ShabbosHalachos of Tochein
One may not grind or cut anything into small pieces or a
powder[1]
שכא, ח-יב. ורמב"ם (שבת ח, טו)
(called tochein), except in certain circumstances (see below). This
applies both to food and non-food items, such as a clump of dirt[2]
תצח,יד
A. Defining Tochein
One may cut food into thin pieces if they are long or wide
because those are not considered “small” pieces and is therefore not tochein
at all[4]
אג"מ או"ח
ד,עד (טוחן ?)
A banana[5]
כמ"ש האג"מ
שבדק וראה שאפי' כשנטחן בהא"ק מעסע"ר הבננה הוי גוף אחד
Cooked vegetables, which are softer than the aforementioned fruits, may be mashed normally, because they are not solid enough to be subject to tochein at all[7] שש"כ (ו, ט) . Therefore, one may mash a zucchini from a soup with a fork or spoon, or use a knife to smear a soft piece of roasted garlic on bread.
It is always forbidden to grind or crush using a utensil
which is specifically made for grinding or crushing[8]
שכא,י. ואסור משום שהוא
דרך חול. ואפי' במאכל שכבר נטחן (בא"ר תקד, ג, בשם עטרת זקנים, וכ"כ
בכלכלת השבת לבעל תפארת ישראל, מלאכת טוחן).
B. Food Grinding with Non-Designated Utensils
According to some opinions, food is not subject to the
prohibition of grinding, and therefore, in practice, grinding food has certain
leniencies. When using a non-specialized utensil, one is permitted to grind
food[9]
דינים אלו רק מיירי
בענין אוכלים ולא שאר דברים
1)
Any food which did not grow
from the ground may be crushed or ground[10]
שכא ט-י ומ"ב.
כיון שרא"ש כ' אין טחינה באוכלים, ואף שקצת ס"ל יש טחינה, בדבר שאינו
גדולי קרקע לא שייך בו טחינה (מג"א). ועב"י בשם רמב"ם שכל דבר
שטוחן ורוצה לאוכלו בלי בישול, אין בו משום טוחן. ואם טוחנו בכלי המיוחד, אסור
משום דהוי דרך חול (מ"ב). וע' אג"מ (או"ח ד,עד טוחן ד) שהאיסור של
עובדא דחול הוא רק כשעושה דבר שנראה שהוא עושהו באופן קבוע ולא באופן עראי ושמקפיד
על המלאכה שתעשה יפה.
וע' רעק"א
(שו"ת קמא, כ) דאף בדבר שאינו גדו"ק, אסור משום דמיחזי כטוחן. והוכיח כן
מדמבואר בגמ' (שבת עג: ) דמלח לא מיקרי גדו"ק לענין איסור מעמר (ואסור לאסף
משום דמיחזי כמעמר), ואפ"ה לא התיר רמ"א לטחון מלח אלא משום אין טוחן
אחר טוחן, ולא התיר משום אין טחינה אלא בגדו"ק, וצ"ל מה דמותר לחתוך בשר
דק דק, היינו בצירוף הסברא דאין טוחן באוכלים, עכת"ד. [אמנם, מסתימות הפוסקים
משמע דסבירא להו דאפי' בדבר שאינו אוכל לא שייך טחינה. וראיתי בשם הגרי"ש
אלישיב, די"ל ע"פ הפמ"ג (מ"ז שכא, י) דבמשכן סמנים נמי כן הוא
שיש מהם כאבנים באדמה, עכת"ד, אבל לא היה מעמר בקרקע עצמו.
2)
Immediately before eating[11]
ואם חתך בצלים לחתיכות
קטנות שעה קודם הסעודה, כ' מ"ב בשם ח"א (שכא,מה) שאסור לאוכלם.
ועערוה"ש (ס"ט) שיש להקל כיון שיש פוסקים שמתירים לכתחלה כיון שאין
טחינה באוכלים. [ועמ"ב לעיל (?) שבכל מקום שיש מחלקת הפוסקים, יש להקל בדיעבד
לענין איסור מעשה שבת, וצ"ע למה מחמיר כאן. וי"ל כיון שהמ"ב סיים
שיש בו גם משום איסור בורר, ולעיל (ביה”ל ר"ס שיט) נסתפק אם עשה מלאכת בורר
האם אסור משום מעשה שבת, ולכן יש ב' צדדים לאסור, או משום בורר או משום טוחן, ולא
רצה להקל כיון שיש ספק ספיקא לאסור. אבל ערוה"ש לעיל כ' שאין בקליפות משום בורר]
3)
One may grind a food if the
main ingredient of the food was already ground into small pieces[13]
רמ"א שכא,יב. וע'
מחה"ש (מג"א תמו, ב) אע"ג שכתב במשנה למלך שאפי' אם היה כבר נטחן,
אסור לטוחנו עד אשר דק כדי לזוררו לרוח, כבר תמה על זה בספר תוספת שבת, ומג"א
לא חש לזה, ע"ש.
4)
Grinding is permitted if
one uses unusual utensils for both grinding and holding the food[17]
שכא,ז על פי מ"ב
שצריך ב' שינויי, דלא כמג"א שצריך רק שינוי אחד, והיתר זה שייך אפי' בדבר
שאינו אוכל
Examples:
If food became stuck to one’s clothing, table, or floor, it may not be scraped off if it will flake off into small pieces.
