ShabbosHalachos of Havdalah and Maariv
It is preferable to wait until after tzeis hakochavim to
recite ma’ariv, in order to fulfill the mitzva to add onto Shabbos[1]
רצג, א.
ונוהגים להאריך באמירת
"והוא רחום", משום שהנשמות חוזרות לגיהנם (א"ר סק"א). [ומטעם
זה, נראה דגם יש להקדים כניסת שבת כל מה דאפשר, אבל לא מצאתי טעם זה מוזכר
בפוסקים.] אבל במוצאי יוה"כ, נראה שאין צריך להאריך באמירת והוא רחום, משום
דמסתמא הנשמות הם בגיהנם ביוה"כ, כן משמע בגמ' כתובות (קג:, ממ"ש המת
בערב שבת סימן יפה לו משום שנכנס מיד למנוחה, ובערב יוה"כ סימן רע לו, ולא
הזכיר שהוא קצת סימן יפה משום שנכנס למנוחה מיד. ויש לדחות), אבל אפשר שהוא תלוי
במחלקת המוזכר בטור (תרכד) אם מריחים בשמים במוצאי יוה"כ, כיון דלדעת תוס'
(ביצה לג:) הטעם שמריחים בשמים במוצאי שבת הוא להסיר ריח הנשמות שחוזרות לגיהנם.
After Shabbos or Yom Tov, one is obligated to recite Havdalah
with a cup of wine[2]
במוצאי שבת, הוא מצוה דאורייתא, לזוכרו על היין בכניסתו וביציאתו (רמב"ם שבת
כט,א). ויש אומרים שהוא דרבנן, ע' מגיד משנה שם. ובמוצאי יו"ט, משמע מדברי
מג"א (רעא,א) שהוא דרבנן, וע' פרי מגדים (אש"א ס"ס רצו) הביא ראי'
דלמ"ד בשבת הוי דאורייתא גם ביו"ט הוי דאורייתא, והניח דברי המג"א
בצ"ע.
A. Who Is Obligated and When
On motzei Shabbos, one should wait until three small stars
appear (referred to as tzais hakochavim on calendars), and some
are stringent to wait 72 minutes, before performing melacha[3]
אג"מ (?). ובביה"ל (רסא, ב, ד"ה שהוא) כ' ונכון לכתחלה לצאת דעת
ר"ת, אבל לקמן (רצב, ב, ד"ה עד) משמע דאזלינן בתר ראיית ג' כוכבים ואין
צריך לחוש לר"ת.
.
After this time, one may not perform melacha until after he recites baruch
hamavdil bein kodesh l’chol or hears Havdalah[4]
רצט, ?. וע"ש ברמ"א שיש נוהגים להקל לעשות
איזה מלאכות קטנות
Women are obligated in Havdalah but should not recite
Havdalah themselves[5]
רמ"א (רצו,ח),
כיון שכתב השו"ע שנשים חייבות ויש מי שחולק.
וע' ארחות רבינו
(מהדו"ר ח"א עמ' קכט) שהנשים אומרות שאם שותות מיין הבדלה יגדל זקן.
[ואפשר יש להביא מקור לזה, משום דבימים הקודמים היה היין ביוקר, ומסתמא כיון דמותר
לכתחלה להבדיל על חמר מדינה, היו עושים כן. ומסתמא היו מבדילים על השכר, שהוא חמר
מדינה. וכ' בגמ' (שבת פ:) אמר ר' נחמן, ר' ביבי דשתי שיכרא בעיין בנתיה טפלא, אנן
דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתיה טפלא. ופירש"י, שהשכר מרבה ומשחיר שיער. ולפי
זה, מסתמא היה מזהירין הבנות שלא ישתו מהכוס של הבדלה כיון שהיה של שיכרא, אבל
כשמבדיל על היין, הנשים מותרות לשתות מן היין.
