ShabbosHalachos of Bishul
Cooking (bishul) is forbidden on Shabbos[1]
רמב"ם (ט, א)
. Any
action[2]
אפי' במייקראווייו חייב
על בישול דאורייתא (אג"מ או"ח ג,נב)
The following scenarios and prohibitions will be discussed below:
A) Putting food onto a heat source or into food heated by fire (cooking)
B) Returning food after it was taken off a heat source (chazara)
C) Stirring food which was removed from a heat source (hagasa)
D) Placing food near a fire or slightly removed from it (nesina[5]
בדברי הפוסקים הוא נקרא
חזרה כיון שמותר רק בדבר שכבר מבושל כל צרכו
E) Leaving food on the fire before Shabbos (shehiya)
F) Insulating food (hatmana)
A. Cooking and the Rules of Kli rishon
One may not put any uncooked food into a pot on the fire
(i.e., a kli rishon), or into any hot pot (heated by fire or any other
source)[6]
שיח,ג. ובישול באור או
בתולדת האור הוי אסור מדאורייתא וחייב סקילה, וגזרו תולדת החמה אטו תולדת האור.
אבל בחמה עצמו, מותר לבשל. ולא הבאנו זה, כיון שלא כל כך בנמצא שהחמה יהיה כל כך
חם שיתחמם עד שהיד סולדת בו
A pot which was on the fire has the most potential for cooking because it is the hottest. This type of pot is known as a kli rishon, and this status applies even after it is no longer on the fire. Kli sheini refers to a pot which food from a kli rishon was put into, and a pot which food from a kli sheini was put into is known as kli shlishi.
Food or liquid which is hot enough to cause a skin scald, should
be treated as a kli rishon even after it is placed in a kli sheni[7]
מ"ב (שיח, מח)
Hot solid food should be treated like a kli rishon
even after it has been placed in a kli sheini or shlishi[10]
ובדיעבד אם נפל דבר גוש
חם מכלי ראשון לדבר לח, אם הדבר לח כבר היה נתבשל, מותר, כיון שיש לסמוך על היש
מקילין ב-שיח,טו (מ"ב סקע"ח ושעה"צ) [ואם נפל לדבר לח שלא נתבשל,
לכאו' אסור]
If one inserts a ladle into a kli rishon (even off the fire) to take out soup, the ladle has a status of a kli rishon. This means the bowl one pours it into has a status of a kli sheini. Since some Poskim rule that a ladle is a kli sheini, there is a leniency in this scenario; see below.
The following are the guidelines to heating food via contact
with other food which is not currently on the fire: (Kli rishon in the
following paragraphs refers to a pot which has been removed from the fire.
Regarding placing food directly on the fire, see Subchapter D. (Nesina).)
There are five types of food as far as this prohibition:
1) Foods which were previously cooked (not baked or fried)
may be put into a kli rishon which is not on the fire, and one may pour
onto them from a kli rishon[13]
מג"א (שיח,יד) ומ"ב,
דלא כב"ח (סק"ב) כ' שאין ליתן דבר יבש שנתבשל לתוך כלי ראשון
והטעם שהרמ"א מקיל
כשהוא עדיין נאכל מחמת חמימותו, ע' אגלי טל (אופה ז) מסביר משום דבאמת רוב פוסקים
סוברים דאחר שנתבשל כמאב"ד דרוסאי, שוב אין בו איסור בישול דאורייתא אלא
מדרבנן. ומים חמים שנתקררו ונאכלים עדיין מחמת חמימותם הם לא גרע ממאכל יבש שנתבשל
כמאכל בן דרוסאי, ולכן כיון שיש מחלקת אם יש בישול אחר בישול בלח, הרי הוי ספק
דרבנן, ולקולא, אבל אם אינו נאכל מחמת חמימותו הוי ספק דאורייתא כיון דעכשיו הוי
פחות ממאב"ד.
וע' אגלי טל (אופה ט)
מסביר כשמבשל מים הרי נשתנה ב' ענינים למעליותא, שהמים נעשה יותר טוב עי"ז
כמו שידוע לענין רפואה דמים המבושלים טובים יותר, וגם שכשהמים חמים אדם נהנה מהם
יותר. ובשביל טעם א', חייב על בישול המים אע"פ שאין המלאכה מתקיימת דהא לא
ישאר חם אלא זמן קצר, ואם חיוב בישול המים היה רק מטעם ב' לא יתחייב על בישולו כמו
כל מלאכת שבת שאינו מתקיים. ובשביל טעם ב' אסור לבשל מים שכבר נתבשלה ונתקרר.
.
2) “Hard to cook” items may not be placed in a kli rishon
(vessel that was on a heat source) and one may not pour onto them from a kli
rishon. One may put them in a kli sheini (vessel which a kli rishon
poured food into). Chazal established that water and cooked liquids require the
heat of Kli rishon in order to cook and will not cook in a Kli sheni.
A powder which was already cooked and will dissolve into liquid also has this
status, as since it immediately becomes liquid, it is treated as liquid.
Therefore, because we do not know which other items are considered “hard to
cook”, the only[17]
ואין בצלים בכלל זה,
כ"כ ט"ז ומ"ב (שיח,מה ושעה"צ) ודלא כמג"א שמיקל בבצלים
בכל"ש
items one
may put in a kli sheini are water[18]
ואם עירה מים חמים מכלי
ראשון על מים או מי פירות, בדיעבד מותר לשתותו, שיש לסמוך על הרשב"א שעירוי
לח לתוך לח אינו מבשל (ביה”ל שיח,יב ד"ה והוא) [וצ"ע למה לא כתב שיש
לסמוך על דעת רשב"ם שעירוי אינו מבשל]. ואם שפך מעט מעט מים צוננים לתוך כלי
ראשון עד שבסוף לא היה יס"ב, צ"ע אם יש להקל, שלכאו' המים אינו מבשל
ברגע הראשונה (שעה"צ שיח,קיא)
3) Foods which have been baked or pan-fried are considered “already
cooked” according to some opinions. Therefore, one may not place these foods
into a kli rishon[27]
שיח,ה, יש מחמירים בכלי
שני, ויש מקילים, ויש מקילים אפי' בכלי ראשון. ורמ"א כ' נהגו להחמיר לכתחלה
אפי' בכלי שני.
יש להעיר בזה, דלא ברור
מה הגדר של מה דמיקרי "בישול" ומ"ש "אפיה". לדוגמא, לבשל
אורז, מתחלה יש שם הרבה מים, ובגמר בישולו אין שום משקה. ובענין קוגל העשויה
מתפוחי אדמה, יש שם הרבה ביצים ורוטב כשנכנס לתוך התנור, אבל אח"כ בגמר בישולו
אין שום רוטב. [ונראה פשוט דלענין בשר בחלב הקוגל מיקרי בישול ולא אפייה, דלכאו'
אם טפה שם חלב נפלה על הרוטב בצד אחד נראה פשוט שיש לדונו כדבר לח ובליעותו מפעפע
בכולו. ונראה לי החילוק, דכשמבשל איזו דבר וכוונתו רק שהמים יבשלו האורז
ועי"ז יכנס המים לתוך האורז, הוי בישול של אורז בתוך המים, משא"כ בקוגל
שהכל נתבשל יחד ונעשה גוש אחד, בזה המעשה מיקרי אפיה.
4) Items which cook easily, meaning, they are inedible and only
become edible by heating or pouring hot water on them, may not be put in any liquid
which is yad soledes bo, because those foods may even cook in a kli
shlishi[33]
מ"ב (שיח, לו)
5) Items with unclear status, meaning foods which do not
fall under any other category (e.g., raw vegetables) should not be put into a
kli sheini[34]
ואם נתן לתוך כל"ש,
בדיעבד אין להחמיר (ביה”ל שיח,י). והטעם לאסור בכלי שני, כ' תוס' (?) או מפני שאין
אנו בקיים מה יתבשל בכלי שני, או מפני שנראה כמבשל
.
One may pour onto them from a kli sheini, or put them into a kli shlishi[35]
ע"פ מ"ב
שיח,מז. ולענין אם כלי שלישי יותר קל מכלי שני, ע' מג"א (תמז,ח) שעירוי כלי
שני אינו מפליט לענין פסח, אע"פ דמחמירים בכלי שני. ובאג"מ (?) כ' אפי'
בחום שהיד נכוית בו אין להחמיר בכלי שלישי. {וראיתי שיש מחלקת ב"י וב"ח
אם כלי שלישי נחית דרגא מכלי שני}
One may combine a hot liquid with a cold liquid, e.g.,
pouring cold water into hot water, if immediately after combining, the water
will not be Yad Soledes[36]
רמ"א שיח,יב.
ואפשר שזה כונת הטור בס"ס שיח.
One may not put anything, even a lid, on top of a pot
containing uncooked food which is on the fire, because it causes it to cook
faster, a violation of melacha D’oraysa[38]
רנז,ד. והטעם, שהתוספת
ממהר להתבשל. ומ"ש הוא ע"פ מג"א (סקי"ג) ומחה"ש, וע'
ביה”ל (ד"ה גורם) שהבית מאיר הבין ששו"ע אוסר להוסיף כיסוי אפי' בקדירה
שהוטמן בדבר שאינו מוסיף הבל
One may put Challah into a bowl of hot soup, if a ladle was used to remove the soup from the pot.
