ShabbosHalachos of Boreir
One may not separate items from a mixture of desired and undesired items in a selecting manner (known as boreir)[1] שיט, א. ורמב"ם (שבת ח, יב) .
One may not winnow (known as zoreh), i.e., use wind to
separate good items from the bad. On a practical level, the guidelines to this
melacha are the same as the guidelines of boreir (Selecting)[2]
ע' מ"ב (שיט, סז)
וביאה"ל שם. ורמ"א (ס"ס שיט) כ' בשם הירושלמי, הרוקק ברוח והרוח
מפזרו חייב משום זורה, אבל מ"ב כ' בשם רעק"א, ולא ראינו מי שחש בזה, כיון
דאינו מתכוין ואין זה דרך זורה, דזורה הוא כעין בורר, ולכן השמיטו הפוסקים דברי
הירושלמי.
A. An Action of Selection
One may not perform an act of separation. However, other actions, even if they achieve similar results, are permitted. (This rule only permits the actions described below; one may not apply this rule to any other actions.)
If one is eating watermelon, he may spit out the pits, as this is considered an act of eating and not selecting. Similarly, if one is eating fish, and feels a bone in his mouth, he may take it out with his hand.
If one wishes to select an item from a pile for a later time,
he may pick them up one at a time, consider the item for a few seconds, put it
aside, and continue doing so until he reaches the desired item[3]
אג"מ או"ח
ד,עד. וצריך לאוחזו בידו ולעיין בו קודם שמניחו, שאם לאו הוי בורר.
One may move items around within a mixture if they remain in the mixture, as this is not called “separating”. For example, if one is eating cholent and does not want the bone, he may push the bone to the far side of the plate if it is still touching the cholent, because it is still in the mixture and has not been separated.
Washing off food or items is not considered an act of
separation, even though it might look as if one is separating the dirt from the
desired item. However, because this leniency is questionable, one should only
be lenient if he intends to use the item immediately[4]
ע' אג"מ
(או"ח א,קכה) הביא ב' טעמים להתיר רחיצת פירות, או משום דאי אפשר לבררו בענין
אחר ולכן הוי כאוכל מתוך הפסולת ומותר אם אוכלו מיד (כמ"ש ביה"ל
ס"ס שכא), או משום דרוב אנשים אוכלים אותו בלא רחיצה ולכן לא הוי בורר כמו
במים שיש בו קסמים קדים שרוב אנשים אוכלים אותו כן. ואח"כ מצדד להתיר משום
שאין רחיצה נחשב כמעשה בורר, והביא ראי' לזה ממה שמותר להדיח כלים אפי' מערבית
לשחרית (כמ"ש גמ' שבת קיח.) ולא אסרו משום בורר, וסיים בצ"ע.
[ולפע"ד, הקופסאות
פלאסטיק שבו מוכרים תותים או ענבים, מותר לרחוץ הפירות כשהם בתוך סלים אלו, אם
כוונתם לאוכלם מיד, בין אם כוונתם להסיר לכלוך או תולעים.
ואם יש בו תולעים, ע'
חיי אדם (הל' שבת טז, ה) כ' צ"ע אם אסור לסננם, ובנש"א כ' סברא להתיר
משום דאי לאו איסור דרביע עליה היה מותר לסננו, ודימה זה למ"ש הר"ן דעז
בשבת לא מיקרי פסולת אע"ג דאינו ראוי לאכילה מ"מ כיון שאינו אלא משום
איסורא דרביע עליה.
וחשבתי שיש לדמות זה
למ"ש פר"ח (תק, ו. והו"ד מ"ב שם) דמותר לנקר ביו"ט משום
שאינו אלא מין אחד, ששניהם בשר ואינו אלא משום אריא דרביע עליה, ולשונו משמע כלשון
החיי אדם.
