ShabbosHalachos of Preparing for Shabbos
There is a mitzva d’rabanan[1]
מ"ב (רמב, א) בשם רמב"ם (שבת ל, א) כ'
שהוא מדברי סופרים שנתפרש על ידי הנביאים, וכ"כ ספר חינוך והבית יוסף.
וע"ש דלדעת רמב"ן, עיקרו מן התורה.
to honor Shabbos by preparing for it. This includes making food, cleaning
the house, and lighting candles. It is important that everyone should[2]
ביה”ל (רנ ד"ה ישתדל) הביא שהרמב"ם כתב בלשון "חייב",
ומ"מ צ"ע
do at least one of these mitzvos himself, even if he is an important person who
usually considers it beneath his dignity to engage in menial tasks[3]
רנ,א. וע' ביה”ל (ד"ה כי), בחו"י הקשה איך האמוראים הקילו בכבודם, הא
גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, והשו"ע תירץ זה דכיון שניכר שעושהו
לכבוד השי"ת, מותר, משא"כ השבת אבידה שאין הכל מכירים בו שהוא אבידה.
ונראה שיש לדמות זה למה שעשה אביי (גמ' קדושין לב.), שהיה מקיים המצוה לסייע
לזקנים בגופו, ולא חש על בזיון התורה שבו (ע' רש"י שם), ודלא כרבא שם,
ובשו"ע (יו"ד ס' רמד) נראה דהלכה כאביי.
וע' בן איש חי (שנה ב,
לך לך ס' ג) שיעשה הכנה לשבת סמוך לכניסת שבת.
Preparations for Shabbos should begin immediately after Shacharis on Friday. It is
preferable not to begin preparing before Shacharis, but one may do so
when necessary[4]
רנ,א ומ"ב שם (ע"ש הטעם, ולכאו' גם משום זריזים מקדימים). וע' ביה"ל
שפמ"ג מתיר אפי' קודם שהתפלל, אבל העולם לא נהגו כן.
וע' בן איש חי (שנה ב,
לך לך ס' א) שיש לעשות הכנה לשבת בשמחה, משום דכתיב "והיה ביום הששי
והכינו" שהוא לשון שמחה.
.
On
Friday, one should wash his entire body in hot[5]
ויש לעיין אם פושרין גם בכלל זה (ביה”ל רס,א ד"ה בחמין)
water[6]
רמ"א רס,א, ובשו"ע כ' רק פניו ידיו ורגליו בחמין ולחוף הראש. ומ"ב
כ' אין נוהגין לרחוץ הרגלים בזה"ז. וב"ח כ' לחוף הראש בחמין, ובביה”ל כ'
לא נזכר חמין בפוסקים.
, shortly before Shabbos,
so he can immediately put on his Shabbos clothes[7]
רמ"א (רסב, ג)
One should change all his clothes before Shabbos
and should have special[13]
ע' כף החיים (רסב, כד) בשם האריז"ל שמלבושים
שאדם לובש בשבת בעולם הזה, יתלבש האדם בעולם הבא אחר פטירתו, ואין לפחות מן ארבעה
בגדי לבן בשבת, ע"ש.
clothing (excluding undergarments[14]
לא ראיתי בפוסקים דבר זה אבל נ"ל דאין נוהגים
לשנות בגד תחתון. וע' מ"ב (רסב, ה) משמע שלא ילבש שום דבר ממה שלבש בחול.
)
and shoes for Shabbos[15]
רסב, ב, ומ"ב שם. וע' ביה"ל (תקכט, ב
ד"ה כפי) משמע דגם מנעלים בכלל זה. אבל ע' כף החיים (רסב, כה) שהרב פעלים
הביא ראי' מהירושלמי שאין צריך להחליף, וסיים שם אבל ממדת חסידות יש להחליף.
.
One should wear his Shabbos clothing until after Havdalah[16]
מ"ב (רסב, ח). וע' מג"א (ב) דאפי' כשפושט
בגדיו, ילבש עכ"פ בגד תחתון מיוחד לשבת.
The table should be covered with a tablecloth[18]
רמ"א (רסב, א)
, traditionally white,
for the entire Shabbos, until after Havdalah[19]
מ"ב (רסב, ד)
.
