MarriageHalachos of Harchakos During the Niddah Period
In
order to prevent a man from becoming too promiscuous with his wife during the niddah
period, the chachamim instituted various harchakos
(prohibitions) between them during this time[1]
שו"ע ס' קצה.
וע' קצור הל' נדה להרא"ש (סוף מס'
נדה) דאצל שאר נשים היחוד אסור משום סייג, אבל באשתו נדה קשה מאד ליזהר מלהתיחד
עמה, ולכן אסרו ההרחקות משום סייג וגדר כדי שיזכור נודתה.
One
may not be lenient regarding harchakos even when it would cause
embarrassment or discomfort[2]
אג"מ (יו"ד ב, עז
ד"ה ומטעם)
.
One who is unsure whether a certain kesem or bedika renders her temei’a
should refrain from all harchakos until he receives a psak from
a Rav[3]
שיעורי שבט הלוי (קצה, א, סוף
או' א). כיון שהוא ספק דאפשר לברר.
.
A.
Contact and Movement
It
is assur for a man to touch his wife[4]
קצה, ב
,
directly or through clothing[5]
באר משה (א, נ, או' יח), וע' פת"ש
(קצה, יז) אם יש להקל למשש הדפק ע"י בגד המפסיק.
. He
should not touch her clothing while she is wearing them[6]
פ"ת (קצה,ג)
It
is assur or to throw[8]
ע' פ"ת (סק"ד) שיש מקילין אם
זורק דבר למעלה והיא פושטת ידה ומקבלה, כ' ס"ט אע"פ שמדינא יש להקל,
מ"מ אין להתיר וכל המחמיר בענינים אלו תע"ב
Preferably,
they should not carry a heavy object together, but they may be lenient in cases
of necessity[13]
אג"מ יו"ד ב,עה
.
They may push a refrigerator or shopping cart together, as an item which is
resting on the ground is not being “carried”.
They
should not blow dust, a bug, or a feather off one another[14]
פ"ת סק"ד כ' בתשו' הר הכרמל
מתיר, ותוה"ש (סק"ב) כ' המחמיר תע"ב
He
may hold an umbrella over her[15]
באר משה (א, נ, או' יב)
They
may not sit together on a wobbly bench, couch, or sofa, because each one causes
the other to move. However, it is permitted if there is someone else sitting
between them[17]
רמ"א (קצה,ה). וכ' יש מתירים כשאדם
אחר מפסיק ויושב ביניהם. וע' ט"ז (סק"ו) שהטעם משום הרהור, וע'
נקה"כ (שם) שהאיסור משום דכיון דמתנודדת הוי כנגיעה (ע"ש עוד טעם).
ובערה"ש (סקי"ט) כ' הטעם דהוי כנגיעה, והסביר שכשיש אחר מפסיק ביניהם,
מותר כיון שוודאי לא יגעו זה בזה. וע' ב"י בשם אגודה שאם יש דבר אחר ביניהם,
מותר, אבל משמע בפוסקים דלא מהני לזה אלא אדם.
וע' ב"י משמע שלרוב פוסקים הוא חומרא
בעלמא, וכ' ברכי יוסף שספרדיים נוהגים להקל. וע' שו"ת יביע אומר (ח"ג
או"ח סי' ג סע' ו) אע"פ שחומרא זו מפורשת במדרש תנחומא (ס"פ
מצורע), אבל אין הספרדיים נוהגים כן כיון שהיא הוספה מאוחרת, וע"ש שיש הרבה
הוספות בתנחומא שלפנינו
B.
Food-Related Restrictions
The
husband may not drink from his wife’s leftover food[19]
רמ"א קצד,ג בשם י"א, ועש"ך
כ' שהוא מוכח דאסורה בהגהות מיי'
A
husband and wife may not eat from the same plate[22]
קצה,ג
They
may not eat on the same table unless an object is placed there which serves as
a reminder that she is a niddah[24]
שו"ע (קצה,ג). ולא כתבנו שום חילוק בין ימי נדותה לימי ליבונה, שכן הוא הכרעת
הש"ך והט"ז (בסע' יד), דלא כרמ"א (שם) שכ' שהמנהג להקל בימי
ליבונה, אבל יש להחמיר
They
should not share a portion of food intended for one person, such as a challah
roll or a can of soda, even if half of it is transferred to a different
plate[27]
אג"מ (יו"ד א,צב)
However,
there is a stringency regarding food as opposed to liquid; if it is a food she
bit into, he must first cut off the part she bit from, and then he may transfer
it to his plate and eat it[31]
ארחות טהרה (יא, נה), וכן ראיתי
בספר הליכות ביתה (ווינער) בשם הגר"מ פיינשטיין. וכן משמע בהל' נדה (איידר)
הנ"ל. וע' פסקי משנה הלכות (פ"ה סע' מט) שאם חתך מקום שאכלה ממנו, מותר
לאכול ממנה אפי' באותו צלחת.
