Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Remembering The Churban

Yom TovHalachos of Dwelling in the Succah

A. Who and When

During Succos, men are obligated mid’oraysa[1] ספה"מ לרמב"ם (ע' קסח), ספר החינוך (מצ' שכה) to live in the succah the same way one lives in the living space (living room, dining room, and bedrooms) within his house[2] תרלט, ב, ע"פ ערה"ש (סק"ד) . One should not bring cooking utensils (such as large pots which are not usually brought to the table) into the succah, nor should one leave dirty dishes in the succah after the meal[3] ב"י (תרלט ד"ה וכתב המרדכי) הביא מחלקת בפי' דברי הגמ' דמאני מיכלא בר ממטללתא, קערות שנמאסו אחר אכילה או העריבות שלשין בהם, וכ' מ"ב (ס"ק ד-ה) שהמנהג לחוש לשני הדיעות. ואע"פ שמשמע מדברי שו"ע (ורמ"א במה שהגיה ע"פ הטור) שבשעת אכילה הכל מותר, אפשר שהוא גם סובר כמו המנהג . One should preferably not say the bracha of “leishev basuccah” while either of these are in the succah[4] שעה"צ תרלט,יג .

Women are not obligated to sit in the succah, but they may do so and recite a bracha[5] עמ"ש לעיל {הל' קיום מצוות} .

One must eat all forms of bread or Mezonos[6] מ"ב תרלט,טו בשם מג"א שאפי' תבשיל של ה' מיני דגן צריך סוכה, דלא כשו"ע שאינו חייב אלא אם קבע עצמו לאכול תבשיל של ה' מיני דגן in the succah (if more than an egg-volume). Preferably, meat, chicken or fish should also be eaten there if one is “sitting down” to eat[7] מ"ב תרלט,טו כ' דוקא בקביעות יש להחמיר, אבל בלא קביעות אין להחמיר כלל and not just snacking. However, fruits, vegetables and drinks do not require a succah in any case[8] תרלט,ב. ומי שיחמיר ולא ישתה אפי' מים חוץ לסוכה הרי זה משובח. וע' שעה"צ (סקל"ח) שהח"א כ' יש להחמיר אפי' באכילת פירות בקביעות, אבל הרבה חולקים עליו. (ומשמע דאפי' אורז, אע"פ דסעיד, לא בעי סוכה.) .

The bracha of “leishev” is only recited when one eats bread[9] תרלט,ח , “sits down” to eat Mezonos[10] תבשיל העשוי מחמשת המינים (שו"ע תרלט,ב) או פת הבאה בכיסנין (כן משמע במ"ב שם) , or eats Mezonos intending to sit in the succah for a while afterwards[11] מ"ב תרלט,טז, וישב שם לצאת מדי ספק ברכה כיון שיש אומרים שאינו קביעות ואינו חייב בסוכה . When one sits down to eat bread, the entire meal, including drinking water, should preferably be eaten in the succah[12] שעה"צ תרלט,כט , so one who enters the kitchen during a meal may not snack there. Preferably, whenever one enters the succah for a period of time, he should obligate himself in the bracha of leishev by eating a little more than an egg-volume of Mezonos or Hamotzi food[13] מ"ב תרלט,מו. וע' מ"ש בס"ק מח ובשעה"צ (צג), שאם נכנס לסוכת חבירו, וכשנכנס דעתו לישב שם, מברך על הישיבה לבד, כיון שאין דרך לקבוע סעודה בבית חבירו. אבל אם נכנס לשם לאיזה עסק כגון לגבות חובו, לא יברך. [ונלע"ד שהמנהג להגיש עוגיות לאורחים כדי לברך עליהם.] . If one recited a bracha of “leishev” before eating, recited a bracha acharona, and remained in the succah, he need not recite a new bracha if he eats more food later[14] מג"א (?), דלא כהט"ז .

If one recited the bracha of leishev basuccah and subsequently realized the awning is covering the schach, he must repeat the bracha of leishev basuccah after opening the awning[15] מ"ב (תרלט, מח). אבל אין צריך לקדש שנית או לברך שהחיינו שנית (שם). .

One should sleep in the succah, and a married man should make a private succah so his wife can also sleep there[16] רמ"א תרלט,ב. וכ' שם י"א נוהגים להקל שאין ישנים בסוכה כיון שהוא קר, ולי נראה כיון שצריך תשבו כעין תדורו ואם אין אשתו שם פטור, וראוי להחמיר, וע' ט"ז כ' כיון שיש מצוה לשמח אשתו ברגל הוי כשליח מצוה שפטור מן הסוכה, וע' מג"א שאם אינו יכול לישן עם אשתו הוי מצטער ופטור מן הסוכה . If one was sleeping in the succah and it started raining and he went indoors and went to sleep, one need not return to his succah after it stops raining (even if one subsequently woke up)[17] תרלט,ו . If one did not yet fall asleep, some opinions maintain that one should return to the succah, but one may be lenient if it is difficult[18] ע' מ"ב (תרלט,מ) כ' בשם מג"א שצריך לחזור, ובבגדי ישע מקיל .