One should not pour hot water directly onto instant coffee. One may put sugar, instant coffee, honey (not raw honey[39] ע' אמת ליעקב (ס' שיח הע' 361) כ' אפשר שהוא מקלי הבישול, ואין ליתנו לתוך כוס תה בשבת. ), or milk[40] כיון שהוא כבר pasteurized דהוי בישול into a hot cup of water.
One should not put hot kugel or hot chicken next to coleslaw on his plate, even if the kugel is in a Kli shlishi. However, one may put hot kugel next to cold chicken.
One may pour cholent directly from the pot onto cooked meat
on a plate. One may use a ladle to spoon cholent onto fried schnitzel or
baked chicken. One may not pour cholent, even using a ladle, directly
onto salad.
One may not pour cold (and fully cooked) soup, even if it is mostly solids, into a kli rishon containing hot soup[41] אג"מ (או"ח ד, עד). ואפי' רובו דבר גוש, אפשר שבשעת הדחק גדול יש לסמוך על הפמ"ג דמיקרי דבר גוש. .
It is forbidden to pour hot water onto ramen noodles on
Shabbos, even if the water is in a kli shlishi, as because the noodles
are almost completely cooked, it is possible that they are considered “easily
cooked food”[42]
Star-k.org בשם הגר"מ היינעמאן
One may squeeze ketchup onto hot schnitzel (as the ketchup is already cooked, and it is solid enough that cooking it again is not considered bishul)[43] אג"מ (או"ח ד, עד, בישול אות ה), דהוי ב' חומרות, דהיינו בבישול אחר בישול בלח, וגם דדבר גוש הוי ככלי ראשון. וכתב דקעטשאפ מיקרי דבר לח. .
If there is congealed sauce on one’s plate, he may pour hot cholent
on it even though it will become hot, as the sauce has the status of a solid
and is not subject to Bishul[44]
מ"ב שיח, ק
If one used a ladle to scoop liquid out of a pot, it is permitted to reinsert it in the pot if there is only solid residue on the ladle and no liquid, or if the liquid residue on it has not completely cooled. If the liquid residue has completely cooled, one should shake the ladle to remove whatever liquid will come off (even though it will not completely dry) before reinserting it.
If one wants to reuse a coffee cup which has some coffee remaining in it which has cooled, one should shake out any remaining coffee but need not dry it completely. If one wants to put hot water in a cup after washing it out, one must dry it completely before putting in hot water[46] אג"מ (או"ח ד, עד, בישול אות יט). והטעם להקל בלח שנצטנן, כיון דלרוב פוסקים אין בישול אחר בישול במים רותחים שנצטננו, וצירף זה לדעת הערוך דפסיק רישא דלא ניחא ליה שרי לכתחלה. . Similarly, one should not place hot, solid food on a plate which is still wet from washing.
One may not use hot water from the tap on Shabbos[47]
אמנם, מותר להשתמש במים קודם שבת אע"פ שהמים
שנכנס לה-heater לא יגיע ליד סולדת בו קודם שבת, ואין בו משום איסור
שהייה. והטעם, כיון שאין אדם בשום פעם משנה החום של ה-heater, הוי כגרוף וקטום כיון שהוא מוקצה לגמרי מן דעת האדם ולא יחשוב
לשנות החום.
ואפי' אם ה-knob הוי מוקצה דהוי כלי
שמלאכתו לאיסור דמיוחד לשימוש במים החמים (דלכאו' כן דעת המנחת יצחק (ח"ב סי'
קי)), מותר כאן דהוי לצורך גופו. אבל במקום אחר פקפקתי אם דבר המחובר לבנין נחשב
כלי לענין כלי שמלאכתו לאיסור, ע"ש.
.
Alternatively, if the water coming out it still hot enough that, when putting
his hand under it, one immediately pulls his hand back, one may assume the
water in his heater is at the temperature of yad soledes bo and one may
turn off the water. However, if the hot water tap is all the way open and the
water does not feel hot enough that one’s hand pulls back, he may not close the
tap, as the water in the boiler will then reach yad soledes bo. He may
ask a non-Jew to turn off the water[49]
דהעכו"ם הוי מתעסק או אינו מתכוין, שאינו חושב
כלל שהמים בה-heater יתבשלו.
If a gas range was accidentally lit on Shabbos, it is
permitted to place a blech or pot on top of the fire (as the metal will not
become red hot, which would violate bishul). If the fire went out and
the gas is on, one should turn the knob to the off position, in a fast motion[50]
ואין בזה משום מוקצה, כיון שהתנור מחובר לקרקע, ולא
הוי כלי.
Many poskim permit making tea on Shabbos by putting water
from an urn in one cup, pouring it into a second (kli shlishi) and then
inserting the tea bag[51]
אג"מ (או"ח ד, עד).
ונראה שלא חשש משום קלי
הבישול משום שכבר היה ראוי לאכילה קודם בישולו, ומה שהוסיף טעם לתוך המים, אין זה
משום הבישול, דאפי' אם נותן שם מים קרים, אם נשתהה שם להרבה שעות היה נותן טעם
לתוך המים.
. However,
it is preferable to make tea essence before Shabbos, and the essence may then
be poured into a cup of hot water on Shabbos[52]
רבבות אפרים (ח"ו עמ' ?)
.
In water urns with a pump to release water from the top of
the urn (“pump pots”), there is a concern that the water in the tube of the pump
does not become hot. Thus, when water is dispensed on Shabbos the water is
cooked on Shabbos. To avoid this issue, one must dispense some water before
Shabbos so the water in the tube will be cooked before Shabbos[53]
כיון דלא נצטנן לגמרי, יש להקל לערבו בשבת עם מים
חמים, כמ"ש רמ"א (שיח, טו).
B. Chazara
One is permitted to remove a pot from the fire, remove some of its contents, and replace it on the fire, if certain conditions are met.
It is forbidden to remove a pot from an oven, even in Shabbos
mode, and put it back in[56]
רנג, ב, וע"ש כתב כן
לענין כירה, וע' מ"ב (ס"ק עח) דתנורים שלנו שפתחיהם מן הצד, דינם ככירה.
There are five conditions that should ALL be fulfilled in order to return a pot to the fire after it has been removed:
1) Mevushal kol tzarcho- the food must be fully cooked[58]
רמ"א (רנג,ב) דלא
כרמב"ן והרבה ראשונים (הו"ד ביה”ל ס' שיח ד"ה אפילו) שאין בו משום
בישול אחר שנתבשל כמאב"ד ומותר להחזיר
2) B’yado-
Preferably, it should be held in his hand the entire time it is off the
fire[60]
רמ"א רנג,ב
ומ"ב סקנ"ה. ורמ"א כתב יש מקילים (ר"ן ע"פ הירושלמי) להחזירו
אפי' הניחו על גבי ספסל אם לקחו מעל האש בשבת, וטוב להחמיר
3) Daato l’hachzir- It must be removed with intention
to return it to the fire. If it was not, one may return it if it is still in
his hand[64]
ביה"ל שם
4) Garuf v’katum- the flame must be covered with a blech
or other material[66]
רנג, ב, ומ"ב (נב). וכירה חשמלית נחשבת לאש
מגולה גם אם חוטי החשמל שלה מכוסים, כ"כ שש"כ (מהדו"ח א, כט) בשם
חזו"א (לח, ב).
5) Cham k’tzas- the food must still be hot or at least
somewhat warm[68]
מ"ב (רנג,נד)
ע"פ רמ"א (שיח,טו). בשו"ע (רנג,ב) כ' רותחת, ומג"א פי'
ר"ל שהיד סולדת בו.
If any of these conditions were not fulfilled and the pot was
returned to the fire, it may be prohibited to eat[69]
אם נצטנן לגמרי וחזרו,
בדיעבד מותר לאוכלו אם היה דבר גוש. אבל אם היה דבר לח, או חסר אחד משאר התנאים:
אם הוא מצטמק ורע לו, מותר. ואם מצטמק וטוב לו, אסור לו ומותר לאחרים. ואחר
שנצטנן, מותר אפי' לו.
ואם עשה חזרה בפלטה
חשמלית או קראקפאט, מותר בדיעבד, שיש לסמוך על סברות המתירים המובאים לקמן בסמוך.
Examples:
One must line a hotplate or Crockpot with aluminum foil or
some other material for it to be considered a “covered flame”[70]
עמ"ש לעיל בשם שש"כ.
שמעתי שיש מחמירים
להשים אבנים תחת הקדירה כדי שלא יהא אסור משום הטמנה. אבל לדעת רמ"א (ע'
לקמן) מותר כיון שאינו מכוסה מלמעלה.
וע' יבי"א (ו, או"ח
סי' לב) שיש מקילים בפתיליה של נפט שאינו צריך לכסות האש, דדוקא בגחלים דדרכם
לדעוך מעט מעט חיישינן שמא יחתה, משא"כ פתיליה של נפט שאינו מצוי שישתנה מצב
החום. אבל כתב דלמעשה נכון להחמיר לכסותו.
וע' מהר"ם שיק
(או"ח קיז) דלענין חזרה, לא גזרו שמא יחתה אלא כשהחיתוי הוא במקום עמידת האש,
אבל אם החיתוי במקום אחד והאש במקום אחר, לא כזרו. ולפי זה אינו צריך לכסות דבר
חשמלי בנייר אלומינום.