ושוב חשבתי שאין לדמות,
דבניקור אין שום דיון אם הם ב' מינים, דבודאי מין אחד הם, אלא שיש לדון אם האיסור
עושה שנחשב ב' מינים ובזה כתב שאין האיסור מחשיבו לב' מינים, משא"כ לענין
התולעים הם ב' מינים נפרדים אלא שרוצים להתיר משום שאפשר לאוכלו כך בלי סינון אם
לאו משום האיסור, ואפשר שזה אסור משום דלמעשה אי אפשר לאוכלו כך.]
This prohibition only applies if the quality of the desired
item will be improved by the act of selection, such as removing cashews which
are mixed together with peanuts because one does not like cashews. However,
removing upper items to uncover an item buried underneath is not an act of
selection, as it does not “improve” the mixture but rather allows one to access
the lower one[5]
ביה”ל (שיט, ג)
B. A Mixture
The prohibition of borer only applies to a mixture, which is a group of items that are touching, attached, or (due to their proximity and disarray) not easily distinguishable from one another.
If there are five items or less in a group, and they are clearly identifiable, they do not constitute a mixture[7] ערוה"ש שיט, יז .
If one wants to select an item from a mixture, he may spread out all the items in the mixture so that they are not near each other, and select the desired item. This is permitted even if it will be used at a later time, which is ordinarily prohibited when selecting from a mixture.
If a number of items are sitting in a row, side by side, and
are clearly distinguishable from each other, it is not a mixture and one may
separate one for later use. For example, one may remove a sefer from a
bookshelf for later use. However, items which are lying on top of each other
are considered a mixture, because people consider that type of arrangement a
mess of items heaped together. Therefore, if seforim are lying on top of
each other, one may not separate one from the pile for later use[8]
שש"כ
In a can of fruit[9]
נ"ל שיש לחלק
ולאסור בקופסא של טונא, כיון שכל המים יותר מעורב עם הדג אפי' מה שצף למעלה
Large[11]
אין בזה שיעור ברור,
אבל צריך להיות יותר גדול מאגוז (כן משמע בשו"ע שיט,יז)
If a bottle of milk is partially frozen, the frozen milk is not considered a separate min and one may pour out the defrosted milk, even for later use. One may remove pieces of ice from a cup of water (as ice and water are the same min), but not from a cup of soda (unless they are large pieces of ice)[13] זכור ושמור (פאלק, ?) .
One may not peel a fruit for later use, as the peel is
considered a separate entity mixed with the fruit[14]
ביה"ל (שיט, ד),
אבל ערוה"ש (ע"פ הירושלמי) מתיר כיון דלא מיקרי תערובת.
. However,
peels which are usually eaten in that country, such as apple peels or pear
peels in America, are not considered a mixture, and one may peel these fruits
for later use[15]
משמעות מ"ב (שכא, פב) ושעה"צ (ס"ק
צז) ופמ"ג (אש"א סק"ל).
Liquids[16]
אבל בדבר שנראה לעינים
שהוא ב' דברים נפרדים, אע"פ שיכול לאוכלו במצב שהוא עכשיו, בודאי שייך בורר
כיון שהוא ב' מינים
C. Mixture of Desired and Undesired
A mixture is only subject to borer if there is an
item/items[19]
מ"ב (שיט, טו) כ'
ששייך בורר בכל דבר, ולא רק באוכלים. וע' ט"ז (סקי"ב) שיש ללמוד בדברי
תוס' שאין בורר אלא באוכלים
Items which are essentially the same, even if the chooser has
a slight preference for one over the other, are not considered a group of
desired and undesired items. For example, a mixture containing large and small
apples[21]
רמ"א שיט,ג, ודלא
כט"ז כ' שיש להחמיר בתערובת של גדולות וקטנות אע"פ שהם מין אחד
Even though usually one may separate similar items of
different sizes, one may not separate them if the small pieces serve a
different function than the large ones[22]
ע' מ"ב (תקד, כ)
דביום טוב נכון ליזהר שלא להסיר פירורים גדולים מ-מצ"ה מעה"ל, כיון דרק
הפירורים דקים הוי כקמח. (ונראה דבשבת הוי אסור ממש.)
