Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Trapping

ShabbosHalachos of Memare’ach

One may not smooth out a hard substance, or smooth a pliable substance in order to create a smooth coating[1] רמב"ם (שבת יא, ו), שו"ע (שיד, יא, ו-שכח, כה). . A runny liquid is not subject to the prohibition of Smoothing[2] ב"י (שכח ד"ה אספלנית) ע"פ תוספתא, וכה"ח (שטז, קה). וע' ציץ אליעזר (חלק ז סי' ל או' ז) דמשמע במג"א (שטז, כד) ומ"ב (ס"ק מט) שחולקים על זה, דמשמע מדבריהם ששייך מירוח אפי' ברוק, והוא מפורש באש"א (על מג"א שם). [ואפשר לפרש דברי המג"א דמיירי באיסור מירוח על הקרקע שם ולא על הרוק, ע"ש, או אפשר לדחוק דמיירי ברוק שהוא מאד עבה כגון שהוא קרוש.] וכן באג"מ (או"ח ב, עט) ועמ"ש לקמן בזה.

ואין איסור מירוח בפלפל או בגלגל של מלח (תוס' שבת סד:), ונראה הטעם כיון שהם קשים מאד.
.

When using a thick substance, such as clay or wax, Chazal prohibited even placing it down without a smoothing motion, out of concern that one may smooth it out[3] מצינו גזירת שמא ימרח בהנחת קילור על גבי העין (שו"ע רנב, ה, ומ"ב שם), בהחזרת רטייה דרוצה שיהא חלק (שכח, כה, וע' מג"א שם), ובנתינת שעוה או שמן עב בנקב החבית כדי שימלא כל דופני הנקב כדי שלא יזוב (שו"ע שיד, יא, וע' מ"ב שם), ולחמם נר של שעוה לדבקו במנורה (מג"א תקיד, ו, עפמ"ש חיי אדם צב, ב).

וע' ט"ז (שיח, י), וערה"ש (ס"ק לו). ולפע"ד, משמע מדבריהם דלא שייך גזירת שמא ימרח אלא בציור שיש תועלת שיהיה חלק ממש. אבל מותר להשתמש בדבר ששייך למירוח אם לא איכפת ליה אם הוא חלק או לא. ולכן הט"ז מתיר לטוח פי הכלי בבצק, כיון שאין לו צורך לכסות כל פי הכלי, אלא רוצה שלא יהיה מגולה לגמרי, וערה"ש הסביר הטעם, דכיון דזהו לשעה קלה לא ימרחנו, עכ"ל. וגם חיי"א (ח"ב כלל לד, ד) פסק כהט"ז. [ואפי' מדברי המג"א שם אין שום ראי' שהוא חולק על הט"ז בזה, אלא סובר דמותר אפי' לטוחו שם ולמרחו לסתום כל פי הכלי, ולכן כ' דזה מותר דוקא בבצק אבל לא בדבר ששייך בו מירוח]. 
. This is because smoothing it would violate an issur d’oraysa[4] ובדבר קשה שייך איסור ממרח מדאורייתא, אבל בדבר שהוא קצת קשה, אסור משום גזירה שמא יעשה מירוח בדבר קשה (ע' מג"א (שיד, טז) ומ"ב (ס"ק מה). וע' אמת ליעקב (ס' שיד הע' 358) משמע דבשעוה אין איסור מירוח מדאורייתא. . However, creams[5] ע' אג"מ (או"ח ב, עט) דמסתבר ד-cold cream שייך למירוח. , lotions or the like, which are only prohibited mid’rabanan to smooth out, are more lenient in that Chazal were not concerned that he may accidentally smooth it out[6] כ"כ בל"ט מלאכות (ריביאט) ממחק, הע' 65, שכן הרבנים מורים. . Therefore, one is permitted to dab on creams or lotions with the tip of his finger, without smoothing it out laterally, as this does not make a smooth layer.