On Motzei Shabbos, if one did not yet hear Havdalah, he may ask someone else who heard Havdalah to perform melacha on his behalf[8] רמ"א רסג,יא ומ"ב שם, אבל הלבוש אוסר אם הוא באמצע סעודת שבת אא"כ בירך ברה"מ והסיח דעתו מהשבת. ופשוט שמי שאמצע סעודתו יכול לומר ברוך המבדיל וכו' ומותר לעשות מלאכה, אבל צ"ע אם יכול לומר רצה בברה"מ אחר כך (or recite boruch hamavdil… and perform it himself).
Havdalah should be recited, on a cup of wine or grape juice, on Motzei Shabbos[9] ? . If one was unable to, because he did not have wine or because it was Tisha B’av[10] או שהיה אונן , he may recite it until Tuesday night. Whenever Havdalah is recited after sunrise on Sunday, only the brachos of hagafen and Hamavdil are recited[11] רצט, ו. וע"ש די"א שאינו מבדיל אלא יום א', ויש מי שאומר שאם לא הבדיל בליל מוצ"ש, ואכל, שוב אינו מבדיל, ורמ"א כתב שאין נוהגים כדעות אלו. (no besamim or fire is used). Even if no wine is available and one must recite Havdalah later, one should say borei me’orei ha’eish on fire on motzei Shabbos[12] כמ"ש שו"ע (תקנו, א) לגבי ט' באב שחל ביום א'. .
If Yom Tov falls out on Monday or Tuesday, and one forgot to say Havdalah after Shabbos until Yom Tov already started, one may no longer say Havdalah[13] ביה”ל (רצט ד"ה ולקבל) דבא אינו יכול לומר המבדיל בין קודש לקודש וגם אינו יכול לומר המבדיל בין קודש לחול. דלא כמ"א (קצט,ט) ומשמעות השל"ה (הובא במ"א) שיכול להבדיל, ולא נתבאר מה יהא נוסח ההבדלה .
One may not eat or drink anything besides water before Havdalah; see details earlier in {Shabbos Meals}.
If one forgot to say Havdalah in Maariv, he need not
repeat shemoneh esrei, since he will recite it on a cup. However,
if he ate or drank before saying Havdalah on a cup, one must repeat Shemoneh
Esrei in order to say Havdalah in davening[14]
רצד,א
One should wear his Shabbos clothing until after Havdalah[16]
מ"ב (רסב, ח)
B. Procedure
One should recite Havdalah on wine or grape juice. If none is
available, one may recite it on beer or coffee[18]
וע' שמירת שבת כהלכתה (?) בשם הגרש"ז אורבאך
דגם instant coffee בכלל חמר מדינה, אבל הציע
בקובץ בית אהרן וישראל (שנה י, גליון ד (נח), עמ' קיז) בדעת הגרשז"א דקפה נמס
לא הוי חמר מדינה, ע"ש.
The only item which is essential for Havdalah is the cup of liquid. If one does not have spices[20] רצז, א. ומשמע ברמ"א (רחצ, א) שאם לא בירך עליהם בהבדלה, יברך עליהם אחר כך. or fire[21] רחצ, א, ומ"ב (סק"ג) כ' שיברך עליו כשמגיע לו נר. וע' רעק"א מצדד שאם יגיע לו נר מאוחר בלילה, ימתין על הנר כדי לסדרו על הכוס , he may recite Havdalah nonetheless, and recite the brachos on those items later that night[22] אבל אינו מברך על הנר והבשמים אלא במוצאי שבת (שו"ע רצט, ו). .
It is customary to overflow the cup of Havdalah a
little bit[23]
כמנהג הרמ"א (רצו, א), בשינוי קצת ע"פ
מ"ב (סק"ה).
.
The cup should be picked up with both hands, and held in the right hand, (or left hand, for one who is lefthanded[24]
ע' לעיל {דיני ברכות}
One may recite borei minei besamim on any item which
requires a bracha before smelling, even if it would otherwise require a
different bracha[27]
ערה"ש (רצז, ד). וע' מ"ב (סק"א)
דלכתחלה יש לברך על דבר שברכתו בורא מיני בשמים, דהיינו דבר שאין עיקרו לאכילה
(כמ"ש לעיל סי' רטז ס"ק טז), כגון cloves
(שרק נותנים אותו לתוך תבשיל ליתן טעם, ע' חיי"א (ח"א, סא, ד).
