ShabbosHalachos of Kibus
Cleaning or laundering in any of the following manners is forbidden[1] ע' סי' שב, ורמב"ם (שבת ט, יא) :
A) Wetting a garment
B) Squeezing out liquid from a garment
C) Shaking out liquid from a garment
D) Removing dust by brushing or rubbing
E) Removing a stain by scrubbing or scratching
These prohibitions apply to all absorbent materials, such as cotton, wool, polyester, and carpeting. Prohibitions B) and E) may apply to non-absorbent materials, such as leather or plastic, as will be explained later.
A. Wetting a Fabric
It is assur to wet any garment with the intention of
cleaning it, regardless of the type of liquid used[2]
ע' מ"ב (שב, לט)
For example, if a little water spilled on a table, one may
not wipe it up with a stained shirt, but may use a clean shirt or towel.
However, if a lot of water spilled, he may not wipe it up with a shirt[9]
מ"ב שב,נא
If the entire towel would become too wet to use afterwards, one may not use a towel (as it would be forbidden to move; see later), but paper towels may be used because they are disposable and one would not squeeze them out to reuse them[11] ע' שש"כ (מהדו"ח כג, ז) ובהערות שם, ואג"מ (או"ח ב, ע) . However, when handling paper towels which are very wet, one should be careful not to squeeze them. One may also use a shmatte which is used for mopping, even if it will become very wet, as we are not concerned that one will squeeze it out since it is usually wet[12] ע' מ"ב שא, קעב, דהוי דבר שאין מקפיד עליו. אבל מטלית המיוחד לנגב בו נוזלים, כ' בשש"כ (שם) אסור לנגבם, שמא יסחוט את המטלית. .
If smelly or staining liquid spilled, one may use any fabric
to wipe it up, because the liquid does not make the garment cleaner and
therefore one would not squeeze it out with the intention of cleaning it[13]
כמ"ש מ"ב (שיט,לט)
דמותר לסנן יין בסודר משום דלא יבוא לסוחטו.
וע' זכור ושמור (פאלק)
העיר למה לא כ' דאסור משום בטול כלי מהיכנו, דהא אסור ליתן כרים לתוך אמת המים כדי
שהבהמה ילך עליהם, משום בטכמ"ה. [ונלע"ד יש לחלק, דבאמת המים מסתמא דעתו
להשאירם שם ויהיה רטוב לזמן מרובה, דאין יכולת להגביה הכרים מן האמה בקל, משא"כ
בציור המ"ב דבמהרה ייבש ויהיה חזי להשתמש בו, ומסתמא ה"ה כשרוצה לנקות
איזה משקה, דלא ישאר רטוב לזמן מרובה. ועוד יש לתרץ, דכל האיסור של בטכמ"ה
הוא דנראה כבונה או כסותר, דהיינו דנראה כאילו השתנה הכלי מדבר הראוי לשימוש ונעשה
דבר מחובר לקרקע, אבל איסור זה שייך רק כשהוא נותן הכלי באיזה מקום והשימוש נעשה
ממילא, אבל בכה"ג שההשתמשות בידים עצמו הוא עושהו דלא חזי לשימוש, י"ל
דמיחזי כהשתמשות ולא כביטול, ולכן מותר.]
אבל בחלק קטן מן הבגד,
כדי נתינת פיו, מותר. אבל לא בבגדו, אפי' חלק קטן ממנו, דכיון שמצטער במלבושו,
אפשר יבוא לסחטו (מ"ב שיט, ס).
When wiping up spills on a tablecloth, one must be careful to
only soak up the liquid on the surface and not squeeze out any liquid which is
absorbed[16]
ע' מ"ב (שכ,נה). ויש לחוש לזה בין במים ובין במשקים הצובעים. ואע"פ
שלבסוף זורק לאיבוד, בשעת הסחיטה אינו הולך לאיבוד ולכן הוי תולדה דדש, וע'
ביה"ל (שכ,יח ד"ה טוב)
B. Squeezing out liquid
One may not squeeze out liquid from an item with the
intention of causing it to become cleaner[17]
רמב"ם (שבת ט,יא)
כ' שהסחיטה מצרכי כיבוס היא כמו שההגסה מצרכי בישול.