If one wishes to remove an item which he dislikes and intends to give it to someone else who does like it, there is no “bad” item because they are both desired. For example, if one doesn’t like nuts, he is permitted to remove them from his salad to give them to someone who likes them.
If some of the “good” remains with the “bad” after the
separation (more than the amount which would normally be left with the “bad”[23]
דחלק של האוכל שנשאר
ממילא עם הפסולת, כיון שקשה להפרישו לגמרי, אין עליו שם אוכל והפרשתו נקרא מעשה
בורר פסולת מתוך אוכל. ויש להביא ראיה לזה מהסרת זבוב (באר היטב ר"ס שיט)
שאסור אע"פ שבודאי יקח קצת יין עם הזבוב. וגם מדברי מג"א (ס"ס שכא)
משמע כן, שאוסר לקלוף תפוחים להניח, וכרגיל נשאר קצת האוכל על הקליפה
If one wants to remove a small bug from a piece of lettuce,
he may not blow it off. However, he may remove some off the lettuce together
with the bug[27]
ואם הוא תולעת גדולה, כיון שהוא ניכר ומובדל לא מיקרי תערובת ומותר לסלקו בכל אופן
שירצה.
If one does not desire either item and is disposing of them,
one may separate them, since there is no “good” item[28]
אג"מ או"ח
ד,עד (בורר)
There is a case in which selecting is prohibited even without
any desired item. Performing an act of sorting for later use, even though no
item is desired now, is prohibited, as that is the very definition of the act
which the Torah prohibits[29]
ביה"ל שיט, ג (ד"ה היו)
. For
example, if one wishes to use some items in the mixture now and to put aside
the rest of them, he may pick up items at random and use the ones which are
needed and set aside the ones which are not[30]
ט"ז שיט,ב,
וכ"כ מ"ב
D. A Manner of Selection
It is prohibited to separate items in a selecting manner.
However, selection for eating or usage is permitted. There are three[32]
ולא צריך שיהא האוכל
מרובה על הפסולת, דלא כחיי אדם (טז, א) שמחמיר כדברי הטור, כ' דבר שרובו פסולת יש
להחמיר דאסור לברור, וע' נש"א (שם) אם אסור בטלטול.
1) B’yad- Items must be selected by hand and not with a
utensil designed for separating. A spoon or fork is considered an extension of
one’s hand in cases where it does not aid the act of separating and merely
allows one to keep his hand clean[33]
אג"מ או"ח
א,קכד
A slotted spoon is considered a specialized utensil for
separating items, and may not be used. One is permitted to use a peeler[36]
משמעות אג"מ,
וכ"כ הרש"ב כהן בשמו
2) M’yad- Items may be selected “immediately before use”,
which means the normal amount of time it takes to perform the preparation
immediately before usage[37]
אג"מ או"ח
ד,עא
For example, if it takes an hour to set the table for a meal, Borer is considered “m’yad” anytime during the hour. If one wishes to select sodas to put in a refrigerator before a meal, or to remove challah from a freezer before a meal, it may be done the appropriate amount of time beforehand to achieve the result, but not much earlier. For example, if sodas need to be in the fridge for 6 hours to be cold for an 11 a.m. meal, one may select sodas at 5 a.m. to put into the fridge, but not the night before. One may not peel fruit on Friday night in preparation for a Kiddush the following day, or before walking to a park in order to eat the fruit much later. If one wants to put away food from a meal, he may not sort pieces from a serving platter onto different dishes, or strip chicken from its bones. One is permitted to peel eggs before a meal, even though the eggs will not be served as the first course, as the entire meal is considered “for immediate use”.
3) Ochel mitoch p’soles[38] ע' ביה”ל שיט,ג ד"ה ומניח, שיש להסתפק אם לדעת הרמב"ם צריך דוקא להסיר האוכל - One must move the desired item away from the undesired, not vice-versa. This is true even if both are food and one merely prefers to eat one now and leave the other for later[39] אבל אם שניהם אוכלים, איסורו רק מדרבנן (מ"ב שיט, טו). וע' מג"א (שיט, ו, עפמ"ש הב"י) משמע דמותר לברור אוכל מתוך אוכל אחר סעודת שחרית בשביל סעודת ערב, אפי' הרבה זמן קודם הסעודה. ולדינא, ע' ביה”ל (ביה”ל שיט,ג ד"ה שבירר) כ' יש להחמיר כיון שנוגע לאיסור דאורייתא [וצ"ע דהא כ' לעיל שהוא איסור דרבנן] .
