Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Tefilas Haderech

ShabbosHalachos of Preparing for Shabbos

There is a mitzva d’rabanan[1] מ"ב (רמב, א) בשם רמב"ם (שבת ל, א) כ' שהוא מדברי סופרים שנתפרש על ידי הנביאים, וכ"כ ספר חינוך והבית יוסף. וע"ש דלדעת רמב"ן, עיקרו מן התורה. to honor Shabbos by preparing for it. This includes making food, cleaning the house, and lighting candles. It is important that everyone should[2] ביה”ל (רנ ד"ה ישתדל) הביא שהרמב"ם כתב בלשון "חייב", ומ"מ צ"ע do at least one of these mitzvos himself, even if he is an important person who usually considers it beneath his dignity to engage in menial tasks[3] רנ,א. וע' ביה”ל (ד"ה כי), בחו"י הקשה איך האמוראים הקילו בכבודם, הא גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, והשו"ע תירץ זה דכיון שניכר שעושהו לכבוד השי"ת, מותר, משא"כ השבת אבידה שאין הכל מכירים בו שהוא אבידה. ונראה שיש לדמות זה למה שעשה אביי (גמ' קדושין לב.), שהיה מקיים המצוה לסייע לזקנים בגופו, ולא חש על בזיון התורה שבו (ע' רש"י שם), ודלא כרבא שם, ובשו"ע (יו"ד ס' רמד) נראה דהלכה כאביי.

וע' בן איש חי (שנה ב, לך לך ס' ג) שיעשה הכנה לשבת סמוך לכניסת שבת.
.

Preparations for Shabbos should begin immediately after Shacharis on Friday. It is preferable not to begin preparing before Shacharis, but one may do so when necessary[4] רנ,א ומ"ב שם (ע"ש הטעם, ולכאו' גם משום זריזים מקדימים). וע' ביה"ל שפמ"ג מתיר אפי' קודם שהתפלל, אבל העולם לא נהגו כן.

וע' בן איש חי (שנה ב, לך לך ס' א) שיש לעשות הכנה לשבת בשמחה, משום דכתיב "והיה ביום הששי והכינו" שהוא לשון שמחה.
.

 On Friday, one should wash his entire body in hot[5] ויש לעיין אם פושרין גם בכלל זה (ביה”ל רס,א ד"ה בחמין) water[6] רמ"א רס,א, ובשו"ע כ' רק פניו ידיו ורגליו בחמין ולחוף הראש. ומ"ב כ' אין נוהגין לרחוץ הרגלים בזה"ז. וב"ח כ' לחוף הראש בחמין, ובביה”ל כ' לא נזכר חמין בפוסקים. , shortly before Shabbos, so he can immediately put on his Shabbos clothes[7] רמ"א (רסב, ג) . He should also cut his nails[8] רמ"א כ' שלא יטול צפרניו כסדרן, והאר"י היה מלעיג על זה, ומ"מ לכתחלה יש ליזהר (מג"א רס,א) , shave, and get a haircut[9] ומותר להסתפר כל היום, אפי' מספר ישראל (רמ"א רנא,ב). בב"י כ' להתיר רק במעשה הדיוט, אבל העולם נהגו היתר אף במעשה אומן, עכת"ד. ומ"ב פי' (ע"פ מג"א) כיון דניכר שהוא לצורך השבת, מותר אפי' אם נוטל שכר על זה. ומה שהאר"י היה נזהר לא לגלח אחר מנחה, ר"ל אחר שהגיע זמן מנחה כיון שעדיין לא התפלל, אבל בזמן הזה שקוראין לבית הכנסת לא חיישינן שיעבור הזמן (if needed)[10] שו"ע (רס,א) כ' לגלח הצפרנים, ורמ"א הוסיף לגלח שערו. ורש"ל כ' שלא יסתפר ביום ה' כיון דלא מינכרא שהוא לכבוד שבת, ולא יטול צפרנים ביום ה' יש טעם בדבר, וביאר הט"ז דדרך הצפרנים והשערות להתחיל לצמוח ביום ג' לגילוחן, ולכן אין לעשות שיהיה זה בשבת, וסיים הט"ז דעל כן גם בגילוח אין לעשות ביום ה' . If one is unable to shave or bathe on Friday, he should perform it on Thursday night, or as close to Shabbos as possible[11] מ"ב (רס, ה) . According to some, one should not cut his nails on Thursday[12] מ"ב (רס, ו), ומג"א וערה"ש כ' דמותר לגלח ולקוץ ביום ה', דהא אנשי מעמד גילחו שערן ביום ה' (גמ' תענית טו,ב). .