One who wants to remove cholent from a pot and then return it to the (covered) fire, should do as follows: ensure the cholent is completely cooked. If it is, pick up the pot and place it on the counter, always holding on to it with one hand. With the other hand, one may scoop out cholent with a ladle. Afterwards, the cholent may be picked up with both hands and placed back on the fire and covered with its lid.
If one wants to add water to a cholent (after it is
fully cooked[71]
ואם אינו מבושל כל צרכו, לכאו' אסור לשפוך עליו מים חמים דהוי מקרב בישולו, וגם
אסור ליטול כיסויו מעליו ולהחזירו משום בישול
One should not remove a pot from the fire unless it is fully cooked, as it would be prohibited to return it to the fire to finish cooking.
One may move a pot from a smaller flame to a larger one, or from a part of a metal blech which is not directly over the fire, onto a part which is directly over the fire[74] שש"כ (א, כד-כה) .
If there is only one heat setting, one need not cover the flame, because one cannot increase the temperature anyway[75] יבי"א (ו, או"ח לב) זכור ושמור (פאלק) עמ' (?), וע' הר צבי (או"ח קלו) מצדד להתיר. אבל אם יש לו כמה דרגות של חום והוא בחום הכי גבוה, אסור להשהות, כ"כ אג"מ (או"ח ד, עד, בישול אות כה). אבל בשו"ת אור לציון (ב, יז סע' ג) מקיל בזה. .
C. Hagasa (Stirring)
One may not stir any pot containing food which is not completely
cooked, or ladle food out of it, while it is on the fire, because that will
cause it to cook faster[76]
ואם הגיס בו אחר שנתבשל
כמאכל בן דרוסאי, יש לסמוך על רמב"ן דלא שייך בישול אחר כמאב"ד,
כ"כ ביה”ל (שיח,יח), ואם הגיס קודם, ע"ש. ואם הוציא בכף קודם
מאב"ד, בדיעבד האוכל מותר, כיון שאיסור הוצאה הוי רק דרבנן שהוא כעין הגסה
(שעה"צ שיח,קלז)
The prohibition of stirring does not apply to water or other homogenous liquids[80] אג"מ (או"ח ד,עד בישול אות יד) . Therefore, one may scoop water out of a hot water urn on Shabbos, even while the heating element is on.
D. Nesina (Heating foods which were not on a heat source at the onset of Shabbos)
One may not place anything uncooked on or near a fire if it
may reach a temperature of yad soledes, even if one plan on
removing it before that point[81]
שיח,יד, והטעם, שמא
ישכחנו שם ויתבשל. ודלא כמשמעות רש"י (שבת מ ד"ה לא בשביל) שמותר ליתנו
שם אם יסירנו קודם שיגיע ליס"ב. וע' שש"כ (?) דלצורך גדול, כגון צורך
תינוק, מותר להשים משקה שם ובלבד שיקפיד להסירו קודם שיגיע ליד סולדת בו.
. One may
not warm up[82]
משום נולד, אבל אין
לאסור משום בישול אפי' אם יתחמם ליד סולדת בו, כיון שעכשיו הוא דבר יבש (מג"א
שיח,מ, וע' סקמ"א משמע שעובר משום בישול). [וע' מג"א (פב,ב) לענין צואה
שנקרש מחמת הקור כ' שאין לו דין צואה, והביא ראי' לזה ממשנה (טהרות ג,ב) לענין
טומאה ומשמע מראייתו שהוא הדין לענין שאר דברים. ואפשר שכאן איסיל לשיטתו שדבר
קרוש אינו כדבר לח אע"פ שלבסוף יהא נימוח. וא"כ, עפמ"ש במ"ב
לענין צואה שהאחרונים פסקו דלא כמג"א ודינו כצואה לכל דבר, אפשר הוא הדין
לענין זה דהוי כדבר לח ועובר משום בישול.]
It is forbidden to heat anything that had not been previously on the fire unless all of the following conditions are fulfilled:
a) It must EITHER have no[85]
אג"מ (או"ח ד, עד), ואם רובו דבר גוש, אפשר שבשעת הדחק גדול יש לסמוך על
פמ"ג דמיקרי דבר גוש.
b) It must be fully cooked, roasted or boiled[87]
שיח,טו
c) One must EITHER put it only near the fire, but not on top
of the fire[89]
מ"ב (שיח,צד), מג"א רנג,ה ורע"א שם וביה”ל סוף הסימן
Examples:
One may not place cold kugel on a blech, or other covered fire, such as a hot plate. This is because a flat utensil has no airspace and therefore the food is being placed directly on the fire. However, it may be placed on top of a Crockpot, or atop a pot filled with water which is left on top of the blech or hot plate.
One may put chicken on top of an upside-down pot over a fire. However, if there is congealed sauce on the chicken (enough that it will melt into a liquid and not just be absorbed), it may not be placed there.
One may place cold food, even liquid, near an oven vent, if it will not be able to heat up to 112 degrees Fahrenheit.
One may not heat up cold soup on a blech or Crockpot
in any manner.
Use of an oven or other food warmer[91]
וע' יבי"א (?) מקיל בדבר שאין רגילים לבשל עליו
If one’s oven is on, and the light will turn on if he opens the door, he may not open it in any manner. A non-Jew may be instructed to remove the food, and one may allow him to close the oven afterwards.
If the oven (or food warmer) is on and the light will not turn on, one may open the door to take food out of the oven[92] אג"מ (או"ח ד, עד, בישול או' כח), דלא הוי פסיק רישא. אבל הגר"מ היינעמאן (ספר מה נדבר עמ' קמא) מחמיר משום דהוי פס"ר, ולכן צריך להוציא כל המאכל בפעם הראשון, כדי שכשיסגור התנור הוי פס"ר דלא ניחא ליה. . Therefore, one must activate the oven’s Sabbath mode so the light will not turn on, or remove its lightbulb (although taping down the button which turns on the light also works), and then food may be removed from the oven. If Sabbath mode is activated (so the controls are inoperable), or one covers the oven’s controls with aluminum foil, fully cooked food may be taken out of the oven and put back in (if the conditions of chazara are fulfilled)[93] אמנם, ע' אג"מ (או"ח ד, עד, בישול או' כו-כז) מחמיר כיון שאין האש מכוסה, אבל כבר כתבנו דבמקום שאי אפשר לשנות החום, או שהברז מכוסה, נהגו להקל דנידון כגרו"ק. . Food which is not fully cooked may not be put into the oven in any case.
If one turns his oven off before Shabbos, he may put any food into it before Shabbos (before or after it is turned off). One may put cooked food into it on Shabbos, even though the oven is hot. One may not put in uncooked food on Shabbos. For example, if one sprinkled sesame seeds on chicken after cooking it, he may not put the chicken into a hot oven (even if it is off) on Shabbos, because the seeds may become cooked.
Before Shabbos, one may put cooked food on a hot plate with a
timer so it will heat up on Shabbos. If it has several heat settings, the flame
must be covered, so one will not adjust it. However, one may not put uncooked
food in a crockpot or hotplate on a timer before Shabbos in order that it will
begin cooking food on Shabbos[94]
וע' יבי"א (?)
וציץ אליעזר (?). ויש מתירים אפי' אם אינו גרופה וקטומה (ע"פ שע"ת
ר"ס רנה), וראיתי בחזון איש שהתיר אם הוא גרו"ק, ושמעתי שיש אוסרים אפי'
אם הוא גרו"ק.
E. Shehiya (Leaving Pots on the Fire When Shabbos Begins)
Chazal prohibited one from leaving pots containing uncooked
food on the fire because they were concerned one may increase the flame to make
it cook faster. One may leave a pot on the fire at sunset on Friday if ANY of
the following conditions[95]
מ"ש להקל להשהות
כשהוא כמאכל בן דרוסאי, ע' שו"ע (רנג,א) בשם י"א, וכ' רמ"א נוהגים
להקל כסברא זו. וע' ביאה"ל (שם) דלכתחלה יש לחוש לדעה א', שיהיה מבושל כל
צרכו וגם גרוף וקטום, ע"ש.
ואם הוא תנור שטח בטיט
כדי שלא יפתחנו גם מותר, אבל זה לא מצוי כהיום. וע' שו"ע (רנד, ב) י"א
חצי בישולו וי"א שהוא שליש בישולו, ופסק השו"ע לחומרא משום חומרא דשבת
(מג"א).
a) Mevushal k’maachal ben drusa’i- If the food is
already edible[96]
כן נראה הגדר דמאכל בן
דרוסאי לדעת כף החיים (רנג, כח).
