Yom TovHalachos of Bedika and Biyur
On the night before Pesach, one must search
his house for any chametz which may be present, called bedikas chametz. One should perform bedikas chametz once some stars become
visible on the night of the Fourteenth of Nissan[1]
מ"ב (תלא, א), וכ' שיש עדיין קצת מאור היום. וע' מג"א כ' סמוך לכניסת הלילה.
וע' מעשה רב (סי' קעח) שהגר"א היה מתחיל לבדוק
קודם הלילה, ובהערות פעולת שכיר (שם) ציין לראב"ד
(הו"ד ב"י שם) שבודקין
סמוך לאור, כלומר סמוך לכניסת לילה.
אבל בחק יעקב כ' דאפשר לפרש דברי הראב"ד שצריך לבדוק בלילה ממש, וכן מבואר בראב"ד בהשגותיו לבעל המאור.
One may not eat, learn, or be involved in
other activities from half an hour before this time[2]
תלא, ב, ע"פ מ"ב (סק"ה).
. One
who was already busy with other activities at this time (e.g., a job or
learning), need not stop in the middle in order to perform bedika,
until tzeis hakochavim
(appx. 50 minutes after sunset)[3]
ושם כ' ואם התחיל ללמוד מבעוד יום אין צריך להפסיק, אבל רמ"א כ' ויש אומרים
שצריך להפסיק וכן נראה לי עיקר. ומ"ב (סקי"ב)
כ' שאין צריך להפסיק עד צאת הכוכבים.
ומג"א כ' משמע דמדבר הרשות לכו"ע פוסק, אבל מ"ב (סק"ט)
כ' הוא הדין שאר מלאכות.
ואם התחיל בלילה
באיסור, לכו"ע פוסק (מג"א
ומ"ב שם).
It is customary to begin to search for chametz
using a candle[6]
יש כמה טעמים למה בודקים דוקא לאור הנר ולא לאור האבוקה
(ע"פ גמ' פסחים ח,א): א', שאינו יכול להכניס
האבוקה לחורים וסדקים. ב', שהאבוקה אורו לאחריו ונר אורו לפניו ואדם האוחזו לפניו
הוא בודק. ג', כיון שהוא ירא שלא יבעיר ביתו לא יבדוק יפה. ד', שאור האבוקה קופץ
ונפסק תמיד. וע' משנה תמיד (ל,א), שבודקים קרבן התמיד
קודם שחיטתו לאור האבוקה, וצ"ע לפי טעמים ב' ו-ד' למה דוקא
לאור האבוקה אם הנר יפה לבדיקה יותר מאבוקה. ואפשר לומר, דכיון
שהוא בודק ביום, באמת הנר לא יוסיף שום אור, וצריך אבוקה להוסיף קצת אור על אור
היום
It is customary to put out ten small pieces of bread to be found during the bedika[7] רמ"א (תלב, ב), ומ"ב. והטעם, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, אבל אם לא נתן לא עיכב, דדעת כל אדם עם הברכה לבער אם נמצא (ע"פ רמ"א). וע' גר"א הביא ראי' שאין צריך להניח, ממה שאם לא בדק קודם המועד בודק בתוך המועד בברכה, ועוד ראי' מברכת המפיל. ועמ"ש לעיל במצות תשביתו. , but one who does not have any bread around does need not to buy bread in order to hide it[8] ע' מנחת חינוך (מצ' ט אות א) הקשה, דלדעת תוס', יש מצוה לכל א' שיהיה לו חמץ בחצות בער"פ וישרפנו. וא"כ, איך חכמים צוו לשרוף החמץ בתחלת שעה ו', הא עי"ז נעקר המצוה דאורייתא לשורפו בחצות, ותי' דמשום סייג יכולים לעקור מצוה דאורייתא, ע"ש. ואפשר שיש לדייק מזה, דלקיים המצוה דרבנן, יקח חמץ כדי לשורפו בשעה ו'. . If one did not find any chametz, it is customary to burn the envelope which one planned to put the chametz in[9] רמ"א (תמה ,ג) .
Even if one already checked his house for chametz
long in advance, a bracha may be recited on bedika[10]
הליכות שלמה (ה, יב).
