Meals and BrachosHalachos of Brachos on Sights and Occurrences
Upon seeing lightning, one should recite the bracha of oseh
maaseh v’reishis[1]
רכז, א, ע"פ מ"ב
(סק"ג ו-סק"ה)
.
One may recite this bracha whether he saw the actual lightning or he saw
the sky or his room light up from the lightning[2]
ציץ אליעזר (יב, כא). והטעם,
דבש"ס ופוסקים לא תלאו הדבר בראייה, דלא כתבו "הרואה" ברק, והברכה
הוי רק על הידיעה (ודחה שם דברי הגרצ"פ פראנק שתלאו אם מיקרי ראייה כזה ראייה
ממש). והוא כיון שאפי' אם רואה הברק, אינו רואה ברק האמיתי שהוא בשמים ואינו רואה
אלא הקרני אור שלו, ע"ש. וכן כתב בהליכות שלמה (תפלה כג, סע' כד בהערה).
.
Upon hearing thunder, one should recite the bracha of shekocho ugvuraso
malei olam[3]
מ"ב (רכז, ה)
.
If one saw lightning at the same time as he heard thunder, he
should only recite Baruch… oseh maaseh v’reishis[4]
מ"ב (רכז, ה)
Upon seeing a shooting star or witnessing an earthquake, one
recites oseh maaseh b’reishis[8]
רכז, א
The bracha recited upon seeing a cemetery may be recited
outside[9]
ערה"ש (רכד, ח)
והמנהג שאבלים אין אומרים ברכה זו אפי'
אחר הלוייה.
When one sees fruit trees[14]
ואינו מברך על אילן סרק (מ"ב
רכו, ב)
blossoming in the month of Nissan, he should recite the bracha of “Shelo
Chisar…”[15]
רכו,א
.
This bracha is only recited once every season. It should preferably be recited
in Nissan, but may be recited anytime in the spring[16]
מ"ב (רכו, א) כ' שיכול לברך
אחר ניסן. אבל כתב בכף החיים (סק"א) ע"פ ברכ"י דיברך בניסן, ואם לא
בירך אז, יברך אח"כ בלא שם ומלכות.
.
This bracha may be recited on Shabbos, but it is preferable to recite on a
weekday[17]
ע' הליכות שלמה (תפלה פר' כ"ג,
ארח"ה 121) שהגרשז"א בירכה בשבת, אבל שו"ת יחוה דעת (א, ב) משום
מהיות טוב, אא"כ הוא שבת הסמוכה לסוף חודש ניסן וחושש שמא ישכח ויפסיד הברכה.
וע' כף החיים (רכו, ד) בשם מועד לכל חי (להגר"ח פאלאג'י) שלא יברך בשבת משום
שמא יטלטל האילנות, ועוד משום שבברכה זו מברר נצוצי קדושה מן הצומח, ואסור משום
בורר. ובשו"ת יחוה דעת (שם) הביא שו"ת לב חיים, דנראה שהגר"ח
פאלאג'י חזר בו, דכתב שם דאין לחוש שמא יתלוש, דהא כ' בשו"ע (ס' שלו) דמותר
להריח בהדס בשבת ואין לחוש שמא יתלוש, וה"ה ברכת האילנות. וע' באר משה
(ח"ג, מג) שהמברך בשבת לא הפסיד.
נוסח ברכת האילנות:
צ"ל "שלא חיסר בעולמו
כלום", ולא "בעולמו דבר", כי הוא נוסחת השו"ע והגמ'.
וצ"ל "ליהנות", עם
ציר"י תחת הלמ"ד, שהוא נוסחת הגמ' והשו"ע. ולא "להנות"
עם שו"א.
.
When one sees a sea or ocean, the bracha of oseh maaseh
b’reishis is recited[23]
רכח, א
When one sees a river (not seen within the past thirty days),
oseh maaseh b’reishis is recited, but one if one can assume that the
river is in its natural location and was not diverted by mankind[26]
רכח, ב. [ונ"ל שאם עשו dam כדי שהנהר ימשיך
בדרך הליכתו ולא ישתנה לדרך אחרת, לא מיקרי נשתנה ע"י אדם, כיון שלא עשו לו
מהלך חדש אלא החזיקו המעשה בראשית שלא ישתנה ממה שהיה, ויכול לברך.]
.
Therefore, this bracha is not recited except on rivers in unpopulated areas
where one can assume it is in its natural flow[27]
ע"פ מ"ב (רכח, ה) שאם ספק
לו אם נשתנה, לא יברך.