The bracha of “leishev basuccah” is recited during Kiddush[19] תרמג,א מדברי הגמ' (סוכה נו,א). ועמ"ב בשם הגר"א הטעם, כיון שהקידוש מתחיל הקביעות של הסעודה on the first night before shehechiyanu, and on the second night after shehechiyanu[20] תרסא,א. והטעם, כיון שברכת שהחיינו לא קאי על הסוכה, כיון שכבר בירך עליו אתמול, ואע"פ דהוי ספיקא דיומא, אפי' אם אתמול היה חול אפשר שכבר יצא בברכתו כיון דלא גרע מבירך בשעת עשיית סוכה דיצא. וע' מ"ב בשם הרבה אחרונים שלעולם יברך סוכה קודם שהחיינו, ואין לומר דלא גרע מבירך בשעת עשייה דהא שאני שעת עשייה דעכ"פ שעת עשייה היא אבל אם נכנס לשם ביום חול ובירך שהחיינו לא עשה כלום, וא"כ אם אתמול היה חול לא יצא בשהחיינו מאתמול. ומ"ב כ' מי שנוהג כן אין למחות בידו אבל כשיש הרבה בעלי בתים אוכלים ביחד לא יהיו חלוקים במנהגם . During the day meals, it is recited after the bracha of Hagafen or after hamotzi[21] רמ"א (תרמג,ג), וע' מ"ב (בשם גר"א) הטעם כיון שהוא התחלת הסעודה (ואפשר ר"ל שהוא התחלת הקביעות של אכילת פת וקביעות זו כבר מחייב ברכת סוכה), וע' באר היטב תרסא,א, ושע"ת תרמג,ב. . All other times, it is recited after the bracha of hamotzi or Mezonos which obligates the bracha of Leishev[22] שו"ע (תרמג,ג) הביא שכן נוהגים, כדעת הרא"ש, דלא כמו שסתם שם מתחלה שמברכים על סוכה קודם המוציא, שהוא דעת ר"ם מרוטנברג .

On the first and second nights of Succos, there is a special obligation to sit in the Succah. See details in next subsection.

One should have in mind, while in the succah, that he is doing so to remember that his ancestors lived in huts when they left Egypt, and they were surrounded by the ananei Hakavod in the desert which protected them from harm[23] מ"ב (תרכה, א). ויש מחלקת בגמרא אם סוכה זכר לענני הכבוד או זכר לסוכות ממש. וכוונה זו אינו מעכב בדיעבד (שם).

והטור כ' שהוא זכר ליציאת מצרים.

ומדברי רוב מפרשים, משמע שהעיקר כמ"ד ענני הכבוד, ע' רש"י (במדבר כג, מג), ורבינו בחיי, ור"א מזרחי, וע' ב"ח (תרכה, ב). ולדעה זו, ע"פ זכירת העננים יש גם לזכור כל הנסים שעשה הקב"ה עמנו במדבר ושלא חסרנו דבר (ב"ח שם).

ולמ"ד סוכות ממש, ע' רשב"ם (במדבר שם) שהענין לזכור שהיינו בסוכות ולא היה לנו שום קרקע, ועכשיו בזמן האסיף הקב"ה נתן לנו קרקע ופירות הארץ וכו'. וע' רמב"ן (עה"ת, במדבר שם) משמע דלדעה זו יש לזכור שלא חסרנו דבר כשהיינו במדבר. וע' ט"ז (סי' תרכה) משמע שע"פ הסוכות יזכיר שיצאנו ממצרים, והעיקר לזכור יצ"מ בימי החורף ובימות הקיץ, ולכן יש פסח וסוכות.

ולמ"ד סוכות ממש, אין להקשות דהא לא ישבנו בסוכות אלא באהלים, כדמוכח בקראי בספר במדבר (טז, כז. ו-כד, ה). די"ל דבימי החורף ישבו בסוכות כמנהג המחנות, ובימי קיץ ישבו באהלים, כן משמע בדברי רמב"ן הנ"ל. וצ"ל שהמעשים של קרח ובלעם היו בימות הקיץ.  

וע' פמ"ג (מג"א שם) שיזכור שאין המזלות שולטים עלינו, אלא ה' לבדו, ולכן אין צריכים סכך למטה אלא למעלה.
.

If one leaves his succah to attend to a small matter, with intention to return there within a short time[24] ? לא מצאתי גדר מפורש בזה.