It is preferable that one should not[20]
שו"ע (רנא,א) כ' שאינו רואה סימן ברכה, וביה”ל (ר"ס רנא) כ' דאיסורא נמי
אית ביה, כמבואר ברמב"ם וכמה ראשונים, אבל הט"ז כ' שאין בו איסור,
והמנהג להקל כהט"ז
work[21]
ומי שהוא שכיר ועובד אצל אחרים, יכול לעבוד עד סמוך לשקיעת החמה, בכדי שיוכל להכין
הצרכים ההכרחיים בשביל שבת (ע"פ מ"ב רנא,ג). אבל נ"ל דהיום זה לא
נוגע למעשה כי הכל הולך אחר המנהג, וגם דדין זה מיירי בפועלים שצריכים בשאר ימים
לצאת מביתם בהנץ החמה ולעבוד עד צאת הכוכבים (ע' ח"מ שלא,א) ואם לא היה עושה
כן הוי כגוזל לבעל הבית, אבל היום אין פועלים עובדים כך.
This prohibition does not include buying or
selling items, which is completely permitted until sunset[23]
מ"ב (רנא, א)
After mincha ketana, one may not do any
work that is fully engrossing (e.g., plumbing) or consistently done at that
time[25]
רמ"א (רנב, א) מתיר אם הוא דרך עראי לפי שעה ולא קבע עליה. "לפי
שעה" משמע שאינו עושה כן בכל שבוע, ו"דרך עראי" משמע שאינו עוסק כל
כך. וכן משמע בשש"כ (פמ"ב סע' לח-לט) דזה משמעות "דרך עראי".
(e.g., a job with hours after mincha ketana). For example, a
professional tailor may perform light work, like sewing on a button (on a suit
which is not needed for Shabbos), even after mincha ketana, but he must
stop working long before Shabbos so he will not accidentally work on Shabbos.
If there would be a financial loss for not working, it is permitted to perform
any kind of work[26]
דכל מלאכות המותרות בחול המועד, מותרות בערב שבת
(מ"ב רנא, ה)
.
For example, one may work even until close to Shabbos if he feels he may lose
his job for not doing so, but, if possible, one should arrange that he does not
need to work after mincha ketana[27]
שעה"צ (רנא, ד)
After mincha ketana, one may do any
work that is needed for Shabbos, but he may not get paid for it[28]
רנא, ב, ורמ"א שם
One should[29]
ע' ביה”ל (רנב ד"ה
מצוה) למה כתב בשו"ע "מצוה" ולא "חייב" כדברי הגמ'
Prohibited Examples:
· Installing electrical fixtures for pay
· Retaining office work hours late in the day
Permitted Examples:
· Fixing a friend’s plumbing (without pay) if he needs it for Shabbos
· Sewing on a button
· Replacing a lightbulb
· Doing laundry[31]
ע' שו"ע רמב,א,שאין לכבס ביום ו', והוא מתקנת עזרא כדי שיהיה לו פנאי להכין
לשבת, ויעשנו ביום ה' כדי שיהיו לו בגדים מכובסים לשבת (מ"ב). ומסתמא
בזה"ז אין להקפיד בזה
On
Friday, one may not eat any meal which is larger than he would usually eat[32]
רמט,ב
One should eat before Shabbos so he will not
be completely starving at the onset of Shabbos[39]
ע' מ"ב (רמט, יח). ונראה פשוט דלקבל שבת בשמחה,
צריך לאכול, כדי שיהא שמח בכניסתו.
[1] מ"ב (רמב, א) בשם רמב"ם (שבת ל, א) כ' שהוא מדברי סופרים שנתפרש על ידי הנביאים, וכ"כ ספר חינוך והבית יוסף. וע"ש דלדעת רמב"ן, עיקרו מן התורה.
[2] ביה”ל (רנ ד"ה ישתדל) הביא שהרמב"ם כתב בלשון "חייב", ומ"מ צ"ע
[3]
רנ,א. וע' ביה”ל (ד"ה כי), בחו"י הקשה איך האמוראים הקילו בכבודם, הא
גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, והשו"ע תירץ זה דכיון שניכר שעושהו
לכבוד השי"ת, מותר, משא"כ השבת אבידה שאין הכל מכירים בו שהוא אבידה.
