MarriageHalachos of During a Vest
On the vest,
one must[1]
ואיסורה מדרבנן וקרא אסמכתא הוא, כ"כ
ב"י (קפד ד"ה ובשעת) בשם ר"ן, ודלא כמשמעות ספר התרומה (סי' צג)
דוסתות מדאורייתא. וע' פ"ת (קפד,ג) בשם נו"ב כ' דבשעת הווסת אסורה
מדאורייתא, דאמרינן שמא תראה, ולאחר הווסת אסורה מדרבנן [ולפ"ז צ"ע למה
אמרינן ספק דרבנן לקולא לענין וסתות אם בשעת וסתה הוי דאורייתא], וע' רא"ה
(הו"ד שם) שעונה לפני הוסת אסורה מדאורייתא ובשעת וסתה מדרבנן. וע'
רמב"ן (שבועות טז) שחצי שעה הסמוכה לזמן ראייתה אסורה מדאורייתא, ומדרבנן
אסרו כל היום
וע' אג"מ (יו"ד ג,מח) שאם משתנה
בין ראיות ביום וראיות בלילה, צריך לפרוש מבעלה כל הלילה והיום ביום הווסת.
During the onah
preceding the vest, one should refrain from marital relations[4]
ע' ש"ך (קפד,ז) בשם אור זרוע אוסר
בעונה לפני הווסת, וע' ב"י שמקיל.
וע"ש בש"ך ונקה"כ בשם
אביאסף שצריך לפרוש י"ב שעות בשעת הווסת, למשל, אם הווסת בלילי טבת שהלילה רק
תשע וחצי שעות, צריך לפרוש שתי שעות ומחצה קודם הווסת.
A woman must do
at least one bedika on her vest, and she should preferably do two
bedikos[5]
חזון איש (ס' פ ס"ק כ) כ' ב' בדיקות
(אבל ס"ק כב משמע דצריכה רק אחת), וכ"כ בתוספתא (נדה ט, ב), וז"ל,
ואין מחייבין אותו שתהא ידה בעינה כל היום אלא בודקין פעמים לוסתה, עכ"ל. אבל
נוסחת הגר"א בתוספתא שם משמע שצריכה רק אחת. וע' אג"מ (יו"ד ג, מח)
כ' כמה בדיקות, ועצה טובה שתלבוש בגד לבן הסמוך בהידוק יפה לגופה כל עונת הווסת.
ודלא כקצש"ע (קנה, ט) ופת"ש (קפד, יז) בשם חוו"ד כ' שתשים מוך דחוק
לכל הוסת. וע' שו"ע (קפד, ט) כ' צריכות בדיקה. ומצאתי כתוב בשם הגר"ש
פירסט בשם הגר"מ פיינשטיין, שאם האשה לובשת לבנים צריכה בדיקה אחת, ואם לובשת
צבעונים צריכה ב' בדיקות.
A woman may go
swimming or take a bath on the day of the vest. She should not wash out
internally[11]
?
.
If her husband
is leaving town[12]
אבל אם הולך לדבר מצוה, אין צריך לפוקדה,
כ"כ רמ"א (קפד,י)
If one transgressed
and engaged in marital relations on a vest, and realized in the middle of the
act, he should support himself on only his hands and remove himself after his
aver has died down[16]
דין זה נאמרה לענין המשמש עם הטהורה ואמרה
לו באמצע תשמיש "נטמאתי", סי' קפה סע' ד'. והוא הדין בציור זה, כ"כ
פת"ש (קפה, י) בשם חוות דעת. ועערה"ש (סקל"ב) כ' על דברי חוות דעת,
וז"ל, ולא נראה כן דכיון דעיקר האיסור שמא תראה בשעת תשמיש ועדיין לא ראתה
ימהר ויפרוש, עכ"ל.
והוא הדין אם היא מרגשת כיון קודם וסתה
ובשעת תשמיש הרגישה הכאב.
ובציור "נטמאתי": אם בשעת וסתה,
חייב חטאת [אע"ג דוסתות דרבנן, כיון שיש חזקה שתראה, אינו בכלל אונס,
וצ"ע]. אם אין לה וסת, שלרמב"ם צריך בדיקה לפני כל תשמיש, אם לא בדקה,
לא מיקרי אונס. ואם בדקה ונמצא טהורה, אם אמרה "נטמאתי ותפרוש", שניהם
צריכים כפרה. אם לא אמרה כלום, הוא אונס גמור, והיא צ"ע אי צריך כפרה כיון
דיצרה אלבשה. ואם אמרה "נטמאתי" והוא פרש, היא אנוסה והוא צריך כפרה.
ואם יש לה וסת ושלא בשעת וסתה, אפי' לא בדקה תחלה, מיקרי אונס.
After a woman
has passed all her vestos and has not become a niddah, it is
imperative to check before marital relations that she has not seen any blood. A
Rav should be consulted as to how to do so.
[1] ואיסורה מדרבנן וקרא אסמכתא הוא, כ"כ
ב"י (קפד ד"ה ובשעת) בשם ר"ן, ודלא כמשמעות ספר התרומה (סי' צג)
דוסתות מדאורייתא. וע' פ"ת (קפד,ג) בשם נו"ב כ' דבשעת הווסת אסורה
מדאורייתא, דאמרינן שמא תראה, ולאחר הווסת אסורה מדרבנן [ולפ"ז צ"ע למה
אמרינן ספק דרבנן לקולא לענין וסתות אם בשעת וסתה הוי דאורייתא], וע' רא"ה
(הו"ד שם) שעונה לפני הוסת אסורה מדאורייתא ובשעת וסתה מדרבנן. וע'
רמב"ן (שבועות טז) שחצי שעה הסמוכה לזמן ראייתה אסורה מדאורייתא, ומדרבנן
אסרו כל היום
[2] קפד,ב
[3] ש"ך (קפד,ו) כ' המחמיר תבוא עליו
ברכה, וכ"כ חכ"א (קח,א) וב"ח, דלא כטור וב"י שהתירו שאר
קריבות חוץ מתשמיש המטה, ודלא כהט"ז כ' שאסורים מדינא.
