ShabbosHalachos of Trapping
One may not trap animals[1] רמב"ם (שבת י, יט), ושו"ע (סי' שטז) or put out traps for them[2] מ"ב (רנב, ז) בשם תוס' (שבת יז:) .
One may trap an animal in a box or the like if one leaves a
small hole through which it can escape[3]
שטז,ד
One may trap a pest[4]
לענין דבורים, כ'
הב"י שהם בכלל דבר שבמינו ניצוד, אבל מ"ב (שטז,יג) כ' ששאר פוסקים פליגי
עליה ולא מיקרי במינו ניצוד. [ונראה דהיום, יש הרבה אנשים שמוכרים דבורים למי
שרוצה לעשות כוורת, וא"כ מסתמא הוי במינו ניצוד. אמנם, המעשה צידה שעושים,
הוא רק לקיחת דבורים מכוורת שלהם, ובשבת זה לא הוי צידה כיון שהם כבר בתוך כלובם,
ואפשר דעדיין הוי אין במינו ניצוד.]
Generally, bees may not be trapped, as they will usually not
sting if they are not agitated. If one feels that a bee or wasp looks like it
may sting, it may be trapped on Shabbos (as these are not a type of animal
which people would usually trap in order to keep around)[6]
ע"פ שטז,ז
ומ"ב שם, דהוי שבות דשבות (שאינה צריכה לגופה כיון שאינו צריך לצוד אלא שלא
ישכנו, וגם שדבורים הוי אין במינן ניצוד) במקום צער, ומבואר (שו"ע שכח,לג)
דמותר
One may close the door to a room containing a pet or other
animal which comes when called, because it is not considered “trapped”[8]
מ"ב שטז,נז בשם
ח"א
One may not put out flypaper or mousetraps on Shabbos[10]
מ"ב שטז,יח,
ע"פ דיוק המג"א בדברי תוס'
A specie of animal which is normally hunted or trapped in order to use it may not be trapped, even in an enormous enclosure, and one must ensure it has a way to get out. This includes livestock or any animals which are typically sold as pets. For example, if a parrot flies into one’s house, he may not close the door unless there is an open window it can escape through.
Any species of animal[11]
אבל צבי שהוא חולה או זקן, הצד אותו פטור אבל אסור (שטז, ב). ואם הצבי ישן, חייב,
שאם נוגע בו ירוץ ממנו. והט"ז כ' שאם הצבי עיף, דינו כחולה. וע' רמ"א
בשם כלבו כ' המשסה כלב אחר החיה בשבת הוי צידה, וכ' מג"א דר"ל אסור
מדרבנן שאי אפשר להתחייב כיון שלא עשה מעשה. וע' ביה"ל וא"ר שבכלבו
מבואר שחייב, וכ' ביה"ל שהכלבו מחייב כיון דמיירי היכא שעשה מעשה.
ולכאו' מדין זה יש
להקשות על אלו שאומרים שהחלזון שעושים ממנו התכלת הוא מין של snail, כיון דמבואר בגמ' (שבת עה.)
שהצד חלזון חייב. אבל שמעתי שהם רוצים לתרץ, דהא יש חולקים על השש"כ, דאסור
לצוד אפי' בהמה שהולך לאט. אבל לפע"ד אפי' אם אסור לצוד בהמה שהולך לאט, פשוט
דהוי אסור רק מדרבנן, דלא גרע מצידת צבי זקן או חולה שהוא אסור רק מדרבנן, ואפי'
צבי זקן יכול לילך יותר מהר מ-snail.
וא"כ, אפי' אם אסור לצודם, עדיין יש להוכיח מזה שהחלזון אינו מין של snail.
If an animal is already trapped, one may lock the door which
holds it in[15]
רמ"א שטז,ה
[1] רמב"ם (שבת י, יט), ושו"ע (סי' שטז)
[2] מ"ב (רנב, ז) בשם תוס' (שבת יז:)
[3] שטז,ד
[4] לענין דבורים, כ'
הב"י שהם בכלל דבר שבמינו ניצוד, אבל מ"ב (שטז,יג) כ' ששאר פוסקים פליגי
עליה ולא מיקרי במינו ניצוד. [ונראה דהיום, יש הרבה אנשים שמוכרים דבורים למי
שרוצה לעשות כוורת, וא"כ מסתמא הוי במינו ניצוד. אמנם, המעשה צידה שעושים,
הוא רק לקיחת דבורים מכוורת שלהם, ובשבת זה לא הוי צידה כיון שהם כבר בתוך כלובם,
ואפשר דעדיין הוי אין במינו ניצוד.]
