Business and Misc.Halachos of Animals and Agriculture

Shiluach Hakein

One is obligated mid’oraysa[1] רמב"ם (ספה"מ ע' קמח), חינוך (מצ' תקמה). ואם לקח האם על הבנים, עובר בלא תעשה, ע' רמב"ם (ספה"מ ל"ת שו), חינוך (מצ' תקמד). to send away a mother bird before taking its eggs or its young (shiluach hakein). This mitzvah (according to many opinions) only applies if one actually desires to take them for some purpose[2] ע' חת"ס (שו"ת או"ח ס' ק) וחזון איש (יו"ד ס' קעה) שאין צריך לשלח, וכ"כ בחדושי הר"ן (חולין קלט.), וכן משמע בספר המצות הקצר (מצ' עד). אבל חוות יאיר (הו"ד פ"ת רצב,א) נוטה שצריך לשלח, וכ"כ ערה"ש (רצב, א).

ובחת"ס (שם) כ', ועיין רמב"ן בנימוקי חומש שלו [דברים כ"ב - ו'] כתב עפ"י רמב"ם במורה נבוכים וכ"כ בס' החנוך [מצוה תקמ"ה] בטעם המצוה ההיא שלא נתאכזר לעקור אם על בנים, דאע"ג דאסור לומר על קן ציפור יגיעו רחמיך והטעם שלא הגיעו רחמיו על בעלי חיים כל שהוא לצורך אדם דא"כ היה אסור לשחוט בע"ח, אך גזירות הן עלינו שלא נלמוד להתאכזר ונתקן מדותינו ע"ש. והנה לפי טעם זה מבואר דאם אינו צריך לבנים, לא מיבעיא דאינו מחוייב לשלח האם אלא אכזריות נמי עביד, ובמקום שנלמוד שלא נתאכזר אדרבא נרגיל עצמנו באכזריות ולצער בעלי חיים על מגן לגרש האם מעל בניה וצער בע"ח דאורייתא, אלא שכתב רמב"ן שלא הגיעו רחמיו על ב"ח אם הוא לצורך האדם, אבל אם איננו לצורך אדם שאינו צריך לבנים אכזריות היא זו לגרש האם מעל בנים. . Therefore, this mitzvah is not usually relevant, and it may be forbidden to send it away if there is no mitzvah, if it causes the animal anxiety for no reason[3] משום צער בעלי חיים, ומשמע בשו"ת חת"ס (או"ח ק) דמטעם זה אין לעשות שילוח הקן במקום שיש ספק אם מקיים המצוה. . However, because some poskim recommend performing the mitzvah even if one has no interest in the eggs or the young, the laws will be discussed here.

This mitzvah only applies to kosher birds[4] רצב, א , the most common of which are doves, pigeons, sparrows, robins, and cardinals. Non-kosher birds, such as eagles, ravens, or birds of prey, are not valid for the mitzvah. The mitzvah may be performed with eggs or chicks, but once they are able to fly, which is when they are about two weeks old, one may no longer perform the mitzvah.

The mitzvah can only be fulfilled when the mother, not the father, is on the nest[5] רצב, ז . It is therefore recommended to perform the mitzvah at night, as in most species, the mother is on the nest at night.

The mitzvah may only be performed on a nest which is ownerless[6] רצב, ב . One may fulfill the mitzva with a nest on a windowsill or within a fenced-in yard, as nowadays the owner certainly does not intend to acquire the eggs or young because he has no use for them[7] אע"פ דחצירו קונה לו שלא מדעתו (ש"ך סק"ו), בזמן הזה שאני {ע' ספר שלוח הקן עמ' קעח, וספר שלח תשלח עמ' סא} . However, it is customary for the owner of the field to declare that the eggs are hereby hefker (ownerless) before he, or anyone else, fulfills the mitzva with the nest[8] ע' ספר שילוח הקן (?) בשם הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי שיכול להפקירם ואח"כ לקיים מצות שלוח. אבל ע' מנחת שלמה (ב, ק) חולק על זה, ואינו יכול לקיים המצוה בעופות שבחצר המשתמרת, וכ"כ ברכי יוסף (סק"ג), וכ"כ אמרי יושר (ח"א ס' קנח) והביא ראי' לזה ממלאכ"ש (חולין יב, א, בשם הר' סלימאן) דצפורים שקיננו בבית, אפי' אם אח"כ הפקיר הבית, פטור משילוח. .

One may cause the mother to leave by any means, such as rapping on the nest, clapping loudly, or by swatting at her with a broom[9] חזון איש (קעה, ב). וע' רש"י (קמא:), דלדעה א' שם, מוכח שצריך דוקא לתפוש האם בידו ושלחה, ולדעה ב' שם אין הכרח מדברי הגמ'. וע' שו"ת חת"ס (או"ח ק) וערה"ש (רצב, ו) פירשו דברי רמב"ם שצריך לתפוש האם בידו. וחת"ס חשש למעשה לדברי הרמב"ם, וחייב לתופשו בידו. . No bracha is recited when performing shiluach hakein[10] פת"ש (רצב, ב), משום שמא ימצא הביצים מוזרות.

