Daily LifeHalachos of Interruption During Pesukei D’zimra
Before saying baruch she’amar, one may recite any brachos or interrupt for any purpose. From after[1] ובאמצע ברוך שאמר, יכול לענות על כל ברכה חוץ מלענות אמן על ברכת ברוך שאמר (שו"ע נא, ב, ומ"ב שם) baruch she’amar until after shemoneh esrei, one may not interrupt to speak mundane matters[2] נא, ד. וע' מ"ב (נא, ד) נסתפק אם צריך לחזור ולברך. וטוב לא לשהות הרבה אפי' בשתיקה (שם). וכ' (סק"ז), וכשצריך להפסיק[ו] מפני איזה אונס או בכי האי גוונא דסעיף ה' צריך לומר קודם שידבר אלו הפסוקים ברוך ד' לעולם אמן ואמן וכו' עד ויברך דויד וכשחוזר להתחיל ממקום שפסק יאמר ג"כ אלו הפסוקים דהוי כמו ברכה לפניהם ולאחריהם. .
When
one is in the middle of a paragraph of pesukei d’zimra, or in the middle
of a bracha or paragraph of krias shema, one is permitted[3]
ולא כ' מ"ב שם אם חייב לענות
עניות אלו או לא. ונראה שאין זה חיוב, וע' שו"ת שבט הלוי (ט, מג) דאפי' קודם
הודו אינו חייב לענות כיון שהוא מפריע לתפלתו, וע' הליכות שלמה (ט, ו) דאפי' באמצע
לימוד אינו צריך להפסיק, אבל אינו נכון שיביא לידי כך.
If
one answers any of these responses in the middle of a posuk, he should
start again from the beginning of the posuk[5]
מ"ב (סו, י). וכתב י"א
שלא יפסיק באמצע פסוק.
When
one is between pesukim in pesukei d’zimra[6]
מ"ב (נא, ח) כ' שאפי' באמצע
פסוק, אם הפסיק הענין, מותר לברך. ע' מ"ב (נא, ב) דמותר לענות אמן באמצע ברכת
ברוך שאמר או ישתבח, אבל לא לאחר שאמר "ברוך אתה ה'".
, or between brachos or paragraphs in krias
shema[7]
מ"ב (סו, כג), וע"ש דלדעת
ח"א לא יפסיק לשאר אמנים.
ומותר גם להפסיק באמצע הפסוק, אם הוא סוף
ענין (מ"ב ?). אבל לא ראיתי מפורש איך משערים מה נקרא סוף ענין, ואפשר דאחר
"ומצאת את לבבו נאמן לפניך" מיקרי אמצע פסוק דהוי סוף ענין.
Certain
responses are permitted during pesukei d’zimra which one may not say
during krias shema or its brachos; at any point[8]
אפי' במקום דלא סליק ענינא
(ביאה"ל נא, ד, ד"ה צריך)
, one is permitted to answer the first amen
in kaddish[9]
אבל אין לענות ברוך הוא וברוך שמו
(מ"ב נא, ח) או בריך הוא (אג"מ או"ח ב, טז).
ולענין שאר ה"אמנים" בקדיש, יש
לענות אחר שמיה רבא, ומסתבר שיש לענות אחר תתקבל, אבל לא אחר יהא שלמא ואחר עושה
שלום (אג"מ או"ח ד, יד). [ולא כתבתי היתר לענות קדיש תתקבל, דלא נוגע
כ"כ.]
and the entire modim d’rabanan[10]
מ"ב (נא, ח)
, and when the tzibur begins krias
shema, one may recite the first posuk (shema yisrael…) together with
them[11]
מ"ב (נא, ח)
.
However,
in any of the above cases, one may not answer any other response in kaddish,
or boruch hu u’voruch shemo[12]
מ"ב (נא, ח)
Between
the end of yishtabach and the beginning of birchos krias shema, one
may interrupt for any mitzva-related purpose[13]
משמעות רמ"א (נד, ג)
, such as answering boruch hu uboruch
shemo[14]
אג"מ (או"ח ב, טז)
After starting baruch she’amar, if one realizes he has forgotten to recite a bracha, the laws are as follows (no brachos may be recited during any part of birchos krias shema):
A) Al netilas yadayim may be recited after yishtabach,
before kaddish[15]
כמו כל דבר מצוה, ע' רמ"א (נד,ג ו-נא,ד)
. If one did not recite before that kaddish,
one does not recite it anymore[16]
מ"ב ד,א כ' שאינו יכול לברך אחר תפלה
B) Asher Yatzar may be recited between paragraphs of pesukei d’zimra, because if one delays saying it, he may need to use the bathroom again by then and will have lost out on the initial bracha[17] מ"ב (נא, ח), ובביה"ל (נא, ד, ד"ה צריך) כ' טוב שיניחה עד בין הפרקים. אבל חיי אדם כ' לברך אחר התפלה (ח"א כ, ג), וכ' אג"מ (או"ח ד, יד) שכן הוא נוהג בעצמו. . It may be recited whether one forgot to recite it beforehand, or he used the restroom during pesukei d’zimra.
