ShabbosHalachos of Benefitting from a Jew’s Violation of Shabbos
If melacha[1]
לא שנא בישול או שאר
מלאכה, כ"כ רמ"א שיח,א. ותמה הנתיב חיים, דפשוט הוא, שאין שום סברא להתיר
בשאר מלאכות יותר מבישול, דהא המחלקת בטור הוא רק לדברי הפוסקים שמותר לאכול בו
ביום דבר המתבשל בשבת, שמחלקים דרק דבר המבשל דחזי לכוס, אבל שאר מלאכות לא חזי
כלל ולכן אוסרים אפי' בשוגג, אבל לדעת השו"ע אסור לאכול בו ביום וא"כ
אין שום צד לחלק בין בישול ושאר מלאכה.
ואע"פ דמשמע בגמ'
שבת (קמו:) שאפי' דבר המובא דרך כרמלית אסור להשתמש בו בשבת, ע' שו"ת
מהרש"ם (ב, צה) שיש לומר דהיה מותר מעיקר הדין אלא דרב החמיר על עצמו,
ע"ש.
.
The issurim d’rabanan[7]
ואם עבר על איסור דרבנן במזיד, כגון הפרשת תרומות ומעשרות וטבילת כלים, אסור עד
מוצאי שבת (מג"א תה, טז)
If a child
performs melacha on Shabbos because he knows that another Jew wants him
to do it, it is treated like a non-Jew who transgressed a prohibition, and one
may not benefit from it. If he did the melacha for his own purposes, others may
benefit from it, but the child himself may not[13]
מג"א (שכה, כב) וביה"ל שם, דלא כעולת שבת כ' דכל שעושה הקטן לדעת עצמו
הוא עושה.
If one performed melacha
but was completely unaware that a melacha would result from his
action, he is permitted to benefit from it. For example, if one stumbled and
bumped into a light switch, turning it on, he may benefit from the light.
If there is a
disagreement among poskim whether it is permitted to perform a specific action,
even if the majority says one should be stringent, one is permitted to benefit
from the action after it was performed[15]
מ"ב (שיח,ב) בשם
פמ"ג
If a Jew
performed melacha intentionally, one is permitted to benefit from it after
Shabbos[16]
שיח,א
If one is
stringent not to perform a certain action, he may not ask another Jew, who
holds that action is permitted, to perform it for him[18]
שלחן הלוי (בעלסקי), והביא שם ד' טעמים לאסור, וכן
משמע באג"מ המובא בהערה הבאה דאסור. ולדעת הגה"ר ש"ז אויערבאך (?),
אם מקפיד שלא לעשותו משום שהוא יודע שיש מחלקת בזה ומחמיר מחמת אי-ידיעה, מותר
לשאול חבירו לעשותו בשבילו. אבל אם למד הסוגיא ומסק שהלכה כדברי המחמיר, אסור
לשאול חבירו לעשותו.
ובשלחן הלוי גם כתב
שאין נכון לרמז לחבירו שיפתחנו ויקח קצת לעצמו, כדי שהשואל יקח ממנו אחר כך.
If a Jew hired
non-Jews to build a house or any other building, and it was partially built on
Shabbos, one should be stringent not to enter it[20]
רמד,ג. ורמ"א כ' אם התנה מתחלה שלא יבנהו בשבת והם עשאה בעל כרחו כדי למהר,
אין לחוש. אבל ע' מג"א ומ"ב כ' שאין להקל. ואם בנאו בקבלנות, בדיעבד
מותר לדור בו כיון דלדעת ר"ת מותר (מג"א ומ"ב).
If a package is delivered from outside the techum on Shabbos, see the Laws of Techumin.
[1] לא שנא בישול או שאר
מלאכה, כ"כ רמ"א שיח,א. ותמה הנתיב חיים, דפשוט הוא, שאין שום סברא להתיר
בשאר מלאכות יותר מבישול, דהא המחלקת בטור הוא רק לדברי הפוסקים שמותר לאכול בו
ביום דבר המתבשל בשבת, שמחלקים דרק דבר המבשל דחזי לכוס, אבל שאר מלאכות לא חזי
כלל ולכן אוסרים אפי' בשוגג, אבל לדעת השו"ע אסור לאכול בו ביום וא"כ
אין שום צד לחלק בין בישול ושאר מלאכה.
[2]
ואסור ליהנות אפי' מקול מראה וריח של חילול שבת, כן משמעות הפוסקים. ואע"פ
שאין מעילה בדברים אלו, איסורא מיהא איכא מדרבנן בכל איסורי הנאה וגם באיסור הנאה
של מעשה שבת, כן הוא מסקנת שו"ת יביע אומר (ח"ו, או"ח סי' לד),
וע"ע שם.
[3] שיח,א. ובמוצאי שבת מותר מיד, דלא כרש"י שמצריך להמתין בכדי שיעשו (עב"י). ואם ישראל עשה מלאכה במזיד, אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת, ועמג"א שגם למי שנעשה בשבילו אסורה לעולם. ואיסור זה מדרבנן, כ"כ הפוסקים, דלא כהלבוש (שיח, א) כ' שהוא איסור דאורייתא.
