Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Bishul

ShabbosHalachos of Kibus

Cleaning or laundering in any of the following manners is forbidden[1] ע' סי' שב, ורמב"ם (שבת ט, יא) :

A)    Wetting a garment

B)    Squeezing out liquid from a garment

C)   Shaking out liquid from a garment

D)   Removing dust by brushing or rubbing

E)    Removing a stain by scrubbing or scratching

These prohibitions apply to all absorbent materials, such as cotton, wool, polyester, and carpeting. Prohibitions B) and E) may apply to non-absorbent materials, such as leather or plastic, as will be explained later.

A. Wetting a Fabric

It is assur to wet any garment with the intention of cleaning it, regardless of the type of liquid used[2] ע' מ"ב (שב, לט) . When one does not intend to clean the garment, one is forbidden to wet any garment made of absorbent material[3] ודלא כמהר"ם מרוטנברג (הו"ד טור סי' שב) דלא אמרינן שרייתו זהו כבוסו אלא בבגד פשתן unless it is clean (meaning, it does not have any physical stains on it[4] אם תינוק השתין על הבגד, מותר ליטול ידיו ולנגבם בבגד כיון שאין מי רגלים מאוס כל כך (ודלא כר"י שאסר לנגב בו ידיו, כיון שמתכוין ללבן, וע' ב"י), אבל אסור ליטול ידיו על גבי הבגד (רמ"א שב,י) דכיון שהמים אין בהם לכלוך הוו חזי לכיבוס. ואם יש צואה על בגדו אסור להעבירו ע"י ניגוב ידיו (מ"ב סקנ"ג). , even though it may be “dirty” from regular wear[5] מ"ב שב,לט ) and one wets it in a way which causes it to become dirtier[6] רמ"א שב,ט ומ"ב שם. יש מחלקת מתי מותר לשפוך מים על בגד [והוא תלוי בההסבר למה מותר לנדה שאין לה בגדים לטבול בבגדיה], לדעה א' מותר לשפוך מים על בגד נקי כיון שכשאין שם לכלוך לא מיקרי כבוס אלא בכביסה ממש או בסחיטה (אבל אם מכוון לכבסו, אסור לשפוך אפי' קצת מים, כ"כ מ"ב סקמ"ו), ולדעה ב' אפי' אין בו שום לכלוך אסור אא"כ הוא דרך לכלוך, כמו לנגבן במפה, ולדעה ג' אפי' דרך לכלוך אסור לשפוך עליהם מים מרובים כיון שבזה אפי' בדרך לכלוך הוי כיבוס. ורמ"א כתב בגד שאין עליו לכלוך מותר לתת עליו מים מועטים ולא מרובים שמא יסחוט, ויש אוסרים בכל ענין, וכ' בסע' י' דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בדרך לכלוך, ומ"ב (סקמ"ח ו-נ"ה) משמע שיש להחמיר כב' הדעות הראשונות. (such as wiping one’s hands on it or wetting it with fruit juice[7] ואם יש טיט על הבגד ורוצה לכבסו במי פירות, אע"פ שהם מלכלכים אותו, הוי אסור כיון שמכבסו מן הטיט (מש"ז שכ,יב). ). However, even in these conditions one may not thoroughly wet any garment which he would normally not want to get wet, because he may come to squeeze it out[8] רמ"א שא,מו, ועמ"ש רמ"א לקמן (שב,ט) .

For example, if a little water spilled on a table, one may not wipe it up with a stained shirt, but may use a clean shirt or towel. However, if a lot of water spilled, he may not wipe it up with a shirt[9] מ"ב שב,נא but may use a towel, because even if part of the towel is wet, he will not feel the need to squeeze it out (as it is still usable when partially wet)[10] מ"ב שב,נט .