.
Therefore, if she was eating chicken nuggets or a steak, he may transfer the
remaining food to his plate and eat it. If she was eating a sandwich, he must
cut off the part she ate from and may eat the rest.
If
she was eating from a container of individual pieces of food which, when one
person eats from it, other people wouldn’t consider it “eaten from”, such as a
bag of French fries or potato chips (as opposed to meatballs on a plate, which
everyone would consider “eaten from”), he may eat from the bag after she is
finished, because the remaining pieces are not considered “leftovers”[32]
אג"מ (יו"ד א,צא), ולא כתב הגדר
בזה.
.
A
husband may eat from his wife’s leftover food (if she will not continue eating
from it) after she has left the room[33]
רמ"א קצה,ד
Serving
a Spouse. She
may not serve him his plate of food or his drink (except water[37]
וגם seltzer
בכלל זה, אבל לענין סודה ומשקים קלים, צ"ע. וכתבו הפוסקים שיש להקל במים כיון
שאינו משקה חשוב. וא"כ, נראה דכל off-brand soda לא מיקרי משקה
חשוב.
Preparing
a Spouse’s Food. One is permitted to put a spouse’s food on his plate, even in his
presence, as long as she does not place the food or the plate directly in front
of him. One may not pour or prepare a drink[42]
מה שחילקנו בזה, הוא ע"פ
ספר פתחי הלכה (פורסט):
באיסור הושטה בלא מזיגה אסור בין באוכל
ובין במשקים.
באיסור מזיגה אסור בכל המשקים, אבל הכנת
מאכלים מותר, כמ"ש הר"ש איידר בשם הגר"מ פיינשטיין (הל' נדה
ח"ב עמ' 178 הערה ריב). וע' מקור חיים גונדרשהיים (קצה, מד) דדוקא ביין אסור
אבל לא בשאר משקים).
ובאיסור שילוח כוס כתבנו שאינו אסור אלא
ביין (וע' ר"ש איידר בשם הגר"מ פיינשטיין בהל' נדה ח"ב עמ' 180
הערה רכא, דדוקא ביין, או בכוס של ברכה אפי' משאר משקים).
The
making of a drink is permitted, even in his presence, as it is an act of
servitude, not closeness[47]
חכמת אדם (קטז, ז). ולפ"ד
מסתבר דמה שכתבתי בפנים, מותר אפי' לדעת הגרמ"פ. ע' באר משה (א, ס"ס
מו), ושם התיר כל הכנת הקפה ותה. וראיתי בספר דור המלקטים (נדה ב עמ' 651) בשם
הגר"י ברקוביץ, דמותר לה להשים מים בכוס ואח"כ ליתן בתוכו קפה וסוכר
וחלב, כיון שהוא רק הכנת המאכל.
.
Therefore, a wife may set her husband’s coffee to brew, such as in a Keurig or
coffeemaker (even if it will drip directly into his mug), as this is the
cooking process, not part of the serving of the food.
When
not in the spouse’s presence (e.g., the spouse is in another room), one may
fill a cup of drink for him/her, but he must place it in front of the spouse
with the left hand[48]
ע' שו"ע (קצה,י) ורמ"א
(שם)
.
Sending
a Drink. One
also may not ask someone to bring a cup of wine or grape juice to his spouse,
but one may send other beverages[49]
קצה,יג. וע' רמ"א בסע' י' כ' דוקא
אסור בפניו, וכ"כ ב"י והש"ך, ודלא כב"ח כ' אפי' שלא בפניו
אסור. וע' ב"י (בשם רא"ש) דמבואר בגמ' שאשתו של שמואל מזג לו כוס ביד
שמאל ואח"כ הניחה על השלחן, וא"כ משמע שמותר לה למזוג לו כוס ביד שמאל
ואח"כ לשלחה לו, אבל יש לחלק.