ומי שהלך לבית הכסא ואח"כ חזר, משמע בפוסקים שאין צריך לברך עוד פעם, וצ"ע למה, ליהוי כמו חלץ תפליו לילך לבית הכסא, דצריך לברך כשחוזר ומניחם. ושמעתי מאחי הר' אברהם שיש לחלק, דבסוכה המצוה הוא לדור בסוכה כמו שדר בביתו ולכן גם ההליכה לבית הכסא הוי חלק מדירתו, דכשדר בביתו הוא גם הולך לבית הכסא, ואין זה סתירה לישיבתו בסוכה, משא"כ כשחולץ תפליו הרי באותו זמן מנתק את עצמו לגמרי ממצות תפלין.
(~an hour), he need not recite another bracha of leishev basuccah when he returns. If he left for longer than that (or left with intention to leave for longer, even if he returned immediately[25] משום דהוי היסח הדעת ), or he engaged in engrossing activity (such as going to shul to daven), he must recite another bracha when he returns[26] מ"ב (תרלט, מז). ולע"ד אפשר שאם הוא לומד בסוכה שהוא מחובר לבית הכנסת והלך לביה"כ להתפלל , אין לברך בחזרתו. . If one remained in his succah for many hours after eating his meal, he does not recite another bracha when he eats his next meal, even if he left briefly in the interim[27] מ"ב (תרלט, מז) . One should not leave in the middle of his meal continue his meal at his friend’s house, as it is questionable whether he must recite another bracha (and he cannot recite one)[28] מ"ב (תרלט, מח), ע"פ מ"ש שעה"צ (או' צד) אין כדאי לצאת באמצע סעודה. . However, if after eating a meal, one went to his neighbor’s succah to eat again, one should recite another bracha of leishev basuccah[29] ע"פ שעה"צ (תרלט, פו), שכתב שם דבכה"ג שיש ב' צדדים לחייב בברכה, דלדעת הט"ז על אכילה שניה צריך לברך בכל גווני, ולדעת הגר"י עמדין כיון שיצא בינתיים ועכשיו דעתו לאכול עוד צריך לברך, וסיים, וספק ברכות להקל אם לא שיש עוד לצרף לזה צדדים אחרים, עכ"ל. ולכן בציור זה, שיש גם לצרף דעת המג"א (תרלט, יז) דהליכה הוי הפסק, נראה דלדעת שעה"צ צריך לברך. (regardless of whether he intended to do so when he recited his original leishev basuccah).

If one

B. Rain

While it is raining and the succah is dripping, one is exempt from sitting in his succah and does not fulfill a mitzva by doing so[30] תרלט, ה.

וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוטות (רמ"א תרלט, ז), כמו בכל הפטור מן הדבר ועושהו מיקרי הדיוט (ב"י סי' לב ד"ה ואין צריך, בשם הירושלמי, ומג"א שם סק"ו). אמנם, ע' חק יעקב (תעב, י) דרק בדבר שמצער עצמו, כגון יושב בסוכה בשעת הגשם, מיקרי הדיוט, משום דרכיה דרכי נועם, אבל בשאר דבר שמחמיר בו אע"פ שהוא פטור לא מיקרי הדיוט.

אבל אם נכנס לביתו באמצע סעודתו משום הגשמים והפסיק הגשמים, אע"פ שאינו חייב לחזור לסוכה, העושה כן מקבל שכר ולא מיקרי הדיוט (ביה"ל תרלט, ז).

וע' ארחות חיים (רא"ה, קדוש היום סע' כ) י"א דמיקרי הדיוט דוקא אם יש אחרים שם שאין עושים כן, משום דמיחזי כגסות רוח, אבל אם גם אחרים עושים כן או אין שם אחרים, לא מיקרי הדיוט. ולכן ר' יוסף סגי נהור עשה מצות אע"פ שהיה פטור, וגם המחזר בהרים לעשות שילוח הקל אינו הדיוט.
. If it is no longer raining but his schach is still dripping, he may eat indoors, but if his neighbor’s succah is not dripping it is preferable to eat there[31] עמ"ש לעיל בהלכות עשיית סוכה . If it is raining but the schach is not yet dripping, one may even recite the bracha of leishev basuccah[32] פשוט, כיון שאינו מצטער עדיין. .

The amount of rain which exempts one from the succah depends on the action he is performing there at the time (or he intends to go into the succah to perform). At the point that one is bothered enough that he would move to a different room in his house, he may leave the succah. For example, if while eating, it is dripping enough that one’s soup would be ruined, one may leave the succah, regardless of the specific food he is eating (e.g. a bagel is not ruined in light rain[33] תרלט, ה, ע"פ רמ"א שם . However, if one intends to go to sleep, even a slight drip exempts him from the succah, as even a slight drip would interrupt one’s sleep[34] רמ"א (תרלט, ז) .