אולם, יש ב' טעמים שלא יברך, א', שמא יצא חובת הבדיקה כבר במה שבדק קודם ליל
י"ד, וב', אפשר דנידון דביתו הוי כמקום שאין מכניסים בו חמץ.
. This
is true even if one does not hide pieces of chametz before bedika.
After one finishes
searching all areas for chametz, he must then nullify his chametz
(perform bitul)[11]
תלד, ב.
ע' גמ' פסחים (ו:) דמדאורייתא, כיון שביטל חמצו, אינו
עובר בבל יראה ובבל ימצא. אבל תקנו חז"ל שצריך לבדוק, דשמא
ימצא גלוסקא יפה. ולדעת רש"י (ומ"ב תלד, ו בשם כמה אחרונים), החשש שמא
חס עליה לשורפה ומשהה אפי' רגע אחד, ויעבור בבל יראה, ולדעת תוס',
שמא יאכלו.
וענין הביטול, לדעת
רש"י (שם ד:) הוא לעשות השבתה בלב, ולדעת תוס',
הוא לעשותו הפקר.
. This
is performed by reciting the version of kol
chamira recited at night, which does not include
the chametz he intends to eat before the sof
zman biyur the
following day[12]
ע' טור (סי' תלו) שאין צריך להוציא השפתיו, אלא
בביטול בלב סגי, ונוהגין לאומרו בפה. והקשה בב"י
(סי' תלד) דהא בירושלמי מצינו נוסח זה והרי מצינו שתקנו
חז"ל לבטל בפה, והב"ח תי'
דהאמירה בירושלמי היינו אמירה בלב, והביא ראי' לזה. וע'
דרכ"מ (הארוך תלא, א)
י"א שצריך להוציא הביטול משפתיו, אלא שאינו צריך להשמיע לאזניו, דדברים שבלב אינם דברים.
בנוסח כל חמירא, ע' טור (סי' תלד) אומר "כל חמירא
דאיתיה ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטל וליהוי כעפרא".
ואמירת כל חמירא "וחמיעא" הוא מהב"ח (תלד, ו) בשם מהרי"ל,
אבל בשו"ע כ' רק "כל חמירא",
משום דלשון חמירא, דפירושו חמץ, כולל גם שאור. אבל אם אמר הביטול בשאר לשונות,
צריך לומר "וחמיעא" (דרכ"מ
או' ד בשם תרה"ד, ומ"ב ס"ק
ט).
וטעם "דאיתיה
ברשותי" ולא "בביתי", כדי לכלול חמץ שיש לו במקומות אחרים (טור
שם).
ובב"י כ',
ע"פ הגהות מיי', שיש אומרים "ליבטל וליהוי הפקר כמו עפר",
ונהגו שלא לאומרו. וע' כף החיים (ס"ק כו) שאין לומר הפקר, משום דלא דמי להפקר, ועוד דהא ביום טוב אסור להפקיר והכא קתני מבטלו בלבו אחד שבת ואחד
יו"ט. וכפה"ח כ' דלדעת
שער המלך מותר להפקיר ביו"ט. ועמ"ש לקמן
{בנוסח כל חמירא של היום} בשם תשובות והנהגות.
וטעם "כעפרא
דארעא", כ' ב"ח (סק"ה) להורות שאינו
עושה אותו הפקר בדין הפקר בעלמא, דא"כ לא הוי הפקר
כל זמן שלא בא ליד זוכה, על כן צריך לבאר שעושה אותו הפקר בענין
שהוא כעפר, עכ"ד. אבל חק יעקב (סק"י) השיג עליו דגם אם לא בא ליד זוכההוי
הפקר.
וטעם
"דארעא", ע' חק יעקב (סק"י)
דאם לא אמר כן, אולי יהיה כוונתו על עפר החשוב שאינו מבטלו, כגון עפרות זהב.
Any location where one will be staying must
be checked for chametz. The obligation to check falls on whoever has the
sole rights to stay in that location, even if he did not “acquire” the rights
with a kinyan. Therefore, if a married
child is given a room to stay in his parents’ house, the child has the
obligation to check it, and therefore can recite a bracha before doing so[16]
הליכ"ש (ה, יח). ונראה טעמו,
דאם טעם הבדיקה משום שמא ימצא גלוסקא יפה, הרי הדר שמא ימצא הגלוסקא, ואם משום שלא
יבטלנו יפה, כיון שהרשות נתונה לו לאכול כל מה שימצא שם, הרי הוא המחוייב לבטל.