One may not squeeze water out of his or her hair. If leather
became wet, one may pat it lightly to dry it, but may not squeeze out its
liquid[19]
ע"פ רמב"ם
(ט,יא) שכתב דאין סחיטה בשיער ועור מדאורייתא, וע' ביא"ה (שב,ט ד"ה
אסור) מסביר כיון שאין סחיטה אלא בדבר שהוא רך ביותר
C. Shaking out liquid
It
is forbidden to shake out liquid from a garment except under specific
conditions. Chazal established that the items which are most stringent in this
regard are new, black garments because people are the most concerned with their
appearance. Therefore, if a little rain[21]
אבל שלג שלא נמס מותר
לנער בכל גוונא (ביה”ל ר"ס שב)
If a lot of rain fell on it, it may be shaken off unless the
garment is new[24]
רמ"א שב,א, כיון
שאדם מקפיד על מימיו
or
would not be worn as is[25]
עמ"ש לעיל
. However,
one must be careful not to shake it vigorously, as that may cause some liquid
to squeeze out[26]
מ"ב שב,ד
D. Brushing off dust
If a garment is dusty or has dirt or chalk embedded in it, it
may be brushed off, unless the owner would not wear it “as is” or the garment
is black and new[27]
רמ"א שב,א (כ' טוב
לחוש), ע"פ מ"ב
E. Rubbing off stains
If food or mud got stuck on an absorbent material and it is
absorbed into the fibers of the cloth, one may not rub the stain[31]
מ"ב כ' שהוא יותר
חמור מהציור הקודמת, דכיון שאין שום ממשות של טיט הרי כונתו רק ללבנו ויש בזה חשש
ליבון דאורייתא, ולט"ז יותר קל מהציור הקודמת, כיון שאין בו חשש טוחן.
If mud got stuck on a non-absorbent material, such as a
leather shoe, one may not scrape it off with a knife or his fingernail[36]
שב,ח
ומה שכתבתי להקל לשפשף
בידו קצת, כן משמע באג"מ המובא בסמוך.
F. Additional Prohibitions
It is permitted to fold a garment if one does not fold it on
its creases. Otherwise, it should be avoided[41]
יש ד' תנאים להתיר
קיפול (שב,ג). שהבגד לבן, והוא חדש, ומקפלו אדם אחד בלי סיוע של אדם אחר או סיוע
הספסל, ושמקפלו לצורך היום. {ועערה"ש שהרבה אנשים מקילים בזה, ויישב המנהג
ע"פ הכלבו}. וע' קצה"ש (קיז, ב) דאנשי מעשה מחמירים שלא לקפלו אפי' לא
על קמטיו.
On Shabbos[42]
אבל אם שטחן מערב שבת,
אין צריך לסלקן (ב"י ד"ה כתב הרשב"א)
One may not place wet garments in a place where they will
become hot, as this “cooks” the absorbed liquid[45]
שא, ?
One may not move wet clothing, towels or tablecloths on
Shabbos, because he may come to squeeze them out. However, if it is dry enough
to be (at least partially) usable or it does not have enough liquid that one
could squeeze it out, it may be moved, because one would not squeeze out the
water[46]
רמ"א (שא,מו)
ומ"ב שם. ומה שהתיר במ"ב במטלניות כיון שהם שרויים תמיד במים, נראה שהוא
שייך לדבר שמנגבים בו הרצפות. ומ"ב (שב, נט) משמע דכל זמן שאפי' מקצתו ראוי
לשימוש, אין לחוש שמא יסחוט.
After washing his hands, one should preferably shake off
excess water before drying them[48]
שב,י. ותלוי במחלקת
הנ"ל, ורמ"א כ' יש שכתבו שאין לחוש לזה (דרק חשש לדעה ב' ולא לדעה ג'),
ומג"א כ' מדינא שרי
It is permitted to wash one’s hands while wearing a plastic Band-Aid. However, when wearing a cloth bandage, care must be taken to avoid wetting it.