C. Beds
They
may not sleep on the same bed, or even on two beds which touch each other[50]
קצה,ו ורמ"א שם. וע' ש"ך
(סקי"א, ע"פ מה שהגיה חכ"א קטז,ה) שאם המטות מחוברין בכותל, של
בנין, מותר. ע' פ"ת (סקי"א) בשם מקור חיים שמדייק במרדכי שכל זה אם רגלי
המטות נוגעות זב"ז, אבל אם ראשי המטות נוגעות, כיון שאינם יכולים לראות זה
פנים של זה, מותר, אבל המנהג להחמיר כרמ"א. וע"ש חכ"א (קטז,ה)
דאפשר שאם המטות מחוברין לכותל, מותר. ושם רצה להתיר אם המטה מוקף בנסרים למעלה,
כמטות שלנו
The
husband may not lie down or sit on her bed, even when she is not present[53]
קצה,ה. וע' ש"ך וב"ח דדוקא שינה
אסורה, אבל ישיבה מותרת. וע' חכמ"א (?) דמותר לישב על מטתה שלא בפניה, וע'
פ"ת כ' שאם אינה בעיר מותר. ונ"ל דלעמוד על מטתה מותר
. He
may sleep on her bed if she is out of town[54]
פת"ש (קצה ,ט)
If
she decides that from now on, she wants to sleep on the other bed, then it
becomes “her bed” after she sleeps on it the first time and then he is
permitted to sleep on the other bed[56]
דבכה"ג, לא מסתבר כלל שיהיה
לה ב' מטות, וצ"ל שהולכים אחר האחרון.
.
If, while she is a niddah, they want to change beds, he should move his
mattress to her bed (and hers to his bed), and then he is permitted to sleep on
it, as his mattress is defined as his bed[57]
פרי טהרה (רובעלאוו, ס' קצה)
She
may make his bed for him, but in his presence, she should not make his bed in a
manner which makes it inviting for use (turndown service)[58]
קצה,יא. ואם היא הציעה מטתו באיסור, לכאו'
מותר לו לשכב שם.
D. Other Prohibitions
One
may not joke around excessively, or act with giddiness, with his wife[59]
קצה,א
One
may hold a candle to give light for the other, such as for Havdalah[61]
אג"מ (ב, פג)
He
may not look at any areas of her body which are normally covered[63]
קצה,ז. ואע"פ שכתב אפילו בעקבה, ע'
ב"י שהוא כינוי למקום התורפה, ומזה נלמד לכל מקום מכוסה. וע' רמ"א (שם),
דמותר להסתכל בשאר גופה, אע"פ שנהנה בראייתה. ואע"פ שכתב בשו"ע
(סע' ח') ראוי שתתייחד בגדים לימי נדתה כדי שיזכרו שהיא נדה, אין המנהג כן. וע'
תוה"ש שתמה על טעם זה, דמפורש בגמ' שהטעם כדי שלא תתגנה על בעלה (אם לובשת
בגדים שלבשתה בימי נדתה. וע' שו"ע (סע' ט') דמותר לאשה להתקשט בימי נדתה,
ודלא כמהרש"ל (הו"ד בתוה"ש שם) שאוסר
,
and preferably not even her hair[64]
אג"מ יו"ד ב,עה
He
should not listen to her sing[65]
פ"ת
He
may not intentionally smell her perfume[67]
פ"ת
She
may not pour water on his hands or fill up water for him to wash with[68]
שו"ע (קצה,יב) ע"פ פירוש
הש"ך וכ"כ חכ"א (קטז,ט), דלא כהט"ז
שמתיר לאשה למלאות בשביל בעלה. אמנם בש"ך כ' בשם הר"ר יונה דאסור לתת
"לפני" בעלה קיתון של מים, ואפשר לדייק שאם לא נתנו לפניו אע"פ
שמילאו בשבילו, מותר. ואע"פ שבשו"ע לא אסר אלא לרחוץ פניו ידיו ורגליו,
לכאו' לרבותא נקט אפי' פיו"ר שרוחצים אותם לנקיות, וכל שכן שאר גופו שרוחץ
לתענוג אסור.