One who is staying in a hotel for Pesach
should perform bedika in his hotel room
without a bracha, and should ensure to check his car and suitcases for chametz[17]
על חדר במלון, יש להסתפק אם דינו כמקום שכבר בדוק
מחמץ. ומנסיון עצמי, אני מצאתי חמץ בחדר מלון מיד אחר
שנכנסתי לשם. ועוד יש להסתפק, דכיון שיש רשות לבעל
המלון להעבירו לחדר אחר, הרי אינו שכור לו, והוי ספק
ברכה דאפשר שהם יעבירו אותו לחדר אחר קודם זמן פסח.
ופשוט שחייב לבדוק במזוודות, אבל כ' {בהל' פסח להגר"ש
איידר בשם הגרמ"פ} שאין
לברך על בדיקת הכיסים והמזוודות, דלא תקנו לברך אלא על בדיקת החדר. [ועוד יש לדון
שברכת על ביעור חמץ אינו על עצם המעשה בדיקה אלא על מה שמברר בבירור שאין חמץ
ברשותו, ועל זה יכול לברך אפי' אם יעבירו אותו לחדר אחר, כי הרי הוא מברר לעצמו
שאין חמץ ברשותו.]
A. Areas To Check
When performing bedika,
one need not check in every single place within every room where there may
be chametz. If one can ascertain that the inside of every area was
checked, that is sufficient[19]
הליכות שלמה (ה, א). וע' שו"ע
(תלג, יא) המכבד חדרו בי"ג ניסן, ומכוין לבדוק החמץ ולבערו, צריך שיבדוק בליל י"ד, וע'
מ"ב הטעם, משום שהכיבוד אינו בדיקה גמורה, ואפי' אם בדק לאור הנר, צריך לבדוק
בלילה ככל ישראל שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה. (וע' שעה"צ
דאפשר שאם שייר חדר אחד לבדוק אותו כדין בלילה, שפיר
דמי.) אבל כיון שאין הנר מאיר ביום כל כך, אין לסמוך על בדיקת היום אפי' לאור הנר.
וע' מעשה רב (סי' קעח) שהגר"א
היה בודק הכל בליל י"ד, והיה מתחיל קודם הלילה.
Areas that need not be checked for chametz:
1) Rooms where no chometz is brought, e.g., an attic
2) Areas that would require moving large or heavy objects to clean[20] , e.g., behind a bookcase. Even though these objects need not be moved, one is still required to clean any area behind them which one can reach by hand.
3) Outdoor areas. The assumption is that animals will eat the chametz.
4) Seforim[21] הליכות שלמה (ה, ו). וע' מעשה רב (סי' קעח) כ' שהגר"א היה בודק הספרים שמשתמש בהם תוך הסעודה. ועמ"ש בפנים לקמן. . However, one should check bookshelves within reach of children for chametz.
5) Anything which requires a professional to disassemble. For example, crumbs inside the mechanical part of a mixer need not be destroyed[22] חוט שני (פסח עמ' סז) .
Some areas that one must check for chametz:
1) Any houses, buildings or locations one owns or rents (unless rented out to others or a non-Jew)
2) Cars. These should preferably be checked on the night of bedika, but may be checked during the following day[23] הליכות שלמה (ה, ה) .
3) Shuls[24] תלג, י. וכ' שם מפני שתינוקות מביאים שם חמץ, וע' טור כ' בשם ירושלמי מפני שאוכלים שם סעודת ראש חודש ובזמן הזה מפני התינוקות, ומהרל"ח (הו"ד בחידושים והגהות) כ' שהטור הביא הירושלמי כדי שלא תטעה לומר כיון שהוא רשות של רבים אין בו חיוב בדיקה דאינו עובר משום שאור לא ימצא, ולכן הביא הירושלמי שחייב בבדיקה. (the gabbai must check the public areas, and individuals must check their cubbies or shtenders)
4) Pockets of clothing. If crumbs fell through a hole in a jacket pocket, they should be shaken out if possible[25] חוט שני (פסח עמ' סז). [ואינו חייב ללכת לחייט ליקח הפרורים משם, אבל לא ילבש הבגד כל זמן שיש בו חמץ.] .