ועערה"ש (סק"י) כ' שיברך אקב"ו על שילוח הקן, ואין לחוש למוזרות, דא"כ לא יברך על התפלין דשמא נפסלו, וא"ת דמעמידין על חזקתו, א"כ גם כאן, ע"ש.

ושמעתי מהרה"ג ישראל רייזמן, דמי שירצה לברך על שילוח הקן, לא יברך אא"כ נטל האם בידו, כדי לחוש לדעת רמב"ם, וגם צריך ליקח הביצים. .

After the mother leaves the nest, even if she is still watching nearby, one should pick up the eggs or chicks[11] ע' שיורי ברכה (סק"ב) דצריך ליקח הבנים דוקא. וע' חכם צבי (סי' פג) שאינו חייב ליקח הבנים לקיים המצוה, ועערה"ש (רצב, ג-ד) הביא ראיות לדברי החכ"צ ואח"כ דחאם אבל משמע דסובר כוותיה מעיקר הדין, אבל אפ"ה כתב שיש ליקח הבנים כדי לקיים קרא כדכתיב. וע' שו"ת יביע אומר (י, יו"ד לב) בשם בית לחם יהודה, דכל שאין סתירה לדברי הזוהר מן הגמרא שלנו, יכולים ללמוד מן הזוהר, ובזוהר נאמר שאחר השילוח האם הולכת וצווחת ומבקשת על בניה, ומלאך הנקרא עוף מעורר רחמי השי"ת, והתעוררות זו גורמת לרחם עלינו בגלותינו, ומשמע שצריך ליקח הבנים דוקא. וע"ש דבספר אור ישר דחה ראי' זו, שי"ל שבשילוח האם בלבד, תגיע ההתעוררות. וע"ש ביבי"א העלה שיש ליקח הבנים דוקא.

אבל לא מצאתי בספרי הפוסקים שצריך לעשות מעשה קנין על העופות, דהיינו לכוון לקנותם במעשה הגבהה. ונראה דתלוי בב' טעמים הנ"ל בטעם המעשה לקיחה, דלדעת ערה"ש שהלקיחה הוא לקיים קרא כדכתיב, נראה דפירוש המילה "תקח לך" הוא לעשות מעשה קנין ולכן צריך לכוון על הקנין. אבל לדעת הבית לחם יהודה, טעם הלקיחה הוא כדי לעורר רחמי, וא"כ המעשה לקיחה הוא חלק מהמצוה אבל אין צורך דוקא לקנות הביצים. , or the entire nest with the eggs inside, and raise them four inches[12] דהגבהת טפח קונה. וע' הערה הקודמת. , and then the mitzva is completed. After lifting them up, one may place them back in the nest and declare them ownerless, and then someone else may perform the mitzva.

Shiluach hakein may not be performed on Shabbos[13] שו"ת חת"ס (או"ח ק), דבזוהר מבואר שאין לעורר יללה בשבת, וגם, כיון דלדעת הרמב"ם צריך ליקח האם בידים ולשלחה, אסור משום מוקצה. ולהפריח בלי נגיעה ביד, כיון דלרמב"ם לא יצא בזה, אין להתאכזר שלא לצורך. .

Firstborn Animals

A firstborn male, of a kosher species of domesticated animal which is owned by a Jew, is consecrated to Hashem[15] שו, א. וספה"מ לרמב"ם (עש' עט) וספר החינוך (מצ' יח). ולדעת רמב"ם (בכורות א, ד) ושו"ע (שם) מצוה להקדישו ולומר הרי זה קדש, אבל לדעת הטור (ס' שו) בשם הרא"ש, אין מצוה להקדישו. וע' גר"א (סק"ד) ביאר מחלוקתם ע"פ גמ' ערכין (כט.) והביא ראי' לדעת רמב"ם מדברי הגמ' נזיר (ד:), ע"ש. וע' מכילתא דר' ישמעאל (בא, מסכתא דפסחא טז) דאע"פ דמכל מקום מקודש הוא, הקדישו לקבל שכר. , and one may not derive benefit from it[16] ע' שו"ע (שח, א) אוסר בגיזה ועבודה, וצ"ע מה מיקרי עבודה לענין זה. .

When a firstborn donkey is born to a Jewish owner, he is obligated mid’oraysa[17] רמב"ם (עש' פא-פב), וספר החינוך (). ורמב"ן (שכחת העשין מצ' ?) מונה כאן עוד מצוה לא ליהנות מפטר חמור to either redeem it with a sheep, or to break its neck[18] שכא, א . One may not benefit from it before one of these actions is performed[19] שכא, ט .

If one goes to a petting zoo and the owner is Jewish, one should ask the owner which are the firstborn sheep, goats, calves or donkeys, and should not benefit from them. If one goes donkey riding, and the owner is Jewish, he must ascertain that it is not a firstborn.

Slaughtering a Mother and Child on the Same Day

One may not slaughter a mother and child on the same day[20] . This prohibition only applies to domesticated cattle, i.e. cows, sheep and goats[21] טז, ז. .