C) Birchas Hatorah. If one realized during pesukei d’zimra,
he should recite it immediately and say the pesukim customarily recited[18]
מ"ב (נא, י)
, but not the mishna and baraisa (eilu
devarim…). If one realized after he started birchos krias shema, he
should have in mind that the bracha of ahava rabbah should count
as birchos hatorah and he should learn some Torah immediately
after Shacharis is over. If he did not specifically have this in mind
during ahava rabbah, and he realized before Shacharis is over, he
should still learn after davening and rely on ahava rabbah. If he only
realized after Shacharis is over and he did not learn immediately (even
if he just spoke briefly about an unrelated matter), he should recite birchos
hatorah[19]
מז,ז וביה"ל ומ"ב שם
ואם כוון לצאת בו, מיד אחר התפלה יאמר
ברכת הכהנים ומשנה דפאה, כנהוג. ואם שכח ללמוד אחר התפלה, כנראה שיצא בדיעבד, שיש
לסמוך על ב' דעות הנ"ל (סע' ח וסע' ט).
ואם לא כוון כלל בשעה שאמר אהבה רבה, יש
להסתפק אם יכול לצאת בו (ע' ביה"ל הנ"ל), וכנראה שיכול לברך אם לא למד
מיד אחר התפלה, דהוי ספק ספיקא, וצ"ע.
D) Elokai Neshama. If
one realized during pesukei d’zimra that he did not recite Elokai
Neshama, he should say it after yishtabach[21]
אשי ישראל (פ"ה הערה סה) בשם
הגר"ח קניבסקי.
E) All other Birchos Hashachar may be recited after davening[23]
רמ"א נב,א
F) Borei Nefashos, if one forgot to recite it after
drinking, may be recited between paragraphs in pesukei d’zimra, because
if one delays, he may not be able to recite it later[24]
{ע' רבבות אפרים (ו, כט)}
If one started davening without
his talis or tefilin, and obtained one or both of them in the
middle of davening, see footnote[25]
טלית שהגיע באמצע תפלה
אם הגיע טלית באמצע פסוקי דזמרא, יברך
עליהם בין הפרקים (מ"ב נג, ה). אבל אם הגיעו באמצע שירת הים או אחר ישתבח,
קודם הקדיש דסוף פסד"ז, יניחם אז ויברך, אם יוכל לסיים הברכה קודם שיגיע
הש"ץ לאמן יהא שמיה רבא וכו'. אבל אם אינו יכול לסיים הברכה קודם שיגיע
הש"ץ לאיש"ר, או הגיעו התפלין אחר הקדיש עד קודם ברכת גאל ישראל, יניח
הטלית מיד, ולא יברך עד אחר שמו"ע. ואז ימשמש עליהם ויברך (כ"ז ע"פ
מ"ב (שם, ו-נד, יג) ורמ"א (סו, ב), ומסתבר דמה שכתב במ"ב קודם
שהתחיל קדיש ר"ל קודם שיצטרך לענות איש"ר).
תפלין שהגיעו באמצע תפלה
אם הגיעו תפלין באמצע פסוקי דזמרא, דהיינו
אחר ברוך שאמר קודם שירת הים (ויושע ה'), יניחם בין הפרקים בברכות (מ"ב נג, ה-ו).
אם הגיעו אחר ויושע או באמצע ישתבח, ימשיך
עד שמסיים ישתבח. ואח"כ, אם חושב שאפשר שיסיים להניחם קודם שיגיע הש"ץ
לאמן יהא שמיה רבא וכו', יניחם אז ויברך על התפלין, ואם יודע שלא יסיים להניחם ולברך
קודם שהש"ץ יגיע לאמן יש"ר וכו', ימתין עד אחר ברכו ויניחם בלי ברכה, וימתין
לברך על התפלין בין ברכת יוצר המאורות ואהבה רבה, (נג, ג, ומ"ב נד, יג,
וביה"ל נד, ג).