5) Refrigerators and freezers, including all compartments therein, such as iceboxes
6) Strollers
7) Children’s knapsacks
8) Suitcases
The obligation to search for chametz falls
on the one who will be residing in that location on Pesach. Therefore, if one
has a house which is rented out to Jews for Pesach, and they began renting
before the night of bedika, the renter
must search for chametz[26]
תלז, א
.
If one is staying at with his parents at their home, wherein the owner of the
house would not refrain from entering the room to get something, the obligation
is still on the owner of the house, as he has not “removed his residency” from
that room[27]
?
If one has other locations which one owns or rents in a different city which he will not be able to search on that night, he should appoint someone (a family member or other person) to search for him[29] ע' שבט הלוי (ט, קיח) דעדיף למנות שליח מלבדוק בעצמו בליל י"ג, כיון שאם בודק קודם ליל י"ד אינו מקיים המצוה כתקונה, והביא ראי' ממה שאינו מברך כשבודק מוקדם, משא"כ שלוחו הוי מקיים המצוה כצורתה. . If this is not practical, he must do bedika in advance. On the night before he leaves for the last time before Pesach, he must search the area for chametz without a bracha. He does not recite kol chamira after searching[30] תלו, א . If one did not do so before leaving, he may sell the chametz of that location and rent the location to a non-Jew.
The same rules apply if one will not be home for Pesach. If one is leaving before Purim and will not return until after[31] אבל אם חוזר תוך ימי הפסח, חייב לבדוק קודם פסח (בין לדעה א' שם בסע' א, ובין לדעת הי"א בסע' ב), דכשיבא בפסח אינו יכול לבטלו כיון דלאו ברשותו קיימא (מג"א ס"ק י"א, ע"ש). Pesach, and he does not know for sure that there is chametz there, he need not perform bedika at all on that location[32] תלו, א, ע"פ מג"א ומ"ב, דכתבו דמיירי דוקא כשאין לו חמץ ידוע שם. ודלא כלבוש (סק"א) וחק יעקב, שכתבו דאפי' יש לו ודאי חמץ שם, מבטלו בלבו ודיו. , but it is recommended to rent all locations where there may be chametz to a non-Jew and sell the chametz therein.
Although one need not check seforim for chametz, it is recommended that one not put seforim on the table when food is present, in case there are crumbs that may fall into the food[33] עמ"ש בהערה לעיל בשם מעשה רב. . One should ensure that the hagados used during the seder are kept away from chametz during the rest of the year.
If one does not intend to be at home at any
time on Pesach and rents his house to a non-Jew while selling all chametz within
it, he should leave one room not rented out. He should clean that room for chametz
and search that room on the night of bedika
(or the night before he leaves for Pesach). When cleaning that room for chametz
intending to sell it and not to reside there at all over Pesach, one need
not destroy chametz which is smaller than a kzais[34]
? דמעיקר הדין אין צריך
לבער פחות מכזית, ואפי' לדעת המחמירים בפחות מכזית, היינו משום שמא ימצא גלוסקא יפה, ולא שייך זה בניד"ד.
Whenever one performs bedika
before the night of the 14th, one need not put out ten pieces of
bread[35]
?
B. Biyur
One must finish eating all chametz before the time of sof zman achila, and finish burning it before the time of sof zman biyur[36] .
At the time when chametz must be
disposed of, one may not leave chametz in a privately-owned garbage can,
even if it is left on public property[37]
אג"מ (או"ח ג,נז) כיון שהם בתוך כליו. [ולכאו'
אינם של הבעה"ב ממש אלא של העירייה, אבל הם
מושאלים לו והוי כשלו]
One must burn any remaining Chametz in his
possession during the fifth hour of the day on Erev Pesach. One may benefit
from the Chametz while it is burning during the fifth hour but not during the
sixth hour[38]
תמה,ב. ומ"ב כ' המנהג לא ליהנות בשעה ה' כדי שלא יקל גם
בשעה ו'. וע' מ"ב שם כ' מותר לבשל בו בשעה ה'.