ולענין פת, די אם
הקרימו צד אחד (רנד,ה ומ"ב). ולענין פשטידא הממולא בשר, צריך שיקרום פניו
למעלה ולמטה וגם שיתבשל מה שבתוכו כמאב"ד (רמ"א שם ע"פ מ"ב
סקכ"ט, אבל לדעת מג"א לפי השו"ע די בזה בקרימת צד אחד).
b) Garuf v’katum[99]
רנג,א
c) Kidra chaysa[100]
רנג,א
If one left food on the fire when it did not fulfill one of
these conditions, the food may be prohibited to eat[103]
יש כמה סברות להקל:
א'- עפמ"ש באגרות
משה צד להקל, דחיתוי אינו שייך בתנורי גז שלנו כיון שהגבהת הגז הוי כהוספת עצים
לתנור, ולא מצינו גזירה שמא יחתה אלא בעצים שכבר על האש, ולא גזירה שמא יוסיף
ב'- ועוד, במכשיר שיש
בהם תרמוסטט, כגון תנורים שלנו ומיחם של מים, לא שייך כלל להגביה האש, דלא שייך
אלא להשאיר האש שידלק עוד זמן או פחות זמן
ג'- אם האש כבר מכוסה,
כגון ברוב מכשירי עלעקטרי, יש מקילים
ד'- אם כבר שהה, יש
לצדד דעד זמן צאת הכוכבים היה עדיין יום, וא"כ אם היה מבושל כמאכל בן דרוסאי
קודם צאה"כ, אפשר יש לצרף להקל
Examples
Preferably, one should ensure his food is fully cooked before Shabbos. One may leave food on a hot plate, Crockpot, or an open flame at the onset of Shabbos, as long as the food was halfway cooked. Even if the food is not cooked at all, one may do so on a Crockpot or hot plate if it is covered with foil, or on a flame if it is covered with a blech. If it is not possible to cover the heating element and the food is not halfway cooked, one must put a raw piece of meat or chicken in the pot, and then it may be left on the fire for Shabbos.
One may put apples or carrots on a flame immediately before Shabbos. This is because, since they are edible as is, one would not be inclined to increase the flame.
One may put a kettle with water on a blech shortly before Shabbos. If a hot water urn does not have adjustable heat settings, one may fill it with water shortly before Shabbos. If an urn has adjustable settings (e.g., Warm and Reboil), one must either fill it early enough that it reaches at least 112 degrees Fahrenheit[104] {ע' שו"ע הגר"ז דלענין מים יד סולדת בו הוי כמאכל בן דרוסאי} before sunset, or put tape over the dial/ control.
The flame in an oven is difficult to “cover” in the traditional manner. Therefore, if the heating element is on, one may cover the controls instead of the flame (or only leave food in which is at least somewhat edible).
Right before Shabbos, one may put food into an oven which is
on, and then turn it off[105]
כן שמעתי בשם הר"ש
פעלדער שהמנהג להקל בזה. וע' רמ"א רנג,ב כ' טוב להחמיר לא ליתן קדירה, אפי'
חמה, [על האש] סמוך לברכו כ"כ שאם הקדירה היה קרה, אינה יכול להרתיחה מבעוד
יום, ועמ"ב סקע"ד בשם מג"א שאין ליתנו ע"ג תנור שאינו גרוף
וקטום.
ורמ"א כ' סמוך
לברכו, ומג"א (רנג, כו) כ' לא גזרינן שמא יחתה אחר ברכו, כיון שאינו אסור אלא
מדרבנן. וערע"א שבודאי תוספת שבת דאורייתא, אלא ר"ל שהוא קיל כיון שהוא
רק עשה. ואולי ר"ל שהתוספת אין לה שיעור, והקדמת התוספת הוי דרבנן, וכן משמע
במג"א (רסז,א) בשם המרדכי.
F. Hatmana
It is prohibited to “wrap” hot[106]
ואם אין יד סולדת בו,
מותר להטמין בדבר שאין מוסיף הבל (מש"ז רנז,ה, עפמ"ש מג"א
סקי"ד)
Any wrapping that does not cover the pot on all its sides and
on top is not considered to be “wrapped”[107]
רמ"א (רנג,א), דלא
כשו"ע שאם נוגע בגחלים מלמטה הוי הטמנה, אפי' אם אינה טמונה בשאר צדדים
If one wants to cover food before Shabbos or during bein
hashemashos: one may[109]
כל מה דאסרינן בהטמנה
הוא אפי' במבושל כל צרכה ואפי' מצטמק ורע לו (שו"ע רנז,ז), דלא כרשב"ם
(הו"ד בטור) שלא אסרו הטמנה בדבר שכבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי
If one wants to cover food on Shabbos, it is permitted if to
cover it with a wrapping that will NOT add heat[112]
ומותר להטמין כל דבר
צונן כדי שלא יצטנן יותר (שו"ע רנז,ו)
a) the food is fully cooked, and it was covered when Shabbos
started[113]
הב"ח (סק"ד)
מקיל אפי' אם נתגלה מבעוד יום כיון שאינו מוכח שרוב ראשונים אוסרים
b) the food has been transferred to a pot that it was not
heated in[115]
רנז,ה, והטעם, דלא אסרו
אלא כשהוא בכלי ראשון שהוחם בו. ואפי' אם חזר ועירה אותו אחר כך לכלי ראשון, מותר
להטמין בו. ובשעת הדחק, מותר להטמין אפי' בכלי ראשון אם נתקרר עד שאין היד סולדת
בו (כ"ז במ"ב סקכ"ח). וע' אג"מ (אוח"א,צה) שאם נתנו לכלי
שני ואחר זמן רוצה להטמין, יש מקום להחמיר כיון שאינו מוכח שאין כוונתו לחממו
If one did not fulfill either of those conditions, it is assur to cover it.
If one covered it on Shabbos b’issur (either without
fulfilling one of those conditions, or with something that adds heat), a Rav
should be consulted[116]
מותר לאוכלו בדיעבד אם
האוכל מצטמק ורע לו, או הטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל, או בשעת הדחק, או אם כסהו
בדבר המוסיף הבל אבל למעשה לא הוסיף חום.
Putting a lid on a pot, whether on or off the fire, is
permitted and is not considered a wrapping, because the primary intention is to
prevent food from spilling[117]
ע' שו"ע (רנז, ב) ואג"מ (או"ח א, צה)
While a food is on the fire, any covering will intensify its heat, and therefore one may not wrap it on all sides, even when covering it before Shabbos[119] רנז,ח .
Examples:
Food may be placed in a Crockpot before Shabbos because the
food is not completely wrapped by a heating element; the top is only covered
with a lid[120]
כן נוהגים. ויש גם להתיר ע"פ הרא"ש (שבת פ"ד הל"ב) שהתיר
הטמנה אם ניתן שם כדי לבשלו, וז"ל, במקום שבשלו שם הקדירה כל היום, תחלת
נתינת הקדירה שם לא היתה לשם הטמנה, עכ"ל.
Before Shabbos, one may not insert a sealed container of food inside another food cooking on the fire, because the outer food is a “covering which adds heat”. If the wrapping is not airtight, one may insert it, because the two are considered one large item of food. Therefore, one may insert kugel wrapped in aluminum foil inside a cholent, because the cholent’s liquid seeps into the kugel[121] כן נראה לי שהוא המנהג . However, one may not leave food in a sous-vide pot before Shabbos, as the water is a wrapping which is heating the food[122] מה נדבר (היינעמאן) עמ' קנח. וכן משמע מ"ב (רנח, ב, בסוף דבריו), אלא שיש רוצים להתיר משום דהוי דרך בישול, ולא דמי לשם שאין הדרך לבשל בכך. [אבל נלע"ד דאסור, דהא בגמ' (שבת לט:) מפורש דאנשי טברי' היו להם סילון של מים צוננים שעבר דרך חמי טברי' לחממם, ושם היה דרך בישול ולא רק הטמנה, ואסרו להם משום הטמנה, ומזה מבואר דאפי' אם כוונתו לבשל, אסור להומין במים חמים.] .
Before Shabbos, one may not wrap a pot of soup with towels while it is on the fire or Blech. However, one may wrap it with towels when it is removed from the fire.
On Shabbos, one may not wrap a pot with towels unless he leaves some area uncovered.
On Shabbos, one may transfer hot liquid to a thermos[123]
אג"מ (או"ח א, צה)
When placing food on a Crockpot (or a hot-plate with an
upside-down pot on it) on Shabbos, one may not wrap the food so it will warm
faster. One may not even wrap it in aluminum foil[124]
אג"מ (או"ח ד, עד, אות ג) אוסר לכסותו בנייר אלומינום, משום הטמנה, אבל
לא ביאר למה אסור בכיסוי אחד, אם בשאר כיסוי מאכל, כגון קדירה, לא מיקרי הטמנה.
ונלע"ד לפרש, דדוקא אם דעתו כדי לשמור חומו, או להטמין דבר שכבר היה מכוסה
אפי' בלי כוונת שמירת חום, אבל אם כוונתו כדי שלא יטנף או שלא ייבש, נראה דהוי
ככיסוי קדירה, ומותר. [ויש חולקים ואומרים שמותר להטמין כל דבר בכיסוי אחת, דהוי
כקדירה, אע"פ שכוונתו לשמור חומו.]
On Shabbos, one may not insert, even partially, a cup
containing food inside a larger pot of hot soup, if the cup may reach 112
degrees Fahrenheit were it to remain there[125]
מ"ב רנח,ב. ואפי'
אין כונתו רק להפיג הצינה, אסור פן ישכח עד שיהיה היד סולדת בו. וע' בא"ה
(סק"א בשם א"ר) מתיר להטמין אפי' כולו בתוכו אם החמין בכלי שני, כיון
שכלי שני אינו מוסיף הבל. וע' חזון איש (שבת לז, לב) מיקל בזה, דאוכל בתוך אוכל לא
מיקרי הטמנה.