One should change all his clothes before Shabbos and should have special[13] ע' כף החיים (רסב, כד) בשם האריז"ל שמלבושים שאדם לובש בשבת בעולם הזה, יתלבש האדם בעולם הבא אחר פטירתו, ואין לפחות מן ארבעה בגדי לבן בשבת, ע"ש. clothing (excluding undergarments[14] לא ראיתי בפוסקים דבר זה אבל נ"ל דאין נוהגים לשנות בגד תחתון. וע' מ"ב (רסב, ה) משמע שלא ילבש שום דבר ממה שלבש בחול. ) and shoes for Shabbos[15] רסב, ב, ומ"ב שם. וע' ביה"ל (תקכט, ב ד"ה כפי) משמע דגם מנעלים בכלל זה. אבל ע' כף החיים (רסב, כה) שהרב פעלים הביא ראי' מהירושלמי שאין צריך להחליף, וסיים שם אבל ממדת חסידות יש להחליף. . One should wear his Shabbos clothing until after Havdalah[16] מ"ב (רסב, ח). וע' מג"א (ב) דאפי' כשפושט בגדיו, ילבש עכ"פ בגד תחתון מיוחד לשבת. . One should always wear at least one special item on Shabbos to remind himself that it is Shabbos so he will not violate it[17] רמ"א (שא, טז) .

The table should be covered with a tablecloth[18] רמ"א (רסב, א) , traditionally white, for the entire Shabbos, until after Havdalah[19] מ"ב (רסב, ד) .

It is preferable that one should not[20] שו"ע (רנא,א) כ' שאינו רואה סימן ברכה, וביה”ל (ר"ס רנא) כ' דאיסורא נמי אית ביה, כמבואר ברמב"ם וכמה ראשונים, אבל הט"ז כ' שאין בו איסור, והמנהג להקל כהט"ז work[21] ומי שהוא שכיר ועובד אצל אחרים, יכול לעבוד עד סמוך לשקיעת החמה, בכדי שיוכל להכין הצרכים ההכרחיים בשביל שבת (ע"פ מ"ב רנא,ג). אבל נ"ל דהיום זה לא נוגע למעשה כי הכל הולך אחר המנהג, וגם דדין זה מיירי בפועלים שצריכים בשאר ימים לצאת מביתם בהנץ החמה ולעבוד עד צאת הכוכבים (ע' ח"מ שלא,א) ואם לא היה עושה כן הוי כגוזל לבעל הבית, אבל היום אין פועלים עובדים כך. on Erev Shabbos after Mincha Gedola (half an hour after chatzos). However, strictly speaking, it is permitted to work until mincha ketana (2.5 Halachic hours before sunset)[22] לדעה א' בשו"ע (רנא,א) מן מנחה גדולה, ולדעה ב' מן מנחה קטנה. הט"ז ומג"א פסקו כדעה ב', ומ"ב כ' והמיקל לא הפסיד .

This prohibition does not include buying or selling items, which is completely permitted until sunset[23] מ"ב (רנא, א) (although it is preferable to refrain from this after mincha ketana)[24] ביה”ל ד"ה העושה, שהמג"א כ' פרקמטיא שרי, והא"ר חולק עליו והקשה עליו, ופי' הפר"מ דברי המג"א דלכו"ע אין צריך להחמיר בפרקמטיא ממנחה גדולה, אבל ממנחה קטנה, אסור. .