וע' שע"ת (תקז, ב) בשם בר"י, שאם אפה פת
בעצים של מוקצה, הפת נאסר משום שיש שבח עצים בפת. ושע"ת הקשה עליו מסי' תמה,
ונראה דרצה להקשות מהא דמותר
לבשל בו כיון דבשעה ה' אינו אסור אלא באכילה. וע' תוס' (פסחים כו: ד"ה חדש) כ'
דאין איסור שבח עצים בפת אלא באיסורי הנאה, אבל באיסורי אכילה לא אמרינן שבח עצים בפת, עכת"ד. ומבואר מדברי התוס' כדברי השו"ע ודלא כדעת הבר"י.
After all the chametz is burnt up by
the fire, one should recite the kol chamira recited by day. The difference is that this
time, he includes all chametz in his possession[39]
תלד, ב, ורמ"א שם.
ויש מקשים על אלו
שמוכרים חמצם לעכו"ם, שאם כבר הפקיר איך יכול
למוכרו אח"כ? וע' תשובות והנהגות (ה, קכג) שיש
רוצים לומר שיש אומדנא שלא רצה להפקיר כל מה שעתיד
למכור. והוא רצה לתרץ שיש לומר "ליבטל ליהוי הפקר" (ולא "וליהוי"),
דאין ר"ל שעושה מעשה הפקר ממש, אלא ר"ל דאצלו
הוא חשוב כהפקר כמו עפר.
. One who does not know the translation of the
Aramaic words should rather recite, in English[40]
מ"ב (תלד, ט)
[1]
מ"ב (תלא, א), וכ' שיש עדיין קצת מאור היום. וע' מג"א כ' סמוך לכניסת הלילה.
וע' מעשה רב (סי' קעח) שהגר"א היה מתחיל לבדוק
קודם הלילה, ובהערות פעולת שכיר (שם) ציין לראב"ד
(הו"ד ב"י שם) שבודקין
סמוך לאור, כלומר סמוך לכניסת לילה.
אבל בחק יעקב כ' דאפשר לפרש דברי הראב"ד שצריך לבדוק בלילה ממש, וכן מבואר בראב"ד בהשגותיו לבעל המאור.
[2] תלא, ב, ע"פ מ"ב (סק"ה).
[3]
ושם כ' ואם התחיל ללמוד מבעוד יום אין צריך להפסיק, אבל רמ"א כ' ויש אומרים
שצריך להפסיק וכן נראה לי עיקר. ומ"ב (סקי"ב)
כ' שאין צריך להפסיק עד צאת הכוכבים.
ומג"א כ' משמע דמדבר הרשות לכו"ע פוסק, אבל מ"ב (סק"ט)
כ' הוא הדין שאר מלאכות.
ואם התחיל בלילה
באיסור, לכו"ע פוסק (מג"א
ומ"ב שם).
[4] מ"ב (תלא, ו), דפת כביצה או אפי' פירות הרבה מותר, אבל אין לשהות הבדיקה.
וע' ביאה"ל (תלא, ב)
[5] ביאה"ל (תלא, ב)
[6]
יש כמה טעמים למה בודקים דוקא לאור הנר ולא לאור האבוקה
(ע"פ גמ' פסחים ח,א): א', שאינו יכול להכניס
האבוקה לחורים וסדקים. ב', שהאבוקה אורו לאחריו ונר אורו לפניו ואדם האוחזו לפניו
הוא בודק. ג', כיון שהוא ירא שלא יבעיר ביתו לא יבדוק יפה. ד', שאור האבוקה קופץ
ונפסק תמיד. וע' משנה תמיד (ל,א), שבודקים קרבן התמיד
קודם שחיטתו לאור האבוקה, וצ"ע לפי טעמים ב' ו-ד' למה דוקא
לאור האבוקה אם הנר יפה לבדיקה יותר מאבוקה. ואפשר לומר, דכיון
שהוא בודק ביום, באמת הנר לא יוסיף שום אור, וצריך אבוקה להוסיף קצת אור על אור
היום
[7] רמ"א (תלב, ב), ומ"ב. והטעם, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, אבל אם לא נתן לא עיכב, דדעת כל אדם עם הברכה לבער אם נמצא (ע"פ רמ"א). וע' גר"א הביא ראי' שאין צריך להניח, ממה שאם לא בדק קודם המועד בודק בתוך המועד בברכה, ועוד ראי' מברכת המפיל. ועמ"ש לעיל במצות תשביתו.