[1] רמב"ם (ט, א)
[2] אפי' במייקראווייו חייב
על בישול דאורייתא (אג"מ או"ח ג,נב)
[3] מ"ב שיח,סד, דלא
כמ"ש מג"א בשם ירושלמי שעשו הרחקה לכלי ראשון אפי' אין היד סולדת בו
(וע' גר"א שלמד הירושלמי בא"א)
[4]
מ"ב (שיח, א), רמב"ם (שבת ט,ו), עפמ"ש הגמ' (שבת עד:) דמירפא רפי,
וגמ' יבמות (ו:) דאיסורו משום מבשל. וע' שעה"צ (שם) דגם חייב משום מבעיר. וע'
אג"מ (או"ח א, צג) שאין לאסור ליתן מתכת על האש אא"כ האש גדול
שאפשר ליעשות גחלת.
[5] בדברי הפוסקים הוא נקרא
חזרה כיון שמותר רק בדבר שכבר מבושל כל צרכו
[6] שיח,ג. ובישול באור או
בתולדת האור הוי אסור מדאורייתא וחייב סקילה, וגזרו תולדת החמה אטו תולדת האור.
אבל בחמה עצמו, מותר לבשל. ולא הבאנו זה, כיון שלא כל כך בנמצא שהחמה יהיה כל כך
חם שיתחמם עד שהיד סולדת בו
[7] מ"ב (שיח, מח)
[8] אג"מ (או"ח ד, עד בישול ד)
[9] כן נוטה שבט הלוי (י, סד),
וע' פמ"ג (שיח, אש"א לה)
[10] ובדיעבד אם נפל דבר גוש
חם מכלי ראשון לדבר לח, אם הדבר לח כבר היה נתבשל, מותר, כיון שיש לסמוך על היש
מקילין ב-שיח,טו (מ"ב סקע"ח ושעה"צ) [ואם נפל לדבר לח שלא נתבשל,
לכאו' אסור]
[11] מ"ב (שיח,קיח),
בשם מג"א. והביא בשם פמ"ג דבדיעבד, יש לסמוך על דעת רמ"א
(יו"ד ?) שכלי שני אינו מבשל בכל גווני
[12] שלחן שלמה (ס' שיח, שולי
הגליון לז), כיון שאינו מכוון לבישול, בצירוף שיש מקילים בדבר גוש ויש מקילים
בבישול אחר אפייה.
[13] מג"א (שיח,יד) ומ"ב,
דלא כב"ח (סק"ב) כ' שאין ליתן דבר יבש שנתבשל לתוך כלי ראשון
[14] אבל דבר גוש שיהיה
נימוח כשיתחמם מותר ליתן לתוך דבר לח, כיון שכשנותנו שם הוי דבר יבש, ומה שנימוח
אחר כך אינו ניכר (מג"א שיח,מ). ואפי' יש בו קצת רוטב, אסור ליתן הרוטב בכלי
ראשון (אג"מ או"ח ד, עד).
[15] עמ"ש בכלל 2
[16] רמ"א שיח,טו. וע'
מג"א (סקי"ב) בשם ב"י שכל שהיד סולדת בו מיקרי רותח. וע' רמ"א
סע' ד' בשם ר' ירוחם שאם נתבשל לגמרי אסור להשהותו רק אם מצטמק ויפה לו. וע'
ב"י בדעת הטור שאחר שנתבשל כמאב"ד אין בו איסור בישול כלל, וא"כ
מותר ליתן כל דבר בכלי ראשון אחר שנתבשל כמאב"ד.
והטעם שהרמ"א מקיל
כשהוא עדיין נאכל מחמת חמימותו, ע' אגלי טל (אופה ז) מסביר משום דבאמת רוב פוסקים
סוברים דאחר שנתבשל כמאב"ד דרוסאי, שוב אין בו איסור בישול דאורייתא אלא
מדרבנן. ומים חמים שנתקררו ונאכלים עדיין מחמת חמימותם הם לא גרע ממאכל יבש שנתבשל
כמאכל בן דרוסאי, ולכן כיון שיש מחלקת אם יש בישול אחר בישול בלח, הרי הוי ספק
דרבנן, ולקולא, אבל אם אינו נאכל מחמת חמימותו הוי ספק דאורייתא כיון דעכשיו הוי
פחות ממאב"ד.
וע' אגלי טל (אופה ט) מסביר כשמבשל מים הרי נשתנה ב' ענינים למעליותא, שהמים נעשה יותר טוב עי"ז כמו שידוע לענין רפואה דמים המבושלים טובים יותר, וגם שכשהמים חמים אדם נהנה מהם יותר. ובשביל טעם א', חייב על בישול המים אע"פ שאין המלאכה מתקיימת דהא לא ישאר חם אלא זמן קצר, ואם חיוב בישול המים היה רק מטעם ב' לא יתחייב על בישולו כמו כל מלאכת שבת שאינו מתקיים. ובשביל טעם ב' אסור לבשל מים שכבר נתבשלה ונתקרר.
[17] ואין בצלים בכלל זה, כ"כ ט"ז ומ"ב (שיח,מה ושעה"צ) ודלא כמג"א שמיקל בבצלים בכל"ש
[18] ואם עירה מים חמים מכלי
ראשון על מים או מי פירות, בדיעבד מותר לשתותו, שיש לסמוך על הרשב"א שעירוי
לח לתוך לח אינו מבשל (ביה”ל שיח,יב ד"ה והוא) [וצ"ע למה לא כתב שיש
לסמוך על דעת רשב"ם שעירוי אינו מבשל]. ואם שפך מעט מעט מים צוננים לתוך כלי
ראשון עד שבסוף לא היה יס"ב, צ"ע אם יש להקל, שלכאו' המים אינו מבשל
ברגע הראשונה (שעה"צ שיח,קיא)
[19] שיח,י. ואם עירה עליו
מכלי ראשון, כ' מג"א שאסורה בדיעבד [וצ"ע, דהא ב"י משמע שרק נכון
להחמיר לשיטת ר"ת שעירוי מבשל, אבל בדיעבד למה אין להתיר כשיטת רשב"ם
שעירוי אינו מבשל?]. ואם נתן לתוך כלי ראשון, צ"ע אם יש להקל כמו במלח (ביה”ל
שיח,ט ד"ה ואם). {וכיון דבאמת בכלי שני אינו מתבשל, חז"ל לא גזרו דמיחזי
כמבשל אלא במאכל עצמו ולא בתבלין (מ"ב שם)}.
[20]
ודוקא מלח שכבר נתבשל, אבל מלח שלא נתבשל עדיין (כגון העשוי מחפירה), אסור ליתנו
בכלי שעל גבי האש, ולדעת השו"ע (שיח,ט) מותר ליתנו בכלי ראשון אחר שהסירו מעל
האש, ולדעת רמ"א המחמיר לא ליתנו אפי' בכלי שני תבוא עליו ברכה
[21] שעה"צ (שיח,צו)
שהמחמיר לא ליתנו בכלי ראשון תבא עליו ברכה אבל מותר ליתנו בכלי שני, וע'
רמ"א שיש מחמירים לא ליתנו אפי' בכלי שני והמחמיר תבא עליו ברכה, וע'
מג"א מתיר כיון שמלח שלנו כבר נתבשל, וע' מחה"ש הסביר טעם רמ"א
כיון שנתהפך למשקה הוי דינו כמו לח שנצטנן ולכן אין להשים בכלי ראשון אבל
מג"א סובר דאזלינן בתר השתא ולכן מותר לגמרי. ואם נתן מלח שכבר נתבשל לתוך
כלי ראשון, התבשיל מותר (מ"ב שיח,עג). ואם נתן מלח שלא נתבשל (העשוי מחפירה)
בכלי ראשון שהוסר מעל האש, התבשיל מותר בדיעבד כיון שיש לסמוך על דעת השו"ע
(שיח,ט) שמותר ליתנו בכלי ראשון שאינו עומד על גבי האש. ואם נתן מלח שלא נתבשל
בכלי ראשון שעומד על האש כ' רמ"א שהתבשיל מותר כיון שהמלח בטל, וכ' מג"א
שאין לאסור משום דבר שיש לו מתירים כיון שהמלח מתבטל מיד קודם שנתבשל, ואע"ג
שהוא עבידא לטעמא מ"מ מותר כיון שמסתמא נתן בו מלח קודם שבת והוי זה וזה
גורם. וכ' מ"ב, שאם יש במלח שנתן עכשיו כדי ליתן טעם בתבשיל, התבשיל אסור עד
מוצאי שבת.
[22] מה נדבר (עמ' ?)
[23] אג"מ
אוח"ד,עד
[24] אם הוא pasteurized
[25] מ"ב שיח,כג. ואם
נתן לתוך כל"ר, בדיעבד מותר לאוכלו שיש לסמוך על המקילים (רמ"א שיח,טו
בשם הרה"מ) שמותר ליתן דבר לח שנצטנן במקום שיתחמם (מ"ב??).