If
he is ill and unable to get up by himself, and there is no one else to help
him, she may be lenient to pass things to him or help him stand up, but she
should be careful not to wash his hands[70]
קצה,טו, וגם תיזהר מהצעת המטה בפניו.
ומזיגת הכוס תעשה דרך שינוי, ולענין מזיגת שאר משקים או הבאת אוכל, אין להחמיר
(ש"ך)
or
touch more than necessary.
If
she is sick, and there is no one else to help her, in cases of great necessity
he may help her stand up, sit down, or other needs[71]
רמ"א (קצה,טז, וצ"ע דבסע' יז משמע שאסור למשש לה הדפק
אא"כ יש לה סכנה, ואפשר לחלק דלא התיר להעמידה ולסומכה אלא כשנוגע על ידי
בגדיה אבל לנגוע בגופה אינו מותר אלא במקום סכנה, וצ"ע). דלא כב"י שהוא
בגדר יהרג ואל יעבור ליגע באשתו נדה כמו בכל העריות. וע' מה שכתבנו בענין זה בדיני
עריות
[1] שו"ע ס' קצה.
וע' קצור הל' נדה להרא"ש (סוף מס'
נדה) דאצל שאר נשים היחוד אסור משום סייג, אבל באשתו נדה קשה מאד ליזהר מלהתיחד
עמה, ולכן אסרו ההרחקות משום סייג וגדר כדי שיזכור נודתה.
[2] אג"מ (יו"ד ב, עז ד"ה ומטעם)
[3] שיעורי שבט הלוי (קצה, א, סוף או' א). כיון שהוא ספק דאפשר לברר.
[4] קצה, ב
[5] באר משה (א, נ, או' יח), וע' פת"ש (קצה, יז) אם יש להקל למשש הדפק ע"י בגד המפסיק.
[6]פ"ת (קצה,ג)
[7] חוט שני (קצה, ב, או' יז)
[8] ע' פ"ת (סק"ד) שיש מקילין אם
זורק דבר למעלה והיא פושטת ידה ומקבלה, כ' ס"ט אע"פ שמדינא יש להקל,
מ"מ אין להתיר וכל המחמיר בענינים אלו תע"ב
[9]קצה,ב. והטעם, גזירה שמא יגע בה. וע' ב"י (בשם סמ"ג) כ'
שאינו אלא חומרא, שהושטת חפץ אינו אסור אלא ביין או שאר דברים של חיבה
[10] הל' נדה (איידר) פרק 5 סע' 6
[11] הל' נדה (איידר) פרק 5 סע' 10.
וע"ש בהערה שהגר"מ פיינשטיין התיר לזרוק מזה לזה אם הם רחוקים זה מזה כ"כ
שאי אפשר להם לנגוע.
[12]פ"ת (קצה,ג, ע"פ תשב"ץ) דלא כערה"ש שמחמיר בכל תינוק, ודלא כפשטות התשב"ץ שמותר ליטול התינוק אפי' כשהוא קטן ביותר
[13] אג"מ יו"ד ב,עה
[14] פ"ת סק"ד כ' בתשו' הר הכרמל
מתיר, ותוה"ש (סק"ב) כ' המחמיר תע"ב
[15] באר משה (א, נ, או' יב)
[16] שיעורי שבט הלוי (קצה, א, או' ג)
[17] רמ"א (קצה,ה). וכ' יש מתירים כשאדם אחר מפסיק ויושב ביניהם. וע' ט"ז (סק"ו) שהטעם משום הרהור, וע' נקה"כ (שם) שהאיסור משום דכיון דמתנודדת הוי כנגיעה (ע"ש עוד טעם). ובערה"ש (סקי"ט) כ' הטעם דהוי כנגיעה, והסביר שכשיש אחר מפסיק ביניהם, מותר כיון שוודאי לא יגעו זה בזה. וע' ב"י בשם אגודה שאם יש דבר אחר ביניהם, מותר, אבל משמע בפוסקים דלא מהני לזה אלא אדם.