One may not smooth out a layer of lotion or cream on one’s skin, but one may dab it on. One may dab diaper cream on a child without smoothing it[7] אבל אין להתיר מצד שהוא נבלע בעור, דהא אינו רוצה שיבלע בעור לגמרי, דמה שנשאר על גב העור ומונע הלחות מלהגיע לשם, גם מועיל לעור התינוק. .

When one’s intention is to cause the substance to become absorbed and not to leave any visible residue, one may even smooth it in completely[8] מ"ב (שטז, מט), וערה"ש (ס"ק לב). ואין חילוק בזה בין נתמרח על הקרקע או על האדם, אע"פ שאין עור האדם בולע כ"כ כמו הקרקע, כן משמע בערה"ש שכ' "וברצפה", ופשוט דרצפה אינו בולע, ומשמע שם דהעיקר הוא שלא יהא ניכר כלל. וכן במנחת יצחק (ח"ז ס' כ) לא חילק בין קרקע ועור האדם.

ואין להקשות ממה שכתב מ"ב (שכז, טז, ושעה"צ יז), שמשיחת נעליים אסור משום מירוח, אע"פ שכוונתו שיהיה בלוע, די"ל דהתם כוונתו שיהיה ניכר מבחוץ, וכן משמע בערה"ש (הנ"ל), ושו"ר שכ"כ בשש"כ (מהדו"ח פרק לג הע' סד).
. For example, a healthy person may apply moisturizing hand lotion, strictly speaking, as its purpose is to become absorbed in the hands, although many refrain from doing so[9] ע' ילקוט יוסף (דינים לאשה ולבת, פרק לג- דיני חולה בשבת, סע' ח. אבל שם אוסר בבריא, משום רפואה), ע"פ יביע אומר (ד, או"ח כז או' ב) ומ"ב (הנ"ל). .

One may not use a bar of soap on Shabbos[10] רמ"א שכו,י אוסר משום נולד, וע' מ"ב שסבון שלנו נהגו להחמיר משום ממרח. וע' קצה"ש (קמו, בדה"ש לא) שאין ממרח בסבון, כיון שלא תיקן כלום, דמה לי אם חלק הוא או לא [וסברא זו דומה להטעם שכתבנו למה אין ממרח באוכלים.], וגם משום דכל שהוא דרך תשמישו אינה מלאכה, כמו דמלאכה דרך אכילה מותר. . Liquid soap may be used, but it is preferable not to make a lather and rub it over the hand[11] ע' אג"מ (או"ח א, קיג) דנראה להחמיר כיון שנעשה קצף. וע' שמירת שבת כהלכתה (פ' ט"ז סע' לא) בשם הגרש"ז אורבאך שיש למנוע מלעשות בלוני אויר במי סבון, ואע"פ דלעיל (פ' יב סע' ח) התיר לשטוף כלים בחומרי ניקוי, כתב בהערה (פ' ט"ז הע' פז) י"ל החילוק דבכלים יותר קיל כיון שאין כוונתו לעשות קצף. , and rather dab the soap all over the hand and then wash it off (as this avoids possible issues of memare’ach and molid).

One may not apply lipstick, Chapstick, or a bar of deodorant. Roll-on deodorant is permitted, as it is a liquid.

It is permitted to brush his teeth on Shabbos using water, but one may not use toothpaste[12] אג"מ (או"ח א, קיב) משום ממחק. וצ"ע, דהא אפי' בשמן עב שיכול לסתום פתח בחבית אינו חייב משום ממחק ואסור רק משום גזירה שמא ימחק בשעוה (גמ' שבת קמו,ב, הו"ד שו"ע שיד,יא) א"כ אפי' בדבר שיכול לסתום פי חבית אין בו משום ממחק, וכנראה טוטפייסט אינו כ"כ עב שיכולים לסתום בו חבית. ושמעתי מאבי מורי בשם הגרי"ד סולובייצ'יק דלא שייך מירוח אלא בדבר שיש לו צורה, אבל דבר שאינו מתקיים בשום צורה מחמת נזילותו, לא שייך בהו מירוח. וע' ט"ז (שיח, י) מבואר ששייך מירוח בבצק, ולדעת המג"א (ס"ק כב) לא שייך מירוח בבצק. וע' מג"א סי' שטז (ס"ק כד) שברוק שייך מירוח, וממה שהט"ז לא העיר כלום שם בדברי השו"ע, מסתמא אינו סובר שיש מירוח ברוק. ולפי הגרי"ד, יש להסביר דעת הט"ז, דלא שייך מירוח ברוק כיון שהוא נוזלי, משא"כ בבצק שייך מירוח כיון שיכול לעשות בו צורות. . One should not rinse the toothbrush afterwards[13] אג"מ (שם) משום הכנה .