[8] ע' מנחת חינוך (מצ' ט אות א) הקשה, דלדעת תוס', יש מצוה לכל א' שיהיה לו חמץ בחצות בער"פ וישרפנו. וא"כ, איך חכמים צוו לשרוף החמץ בתחלת שעה ו', הא עי"ז נעקר המצוה דאורייתא לשורפו בחצות, ותי' דמשום סייג יכולים לעקור מצוה דאורייתא, ע"ש. ואפשר שיש לדייק מזה, דלקיים המצוה דרבנן, יקח חמץ כדי לשורפו בשעה ו'.
[9] רמ"א (תמה ,ג)
[10] הליכות שלמה (ה, יב). אולם, יש ב' טעמים שלא יברך, א', שמא יצא חובת הבדיקה כבר במה שבדק קודם ליל י"ד, וב', אפשר דנידון דביתו הוי כמקום שאין מכניסים בו חמץ.
[11] תלד, ב.
ע' גמ' פסחים (ו:) דמדאורייתא, כיון שביטל חמצו, אינו
עובר בבל יראה ובבל ימצא. אבל תקנו חז"ל שצריך לבדוק, דשמא
ימצא גלוסקא יפה. ולדעת רש"י (ומ"ב תלד, ו בשם כמה אחרונים), החשש שמא
חס עליה לשורפה ומשהה אפי' רגע אחד, ויעבור בבל יראה, ולדעת תוס',
שמא יאכלו.
וענין הביטול, לדעת רש"י (שם ד:) הוא לעשות השבתה בלב, ולדעת תוס', הוא לעשותו הפקר.
[12] ע' טור (סי' תלו) שאין צריך להוציא השפתיו, אלא
בביטול בלב סגי, ונוהגין לאומרו בפה. והקשה בב"י
(סי' תלד) דהא בירושלמי מצינו נוסח זה והרי מצינו שתקנו
חז"ל לבטל בפה, והב"ח תי'
דהאמירה בירושלמי היינו אמירה בלב, והביא ראי' לזה. וע'
דרכ"מ (הארוך תלא, א)
י"א שצריך להוציא הביטול משפתיו, אלא שאינו צריך להשמיע לאזניו, דדברים שבלב אינם דברים.
בנוסח כל חמירא, ע' טור (סי' תלד) אומר "כל חמירא
דאיתיה ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטל וליהוי כעפרא".
ואמירת כל חמירא "וחמיעא" הוא מהב"ח (תלד, ו) בשם מהרי"ל,
אבל בשו"ע כ' רק "כל חמירא",
משום דלשון חמירא, דפירושו חמץ, כולל גם שאור. אבל אם אמר הביטול בשאר לשונות,
צריך לומר "וחמיעא" (דרכ"מ
או' ד בשם תרה"ד, ומ"ב ס"ק
ט).
וטעם "דאיתיה
ברשותי" ולא "בביתי", כדי לכלול חמץ שיש לו במקומות אחרים (טור
שם).
ובב"י כ',
ע"פ הגהות מיי', שיש אומרים "ליבטל וליהוי הפקר כמו עפר",
ונהגו שלא לאומרו. וע' כף החיים (ס"ק כו) שאין לומר הפקר, משום דלא דמי להפקר, ועוד דהא ביום טוב אסור להפקיר והכא קתני מבטלו בלבו אחד שבת ואחד
יו"ט. וכפה"ח כ' דלדעת
שער המלך מותר להפקיר ביו"ט. ועמ"ש לקמן
{בנוסח כל חמירא של היום} בשם תשובות והנהגות.
וטעם "כעפרא
דארעא", כ' ב"ח (סק"ה) להורות שאינו
עושה אותו הפקר בדין הפקר בעלמא, דא"כ לא הוי הפקר
כל זמן שלא בא ליד זוכה, על כן צריך לבאר שעושה אותו הפקר בענין
שהוא כעפר, עכ"ד. אבל חק יעקב (סק"י) השיג עליו דגם אם לא בא ליד זוכההוי
הפקר.