If one began eating in the succah and went inside due to the rain, and then it stopped raining after he sat down to continue his meal, he need not return to the succah. However, if he did not yet sit down, he should return to the succah[35] מ"ב (תרלט, לח), דדוקא אם כבר ישב. וע' שו"ע (סע' ו) משמע אפי' עדיין לא ישב לאכול. וע' ביה"ל דלדעת הלבוש, דוקא אם כבר התחיל לאכול. .

If, due to rain, one recited Kiddush in the Succah and then wants to move to the house, or vice-versa, he may do so if the Succah is entered directly from his house or it is on his porch[36] ע' רמ"א (רעג,א), ושם מתיר כיון שהסוכה בתוך הבית ממש. והטעם, כיון שאין מחיצות הסוכה נעשו אלא לשום מצוה, לא מיקרי מחיצות. ודלא כאליה רבה (סק"ב) מחמיר שמחיצות הסוכה הוי מחיצות ממש והוי כמחדר לחדר. ובציור שהזכרנו שמחיצות הבית מפסיקים בין הסוכה ומקום אכילתו, בודאי יש להקל אם רואה המקום אכילה, ונראה שיש להקל אפי' בלי זה, כיון דהוי כמחדר לחדר שמקילים אם היה דעתו מתחלה לכך (כמ"ש רמ"א שם), וכ' ביה"ל (ד"ה ומבית) בשם דרך החיים דמקיל אפי' מסוכה שבחצר לבית, דמסתמא דרך הוא ליכנס לסוכה כשפוסקים הגשמים, ואע"ג דלא אתני, כאתני דמי. וכ"ש שיש להקל בזה שהוא כמחדר לחדר.] . If not, but one can see his place of Kiddush from the Succah, he may move, but all present should preferably eat bread in the place of Kiddush or drink 3 oz. of wine there[37] מ"ב (רעג,ז), שאין לסמוך על המקילים במבית לבית או מבית לחצר (ע' גר"ז) אלא בשעת הדחק . If one cannot see it from there, all are obligated to either eat bread or drink wine in the place of Kiddush, or Kiddush must be recited again.

On the first two nights of Succos, there is a special obligation to eat in the succah, and even if it is raining, one should wait to recite kiddush until the rain stops. If it is still raining after waiting two hours on the first night (or less, if he has young children), one should enter his succah, recite kiddush without the bracha of leishev basuccah, recite hamotzee and eat an olive-volume of bread, and finish his meal inside. If, during or after his meal, the rain stops, he should enter the succah and eat slightly more than an olive-volume[38] ואם לא אכל עד חצות, יברך רק אם יאכל שיעור ביצה (מ"ב ס"ק כו) of bread, reciting the bracha of leishev basuccah. However, if he already lay down to go to sleep, he need not get up to eat in the succah[39] רמ"א (תרלט, ה), ומ"ב. ויכוון לפטור הסוכה עם ברכת שהחיינו בקידוש, אע"פ שפטור בשביל הגשם, דלא גרע מאלו אמר שהחיינו בשעת עשייה (מ"ב שם). .

If it is raining on the second night of Succos, he should wait a few minutes before starting his meal, but if it is still raining, he should recite kiddush indoors and begin his meal there. At the end of his meal, even if it is still raining, he should enter the succah and eat an olive-size piece of bread there[40] מ"ב (שם). .

For additional cases where one is exempt due to discomfort, see {Laws of Building a Succah}.

C. Muktza Machmas Mitzva

Muktza machmas mitza refers to items which are restricted in usage because they have been designated for a mitzva. Since these items may not be used for any other purpose, on Shabbos or Yom Tov when one may not use them for any other purpose, they become muktzah from even moving them, as one does not intend to move them.

For example, one may not move a shofar on Rosh Hashana, or schach or arba minim on the Yom Tov days of Succos. However, on Chol Hamoed Succos, one is permitted to move schach or decorations for any reason, even though the mitzva prevents one from using them in any other manner than their mitzva[41] ואחר סוכות, מותר להשתמש בסכך לדבר אחר, והוא הדין בשופר, כנ"ל פשוט (ובלבד שלא ישתמש בו דרך בזיון). אע"פ שמותר השמן שבנר חנוכה אסור להשתמש בו כלל, יש לחלק, דדוקא בנ"ח הקצה דעתו מלהשתמש בשמן זה, כיון שמשום חביבות הנס רצה שידלק הכל ולא ישאר בו כלום (ע' תוס' שבת מד. ד"ה שבנר), אבל דבר שאפי' כשמקיים בו כל המצוה עדיין נשאר כולו כמו בתחלה, אפי' מתחלה לא הקצה דעתו מלהשתמש בו, ולכן אין בו איסור כלל אחר המצוה.