וע' ב"י משמע שלרוב פוסקים הוא חומרא
בעלמא, וכ' ברכי יוסף שספרדיים נוהגים להקל. וע' שו"ת יביע אומר (ח"ג
או"ח סי' ג סע' ו) אע"פ שחומרא זו מפורשת במדרש תנחומא (ס"פ
מצורע), אבל אין הספרדיים נוהגים כן כיון שהיא הוספה מאוחרת, וע"ש שיש הרבה
הוספות בתנחומא שלפנינו
[18] ולענין ישיבה בעגלה
יחד, כ' רמ"א (שם) דאסור אם הולכים לטייל ומותר אם הולכים מעיר לעיר. וע'
ערוה"ש משמע שהבין שבזה הרמ"א מוסיף לאסור שאפי' אם אינה מתנדנדת אסור
אם הולכים לטייל, אבל אג"מ (?) משמע שהרמ"א בא להתיר שאם אינם הולכים
לטייל, מותר אפי' אם העגלה מתנדנדת
[19] רמ"א קצד,ג בשם י"א, ועש"ך
כ' שהוא מוכח דאסורה בהגהות מיי'
[20] קצה,ד. וכ' רמ"א דמותרת אם שתתה איש
אחר בינתים
[21] קצה,יג. וע' פ"ת בשם שאילת
יעב"ץ דראוי להחמיר כדעת השאילתות והראב"ד (ע' ב"י ד"ה וכשם
שאסורה) שאוסרים בזה ואפי' בכוס של ברכה
[22] קצה,ג
[23] כיון שאם היא אוכלת
והוא אוכל אחריה ולא הפסיק איש ביניהם הרי הוא אוכל שיורי מאכלה (פ"ת קצה,ה),
וע"ש שהמשאת בנימין כ' שאם בני הבית אוכלים עמהם בקערה אחת מדינא אין לאסור
[24]שו"ע (קצה,ג). ולא כתבנו שום חילוק בין ימי נדותה לימי ליבונה, שכן הוא הכרעת
הש"ך והט"ז (בסע' יד), דלא כרמ"א (שם) שכ' שהמנהג להקל בימי
ליבונה, אבל יש להחמיר
[25] ברכי יוסף (סע' ג') כ' שכן נהגו. וע' רמ"א כ' שאם אוכלים בקערה אחת כשהיא טהורה, סגי אם אוכלת בקערה בפני עצמה. וע' ב"ח כ' מה שהתיר הרמ"א הוא רק אם גם הבני בית אוכלים עמם על השולחן, אבל אם אוכלים על שולחן בפני עצמם, אסורה. (ולא כתבתי דברי הרמ"א, כיון דאינו מצוי כ"כ שאיש ואשתו אוכלים בקערה אחת. אמנם לפעמים זה מצוי, כגון אם הולכים לאכול גלידה, ובדרך כלל הם מזמינים רק מנה אחד ואוכלים ממנו ביחד, כשהיא נדה צריכים לאכול מב' מנות אבל אינם צריכים היכר אחר על השלחן. וכן הסכים הגרש"מ כ"ץ.)
[26] פשוט, וכן הסכים הגרש"מ
כ"ץ
[27] אג"מ (יו"ד א,צב)
[28] רמ"א (קצה, ד)
[29] אג"מ (יו"ד א,צא)
[30] כן משמע בהל' נדה (איידר)
ח"ב, עמ' 170, ולעיל שם (הערה קלט). וע' שו"ת משנה הלכות (ז, קמ) דכל
אוכל שמשים בקערה אחרת, מותר, ודייק כן בט"ז (קצה ,ד) ופרי דעה (סק"ד).
אבל באג"מ (שם) משמע דאפי' בזה שייך איסור שיורי מאכלה.
[31] ארחות טהרה (יא, נה), וכן ראיתי בספר הליכות ביתה (ווינער) בשם הגר"מ פיינשטיין. וכן משמע בהל' נדה (איידר) הנ"ל. וע' פסקי משנה הלכות (פ"ה סע' מט) שאם חתך מקום שאכלה ממנו, מותר לאכול ממנה אפי' באותו צלחת.
[32] אג"מ (יו"ד א,צא), ולא כתב הגדר בזה.
[33] רמ"א קצה,ד
[34] פ"ת סק"ז בשם יד אליהו
[35] רמ"א קצד,ד
[36] הל' נדה (איידר) ח"ב עמ'
171
[37] וגם seltzer
בכלל זה, אבל לענין סודה ומשקים קלים, צ"ע. וכתבו הפוסקים שיש להקל במים כיון
שאינו משקה חשוב. וא"כ, נראה דכל off-brand soda לא מיקרי משקה
חשוב.