It is preferable to designate a specific container of spices that will only be used for Havdalah[28] מ"ב (רצז, י). ונראה פשוט דלאחר שייחדו והשתמש בו לצורך הבדלה לאיזה שנים, מותר לאוכלו ולייחד כלי אחר לצורך בשמים. .
If one started saying “baruch atah Hashem…” intending
to say the bracha on fire, and realized before finishing that he did not
yet recite the bracha on besamim, he should complete the bracha as he
had intended, and afterwards recite the bracha on besamim[29]
חיי"א (ח"א, ה, יד), ומ"ב (מו, כ)
הביא דבריו. ועמ"ש בזה לעיל {הל' ברכות כתקונן}. וע' מ"ב (רט, ו), שאם
בשעת הברכה כונתו היתה על הבשמים, ואמר בורא מאורי האש בורא מיני בשמים, יצא ידי
בשמים, אח"כ יאמר במ"ה. ואם בשעת הברכה נתכוין על האש, ואחר שסיים בורא
מאורי האש אמר בורא מיני בשמים, יצא ידי אש, ואח"כ מברך על הבשמים.
Many have the custom to turn off the lights before Havdalah[30]
שש"כ (סא, סע' לג) בשם שו"ת רבבות אפרים
(ב, קטו)
One may not recite the bracha of meorei ha’eish on
electric lights[36]
והיינו ב-fluorescent
או LED הנמצאים בימינו, אבל על incandescent, יש אומרים שיכול לברך כיון
דהוי אש ממש.
One may not use a fire which was lit on Shabbos by a non-Jew
for Havdalah[38]
כיון שלא שבת ממלאכה של איסור. (ואע"ג שיש להקשות דהא עשיית מלאכה
לעכו"ם הוי מצוה, כיון שגוי ששבת חייב מיתה, כ' חיי אדם כיון שאסור לישראל
לצוות לו להדליקו בשבת.)
One should drink at least 3 oz. of the cup of Havdalah, to
ensure that he is obligated in reciting a bracha acharona (because if
one drinks the required[40]
ע' שו"ע לעיל (רעא, יג) ומה שכתבתי בהל'
{קידוש}
1.5 oz.,
or more than that but less than 3 oz., it is questionable whether it requires
one)[41]
רי, א. וע' מ"ב (רצו, ו) ציין לשם ליתן טעם למה
המבדיל שותה כל הכוס ואינו נותן לבני ביתו.
After havdala, one should daven for a good week[43]
מ"ב (רצה, ז) בשם טור
(ס' רצט) בשם ירושלמי, וכ' טור "החל עלינו את הימים הבאי' לקראתנו לשלום
ותשמיענו בהם ששון ושמחה והביננו ולמדנו, עכ"ל.
[1] רצג, א.
ונוהגים להאריך באמירת
"והוא רחום", משום שהנשמות חוזרות לגיהנם (א"ר סק"א). [ומטעם
זה, נראה דגם יש להקדים כניסת שבת כל מה דאפשר, אבל לא מצאתי טעם זה מוזכר
בפוסקים.] אבל במוצאי יוה"כ, נראה שאין צריך להאריך באמירת והוא רחום, משום
דמסתמא הנשמות הם בגיהנם ביוה"כ, כן משמע בגמ' כתובות (קג:, ממ"ש המת
בערב שבת סימן יפה לו משום שנכנס מיד למנוחה, ובערב יוה"כ סימן רע לו, ולא
הזכיר שהוא קצת סימן יפה משום שנכנס למנוחה מיד. ויש לדחות), אבל אפשר שהוא תלוי
במחלקת המוזכר בטור (תרכד) אם מריחים בשמים במוצאי יוה"כ, כיון דלדעת תוס'
(ביצה לג:) הטעם שמריחים בשמים במוצאי שבת הוא להסיר ריח הנשמות שחוזרות לגיהנם.