וע' תוס' (שם), דבנר שבת מותר להשתמש במותר השמן אחר השבת, כיון שמתחלה להנאתו בא, יושב ומצפה שיכבה, עכת"ד, ונ"ל דממה שלא הקשה מעצי סוכה כמו שכתבנו, משמע שהיה פשוט לו שאין שייך הקצאה בכה"ג, ואפשר דדעתו כמ"ש.
.

On Succos, one may not remove part of his Succah walls or schach to use them for any purpose, as they are designated for the mitzva. If part of it fell off, one may not use it[42] תרלח,א. וע' מ"ב (סק"ד) דבעוד שהיא קיימת מותר להשתמש בו. ודוקא שישב בה פעם א', אבל עשאה ולא ישב בה, לא נאסרה, דהזמנה לאו מילתא (רמ"א שם). ואם עשה ד' מחיצות ופירש שמחיצות אלו בשביל סוכה ואלו להוספה בעלמא, לא נאסרה התוספת (שו"ע שם ע"פ ביה"ל ד"ה סתם).

וע' ערה"ש (ס"ק א-ד) מחלקת אם איסור זו מדאורייתא או מדרבנן, ונפק"מ אם צריך למחות ביד קטן או עכו"ם שרוצה להשתמש בו.
. One should make a condition before Succos that, at the onset of Succos, he is not designating his Succah decorations to be part of the Succah. This condition need not be spoken out and may be simply thought, and one may do so anytime from when he puts up the decorations until the beginning of Succos[43] {קובץ הלכות} . If he does so, he may move or benefit from any decorations which fall down. If he did not do so, he may move wall decorations to prevent them from being ruined by rain, but not ones hanging from the schach[44] ע' שו"ע (תרלח,ב) מתיר לטלטל אוכלים ומשקים שתולין בסוכה כדי לנאותה אם התנה קודם ביה"ש של יום א' שאינו בודל מהם כל ביה"ש. וע' רמ"א כ' לענין נוי הסכך, שאין אנו בקיאין בתנאי זה ואין נוהגים להתנות, אבל כ' מג"א שאין שייך בקיאות בזה והמנהג בשאר מקומות (חוץ מאושרריי"ך) להתנות. ולענין נוי הדפנות, כ' רמ"א נוהגים לטלטלם מפני הגשמים אפי' בלי תנאי אבל טוב להתנות. . If decorations fell on Shabbos or Yom Tov and one did not make this condition, they are muktza and may not be moved[45] . One may push them away with his elbows, or, if they fell on the table or other permitted item, use another object to push them away as is described in the Laws of Muktza[46] ביה"ל (תרלח, ב ד"ה וביו"ט) בשם פמ"ג כ' לטלטל ע"י טלטול מן הצד, ואם נפל על השולחן, י"א דמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש ביו"ט. ואם נפלו הרבה קיסמי הסכך על השלחן, מותר לטלטלם מידי דהוי אגרף של רעי. . Similarly, if pieces of schach fell down on Shabbos or Yom Tov, they may only be moved in this manner.

One may benefit from the walls of his succah if he does not remove them from being part of the succah. For example, one may lean on the walls or place items on the windowsill in the wall of the succah[47] מ"ב (תרלח, ד) .


[1] ספה"מ לרמב"ם (ע' קסח), ספר החינוך (מצ' שכה)

[2] תרלט, ב, ע"פ ערה"ש (סק"ד)

[3] ב"י (תרלט ד"ה וכתב המרדכי) הביא מחלקת בפי' דברי הגמ' דמאני מיכלא בר ממטללתא, קערות שנמאסו אחר אכילה או העריבות שלשין בהם, וכ' מ"ב (ס"ק ד-ה) שהמנהג לחוש לשני הדיעות. ואע"פ שמשמע מדברי שו"ע (ורמ"א במה שהגיה ע"פ הטור) שבשעת אכילה הכל מותר, אפשר שהוא גם סובר כמו המנהג

[4] שעה"צ תרלט,יג

[5] עמ"ש לעיל {הל' קיום מצוות}

[6] מ"ב תרלט,טו בשם מג"א שאפי' תבשיל של ה' מיני דגן צריך סוכה, דלא כשו"ע שאינו חייב אלא אם קבע עצמו לאכול תבשיל של ה' מיני דגן

[7] מ"ב תרלט,טו כ' דוקא בקביעות יש להחמיר, אבל בלא קביעות אין להחמיר כלל

[8] תרלט,ב. ומי שיחמיר ולא ישתה אפי' מים חוץ לסוכה הרי זה משובח. וע' שעה"צ (סקל"ח) שהח"א כ' יש להחמיר אפי' באכילת פירות בקביעות, אבל הרבה חולקים עליו. (ומשמע דאפי' אורז, אע"פ דסעיד, לא בעי סוכה.)

