Meals and BrachosHalachos of Tefilas Haderech
One must recite tefilas Haderech when traveling
outside the city[1]
קי, ד.
ושמעתי מהר"צ שכטר, שהגרי"ד
סולובייצ'יק סבר שהוא מצוה דאורייתא, כיון שהוא מתפלל בעת צרה, ועמ"ש לעיל
{?} בתפלת בעת צרה דאורייתא.
.
If one intends on traveling more than 2.7 miles outside the
city, he should recite tefilas haderech[2]
קי, ד. וע' ב"י, שרמב"ם לא כתבה בתורת
ברכה, וע' הל' ברכות (י, כה) הביאה בלי חתימה. ואפשר עפ"ז נהגו כמה גדולים
שלא לומר תפה"ד כברכה בפני עצמו, אלא אומרים אותו בברכת שומע תפלה קודם
שיוצאים לדרך (ע' הליכות שלמה כא, ג, בהערות, בשם הגרי"ז).
ואם נוסע פחות מפרסה חוץ לעיר, כ'
שו"ע (קי, ז) שיאמר תפה"ד בלי חתימה. אבל נ"ל שאין נוהגים כן,
ואפשר הטעם משום שבזה"ז שאין סכנת דרכים אפשר שאין לומר תפה"ד כלל, ולכן
בכה"ג לא נהגו לאומרו.
ואם נוסע פחות מפרסה חוץ לעיר, אבל הוא
מקום מסוכן, יש לברך תפה"ד. ולא כתבתי זה משום דלא כ"כ בנמצא, דאסור
להכניס עצמו למקום סכנה. ואע"פ שבימים הקודמים היו צריכים לילך למקומות
מסוכנים, בזה"ז כשצריך דבר שנמצא במקום המסוכן לילך שם, משלחים בדואר.
Tefilas haderech is only recited if one is traveling on a dangerous path. Since the area around a populated area is generally considered safe from bandits, the custom is to only recite tefilas haderech if at some point during one’s travel, there is no habitation within 2.7 miles[4] קי, ז, ומ"ב (סק"ל), והליכות שלמה (פרק כא, הערה ז). ואם נוסע פחות מפרסה חוץ לעיר, ע"פ שו"ע יש לברך בלי חתימה, אבל ע' לעיל שכתבנו שאין נוהגים כן. {וי"א דבזמן הזה כשנוסע באוטו, באמת אפי' בעיר יש אותו סכנה כמו חוץ לעיר, וראוי לברך ברכה זו אפי' בעיר, אבל כיון שלא חייבו חז"ל לברך על זה אין מחדשים ברכה על זה.} .
Since tefilas haderech does not begin with boruch
atah… like other brachos, it is preferable to recite a different bracha,
such as a Mezonos on a cracker, before reciting it[5]
מ"ב (קי, כח) כ' יאכל או ישתה איזה דבר ויברך
ברכה אחרונה, או יטיל מים ויברך אשר יצר, והשו"ע כ' מהר"ם היה אומרה
בבוקר סמוך לברכת הגומל חסדים וכו'. ע' מ"ב (רט, ח) משמע שאכילה לא הוי הפסק
(אע"פ שיש לחלק, דרק בדיעבד לא הוי הפסק, ע"ש), וא"כ אין קפידא אם
אומר ברכה ראשונה או אחרונה. וע' כף החיים (קי, נא) שיש להסמיכה אפי' לברכה קצרה
שאינו חותמת בברוך אתה וכו'.
.
One may recite Mezonos, eat some food, and then recite tefilas
haderech immediately, or eat a k’zais, recite al hamichya, and
then recite it. If
this is not possible, it may be recited (in its entirety) nonetheless[6]
מ"ב (קי, כח) כיון שיש אומרים דלא
כמהר"ם. ומדבריו משמע דלדעת מהר"ם צריך מדינא להסמיכה לברכה אחרת, וע'
פרישה (סק"ח) דאפי' לדעת מהר"ם אינו מדינא אלא דהכי עדיף טפי.
One should recite tefilas haderech after traveling 120
feet outside the city, because before then he is not considering traveling[7]
מ"ב (קי, כט). ולדעת שו"ע (סע' ז) יכול
לברך אפי' תוך עיבורה של עיר.
.
If one recited it anytime that day, even before he began traveling, it need not
be repeated[8]
מ"ב (קי, כט), דבדיעבד יש לסמוך על הט"ז
(סק"ז), שיכול לברך כשמוחזק לילך אע"פ שעדיין לא התחיל לילך, ממ"ש
שמהר"ם היה אומרו בבקר.
