin to affix a mezuza to it[49] אבל אם אפשר להניחו זקופה, יותר טוב להניחו בתוך החלל מלהניחו חוץ לחלל הפתח, כמ"ש פ"ת (רפט, ט) בשם יד קטנה. , it should be placed on the exterior wall, directly next to the doorpost[50] ע' ש"ך (רפט, ג) דבזה יצא בדיעבד , on a slant, with the bottom touching the doorpost and the top slanting away from it[51] פ"ת (רפט, י) בשם ספר חומת ירושלים. והסברא, כיון שהמקום שהמזוזה עומד עליו הוא מקום שוליו, כשמונח כן הרי עומד על הפתח, משא"כ אם שוליו מרוחקים מהפתח. .

D. After Putting It Up

If one’s mezuza fell down, he must replace it as soon as possible. A bracha must be recited when replacing it[52] פ"ת (רפט,א) . One may take down a mezuza in order to check it, replace it with a nicer mezuza or mezuza case[53] יביע אומר (ח"ג, יו"ד יח) , replace borrowed mezuzos with his own[54] משמעות שו"ת מנחת יצחק (י, צג) דפשוט לו דמותר. , or to paint[55] אג"מ (יו"ד א, קפג) כתב שמחוייב להסיר המזוזות קודם שצובעים כדי שלא יכנס לחלוחית ויתקלקל. . When one takes down a mezuza to replace it with the same mezuza scroll, a new bracha is not recited[56] פ"ת (רפט,א), וכנראה ה"ה לכל ציור שהסירם בכונה, דמדמהו לפשט טליתו על דעת לחזור ולהתעטף בו , but if he is replacing it with a different one he should recite a bracha[57] ? . If one’s mezuza fell down on Shabbos, he may not replace it until after Shabbos, but he may continue to use the room on Shabbos[58] פת"ש (?) .

In a room which has a mezuza, one should not change diapers or allow children to sit around unclothed. However, if the mezuza is 36 inches higher than the child[59] כמו כל כתבי הקודש, ע' שו"ע (יו"ד רפב,א). ואע"פ שהגר"א (שם סקכ"ב) משמע שכוונת השו"ע שאינו מותר אא"כ יש שם מחיצה י' טפחים, ע' נשמת אדם (כלל ג, ג) שדחה דבריו. , or the mezuza has an opaque covering[60] רפו,ב , it is permitted, but should not be done on a permanent basis[61] פ"ת (רפו,ז) בשם יד הקטנה .

Every time one sees a mezuza, he should be reminded of his love of Hashem and how everything in this world is meaningless except for connecting to Him[62] רמב"ם (תו"מ ו,יג) .

The mezuza provides long life and protection for the residents of the house, but one should not intend that he is putting it up for the purpose of protection[63] טור (סי' רפה). וכ"כ רמב"ם (תו"מ ה, ד) וז"ל, אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם), עכ"ל.

ומשמע בב"י שם דמה שכתב הטור שהבית נשמר על ידה, ר"ל שאנשי הבית לא יהיו ניזוקין, וכן משמע ברש"י (הו"ד בב"י שם) שהוא שמירה מן המזיקין. אבל נראה שאינו שמירה על נכסי הבית שיהיו נשמרים מן הגנבים, וכ"כ אג"מ (יו"ד ב, קמא).

וע' תלמידי הרר"י (ברכות ח. בדפ' הרי"ף) משמע שטעם מצות מזוזה הוא כדי לשעבד ממונו להקב"ה, כמו שמשעבד גופו בהנחת תפלין, וכ"כ ר' יונה בשערי תשובה (שער ג, סי' כב). .

If one moves residences, and a Jew[64] בין שומר תורה ומצות או לא will be moving into his old residence, he is forbidden to take down his mezuzos when leaving[65] רצא, ב , even if he need it for his new residence[66] משמעות ב"י (סי' רצא) ודרכ"מ (שם).