[9] תרלט,ח

[10] תבשיל העשוי מחמשת המינים (שו"ע תרלט,ב) או פת הבאה בכיסנין (כן משמע במ"ב שם)

[11] מ"ב תרלט,טז, וישב שם לצאת מדי ספק ברכה כיון שיש אומרים שאינו קביעות ואינו חייב בסוכה

[12] שעה"צ תרלט,כט

[13] מ"ב תרלט,מו. וע' מ"ש בס"ק מח ובשעה"צ (צג), שאם נכנס לסוכת חבירו, וכשנכנס דעתו לישב שם, מברך על הישיבה לבד, כיון שאין דרך לקבוע סעודה בבית חבירו. אבל אם נכנס לשם לאיזה עסק כגון לגבות חובו, לא יברך. [ונלע"ד שהמנהג להגיש עוגיות לאורחים כדי לברך עליהם.]

[14] מג"א (?), דלא כהט"ז

[15] מ"ב (תרלט, מח). אבל אין צריך לקדש שנית או לברך שהחיינו שנית (שם).

[16] רמ"א תרלט,ב. וכ' שם י"א נוהגים להקל שאין ישנים בסוכה כיון שהוא קר, ולי נראה כיון שצריך תשבו כעין תדורו ואם אין אשתו שם פטור, וראוי להחמיר, וע' ט"ז כ' כיון שיש מצוה לשמח אשתו ברגל הוי כשליח מצוה שפטור מן הסוכה, וע' מג"א שאם אינו יכול לישן עם אשתו הוי מצטער ופטור מן הסוכה

[17] תרלט,ו

[18] ע' מ"ב (תרלט,מ) כ' בשם מג"א שצריך לחזור, ובבגדי ישע מקיל

[19] תרמג,א מדברי הגמ' (סוכה נו,א). ועמ"ב בשם הגר"א הטעם, כיון שהקידוש מתחיל הקביעות של הסעודה

[20] תרסא,א. והטעם, כיון שברכת שהחיינו לא קאי על הסוכה, כיון שכבר בירך עליו אתמול, ואע"פ דהוי ספיקא דיומא, אפי' אם אתמול היה חול אפשר שכבר יצא בברכתו כיון דלא גרע מבירך בשעת עשיית סוכה דיצא. וע' מ"ב בשם הרבה אחרונים שלעולם יברך סוכה קודם שהחיינו, ואין לומר דלא גרע מבירך בשעת עשייה דהא שאני שעת עשייה דעכ"פ שעת עשייה היא אבל אם נכנס לשם ביום חול ובירך שהחיינו לא עשה כלום, וא"כ אם אתמול היה חול לא יצא בשהחיינו מאתמול. ומ"ב כ' מי שנוהג כן אין למחות בידו אבל כשיש הרבה בעלי בתים אוכלים ביחד לא יהיו חלוקים במנהגם

[21] רמ"א (תרמג,ג), וע' מ"ב (בשם גר"א) הטעם כיון שהוא התחלת הסעודה (ואפשר ר"ל שהוא התחלת הקביעות של אכילת פת וקביעות זו כבר מחייב ברכת סוכה), וע' באר היטב תרסא,א, ושע"ת תרמג,ב.

[22] שו"ע (תרמג,ג) הביא שכן נוהגים, כדעת הרא"ש, דלא כמו שסתם שם מתחלה שמברכים על סוכה קודם המוציא, שהוא דעת ר"ם מרוטנברג

[23] מ"ב (תרכה, א). ויש מחלקת בגמרא אם סוכה זכר לענני הכבוד או זכר לסוכות ממש. וכוונה זו אינו מעכב בדיעבד (שם).

והטור כ' שהוא זכר ליציאת מצרים.

ומדברי רוב מפרשים, משמע שהעיקר כמ"ד ענני הכבוד, ע' רש"י (במדבר כג, מג), ורבינו בחיי, ור"א מזרחי, וע' ב"ח (תרכה, ב). ולדעה זו, ע"פ זכירת העננים יש גם לזכור כל הנסים שעשה הקב"ה עמנו במדבר ושלא חסרנו דבר (ב"ח שם).