[2]
במוצאי שבת, הוא מצוה דאורייתא, לזוכרו על היין בכניסתו וביציאתו (רמב"ם שבת
כט,א). ויש אומרים שהוא דרבנן, ע' מגיד משנה שם. ובמוצאי יו"ט, משמע מדברי
מג"א (רעא,א) שהוא דרבנן, וע' פרי מגדים (אש"א ס"ס רצו) הביא ראי'
דלמ"ד בשבת הוי דאורייתא גם ביו"ט הוי דאורייתא, והניח דברי המג"א
בצ"ע.
[3] אג"מ (?). ובביה"ל (רסא, ב, ד"ה שהוא) כ' ונכון לכתחלה לצאת דעת ר"ת, אבל לקמן (רצב, ב, ד"ה עד) משמע דאזלינן בתר ראיית ג' כוכבים ואין צריך לחוש לר"ת.
[4] רצט, ?. וע"ש ברמ"א שיש נוהגים להקל לעשות
איזה מלאכות קטנות
[5] רמ"א (רצו,ח),
כיון שכתב השו"ע שנשים חייבות ויש מי שחולק.
וע' ארחות רבינו
(מהדו"ר ח"א עמ' קכט) שהנשים אומרות שאם שותות מיין הבדלה יגדל זקן.
[ואפשר יש להביא מקור לזה, משום דבימים הקודמים היה היין ביוקר, ומסתמא כיון דמותר
לכתחלה להבדיל על חמר מדינה, היו עושים כן. ומסתמא היו מבדילים על השכר, שהוא חמר
מדינה. וכ' בגמ' (שבת פ:) אמר ר' נחמן, ר' ביבי דשתי שיכרא בעיין בנתיה טפלא, אנן
דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתיה טפלא. ופירש"י, שהשכר מרבה ומשחיר שיער. ולפי
זה, מסתמא היה מזהירין הבנות שלא ישתו מהכוס של הבדלה כיון שהיה של שיכרא, אבל
כשמבדיל על היין, הנשים מותרות לשתות מן היין.
[6] מ"ב (רצו,לה) בשם
ב"ח, כמו שהיא יכול לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא. ודלא כהט"ז כ'
שאינה יכולה לברך.
[7] ביה"ל (רצו, ח), נסתפק אם יכולות לברך, כיון
דאין ברכת הנר שייכת להבדלה, והוי מצוה שהזמן גרמא, שנשים פטורות.
[8] רמ"א רסג,יא ומ"ב שם, אבל הלבוש אוסר אם הוא באמצע סעודת שבת אא"כ בירך ברה"מ והסיח דעתו מהשבת. ופשוט שמי שאמצע סעודתו יכול לומר ברוך המבדיל וכו' ומותר לעשות מלאכה, אבל צ"ע אם יכול לומר רצה בברה"מ אחר כך
[9] ?
[10] או שהיה אונן
[11] רצט, ו. וע"ש די"א שאינו מבדיל אלא יום א', ויש מי שאומר שאם לא הבדיל בליל מוצ"ש, ואכל, שוב אינו מבדיל, ורמ"א כתב שאין נוהגים כדעות אלו.
[12] כמ"ש שו"ע (תקנו, א) לגבי ט' באב שחל ביום א'.
[13]ביה”ל (רצט ד"ה ולקבל) דבא אינו יכול לומר המבדיל בין קודש לקודש וגם אינו יכול לומר המבדיל בין קודש לחול. דלא כמ"א (קצט,ט) ומשמעות השל"ה (הובא במ"א) שיכול להבדיל, ולא נתבאר מה יהא נוסח ההבדלה
[14] רצד,א
[15] ביה"ל שם
[16] מ"ב (רסב, ח)
[17] מ"ב (רסב, ד)
[18] וע' שמירת שבת כהלכתה (?) בשם הגרש"ז אורבאך
דגם instant coffee בכלל חמר מדינה, אבל הציע
בקובץ בית אהרן וישראל (שנה י, גליון ד (נח), עמ' קיז) בדעת הגרשז"א דקפה נמס
לא הוי חמר מדינה, ע"ש.
