Business and Misc.Halachos of Caring For Mourners

Comforting mourners is a mitzvah d’rabanan which is a fulfillment of a mitzvah d’oraysa of v’ahavta l’rayacha kamocha[1] רמב"ם אבל (יד,א), אהבת חסד (ח"ג פר' ה). ולכאו' יש לעיין אם הוא כבר מצוה דאורייתא מה הוסיפו חז"ל במה שעשאו גם מצוה דרבנן, ואפשר ר"ל שמדאורייתא הוי מצוה קיומית ומדרבנן נעשה חיוב, ונ"מ שאם יש לו לעשות שאר מיני גמילות חסדים או נחום אבלים, חייב לעשות נח"א. וראיתי ביכין (ברכות פ"ג אות יב?) שהבין בדברי הרמב"ם שאינו מצוה דאורייתא, וע' תוס' יו"ט (שם) בשם הר"י שהוא דאורייתא. וע' בה"ג (מצ' לה) מנה ניחום אבלים למצות עשה דאורייתא. .

(Note: The laws pertaining to mourners are complex and beyond the scope of this work. The following are some of the laws which should be known to those who are not mourning.)

A. Shivah

One who comes to comfort a mourner may not speak until the mourner speaks first[2] שעו,א . If the mourner is not speaking, one may ask the mourner permission to speak first[3] כ"מ באבות דר' נתן (יד,ו) .

One should raise the mourner’s spirits by talking about the one who died, particularly praising his qualities[4] תשובות והנהגות (א, תרצא) בשם הגר"ח מבריסק and the legacy he left behind. The mourner should not laugh or chat excessively about frivolous topics[5] רמ"א שפה,א. וכתבנו שאסורה רק תוך ז', כיון שהאיסור נלמד בק"ו מאיסור שאילת שלום, וכבר ביארנו שהוא נלמד מ"האנק דום", שנאמר לגבי איסור ז' . He should not hold a baby during shiva[6] שצא,א, והטעם, שמביא לידי שחוק , except one that needs him and will be very upset otherwise[7] בדה"ש שצא,ג, והטעם, שאם יש לחוש שהתינוק יחלה, נדחית איסור דרבנן במקום חשש חולי .

One should not speak divrei torah in the mourner’s house[8] שעח, ז . The mourner may not learn or listen to Torah[9] שפא, א , except in the topics permitted to learn on Tisha B’av[10] שפא, ד . The custom is to permit learning mishnayos in memory of the deceased in the mourner’s house[11] פני ברוך (עמ' קכב), ע"ש. וע' ערה"ש (שעח, ח-ט) התיר בזה, משום דכל האיסור דוקא בחכם שמת, שבית מדרשו בטל, ולא בביתו. , but the mourner should leave the room[12] נראה פשוט. אמנם, ראיתי בספר אחי הר"א שליט"א התיר לאבל לשמוע. .

Before leaving the house of the mourner, one should say hamakom yinachem… to those present[13] אהבת חסד (ח"ג, סוף פרק ה). וכ' שם "ואם שבזה יוצא מצות ניחום אבלים מ"מ יותר טוב אם יוכל לדבר על לבו ולהפיגו מצערו". והנוסח (ע"פ פני ברוך יא, ה) הוא, "המקום ינחם אותך (לרבים: אתכם) בתוך שאר אבלי ציון וירושלים". וע' פרישה (שצג, ג) בשינוי קצת. , and those present should answer amen[14] תשובות והנהגות (א, תרצא) כ' שהאבלים יענו אמן. וכ"כ פני ברוך (יא, ה) בשם הגרשז"א. .

Some have the custom not to take items from the shivah house, but one may be lenient to take out food[15] ע' רע"א (שעו,ד) שנוהגין שאין נוטלים שום דבר מבית האבל כל ז', אבל המנהג להקל באוכל משום בל תשחית. וגם יש מקילים בכל דבר שלא היה שם מתחלת השבעה. וי"א שמקור המנהג כיון שלפעמים האבלים הם עניים. ושמעתי בשם הגר"י קמנצקי שהמנהג התחיל כיון שגזלנים היו לוקחים דברים מבית האבל בימי השבעה, ולכן אמרו שיש ליזהר מזה ע"פ הקבלה כדי שאנשים ימנעו מזה. ובגשר החיים (עמ' ריג) הביא מס' יוסף אומץ שאין מן הצורך להקפיד על זה. .

