Business and Misc.Halachos of Sterilizing/ Harming Living Things

One may not cause any male, human or animal, to become infertile, whether through surgical procedures or medication. One may, however, do a procedure on a female animal to cause infertility[1] ה, יא. ולענין סירוס נקבה כ' פטור, והגר"א מדייק שאינו חייב עליו סירוס נקבה אבל אסור מדאורייתא . One may not cause a woman to become infertile, whether by a procedure or by taking a medication[2] אג"מ (יו"ד?) וכ"כ הערוה"ש (ה, כד) והב"ח דלא הותרה אלא לצורך רפואה, דלא כפשטות השו"ע (ה, יב) ונו"כ, דמותר אפי' שלא לצורך רפואה. וערוה"ש כ' שהוא גם כוונת השו"ע. וע' חלקת מחוקק (סק"ו) מדייק בשו"ע דדוקא לבהמה זכר אסור להשקות כוס של עיקרין, אבל לבהמה נקבה מותר להשקות. , even for a short time, and one who wishes to do so must consult a Rav.

A Jew may not become a veterinarian, as the job requires one to perform castration of animals.

One may not cause unnecessary pain to animals[3] רמ"א (חו"מ רעב, ט). ולפי זה חייב לפרוק אפי' בהמת עכו"ם ואפי' אינו שם, ואין נפקא מינה בין ציור שחייב לפרוק ופטור לפרוק אלא שיכול ליטול שכר (שם).

כ' הרמב"ם בהל' שבת (כה, כו) דמותר לעבור על איסור ביטול כלי מהיכנו כדי להציל בהמה מצער, מבואר בגמ' דהוא משום צער בעלי חיים דאורייתא, ומה שפסק דאינו חייב לפרוק בהמת עכו"ם ממשאו ע"כ הוא משום דצער בע"ח הוא דרבנן (כמ"ש גר"א חו"מ רעב ס"ק י), ולכא' סותרים זא"ז. וכ' אור שמח (שבת שם) לתרץ, דצעב"ח בשבת הוא אסור מדאורייתא משום דכתיב למען ינוח, שיש מצוה שהבהמה ינוח בשבת ולא יהיה בצער, אבל בחול, צעב"ח הוא רק אסור מדרבנן. [ועי"ל, משום דצער הבהמה מחמת שחושב שיטבע במים, הוי צער גדול והוי דאורייתא, אבל צער פריקה הוי רק צער קטן והוא רק דרבנן.]

ומותר לחתוך אבר בהמה קודם שמוכרו לגוי, אם יש לחוש שהגוי יקריבנו לעבודת כוכבים (משנה עבודה זרה א, ה). אבל כשאין בו חשש כל כך, אסור לחותכו על צד הספק, דאסור גרום צער לבהמה (יכין שם, אות לא).

ומי שנסע מביתו ביום ו' לעיר אחרת, ושכח קודם שבת ליתן מאכל או משקה לארנבת, עוף, או שאר בהמה בביתו שסומך עליו, והבהמה יצטער הרבה, נראה דמותר לומר לנכרי בשבת לומר שיסע לשם באוטו ויתן מאכל לבהמתו, כמו שמצינו דמותר לעשות איסור דרבנן כגון ביטול כלי מהיכנו (שו"ע או"ח שה, יט) או אמירה לנכרי באיסור דאורייתא (מ"ב שלב, ט), אבל אין להביא מזה ראי' לשאר שבותים (כ"כ מ"ב שה, ע, דאסור לעבור על איסור מוקצה). (tza’ar baalei chaim). It is permitted to use any animal for a purposeful use, even if one causes it pain by doing so[4] רמ"א (אה"ע ה, יד). וע' אג"מ (אה"ע ד, צב) דאסור לעשות veal משום צער בעלי חיים. . One is not required to spend money or to do something which is beneath his dignity in order to save an animal from pain[5] שו"ע הגר"ז (עוברי דרכים וצעב"ח, סע' ג-ה) .