ולמ"ד סוכות ממש, ע' רשב"ם (במדבר שם) שהענין לזכור שהיינו בסוכות ולא היה לנו שום קרקע, ועכשיו בזמן האסיף הקב"ה נתן לנו קרקע ופירות הארץ וכו'. וע' רמב"ן (עה"ת, במדבר שם) משמע דלדעה זו יש לזכור שלא חסרנו דבר כשהיינו במדבר. וע' ט"ז (סי' תרכה) משמע שע"פ הסוכות יזכיר שיצאנו ממצרים, והעיקר לזכור יצ"מ בימי החורף ובימות הקיץ, ולכן יש פסח וסוכות.

ולמ"ד סוכות ממש, אין להקשות דהא לא ישבנו בסוכות אלא באהלים, כדמוכח בקראי בספר במדבר (טז, כז. ו-כד, ה). די"ל דבימי החורף ישבו בסוכות כמנהג המחנות, ובימי קיץ ישבו באהלים, כן משמע בדברי רמב"ן הנ"ל. וצ"ל שהמעשים של קרח ובלעם היו בימות הקיץ.  

וע' פמ"ג (מג"א שם) שיזכור שאין המזלות שולטים עלינו, אלא ה' לבדו, ולכן אין צריכים סכך למטה אלא למעלה.

[24] ? לא מצאתי גדר מפורש בזה.

ומי שהלך לבית הכסא ואח"כ חזר, משמע בפוסקים שאין צריך לברך עוד פעם, וצ"ע למה, ליהוי כמו חלץ תפליו לילך לבית הכסא, דצריך לברך כשחוזר ומניחם. ושמעתי מאחי הר' אברהם שיש לחלק, דבסוכה המצוה הוא לדור בסוכה כמו שדר בביתו ולכן גם ההליכה לבית הכסא הוי חלק מדירתו, דכשדר בביתו הוא גם הולך לבית הכסא, ואין זה סתירה לישיבתו בסוכה, משא"כ כשחולץ תפליו הרי באותו זמן מנתק את עצמו לגמרי ממצות תפלין.

[25] משום דהוי היסח הדעת

[26] מ"ב (תרלט, מז). ולע"ד אפשר שאם הוא לומד בסוכה שהוא מחובר לבית הכנסת והלך לביה"כ להתפלל , אין לברך בחזרתו.

[27] מ"ב (תרלט, מז)

[28] מ"ב (תרלט, מח), ע"פ מ"ש שעה"צ (או' צד) אין כדאי לצאת באמצע סעודה.

[29] ע"פ שעה"צ (תרלט, פו), שכתב שם דבכה"ג שיש ב' צדדים לחייב בברכה, דלדעת הט"ז על אכילה שניה צריך לברך בכל גווני, ולדעת הגר"י עמדין כיון שיצא בינתיים ועכשיו דעתו לאכול עוד צריך לברך, וסיים, וספק ברכות להקל אם לא שיש עוד לצרף לזה צדדים אחרים, עכ"ל. ולכן בציור זה, שיש גם לצרף דעת המג"א (תרלט, יז) דהליכה הוי הפסק, נראה דלדעת שעה"צ צריך לברך.

[30] תרלט, ה.

וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוטות (רמ"א תרלט, ז), כמו בכל הפטור מן הדבר ועושהו מיקרי הדיוט (ב"י סי' לב ד"ה ואין צריך, בשם הירושלמי, ומג"א שם סק"ו). אמנם, ע' חק יעקב (תעב, י) דרק בדבר שמצער עצמו, כגון יושב בסוכה בשעת הגשם, מיקרי הדיוט, משום דרכיה דרכי נועם, אבל בשאר דבר שמחמיר בו אע"פ שהוא פטור לא מיקרי הדיוט.

אבל אם נכנס לביתו באמצע סעודתו משום הגשמים והפסיק הגשמים, אע"פ שאינו חייב לחזור לסוכה, העושה כן מקבל שכר ולא מיקרי הדיוט (ביה"ל תרלט, ז).

וע' ארחות חיים (רא"ה, קדוש היום סע' כ) י"א דמיקרי הדיוט דוקא אם יש אחרים שם שאין עושים כן, משום דמיחזי כגסות רוח, אבל אם גם אחרים עושים כן או אין שם אחרים, לא מיקרי הדיוט. ולכן ר' יוסף סגי נהור עשה מצות אע"פ שהיה פטור, וגם המחזר בהרים לעשות שילוח הקל אינו הדיוט.

[31] עמ"ש לעיל בהלכות עשיית סוכה

[32] פשוט, כיון שאינו מצטער עדיין.

[33] תרלט, ה, ע"פ רמ"א שם

[34] רמ"א (תרלט, ז)

[35] מ"ב (תרלט, לח), דדוקא אם כבר ישב. וע' שו"ע (סע' ו) משמע אפי' עדיין לא ישב לאכול. וע' ביה"ל דלדעת הלבוש, דוקא אם כבר התחיל לאכול.