וטעם
"דארעא", ע' חק יעקב (סק"י)
דאם לא אמר כן, אולי יהיה כוונתו על עפר החשוב שאינו מבטלו, כגון עפרות זהב.
[13] מ"ב (תלד, ט). וע' כפה"ח
(ס"ק לא) שהרי עיקר ביטול הוא בלב לפיכך צריך
להבין בלב מה שהוא אומר. ועוד, ביטול הוא משום הפקר, ואיך יהיה הפקר אם אינו יודע
בעל דבר שהוא מפקיר.
[15] ויש לעיין בנשים בזמנינו אם יש להם חלק בנכסים של
בעליהם, דאע"פ דמעשה
ידי אשה לבעלה, אבל בהעדפה יש סוברים שהוא לאשה (ע' שו"ע פ, א, וח"מ
וב"ש בשם הב"ח), וא"כ קשה לדון כמה
מעבודתה מיקרי העדפה, ובפרט אם היא עובדת חוץ לביתה. ועוד, משום דע"פ דינא דמלכותא אם עבודתה מביא פרנסה כמו של בעלה יש לה זכויות באותו
כסף, דהא בשעת גרושין
ע"פ חוק הממשלה יש לה חלק בנכסיו בכה"ג, וגם
מנהג העולם (אפי' אצל החרדים) שנותנים רשות לנשותיהם להשתמש בכספם כמו האיש,
וא"כ הם גם נוהגים כאילו האשה היא משותפת בכסף
המשפחה. וגם, אם הבעל אין לו עבודה והוא סומך על עבודת אשתו, אפשר שזה כאילו
הסכימו ביחד "איני ניזונת ואיני עושה", דבכה"ג אין לו חלק במעשה ידיה.
[16] הליכ"ש (ה, יח). ונראה טעמו,
דאם טעם הבדיקה משום שמא ימצא גלוסקא יפה, הרי הדר שמא ימצא הגלוסקא, ואם משום שלא
יבטלנו יפה, כיון שהרשות נתונה לו לאכול כל מה שימצא שם, הרי הוא המחוייב לבטל.
[17] על חדר במלון, יש להסתפק אם דינו כמקום שכבר בדוק
מחמץ. ומנסיון עצמי, אני מצאתי חמץ בחדר מלון מיד אחר
שנכנסתי לשם. ועוד יש להסתפק, דכיון שיש רשות לבעל
המלון להעבירו לחדר אחר, הרי אינו שכור לו, והוי ספק
ברכה דאפשר שהם יעבירו אותו לחדר אחר קודם זמן פסח.
ופשוט שחייב לבדוק במזוודות, אבל כ' {בהל' פסח להגר"ש
איידר בשם הגרמ"פ} שאין
לברך על בדיקת הכיסים והמזוודות, דלא תקנו לברך אלא על בדיקת החדר. [ועוד יש לדון
שברכת על ביעור חמץ אינו על עצם המעשה בדיקה אלא על מה שמברר בבירור שאין חמץ
ברשותו, ועל זה יכול לברך אפי' אם יעבירו אותו לחדר אחר, כי הרי הוא מברר לעצמו
שאין חמץ ברשותו.]
[18] הליכות שלמה (ה, יט)
[19] הליכות שלמה (ה, א). וע' שו"ע
(תלג, יא) המכבד חדרו בי"ג ניסן, ומכוין לבדוק החמץ ולבערו, צריך שיבדוק בליל י"ד, וע'
מ"ב הטעם, משום שהכיבוד אינו בדיקה גמורה, ואפי' אם בדק לאור הנר, צריך לבדוק
בלילה ככל ישראל שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה. (וע' שעה"צ
דאפשר שאם שייר חדר אחד לבדוק אותו כדין בלילה, שפיר
דמי.) אבל כיון שאין הנר מאיר ביום כל כך, אין לסמוך על בדיקת היום אפי' לאור הנר.
וע' מעשה רב (סי' קעח) שהגר"א
היה בודק הכל בליל י"ד, והיה מתחיל קודם הלילה.