וע' תוס' שבת (כב:) בתירוץ א', דמותר ליקחם כדי לקובעם בבית אחר, וכ"כ שאילתות (שלח סי' קכו), וע' פת"ש (רצא, ז) שיש לסמוך על שיטה זו בשעת הדחק. . However, if he knows that the residence will be painted in the interim, he is permitted to take down the mezuzos[67] ע' אג"מ הנ"ל. . He may also replace the mezuzos with cheaper ones (provided they are kosher), but in this case, he should only take down the original ones if he will have them checked before placing them in his new house[68] ע' דעת קדושים (רצא, א) דמותר להחליף מזוזה המהודרת שלו, למזוזה שהיא כשירה אבל אינה מהודרת, קודם שיצא. וע' שו"ת יבי"א (שם) דבכה"ג, יטול המזוזה הראשונה כדי לבודקה, ואח"כ יכול להניח השניה במקומה, ועל הצד היותר טוב, יעשה כן כמה ימים קודם שעובר משם. . Alternatively, if the new resident intends to put up his own mezuzos[69] לענין אם יכול לומר שצריך לשלם בעד המזוזות ואינם נכללים במחיר הבית, רמ"א (רצא, ב) כ' צריך לשלם לו, אבל ב"י כ' טוב לשלם, וע' אג"מ (יו"ד ד, מד) דתלוי במנהג אם סתם אנשים מוחלים על זה, ואפי' לדעת רמ"א, אינו צריך לשלם אלא מה ששוו מזוזות אלו לעלמא, אע"פ שהם מהודרות וחביבות לו ביותר. , he may wait until the new resident puts them up and takes down the old ones, and then the former resident may take his mezuzos[70] ע"פ הנ"ל דמותר להחליף מזוזה שאולה כדי לקבוע מזוזה שלו. ורק השוכר החדש יכול ליטלם, אבל לא השוכר הישן, דאע"פ שיודע שהשוכר החדש בא מיד אחר כך, אסור משום לא פלוג (ברכי יוסף רצא, ה).

.

[1] ספר המצוות לרמב"ם ע' טו, חינוך מצ' תכג

[2] רפו,א, ודלא כרמב"ם כ' בית האוצר פטור ממזוזה. ומהשמטת הפוסקים משמע דדבריו דחויים מהלכה ולא חששו בזה לספק ברכות (פ"ת רפו,טז בשם רע"א).

בענין shipping container שרוצה להשתמש בו באופן קבוע לאוצר, צ"ע, שיש לצרף שאין בו צורת הפתח אלא סוף כותל, ויש לצרף שאם הוא שכורה ולא קנויה אז אינו חייב אלא מדרבנן, וגם דאפשר דבעצם הוא דבר שתשמישו לדירת עראי ולכן פטור אע"פ שרוצה לדור שם להרבה זמן (כמו אם אחד קבע דירתו בספינה דנראה דפטורה מדברי הפת"ש (רפו, א)).

[3] ערה"ש (רפט, יט) בשם שיטה מקובצת.

וע' פי' הל' מזוזה מהגר"ח קניבסקי (סי' רפו סק"ז) נסתפק אם בית האוצר שאינו נכנס בו תדיר חייב במזוזה, וציין לביה"ל (שנח, א ד"ה קרפף). ושם משמע דרק אם נכנס בו תדיר מיקרי דירה.

ואפשר שיש להביא סמך ליסוד זה, דהא אם יוצא מביתו לכמה ימים, רעק"א פוטר הבית ממזוזה. ובנחלת צבי הקשה עליו דהא כיון שכל כלי תשמישו שם, ליהוי כבית האוצר. ואפשר לומר, דלדעת רעק"א כל שאינו משתמש בו תדיר לא מיקרי דירה, ולכן כשיוצא משם לאיזה זמן, פטור ממזוזה.

[4] רמ"א (רפו,יח), עפמ"ש ש"ך שם. {וע' אג"מ (יו"ד א,קעז) כ' שאם נעשה לתשמיש הרגיל, אע"פ שאינו נכנס לשם אלא לזמן רחוק חייב במזוזה, וראייתו מסע' י"ז, ע"ש.}

[5] בית שער חייב במזוזה (רפו, ח). וחיובו מדרבנן (תוס' סוכה ח:).