One may not make snowballs on Shabbos, as this involves smoothing the surface of the snow[14] מחזה אליהו (ח"ב, סי' ל, אות ח). וע' מסורת משה (ח"א עמ' סח) שאין בו איסור מגבן דאסור משום בונה, כיון שאינו מתקיים ואינו שינוי בעצם הדבר. [ונראה דר"ל, דבמגבן, האיסור הוא שמקבץ החתיכות הנפרדות שבתוך החלב כדי לעשות גוש, ואסור משום שהוא קיבוץ שמשנה הדבר, משא"כ כאן שהוא כבר דבר גוש, לא שייך לזה. וע' מג"א (שמ, יז) שאם מתקבץ דבילה לעשותו גוף אחד, אינו אסור משום מגבן אא"כ דדעתו ליפותו ולהשוותו.] וכ' שם (עמ' סז) שאין בו חשש סחיטה, שהקצת שנמחק נבלע בתוכו ולא ניכר כלל שזב מים. . Making snowmen is also prohibited[15] מחז"א (שם). ושם אסר גם משום כותב, אבל כיון שאין הצורה נעשה על גבי דבר אחר, יש לומר אין בו משום כותב, כמ"ש ביה"ל (?). אבל אפשר דאסור משום מכה בפטיש, כמ"ש שש"כ (מהדו"ח יא, מא) בשם הגרשז"א לענין קיפול ניירות לעשות צורות מיוחדות. .

One may not smear on suntan lotion or sunscreen lotion, but one may dab it on. It is permitted to use spray-on sunscreen and rub it in to the skin, as it is only a liquid, which is not subject to Smoothing.

Strictly halachically, food is not subject to the prohibition of smoothing. Therefore, one may smear butter or avocado on bread. However, if one intends to create a smooth coating, it is preferable not to smooth out food products[16] רמ"א (שכא,יט). והטעם, שאין כוונתו אלא שיהיה המאכל גם במקום הריקן ואין דעתו למרח כלל. ואין להחמיר אלא בדבר שכוונתו ליפותו ולהחליקו, אבל בשאר דבר אין מירוח כלל (ע"פ מג"א ומ"ב עפמ"ש בשם הגהות סמ"ק). . For example, one should not smooth the icing on a cake in order to make the surface look smooth.


[1] רמב"ם (שבת יא, ו), שו"ע (שיד, יא, ו-שכח, כה).

[2] ב"י (שכח ד"ה אספלנית) ע"פ תוספתא, וכה"ח (שטז, קה). וע' ציץ אליעזר (חלק ז סי' ל או' ז) דמשמע במג"א (שטז, כד) ומ"ב (ס"ק מט) שחולקים על זה, דמשמע מדבריהם ששייך מירוח אפי' ברוק, והוא מפורש באש"א (על מג"א שם). [ואפשר לפרש דברי המג"א דמיירי באיסור מירוח על הקרקע שם ולא על הרוק, ע"ש, או אפשר לדחוק דמיירי ברוק שהוא מאד עבה כגון שהוא קרוש.] וכן באג"מ (או"ח ב, עט) ועמ"ש לקמן בזה.

ואין איסור מירוח בפלפל או בגלגל של מלח (תוס' שבת סד:), ונראה הטעם כיון שהם קשים מאד.