Upon seeing unusually large mountains (which cause one to see
the greatness of the Creator), the bracha of oseh maaseh b’reishis is
recited (if he has not seen them within thirty days)[28]
רכח, ג
When one sees a beautiful shul in Israel, one should recite
the bracha, “Boruch… Haolam, Matziv Gevul Almana”[29]
There are various other brachos, which are customarily
recited with only the introductory word “Boruch” but without the usual text of
the bracha; see footnote[30]
כשרואה בריאות נאות (אפי' גוי או
בהמה) או אילנות טובות, אומר "ברוך שככה לו בעולמו." (רכו, י)
כשרואה כושי, או מי שהוא אדום הרבה או לבן
הרבה, או ננס, או פיל או קוף, אומר "ברוך משנה הבריות".
עשרואה חיגר או קיטע או סומא או מוכה
שחין, אם ממעי אמו מברך משנה הבריות, ואם נשתנה אחר כך מברך דין האמת. (רכו, ח).
ואם רואה חכמי ישראל, מברך ברוך שחלק
מחכמתו ליראיו. על מלכי ישראל, שחלק מכבודו ליראיו. חכמי אומות העולם, שנתן מכבודו
לבשר ודם. (ע' ס' רכד סע' ז-ט).
וכשרואה בית הכנסת יפה בארץ ישראל, מברך
ברוך מציב גבול אלמנה. (רכד,י. ובאמת יש לברך בשם ומלכות). וע' מ"ב, דלדעת
רש"י לשיטת ב"י יש לברך על בתי עשירי ישראל בארץ ישראל אבל דוקא בזמן
בית שני, והב"ח פירש לדעת רש"י שמברך אפי' כשהם מיושבים בתוקף וגבורה
(וע' ספר שלש שבועות שבודאי הממשלה באר"י נקרא "ביד חזקה" ולכן
עברו על דברי הגמ' כתובות קיא,א לשיטת רש"י, ויש לעיין אם אפי' בזמן בית שני
היו כל כך התוקף כמו היום) כמו בבית שני ואפי' בחוץ לארץ. ולדעת הרי"ף יש
לברך דוקא על בתי כנסיות, וכן נהגו. [ובסוף הביא בשם פמ"ג שיש לחוש לדעת
רש"י ולא יברך בשם ומלכות, אבל בזמה"ז שמיושבים בתוקף ואפי' בדברי
רש"י יש לסמוך על דעת הב"ח לברך, בודאי יש לסמוך על המנהג שהוא כדעת
הרי"ף]
[1] רכז, א, ע"פ מ"ב (סק"ג ו-סק"ה)
[2] ציץ אליעזר (יב, כא). והטעם, דבש"ס ופוסקים לא תלאו הדבר בראייה, דלא כתבו "הרואה" ברק, והברכה הוי רק על הידיעה (ודחה שם דברי הגרצ"פ פראנק שתלאו אם מיקרי ראייה כזה ראייה ממש). והוא כיון שאפי' אם רואה הברק, אינו רואה ברק האמיתי שהוא בשמים ואינו רואה אלא הקרני אור שלו, ע"ש. וכן כתב בהליכות שלמה (תפלה כג, סע' כד בהערה).
[3] מ"ב (רכז, ה)
[4] מ"ב (רכז, ה)
[5] הליכות שלמה (תפלה, כג, סע' כה)
[6] רכז, ב, ומ"ב שם
[7] רכז, ג, ע"פ מ"ב
(ס"ק יב)
[8] רכז, א
[9] ערה"ש (רכד, ח)
[10] בצל החכמה (ג, מ)
[11] ע' בצל החכמה (שם), דמותר לאומרו כיון שהוא לכבוד המתים
[12] רכד, יב.
והמנהג שאבלים אין אומרים ברכה זו אפי'
אחר הלוייה.
[13] בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין ועתיד להקימכם בדין ויודע מספר כולכם בדין והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם ברוך אתה ד' מחיה המתים.
[14] ואינו מברך על אילן סרק (מ"ב רכו, ב)
[15] רכו,א
[16] מ"ב (רכו, א) כ' שיכול לברך אחר ניסן. אבל כתב בכף החיים (סק"א) ע"פ ברכ"י דיברך בניסן, ואם לא בירך אז, יברך אח"כ בלא שם ומלכות.
[17] ע' הליכות שלמה (תפלה פר' כ"ג,
ארח"ה 121) שהגרשז"א בירכה בשבת, אבל שו"ת יחוה דעת (א, ב) משום
מהיות טוב, אא"כ הוא שבת הסמוכה לסוף חודש ניסן וחושש שמא ישכח ויפסיד הברכה.