A mourner should not be left alone during shivah[16] מג"א רלט, ז , and if he must leave the house[17] ע' הל' אבילות {} שהאבל אסור לצאת מביתו. , he should bring a chaperon, but not travel with a group of people[18] פני ברוך (כא, ד), והטעם ע"פ תרומת הדשן (סי' רצ, הו"ד בב"י ר"ס שצג), שלא ישכח אבילותו כשילך אצל בני אדם. .

A mourner during shiva may not engage in business, whether by physical labor, buying and selling[20] שפ, ב-ג , or hiring workers[21] ואם היו מושכרים כבר, ע' שו"ע (שפ, יא-יג), ולקמן בהל' אבילות. . However, if he would lose money because of it, he may tell others to work for him[22] שפ,ה. וע"ע בזה בהל' אבילות. . If a mourner had hired workers to perform work for him, they may work for him, but they may not work in his house[23] שפ,יח. ע' עוד בזה באריכות לקמן בהל' אבילות. . Therefore, a tutor[24] ש"ך שפ,כ. וע' בא"ה (סקי"ד) שהתיר למלמד תינוקות לאחר ג' ימים or painter[25] וזה אסור אפי' שלא בבית האבל, כיון שהוא עבודה בדבר המחובר לקרקע, ע' שו"ע (שפ, יט), וע' לקמן הל' אבילות. may not work in the mourner’s house, but one may fix anything which is needed for the proper functioning of the house, such as a broken air conditioner[26] כ"כ אחי הר"א שליט"א (בספר באנגלית הע' 262) בשם הרה"ג אשר ווייס, וע' שלחן עצי שטים (סוף כלל ב') נסתפק בזה. .

During shivah, a mourner may not greet anyone[27] שפה,א. והטעם שהוא אסור לשאול שלום אחרים תוך ז', מדכתיב "האנק דום" משמע שתיקה מתלמוד תורה ושאילת שלום (מו"ק טו,א וע' תוס' שם). והטעם שאחרים אסורים לשאול בשלומו, כיון שהוא אינו שרוי בשלום (מו"ק כא,ב). ומשמע ברמב"ם (הל' אבל ה,כ) דדין איסור שאילת שלום הוא משום שחוק, ממ"ש כל שכן לשחוק, ואיסור שחוק שאמרו הוא לענין שלא יאחוז תינוק שמא ישחוק, וטעמו, כדי שלא יתגנה על הבריות, ר"ל שאנשים יראו אותו שוחק ויחשבו שהאבילות קלה עליו. ואם זה הטעם, לכאו' הוא טעם האיסור ד"האנק", ומסתבר, כיון שהאיסור בת"ת שנלמד מאותו פסוק הוי אסור משום שמחה (כמ"ש תוס' מו"ק כא,א ד"ה ואסור), וזה דומה לשחוק. in the normal fashion[28] לענין שאילת שלום בט' באב, כ' מ"ב (תקנד,מא) שאסור לומר צפרא דמרא טב. רמ"א (יו"ד שפה,א) כ' לענין אבל, שנוהגים להקל כזה, ואין טעם להם אם לא שיחלקו לומר שזה מה שאנו נוהגים לא מקרי שאלת שלום. ומג"א (תקנד,כא) הקשה שמפורש בירושלמי שאסור לומר שלום עליכם. [ע' בדה"ש שפה,יט שמיישב] and others may not greet a mourner normally. For example, he may not say, “hello”, “how are you?”, or “good morning”. When answering the phone during shivah, the mourner should say “yes” rather than “hello”. A mourner is permitted to say refuah sheleima or mazel tov[29] גשר החיים .