Each person is obligated to recite tefilas haderech,
and the custom is that one may be motzi another if the listener intends
to be yotzei[9]
לענין שמונה עשרה, יכול להוציא את שאינו בקי ואינו
מוציא את הבקי, אבל אינו יכול להוציא בפחות מעשרה (מג"א קכד, א, ומ"ב
שם). ויש מחלקת לענין ברכות קריאת שמע ולענין ברכות השחר אם יכול להוציא בפחות
מעשרה, אבל לכו"ע בשאר ברכות יכול להוציא את היחיד (מג"א נט, ה).
(ולענין ברכת המצות, יכול לכתחלה להוציא את הבקי, כ"כ מ"ב (נט, כג),
ולענין ברכות הנהנין ע' מ"ב (שם).)
ולענין תפלת הדרך, לפי פשוטו הוי כשאר
הברכות שאומרים בתוך התפלה, דהיינו שמ"ע וברכות קר"ש, ואין להוציא את
הבקי, אלא שבזה לכו"ע אין צריך י'. וע' ספר אמת ליעקב (סי' קי הערה 138) דהוי
כשמונה עשרה ואין להוציא את הבקי, וע' שמירת שבת כהלכתה (סי' סד הערה עה) שאונן
יכול לשומעו מאחר.
ואפי' לדברי האמת ליעקב, יכול להוציא מי
שאינו יודע כל נוסח תפה"ד בעל פה (אם אין להם סידור).
.
The custom is that the driver and passengers in a car are permitted to recite tefilas
Haderech while the car is in motion[10]
כן נוהגים. וע' שו"ע (קי, ד)
וז"ל ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה, עכ"ל, וע' מ"ב (סקכ"ג)
דאפי' יושב בעגלה לכתחלה יש לעצור, משום דרוכב כמהלך דמי.
Reciting tefilas haderech once a day is sufficient for all the traveling one does on that day. However, if one recited tefilas haderech and reached his destination, thinking he will not travel again, and subsequently decided to travel, he must recite tefilas haderech again[11] קי, ה . If a trip takes several days, and overnight he slept over in a proper lodging, he must recite tefilas haderech every day when he begins traveling, even when he is still in the city[12] מ"ב (קי, כט), והטעם, כיון שהוא כבר החזיק בדרך. . However, sleeping on a plane or ship while it is moving, does not require a new bracha upon awaking[13] מ"ב (קי, כו). ואם לן קצת במלון בדרך, יברך בבוקר בלי חתימה. וע' שע"ת (סק"ח) שהנוסע ביום ובלילה, כגון בספינה, יברך בכל בוקר בלי חתימה. .
If one is flying from an airport within his city (so tefilas Haderech was not recited on the way to the airport), he should recite tefilas haderech on the plane, after the plane has left the gate, before takeoff[14] כמ"ש מ"ב (קי, ל) לענין רכבת, שיש לברך מיד שמתחיל לנסוע. וע' שו"ת יביע אומר (ח"ב, או"ח סי' יד) שלא יברך תפה"ד עם השם אלא על נסיעה (או טיסה) של 72 דק' או יותר. ולדעתו שם הוא הדין בברכת הגומל, דתלוי זה בזה, כמ"ש שו"ע (ריט, ז) למנהג הספרדיים. וע"ש דלדעת הגאון הרוגוצ'ובי, אין לברך על טיסה באוירון, כיון שבאויר לא נקרא בשם דרך. .
[1] קי, ד.
ושמעתי מהר"צ שכטר, שהגרי"ד סולובייצ'יק סבר שהוא מצוה דאורייתא, כיון שהוא מתפלל בעת צרה, ועמ"ש לעיל {?} בתפלת בעת צרה דאורייתא.
[2] קי, ד. וע' ב"י, שרמב"ם לא כתבה בתורת
ברכה, וע' הל' ברכות (י, כה) הביאה בלי חתימה. ואפשר עפ"ז נהגו כמה גדולים
שלא לומר תפה"ד כברכה בפני עצמו, אלא אומרים אותו בברכת שומע תפלה קודם
שיוצאים לדרך (ע' הליכות שלמה כא, ג, בהערות, בשם הגרי"ז).
ואם נוסע פחות מפרסה חוץ לעיר, כ'
שו"ע (קי, ז) שיאמר תפה"ד בלי חתימה. אבל נ"ל שאין נוהגים כן,
ואפשר הטעם משום שבזה"ז שאין סכנת דרכים אפשר שאין לומר תפה"ד כלל, ולכן
בכה"ג לא נהגו לאומרו.
ואם נוסע פחות מפרסה חוץ לעיר, אבל הוא
מקום מסוכן, יש לברך תפה"ד. ולא כתבתי זה משום דלא כ"כ בנמצא, דאסור
להכניס עצמו למקום סכנה. ואע"פ שבימים הקודמים היו צריכים לילך למקומות
מסוכנים, בזה"ז כשצריך דבר שנמצא במקום המסוכן לילך שם, משלחים בדואר.