After mincha ketana, one may not do any work that is fully engrossing (e.g., plumbing) or consistently done at that time[25] רמ"א (רנב, א) מתיר אם הוא דרך עראי לפי שעה ולא קבע עליה. "לפי שעה" משמע שאינו עושה כן בכל שבוע, ו"דרך עראי" משמע שאינו עוסק כל כך. וכן משמע בשש"כ (פמ"ב סע' לח-לט) דזה משמעות "דרך עראי". (e.g., a job with hours after mincha ketana). For example, a professional tailor may perform light work, like sewing on a button (on a suit which is not needed for Shabbos), even after mincha ketana, but he must stop working long before Shabbos so he will not accidentally work on Shabbos. If there would be a financial loss for not working, it is permitted to perform any kind of work[26] דכל מלאכות המותרות בחול המועד, מותרות בערב שבת (מ"ב רנא, ה) . For example, one may work even until close to Shabbos if he feels he may lose his job for not doing so, but, if possible, one should arrange that he does not need to work after mincha ketana[27] שעה"צ (רנא, ד) .

After mincha ketana, one may do any work that is needed for Shabbos, but he may not get paid for it[28] רנא, ב, ורמ"א שם . For example, one may fix a friend’s air conditioner (for free) even shortly before sunset, as it is clearly needed for Shabbos.

One should[29] ע' ביה”ל (רנב ד"ה מצוה) למה כתב בשו"ע "מצוה" ולא "חייב" כדברי הגמ' check his pockets before Shabbos and before leaving his house on Shabbos, even if one lives in a city with an eiruv, to ensure there is nothing muktzah there[30] רנב, ז. וכ' מ"ב הוא הדין כשרוצה לצאת בשבת. וכ' מג"א אפי' לדידן דליכא רה"ר, מצוה למשמש שמא יש אצלו דבר המוקצה [ולכאו' ר"ל אפי' אם יש שם ערובי חצרות, מצוה למשמש. ויש שאין נוהגים למשמש משום שאין נוהגים ללבוש בגדיהם של שבת בימות החול כלל, אבל נ"ל דרוב אנשים לובשים אותו במוצאי שבת, או בימות החול אם יש להם חתונה וכדומה, ולכן צריך למשמש.] .

 

Prohibited Examples:

·  Installing electrical fixtures for pay

·  Retaining office work hours late in the day

 

Permitted Examples:

·  Fixing a friend’s plumbing (without pay) if he needs it for Shabbos

·  Sewing on a button

·  Replacing a lightbulb

·  Doing laundry[31] ע' שו"ע רמב,א,שאין לכבס ביום ו', והוא מתקנת עזרא כדי שיהיה לו פנאי להכין לשבת, ויעשנו ביום ה' כדי שיהיו לו בגדים מכובסים לשבת (מ"ב). ומסתמא בזה"ז אין להקפיד בזה

 

On Friday, one may not eat any meal which is larger than he would usually eat[32] רמט,ב . He should also not eat any meal which would leave him full for when he begins the night meal[33] מ"ב רמט,יז , nor drink any alcohol if he will still be intoxicated that night[34] מ"ב רמט,יד בשם ט"ז, וע' בדברי הט"ז שהטור הבין הרמב"ם שאין כאן ב' איסורים כלל . For the same reason, one should preferably not eat a bread meal three halachic hours before sunset[35] רמט,ב . If one is hungry, he may eat bread at any time[36] ביה"ל (רמט, א ד"ה מלקבוע) , but should not get full when Shabbos is near. Any Seudas Mitzvas which falls out on Friday[37] אפי' ברית מילה שלא בזמנה (רמ"א רמט,ב עפמ"ש מג"א) או סיום מסכת (ביה”ל שם) may be eaten then; however, it should be eaten in the morning[38] מ"ב רמט,יג, ואע"פ שבב"ח כ' קודם שעה י', הוא לאו דוקא .

One should eat before Shabbos so he will not be completely starving at the onset of Shabbos[39] ע' מ"ב (רמט, יח). ונראה פשוט דלקבל שבת בשמחה, צריך לאכול, כדי שיהא שמח בכניסתו. .


[1] מ"ב (רמב, א) בשם רמב"ם (שבת ל, א) כ' שהוא מדברי סופרים שנתפרש על ידי הנביאים, וכ"כ ספר חינוך והבית יוסף. וע"ש דלדעת רמב"ן, עיקרו מן התורה.