וע' כף החיים (רכו, ד) בשם מועד לכל חי (להגר"ח פאלאג'י) שלא יברך בשבת משום
שמא יטלטל האילנות, ועוד משום שבברכה זו מברר נצוצי קדושה מן הצומח, ואסור משום
בורר. ובשו"ת יחוה דעת (שם) הביא שו"ת לב חיים, דנראה שהגר"ח
פאלאג'י חזר בו, דכתב שם דאין לחוש שמא יתלוש, דהא כ' בשו"ע (ס' שלו) דמותר
להריח בהדס בשבת ואין לחוש שמא יתלוש, וה"ה ברכת האילנות. וע' באר משה
(ח"ג, מג) שהמברך בשבת לא הפסיד.
[18] רבבות אפרים (ח, עז). וכתב שם שהגר"מ פיינשטיין בירך על אילן אחת.
[19] רעק"א (הגה"ה בשו"ע רכו, א) נסתפק בזה, וע' באר משה (ח"ג, מג) שיכול לברך, כיון שהברכה הוא להודות להשי"ת שהטבע שאילנות מוציאים פירות לבני אדם, וכ"כ בדובב מישרים (ח"ג, ה).
[20] רעק"א (שם)
[21] מ"ב (רכו, ה). וע' שעה"צ (שם) בשם מחה"ש, דלדעת הסמ"ק המובא במג"א לעיל (רכה, ט), אינו מברך בראייה שניה.
[22] מ"ב (רכו, ד). ולדעת
השו"ע כיון שגדל הפרי לא יברך, והא"ר (סק"ב) הכריע שאם לא ראה
מקודם, יכול לברך. ועערה"ש (סק"ב) כ' דלאחר גמר גידולם אינו מברך אבל
קודם גמר גידולם יכול לברך, עכת"ד, ואינו תלוי בראייה ראשונה או לא, וכן נראה
מדברי א"ר (שם) בצד השני, ע"ש.
נוסח ברכת האילנות:
צ"ל "שלא חיסר בעולמו
כלום", ולא "בעולמו דבר", כי הוא נוסחת השו"ע והגמ'.
וצ"ל "ליהנות", עם ציר"י תחת הלמ"ד, שהוא נוסחת הגמ' והשו"ע. ולא "להנות" עם שו"א.
[23] רכח, א
[24] מ"ב (רכח, ב)
[25] הליכ"ש (תפלה כג, כח)
[26] רכח, ב. [ונ"ל שאם עשו dam כדי שהנהר ימשיך בדרך הליכתו ולא ישתנה לדרך אחרת, לא מיקרי נשתנה ע"י אדם, כיון שלא עשו לו מהלך חדש אלא החזיקו המעשה בראשית שלא ישתנה ממה שהיה, ויכול לברך.]
[27] ע"פ מ"ב (רכח, ה) שאם ספק
לו אם נשתנה, לא יברך.
[28] רכח, ג
[30] כשרואה בריאות נאות (אפי' גוי או
בהמה) או אילנות טובות, אומר "ברוך שככה לו בעולמו." (רכו, י)
כשרואה כושי, או מי שהוא אדום הרבה או לבן
הרבה, או ננס, או פיל או קוף, אומר "ברוך משנה הבריות".
עשרואה חיגר או קיטע או סומא או מוכה
שחין, אם ממעי אמו מברך משנה הבריות, ואם נשתנה אחר כך מברך דין האמת. (רכו, ח).
ואם רואה חכמי ישראל, מברך ברוך שחלק
מחכמתו ליראיו. על מלכי ישראל, שחלק מכבודו ליראיו. חכמי אומות העולם, שנתן מכבודו
לבשר ודם. (ע' ס' רכד סע' ז-ט).
וכשרואה בית הכנסת יפה בארץ ישראל, מברך
ברוך מציב גבול אלמנה. (רכד,י. ובאמת יש לברך בשם ומלכות). וע' מ"ב, דלדעת
רש"י לשיטת ב"י יש לברך על בתי עשירי ישראל בארץ ישראל אבל דוקא בזמן
בית שני, והב"ח פירש לדעת רש"י שמברך אפי' כשהם מיושבים בתוקף וגבורה
(וע' ספר שלש שבועות שבודאי הממשלה באר"י נקרא "ביד חזקה" ולכן
עברו על דברי הגמ' כתובות קיא,א לשיטת רש"י, ויש לעיין אם אפי' בזמן בית שני
היו כל כך התוקף כמו היום) כמו בבית שני ואפי' בחוץ לארץ. ולדעת הרי"ף יש
לברך דוקא על בתי כנסיות, וכן נהגו. [ובסוף הביא בשם פמ"ג שיש לחוש לדעת
רש"י ולא יברך בשם ומלכות, אבל בזמה"ז שמיושבים בתוקף ואפי' בדברי
רש"י יש לסמוך על דעת הב"ח לברך, בודאי יש לסמוך על המנהג שהוא כדעת
הרי"ף]