One may not remove dirt from his shoe, if doing so will cause it to crumble into tiny pieces.
[1] שכא, ח-יב. ורמב"ם (שבת ח, טו)
[2] תצח,יד
[3] שב, ז. ואע"פ דעפר
לא הוי גדולי קרקע, ע' פמ"ג (מ"ז שכא, י) דבמשכן סמנים נמי כן הוא שיש
מהם כאבנים באדמה.
[4] אג"מ או"ח
ד,עד (טוחן ?)
[5] כמ"ש האג"מ
שבדק וראה שאפי' כשנטחן בהא"ק מעסע"ר הבננה הוי גוף אחד
[6] אג"מ או"ח
ד,עד (טוחן ב). וע"ש כ' טוב לחוש לדעת החזון איש ולטחון בידית הכלי
[7] שש"כ (ו, ט)
[8] שכא,י. ואסור משום שהוא
דרך חול. ואפי' במאכל שכבר נטחן (בא"ר תקד, ג, בשם עטרת זקנים, וכ"כ
בכלכלת השבת לבעל תפארת ישראל, מלאכת טוחן).
[9] דינים אלו רק מיירי
בענין אוכלים ולא שאר דברים
[10] שכא ט-י ומ"ב.
כיון שרא"ש כ' אין טחינה באוכלים, ואף שקצת ס"ל יש טחינה, בדבר שאינו
גדולי קרקע לא שייך בו טחינה (מג"א). ועב"י בשם רמב"ם שכל דבר
שטוחן ורוצה לאוכלו בלי בישול, אין בו משום טוחן. ואם טוחנו בכלי המיוחד, אסור
משום דהוי דרך חול (מ"ב). וע' אג"מ (או"ח ד,עד טוחן ד) שהאיסור של
עובדא דחול הוא רק כשעושה דבר שנראה שהוא עושהו באופן קבוע ולא באופן עראי ושמקפיד
על המלאכה שתעשה יפה.
וע' רעק"א
(שו"ת קמא, כ) דאף בדבר שאינו גדו"ק, אסור משום דמיחזי כטוחן. והוכיח כן
מדמבואר בגמ' (שבת עג: ) דמלח לא מיקרי גדו"ק לענין איסור מעמר (ואסור לאסף
משום דמיחזי כמעמר), ואפ"ה לא התיר רמ"א לטחון מלח אלא משום אין טוחן
אחר טוחן, ולא התיר משום אין טחינה אלא בגדו"ק, וצ"ל מה דמותר לחתוך בשר
דק דק, היינו בצירוף הסברא דאין טוחן באוכלים, עכת"ד. [אמנם, מסתימות הפוסקים
משמע דסבירא להו דאפי' בדבר שאינו אוכל לא שייך טחינה. וראיתי בשם הגרי"ש
אלישיב, די"ל ע"פ הפמ"ג (מ"ז שכא, י) דבמשכן סמנים נמי כן הוא
שיש מהם כאבנים באדמה, עכת"ד, אבל לא היה מעמר בקרקע עצמו.
[11] ואם חתך בצלים לחתיכות
קטנות שעה קודם הסעודה, כ' מ"ב בשם ח"א (שכא,מה) שאסור לאוכלם.
ועערוה"ש (ס"ט) שיש להקל כיון שיש פוסקים שמתירים לכתחלה כיון שאין
טחינה באוכלים. [ועמ"ב לעיל (?) שבכל מקום שיש מחלקת הפוסקים, יש להקל בדיעבד
לענין איסור מעשה שבת, וצ"ע למה מחמיר כאן. וי"ל כיון שהמ"ב סיים
שיש בו גם משום איסור בורר, ולעיל (ביה”ל ר"ס שיט) נסתפק אם עשה מלאכת בורר
האם אסור משום מעשה שבת, ולכן יש ב' צדדים לאסור, או משום בורר או משום טוחן, ולא
רצה להקל כיון שיש ספק ספיקא לאסור. אבל ערוה"ש לעיל כ' שאין בקליפות משום בורר]
[12] רמ"א שכא,יב. והוא
ע"פ מג"א, מ"ב וביה”ל שם
[13] רמ"א שכא,יב. וע'
מחה"ש (מג"א תמו, ב) אע"ג שכתב במשנה למלך שאפי' אם היה כבר נטחן,
אסור לטוחנו עד אשר דק כדי לזוררו לרוח, כבר תמה על זה בספר תוספת שבת, ומג"א
לא חש לזה, ע"ש.
[14]
כן נראה לי פשוט, שאם חתך ירק דק דק, אסור לחותכו עוד פעם, שאע"פ שכבר עבר על
טוחן יכול לעבור עליו עוד, כל זמן שלא עשאו לדבר גוש.
[15] רמ"א תקד, ג. וע' באר היטב (שם) בשם עטרת זקנים, דאסור לטוחנו בכלי המיוחד לכך.
[16] ?ל"ט מלאכות להר' ריביאט
[17] שכא,ז על פי מ"ב
שצריך ב' שינויי, דלא כמג"א שצריך רק שינוי אחד, והיתר זה שייך אפי' בדבר
שאינו אוכל
[18] משמעות מ"ב (שכא, לו).
אבל דבר שאינו רוצה לאכלו ולטועמו או להאכילו לתינוק, אסור ללועסו, דרק לגבי מילה
התירו (מ"ב שם, ע"פ גמ' שבת (קלג.) ורש"י שם).