ShabbosHalachos of Mistake in a Sefer Torah

If certain mistakes are found in a Sefer Torah, one should not take out a different Sefer, but should rather continue leining from that one[1] רמ"א (קמג, ד), ומ"ב שם. וע' ט"ז (סק"ב) שאע"פ שלא נשתנה פירוש המלה, כגון כבש וכשב, צריך להוציא אחרת, וכ"כ מ"ב.

ואם יש סדק בתוך האות שאינו נראה לעין בפירוש, כ' ט"ז (שם) שיכול לקרות בברכות, ע"ש. . These are: if a word has an extra yud or vav in a place which does not change the pronunciation[2] דאין אנו בקיים בחסירות ויתירות (מ"ב שם). ויש להעיר דאע"פ דלענין לברך על הספר תורה, אנו סומכים על המסורה שלנו לענין חסירות ויתירות, ע' שו"ת נודע ביהודה (תנינא או"ח ס' קט) דלענין הסכנה להוציא ספר תורה פסולה לבית הקברות, מבואר בזוהר דאפי' חסר וי"ו אחת, שהוא בגדר חסוי"ת, יש סכנה גדולה בזה, עכת"ד. ונראה לפ"ז שאין סומכים על המסורה שלנו לענין הסכנה.

וע' אבנ"ז (יו"ד שנו, ה) כ' דבזמנינו אנחנו בקיים בחסרות ויתרות, וכן משמע בנו"ב (תנינא יו"ד קעו). [וצ"ע דהא גמ' קדושין (ל.) כ' דאמצע התורה באותיות הוי מילת "גחון", וע"פ הספרים שלנו אינו מדוייק.] ; when an enlarged or smaller letter is written the way the letter is normally written, or when it does not have certain dots which are customarily written above certain letters. If other mistakes were found, such as if there is insufficient spacing between two words or if the letters are not written correctly, a Rav should be consulted[3] הכללים בזה:

א- צריך שלא יגע אות בחבירתה, אפי' במקצת, ואפי' באחד מן התגים. ואם נוגע, צריך להוציא ספר אחרת (מ"ב לב, יב, דלדעת ירושלמי כל הנוגע הוי כאילו ניטל, ולכן כ' מאירי שאם נגע רק בתג שלו או שהוא אות עב כשיעור דאפי' אם ניטל מה שנוגע הוי כשר, הוי כשר, ולדעת רמב"ם כל הנוגע פסול, ולכן פסול, וכ' מג"א להחמיר, אבל ביאה"ל כ' שאם נגע תג של אות בתג של אות שאצלה, יש להחמיר רק בדאפשר).

ב- צריך שיהיה צורת כל אות גולם אחד (חוץ מן ה או ק). ואם יש אפי' הפסק דק, פסול. אבל אם ההפסק הוי דק מן הדק שאין נראה אלא כנגד השמש, כשר (ביאה"ל לב, כה, ד"ה אות). ואפי' נעשה ההפסק ע"י שקפץ הדיו מהקלף ונשאר רק רושם אדמומית מהחלודה של הדיו, פסול (ביאה"ל לב, טז, ד"ה ואם)

ג- צריך כל אות להיות נכתב בהיקף גויל. אבל אם היה נכתב בהיקף גויל ואח"כ נסדקה הקלף באופן שהאות עדיין שלם אלא שאינו מוקף גויל (לב, טז, ומ"ב נט, וביאה"ל שם ד"ה ואח"כ).

ד- צריך שיהא כל צורת אות עליה. ואם נסתפק אם יש בו צורת האות, יעשה שאלת תינוק דלא חכים ולא טיפש אבל זה לא יועיל במקרה שנפסד הדין של האות, כמו שביארתי למטה דינים שמעכבים באותיות, ואין צריך לכסות שאר אותיות.

ה- צריך שיהא בין כל תיבה כמלא אות קטנה, ולא יהא בין אות לאות אלא כחוט השערה. ואם הרחיק ב' אותיות בתיבה עד שנראה כב' תיבות, או הקריב ב' תיבות עד שנראה כאחת, יעשה שאילת תינוק (יו"ד רעד, ד, וש"ך שם).

ו- צריך שלא יגעו ב' חלקי אות במקום שאין אמורים ליגע. ואם י שעל א נגע יותר ממקום דיבוקו, או י מן ש או שאר אות, פסול (מ"ב צורת האותיות, א. וע' פת"ש (אה"ע קכה, ח) מחלקת בזה). אבל אם רק קוצו של י נגע בגג א, כשר, דהא אפי' בלא הקוצה הוי י (ביאה"ל לב ,יח, ד"ה או, וע"ש כ' פמ"ג דעכ"פ בעי גרידה [אבל מסתמא יש לסמוך על מג"א ואין להוציא ס"ת אחר]). ואם נגע רגל ה בגופו למעלה בחיבור דק, אם התינוק אמר שהוא ה ולא ח, אין להוציא ס"ת אחר (ביאה"ל לב, יח, ד"ה רגלי).