[3] מצינו גזירת שמא ימרח בהנחת קילור על גבי העין (שו"ע רנב, ה, ומ"ב שם), בהחזרת רטייה דרוצה שיהא חלק (שכח, כה, וע' מג"א שם), ובנתינת שעוה או שמן עב בנקב החבית כדי שימלא כל דופני הנקב כדי שלא יזוב (שו"ע שיד, יא, וע' מ"ב שם), ולחמם נר של שעוה לדבקו במנורה (מג"א תקיד, ו, עפמ"ש חיי אדם צב, ב).

וע' ט"ז (שיח, י), וערה"ש (ס"ק לו). ולפע"ד, משמע מדבריהם דלא שייך גזירת שמא ימרח אלא בציור שיש תועלת שיהיה חלק ממש. אבל מותר להשתמש בדבר ששייך למירוח אם לא איכפת ליה אם הוא חלק או לא. ולכן הט"ז מתיר לטוח פי הכלי בבצק, כיון שאין לו צורך לכסות כל פי הכלי, אלא רוצה שלא יהיה מגולה לגמרי, וערה"ש הסביר הטעם, דכיון דזהו לשעה קלה לא ימרחנו, עכ"ל. וגם חיי"א (ח"ב כלל לד, ד) פסק כהט"ז. [ואפי' מדברי המג"א שם אין שום ראי' שהוא חולק על הט"ז בזה, אלא סובר דמותר אפי' לטוחו שם ולמרחו לסתום כל פי הכלי, ולכן כ' דזה מותר דוקא בבצק אבל לא בדבר ששייך בו מירוח]. 

[4] ובדבר קשה שייך איסור ממרח מדאורייתא, אבל בדבר שהוא קצת קשה, אסור משום גזירה שמא יעשה מירוח בדבר קשה (ע' מג"א (שיד, טז) ומ"ב (ס"ק מה). וע' אמת ליעקב (ס' שיד הע' 358) משמע דבשעוה אין איסור מירוח מדאורייתא.

[5] ע' אג"מ (או"ח ב, עט) דמסתבר ד-cold cream שייך למירוח.

[6] כ"כ בל"ט מלאכות (ריביאט) ממחק, הע' 65, שכן הרבנים מורים.

[7] אבל אין להתיר מצד שהוא נבלע בעור, דהא אינו רוצה שיבלע בעור לגמרי, דמה שנשאר על גב העור ומונע הלחות מלהגיע לשם, גם מועיל לעור התינוק.

[8] מ"ב (שטז, מט), וערה"ש (ס"ק לב). ואין חילוק בזה בין נתמרח על הקרקע או על האדם, אע"פ שאין עור האדם בולע כ"כ כמו הקרקע, כן משמע בערה"ש שכ' "וברצפה", ופשוט דרצפה אינו בולע, ומשמע שם דהעיקר הוא שלא יהא ניכר כלל. וכן במנחת יצחק (ח"ז ס' כ) לא חילק בין קרקע ועור האדם.

ואין להקשות ממה שכתב מ"ב (שכז, טז, ושעה"צ יז), שמשיחת נעליים אסור משום מירוח, אע"פ שכוונתו שיהיה בלוע, די"ל דהתם כוונתו שיהיה ניכר מבחוץ, וכן משמע בערה"ש (הנ"ל), ושו"ר שכ"כ בשש"כ (מהדו"ח פרק לג הע' סד).

[9] ע' ילקוט יוסף (דינים לאשה ולבת, פרק לג- דיני חולה בשבת, סע' ח. אבל שם אוסר בבריא, משום רפואה), ע"פ יביע אומר (ד, או"ח כז או' ב) ומ"ב (הנ"ל).

[10] רמ"א שכו,י אוסר משום נולד, וע' מ"ב שסבון שלנו נהגו להחמיר משום ממרח. וע' קצה"ש (קמו, בדה"ש לא) שאין ממרח בסבון, כיון שלא תיקן כלום, דמה לי אם חלק הוא או לא [וסברא זו דומה להטעם שכתבנו למה אין ממרח באוכלים.], וגם משום דכל שהוא דרך תשמישו אינה מלאכה, כמו דמלאכה דרך אכילה מותר.