[21] הליכות שלמה (ה, ו). וע' מעשה רב (סי' קעח) כ' שהגר"א היה בודק הספרים שמשתמש בהם תוך הסעודה. ועמ"ש בפנים לקמן.
[22] חוט שני (פסח עמ' סז)
[23] הליכות שלמה (ה, ה)
[24] תלג, י. וכ' שם מפני שתינוקות מביאים שם חמץ, וע' טור כ' בשם ירושלמי מפני שאוכלים שם סעודת ראש חודש ובזמן הזה מפני התינוקות, ומהרל"ח (הו"ד בחידושים והגהות) כ' שהטור הביא הירושלמי כדי שלא תטעה לומר כיון שהוא רשות של רבים אין בו חיוב בדיקה דאינו עובר משום שאור לא ימצא, ולכן הביא הירושלמי שחייב בבדיקה.
[25] חוט שני (פסח עמ' סז). [ואינו חייב ללכת לחייט ליקח הפרורים משם, אבל לא ילבש הבגד כל זמן שיש בו חמץ.]
[26] תלז, א
[27] ?
[28] הליכ"ש (ה, יח)
[29] ע' שבט הלוי (ט, קיח) דעדיף למנות שליח מלבדוק בעצמו בליל י"ג, כיון שאם בודק קודם ליל י"ד אינו מקיים המצוה כתקונה, והביא ראי' ממה שאינו מברך כשבודק מוקדם, משא"כ שלוחו הוי מקיים המצוה כצורתה.
[30] תלו, א
[31] אבל אם חוזר תוך ימי הפסח, חייב לבדוק קודם פסח (בין לדעה א' שם בסע' א, ובין לדעת הי"א בסע' ב), דכשיבא בפסח אינו יכול לבטלו כיון דלאו ברשותו קיימא (מג"א ס"ק י"א, ע"ש).
[32] תלו, א, ע"פ מג"א ומ"ב, דכתבו דמיירי דוקא כשאין לו חמץ ידוע שם. ודלא כלבוש (סק"א) וחק יעקב, שכתבו דאפי' יש לו ודאי חמץ שם, מבטלו בלבו ודיו.
[33] עמ"ש בהערה לעיל בשם מעשה רב.
[34] ? דמעיקר הדין אין צריך
לבער פחות מכזית, ואפי' לדעת המחמירים בפחות מכזית, היינו משום שמא ימצא גלוסקא יפה, ולא שייך זה בניד"ד.
[35] ?
[37] אג"מ (או"ח ג,נז) כיון שהם בתוך כליו. [ולכאו'
אינם של הבעה"ב ממש אלא של העירייה, אבל הם
מושאלים לו והוי כשלו]
[38] תמה,ב. ומ"ב כ' המנהג לא ליהנות בשעה ה' כדי שלא יקל גם
בשעה ו'. וע' מ"ב שם כ' מותר לבשל בו בשעה ה'.
וע' שע"ת (תקז, ב) בשם בר"י, שאם אפה פת
בעצים של מוקצה, הפת נאסר משום שיש שבח עצים בפת. ושע"ת הקשה עליו מסי' תמה,
ונראה דרצה להקשות מהא דמותר
לבשל בו כיון דבשעה ה' אינו אסור אלא באכילה. וע' תוס' (פסחים כו: ד"ה חדש) כ'
דאין איסור שבח עצים בפת אלא באיסורי הנאה, אבל באיסורי אכילה לא אמרינן שבח עצים בפת, עכת"ד. ומבואר מדברי התוס' כדברי השו"ע ודלא כדעת הבר"י.
[39] תלד, ב, ורמ"א שם.
ויש מקשים על אלו שמוכרים חמצם לעכו"ם, שאם כבר הפקיר איך יכול למוכרו אח"כ? וע' תשובות והנהגות (ה, קכג) שיש רוצים לומר שיש אומדנא שלא רצה להפקיר כל מה שעתיד למכור. והוא רצה לתרץ שיש לומר "ליבטל ליהוי הפקר" (ולא "וליהוי"), דאין ר"ל שעושה מעשה הפקר ממש, אלא ר"ל דאצלו הוא חשוב כהפקר כמו עפר.
[40] מ"ב (תלד, ט)