ונראה שיש לדמות זה למה שעשה אביי (גמ' קדושין לב.), שהיה מקיים המצוה לסייע
לזקנים בגופו, ולא חש על בזיון התורה שבו (ע' רש"י שם), ודלא כרבא שם,
ובשו"ע (יו"ד ס' רמד) נראה דהלכה כאביי.
וע' בן איש חי (שנה ב,
לך לך ס' ג) שיעשה הכנה לשבת סמוך לכניסת שבת.
[4]
רנ,א ומ"ב שם (ע"ש הטעם, ולכאו' גם משום זריזים מקדימים). וע' ביה"ל
שפמ"ג מתיר אפי' קודם שהתפלל, אבל העולם לא נהגו כן.
וע' בן איש חי (שנה ב, לך לך ס' א) שיש לעשות הכנה לשבת בשמחה, משום דכתיב "והיה ביום הששי והכינו" שהוא לשון שמחה.
[5] ויש לעיין אם פושרין גם בכלל זה (ביה”ל רס,א ד"ה בחמין)
[6] רמ"א רס,א, ובשו"ע כ' רק פניו ידיו ורגליו בחמין ולחוף הראש. ומ"ב כ' אין נוהגין לרחוץ הרגלים בזה"ז. וב"ח כ' לחוף הראש בחמין, ובביה”ל כ' לא נזכר חמין בפוסקים.
[7] רמ"א (רסב, ג)
[8] רמ"א כ' שלא יטול צפרניו כסדרן, והאר"י היה מלעיג על זה, ומ"מ לכתחלה יש ליזהר (מג"א רס,א)
[9] ומותר להסתפר כל היום, אפי' מספר ישראל (רמ"א רנא,ב). בב"י כ' להתיר רק במעשה הדיוט, אבל העולם נהגו היתר אף במעשה אומן, עכת"ד. ומ"ב פי' (ע"פ מג"א) כיון דניכר שהוא לצורך השבת, מותר אפי' אם נוטל שכר על זה. ומה שהאר"י היה נזהר לא לגלח אחר מנחה, ר"ל אחר שהגיע זמן מנחה כיון שעדיין לא התפלל, אבל בזמן הזה שקוראין לבית הכנסת לא חיישינן שיעבור הזמן
[10] שו"ע (רס,א) כ' לגלח הצפרנים, ורמ"א הוסיף לגלח שערו. ורש"ל כ' שלא יסתפר ביום ה' כיון דלא מינכרא שהוא לכבוד שבת, ולא יטול צפרנים ביום ה' יש טעם בדבר, וביאר הט"ז דדרך הצפרנים והשערות להתחיל לצמוח ביום ג' לגילוחן, ולכן אין לעשות שיהיה זה בשבת, וסיים הט"ז דעל כן גם בגילוח אין לעשות ביום ה'
[11] מ"ב (רס, ה)
[12] מ"ב (רס, ו), ומג"א וערה"ש כ' דמותר לגלח ולקוץ ביום ה', דהא אנשי מעמד גילחו שערן ביום ה' (גמ' תענית טו,ב).
[13] ע' כף החיים (רסב, כד) בשם האריז"ל שמלבושים שאדם לובש בשבת בעולם הזה, יתלבש האדם בעולם הבא אחר פטירתו, ואין לפחות מן ארבעה בגדי לבן בשבת, ע"ש.
[14] לא ראיתי בפוסקים דבר זה אבל נ"ל דאין נוהגים לשנות בגד תחתון. וע' מ"ב (רסב, ה) משמע שלא ילבש שום דבר ממה שלבש בחול.
[15] רסב, ב, ומ"ב שם. וע' ביה"ל (תקכט, ב ד"ה כפי) משמע דגם מנעלים בכלל זה. אבל ע' כף החיים (רסב, כה) שהרב פעלים הביא ראי' מהירושלמי שאין צריך להחליף, וסיים שם אבל ממדת חסידות יש להחליף.
[16] מ"ב (רסב, ח). וע' מג"א (ב) דאפי' כשפושט
בגדיו, ילבש עכ"פ בגד תחתון מיוחד לשבת.