[11] ע' אג"מ (או"ח א, קיג) דנראה להחמיר כיון שנעשה קצף. וע' שמירת שבת כהלכתה (פ' ט"ז סע' לא) בשם הגרש"ז אורבאך שיש למנוע מלעשות בלוני אויר במי סבון, ואע"פ דלעיל (פ' יב סע' ח) התיר לשטוף כלים בחומרי ניקוי, כתב בהערה (פ' ט"ז הע' פז) י"ל החילוק דבכלים יותר קיל כיון שאין כוונתו לעשות קצף.

[12] אג"מ (או"ח א, קיב) משום ממחק. וצ"ע, דהא אפי' בשמן עב שיכול לסתום פתח בחבית אינו חייב משום ממחק ואסור רק משום גזירה שמא ימחק בשעוה (גמ' שבת קמו,ב, הו"ד שו"ע שיד,יא) א"כ אפי' בדבר שיכול לסתום פי חבית אין בו משום ממחק, וכנראה טוטפייסט אינו כ"כ עב שיכולים לסתום בו חבית. ושמעתי מאבי מורי בשם הגרי"ד סולובייצ'יק דלא שייך מירוח אלא בדבר שיש לו צורה, אבל דבר שאינו מתקיים בשום צורה מחמת נזילותו, לא שייך בהו מירוח. וע' ט"ז (שיח, י) מבואר ששייך מירוח בבצק, ולדעת המג"א (ס"ק כב) לא שייך מירוח בבצק. וע' מג"א סי' שטז (ס"ק כד) שברוק שייך מירוח, וממה שהט"ז לא העיר כלום שם בדברי השו"ע, מסתמא אינו סובר שיש מירוח ברוק. ולפי הגרי"ד, יש להסביר דעת הט"ז, דלא שייך מירוח ברוק כיון שהוא נוזלי, משא"כ בבצק שייך מירוח כיון שיכול לעשות בו צורות.

[13] אג"מ (שם) משום הכנה

[14] מחזה אליהו (ח"ב, סי' ל, אות ח). וע' מסורת משה (ח"א עמ' סח) שאין בו איסור מגבן דאסור משום בונה, כיון שאינו מתקיים ואינו שינוי בעצם הדבר. [ונראה דר"ל, דבמגבן, האיסור הוא שמקבץ החתיכות הנפרדות שבתוך החלב כדי לעשות גוש, ואסור משום שהוא קיבוץ שמשנה הדבר, משא"כ כאן שהוא כבר דבר גוש, לא שייך לזה. וע' מג"א (שמ, יז) שאם מתקבץ דבילה לעשותו גוף אחד, אינו אסור משום מגבן אא"כ דדעתו ליפותו ולהשוותו.] וכ' שם (עמ' סז) שאין בו חשש סחיטה, שהקצת שנמחק נבלע בתוכו ולא ניכר כלל שזב מים.

[15] מחז"א (שם). ושם אסר גם משום כותב, אבל כיון שאין הצורה נעשה על גבי דבר אחר, יש לומר אין בו משום כותב, כמ"ש ביה"ל (?). אבל אפשר דאסור משום מכה בפטיש, כמ"ש שש"כ (מהדו"ח יא, מא) בשם הגרשז"א לענין קיפול ניירות לעשות צורות מיוחדות.

[16] רמ"א (שכא,יט). והטעם, שאין כוונתו אלא שיהיה המאכל גם במקום הריקן ואין דעתו למרח כלל. ואין להחמיר אלא בדבר שכוונתו ליפותו ולהחליקו, אבל בשאר דבר אין מירוח כלל (ע"פ מג"א ומ"ב עפמ"ש בשם הגהות סמ"ק).

Next: Koseiv
Koseiv