If the entire towel would become too wet to use afterwards, one may not use a towel (as it would be forbidden to move; see later), but paper towels may be used because they are disposable and one would not squeeze them out to reuse them[11] ע' שש"כ (מהדו"ח כג, ז) ובהערות שם, ואג"מ (או"ח ב, ע) . However, when handling paper towels which are very wet, one should be careful not to squeeze them. One may also use a shmatte which is used for mopping, even if it will become very wet, as we are not concerned that one will squeeze it out since it is usually wet[12] ע' מ"ב שא, קעב, דהוי דבר שאין מקפיד עליו. אבל מטלית המיוחד לנגב בו נוזלים, כ' בשש"כ (שם) אסור לנגבם, שמא יסחוט את המטלית. .

If smelly or staining liquid spilled, one may use any fabric to wipe it up, because the liquid does not make the garment cleaner and therefore one would not squeeze it out with the intention of cleaning it[13] כמ"ש מ"ב (שיט,לט) דמותר לסנן יין בסודר משום דלא יבוא לסוחטו.

וע' זכור ושמור (פאלק) העיר למה לא כ' דאסור משום בטול כלי מהיכנו, דהא אסור ליתן כרים לתוך אמת המים כדי שהבהמה ילך עליהם, משום בטכמ"ה. [ונלע"ד יש לחלק, דבאמת המים מסתמא דעתו להשאירם שם ויהיה רטוב לזמן מרובה, דאין יכולת להגביה הכרים מן האמה בקל, משא"כ בציור המ"ב דבמהרה ייבש ויהיה חזי להשתמש בו, ומסתמא ה"ה כשרוצה לנקות איזה משקה, דלא ישאר רטוב לזמן מרובה. ועוד יש לתרץ, דכל האיסור של בטכמ"ה הוא דנראה כבונה או כסותר, דהיינו דנראה כאילו השתנה הכלי מדבר הראוי לשימוש ונעשה דבר מחובר לקרקע, אבל איסור זה שייך רק כשהוא נותן הכלי באיזה מקום והשימוש נעשה ממילא, אבל בכה"ג שההשתמשות בידים עצמו הוא עושהו דלא חזי לשימוש, י"ל דמיחזי כהשתמשות ולא כביטול, ולכן מותר.]

אבל בחלק קטן מן הבגד, כדי נתינת פיו, מותר. אבל לא בבגדו, אפי' חלק קטן ממנו, דכיון שמצטער במלבושו, אפשר יבוא לסחטו (מ"ב שיט, ס).
. For example, if grape juice spilled, one may use a shirt to soak it up. However, it is preferable to use paper towels to wipe up colored liquids[14] כיון שאין הדרך לצבוע דבר כזה שהוא חד-פעמי. , because according to some opinions using a garment is a violation of Dyeing[15] ע' מ"ב (שכ,נט) משמע שאע"פ שהוא דרך לכלוך, יש ליזהר היכא דאפשר .

When wiping up spills on a tablecloth, one must be careful to only soak up the liquid on the surface and not squeeze out any liquid which is absorbed[16] ע' מ"ב (שכ,נה). ויש לחוש לזה בין במים ובין במשקים הצובעים. ואע"פ שלבסוף זורק לאיבוד, בשעת הסחיטה אינו הולך לאיבוד ולכן הוי תולדה דדש, וע' ביה"ל (שכ,יח ד"ה טוב) .

B. Squeezing out liquid

One may not squeeze out liquid from an item with the intention of causing it to become cleaner[17] רמב"ם (שבת ט,יא) כ' שהסחיטה מצרכי כיבוס היא כמו שההגסה מצרכי בישול. . Accordingly, one may not wipe a dry surface using a wet sponge[18] משמעות שכ,יז שאוסר לקנח בספוג דפסיק רישיה שיסחוט (ע' מ"ב וגר"א שם). ואם אחז בו וסחט, אם הבגד מלא מים אסור מדאורייתא משום ליבון, ואם שאר משקים אסור מדרבנן משום מפרק כיון שאין צריך למשקים היוצאים or towel, as this will cause liquid to squeeze out. A plastic mesh dish scrubber, which has tightly packed fibers, may not be used, because the liquid which is absorbed in the fibers is squeezed out while scrubbing.