[17] רמ"א (שא, טז)
[18] רמ"א (רסב, א)
[19] מ"ב (רסב, ד)
[20] שו"ע (רנא,א) כ' שאינו רואה סימן ברכה, וביה”ל (ר"ס רנא) כ' דאיסורא נמי אית ביה, כמבואר ברמב"ם וכמה ראשונים, אבל הט"ז כ' שאין בו איסור, והמנהג להקל כהט"ז
[21]
ומי שהוא שכיר ועובד אצל אחרים, יכול לעבוד עד סמוך לשקיעת החמה, בכדי שיוכל להכין
הצרכים ההכרחיים בשביל שבת (ע"פ מ"ב רנא,ג). אבל נ"ל דהיום זה לא
נוגע למעשה כי הכל הולך אחר המנהג, וגם דדין זה מיירי בפועלים שצריכים בשאר ימים
לצאת מביתם בהנץ החמה ולעבוד עד צאת הכוכבים (ע' ח"מ שלא,א) ואם לא היה עושה
כן הוי כגוזל לבעל הבית, אבל היום אין פועלים עובדים כך.
[22] לדעה א' בשו"ע (רנא,א) מן מנחה גדולה, ולדעה ב' מן מנחה קטנה. הט"ז ומג"א פסקו כדעה ב', ומ"ב כ' והמיקל לא הפסיד
[23] מ"ב (רנא, א)
[24] ביה”ל ד"ה העושה, שהמג"א כ' פרקמטיא שרי, והא"ר חולק עליו והקשה עליו, ופי' הפר"מ דברי המג"א דלכו"ע אין צריך להחמיר בפרקמטיא ממנחה גדולה, אבל ממנחה קטנה, אסור.
[25] רמ"א (רנב, א) מתיר אם הוא דרך עראי לפי שעה ולא קבע עליה. "לפי שעה" משמע שאינו עושה כן בכל שבוע, ו"דרך עראי" משמע שאינו עוסק כל כך. וכן משמע בשש"כ (פמ"ב סע' לח-לט) דזה משמעות "דרך עראי".
[26] דכל מלאכות המותרות בחול המועד, מותרות בערב שבת (מ"ב רנא, ה)
[27] שעה"צ (רנא, ד)
[28] רנא, ב, ורמ"א שם
[29] ע' ביה”ל (רנב ד"ה
מצוה) למה כתב בשו"ע "מצוה" ולא "חייב" כדברי הגמ'
[30] רנב, ז. וכ' מ"ב הוא הדין כשרוצה לצאת בשבת. וכ' מג"א אפי' לדידן דליכא רה"ר, מצוה למשמש שמא יש אצלו דבר המוקצה [ולכאו' ר"ל אפי' אם יש שם ערובי חצרות, מצוה למשמש. ויש שאין נוהגים למשמש משום שאין נוהגים ללבוש בגדיהם של שבת בימות החול כלל, אבל נ"ל דרוב אנשים לובשים אותו במוצאי שבת, או בימות החול אם יש להם חתונה וכדומה, ולכן צריך למשמש.]
[31] ע' שו"ע רמב,א,שאין לכבס ביום ו', והוא מתקנת עזרא כדי שיהיה לו פנאי להכין לשבת, ויעשנו ביום ה' כדי שיהיו לו בגדים מכובסים לשבת (מ"ב). ומסתמא בזה"ז אין להקפיד בזה
[32] רמט,ב
[33] מ"ב רמט,יז
[34] מ"ב רמט,יד בשם
ט"ז, וע' בדברי הט"ז שהטור הבין הרמב"ם שאין כאן ב' איסורים כלל
[35] רמט,ב
[36] ביה"ל (רמט, א ד"ה מלקבוע)
[37] אפי' ברית מילה שלא
בזמנה (רמ"א רמט,ב עפמ"ש מג"א) או סיום מסכת (ביה”ל שם)
[38] מ"ב רמט,יג,
ואע"פ שבב"ח כ' קודם שעה י', הוא לאו דוקא
[39] ע' מ"ב (רמט, יח). ונראה פשוט דלקבל שבת בשמחה,
צריך לאכול, כדי שיהא שמח בכניסתו.