[2] ביה”ל (רנ ד"ה ישתדל) הביא שהרמב"ם כתב בלשון "חייב", ומ"מ צ"ע

[3] רנ,א. וע' ביה”ל (ד"ה כי), בחו"י הקשה איך האמוראים הקילו בכבודם, הא גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, והשו"ע תירץ זה דכיון שניכר שעושהו לכבוד השי"ת, מותר, משא"כ השבת אבידה שאין הכל מכירים בו שהוא אבידה. ונראה שיש לדמות זה למה שעשה אביי (גמ' קדושין לב.), שהיה מקיים המצוה לסייע לזקנים בגופו, ולא חש על בזיון התורה שבו (ע' רש"י שם), ודלא כרבא שם, ובשו"ע (יו"ד ס' רמד) נראה דהלכה כאביי.

וע' בן איש חי (שנה ב, לך לך ס' ג) שיעשה הכנה לשבת סמוך לכניסת שבת.

[4] רנ,א ומ"ב שם (ע"ש הטעם, ולכאו' גם משום זריזים מקדימים). וע' ביה"ל שפמ"ג מתיר אפי' קודם שהתפלל, אבל העולם לא נהגו כן.

וע' בן איש חי (שנה ב, לך לך ס' א) שיש לעשות הכנה לשבת בשמחה, משום דכתיב "והיה ביום הששי והכינו" שהוא לשון שמחה.

[5] ויש לעיין אם פושרין גם בכלל זה (ביה”ל רס,א ד"ה בחמין)

[6] רמ"א רס,א, ובשו"ע כ' רק פניו ידיו ורגליו בחמין ולחוף הראש. ומ"ב כ' אין נוהגין לרחוץ הרגלים בזה"ז. וב"ח כ' לחוף הראש בחמין, ובביה”ל כ' לא נזכר חמין בפוסקים.

[7] רמ"א (רסב, ג)

[8] רמ"א כ' שלא יטול צפרניו כסדרן, והאר"י היה מלעיג על זה, ומ"מ לכתחלה יש ליזהר (מג"א רס,א)

[9] ומותר להסתפר כל היום, אפי' מספר ישראל (רמ"א רנא,ב). בב"י כ' להתיר רק במעשה הדיוט, אבל העולם נהגו היתר אף במעשה אומן, עכת"ד. ומ"ב פי' (ע"פ מג"א) כיון דניכר שהוא לצורך השבת, מותר אפי' אם נוטל שכר על זה. ומה שהאר"י היה נזהר לא לגלח אחר מנחה, ר"ל אחר שהגיע זמן מנחה כיון שעדיין לא התפלל, אבל בזמן הזה שקוראין לבית הכנסת לא חיישינן שיעבור הזמן

[10] שו"ע (רס,א) כ' לגלח הצפרנים, ורמ"א הוסיף לגלח שערו. ורש"ל כ' שלא יסתפר ביום ה' כיון דלא מינכרא שהוא לכבוד שבת, ולא יטול צפרנים ביום ה' יש טעם בדבר, וביאר הט"ז דדרך הצפרנים והשערות להתחיל לצמוח ביום ג' לגילוחן, ולכן אין לעשות שיהיה זה בשבת, וסיים הט"ז דעל כן גם בגילוח אין לעשות ביום ה'

[11] מ"ב (רס, ה)

[12] מ"ב (רס, ו), ומג"א וערה"ש כ' דמותר לגלח ולקוץ ביום ה', דהא אנשי מעמד גילחו שערן ביום ה' (גמ' תענית טו,ב).

[13] ע' כף החיים (רסב, כד) בשם האריז"ל שמלבושים שאדם לובש בשבת בעולם הזה, יתלבש האדם בעולם הבא אחר פטירתו, ואין לפחות מן ארבעה בגדי לבן בשבת, ע"ש.

[14] לא ראיתי בפוסקים דבר זה אבל נ"ל דאין נוהגים לשנות בגד תחתון. וע' מ"ב (רסב, ה) משמע שלא ילבש שום דבר ממה שלבש בחול.

[15] רסב, ב, ומ"ב שם. וע' ביה"ל (תקכט, ב ד"ה כפי) משמע דגם מנעלים בכלל זה. אבל ע' כף החיים (רסב, כה) שהרב פעלים הביא ראי' מהירושלמי שאין צריך להחליף, וסיים שם אבל ממדת חסידות יש להחליף.

[16] מ"ב (רסב, ח). וע' מג"א (ב) דאפי' כשפושט בגדיו, ילבש עכ"פ בגד תחתון מיוחד לשבת.