One may not squeeze water out of his or her hair. If leather became wet, one may pat it lightly to dry it, but may not squeeze out its liquid[19] ע"פ רמב"ם (ט,יא) שכתב דאין סחיטה בשיער ועור מדאורייתא, וע' ביא"ה (שב,ט ד"ה אסור) מסביר כיון שאין סחיטה אלא בדבר שהוא רך ביותר . One may use a towel to dry dishes, and need not be concerned about squeezing out water while doing so[20] מ"ב שב,נט. ודלא כשו"ע כ' אסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין משום דאתי לידי סחיטה .

C. Shaking out liquid

 It is forbidden to shake out liquid from a garment except under specific conditions. Chazal established that the items which are most stringent in this regard are new, black garments because people are the most concerned with their appearance. Therefore, if a little rain[21] אבל שלג שלא נמס מותר לנער בכל גוונא (ביה”ל ר"ס שב) fell on a hat or garment, it may be shaken off, unless the garment is both black and new[22] שב,א , or if one would not wear it as is[23] ביה”ל (שב,א ד"ה עליה) כ' בלשון "אפשר" .

If a lot of rain fell on it, it may be shaken off unless the garment is new[24] רמ"א שב,א, כיון שאדם מקפיד על מימיו or would not be worn as is[25] עמ"ש לעיל . However, one must be careful not to shake it vigorously, as that may cause some liquid to squeeze out[26] מ"ב שב,ד .

D. Brushing off dust

If a garment is dusty or has dirt or chalk embedded in it, it may be brushed off, unless the owner would not wear it “as is” or the garment is black and new[27] רמ"א שב,א (כ' טוב לחוש), ע"פ מ"ב . Crumbs or other food particles that remain above the surface of the material may be brushed off in any case[28] ע"פ מ"ב (שב,ז) בדברי רמ"א . The custom is not to use a clothes brush to brush clothing or hats[29] ביה”ל שב,א (ד"ה ועיין) . A carpet with dirt embedded in its fibers to the point that it is considered dirty, may not be swept. However, one may sweep off items which resting on it, such as confetti or grass. If one’s shoe is dusty, he may rub it with his hand or a dry cloth to remove the dust[30] כן משמע בשו"ע (שכז, ד), דלא אסר אלא בשמן .

E. Rubbing off stains

If food or mud got stuck on an absorbent material and it is absorbed into the fibers of the cloth, one may not rub the stain[31] מ"ב כ' שהוא יותר חמור מהציור הקודמת, דכיון שאין שום ממשות של טיט הרי כונתו רק ללבנו ויש בזה חשש ליבון דאורייתא, ולט"ז יותר קל מהציור הקודמת, כיון שאין בו חשש טוחן. . While it is moist, one may use a fingernail or a blunt[32] ב"י כ' אפשר אפי' בחודו של סכין (מ"ב סקל"ד) object to scrape off the layer which is above the surface of the fabric[33] שב,ז ומ"ב. . One may not hold a different part of the fabric and rub it against itself[34] שב,ז, ומשמע בביה"ל (שב,ז ד"ה הוי) שלא ישפשפו עד שמסיר הכתם לגמרי . If it already dry, and there is a physical layer of mud or food on the surface of the garment, it may not be removed, because the mud may break into small pieces, a violation of Grinding[35] שב,ז בשם יש מפרשים. וע' רע"א משמע שיש להתיר מטעם שאין טוחן אחר טוחן, דמתחלה קודם שיבש היה מפורר, ורק ע"י התייבשות נעשה גוש אחד .