The desired item must be the one which moves, regardless of which one remains in his hand. If one wants to remove fat from meat, he must hold the fat with his fork and pull the meat away from it. To remove the pit from an avocado after cutting it in half, one must hold the pit while pulling the avocado away from it.
If one wants to drink the liquid from a pot, one may pour off
the liquid into a cup and that is considered removing the ochel[40]
מ"ב שיט ,נה
It is permitted to remove the p’soles from the ochel
when there is no other way to eat it[41]
ביה”ל (שכא, יט) בשם
מאמ"ר, לענין קליפת פירות. וז"ל, ונראה דכיון דא"א בענין אחר ודרך
אכילתו בכך לא מקרי פסולת מתוך אוכל שאינו אלא לאכול התוך וכל שהוא לאלתר שרי אבל
להניח אסור דלא עדיף מאוכל מתוך פסולת, עכ"ל. ויש לדון אם היתר זה מבוסס על
ב' סיבות, דהיינו כיון שאי אפשר בענין אחר וגם שאינו אלא לאכול התוך, או בכל אופן
שאי אפשר בענין אחר מיקרי דרך אכילה והוי כאוכל מתוך פסולת. ויש נפ"מ בזה
בהסרת cantaloupe seeds, ששם אין לצרף הסברא שאינו
אלא לאכול התוך. וע' אג"מ (או"ח א, קכה) משמע דבכל ציור שא"א בענין
אחר, מותר.
וע' ב"י (ס"ס תק) בשם הגה"מ,
שאין בניקור משום בורר פסולת מתוך אוכל משום שאי אפשר לאכול בענין אחר. וע"ש
דבתרומת הדשן תמה על סברא זו.
According to some, one may remove the p’soles when the food is in his hand immediately before eating[42] ע' ביה”ל שיט,ד מחלקת בזה , and one may rely on this when it is difficult to eat it otherwise. For example, one may remove a watermelon seed from a piece of watermelon in his hand if it would be hard to spit it out after it is in his mouth.
Examples:
One may not remove wilted pieces of lettuce from a bag or plate, and must instead remove the ones he wants to eat, shortly before eating, and then discard the rest[43] רמ"א (שיט, א), ואסור לברור המעופשים אפי' אם הן ראויין לאכילה ע"י הדחק (מ"ב שם). . One may remove wilted parts of a leaf, if he also removes some of the “good” parts with it.
One may remove wilted outer pieces of lettuce in order to
reach the inner pieces[44]
ביה"ל (שיט, א ד"ה מן)
One should not put pictures in albums on Shabbos, as it is
likely to lead to boreir[45]
כ"כ בספר זכור ושמור {פאלק}. ואין בזה משום
תופר כיון שאין חיבור חזק (שם). וע' שש"כ (מהדו"ח טז, יב) משמע שאין בזה
משום מכה בפטיש.
Candy which is stuck to its wrapper may only be removed
immediately before eating[46]
שש"כ (מהדו"ח ג, מג)
One may remove a soda from the fridge for later use if it is
lined up in a row with others. However, if it is in a jumble, such as a several
rows of sodas, one may only remove it for immediate use. When taking for
immediate use, one may move other sodas out of the way in order to access the
soda he wants[47]
שש"כ (?)
[1] שיט, א. ורמב"ם (שבת ח, יב)
[2] ע' מ"ב (שיט, סז)
וביאה"ל שם. ורמ"א (ס"ס שיט) כ' בשם הירושלמי, הרוקק ברוח והרוח
מפזרו חייב משום זורה, אבל מ"ב כ' בשם רעק"א, ולא ראינו מי שחש בזה, כיון
דאינו מתכוין ואין זה דרך זורה, דזורה הוא כעין בורר, ולכן השמיטו הפוסקים דברי
הירושלמי.