[19] רצו, ב
[20] רצז, א. ומשמע ברמ"א (רחצ, א) שאם לא בירך עליהם בהבדלה, יברך עליהם אחר כך.
[21] רחצ, א, ומ"ב (סק"ג) כ' שיברך עליו כשמגיע לו נר. וע' רעק"א מצדד שאם יגיע לו נר מאוחר בלילה, ימתין על הנר כדי לסדרו על הכוס
[22] אבל אינו מברך על הנר והבשמים אלא במוצאי שבת (שו"ע רצט, ו).
[23] כמנהג הרמ"א (רצו, א), בשינוי קצת ע"פ מ"ב (סק"ה).
[24] ע' לעיל {דיני ברכות}
[25] קפג, ד
[26] רצו, ו, ע"פ מ"ב (ס"ק לא) ורמ"א
(רחצ, ג).
[27] ערה"ש (רצז, ד). וע' מ"ב (סק"א)
דלכתחלה יש לברך על דבר שברכתו בורא מיני בשמים, דהיינו דבר שאין עיקרו לאכילה
(כמ"ש לעיל סי' רטז ס"ק טז), כגון cloves
(שרק נותנים אותו לתוך תבשיל ליתן טעם, ע' חיי"א (ח"א, סא, ד).
[28] מ"ב (רצז, י). ונראה פשוט דלאחר שייחדו והשתמש בו לצורך הבדלה לאיזה שנים, מותר לאוכלו ולייחד כלי אחר לצורך בשמים.
[29] חיי"א (ח"א, ה, יד), ומ"ב (מו, כ)
הביא דבריו. ועמ"ש בזה לעיל {הל' ברכות כתקונן}. וע' מ"ב (רט, ו), שאם
בשעת הברכה כונתו היתה על הבשמים, ואמר בורא מאורי האש בורא מיני בשמים, יצא ידי
בשמים, אח"כ יאמר במ"ה. ואם בשעת הברכה נתכוין על האש, ואחר שסיים בורא
מאורי האש אמר בורא מיני בשמים, יצא ידי אש, ואח"כ מברך על הבשמים.
[30] שש"כ (סא, סע' לג) בשם שו"ת רבבות אפרים
(ב, קטו)
[31] ע' רש"י (ברכות נג: ד"ה לא), רא"ש (הו"ד ב"י ר"ס רחצ), שו"ע (רחצ, ד), וביה"ל (ס"ס רצו).
[32] רחצ, ד
[33] רחצ, ג, ורמ"א שם. ומלשון שו"ע "נוהגים להסתכל", ובסע' ד' שכתב "שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להסתכל", משמע דאינו חיוב להסתכל בהם וליהנות, אלא שיכול להכיר.
[34] פרישה (רצו, ו), וכן משמע במ"ב (ס"ק לא)
[35] קצש"ע (צו, ט)
[36] והיינו ב-fluorescent
או LED הנמצאים בימינו, אבל על incandescent, יש אומרים שיכול לברך כיון
דהוי אש ממש.
[37] רחצ, ב
[38]
כיון שלא שבת ממלאכה של איסור. (ואע"ג שיש להקשות דהא עשיית מלאכה
לעכו"ם הוי מצוה, כיון שגוי ששבת חייב מיתה, כ' חיי אדם כיון שאסור לישראל
לצוות לו להדליקו בשבת.)
[39] רחצ, ו, ומ"ב שם.
[40] ע' שו"ע לעיל (רעא, יג) ומה שכתבתי בהל' {קידוש}
[41] רי, א. וע' מ"ב (רצו, ו) ציין לשם ליתן טעם למה
המבדיל שותה כל הכוס ואינו נותן לבני ביתו.
[43] מ"ב (רצה, ז) בשם טור
(ס' רצט) בשם ירושלמי, וכ' טור "החל עלינו את הימים הבאי' לקראתנו לשלום
ותשמיענו בהם ששון ושמחה והביננו ולמדנו, עכ"ל.