If mud got stuck on a non-absorbent material, such as a leather shoe, one may not scrape it off with a knife or his fingernail[36] שב,ח , but he may scrape it against a wall or any blunt, wide surface[37] מ"ב שב,כו, וע' ט"ז שאין לקנח בברזל שהוא חד למעלה שיש בכניסה לבית הכנסת, ומג"א מחמיר אפי' בברזל שהוא עב למעלה ולא התיר אלא בקורה או בכותל. וע' ב"ח (סק"ג) שאסור לקנח בקורה, ומותר לגרד מנעלים אם אינו עושה בכח . Preferably, one should not rub it against the ground[38] שב,ו. וכן משמע במ"ב לדינא. וי"א שאסור אפי' בכותל (דעה ב' בשו"ע) וי"א דמותר אפי' בקרקע (רמ"א, וכ"כ ט"ז לדינא). והטעם לאסור בכותל, כיון דהוי מוסיף על הבנין, והחולקים סוברים שהוא בנין גרוע. והטעם לאסור בקרקע, דילמא יקנח במקום גומא, והחולקים סוברים דלא חיישינן לזה. . One may pour water on it and rub it lightly with one’s hand, but may not rub it against the other shoe[39] מ"ב שב,מא. וע' שו"ע משמע דרק אסור לכבסו בשפשוף צדו זה על צדו זה, אבל סתם כיבוס [ר"ל שרייה בתוך מים] מותר, ומ"ב חלק עליו וכ' בשם כמה אחרונים שאף זה אסור, ומותר רק ליתן עליו מים.

ומה שכתבתי להקל לשפשף בידו קצת, כן משמע באג"מ המובא בסמוך.
. If food became stuck on a plastic tablecloth, one may pour water on it[40] אג"מ (יו"ד ב,עו) and rub it lightly to clean it.

F. Additional Prohibitions

It is permitted to fold a garment if one does not fold it on its creases. Otherwise, it should be avoided[41] יש ד' תנאים להתיר קיפול (שב,ג). שהבגד לבן, והוא חדש, ומקפלו אדם אחד בלי סיוע של אדם אחר או סיוע הספסל, ושמקפלו לצורך היום. {ועערה"ש שהרבה אנשים מקילים בזה, ויישב המנהג ע"פ הכלבו}. וע' קצה"ש (קיז, ב) דאנשי מעשה מחמירים שלא לקפלו אפי' לא על קמטיו. .

On Shabbos[42] אבל אם שטחן מערב שבת, אין צריך לסלקן (ב"י ד"ה כתב הרשב"א) , one may not hang clothing to dry, regardless of how it became wet, as people may think it was washed on Shabbos[43] שא,מה. ואפי' בחדרי חדרים אסור. עמג"א בשם שלטי גבורים, שהשו"ע סותר עצמו, שבסי' ש"ה פסק שבהמה מטיילת בזוג בחצר אבל לא ברה"ר, אלמא שמשום מראית עין אסור רק ברה"ר. ותי', שבמקום שיחשדוהו על איסור דאורייתא, אסור אפי' בחדרי חדרים, וע' רע"א שם. . However, if the garment is a type which becomes wet during normal use, such as a towel or raincoat, one may hang it to dry[44] מ"ב שא,קסד לענין בגדים שמלפפים תינוקות, שהכל יודעים שדרך התינוקות להשתין .

One may not place wet garments in a place where they will become hot, as this “cooks” the absorbed liquid[45] שא, ? .

One may not move wet clothing, towels or tablecloths on Shabbos, because he may come to squeeze them out. However, if it is dry enough to be (at least partially) usable or it does not have enough liquid that one could squeeze it out, it may be moved, because one would not squeeze out the water[46] רמ"א (שא,מו) ומ"ב שם. ומה שהתיר במ"ב במטלניות כיון שהם שרויים תמיד במים, נראה שהוא שייך לדבר שמנגבים בו הרצפות. ומ"ב (שב, נט) משמע דכל זמן שאפי' מקצתו ראוי לשימוש, אין לחוש שמא יסחוט. . Two people may pick up wet items together and move them[47] מג"א שא,נח .

After washing his hands, one should preferably shake off excess water before drying them[48] שב,י. ותלוי במחלקת הנ"ל, ורמ"א כ' יש שכתבו שאין לחוש לזה (דרק חשש לדעה ב' ולא לדעה ג'), ומג"א כ' מדינא שרי .

It is permitted to wash one’s hands while wearing a plastic Band-Aid. However, when wearing a cloth bandage, care must be taken to avoid wetting it.