[26] כמ"ש לעיל
[27] שיח,ה, יש מחמירים בכלי
שני, ויש מקילים, ויש מקילים אפי' בכלי ראשון. ורמ"א כ' נהגו להחמיר לכתחלה
אפי' בכלי שני.
יש להעיר בזה, דלא ברור
מה הגדר של מה דמיקרי "בישול" ומ"ש "אפיה". לדוגמא, לבשל
אורז, מתחלה יש שם הרבה מים, ובגמר בישולו אין שום משקה. ובענין קוגל העשויה
מתפוחי אדמה, יש שם הרבה ביצים ורוטב כשנכנס לתוך התנור, אבל אח"כ בגמר בישולו
אין שום רוטב. [ונראה פשוט דלענין בשר בחלב הקוגל מיקרי בישול ולא אפייה, דלכאו'
אם טפה שם חלב נפלה על הרוטב בצד אחד נראה פשוט שיש לדונו כדבר לח ובליעותו מפעפע
בכולו. ונראה לי החילוק, דכשמבשל איזו דבר וכוונתו רק שהמים יבשלו האורז
ועי"ז יכנס המים לתוך האורז, הוי בישול של אורז בתוך המים, משא"כ בקוגל
שהכל נתבשל יחד ונעשה גוש אחד, בזה המעשה מיקרי אפיה.
[28] רמ"א (שם), ובפרט
לפמ"ש מ"ב (ס"ק מח) בשם חיי"א דכל זמן שהיד נכוית בו,
לכו"ע מבשל אפי' בכלי שני.
[29] מ"ב (שיח, מז).
[30] ע' פמ"ג (אש"א
לה) דעירוי מכלי שני דינו ככלי שלישי. וע' שבט הלוי (י, סד) נוטה דאפי' יד נכוית
בו, יש להקל בעירוי מכלי שני.
[31] ע' מ"ב (שיח,פז)
מחלקת אם הכף ככלי ראשון או לא.
[32] בצירוף ב' דעות אלו יש
להקל, דאפשר שהקערה הוי כלי שלישי, ובזה הפמ"ג (הו"ד מ"ב שיח,מז)
מצדד להקל, וגם לסמוך על דעת השו"ע. וגם, בחזון איש (נב, יט) משמע דלהחמיר
בבישול אחר אפייה הוי בגדר חומרא.
[33] מ"ב (שיח, לו)
[34] ואם נתן לתוך כל"ש, בדיעבד אין להחמיר (ביה”ל שיח,י). והטעם לאסור בכלי שני, כ' תוס' (?) או מפני שאין אנו בקיים מה יתבשל בכלי שני, או מפני שנראה כמבשל
[35] ע"פ מ"ב
שיח,מז. ולענין אם כלי שלישי יותר קל מכלי שני, ע' מג"א (תמז,ח) שעירוי כלי
שני אינו מפליט לענין פסח, אע"פ דמחמירים בכלי שני. ובאג"מ (?) כ' אפי'
בחום שהיד נכוית בו אין להחמיר בכלי שלישי. {וראיתי שיש מחלקת ב"י וב"ח
אם כלי שלישי נחית דרגא מכלי שני}
[36] רמ"א שיח,יב.
ואפשר שזה כונת הטור בס"ס שיח.
[37] מ"ב שיח,פג, שאם
שופך מעט מעט, מבשל תיכף ומה יועיל מה ששופך אחר זה. וע' שעה"צ פקפק על זה
והביא ראיה שאינו מתבשל ברגע ראשונה
[38] רנז,ד. והטעם, שהתוספת
ממהר להתבשל. ומ"ש הוא ע"פ מג"א (סקי"ג) ומחה"ש, וע'
ביה”ל (ד"ה גורם) שהבית מאיר הבין ששו"ע אוסר להוסיף כיסוי אפי' בקדירה
שהוטמן בדבר שאינו מוסיף הבל
[39] ע' אמת ליעקב (ס' שיח הע' 361) כ' אפשר שהוא מקלי הבישול, ואין ליתנו לתוך כוס תה בשבת.
[40] כיון שהוא כבר pasteurized דהוי בישול
[41] אג"מ (או"ח ד, עד). ואפי' רובו דבר גוש, אפשר שבשעת הדחק גדול יש לסמוך על הפמ"ג דמיקרי דבר גוש.
[42] Star-k.org בשם הגר"מ היינעמאן
[43] אג"מ (או"ח ד, עד, בישול אות ה), דהוי ב' חומרות, דהיינו בבישול אחר בישול בלח, וגם דדבר גוש הוי ככלי ראשון. וכתב דקעטשאפ מיקרי דבר לח.
[44] מ"ב שיח, ק
[45] מ"ב שיח, קה
[46] אג"מ (או"ח ד, עד, בישול אות יט). והטעם להקל בלח שנצטנן, כיון דלרוב פוסקים אין בישול אחר בישול במים רותחים שנצטננו, וצירף זה לדעת הערוך דפסיק רישא דלא ניחא ליה שרי לכתחלה.
[47] אמנם, מותר להשתמש במים קודם שבת אע"פ שהמים
שנכנס לה-heater לא יגיע ליד סולדת בו קודם שבת, ואין בו משום איסור
שהייה. והטעם, כיון שאין אדם בשום פעם משנה החום של ה-heater, הוי כגרוף וקטום כיון שהוא מוקצה לגמרי מן דעת האדם ולא יחשוב
לשנות החום.
[48] דכיון שהמים שבתוך המיחם נתבשלו כבר, אין איסור
להפסיק שלא יבואו עוד מים לתוכו.
ואפי' אם ה-knob הוי מוקצה דהוי כלי שמלאכתו לאיסור דמיוחד לשימוש במים החמים (דלכאו' כן דעת המנחת יצחק (ח"ב סי' קי)), מותר כאן דהוי לצורך גופו. אבל במקום אחר פקפקתי אם דבר המחובר לבנין נחשב כלי לענין כלי שמלאכתו לאיסור, ע"ש.
[49] דהעכו"ם הוי מתעסק או אינו מתכוין, שאינו חושב
כלל שהמים בה-heater יתבשלו.
[50] ואין בזה משום מוקצה, כיון שהתנור מחובר לקרקע, ולא
הוי כלי.
[51] אג"מ (או"ח ד, עד).
ונראה שלא חשש משום קלי הבישול משום שכבר היה ראוי לאכילה קודם בישולו, ומה שהוסיף טעם לתוך המים, אין זה משום הבישול, דאפי' אם נותן שם מים קרים, אם נשתהה שם להרבה שעות היה נותן טעם לתוך המים.
[52] רבבות אפרים (ח"ו עמ' ?)
[53] כיון דלא נצטנן לגמרי, יש להקל לערבו בשבת עם מים
חמים, כמ"ש רמ"א (שיח, טו).
[54] ראה לקמן בדיני שהייה עוד פרטים בהשתמשות במחמם מים
בשבת.
[55] כל זה ע"פ Star-k.com
Kashrus Kurrents (Spring 2020) by Rabbi Tzvi Goldberg. וע"ש כמה עצות למי
שרוצה להחמיר במיחם שיש לו level indicator.
[56] רנג, ב, וע"ש כתב כן
לענין כירה, וע' מ"ב (ס"ק עח) דתנורים שלנו שפתחיהם מן הצד, דינם ככירה.
[57] ?
[58] רמ"א (רנג,ב) דלא
כרמב"ן והרבה ראשונים (הו"ד ביה”ל ס' שיח ד"ה אפילו) שאין בו משום
בישול אחר שנתבשל כמאב"ד ומותר להחזיר
[59] ואם חזרו באיסור, מותר
לאוכלו בשעת הדחק, כיון שהוא מחלקת אם מותר לגמרי או איסור בישול דאורייתא (לדעת
הב"י) או אסור מדרבנן (ט"ז סק"ג), ואפי' הצד היותר חמור שהוא אסור
מדאורייתא, יש להקל בשעת הדחק כמו בכל איסור דאורייתא
[60] רמ"א רנג,ב
ומ"ב סקנ"ה. ורמ"א כתב יש מקילים (ר"ן ע"פ הירושלמי) להחזירו
אפי' הניחו על גבי ספסל אם לקחו מעל האש בשבת, וטוב להחמיר
[61] אג"מ (או"ח ד, עד, בישול אות לג)
[62] ביה”ל (רנג ד"ה
ודעתו), כיון דבירושלמי מקיל אם היה על האש בכניסת שבת, ולדעת הג"מ יש להקל
בדעתו לחזור אפי' אם הניח על גבי קרקע
[63] ביה"ל שם
[64] ביה"ל שם
[65] אג"מ (אוח"ד,עד)
[66] רנג, ב, ומ"ב (נב). וכירה חשמלית נחשבת לאש
מגולה גם אם חוטי החשמל שלה מכוסים, כ"כ שש"כ (מהדו"ח א, כט) בשם
חזו"א (לח, ב).
[67]
ואין לאסור משום חימום המתכת אא"כ האש גדול שאפשר ליעשות גחלת (ע' אג"מ
או"ח א, צג).
[68] מ"ב (רנג,נד)
ע"פ רמ"א (שיח,טו). בשו"ע (רנג,ב) כ' רותחת, ומג"א פי'
ר"ל שהיד סולדת בו.