[6] דהיינו, ד' אמות על ד"א, ע"פ שיעור הגר"ח נאה (שיעורי תורה עמ' רנ) ששיעור אמה הוא 48 ס"מ. ולדעת האג"מ שיעור אמה הוא כ-21 אינצ'ס, ועפ"ז שיעור ד"א על ד"א הוא 49 sqft., ונראה שאין לברך על קביעת מזוזה אא"כ יש בו לרבע 7 ft. x 7 ft..

[7] רפו,יג. ואם יש בו ד' על ד' אמות מרובעות אבל אין בו מרובע של דע"ד, לדעת הרא"ש פטור, ולכן כ' הש"ך שיש לקובעו בלי ברכה.

[8] שבה"ל (ב, קנו), כיון ששיעור ד"א הוא שיעור ששייך להשתמש בחדר זה, ומה שיש שם חפצים אינו ממעט יכולתו להשתמש בו, ולהיפך, היינו ההשתמשות שהוא רוצה בחדר זה. ולפי סברתו, נראה דאפי' central AC אינו ממעט בשיעור, כיון שהוא צורך דירת הבית.

[9] ? אפי' שלא כדברי החמודי דניאל, דבית שער נתחייב במזוזה לא מפני תשמיש הבית שער עצמו, אלא מפני שנכנסים בו לחדרים שיש בהם השתמשות.

[10] ע' פ"ת דלדעת החמודי דניאל חדרים קטנים שמשים בו חפצים חייב במזוזה, וע' רעק"א (שו"ע שם) מחייבו במזוזה כיון דהוי כאויר דמשם נכנס לגדולה, עכת"ד, ומשמע שיש להשימו בצד ימין בכניסתו לגדולה. וע' אג"מ (יו"ד א, קפא) הקשה על סברת הגרעק"א וסיים בצ"ע, ולמעשה אין לחייב.

[11] מ"ב מ,ז בשם מג"א. וע' ב"י (יו"ד סי' רפז) שי"א שבית שאיש ואשתו ישנים בו פטור מן המזוזה. וע' ערוה"ש (שם ס"ק טו) תמה על המג"א וכ' שלא צריך כיסוי כיון שאינו גנאי למזוזה שאיש ואשתו משתמשים שם, כיון שהוא הכרחי שהתורה ציוה על פריה ורביה, ואינו כשאר חדר שאם נשים עומדות שם ערומות פטורה מן המזוזה.

[12] ט"ז רפט,ד, וע' אג"מ (יו"ד א, קפא). וע' חזון איש (?) שכיון שחצרים בזמן הזה אין משתמשים בהם, הוי מקום פטור, וצריך להניח בימין כשבא מן הפטור אל החיוב.

[13] אג"מ (א,קפא) משמע כן למעשה, ותמה על הט"ז (הנ"ל) שכתב דאזלינן בזה בתר היכר ציר, דהא הבית ודאי הוי עיקר הדירה דאם אין שם בית, החצר פטור ממזוזה.

[14] רמ"א (רפו,א). וע' ש"ך כ' כיון שהמקצת של עכו"ם, וגם משום סכנה, דלא כהלבוש (ואפשר גם הט"ז) שכתב הטעם דכתיב למען ירבו ימיכם, ועכו"ם אינם רוצים בחיים שהרי אינם מקיימים התורה

[15] רפו,יא

[16] ע' ערה"ש (רפו, כו) דכיון שמניח בו חפצים לא גרע מבית באוצר, ותמה על הב"י שכתב כדעת הרמב"ם דכיון שאינו נעשה לתשמיש תדיר, פטור, דהא הרמב"ם אזיל לשיטתו דבית האוצר פטור כיון שאינו נעשה לתשמיש של אדם תדיר, אבל לדעת השו"ע דבית האוצר חייב, גם זה חייב.

ולענין בית חולים ובית הסוהר, ע' רעק"א (?) אם דירה בעל כרחו מיקרי דירה. ולענין מלון, צ"ע.

[17] ע' שו"ע (רפו, י) שיש לקבוע בבית המדרש בלי ברכה כיון דלפעמים ישנים שם. ואם יש פתח לביתו משם, חייב במזוזה. ובית הכנסת פטור אם אין שם דירת אדם (סע' ג), אבל נ"ל שהמנהג לקבוע מזוזות שם.