[5] רמ"א ע"פ
מ"ב (שטז,טו), כיון שהוא פסיק רישיה דלא ניחא ליה (כיון שאינו רוצה שהבהמה
יהיה ניצוד, רק שלא יפריע לו) בתרי דרבנן, שאינו יכול לתופסו בחד שחיה וגם אין
במינו ניצוד. ואם הוא תיבה קטנה שיכול לתופסו בשחיה אחת, כ' רמ"א (ע"פ
טור) יש מקילין במקום שאם יפתח הכלי ליטלו משם, יברחו, והמ"ב הכריע לאסור
ע"פ מג"א וב"ח.
[6] ע"פ שטז,ז
ומ"ב שם, דהוי שבות דשבות (שאינה צריכה לגופה כיון שאינו צריך לצוד אלא שלא
ישכנו, וגם שדבורים הוי אין במינן ניצוד) במקום צער, ומבואר (שו"ע שכח,לג)
דמותר
[7]
שטז, ז, ומ"ב שם
[8] מ"ב שטז,נז בשם
ח"א
[9]
משמעות ביה"ל (שטז, יב)
[10] מ"ב שטז,יח,
ע"פ דיוק המג"א בדברי תוס'
[11]
אבל צבי שהוא חולה או זקן, הצד אותו פטור אבל אסור (שטז, ב). ואם הצבי ישן, חייב,
שאם נוגע בו ירוץ ממנו. והט"ז כ' שאם הצבי עיף, דינו כחולה. וע' רמ"א
בשם כלבו כ' המשסה כלב אחר החיה בשבת הוי צידה, וכ' מג"א דר"ל אסור
מדרבנן שאי אפשר להתחייב כיון שלא עשה מעשה. וע' ביה"ל וא"ר שבכלבו
מבואר שחייב, וכ' ביה"ל שהכלבו מחייב כיון דמיירי היכא שעשה מעשה.
[12]
שמירת שבת כהלכתה (?). וע' תוס' רי"ד (חגיגה יא.) גם כתב כן. ויש מקשים, דהא
רש"י (שבת קז. ד"ה ושאר) משמע שחייב על צידת תולעת אע"פ שהוא הולך
מאד לאט, וכ"כ ברבינו ירוחם (?). וע' הל' שבת מהרה"ג פסח פאלק, כ' שאין
קשה כלל, דהא גם שרץ העוף בכלל תולעים (וכן משמע ברמב"ם מאכ"א ב, כג),
ובהם שפיר שייך צידה.
ולכאו' מדין זה יש
להקשות על אלו שאומרים שהחלזון שעושים ממנו התכלת הוא מין של snail, כיון דמבואר בגמ' (שבת עה.)
שהצד חלזון חייב. אבל שמעתי שהם רוצים לתרץ, דהא יש חולקים על השש"כ, דאסור
לצוד אפי' בהמה שהולך לאט. אבל לפע"ד אפי' אם אסור לצוד בהמה שהולך לאט, פשוט
דהוי אסור רק מדרבנן, דלא גרע מצידת צבי זקן או חולה שהוא אסור רק מדרבנן, ואפי'
צבי זקן יכול לילך יותר מהר מ-snail.
וא"כ, אפי' אם אסור לצודם, עדיין יש להוכיח מזה שהחלזון אינו מין של snail.
[13] ואין זה הצב שמוזכר במשנה (שבת פ' שמנה שרצים) שחייב על צידתו, שהצב המוזכר שם הוא סוג של lizard. וחומט כנראה אינו snail אלא skink שהוא דומה לנחש ויש לו רגלים קטנים.
[14]
אבל פרעוש, שהוא קופצת, חייב על צידתה (שו"ע שטז,ט ומ"ב שם)
[15]
רמ"א שטז,ה
[16] משמעות מ"ב (שטז, ב), שכתב דמותר לכתחלה "שהשני ישב בחלל הפתח מפנים"
[17]
כנראה שאם מתחלה לא היה יכול לתופסו בשחיה אחת אחר הצידה יכול לתופסו, הרי
מדאורייתא אסור לצודו.