[38] ואם היא איטר יד,
תעשה ביד ימין. וע' ערה"ש כ' שלהחליף בידה ר"ל שהיא נושאת ביד ימינה
וכשמגיע לו מחליפו ליד שמאל ונותנו לו, ועפ"ז כ' בבדה"ש שאשה ששולטת
בשתי ידיה תישא ביד א' וקודם שתתן לו תחליף ליד שניה וזה מיקרי שינוי.
[39] איסור זה נאמרה לענין מזיגת הכוס (סע'
י'), ועכשיו אין אנו נוהגים במזיגה, שהוא תקון הכוס של יין בנתינת מים לתוכו.
ולענין שאר משקים חוץ מיין, הב"י (ד"ה כתב הרשב"א) מדייק
ברשב"א דבשאר משקים מותר. והרה"מ מתיר במים, ואפשר שדוקא מים מותר, אבל
למסקנא כ' שיש לפרש שגם הרה"מ מתיר בשאר משקים. אבל הב"ח אוסר אפי'
במאכל, ובש"ך (סקי"ב) מדייק דה"ה שמחמיר בשאר משקים, ומשמע
בש"ך דלא מחמיר כהב"ח, וע' חכ"א (קטז,ז) מחמיר בזה.
[40] ש"ך קצה,יג
[41] דין האוכל לא מצאתי, אבל מסתבר כיון שיש
פוסקים שאין שום איסור באוכל ושאר משקים, אבל לענין מזיגת יין, מדוייק ברשב"א
(ע' ב"י ד"ה ומ"ש דלשלוח) דאסור "למישתי"
[42] מה שחילקנו בזה, הוא ע"פ
ספר פתחי הלכה (פורסט):
באיסור הושטה בלא מזיגה אסור בין באוכל
ובין במשקים.
באיסור מזיגה אסור בכל המשקים, אבל הכנת
מאכלים מותר, כמ"ש הר"ש איידר בשם הגר"מ פיינשטיין (הל' נדה
ח"ב עמ' 178 הערה ריב). וע' מקור חיים גונדרשהיים (קצה, מד) דדוקא ביין אסור
אבל לא בשאר משקים).
ובאיסור שילוח כוס כתבנו שאינו אסור אלא
ביין (וע' ר"ש איידר בשם הגר"מ פיינשטיין בהל' נדה ח"ב עמ' 180
הערה רכא, דדוקא ביין, או בכוס של ברכה אפי' משאר משקים).
[43] רמ"א (קצה ,י). ע' שיעורי שבט הלוי (קצה, י או' ו) דלא מהני עצימת עינים או החזרת פנים, ואפי' הוא בחדר אחר ורואה אותה, נחשב בפניו. אבל בבדה"ש (ס"ק קלד) מתיר בהחזרת פנים, דמדוייק בדברי הרשב"א שהכל תלוי בראייה.
[44] קצה, י. ושם התיר מזיגת הכוס יין
בפניו ע"י שינוי, ופשוט דה"ה שאר משקין.
[45] עמ"ש בהערה לעיל, מה מיקרי בפניו.
[46] הל' נדה (איידר) ח"ב עמ' 178-179
[47] חכמת אדם (קטז, ז). ולפ"ד מסתבר דמה שכתבתי בפנים, מותר אפי' לדעת הגרמ"פ. ע' באר משה (א, ס"ס מו), ושם התיר כל הכנת הקפה ותה. וראיתי בספר דור המלקטים (נדה ב עמ' 651) בשם הגר"י ברקוביץ, דמותר לה להשים מים בכוס ואח"כ ליתן בתוכו קפה וסוכר וחלב, כיון שהוא רק הכנת המאכל.
[48] ע' שו"ע (קצה,י) ורמ"א (שם)
[49] קצה,יג. וע' רמ"א בסע' י' כ' דוקא
אסור בפניו, וכ"כ ב"י והש"ך, ודלא כב"ח כ' אפי' שלא בפניו
אסור. וע' ב"י (בשם רא"ש) דמבואר בגמ' שאשתו של שמואל מזג לו כוס ביד
שמאל ואח"כ הניחה על השלחן, וא"כ משמע שמותר לה למזוג לו כוס ביד שמאל
ואח"כ לשלחה לו, אבל יש לחלק.