[18] רפז,א

[19] רפו,טו

[20] ש"ך (רפו,כה)

[21] חזון איש (קעב, ג)

[22] רפו, ו

[23] ע' שו"ע (רפו, כא)

[24] רפו, כא. ואם העמוד האמצעי אין בו טפח, פטור (חיי אדם טו, יג).

[25] ש"ך (רפז,א), וכ' דלדעת הטור חייב, ונראה דיקבענו בלא ברכה, וע"ש בב"י משמע שפטור.

[26] טור (רפז, א) כ' שאם בצד ימין הכותל נמשך ובצד שמאל יש מזוזה, פטור.

אמנם, אם בצד אחד הכותל נמשך ובצד שני יש ראש כותל, נלע"ד דפטור, דלא חייב הש"ך אא"כ בצד אחד יש מזוזה.

[27] רפט,ב. וע' חיי אדם (טו, יז) כ' שאם הניח משמאל, יטלנו ויקבענו בימין ואין לברך, ולא פירש למה

[28] חובת הדר (פ"ח, חלק א סע' א). ונראה טעמו, דהוי דרך ביאתו, דאי אפשר לקבוע מזוזה באופן שהולך ממקום ביתו למקום שאינו ביתו, דזה לא הוי דרך ביאתו. ובענין emergency exit דבשום פעם אינו נכנס בו, יש אומרים דקובעו בדרך יציאה.

[29] חובת הדר (פ"ח, חלק א, סע' ד) בשם דעת קדושים (רפט, יא).

[30] חובת הדר (פ"ח, חלק א, סע' ד) בשם ש"ך (רפט, ו). אבל אג"מ (יו"ד ד,מג) משמע שבמקום שיש היכר ציר, אין נפ"מ איזה מהם משתמש בו יותר, דלא אזלינן בתר רוב כניסות אלא בדליכא היכר ציר, ומדייק כן בדע"ק.

[31] רפט, ג

[32] חיי"א (ח"א, טו, יח).

ואם יכול לברר ע"פ הכללים הנ"ל, פטור ממזוזה.

[33] רפו,א. וע' ב"י (ד"ה בית) כ' טעם זה בשם רא"ש. וע' ב"י (ר"ס רפז) בשם מרדכי שבית שאינו מקורה חייב במזוזה

[34] ע' שע"ת תרכו,ג בשם הפר"ח שיקבענו בלי ברכה

[35] דעת השו"ע (רפט,ב), דלא כדעת הטור שכל השליש העליון כשר למזוזה חוץ מטפח סמוך לגג, וע' נקה"כ פסק כדעת הטור. ואם הניח למטה משליש העליון, כ' הר"ר מנוח שהוא כשרה, וכן משמע בטור, וע' ב"י כ' שהוא פסול, ורמ"א משמע כדברי הב"י

[36] ש"ך רפט,ד

[37] רפז, ב. וחייב במזוזה בברכה.

[38] ש"ך (רפז, ב) וט"ז (סק"ג), כדעת רש"י, ויניח בלי ברכה. ואם כל השליש העליון הוא מקום שמתחיל להתעגל, כ' חובת הדר (ז, יד) שיניח במקום היושר ולא על מקום התעגל, ולכן בפנים לא חילקנו בזה. ולדעת הט"ז (רפז, ב) ימדד מגובה הפתח ויניח על מקום העיגול.

[39]

ואם אין בעיגול י' טפחים גובה ברוחב ד' טפחים, פטור ממזוזה.

[40] שו"ת מנחת יצחק (י, צג) בשם שו"ת הרי בשמים, וכ"כ שו"ת הר צבי (יו"ד רלה).

[41] רפו, כב.