[17] רמ"א (שא, טז)

[18] רמ"א (רסב, א)

[19] מ"ב (רסב, ד)

[20] שו"ע (רנא,א) כ' שאינו רואה סימן ברכה, וביה”ל (ר"ס רנא) כ' דאיסורא נמי אית ביה, כמבואר ברמב"ם וכמה ראשונים, אבל הט"ז כ' שאין בו איסור, והמנהג להקל כהט"ז

[21] ומי שהוא שכיר ועובד אצל אחרים, יכול לעבוד עד סמוך לשקיעת החמה, בכדי שיוכל להכין הצרכים ההכרחיים בשביל שבת (ע"פ מ"ב רנא,ג). אבל נ"ל דהיום זה לא נוגע למעשה כי הכל הולך אחר המנהג, וגם דדין זה מיירי בפועלים שצריכים בשאר ימים לצאת מביתם בהנץ החמה ולעבוד עד צאת הכוכבים (ע' ח"מ שלא,א) ואם לא היה עושה כן הוי כגוזל לבעל הבית, אבל היום אין פועלים עובדים כך.

[22] לדעה א' בשו"ע (רנא,א) מן מנחה גדולה, ולדעה ב' מן מנחה קטנה. הט"ז ומג"א פסקו כדעה ב', ומ"ב כ' והמיקל לא הפסיד

[23] מ"ב (רנא, א)

[24] ביה”ל ד"ה העושה, שהמג"א כ' פרקמטיא שרי, והא"ר חולק עליו והקשה עליו, ופי' הפר"מ דברי המג"א דלכו"ע אין צריך להחמיר בפרקמטיא ממנחה גדולה, אבל ממנחה קטנה, אסור.

[25] רמ"א (רנב, א) מתיר אם הוא דרך עראי לפי שעה ולא קבע עליה. "לפי שעה" משמע שאינו עושה כן בכל שבוע, ו"דרך עראי" משמע שאינו עוסק כל כך. וכן משמע בשש"כ (פמ"ב סע' לח-לט) דזה משמעות "דרך עראי".

[26] דכל מלאכות המותרות בחול המועד, מותרות בערב שבת (מ"ב רנא, ה)

[27] שעה"צ (רנא, ד)

[28] רנא, ב, ורמ"א שם

[29] ע' ביה”ל (רנב ד"ה מצוה) למה כתב בשו"ע "מצוה" ולא "חייב" כדברי הגמ'

[30] רנב, ז. וכ' מ"ב הוא הדין כשרוצה לצאת בשבת. וכ' מג"א אפי' לדידן דליכא רה"ר, מצוה למשמש שמא יש אצלו דבר המוקצה [ולכאו' ר"ל אפי' אם יש שם ערובי חצרות, מצוה למשמש. ויש שאין נוהגים למשמש משום שאין נוהגים ללבוש בגדיהם של שבת בימות החול כלל, אבל נ"ל דרוב אנשים לובשים אותו במוצאי שבת, או בימות החול אם יש להם חתונה וכדומה, ולכן צריך למשמש.]

[31] ע' שו"ע רמב,א,שאין לכבס ביום ו', והוא מתקנת עזרא כדי שיהיה לו פנאי להכין לשבת, ויעשנו ביום ה' כדי שיהיו לו בגדים מכובסים לשבת (מ"ב). ומסתמא בזה"ז אין להקפיד בזה

[32] רמט,ב

[33] מ"ב רמט,יז

[34] מ"ב רמט,יד בשם ט"ז, וע' בדברי הט"ז שהטור הבין הרמב"ם שאין כאן ב' איסורים כלל

[35] רמט,ב

[36] ביה"ל (רמט, א ד"ה מלקבוע)

[37] אפי' ברית מילה שלא בזמנה (רמ"א רמט,ב עפמ"ש מג"א) או סיום מסכת (ביה”ל שם)

[38] מ"ב רמט,יג, ואע"פ שבב"ח כ' קודם שעה י', הוא לאו דוקא

[39] ע' מ"ב (רמט, יח). ונראה פשוט דלקבל שבת בשמחה, צריך לאכול, כדי שיהא שמח בכניסתו.

Next: Hiring a Non-Jew Before Shabbos
Hiring a Non-Jew Before Shabbos