[3] קי, ז
[4] קי, ז, ומ"ב (סק"ל), והליכות שלמה (פרק כא, הערה ז). ואם נוסע פחות מפרסה חוץ לעיר, ע"פ שו"ע יש לברך בלי חתימה, אבל ע' לעיל שכתבנו שאין נוהגים כן. {וי"א דבזמן הזה כשנוסע באוטו, באמת אפי' בעיר יש אותו סכנה כמו חוץ לעיר, וראוי לברך ברכה זו אפי' בעיר, אבל כיון שלא חייבו חז"ל לברך על זה אין מחדשים ברכה על זה.}
[5] מ"ב (קי, כח) כ' יאכל או ישתה איזה דבר ויברך ברכה אחרונה, או יטיל מים ויברך אשר יצר, והשו"ע כ' מהר"ם היה אומרה בבוקר סמוך לברכת הגומל חסדים וכו'. ע' מ"ב (רט, ח) משמע שאכילה לא הוי הפסק (אע"פ שיש לחלק, דרק בדיעבד לא הוי הפסק, ע"ש), וא"כ אין קפידא אם אומר ברכה ראשונה או אחרונה. וע' כף החיים (קי, נא) שיש להסמיכה אפי' לברכה קצרה שאינו חותמת בברוך אתה וכו'.
[6] מ"ב (קי, כח) כיון שיש אומרים דלא
כמהר"ם. ומדבריו משמע דלדעת מהר"ם צריך מדינא להסמיכה לברכה אחרת, וע'
פרישה (סק"ח) דאפי' לדעת מהר"ם אינו מדינא אלא דהכי עדיף טפי.
[7] מ"ב (קי, כט). ולדעת שו"ע (סע' ז) יכול לברך אפי' תוך עיבורה של עיר.
[8] מ"ב (קי, כט), דבדיעבד יש לסמוך על הט"ז
(סק"ז), שיכול לברך כשמוחזק לילך אע"פ שעדיין לא התחיל לילך, ממ"ש
שמהר"ם היה אומרו בבקר.
[9] לענין שמונה עשרה, יכול להוציא את שאינו בקי ואינו
מוציא את הבקי, אבל אינו יכול להוציא בפחות מעשרה (מג"א קכד, א, ומ"ב
שם). ויש מחלקת לענין ברכות קריאת שמע ולענין ברכות השחר אם יכול להוציא בפחות
מעשרה, אבל לכו"ע בשאר ברכות יכול להוציא את היחיד (מג"א נט, ה).
(ולענין ברכת המצות, יכול לכתחלה להוציא את הבקי, כ"כ מ"ב (נט, כג),
ולענין ברכות הנהנין ע' מ"ב (שם).)
ולענין תפלת הדרך, לפי פשוטו הוי כשאר
הברכות שאומרים בתוך התפלה, דהיינו שמ"ע וברכות קר"ש, ואין להוציא את
הבקי, אלא שבזה לכו"ע אין צריך י'. וע' ספר אמת ליעקב (סי' קי הערה 138) דהוי
כשמונה עשרה ואין להוציא את הבקי, וע' שמירת שבת כהלכתה (סי' סד הערה עה) שאונן
יכול לשומעו מאחר.
ואפי' לדברי האמת ליעקב, יכול להוציא מי שאינו יודע כל נוסח תפה"ד בעל פה (אם אין להם סידור).
[10] כן נוהגים. וע' שו"ע (קי, ד)
וז"ל ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה, עכ"ל, וע' מ"ב (סקכ"ג)
דאפי' יושב בעגלה לכתחלה יש לעצור, משום דרוכב כמהלך דמי.
[11] קי, ה
[12] מ"ב (קי, כט), והטעם, כיון שהוא כבר החזיק בדרך.
[13] מ"ב (קי, כו). ואם לן קצת במלון בדרך, יברך בבוקר בלי חתימה. וע' שע"ת (סק"ח) שהנוסע ביום ובלילה, כגון בספינה, יברך בכל בוקר בלי חתימה.
[14] כמ"ש מ"ב (קי, ל) לענין רכבת, שיש לברך מיד שמתחיל לנסוע. וע' שו"ת יביע אומר (ח"ב, או"ח סי' יד) שלא יברך תפה"ד עם השם אלא על נסיעה (או טיסה) של 72 דק' או יותר. ולדעתו שם הוא הדין בברכת הגומל, דתלוי זה בזה, כמ"ש שו"ע (ריט, ז) למנהג הספרדיים. וע"ש דלדעת הגאון הרוגוצ'ובי, אין לברך על טיסה באוירון, כיון שבאויר לא נקרא בשם דרך.