[42] אג"מ (יו"ד א, קעט). וע' פ"ת ונחלת צבי (שם) דמשמעות הפוסקים אע"פ ששכרו ליותר מל' יום פטור עד ל', אבל בדרך החיים כ' שאם שכרו לשנה תמימה חייב מיד, וצ"ע מנין לו זה. ואם רוצה לקבוע תוך ל' ולברך, כ' האשל אברהם שיכול לברך כמו בטלית שאולה, אבל צ"ע כיון דיש לחלק, וע"ש. אבל באג"מ כ' יכול למשמש במזוזה ולברך, ואין צריך ליטלם ולהחזירם כדי לברך, כמו שמצינו בתפלין וציצית, דכיון שהמצוה יש לו המשך, ממשמש בו להיכר בעלמא שעוסק במצוה בשעה שמברך. וסיים, ואם לא יקשה לפניו ליטלה ולברך ויקבענה תיכף יותר עדיף, עכת"ד. אמנם, ע' נח"צ (שם) שאינו יכול ליטלו ולקובעו (ונראה טעמו משום שאין היתר להסיר מזוזה מפתחו בלי טעם).

וע' תוס' (מנחות מד,א) נסתפק אם שוכר חייב במזוזה מדאורייתא או מדרבנן, ותלוי אם "ביתך" בא למעט השוכר (כמו בציצית שאינו חייב בציצית בטלית שאולה כיון דכתיב לכם), או כיון שמזוזה שומר על הבית הוי חובת הדר כיון שהדר בו צריך שמירה. וע' רע"א (תשו' סו) כ' שמה שכתב רמ"א (רפו,א) ששותפות עם הגוי פוטרו ממזוזה, שאם ביתך בא למעט השוכר אז הוא גם ממעט שותף עם הגוי, אבל אם הוא חובת הדר כדי שיהיה לו שמירה אז גם שותף הגוי חייב בשמירה.

וע' רעק"א (שו"ת ט') שכל זמן שאינו בביתו פטור ממזוזה, ואם הולך מביתו לכמה ימים כשחוזר לביתו יברך על המזוזה. וע' נחלת צבי (רצא,ב) הקשה על זה דהא על כל פנים חייב מחמת דהוי כבית האוצר ובית התבן כיון שמחזיק שם כליו ובני ביתו דרים שם.

[43] רפו,כב. והטעם, משום ישוב ארץ ישראל, דלאחר שקבעה אינו יכול ליטלו ולכן בקושי ילך משם (רש"י). {וע' בית הלוי על התורה בסוף הספר, כתב דלדעת הרמב"ם הטעם דמשום יישוב ארץ ישראל מיקרי דירה אפי' בפחות מל' יום.}

[44] ע' ביה"ל (ר"ס יד), דכל שאינו בלבישה אינו בעשייה, ומשמע שם דראוי לכתחלה לא לתלות ע"י עכו"ם

[45] רפו,ה. וע' ט"ז (שם) וש"ך (סק"ט)

[46] רמ"א רפח,טו, וכ' שם נוהגים לכתוב נגד הריוח שבין הפרשיות, דלא כשו"ע שכותבים נגד תיבת והיה. עוד כתב רמ"א שם בשם הטור דנוהגים לכתוב "כוזו במוכסז כוזו" מבחוץ, וע' ב"י כתב דלא נהגו כן.

ויכרוך המזוזה קודם שיתלנה. וע' פ"ת (רפט, ב) בשם הנהגות הגר"א כ' שלא יכרוך המזוזה בקלף כדי שלא יהא חוצץ בין המזוזה למזוזת הבית, עכת"ד. וע' ערה"ש (סקי"ט) תמה עליו, וכ' וברור שהשומע שמע וטעה.

[47] חיי אדם (טו,יט)

[48] רמ"א (רפט, ו). וע' מנהגי מהרי"ל (מזוזה ג) מהר"ש היה נותנו באלכסון להיפך.

[49] אבל אם אפשר להניחו זקופה, יותר טוב להניחו בתוך החלל מלהניחו חוץ לחלל הפתח, כמ"ש פ"ת (רפט, ט) בשם יד קטנה.

[50] ע' ש"ך (רפט, ג) דבזה יצא בדיעבד

[51] פ"ת (רפט, י) בשם ספר חומת ירושלים. והסברא, כיון שהמקום שהמזוזה עומד עליו הוא מקום שוליו, כשמונח כן הרי עומד על הפתח, משא"כ אם שוליו מרוחקים מהפתח.