[36] ע' רמ"א (רעג,א), ושם מתיר כיון שהסוכה בתוך הבית ממש. והטעם, כיון שאין מחיצות הסוכה נעשו אלא לשום מצוה, לא מיקרי מחיצות. ודלא כאליה רבה (סק"ב) מחמיר שמחיצות הסוכה הוי מחיצות ממש והוי כמחדר לחדר. ובציור שהזכרנו שמחיצות הבית מפסיקים בין הסוכה ומקום אכילתו, בודאי יש להקל אם רואה המקום אכילה, ונראה שיש להקל אפי' בלי זה, כיון דהוי כמחדר לחדר שמקילים אם היה דעתו מתחלה לכך (כמ"ש רמ"א שם), וכ' ביה"ל (ד"ה ומבית) בשם דרך החיים דמקיל אפי' מסוכה שבחצר לבית, דמסתמא דרך הוא ליכנס לסוכה כשפוסקים הגשמים, ואע"ג דלא אתני, כאתני דמי. וכ"ש שיש להקל בזה שהוא כמחדר לחדר.]

[37] מ"ב (רעג,ז), שאין לסמוך על המקילים במבית לבית או מבית לחצר (ע' גר"ז) אלא בשעת הדחק

[38] ואם לא אכל עד חצות, יברך רק אם יאכל שיעור ביצה (מ"ב ס"ק כו)

[39] רמ"א (תרלט, ה), ומ"ב. ויכוון לפטור הסוכה עם ברכת שהחיינו בקידוש, אע"פ שפטור בשביל הגשם, דלא גרע מאלו אמר שהחיינו בשעת עשייה (מ"ב שם).

[40] מ"ב (שם).

[41] ואחר סוכות, מותר להשתמש בסכך לדבר אחר, והוא הדין בשופר, כנ"ל פשוט (ובלבד שלא ישתמש בו דרך בזיון). אע"פ שמותר השמן שבנר חנוכה אסור להשתמש בו כלל, יש לחלק, דדוקא בנ"ח הקצה דעתו מלהשתמש בשמן זה, כיון שמשום חביבות הנס רצה שידלק הכל ולא ישאר בו כלום (ע' תוס' שבת מד. ד"ה שבנר), אבל דבר שאפי' כשמקיים בו כל המצוה עדיין נשאר כולו כמו בתחלה, אפי' מתחלה לא הקצה דעתו מלהשתמש בו, ולכן אין בו איסור כלל אחר המצוה.

וע' תוס' (שם), דבנר שבת מותר להשתמש במותר השמן אחר השבת, כיון שמתחלה להנאתו בא, יושב ומצפה שיכבה, עכת"ד, ונ"ל דממה שלא הקשה מעצי סוכה כמו שכתבנו, משמע שהיה פשוט לו שאין שייך הקצאה בכה"ג, ואפשר דדעתו כמ"ש.

[42] תרלח,א. וע' מ"ב (סק"ד) דבעוד שהיא קיימת מותר להשתמש בו. ודוקא שישב בה פעם א', אבל עשאה ולא ישב בה, לא נאסרה, דהזמנה לאו מילתא (רמ"א שם). ואם עשה ד' מחיצות ופירש שמחיצות אלו בשביל סוכה ואלו להוספה בעלמא, לא נאסרה התוספת (שו"ע שם ע"פ ביה"ל ד"ה סתם).

וע' ערה"ש (ס"ק א-ד) מחלקת אם איסור זו מדאורייתא או מדרבנן, ונפק"מ אם צריך למחות ביד קטן או עכו"ם שרוצה להשתמש בו.

[43] {קובץ הלכות}

[44] ע' שו"ע (תרלח,ב) מתיר לטלטל אוכלים ומשקים שתולין בסוכה כדי לנאותה אם התנה קודם ביה"ש של יום א' שאינו בודל מהם כל ביה"ש. וע' רמ"א כ' לענין נוי הסכך, שאין אנו בקיאין בתנאי זה ואין נוהגים להתנות, אבל כ' מג"א שאין שייך בקיאות בזה והמנהג בשאר מקומות (חוץ מאושרריי"ך) להתנות. ולענין נוי הדפנות, כ' רמ"א נוהגים לטלטלם מפני הגשמים אפי' בלי תנאי אבל טוב להתנות.

[46] ביה"ל (תרלח, ב ד"ה וביו"ט) בשם פמ"ג כ' לטלטל ע"י טלטול מן הצד, ואם נפל על השולחן, י"א דמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש ביו"ט. ואם נפלו הרבה קיסמי הסכך על השלחן, מותר לטלטלם מידי דהוי אגרף של רעי.

[47] מ"ב (תרלח, ד)

Next: Taking the Arba Minim
Taking the Arba Minim