B. Shloshim (and Shana for a Parent)

During shloshim, or the shana for a parent, one may not say “shalom aleichem” to the mourner, but other forms of greeting are permitted[30] שפה, א. ושם אוסר כל מיני שאלת שלום, וע' רמ"א כ' יש נוהגים להקל אחר ל' ואין טעם להם אם לא שיחלקו לומר שאין מה שאנו נוהגים לא מיקרי שאילת שלום שבימיהם, עכת"ד, ומזה משמע שיש לאסור בכל מיני שאילת שלום תוך י"ב חדש. וע' ש"ך כ' אין זה טעם נכון, שאם מותר אחר ל' אז גם מותר אחר שבעה ולא מצינו מי שיפסוק כן, עכת"ד. וע' דר"מ כתב שהמנהג לשאול בשלומם אחר שבעה. וע' מג"א (תקנד, כא) הקשה על דברי רמ"א (יו"ד שם) והביא ראי' מדברי הטור (יו"ד שפה) שאסור לומר שלום עליכם. אבל נ"ל דאפשר לומר, שאפי' רמ"א לא נתכוון להתיר אמירת שלום עליכם, אלא שאר מיני שאילת שלום בזמנינו.

ונ"ל שאין נוהגים להחמיר בשאר שאילת שלום אחר שבעה, אבל באמירת שלום עליכם כנראה שאין להקל נגד המג"א, ובפרט שאפשר שגם רמ"א הסכים לזה. .

He may not invite guests or accept an invitation to be a guest for a meal[31] ט"ז שפה,א. אבל אם הזמינו חבירו לדבר עמו, וכשהוא בבית חבירו נותנים לו לאכל קצת, מותר, כיון שהזמינו רק ליפגש אין המאכל ומשתה אסור עליו, כן ראיתי בספר אחי הר"א שליט"א. . He may not attend parties or simchas[32] שצא, א , except on Shabbos in a situation where it would be like a public display of mourning if he would not attend[33] ע' שו"ע (ת, א), ופת"ש (שצא, ד). . For example, he may attend a simcha on Shabbos of a close friend or relative, which (barring aveilus restrictions) he would certainly attend.

During shloshim, or the shana for a parent, he may not receive any gifts of friendship from others, even on Shabbos[34] רמ"א שפה,ג . However, nowadays the custom is that he may be greeted normally on Shabbos[35] שפה,ג בשם רמב"ם, וטעמו, כיון דהוי כפרהסיא , and therefore he may also receive gifts on Shabbos[36] רמ"א שפה,ג (of items which he may use on Shabbos)[37] משום איסור ליתן מתנה בשבת, ע' לעיל {הל' שבת} .

One may send a gift to help take care of the mourner’s needs, such as food during shiva or for a Shabbos[38] כן מבואר בב"י (שעח, י) בשם רבינו ירוחם, דנהגו לעשות כן. ומשמע בבאר היטב (שעח, ו) שהטעם כיון שהוא צריך לו, כמו שכתבתי בפנים. , and invite the mourner if he needs it[39] ע"פ הטעם הנ"ל, דאיסור הזמנה הוא נלמד מאיסור מתנות. , like if the mourner is traveling and needs a place to stay. One may also send gifts which are considered standard social practice, such as gifts sent to a chosson and kallah after their wedding, or to teachers at the end of a school year[40] ע' בספר אחי הר"א שליט"א (?) .

One who wants to send a gift (or mishloach manos) to the mourner may not send it to his or her spouse in order to avoid this prohibition[41] תשובות והנהגות (א, תרצב) אוסר משום הערמה. (but a friend of the mourner’s spouse send him or her a gift).

F.    Yartzeit

A man should fast on the day of his parent’s yartzeit[42] רמ"א (תב, ב). וע' רעק"א שם כ' דלפמ"ש בתורת חיים, ה"ה ביום שמת בו רבו. וע' שו"ע ס' שעח (סע' ד) נוהגים להתענות ביום שמת תלמידי חכמים.