[52] פ"ת (רפט,א)

[53] יביע אומר (ח"ג, יו"ד יח)

[54] משמעות שו"ת מנחת יצחק (י, צג) דפשוט לו דמותר.

[55] אג"מ (יו"ד א, קפג) כתב שמחוייב להסיר המזוזות קודם שצובעים כדי שלא יכנס לחלוחית ויתקלקל.

[56] פ"ת (רפט,א), וכנראה ה"ה לכל ציור שהסירם בכונה, דמדמהו לפשט טליתו על דעת לחזור ולהתעטף בו

[57] ?

[58] פת"ש (?)

[59] כמו כל כתבי הקודש, ע' שו"ע (יו"ד רפב,א). ואע"פ שהגר"א (שם סקכ"ב) משמע שכוונת השו"ע שאינו מותר אא"כ יש שם מחיצה י' טפחים, ע' נשמת אדם (כלל ג, ג) שדחה דבריו.

[60] רפו,ב

[61] פ"ת (רפו,ז) בשם יד הקטנה

[62] רמב"ם (תו"מ ו,יג)

[63] טור (סי' רפה). וכ"כ רמב"ם (תו"מ ה, ד) וז"ל, אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם), עכ"ל.

ומשמע בב"י שם דמה שכתב הטור שהבית נשמר על ידה, ר"ל שאנשי הבית לא יהיו ניזוקין, וכן משמע ברש"י (הו"ד בב"י שם) שהוא שמירה מן המזיקין. אבל נראה שאינו שמירה על נכסי הבית שיהיו נשמרים מן הגנבים, וכ"כ אג"מ (יו"ד ב, קמא).

וע' תלמידי הרר"י (ברכות ח. בדפ' הרי"ף) משמע שטעם מצות מזוזה הוא כדי לשעבד ממונו להקב"ה, כמו שמשעבד גופו בהנחת תפלין, וכ"כ ר' יונה בשערי תשובה (שער ג, סי' כב).

[64] בין שומר תורה ומצות או לא

[65] רצא, ב

[66] משמעות ב"י (סי' רצא) ודרכ"מ (שם).

וע' תוס' שבת (כב:) בתירוץ א', דמותר ליקחם כדי לקובעם בבית אחר, וכ"כ שאילתות (שלח סי' קכו), וע' פת"ש (רצא, ז) שיש לסמוך על שיטה זו בשעת הדחק.

[67] ע' אג"מ הנ"ל.

[68] ע' דעת קדושים (רצא, א) דמותר להחליף מזוזה המהודרת שלו, למזוזה שהיא כשירה אבל אינה מהודרת, קודם שיצא. וע' שו"ת יבי"א (שם) דבכה"ג, יטול המזוזה הראשונה כדי לבודקה, ואח"כ יכול להניח השניה במקומה, ועל הצד היותר טוב, יעשה כן כמה ימים קודם שעובר משם.

[69] לענין אם יכול לומר שצריך לשלם בעד המזוזות ואינם נכללים במחיר הבית, רמ"א (רצא, ב) כ' צריך לשלם לו, אבל ב"י כ' טוב לשלם, וע' אג"מ (יו"ד ד, מד) דתלוי במנהג אם סתם אנשים מוחלים על זה, ואפי' לדעת רמ"א, אינו צריך לשלם אלא מה ששוו מזוזות אלו לעלמא, אע"פ שהם מהודרות וחביבות לו ביותר.

[70] ע"פ הנ"ל דמותר להחליף מזוזה שאולה כדי לקבוע מזוזה שלו. ורק השוכר החדש יכול ליטלם, אבל לא השוכר הישן, דאע"פ שיודע שהשוכר החדש בא מיד אחר כך, אסור משום לא פלוג (ברכי יוסף רצא, ה).

HALACHA ONLINEA practical guide to Halacha in a clear and concise format.​Based on the teachings of the Mishna Berura and R' Moshe Feinstein.

HALACHA ONLINE
A practical guide to Halacha in a clear and concise format.
Based on the teachings of the Mishna Berura and R' Moshe Feinstein.