One is not permitted to wash or clean windows, countertops or other hard surfaces so they will be clean for use after Shabbos. However, it is permitted to clean them so they will look nice on Shabbos, and one may even use cleaning agents such as Windex or Fantastik[49] מ"ב (שכג, לח) ושעה"צ (שם), דמג"א כ' בשם מהרי"ל (מנהגים שבת או' כז) שאין להצהיר הזכוכית בשבולת שועל, אבל דוחק לומר שמחלק בין לנקות דמותר ולהצהיר דאסור, ובחמד משה פי' דמיירי שלא לצורך השבת, ובאמת גם לנקות אסור, עכת"ד. [וגם, המעיין במהרי"ל יראה מהמשך דבריו דמיירי באיסור הכנה, וגם כ' שם להדיא דלהצהירו מותר.] וכן נראה דעת ערה"ש (ס"ק יב) דמותר, אבל בחיי"א (ח"א, מד, יא) אוסר משום טירחא יתירה. .

 


[1] ע' סי' שב, ורמב"ם (שבת ט, יא)

[2] ע' מ"ב (שב, לט)

[3] ודלא כמהר"ם מרוטנברג (הו"ד טור סי' שב) דלא אמרינן שרייתו זהו כבוסו אלא בבגד פשתן

[4] אם תינוק השתין על הבגד, מותר ליטול ידיו ולנגבם בבגד כיון שאין מי רגלים מאוס כל כך (ודלא כר"י שאסר לנגב בו ידיו, כיון שמתכוין ללבן, וע' ב"י), אבל אסור ליטול ידיו על גבי הבגד (רמ"א שב,י) דכיון שהמים אין בהם לכלוך הוו חזי לכיבוס. ואם יש צואה על בגדו אסור להעבירו ע"י ניגוב ידיו (מ"ב סקנ"ג).

[5] מ"ב שב,לט

[6] רמ"א שב,ט ומ"ב שם. יש מחלקת מתי מותר לשפוך מים על בגד [והוא תלוי בההסבר למה מותר לנדה שאין לה בגדים לטבול בבגדיה], לדעה א' מותר לשפוך מים על בגד נקי כיון שכשאין שם לכלוך לא מיקרי כבוס אלא בכביסה ממש או בסחיטה (אבל אם מכוון לכבסו, אסור לשפוך אפי' קצת מים, כ"כ מ"ב סקמ"ו), ולדעה ב' אפי' אין בו שום לכלוך אסור אא"כ הוא דרך לכלוך, כמו לנגבן במפה, ולדעה ג' אפי' דרך לכלוך אסור לשפוך עליהם מים מרובים כיון שבזה אפי' בדרך לכלוך הוי כיבוס. ורמ"א כתב בגד שאין עליו לכלוך מותר לתת עליו מים מועטים ולא מרובים שמא יסחוט, ויש אוסרים בכל ענין, וכ' בסע' י' דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בדרך לכלוך, ומ"ב (סקמ"ח ו-נ"ה) משמע שיש להחמיר כב' הדעות הראשונות.

[7] ואם יש טיט על הבגד ורוצה לכבסו במי פירות, אע"פ שהם מלכלכים אותו, הוי אסור כיון שמכבסו מן הטיט (מש"ז שכ,יב).

[8] רמ"א שא,מו, ועמ"ש רמ"א לקמן (שב,ט)

[9] מ"ב שב,נא

[10] מ"ב שב,נט

[11] ע' שש"כ (מהדו"ח כג, ז) ובהערות שם, ואג"מ (או"ח ב, ע)

[12] ע' מ"ב שא, קעב, דהוי דבר שאין מקפיד עליו. אבל מטלית המיוחד לנגב בו נוזלים, כ' בשש"כ (שם) אסור לנגבם, שמא יסחוט את המטלית.

[13] כמ"ש מ"ב (שיט,לט) דמותר לסנן יין בסודר משום דלא יבוא לסוחטו.