ואפשר לבאר ע"פ כה"ח (תקסח, עה) כ' דלהתענות ביום מיתת רבו יש כמה טעמים, דמשום פשעינו לכך הורע לו בשבילנו, או כיון שהאב ובנו גוף אחד, דין הוא שיצטערו הבנים ביום מיתת אביהם. או משום הסכנה דריע מזליה כמ"ש הלבוש, או כמ"ש האריז"ל שעושה תשובה להעלות נשמתו למדריגה עליונה. ולטעם ב' ו-ג' דוקא אביו. (date of death[43] ש"ך תב,י, דלא כרמ"א כ' שמחלק וכ' שמי שלא היה אצל אביו לא ביום מיתה ולא ביום קבורה, אזל בתר יום קבורה, ודלא כמשאת בנימן (הו"ד בש"ך) כ' שבשנה ראשונה אזל בתר יום קבורה ובשאר שנים בתר יום מיתה. ואם אירע שיום הקבורה היה ג' ימים או יותר אחר יום הקבורה, כ' ש"ך שמתענה ביום הקבורה, כדי שיעשה היארציי"ט בתשלום האבילות. וכ' פ"ת שאם השנה מעוברת, אפי' בכי האי גוונא מתענה ביום המיתה, כיון דבלאו הכי כבר נשלם האבילות קודם לזה.

ולענין קביעות יום יארציי"ט כשמת באדר בשנה פשוטה, והגיע שנה מעוברת,

ולענין אם מת ביום ל' של חשון או כסלו ), but one who finds it difficult need not fast[44] ? והנוהג להתענות, אין לאכול בסיום מסכת, ויש מתירין בסעודת מצוה שאין בו שמחה כגון ברית מילה (כה"ח תקסח, פא). וע' שע"ת (סק"ו) בזה, וגם לענין חתן תוך ז' ימי משתה. , and many have the custom not to fast at all[45] ?. ולענין תענית נדבה שמתענה לכפרת עונות, ע' שו"ע (תקעא, א-ב) ומ"ב וביאה"ל (שם), והיוצא מדבריהם, כשאדם רוצה לקבל תענית מן האכילה, טוב יותר שיקבל תענית מן הדיבור, שצריך האדם ליסר עצמו ברסן פיו ובתאותיו. ומי שתורתו אומנתו, או מלמד תינוקות, אין להתענות משום שממעט ממלאכת שמים, והיינו אם אין לו עונות ידועים, אבל אם יש לו עונות ידועים יש להתענות אפי' אם קשה לו, אבל אין צריך לסגף עצמו כ"כ בתענית אלא ימעט מן התענוגים ויאכל רק כדי קיום הגוף, וילמוד יותר ממה שהיה רגיל, וישמור שבת בכל דקדוקיה, והעיקר הבכיה והודוי וגדרים שלא יעשה זאת לעולם. וע' בא"ה ושע"ת, דמלמדי תינוקות אין להתענות אפי' יש להם עונות ידועים, וי"א שעוסקים בצרכי ציבור הוי כמלמדי תינוקות. [והמנהג ליתן "תיקון".] . He should also recite kaddish[46] מ"ב (תקסח, מב) and daven for the amud.

On the first yartzeit (during the night or day), one should keep aveilus (like during the prior twelve months of aveilus) and not attend any joyous meal[47] רמ"א שצא,ג משמע כל סעודה, וע' בדה"ש (סק"ע) כ' נהגו להחמיר רק בסעודת נשואין וצ"ע לענין שבע ברכות, וביארציי"ט הראשון יש להחמיר. ולענין שאר מיני שמחה, משמעות הש"ך (סק"ג) להט"ז (סק"ג) דנוהג בו אבילות כמו י"ב חדש. , but the custom is to permit attending a seuda in honor of the memory of the deceased[48] לא ראיתי מפורש. ונוהגים לעשות סיום. וע' כה"ח (תקסח, פא) דאפי' נוהגים שלא לאכול בשום סעודה, מותר לאכול בסיום, כמו בתוך י"ב חדש. . In subsequent years, one may not attend a wedding on the night before (or day of) a Yartzeit, but other joyous meals are permitted[49] רמ"א שצא,ג משמע כל סעודה, וע' בדה"ש (סק"ע) כ' נהגו להחמיר רק בסעודת נשואין וצ"ע לענין שבע ברכות, וביארציי"ט הראשון יש להחמיר. . If there were two months of Adar in the first year, the restrictions of aveilus end one month before the first yartzeit[50] כמ"ש רמ"א (שצא, ב) , and then even on the first yartzeit one may attend any joyous occasion other than a wedding[51] ש"ך (שצה, ג) .