[3] אג"מ או"ח
ד,עד. וצריך לאוחזו בידו ולעיין בו קודם שמניחו, שאם לאו הוי בורר.
[4] ע' אג"מ
(או"ח א,קכה) הביא ב' טעמים להתיר רחיצת פירות, או משום דאי אפשר לבררו בענין
אחר ולכן הוי כאוכל מתוך הפסולת ומותר אם אוכלו מיד (כמ"ש ביה"ל
ס"ס שכא), או משום דרוב אנשים אוכלים אותו בלא רחיצה ולכן לא הוי בורר כמו
במים שיש בו קסמים קדים שרוב אנשים אוכלים אותו כן. ואח"כ מצדד להתיר משום
שאין רחיצה נחשב כמעשה בורר, והביא ראי' לזה ממה שמותר להדיח כלים אפי' מערבית
לשחרית (כמ"ש גמ' שבת קיח.) ולא אסרו משום בורר, וסיים בצ"ע.
[ולפע"ד, הקופסאות
פלאסטיק שבו מוכרים תותים או ענבים, מותר לרחוץ הפירות כשהם בתוך סלים אלו, אם
כוונתם לאוכלם מיד, בין אם כוונתם להסיר לכלוך או תולעים.
ואם יש בו תולעים, ע'
חיי אדם (הל' שבת טז, ה) כ' צ"ע אם אסור לסננם, ובנש"א כ' סברא להתיר
משום דאי לאו איסור דרביע עליה היה מותר לסננו, ודימה זה למ"ש הר"ן דעז
בשבת לא מיקרי פסולת אע"ג דאינו ראוי לאכילה מ"מ כיון שאינו אלא משום
איסורא דרביע עליה.
וחשבתי שיש לדמות זה
למ"ש פר"ח (תק, ו. והו"ד מ"ב שם) דמותר לנקר ביו"ט משום
שאינו אלא מין אחד, ששניהם בשר ואינו אלא משום אריא דרביע עליה, ולשונו משמע כלשון
החיי אדם.
ושוב חשבתי שאין לדמות,
דבניקור אין שום דיון אם הם ב' מינים, דבודאי מין אחד הם, אלא שיש לדון אם האיסור
עושה שנחשב ב' מינים ובזה כתב שאין האיסור מחשיבו לב' מינים, משא"כ לענין
התולעים הם ב' מינים נפרדים אלא שרוצים להתיר משום שאפשר לאוכלו כך בלי סינון אם
לאו משום האיסור, ואפשר שזה אסור משום דלמעשה אי אפשר לאוכלו כך.]
[5] ביה”ל (שיט, ג)
[6] אבל אם יכול לתפוס הדבר
שלמטה אפי' בלי הסרת העליונות, אסור להסירם, כנ"ל ליישב שאין מחלקת בין
הביה”ל כאן והאג"מ שכתבתי אחרי זה
[7] ערוה"ש שיט, יז
[8] שש"כ
[9] נ"ל שיש לחלק
ולאסור בקופסא של טונא, כיון שכל המים יותר מעורב עם הדג אפי' מה שצף למעלה
[10] שיט,יד
[11] אין בזה שיעור ברור,
אבל צריך להיות יותר גדול מאגוז (כן משמע בשו"ע שיט,יז)
[12] [בא"ה שיט,ב כ' שדברים הצפים למעלה במשקה אינם מעורבים בו.
ואע"פ שהביא חולקים שם, מיירי שם לענין זבוב ביין שקשה לראותו, אבל בדבר שהוא
גדול ויכול להסירו בכל לכאו' מותר לכולי עלמא, וה"ה שמותר כל דבר במשקה
אע"פ שאינו צף]
[13] זכור ושמור (פאלק, ?)
[14] ביה"ל (שיט, ד), אבל ערוה"ש (ע"פ הירושלמי) מתיר כיון דלא מיקרי תערובת.