וע' זכור ושמור (פאלק) העיר למה לא כ' דאסור משום בטול כלי מהיכנו, דהא אסור ליתן כרים לתוך אמת המים כדי שהבהמה ילך עליהם, משום בטכמ"ה. [ונלע"ד יש לחלק, דבאמת המים מסתמא דעתו להשאירם שם ויהיה רטוב לזמן מרובה, דאין יכולת להגביה הכרים מן האמה בקל, משא"כ בציור המ"ב דבמהרה ייבש ויהיה חזי להשתמש בו, ומסתמא ה"ה כשרוצה לנקות איזה משקה, דלא ישאר רטוב לזמן מרובה. ועוד יש לתרץ, דכל האיסור של בטכמ"ה הוא דנראה כבונה או כסותר, דהיינו דנראה כאילו השתנה הכלי מדבר הראוי לשימוש ונעשה דבר מחובר לקרקע, אבל איסור זה שייך רק כשהוא נותן הכלי באיזה מקום והשימוש נעשה ממילא, אבל בכה"ג שההשתמשות בידים עצמו הוא עושהו דלא חזי לשימוש, י"ל דמיחזי כהשתמשות ולא כביטול, ולכן מותר.]

אבל בחלק קטן מן הבגד, כדי נתינת פיו, מותר. אבל לא בבגדו, אפי' חלק קטן ממנו, דכיון שמצטער במלבושו, אפשר יבוא לסחטו (מ"ב שיט, ס).

[14] כיון שאין הדרך לצבוע דבר כזה שהוא חד-פעמי.

[15] ע' מ"ב (שכ,נט) משמע שאע"פ שהוא דרך לכלוך, יש ליזהר היכא דאפשר

[16] ע' מ"ב (שכ,נה). ויש לחוש לזה בין במים ובין במשקים הצובעים. ואע"פ שלבסוף זורק לאיבוד, בשעת הסחיטה אינו הולך לאיבוד ולכן הוי תולדה דדש, וע' ביה"ל (שכ,יח ד"ה טוב)

[17] רמב"ם (שבת ט,יא) כ' שהסחיטה מצרכי כיבוס היא כמו שההגסה מצרכי בישול.

[18] משמעות שכ,יז שאוסר לקנח בספוג דפסיק רישיה שיסחוט (ע' מ"ב וגר"א שם). ואם אחז בו וסחט, אם הבגד מלא מים אסור מדאורייתא משום ליבון, ואם שאר משקים אסור מדרבנן משום מפרק כיון שאין צריך למשקים היוצאים

[19] ע"פ רמב"ם (ט,יא) שכתב דאין סחיטה בשיער ועור מדאורייתא, וע' ביא"ה (שב,ט ד"ה אסור) מסביר כיון שאין סחיטה אלא בדבר שהוא רך ביותר

[20] מ"ב שב,נט. ודלא כשו"ע כ' אסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין משום דאתי לידי סחיטה

[21] אבל שלג שלא נמס מותר לנער בכל גוונא (ביה”ל ר"ס שב)

[22] שב,א

[23] ביה”ל (שב,א ד"ה עליה) כ' בלשון "אפשר"

[24] רמ"א שב,א, כיון שאדם מקפיד על מימיו

[25] עמ"ש לעיל

[26] מ"ב שב,ד

[27] רמ"א שב,א (כ' טוב לחוש), ע"פ מ"ב

[28] ע"פ מ"ב (שב,ז) בדברי רמ"א

[29] ביה”ל שב,א (ד"ה ועיין)

[30] כן משמע בשו"ע (שכז, ד), דלא אסר אלא בשמן

[31] מ"ב כ' שהוא יותר חמור מהציור הקודמת, דכיון שאין שום ממשות של טיט הרי כונתו רק ללבנו ויש בזה חשש ליבון דאורייתא, ולט"ז יותר קל מהציור הקודמת, כיון שאין בו חשש טוחן.

[32] ב"י כ' אפשר אפי' בחודו של סכין (מ"ב סקל"ד)

[33] שב,ז ומ"ב.