One is not permitted to wash or clean windows, countertops or other hard surfaces so they will be clean for use after Shabbos. However, it is permitted to clean them so they will look nice on Shabbos, and one may even use cleaning agents such as Windex or Fantastik[49] מ"ב (שכג, לח) ושעה"צ (שם), דמג"א כ' בשם מהרי"ל (מנהגים שבת או' כז) שאין להצהיר הזכוכית בשבולת שועל, אבל דוחק לומר שמחלק בין לנקות דמותר ולהצהיר דאסור, ובחמד משה פי' דמיירי שלא לצורך השבת, ובאמת גם לנקות אסור, עכת"ד. [וגם, המעיין במהרי"ל יראה מהמשך דבריו דמיירי באיסור הכנה, וגם כ' שם להדיא דלהצהירו מותר.] וכן נראה דעת ערה"ש (ס"ק יב) דמותר, אבל בחיי"א (ח"א, מד, יא) אוסר משום טירחא יתירה. .
[1] ע' סי' שב, ורמב"ם (שבת ט, יא)
[2] ע' מ"ב (שב, לט)
[3] ודלא כמהר"ם
מרוטנברג (הו"ד טור סי' שב) דלא אמרינן שרייתו זהו כבוסו אלא בבגד פשתן
[4] אם תינוק השתין על הבגד,
מותר ליטול ידיו ולנגבם בבגד כיון שאין מי רגלים מאוס כל כך (ודלא כר"י שאסר
לנגב בו ידיו, כיון שמתכוין ללבן, וע' ב"י), אבל אסור ליטול ידיו על גבי הבגד
(רמ"א שב,י) דכיון שהמים אין בהם לכלוך הוו חזי לכיבוס. ואם יש צואה על בגדו
אסור להעבירו ע"י ניגוב ידיו (מ"ב סקנ"ג).
[5] מ"ב שב,לט
[6] רמ"א שב,ט
ומ"ב שם. יש מחלקת מתי מותר לשפוך מים על בגד [והוא תלוי בההסבר למה מותר
לנדה שאין לה בגדים לטבול בבגדיה], לדעה א' מותר לשפוך מים על בגד נקי כיון שכשאין
שם לכלוך לא מיקרי כבוס אלא בכביסה ממש או בסחיטה (אבל אם מכוון לכבסו, אסור לשפוך
אפי' קצת מים, כ"כ מ"ב סקמ"ו), ולדעה ב' אפי' אין בו שום לכלוך
אסור אא"כ הוא דרך לכלוך, כמו לנגבן במפה, ולדעה ג' אפי' דרך לכלוך אסור
לשפוך עליהם מים מרובים כיון שבזה אפי' בדרך לכלוך הוי כיבוס. ורמ"א כתב בגד
שאין עליו לכלוך מותר לתת עליו מים מועטים ולא מרובים שמא יסחוט, ויש אוסרים בכל
ענין, וכ' בסע' י' דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בדרך לכלוך, ומ"ב
(סקמ"ח ו-נ"ה) משמע שיש להחמיר כב' הדעות הראשונות.
[7] ואם יש טיט על הבגד ורוצה לכבסו במי פירות, אע"פ שהם מלכלכים אותו, הוי אסור כיון שמכבסו מן הטיט (מש"ז שכ,יב).
[8] רמ"א שא,מו,
ועמ"ש רמ"א לקמן (שב,ט)
[9] מ"ב שב,נא
[10] מ"ב שב,נט
[11] ע' שש"כ (מהדו"ח כג, ז) ובהערות שם, ואג"מ (או"ח ב, ע)
[12] ע' מ"ב שא, קעב, דהוי דבר שאין מקפיד עליו. אבל מטלית המיוחד לנגב בו נוזלים, כ' בשש"כ (שם) אסור לנגבם, שמא יסחוט את המטלית.
[13] כמ"ש מ"ב (שיט,לט)
דמותר לסנן יין בסודר משום דלא יבוא לסוחטו.