[4] מ"ב רסא,ו
[5] ביה”ל ר"ס שיט,
ואע"ג שבפמ"ג נסתפק בזה, כתב להתיר
[6] מ"ב ס' שיח
ע"פ הגר"א וכ"כ תוס' ערובין מא,ב. ולענין הוצאה, ע' ביה"ל (שם
סע' ב) בשם ח"א דמעיקר הדין יש להקל בהוצאה כיון שלא נשתנה גוף החפץ, אבל
למעשה כתב שיש להחמיר, וע"ע בזה בביה”ל ס"ס תה ומג"א תה, יד
וערוה"ש שם, ומה שכתבנו לקמן בסמוך.
ואע"פ דמשמע בגמ' שבת (קמו:) שאפי' דבר המובא דרך כרמלית אסור להשתמש בו בשבת, ע' שו"ת מהרש"ם (ב, צה) שיש לומר דהיה מותר מעיקר הדין אלא דרב החמיר על עצמו, ע"ש.
[7]
ואם עבר על איסור דרבנן במזיד, כגון הפרשת תרומות ומעשרות וטבילת כלים, אסור עד
מוצאי שבת (מג"א תה, טז)
[8] ס"ס תה
[9] רנג, א
[11] רנז,א
[12] מ"ב שיח,ז, כיון שהגר"א פסק כהר"י שפסק כר' מאיר, ע' טור
[13]
מג"א (שכה, כב) וביה"ל שם, דלא כעולת שבת כ' דכל שעושה הקטן לדעת עצמו
הוא עושה.
[14] שש"כ (מהדו"ח א, לד)
[15] מ"ב (שיח,ב) בשם
פמ"ג
[16]
שיח,א
[17] אג"מ (או"ח ב,יז). והטעם, כיון שנעשה בו חילול שבת בפרהסיא, אין קטגור נעשה סניגור, ואם התפלל בו תפלתו תועבה, אבל אין להתפלל עוד פעם. וגם בשאר ספרים אין לקנות ממכון שמדפיסם בשבת. [וצ"ע, דהא מה שהם הדפיסו בשבת הוי בטל ברוב? ואפשר דלענין תועבה אינו מועיל ביטול ברוב כיון שכל מעשיהם הוו שלא כדין.] וע' קהלות יעקב (חלק ב' סי' ז) לענין בית חרושת שעושה מוצרים בשבת, כתב שאסור לקנות מהם משום לפני עור ומפני מסייע ידי עוברי עבירה ומפני מעשה שבת. דלענין לפ"ע ומסייע ידע"ע, אם לא היו הדתיים קונים מהם כלל, הבית חרושת לא היה עובד בשבת וא"כ נמצא שאסור לקנות אף מה שעושים תוך ימי השבוע. ולענין מעשה שבת, כתב בשו"ע (שיח,א) שרק לו אסור לעולם אבל לאחרים מותר, וכ' המג"א (סק"ב בשם ב"י) שלא גזרו בו חז"ל לאסור למי שנתבשל בשבילו כיון שלא חיישינן שיתבשל בעד חבירו כיון שאין אדם חוטא ולא לו. וכ' הקה"י, דבאופן כזה שהם מומרים לחלל שבת הרי אנו יודעים שבודאי ישמע לו לעשות מלאכה בשבת, וא"כ הוי אסור לעולם. [וע"ש, דבסוף דבריו משמע שלא אסר לקנות למעשה אלא מטעם לפני עור ומסייע ולא מטעם מעשה שבת, ואפשר משום שמה שעשו בשבת הוי בטל ברוב. וע' בילקוט יוסף שבת ח"ב ע' קלב בהערה, כתב דמותר משום ביטול ברוב.] וא"כ, לכאו' אם עשו מוצרים בארץ ישראל בשבת, מותר לקנותם באמעריקא, כיון שאינו מסתבר שאם הדתיים באמעריקא (שהם מיעוטא דמיעוטא) לא היו קונים מהם, יפסיקו לעבוד בשבת.
[18] שלחן הלוי (בעלסקי), והביא שם ד' טעמים לאסור, וכן
משמע באג"מ המובא בהערה הבאה דאסור. ולדעת הגה"ר ש"ז אויערבאך (?),
אם מקפיד שלא לעשותו משום שהוא יודע שיש מחלקת בזה ומחמיר מחמת אי-ידיעה, מותר
לשאול חבירו לעשותו בשבילו. אבל אם למד הסוגיא ומסק שהלכה כדברי המחמיר, אסור
לשאול חבירו לעשותו.
ובשלחן הלוי גם כתב
שאין נכון לרמז לחבירו שיפתחנו ויקח קצת לעצמו, כדי שהשואל יקח ממנו אחר כך.
[19]
אג"מ (או"ח ד,קיט)
[20]
רמד,ג. ורמ"א כ' אם התנה מתחלה שלא יבנהו בשבת והם עשאה בעל כרחו כדי למהר,
אין לחוש. אבל ע' מג"א ומ"ב כ' שאין להקל. ואם בנאו בקבלנות, בדיעבד
מותר לדור בו כיון דלדעת ר"ת מותר (מג"א ומ"ב).