This prohibition only applies to animals used for work, but preferably one should not cause pain to any animal[6] יעב"ץ (שו"ת סי' קי) כ' דצער בע"ח הוא רק בבעלי חיים בני מלאכה או בני תרבות כגון חתול וכלב, וכ"פ אבני ישפה (ח"ב, ס' פג או' א), אבל ע' יד אפרים (ס"ס קטז) שאריז"ל הקפיד לא להרוג אפי' כינה ממדת חסידות. . One is permitted to kill bugs which are bothering (or may soon bother) himself or others, but it is preferable not to kill them directly and rather to leave out a trap or poison to kill them[7] אג"מ (חו"מ ב, מז). וע' הערה הקודמת .

One who sees an animal in pain must help it to relieve its suffering[8] רמ"א (רעב, ט). ומבואר בגמ' (שבת קכח:) דאע"פ שהבהמה הביא עצמו לכך ולא נגרם הצער ע"י אדם, אעפ"כ צער בעלי חיים מדאורייתא.

ואפי' חייב לפרוק בהמת עכו"ם או להצילו מצער, אלא דמותר לבקש שכר על זה אח"כ (שו"ע הגר"ז, עוברי דרכים וצעב"ח, סע' ד). . However, one is not required to save an animal which is entrapped by another, such as a mouse hunted by a cat, or a fly which is caught in a spiderweb[9] פשוט .

One who has a pet must ensure his pet is fed before he begins eating[10] מ"ב (קסז, מ) ומג"א (ס"ק יח). אבל מותר לשתות קודם שמשקה לבהמתו (שם בשם ספר חסידים). וע' אג"מ (או"ח ב, נב) מו"מ בדבריו, וע"ע שם אם חייב להאכיל בניו הקטנים קודם הבהמות. .

If one must kill an animal, one may not do so in a way that causes it pain. If any animal is bothersome, one may kill it or remove it by any means necessary.

One is obligated to assist any Jew who is in distress or pain[11] סמ"ע (ערב, יג) בדעת הרמב"ם (הל' רוצח יג, ט), דכל שכן הוא מצער בעלי חיים. וע' גמ' תענית (כא.) משמע שאם אדם פורק משא בהמתו, ועני מבקש צדקה, צריך להפסיק כדי ליתן צדקה (ממה שנחום איש גם זו מתחרט על שלא היה חס על העני), ולכאו' משמע שצער אדם קודמת לצער בהמה. (אמנם, לגירסת הירושלמי שקלים פ"ה הל' ד, לא היה עוסק בפריקת חמור אלא הלך משם ואח"כ חזר, ולפי גירסא זו, אין ראי' כלל אם פריקה קודם לנתינת צדקה.) וכן מסתבר, דהא לכל דבר שהוא צורך האדם, מותר לצער לבהמה.

ויש לעיין, דהא בשבת כשיש בהמה בצער מותר לעבור איסור דרבנן כדי להצילו (ע' מ"ב שה, ע, דלא כל איסורי דרבנן נדחים), אבל כשיש אדם בצער אינו לעבור איסור דרבנן להדיא אלא שבות דשבות (שו"ע שז, ה, וע"ע ס' שכח דלפעמים מתירים אפי' איסור דרבנן ממש ולא רק שבות דשבות), והא אם צער האדם הוא גם דאורייתא, למה אין לדחות איסור דרבנן להצילו מצערו? ובאמת, אין זה כ"כ סתירה להדיא, דלפעמים העמידו דבריהם ולפעמים לא, אבל עכ"פ צריך הסבר. וכ' לי אחי הר' ארי' אפשר י"ל, דצער הבהמה תמיד נחשב יותר מן צער האדם, כי הבהמה אינה מבינה כלום למה היא בצער, אבל אדם יכול לסבול יותר צער כיון שהוא מבין סיבת הצער. אבל נלע"ד לתרץ, דכל ההיתר כאן לדחות איסור דרבנן הוא כיון שיש מצוה על כל איש להציל בהמה מצערו, ואין מצוה על הבהמה להיות בצער, ולכן כיון שיש מצוה על האדם חייב להצילו. אבל כשיש אדם בצער, הרי על האיש ההוא יש מצות שבת דכאילו מצווה אותו שהוא צריך להיות בצער ואין צערו יכול לדחות מצות עצמו לישאר בצער. ולכן, גם חבירו אינו יכול להצילו מצערו כיון דלא שייך שמצות חבירו ינצח על מצות עצמו. ודו"ק. .