[50] קצה,ו ורמ"א שם. וע' ש"ך
(סקי"א, ע"פ מה שהגיה חכ"א קטז,ה) שאם המטות מחוברין בכותל, של
בנין, מותר. ע' פ"ת (סקי"א) בשם מקור חיים שמדייק במרדכי שכל זה אם רגלי
המטות נוגעות זב"ז, אבל אם ראשי המטות נוגעות, כיון שאינם יכולים לראות זה
פנים של זה, מותר, אבל המנהג להחמיר כרמ"א. וע"ש חכ"א (קטז,ה)
דאפשר שאם המטות מחוברין לכותל, מותר. ושם רצה להתיר אם המטה מוקף בנסרים למעלה,
כמטות שלנו
[51] כן נוהגים לכתחלה
[52] ?
[53] קצה,ה. וע' ש"ך וב"ח דדוקא שינה אסורה, אבל ישיבה מותרת. וע' חכמ"א (?) דמותר לישב על מטתה שלא בפניה, וע' פ"ת כ' שאם אינה בעיר מותר. ונ"ל דלעמוד על מטתה מותר
[54] פת"ש (קצה ,ט)
[55] ט"ז (סק"ו) אוסר לה לישן על מטתו, ובסק"ז מתיר, וכ' פ"ת (סק"ח) ליישב דבפניו אסור ושלא בפניו מותר
[56] דבכה"ג, לא מסתבר כלל שיהיה לה ב' מטות, וצ"ל שהולכים אחר האחרון.
[57] פרי טהרה (רובעלאוו, ס' קצה)
[58] קצה,יא. ואם היא הציעה מטתו באיסור, לכאו'
מותר לו לשכב שם.
[59] קצה,א
[60] משמעות אג"מ (ב, פג) בדעת
רמ"א (קצה, ה)
[61]אג"מ (ב, פג)
[62]פ"ת (קצה,ג)
[63] קצה,ז. ואע"פ שכתב אפילו בעקבה, ע' ב"י שהוא כינוי למקום התורפה, ומזה נלמד לכל מקום מכוסה. וע' רמ"א (שם), דמותר להסתכל בשאר גופה, אע"פ שנהנה בראייתה. ואע"פ שכתב בשו"ע (סע' ח') ראוי שתתייחד בגדים לימי נדתה כדי שיזכרו שהיא נדה, אין המנהג כן. וע' תוה"ש שתמה על טעם זה, דמפורש בגמ' שהטעם כדי שלא תתגנה על בעלה (אם לובשת בגדים שלבשתה בימי נדתה. וע' שו"ע (סע' ט') דמותר לאשה להתקשט בימי נדתה, ודלא כמהרש"ל (הו"ד בתוה"ש שם) שאוסר
[64] אג"מ יו"ד ב,עה
[65] פ"ת
[66] כן נוהגים, ואפשר
שסמכו עמ"ש בשער הציון (תקס, כה), ע"ש.
[67] פ"ת
[68]שו"ע (קצה,יב) ע"פ פירוש
הש"ך וכ"כ חכ"א (קטז,ט), דלא כהט"ז
שמתיר לאשה למלאות בשביל בעלה. אמנם בש"ך כ' בשם הר"ר יונה דאסור לתת
"לפני" בעלה קיתון של מים, ואפשר לדייק שאם לא נתנו לפניו אע"פ
שמילאו בשבילו, מותר. ואע"פ שבשו"ע לא אסר אלא לרחוץ פניו ידיו ורגליו,
לכאו' לרבותא נקט אפי' פיו"ר שרוחצים אותם לנקיות, וכל שכן שאר גופו שרוחץ
לתענוג אסור.
[70] קצה,טו, וגם תיזהר מהצעת המטה בפניו. ומזיגת הכוס תעשה דרך שינוי, ולענין מזיגת שאר משקים או הבאת אוכל, אין להחמיר (ש"ך)
[71]רמ"א (קצה,טז, וצ"ע דבסע' יז משמע שאסור למשש לה הדפק
אא"כ יש לה סכנה, ואפשר לחלק דלא התיר להעמידה ולסומכה אלא כשנוגע על ידי
בגדיה אבל לנגוע בגופה אינו מותר אלא במקום סכנה, וצ"ע). דלא כב"י שהוא
בגדר יהרג ואל יעבור ליגע באשתו נדה כמו בכל העריות. וע' מה שכתבנו בענין זה בדיני
עריות
[72] משמעות פ"ת קצה,יז