[34] שב,ז, ומשמע בביה"ל (שב,ז ד"ה הוי) שלא ישפשפו עד שמסיר הכתם לגמרי

[35] שב,ז בשם יש מפרשים. וע' רע"א משמע שיש להתיר מטעם שאין טוחן אחר טוחן, דמתחלה קודם שיבש היה מפורר, ורק ע"י התייבשות נעשה גוש אחד

[36] שב,ח

[37] מ"ב שב,כו, וע' ט"ז שאין לקנח בברזל שהוא חד למעלה שיש בכניסה לבית הכנסת, ומג"א מחמיר אפי' בברזל שהוא עב למעלה ולא התיר אלא בקורה או בכותל. וע' ב"ח (סק"ג) שאסור לקנח בקורה, ומותר לגרד מנעלים אם אינו עושה בכח

[38] שב,ו. וכן משמע במ"ב לדינא. וי"א שאסור אפי' בכותל (דעה ב' בשו"ע) וי"א דמותר אפי' בקרקע (רמ"א, וכ"כ ט"ז לדינא). והטעם לאסור בכותל, כיון דהוי מוסיף על הבנין, והחולקים סוברים שהוא בנין גרוע. והטעם לאסור בקרקע, דילמא יקנח במקום גומא, והחולקים סוברים דלא חיישינן לזה.

[39] מ"ב שב,מא. וע' שו"ע משמע דרק אסור לכבסו בשפשוף צדו זה על צדו זה, אבל סתם כיבוס [ר"ל שרייה בתוך מים] מותר, ומ"ב חלק עליו וכ' בשם כמה אחרונים שאף זה אסור, ומותר רק ליתן עליו מים.

ומה שכתבתי להקל לשפשף בידו קצת, כן משמע באג"מ המובא בסמוך.

[40] אג"מ (יו"ד ב,עו)

[41] יש ד' תנאים להתיר קיפול (שב,ג). שהבגד לבן, והוא חדש, ומקפלו אדם אחד בלי סיוע של אדם אחר או סיוע הספסל, ושמקפלו לצורך היום. {ועערה"ש שהרבה אנשים מקילים בזה, ויישב המנהג ע"פ הכלבו}. וע' קצה"ש (קיז, ב) דאנשי מעשה מחמירים שלא לקפלו אפי' לא על קמטיו.

[42] אבל אם שטחן מערב שבת, אין צריך לסלקן (ב"י ד"ה כתב הרשב"א)

[43] שא,מה. ואפי' בחדרי חדרים אסור. עמג"א בשם שלטי גבורים, שהשו"ע סותר עצמו, שבסי' ש"ה פסק שבהמה מטיילת בזוג בחצר אבל לא ברה"ר, אלמא שמשום מראית עין אסור רק ברה"ר. ותי', שבמקום שיחשדוהו על איסור דאורייתא, אסור אפי' בחדרי חדרים, וע' רע"א שם.

[44] מ"ב שא,קסד לענין בגדים שמלפפים תינוקות, שהכל יודעים שדרך התינוקות להשתין

[45] שא, ?

[46] רמ"א (שא,מו) ומ"ב שם. ומה שהתיר במ"ב במטלניות כיון שהם שרויים תמיד במים, נראה שהוא שייך לדבר שמנגבים בו הרצפות. ומ"ב (שב, נט) משמע דכל זמן שאפי' מקצתו ראוי לשימוש, אין לחוש שמא יסחוט.

[47] מג"א שא,נח

[48] שב,י. ותלוי במחלקת הנ"ל, ורמ"א כ' יש שכתבו שאין לחוש לזה (דרק חשש לדעה ב' ולא לדעה ג'), ומג"א כ' מדינא שרי

[49] מ"ב (שכג, לח) ושעה"צ (שם), דמג"א כ' בשם מהרי"ל (מנהגים שבת או' כז) שאין להצהיר הזכוכית בשבולת שועל, אבל דוחק לומר שמחלק בין לנקות דמותר ולהצהיר דאסור, ובחמד משה פי' דמיירי שלא לצורך השבת, ובאמת גם לנקות אסור, עכת"ד. [וגם, המעיין במהרי"ל יראה מהמשך דבריו דמיירי באיסור הכנה, וגם כ' שם להדיא דלהצהירו מותר.] וכן נראה דעת ערה"ש (ס"ק יב) דמותר, אבל בחיי"א (ח"א, מד, יא) אוסר משום טירחא יתירה.

Next: Tying and Untying
Tying and Untying