One is obligated mid’oraysa[12] לפרוק, יש מצות עשה ולא תעשה (ספה"מ לרמב"ם ל"ת ער, ועש' רב. וספר חינוך מצ' תקלח ומצ' תקמ).

ולטעון, יש מצות עשה (ספה"מ לרמב"ם עש' רג, וספר החינוך מצ' תקמא). to help someone who needs assistance in loading up or unloading an animal[13] שו"ע חו"מ (סי' ערב). . One also must help a fellow Jew who is struggling under a burden[14] רמב"ם (ספה"מ מצ' רג), חינוך (מצ' תקמ), רשב"א (שו"ת א, ס' רנב, רנו, רנז) וכ"כ אבני ישפה (ח"ב, ס' קי או' ב), ובשו"ת יחוה דעת (ה, סה) הוכיח כן מדברי מכילתא דרשב"י (פר' משפטים). , as well as anyone in a difficult situation[15] משום צער ישראל, ע"פ סמ"ע הנ"ל, וכ"כ באבני ישפה (ח"ב, ס' קי או' ב). . One is permitted to take money in any instance of assisting a person[16] אבני ישפה (ח"ב, ס' קי או' ב), דכל שאין בו משום צער בעלי חיים, מותר לקבל עליו שכר. ועערה"ש (ערב, ח) דלעזור מי שעגלתו נשקעה בטיט, הוא בכלל מצות פריקה, ולעזור להטעין עגלתו במשאות, הוא בכלל מצות טעינה. (except for the loading up of an animal). If one sees another Jew’s car has broken down and he may be able to help, he is obligated to stop[17] שו"ת יחוה דעת (ה, סה) משום דדרשינן טעמא דקרא לחומרא (כמ"ש שו"ת חת"ס יו"ד רנד), ואפי' בלי זה, משום מצות גמילות חסדים. .

It is assur to kill anyone, whether a Jew or a non-Jew[18] שנח,א, וע' ש"ך כ' שאסור להורגו אם אינו שומר ז' מצות בני נח, ואם לאו, מותר, וע' ט"ז לא מחלק בזה וכ' שאסור, והטעם משום דכתיב והיו לך למס ועבדוך, משמע שאין להורגם. ובמקום שיש איבה בלאו הכי אסור. . Abortion is also forbidden, but in cases of medical necessity, a Rav should be consulted[19] אג"מ (חו"מ ב, סט-עא), ע"פ תוס' סנהדרין (נט.).

ופשוט לתוס' שם דהלכה למעשה, כל מה שאסור לעכו"ם הוי אסור לישראל, ולכן כיון דאסור לעכו"ם להרוג עובר במעי אמו, אסור גם לישראל. אבל לדעת רמב"ם (הל' מלכים ט, יג) ע"פ הכסף משנה (שם), יש דברים שאסורים לעכו"ם ומותר לישראל.

וע' תוס' נדה (מב:) כ' דמותר להרוג עובר, ובאג"מ כ' דטעות סופרים הוא, ועוד כמה אחרונים שהביא באג"מ (שם) צידדו להקל באיזה ציורים ע"ש היטב.

וע' סמ"ע (חו"מ תכה, ח) דאסור להרוג עובר, אבל במעי אמו, עדיין לא מיקרי נפש. .

One may not directly assist a forbidden action, such as working as an anesthesiologist for a doctor to perform abortion[20] נשמת אברהם (מהדו"ב או"ח תרנו סק"ב או' 1) בשם הגרשז"א, משום מסייע. וע"ש דלדעת הציץ אליעזר (חלק יט ס' לג) אין צריך לבזבז כל ממונו בשביל זה. or castration, but in cases of financial loss, a Rav should be consulted. However, one is permitted to perform an ultrasound on a fetus, even though he knows that if the woman sees anything wrong with the baby, she will abort it[21] נשמת אברהם (מהדו"ב או"ח תרנו סק"ב או' 2), משום שאין סיוע בשעת מעשה, ע"ש עוד טעמים. .