[15] משמעות מ"ב (שכא, פב) ושעה"צ (ס"ק
צז) ופמ"ג (אש"א סק"ל).
[16] אבל בדבר שנראה לעינים
שהוא ב' דברים נפרדים, אע"פ שיכול לאוכלו במצב שהוא עכשיו, בודאי שייך בורר
כיון שהוא ב' מינים
[17] כתבנו זה כיון שיש
להקשות, למה אם נתן קיבה לתוך חלב חייב (כמ"ש שו"ע שיט,יז עמג"א),
הא רוב אנשים שותים חלב בלי סינון, וגם קשה שמבואר (סע' י"ד) שאסור לסנן יין,
ומסתימות הפוסקים משמע אפי' אם רוב אנשים שותים אותו עם השמרים, וצ"ל שיין
ושמרים אפי' כשהם מעורבים הם ניכרים שהם ב' מינים ולכן שייך בהם ברירה, אבל חלב
אע"פ שאינו ניכר שהם ב' מינים אבל לאחר שנתחבץ הקום ניכר שהוא דבר חשוב בפני
עצמו, לכן שייך בהו בורר.
[18] שיט, י, עפמ"ש מ"ב (סקל"ד)
[19] מ"ב (שיט, טו) כ'
ששייך בורר בכל דבר, ולא רק באוכלים. וע' ט"ז (סקי"ב) שיש ללמוד בדברי
תוס' שאין בורר אלא באוכלים
[20] ע' טור (ס"ס שיט)
הטעם שמותר לברר החלבון מן החלמון, כיון ששניהם אוכלים ואינו רוצה החלמון אלא
לגוון. וצ"ע מה הסברא בזה. ואפשר לומר, שבדרך כלל כשיש ב' מיני אוכלים, אותו
שרוצה לאכול עכשיו מיקרי "האוכל" כיון שהוא יותר חשוב לו והשני מיקרי
פסולת. אבל כשרוצה עכשיו לברר החלמון, אי אפשר שהחלמון יהיה נקרא "האוכל
החשוב", כיון שהוא רוצה אותו רק לצבע מאכלו. ולכן, שניהם שוים, כי אע"פ
שאחד מהם יותר חשוב להמברר, אי אפשר לעשותו אוכל גמור כיון שאינו חשוב בעיניו
[21] רמ"א שיט,ג, ודלא
כט"ז כ' שיש להחמיר בתערובת של גדולות וקטנות אע"פ שהם מין אחד
[22] ע' מ"ב (תקד, כ)
דביום טוב נכון ליזהר שלא להסיר פירורים גדולים מ-מצ"ה מעה"ל, כיון דרק
הפירורים דקים הוי כקמח. (ונראה דבשבת הוי אסור ממש.)
[23] דחלק של האוכל שנשאר
ממילא עם הפסולת, כיון שקשה להפרישו לגמרי, אין עליו שם אוכל והפרשתו נקרא מעשה
בורר פסולת מתוך אוכל. ויש להביא ראיה לזה מהסרת זבוב (באר היטב ר"ס שיט)
שאסור אע"פ שבודאי יקח קצת יין עם הזבוב. וגם מדברי מג"א (ס"ס שכא)
משמע כן, שאוסר לקלוף תפוחים להניח, וכרגיל נשאר קצת האוכל על הקליפה
[24] מ"ב (שיט,סא) בשם
ט"ז, וע' שעה"צ (נה) תמה על החיי אדם שכתב אפי' מניח מעט מן השומן אינו
שרי כי אם כשדעתו לאכול לאלתר
[25] אג"מ או"ח
ד,עד, וכ"כ פמ"ג (מש"ז שיט,יג)
[26] מ"ב שיט,סא בשם
ט"ז
[27]
ואם הוא תולעת גדולה, כיון שהוא ניכר ומובדל לא מיקרי תערובת ומותר לסלקו בכל אופן
שירצה.