ז- צריך שיהיו תגים על אותיות שעטנ"ז ג"ץ. ואם לא תייג, כשר (לו, ג). ואם נגעו התגים זה בזה, פסול (מ"ב לו, יג).

ח- צריך שיהיו כל תג נוגע באות. ואם התג משעת כתיבתו לא נגע באות, פסול. אבל אם בשעת כתיבה נגע באות ואח"כ קפץ הדיו ואינו נוגע, י"א דהוי כיתור אות, ופסול, וי"א כשר, ולכתחלה נכון להחמיר (מ"ב לו, יג). [ולכאו' אם יש ספ"ת אחר, יוציאנו.]

 

צורות אותיות:

ב- צריך להיות מרובע מאחוריו, למעלה ולמטה. 

  . 

If a mistake which invalidates the Sefer Torah was found during leining on Shabbos[4] יש להקדים, שכתב רמב"ם ביד החזקה (הל' ספ"ת, י, א) דס"ת פסול ה"ה כחומש ואין קורין בו בציבור. אבל בתשובה (סי' רצד) כ' שיכול לקרות ולברך דאין הברכה תלויה בספר אם כשר אם פסול אלא קריאה עצמה, וכן הוא שיטת התוס' (מגילה ט.), וע' גר"א (קמג, ד) הקשה על התוס'. ובדיעבד, סומכים על דברי התשובה, אע"פ שלכתחלה אין קורין בספ"ת פסול, כמ"ש ביד החזקה.

ויש בזה ד' שיטות (וכתבנו כדעה ג):

א. ר"י בירב, שו"ע, וט"ז- מפסיקין לקרות מיד, אין מברכים לאחריה על הפסולה וגם לא לפניה על הכשרה, דכיון שהיה דעתו על קריאת פסוקים אלו, מה לי בספר תורה זה או אחרת.

ב. מרדכי, מג"א, ערוה"ש- אם כבר קרא ג' פסוקים, ואינו בב' פסוקים סמוך לפרשה, מפסיקים מיד. ואם לאו, קוראים עד שיכולים להפסיק, ואז מפסיקים. ומברכים ברכה לאחריה וגם ברכה לפניה.

ג. רמ"א, ש"ך, ולבוש, ומ"ב- כעין פשרה בין המרדכי ומהר"י בירב. אם כבר קרא ג' פסוקים ואינו בב' פסוקים סמוך לפרשה, מפסיק מיד, ומברך ברכה לאחריה ולפניה. ואם לאו, יקרא עד שיכול להפסיק, ואינו מברך שום ברכה, ומתחיל ממקום שפסק בכשירה.

ד. רא"ש, רוב ראשונים, וגר"א- מפסיק מיד, ואינו מברך לאחריה, אבל מברך לפניה. (ויש בזה חילוקי דעות אם מתחיל מתחילת הסדרה, מתחילת העלייה, או ממקום שפסק.) and the baal koreh has only leined one or two pesukim of that aliya, or three pesukim have been read but there are less than three pesukim from there until the beginning or end of the parsha, he should continue leining (reciting the correct word by heart) until he is at a place where he is able to stop. At that point, another Sefer should be taken out without reciting any brachos, and he should continue leining from the place the mistake was found.

If three Pesukim have already been read and the baal koreh is at a place he is able to stop, the oleh should recite the concluding bracha, and another Sefer Torah should be taken out. Another bracha should be recited before leining, and leining should be continued from where it was left off[5] כל זה ע"פ מ"ב (קמג, יג) בדעת רמ"א, והמ"ב (?) כ' דכן יש לנהוג למעשה. .

If a mistake is found on any day other than Shabbos, the same rules apply, except if the mistake was found during the final aliya. Since no aliyos may be added, the new Sefer is taken out to continue leining without reciting any brachos, regardless where the mistake was found[6] מ"ב ? .

If there is no other sefer available, the baal koreh should continue leining until the end of the parsha, and the oleh should stand there reading together with the baal koreh. At each new aliya, a new oleh should stand beside the baal koreh and the first oleh, without saying a bracha, and both the first and the new oleh should read together with the baal koreh. At the end, the first oleh should recite the final brachos[7] מ"ב קמג,כט .

If the only sefer to lein from has a mistake, and the leining is from the same Chumash that has the mistake, one should not lein, but if it is from a different Chumash, one may lein and recite the brachos[8] רמ"א קמג,ד .

If one forgot which sefer torah has the mistake (but the mistake is definitely in the Chumash they need to read from), one may not lein from any of them.[9] פתחי תשובה מתיר לקרות, וערוה"ש אוסר

If a mistake was found after leining the entire parsha, but before leining maftir, maftir is not read, as one should not take out another Sefer just to read Maftir (and the pesukim of Maftir were already read in Shevi’i[10] מ"ב קמג,כג. ואם נמצא טעות באמצע שביעי, לדעת מג"א יגמור הקריאה בספר הפסול, ושאר אחרונים חולקים עליו וסוברין דאין חילוק בין שביעי ושאר עליות (מ"ב שם) ).