אם לא הגיעו עד אחר ברכו, ימתין עד שיסיים
ברכת יוצר המאורות קודם אהבה רבה, ויניחם אז ויברך (מ"ב סו, טו).
ואם הגיעו אחר שהתחיל אהבה רבה, יניחם אחר
ברכת אהבה רבה, קודם שמע, ויברך עליהם (מ"ב שם).
אם הגיעו באמצע קר"ש, יניחם מיד
ויברך רק מצות להניח תפלין (מ"ב שם, עפמ"ש לקמן ס"ק מז).
אם הגיעו אחר קר"ש, יניחם אחר גאל
ישראל קודם שמו"ע ויברך עליהם רק ברכת להניח (מ"ב סו, מז).
[1] ובאמצע ברוך שאמר, יכול לענות על כל ברכה חוץ מלענות אמן על ברכת ברוך שאמר (שו"ע נא, ב, ומ"ב שם)
[2] נא, ד. וע' מ"ב (נא, ד) נסתפק אם צריך לחזור ולברך. וטוב לא לשהות הרבה אפי' בשתיקה (שם). וכ' (סק"ז), וכשצריך להפסיק[ו] מפני איזה אונס או בכי האי גוונא דסעיף ה' צריך לומר קודם שידבר אלו הפסוקים ברוך ד' לעולם אמן ואמן וכו' עד ויברך דויד וכשחוזר להתחיל ממקום שפסק יאמר ג"כ אלו הפסוקים דהוי כמו ברכה לפניהם ולאחריהם.
[3] ולא כ' מ"ב שם אם חייב לענות
עניות אלו או לא. ונראה שאין זה חיוב, וע' שו"ת שבט הלוי (ט, מג) דאפי' קודם
הודו אינו חייב לענות כיון שהוא מפריע לתפלתו, וע' הליכות שלמה (ט, ו) דאפי' באמצע
לימוד אינו צריך להפסיק, אבל אינו נכון שיביא לידי כך.
[4] סו, ג, ורמ"א שם. אבל לא יענה
שאר האמנים בקדיש (מ"ב ס"ק יז).
[5] מ"ב (סו, י). וכתב י"א
שלא יפסיק באמצע פסוק.
[6] מ"ב (נא, ח) כ' שאפי' באמצע פסוק, אם הפסיק הענין, מותר לברך. ע' מ"ב (נא, ב) דמותר לענות אמן באמצע ברכת ברוך שאמר או ישתבח, אבל לא לאחר שאמר "ברוך אתה ה'".
[7] מ"ב (סו, כג), וע"ש דלדעת
ח"א לא יפסיק לשאר אמנים.
ומותר גם להפסיק באמצע הפסוק, אם הוא סוף
ענין (מ"ב ?). אבל לא ראיתי מפורש איך משערים מה נקרא סוף ענין, ואפשר דאחר
"ומצאת את לבבו נאמן לפניך" מיקרי אמצע פסוק דהוי סוף ענין.
[8] אפי' במקום דלא סליק ענינא (ביאה"ל נא, ד, ד"ה צריך)
[9] אבל אין לענות ברוך הוא וברוך שמו
(מ"ב נא, ח) או בריך הוא (אג"מ או"ח ב, טז).
ולענין שאר ה"אמנים" בקדיש, יש לענות אחר שמיה רבא, ומסתבר שיש לענות אחר תתקבל, אבל לא אחר יהא שלמא ואחר עושה שלום (אג"מ או"ח ד, יד). [ולא כתבתי היתר לענות קדיש תתקבל, דלא נוגע כ"כ.]
[10] מ"ב (נא, ח)
[11] מ"ב (נא, ח)
[12] מ"ב (נא, ח)
[13] משמעות רמ"א (נד, ג)
[14] אג"מ (או"ח ב, טז)
[15] כמו כל דבר מצוה, ע' רמ"א (נד,ג ו-נא,ד)
[16] מ"ב ד,א כ' שאינו יכול לברך אחר תפלה
[17] מ"ב (נא, ח), ובביה"ל (נא, ד, ד"ה צריך) כ' טוב שיניחה עד בין הפרקים. אבל חיי אדם כ' לברך אחר התפלה (ח"א כ, ג), וכ' אג"מ (או"ח ד, יד) שכן הוא נוהג בעצמו.