[28] אג"מ או"ח
ד,עד (בורר)
[29] ביה"ל שיט, ג (ד"ה היו)
[30] ט"ז שיט,ב,
וכ"כ מ"ב
[31] כיון שהוא ברירה ממש,
כ"כ ביה”ל (שיט,ג ד"ה היו). והטעם, אע"פ שעכשיו לא צריך שום דבר
מהתערובת, הרי לאחר זמן יצטרך להם ונמצא שתיקן כל אחד מהם על ידי ברירתו וזה בורר
ממש. ואין ראיה מהט"ז (בהערה הקודמת) להתיר בזה, שאפי' אם כונת הט"ז
להתיר לגמרי ליקח מן הבא בידו, אפשר שרק התיר שם כיון שהוא רק חומרא, שהרמ"א
התיר ליקח חתיכות גדולות מתוך הקטנות, אבל בב' מינים ממש שהוא ספק דאורייתא ממש,
אפשר שאפי' באופן זה לא התיר הט"ז
[32] ולא צריך שיהא האוכל
מרובה על הפסולת, דלא כחיי אדם (טז, א) שמחמיר כדברי הטור, כ' דבר שרובו פסולת יש
להחמיר דאסור לברור, וע' נש"א (שם) אם אסור בטלטול.
[33] אג"מ או"ח
א,קכד
[34] אג"מ אוח"א, קכד
[35] ביה”ל שכא,יב
[36] משמעות אג"מ,
וכ"כ הרש"ב כהן בשמו
[37] אג"מ או"ח
ד,עא
[38] ע' ביה”ל שיט,ג ד"ה ומניח, שיש להסתפק אם לדעת הרמב"ם צריך דוקא להסיר האוכל
[39] אבל אם שניהם אוכלים, איסורו רק מדרבנן (מ"ב שיט, טו). וע' מג"א (שיט, ו, עפמ"ש הב"י) משמע דמותר לברור אוכל מתוך אוכל אחר סעודת שחרית בשביל סעודת ערב, אפי' הרבה זמן קודם הסעודה. ולדינא, ע' ביה”ל (ביה”ל שיט,ג ד"ה שבירר) כ' יש להחמיר כיון שנוגע לאיסור דאורייתא [וצ"ע דהא כ' לעיל שהוא איסור דרבנן]
[40] מ"ב שיט ,נה
[41] ביה”ל (שכא, יט) בשם
מאמ"ר, לענין קליפת פירות. וז"ל, ונראה דכיון דא"א בענין אחר ודרך
אכילתו בכך לא מקרי פסולת מתוך אוכל שאינו אלא לאכול התוך וכל שהוא לאלתר שרי אבל
להניח אסור דלא עדיף מאוכל מתוך פסולת, עכ"ל. ויש לדון אם היתר זה מבוסס על
ב' סיבות, דהיינו כיון שאי אפשר בענין אחר וגם שאינו אלא לאכול התוך, או בכל אופן
שאי אפשר בענין אחר מיקרי דרך אכילה והוי כאוכל מתוך פסולת. ויש נפ"מ בזה
בהסרת cantaloupe seeds, ששם אין לצרף הסברא שאינו
אלא לאכול התוך. וע' אג"מ (או"ח א, קכה) משמע דבכל ציור שא"א בענין
אחר, מותר.
וע' ב"י (ס"ס תק) בשם הגה"מ,
שאין בניקור משום בורר פסולת מתוך אוכל משום שאי אפשר לאכול בענין אחר. וע"ש
דבתרומת הדשן תמה על סברא זו.
[42] ע' ביה”ל שיט,ד מחלקת בזה
[43] רמ"א (שיט, א), ואסור לברור המעופשים אפי' אם הן ראויין לאכילה ע"י הדחק (מ"ב שם).
[44] ביה"ל (שיט, א ד"ה מן)
[45] כ"כ בספר זכור ושמור {פאלק}. ואין בזה משום
תופר כיון שאין חיבור חזק (שם). וע' שש"כ (מהדו"ח טז, יב) משמע שאין בזה
משום מכה בפטיש.
[46] שש"כ (מהדו"ח ג, מג)
[47] שש"כ (?)