וע' זכור ושמור (פאלק)
העיר למה לא כ' דאסור משום בטול כלי מהיכנו, דהא אסור ליתן כרים לתוך אמת המים כדי
שהבהמה ילך עליהם, משום בטכמ"ה. [ונלע"ד יש לחלק, דבאמת המים מסתמא דעתו
להשאירם שם ויהיה רטוב לזמן מרובה, דאין יכולת להגביה הכרים מן האמה בקל, משא"כ
בציור המ"ב דבמהרה ייבש ויהיה חזי להשתמש בו, ומסתמא ה"ה כשרוצה לנקות
איזה משקה, דלא ישאר רטוב לזמן מרובה. ועוד יש לתרץ, דכל האיסור של בטכמ"ה
הוא דנראה כבונה או כסותר, דהיינו דנראה כאילו השתנה הכלי מדבר הראוי לשימוש ונעשה
דבר מחובר לקרקע, אבל איסור זה שייך רק כשהוא נותן הכלי באיזה מקום והשימוש נעשה
ממילא, אבל בכה"ג שההשתמשות בידים עצמו הוא עושהו דלא חזי לשימוש, י"ל
דמיחזי כהשתמשות ולא כביטול, ולכן מותר.]
אבל בחלק קטן מן הבגד,
כדי נתינת פיו, מותר. אבל לא בבגדו, אפי' חלק קטן ממנו, דכיון שמצטער במלבושו,
אפשר יבוא לסחטו (מ"ב שיט, ס).
[14] כיון שאין הדרך לצבוע דבר כזה שהוא חד-פעמי.
[15] ע' מ"ב (שכ,נט)
משמע שאע"פ שהוא דרך לכלוך, יש ליזהר היכא דאפשר
[16]
ע' מ"ב (שכ,נה). ויש לחוש לזה בין במים ובין במשקים הצובעים. ואע"פ
שלבסוף זורק לאיבוד, בשעת הסחיטה אינו הולך לאיבוד ולכן הוי תולדה דדש, וע'
ביה"ל (שכ,יח ד"ה טוב)
[17] רמב"ם (שבת ט,יא)
כ' שהסחיטה מצרכי כיבוס היא כמו שההגסה מצרכי בישול.
[18] משמעות שכ,יז שאוסר
לקנח בספוג דפסיק רישיה שיסחוט (ע' מ"ב וגר"א שם). ואם אחז בו וסחט, אם
הבגד מלא מים אסור מדאורייתא משום ליבון, ואם שאר משקים אסור מדרבנן משום מפרק
כיון שאין צריך למשקים היוצאים
[19] ע"פ רמב"ם
(ט,יא) שכתב דאין סחיטה בשיער ועור מדאורייתא, וע' ביא"ה (שב,ט ד"ה
אסור) מסביר כיון שאין סחיטה אלא בדבר שהוא רך ביותר
[20] מ"ב שב,נט. ודלא כשו"ע כ' אסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין משום דאתי לידי סחיטה
[21] אבל שלג שלא נמס מותר
לנער בכל גוונא (ביה”ל ר"ס שב)
[22] שב,א
[23] ביה”ל (שב,א ד"ה
עליה) כ' בלשון "אפשר"
[24] רמ"א שב,א, כיון שאדם מקפיד על מימיו
[25] עמ"ש לעיל
[26] מ"ב שב,ד
[27] רמ"א שב,א (כ' טוב
לחוש), ע"פ מ"ב
[28] ע"פ מ"ב
(שב,ז) בדברי רמ"א
[29] ביה”ל שב,א (ד"ה
ועיין)
[30] כן משמע בשו"ע (שכז, ד), דלא אסר אלא בשמן
[31] מ"ב כ' שהוא יותר
חמור מהציור הקודמת, דכיון שאין שום ממשות של טיט הרי כונתו רק ללבנו ויש בזה חשש
ליבון דאורייתא, ולט"ז יותר קל מהציור הקודמת, כיון שאין בו חשש טוחן.
[32] ב"י כ' אפשר אפי'
בחודו של סכין (מ"ב סקל"ד)
[33] שב,ז ומ"ב.