[69] אם נצטנן לגמרי וחזרו,
בדיעבד מותר לאוכלו אם היה דבר גוש. אבל אם היה דבר לח, או חסר אחד משאר התנאים:
אם הוא מצטמק ורע לו, מותר. ואם מצטמק וטוב לו, אסור לו ומותר לאחרים. ואחר
שנצטנן, מותר אפי' לו.
ואם עשה חזרה בפלטה
חשמלית או קראקפאט, מותר בדיעבד, שיש לסמוך על סברות המתירים המובאים לקמן בסמוך.
[70] עמ"ש לעיל בשם שש"כ.
שמעתי שיש מחמירים
להשים אבנים תחת הקדירה כדי שלא יהא אסור משום הטמנה. אבל לדעת רמ"א (ע'
לקמן) מותר כיון שאינו מכוסה מלמעלה.
וע' יבי"א (ו, או"ח
סי' לב) שיש מקילים בפתיליה של נפט שאינו צריך לכסות האש, דדוקא בגחלים דדרכם
לדעוך מעט מעט חיישינן שמא יחתה, משא"כ פתיליה של נפט שאינו מצוי שישתנה מצב
החום. אבל כתב דלמעשה נכון להחמיר לכסותו.
וע' מהר"ם שיק
(או"ח קיז) דלענין חזרה, לא גזרו שמא יחתה אלא כשהחיתוי הוא במקום עמידת האש,
אבל אם החיתוי במקום אחד והאש במקום אחר, לא כזרו. ולפי זה אינו צריך לכסות דבר
חשמלי בנייר אלומינום.
[71]
ואם אינו מבושל כל צרכו, לכאו' אסור לשפוך עליו מים חמים דהוי מקרב בישולו, וגם
אסור ליטול כיסויו מעליו ולהחזירו משום בישול
[72] אע"פ שלא הגיע המים לחום F°212 קודם שנתנה על האש, כיון שהוא נקרא מים חמים כבר הוי מבושל כל צרכו
[73]
שאפי' הכלבו שמחמיר בהגסה, לא החמיר אלא בהגסה ממש, וכיון דיש מחלקת אם שייך בישול
דאורייתא בהגסה אחר שכבר מבושל כל צרכו, הבו דלא לוסיף עליה להחמיר בשפיכת מים
שאינו הגסה כלל
[74] שש"כ (א, כד-כה)
[75] יבי"א (ו, או"ח לב) זכור ושמור (פאלק) עמ' (?), וע' הר צבי (או"ח קלו) מצדד להתיר. אבל אם יש לו כמה דרגות של חום והוא בחום הכי גבוה, אסור להשהות, כ"כ אג"מ (או"ח ד, עד, בישול אות כה). אבל בשו"ת אור לציון (ב, יז סע' ג) מקיל בזה.
[76] ואם הגיס בו אחר שנתבשל
כמאכל בן דרוסאי, יש לסמוך על רמב"ן דלא שייך בישול אחר כמאב"ד,
כ"כ ביה”ל (שיח,יח), ואם הגיס קודם, ע"ש. ואם הוציא בכף קודם
מאב"ד, בדיעבד האוכל מותר, כיון שאיסור הוצאה הוי רק דרבנן שהוא כעין הגסה
(שעה"צ שיח,קלז)
[77] הכל בו (הו"ד ב"י רנג ד"ה כתוב בנימוקי) מחייב משום מבשל כל זמן שהוא על האש, ולדעת הרה"מ (ע' ב"י ס"ס שיח), אינו חייב אחר שנתבשל כל צרכה.
[78] כ' ב"י שמותר,
ומ"ב (שיח,קיג) הביא בשם א"ר שנסתפק בזה ומסיק לאסור, ולא הכריע ביניהם
[79] מ"ב שיח,קיז כ'
והרוצה להחמיר יחמיר בהגסה ממש אבל להוציא בכף אין להחמיר, ולא כתבנו זה כיון
שבאג"מ (?) כ' שאין להחמיר
[80] אג"מ (או"ח ד,עד בישול אות יד)
[81] שיח,יד, והטעם, שמא ישכחנו שם ויתבשל. ודלא כמשמעות רש"י (שבת מ ד"ה לא בשביל) שמותר ליתנו שם אם יסירנו קודם שיגיע ליס"ב. וע' שש"כ (?) דלצורך גדול, כגון צורך תינוק, מותר להשים משקה שם ובלבד שיקפיד להסירו קודם שיגיע ליד סולדת בו.
[82] משום נולד, אבל אין
לאסור משום בישול אפי' אם יתחמם ליד סולדת בו, כיון שעכשיו הוא דבר יבש (מג"א
שיח,מ, וע' סקמ"א משמע שעובר משום בישול). [וע' מג"א (פב,ב) לענין צואה
שנקרש מחמת הקור כ' שאין לו דין צואה, והביא ראי' לזה ממשנה (טהרות ג,ב) לענין
טומאה ומשמע מראייתו שהוא הדין לענין שאר דברים. ואפשר שכאן איסיל לשיטתו שדבר
קרוש אינו כדבר לח אע"פ שלבסוף יהא נימוח. וא"כ, עפמ"ש במ"ב
לענין צואה שהאחרונים פסקו דלא כמג"א ודינו כצואה לכל דבר, אפשר הוא הדין
לענין זה דהוי כדבר לח ועובר משום בישול.]
[83] רמ"א (שיח,טז)
כדעת המחמירים, ודלא כדעת השו"ע שמיקל כיון שאינו מוליד בידים, ומיקל אפי'
במקום שהיד סולדת בו (לדעת המג"א) כיון שהיה יבש כשנותנו שם ודינו כיבש
שנתבשל. וכ' רמ"א במקום צורך יש להקל
[84] אבל קצת, שרי (מ"ב
שיח,קה)
[85]
אג"מ (או"ח ד, עד), ואם רובו דבר גוש, אפשר שבשעת הדחק גדול יש לסמוך על
פמ"ג דמיקרי דבר גוש.
[86] רמ"א שיח,טו, אבל
בשו"ע מחמיר בדבר לח אם אין היד סולדת בו, וע' מה שכתבנו לעיל {כללי בישול}
[87] שיח,טו
[88]
ע' ביה"ל בדברי שו"ע (שיח,טו), תמה על השו"ע למה אינו חושש לשיטת
היראים שיש צלי אחר בישול. ומה שכתבנו הוא ע"פ תירוץ החזון איש (לז,יד).
[89]
מ"ב (שיח,צד), מג"א רנג,ה ורע"א שם וביה”ל סוף הסימן
[90] רנג,ה. וע' ביה"ל (סע' ג ד"ה ויזהר) בשם פמ"ג, דדוקא אם יש מאכל בקדירה התחתונה, מותרת ליתן עליה קדירה אחרת. אבל בציור שהאש מכוסה וגם נותן עליו קדירה ריקנית, מותר ליתן עליו תבשיל שנתבשל כ"צ, כ"כ שו"ת שבט הלוי (א, צא).
[91] וע' יבי"א (?) מקיל בדבר שאין רגילים לבשל עליו
[92] אג"מ (או"ח ד, עד, בישול או' כח), דלא הוי פסיק רישא. אבל הגר"מ היינעמאן (ספר מה נדבר עמ' קמא) מחמיר משום דהוי פס"ר, ולכן צריך להוציא כל המאכל בפעם הראשון, כדי שכשיסגור התנור הוי פס"ר דלא ניחא ליה.
[93] אמנם, ע' אג"מ (או"ח ד, עד, בישול או' כו-כז) מחמיר כיון שאין האש מכוסה, אבל כבר כתבנו דבמקום שאי אפשר לשנות החום, או שהברז מכוסה, נהגו להקל דנידון כגרו"ק.
וע' יבי"א (?)
וציץ אליעזר (?). ויש מתירים אפי' אם אינו גרופה וקטומה (ע"פ שע"ת
ר"ס רנה), וראיתי בחזון איש שהתיר אם הוא גרו"ק, ושמעתי שיש אוסרים אפי'
אם הוא גרו"ק.
[95] מ"ש להקל להשהות
כשהוא כמאכל בן דרוסאי, ע' שו"ע (רנג,א) בשם י"א, וכ' רמ"א נוהגים
להקל כסברא זו. וע' ביאה"ל (שם) דלכתחלה יש לחוש לדעה א', שיהיה מבושל כל
צרכו וגם גרוף וקטום, ע"ש.
ואם הוא תנור שטח בטיט
כדי שלא יפתחנו גם מותר, אבל זה לא מצוי כהיום. וע' שו"ע (רנד, ב) י"א
חצי בישולו וי"א שהוא שליש בישולו, ופסק השו"ע לחומרא משום חומרא דשבת
(מג"א).
[96] כן נראה הגדר דמאכל בן
דרוסאי לדעת כף החיים (רנג, כח).
ולענין פת, די אם
הקרימו צד אחד (רנד,ה ומ"ב). ולענין פשטידא הממולא בשר, צריך שיקרום פניו
למעלה ולמטה וגם שיתבשל מה שבתוכו כמאב"ד (רמ"א שם ע"פ מ"ב
סקכ"ט, אבל לדעת מג"א לפי השו"ע די בזה בקרימת צד אחד).