[18] מ"ב (נא, י)
[19] מז,ז וביה"ל ומ"ב שם
[20] אע"פ שיכול לפוטרו באהבה רבה (כמ"ש
שו"ע מז, ז), אפשר שישכח מללמד מיד אחר התפלה ויכנס בספק ברכות, כיון
שי"א שקריאת שמע מועיל כמו לימוד (סע' ח), וי"א אפי' אם הפסיק קודם
הלימוד אין בכך כלום (סע' ט), לכן יותר טוב שלא יכנס לספק ברכות ויכוון בפירוש שלא
לפוטרו, כן משמע בביה"ל (מז, ז ד"ה פוטרת).
ואם כוון לצאת בו, מיד אחר התפלה יאמר
ברכת הכהנים ומשנה דפאה, כנהוג. ואם שכח ללמוד אחר התפלה, כנראה שיצא בדיעבד, שיש
לסמוך על ב' דעות הנ"ל (סע' ח וסע' ט).
ואם לא כוון כלל בשעה שאמר אהבה רבה, יש
להסתפק אם יכול לצאת בו (ע' ביה"ל הנ"ל), וכנראה שיכול לברך אם לא למד
מיד אחר התפלה, דהוי ספק ספיקא, וצ"ע.
[21] אשי ישראל (פ"ה הערה סה) בשם
הגר"ח קניבסקי.
[22] מ"ב (נב,ט) בשם פר"ח, ורמ"א משמע
שיכול לברך, כמו שמברך כל ברכות השחר
[23] רמ"א נב,א
[24] {ע' רבבות אפרים (ו, כט)}
[25] טלית שהגיע באמצע תפלה
אם הגיע טלית באמצע פסוקי דזמרא, יברך
עליהם בין הפרקים (מ"ב נג, ה). אבל אם הגיעו באמצע שירת הים או אחר ישתבח,
קודם הקדיש דסוף פסד"ז, יניחם אז ויברך, אם יוכל לסיים הברכה קודם שיגיע
הש"ץ לאמן יהא שמיה רבא וכו'. אבל אם אינו יכול לסיים הברכה קודם שיגיע
הש"ץ לאיש"ר, או הגיעו התפלין אחר הקדיש עד קודם ברכת גאל ישראל, יניח
הטלית מיד, ולא יברך עד אחר שמו"ע. ואז ימשמש עליהם ויברך (כ"ז ע"פ
מ"ב (שם, ו-נד, יג) ורמ"א (סו, ב), ומסתבר דמה שכתב במ"ב קודם
שהתחיל קדיש ר"ל קודם שיצטרך לענות איש"ר).
תפלין שהגיעו באמצע תפלה
אם הגיעו תפלין באמצע פסוקי דזמרא, דהיינו
אחר ברוך שאמר קודם שירת הים (ויושע ה'), יניחם בין הפרקים בברכות (מ"ב נג, ה-ו).
אם הגיעו אחר ויושע או באמצע ישתבח, ימשיך
עד שמסיים ישתבח. ואח"כ, אם חושב שאפשר שיסיים להניחם קודם שיגיע הש"ץ
לאמן יהא שמיה רבא וכו', יניחם אז ויברך על התפלין, ואם יודע שלא יסיים להניחם ולברך
קודם שהש"ץ יגיע לאמן יש"ר וכו', ימתין עד אחר ברכו ויניחם בלי ברכה, וימתין
לברך על התפלין בין ברכת יוצר המאורות ואהבה רבה, (נג, ג, ומ"ב נד, יג,
וביה"ל נד, ג).
אם לא הגיעו עד אחר ברכו, ימתין עד שיסיים
ברכת יוצר המאורות קודם אהבה רבה, ויניחם אז ויברך (מ"ב סו, טו).
ואם הגיעו אחר שהתחיל אהבה רבה, יניחם אחר
ברכת אהבה רבה, קודם שמע, ויברך עליהם (מ"ב שם).
אם הגיעו באמצע קר"ש, יניחם מיד
ויברך רק מצות להניח תפלין (מ"ב שם, עפמ"ש לקמן ס"ק מז).
אם הגיעו אחר קר"ש, יניחם אחר גאל
ישראל קודם שמו"ע ויברך עליהם רק ברכת להניח (מ"ב סו, מז).
[26] מ"ב (ס' סו ס"ק מ, מא, מד)