[34] שב,ז, ומשמע
בביה"ל (שב,ז ד"ה הוי) שלא ישפשפו עד שמסיר הכתם לגמרי
[35] שב,ז בשם יש מפרשים. וע'
רע"א משמע שיש להתיר מטעם שאין טוחן אחר טוחן, דמתחלה קודם שיבש היה מפורר,
ורק ע"י התייבשות נעשה גוש אחד
[36] שב,ח
[37] מ"ב שב,כו, וע'
ט"ז שאין לקנח בברזל שהוא חד למעלה שיש בכניסה לבית הכנסת, ומג"א מחמיר
אפי' בברזל שהוא עב למעלה ולא התיר אלא בקורה או בכותל. וע' ב"ח (סק"ג)
שאסור לקנח בקורה, ומותר לגרד מנעלים אם אינו עושה בכח
[38] שב,ו. וכן משמע
במ"ב לדינא. וי"א שאסור אפי' בכותל (דעה ב' בשו"ע) וי"א דמותר
אפי' בקרקע (רמ"א, וכ"כ ט"ז לדינא). והטעם לאסור בכותל, כיון דהוי
מוסיף על הבנין, והחולקים סוברים שהוא בנין גרוע. והטעם לאסור בקרקע, דילמא יקנח
במקום גומא, והחולקים סוברים דלא חיישינן לזה.
[39] מ"ב שב,מא. וע'
שו"ע משמע דרק אסור לכבסו בשפשוף צדו זה על צדו זה, אבל סתם כיבוס [ר"ל
שרייה בתוך מים] מותר, ומ"ב חלק עליו וכ' בשם כמה אחרונים שאף זה אסור, ומותר
רק ליתן עליו מים.
ומה שכתבתי להקל לשפשף
בידו קצת, כן משמע באג"מ המובא בסמוך.
[40]
אג"מ (יו"ד ב,עו)
[41] יש ד' תנאים להתיר
קיפול (שב,ג). שהבגד לבן, והוא חדש, ומקפלו אדם אחד בלי סיוע של אדם אחר או סיוע
הספסל, ושמקפלו לצורך היום. {ועערה"ש שהרבה אנשים מקילים בזה, ויישב המנהג
ע"פ הכלבו}. וע' קצה"ש (קיז, ב) דאנשי מעשה מחמירים שלא לקפלו אפי' לא
על קמטיו.
[42] אבל אם שטחן מערב שבת,
אין צריך לסלקן (ב"י ד"ה כתב הרשב"א)
[43] שא,מה. ואפי' בחדרי
חדרים אסור. עמג"א בשם שלטי גבורים, שהשו"ע סותר עצמו, שבסי' ש"ה
פסק שבהמה מטיילת בזוג בחצר אבל לא ברה"ר, אלמא שמשום מראית עין אסור רק ברה"ר.
ותי', שבמקום שיחשדוהו על איסור דאורייתא, אסור אפי' בחדרי חדרים, וע' רע"א
שם.
[44] מ"ב שא,קסד לענין
בגדים שמלפפים תינוקות, שהכל יודעים שדרך התינוקות להשתין
[45] שא, ?
[46] רמ"א (שא,מו)
ומ"ב שם. ומה שהתיר במ"ב במטלניות כיון שהם שרויים תמיד במים, נראה שהוא
שייך לדבר שמנגבים בו הרצפות. ומ"ב (שב, נט) משמע דכל זמן שאפי' מקצתו ראוי
לשימוש, אין לחוש שמא יסחוט.
[47]
מג"א שא,נח
[48] שב,י. ותלוי במחלקת
הנ"ל, ורמ"א כ' יש שכתבו שאין לחוש לזה (דרק חשש לדעה ב' ולא לדעה ג'),
ומג"א כ' מדינא שרי
[49] מ"ב (שכג, לח) ושעה"צ (שם), דמג"א כ' בשם מהרי"ל (מנהגים שבת או' כז) שאין להצהיר הזכוכית בשבולת שועל, אבל דוחק לומר שמחלק בין לנקות דמותר ולהצהיר דאסור, ובחמד משה פי' דמיירי שלא לצורך השבת, ובאמת גם לנקות אסור, עכת"ד. [וגם, המעיין במהרי"ל יראה מהמשך דבריו דמיירי באיסור הכנה, וגם כ' שם להדיא דלהצהירו מותר.] וכן נראה דעת ערה"ש (ס"ק יב) דמותר, אבל בחיי"א (ח"א, מד, יא) אוסר משום טירחא יתירה.