Orlah and Reva’i Outside of Israel

The following rules apply only to produce grown outside of Israel; in Israel, the rules are different[26] ע' תפארת ישראל (ערלה א, ח) דערלה באר"י בזה"ז רק דרבנן, וקיל אפי' מחו"ל דהוי הלל"מ, כיון דנתבטלה קדושת הארץ. אבל חזו"א (שביעית ג, ט) כ' חייב מדאורייתא. .

It is assur[27] ובחו"ל אינו אלא דרבנן. ובארץ ישראל בזמן הזה לרוב פוסקים הוא דאורייתא. ומצות ערלה הוא בספה"מ לרמב"ם (?) וחינוך (?) to eat or benefit from the fruits of tree for its first three years; these fruits are called orlah. In the fourth year, one should redeem the fruits before eating them. One may not give orlah fruits to a non-Jew[28] שע"ת (ג, פג), כלבו (ס' צב), וכמ"ש ש"ך (יו"ד רכג, ד, בשם ר"ן) לענין כל איסורי הנאה. or feed them to an animal[29] ע' ט"ז (יו"ד צד, ד) דאסור להאכיל איסורי הנאה אפי' לכלב שאינו שלו. , and should just let them rot[30] בזמן הזה לא נהגו לשרוף ערלה, וי"א משום דרק בערלת אר"י צריך לשורפו ולא בערלת חו"ל. אמנם, ע' שע"ת (ג, פג) ותוס' סוכה (לה.) מבואר דאפי' בחו"ל צריך לשורפו.

וע' חת"ס (שו"ת יו"ד רפו, והו"ד ערה"ש ס' רצד) יישבו למה לא שורפים אותו, דאין חיוב לשורפו אלא כדי שלא יכשלו בו בני אדם. .

If one is uncertain as to how old the tree is, the fruit is permitted, and one need not ask the owner to ascertain how old the tree is. This prohibition applies to any fruit whose proper bracha is ha’eitz.

To calculate these years; any tree planted before 16 Av, is considered one year old on Rosh Hashana, 44 days later. Two years after that, any fruits which bud after the following Tu B’shvat are permitted to eat. Fruits which grow in the fourth year should preferably be redeemed onto a coin[31] ש"ך (רצד, יז), ערה"ש (שם, ?) .

Practically speaking, if one planted a seed or sapling before 16 Av 5781, one is permitted to eat fruits which grow in 5784 (as fruits do not bud in the winter before Tu B’shvat). If the seed was planted after 16 Av, the fruits of 5784 are prohibited, and (if planted before 16 Av 5782) those of 5785 are permitted.

If a fruit tree is uprooted and replanted, and it was in a flowerpot with a hole in the bottom, containing enough dirt for the tree to survive for two weeks without even wilting, it retains its original age and does not require three years after it is replanted. However, if it did not have enough dirt on it to even survive for a short time, or was kept in a plastic bag, it requires three years after it is replanted[32] ע' שו"ת יביע אומר (י, יו"ד לג). וע"ע פ"ת (רצד, יג), ושו"ת מנחת שלמה (א, סט), ציץ אליעזר (א, יט), אגרות משה (יו"ד א, קפה), וחזון איש (ערלה ב, יג). .

Kilayim of Trees and Animals

It is forbidden to graft a branch from one type of tree onto another[34] ספר המצות לרמב"ם (ל"ת רטו), חינוך (?) , or to perform cross-pollination between two different types of trees[35] שבט הלוי (ט, רכד) ע"פ חזו"א (כלאים ב, טז). וכ"כ מנחת שלמה (תנינא, סי' ק, ז), והסביר שם דדוקא בהרבעת בהמות אין איסור בהרבעת חומר גנטי מבהמה אחד לשני, אבל באילן אסור אפי' ע"י הזרקת מיץ, כי סוף סוף "השדה" זרועה כלאים, וכעין זה משמע בחזו"א (שם) דדוקא בבהמה אין איסור בהעבת חומר כיון שאין הרבעה אלא בחי, אבל באילן כל שיש בו כח ההולדה וראוי להצמיח, עובר משום כלאי אילן. וע' קובץ שיעורים (כתובות או' רג) דכיון שהוא אופן ההרכבה בזמן הזה, ממילא נעשה איסור דאורייתא. אמנם, משמע בשו"ת חתם סופר (ו, כד) שאין איסור כלאי אילן אלא בענף, כיון דהרכבה הוי איסור הרבעה דאילנות, ולפי דבריו משמע דעובר רק כשנותן קצת מגוף האילן על אילן אחר, וע' שבה"ל הנ"ל שדן בדבריו. וע' ספר כשרות ארבעת המינים (שטרן, עמ' קפב) בשם הגרשז"א, כ' דבמורכב אינו אסור אלא כשיש על היחור הנשתל כח להצמיח אם נשתיל אותו באדמה, אבל אם מין מסויים אין בו כח להצמיח, אין איסור ומושג הרכבה. וכל זה משמע דלא כדבריו במנחת שלמה. .