[97] מ"ב רנג,מג
[98] רנד,ד ומ"ב שם
[99] רנג,א
[100] רנג,א
[101] מג"א (רנג,ד) כ'
דוקא חתיכת בשר לאפוקי ירק ומ"ב (רנז,מו) כתב לאפוקי קטניות ופשטיד"א, [ואפשר
שיכול להשים כל דבר שלא יתבשל מהר]. ע' ט"ז (סק"ב) שהב"י למד מדברי
הרמב"ם שאפי' ירק שיתבשל מבעוד יום מתירו כיון שעשה מעשה המוכיח שמסיח דעתו
ממנו, אבל בחבורו משמע דוקא בשר וכן ראוי להלכה
[102] רנד,ח-ט. ולכאו' אין
מחלקת בדין זה, אבל הטור פי' ציור של עססיות ושל חבית של מים דמיירי בנתינת קדירה
על האש שישאר שם עד מוצאי שבת, ואסור משום שצריכים בישול הרבה וחוששים שמא יחתה
[103] יש כמה סברות להקל:
א'- עפמ"ש באגרות
משה צד להקל, דחיתוי אינו שייך בתנורי גז שלנו כיון שהגבהת הגז הוי כהוספת עצים
לתנור, ולא מצינו גזירה שמא יחתה אלא בעצים שכבר על האש, ולא גזירה שמא יוסיף
ב'- ועוד, במכשיר שיש
בהם תרמוסטט, כגון תנורים שלנו ומיחם של מים, לא שייך כלל להגביה האש, דלא שייך
אלא להשאיר האש שידלק עוד זמן או פחות זמן
ג'- אם האש כבר מכוסה,
כגון ברוב מכשירי עלעקטרי, יש מקילים
ד'- אם כבר שהה, יש
לצדד דעד זמן צאת הכוכבים היה עדיין יום, וא"כ אם היה מבושל כמאכל בן דרוסאי
קודם צאה"כ, אפשר יש לצרף להקל
[104] {ע' שו"ע הגר"ז דלענין מים יד סולדת בו הוי כמאכל בן דרוסאי}
[105] כן שמעתי בשם הר"ש
פעלדער שהמנהג להקל בזה. וע' רמ"א רנג,ב כ' טוב להחמיר לא ליתן קדירה, אפי'
חמה, [על האש] סמוך לברכו כ"כ שאם הקדירה היה קרה, אינה יכול להרתיחה מבעוד
יום, ועמ"ב סקע"ד בשם מג"א שאין ליתנו ע"ג תנור שאינו גרוף
וקטום.
ורמ"א כ' סמוך
לברכו, ומג"א (רנג, כו) כ' לא גזרינן שמא יחתה אחר ברכו, כיון שאינו אסור אלא
מדרבנן. וערע"א שבודאי תוספת שבת דאורייתא, אלא ר"ל שהוא קיל כיון שהוא
רק עשה. ואולי ר"ל שהתוספת אין לה שיעור, והקדמת התוספת הוי דרבנן, וכן משמע
במג"א (רסז,א) בשם המרדכי.
[106] ואם אין יד סולדת בו,
מותר להטמין בדבר שאין מוסיף הבל (מש"ז רנז,ה, עפמ"ש מג"א
סקי"ד)
[107] רמ"א (רנג,א), דלא
כשו"ע שאם נוגע בגחלים מלמטה הוי הטמנה, אפי' אם אינה טמונה בשאר צדדים
[108] אג"מ אוח"ד,עד
(הטמנה ד)
[109] כל מה דאסרינן בהטמנה
הוא אפי' במבושל כל צרכה ואפי' מצטמק ורע לו (שו"ע רנז,ז), דלא כרשב"ם
(הו"ד בטור) שלא אסרו הטמנה בדבר שכבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי
[110] ע' רמ"א (רנז,ז)
שיש נוהגים להקל אם הוא חי לגמרי או אם נתבשל כל צרכו, ואין למחות במקום שנהגו
להקל אבל אין לנהוג כן בשאר מקומות. וע' גר"א דקאי רק אהטמנה בערב שבת, וע'
מג"א שדעה זו מיקל אפי' במבושל כמאב"ד (ומחה"ש פי' שהוא דעת הרשב"ם
המוזכר בהערה הקודמת), ובא"ר חולק וכתב שמיקל רק במבושל כל צרכה
[111] ומותר לאוכלו אם מצטמק ורע לו, או הקדירה עמד בחומו
ולא הוסיף חום (רנז,א), או כסהו לצורך סעודת היום ואינו רגיל להטמינו לכך (רמ"א
רנז,א), או בשעת הדחק (מ"ב רנז,י, כדעת י"א ברמ"א (הגהות מרדכי)
שאם שכח והטמין בשוגג מותר לאכול)
[112] ומותר להטמין כל דבר
צונן כדי שלא יצטנן יותר (שו"ע רנז,ו)
[113] הב"ח (סק"ד)
מקיל אפי' אם נתגלה מבעוד יום כיון שאינו מוכח שרוב ראשונים אוסרים
[114] רנז,ד. והוא הדין דמותר
לגלותו לכתחלה אם היה מוטמן בכניסת שבת, וכן מותר להוסיף על הכיסוי (שם), וע' ב"י
(ד"ה וז"ל הרמב"ם) דלרא"ש בדעת התוס', אסור לכתחלה לגלותו
בשבת
[115] רנז,ה, והטעם, דלא אסרו
אלא כשהוא בכלי ראשון שהוחם בו. ואפי' אם חזר ועירה אותו אחר כך לכלי ראשון, מותר
להטמין בו. ובשעת הדחק, מותר להטמין אפי' בכלי ראשון אם נתקרר עד שאין היד סולדת
בו (כ"ז במ"ב סקכ"ח). וע' אג"מ (אוח"א,צה) שאם נתנו לכלי
שני ואחר זמן רוצה להטמין, יש מקום להחמיר כיון שאינו מוכח שאין כוונתו לחממו
[116] מותר לאוכלו בדיעבד אם
האוכל מצטמק ורע לו, או הטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל, או בשעת הדחק, או אם כסהו
בדבר המוסיף הבל אבל למעשה לא הוסיף חום.
[117]
ע' שו"ע (רנז, ב) ואג"מ (או"ח א, צה)
[118] משום בישול, כמ"ש
לעיל.
[119] רנז,ח
[120]
כן נוהגים. ויש גם להתיר ע"פ הרא"ש (שבת פ"ד הל"ב) שהתיר
הטמנה אם ניתן שם כדי לבשלו, וז"ל, במקום שבשלו שם הקדירה כל היום, תחלת
נתינת הקדירה שם לא היתה לשם הטמנה, עכ"ל.
[121] כן נראה לי שהוא המנהג
[122] מה נדבר (היינעמאן) עמ' קנח. וכן משמע מ"ב (רנח, ב, בסוף דבריו), אלא שיש רוצים להתיר משום דהוי דרך בישול, ולא דמי לשם שאין הדרך לבשל בכך. [אבל נלע"ד דאסור, דהא בגמ' (שבת לט:) מפורש דאנשי טברי' היו להם סילון של מים צוננים שעבר דרך חמי טברי' לחממם, ושם היה דרך בישול ולא רק הטמנה, ואסרו להם משום הטמנה, ומזה מבואר דאפי' אם כוונתו לבשל, אסור להומין במים חמים.]
[123]
אג"מ (או"ח א, צה)
[124]
אג"מ (או"ח ד, עד, אות ג) אוסר לכסותו בנייר אלומינום, משום הטמנה, אבל
לא ביאר למה אסור בכיסוי אחד, אם בשאר כיסוי מאכל, כגון קדירה, לא מיקרי הטמנה.
ונלע"ד לפרש, דדוקא אם דעתו כדי לשמור חומו, או להטמין דבר שכבר היה מכוסה
אפי' בלי כוונת שמירת חום, אבל אם כוונתו כדי שלא יטנף או שלא ייבש, נראה דהוי
ככיסוי קדירה, ומותר. [ויש חולקים ואומרים שמותר להטמין כל דבר בכיסוי אחת, דהוי
כקדירה, אע"פ שכוונתו לשמור חומו.]
[125] מ"ב רנח,ב. ואפי'
אין כונתו רק להפיג הצינה, אסור פן ישכח עד שיהיה היד סולדת בו. וע' בא"ה
(סק"א בשם א"ר) מתיר להטמין אפי' כולו בתוכו אם החמין בכלי שני, כיון
שכלי שני אינו מוסיף הבל. וע' חזון איש (שבת לז, לב) מיקל בזה, דאוכל בתוך אוכל לא
מיקרי הטמנה.
[126] מ"ב שם (ע"פ
הגר"א), והטעם, כיון שהוא דרך הטמנה, אסור אפי' לא יגיע ליד סולדת בו. וע'
ביה”ל דלדעת הפר"מ, אם אינו יכול להגיע ליס"ב, מותר.
[127] מ"ב שם. אבל קודם
שבת, מותר (שו"ע רנח,א) כיון שלא נקרא "מוסיף הבל", דהא כיון שאין
הקדירה על האש הרי הוא הולך ומקרר. ולענין ליתנו על גבי כירה חמה שאין בו אש
ולכסותה בבגדים, כ' מ"ב (רנז,מג) י"א דמותר כיון שהכירה הולך ומתקרר,
ויש מחמירים, ואין למחות ביד הנוהגין להקל