וע' אג"מ (יו"ד ג,מח) שאם משתנה
בין ראיות ביום וראיות בלילה, צריך לפרוש מבעלה כל הלילה והיום ביום הווסת.
[4] ע' ש"ך (קפד,ז) בשם אור זרוע אוסר
בעונה לפני הווסת, וע' ב"י שמקיל.
וע"ש בש"ך ונקה"כ בשם
אביאסף שצריך לפרוש י"ב שעות בשעת הווסת, למשל, אם הווסת בלילי טבת שהלילה רק
תשע וחצי שעות, צריך לפרוש שתי שעות ומחצה קודם הווסת.
[5] חזון איש (ס' פ ס"ק כ) כ' ב' בדיקות
(אבל ס"ק כב משמע דצריכה רק אחת), וכ"כ בתוספתא (נדה ט, ב), וז"ל,
ואין מחייבין אותו שתהא ידה בעינה כל היום אלא בודקין פעמים לוסתה, עכ"ל. אבל
נוסחת הגר"א בתוספתא שם משמע שצריכה רק אחת. וע' אג"מ (יו"ד ג, מח)
כ' כמה בדיקות, ועצה טובה שתלבוש בגד לבן הסמוך בהידוק יפה לגופה כל עונת הווסת.
ודלא כקצש"ע (קנה, ט) ופת"ש (קפד, יז) בשם חוו"ד כ' שתשים מוך דחוק
לכל הוסת. וע' שו"ע (קפד, ט) כ' צריכות בדיקה. ומצאתי כתוב בשם הגר"ש
פירסט בשם הגר"מ פיינשטיין, שאם האשה לובשת לבנים צריכה בדיקה אחת, ואם לובשת
צבעונים צריכה ב' בדיקות.
[6] בדה"ש (קפד, נד)
[7] ואיסור זה הוי מדרבנן אפי' לדעת הנו"ב (ע' פ"ת קפד,ג)
[8] קפד,ט בשם י"א, וכ"כ הרמ"א
שהכי נהוג, ודלא כדעה א' שאם עברה הווסת ולא בדקה מותרת לבעלה, ודלא כדעת
הש"ך וב"ח (שם) שאם לא בדקה לאחר ווסתה מיד, טמאה, דחזקה אורח בזמנו בא
ונפל לארץ.
[9] תפל"מ מתיר, וסד"ט אוסר
[10] קפד,יא, וכ' חוו"ד (הו"ד
בפ"ת) ואפי' היא ערה ושוכבת אצלו, אסורה עד שתאמר
[11] ?
[12] אבל אם הולך לדבר מצוה, אין צריך לפוקדה,
כ"כ רמ"א (קפד,י)
[13] אבל בעונה דאביאסף ואור זרוע יש להקל קצת,
כ"כ חת"ס סי' ק"ע (הו"ד פ"ת)
[14] רמ"א קפד,י (דעת סמ"ג
בב"י) כ' המחמיר לפוקדה רק בדברי רצוי תבא עליו ברכה, והש"ך כ' חיבוק
ונישוק שרי, וחכ"א (קח,ז) כ' בחיו"נ חייב. ודלא כשו"ע התיר לפוקדה
בתשמיש. וע' בית לחם יהודה כ' דלדעת הט"ז דחבוק ונשוק אסורים מדינא בשעת
וסתה, אסורים גם כאן. וע' תוה"ש כ' שהמחמיר לא לילך לדרך סמוך לוסתה תבא עליו
ברכה, ודלא כרמ"א
[15] ע' עצי לבונה (קפד,י) ששו"ת כנסת
יחזקאל רצה להקל בתשמיש, וכן אם אירע לה כתם בליל טבילה, וחוו"ד חולק עליו
בשניהם שאין להקל כלל, ע' פ"ת. וע' פ"ת שם בשם אבן שהם שמתירה לטבול
בליל שבת אע"פ שהוא וסתה ואסורה בתשמיש, כיון שמתירה בשאר קורבות והם גם
מצוה.
[16] דין זה נאמרה לענין המשמש עם הטהורה ואמרה
לו באמצע תשמיש "נטמאתי", סי' קפה סע' ד'. והוא הדין בציור זה, כ"כ
פת"ש (קפה, י) בשם חוות דעת. ועערה"ש (סקל"ב) כ' על דברי חוות דעת,
וז"ל, ולא נראה כן דכיון דעיקר האיסור שמא תראה בשעת תשמיש ועדיין לא ראתה
ימהר ויפרוש, עכ"ל.
והוא הדין אם היא מרגשת כיון קודם וסתה
ובשעת תשמיש הרגישה הכאב.
ובציור "נטמאתי": אם בשעת וסתה,
חייב חטאת [אע"ג דוסתות דרבנן, כיון שיש חזקה שתראה, אינו בכלל אונס,
וצ"ע]. אם אין לה וסת, שלרמב"ם צריך בדיקה לפני כל תשמיש, אם לא בדקה,
לא מיקרי אונס. ואם בדקה ונמצא טהורה, אם אמרה "נטמאתי ותפרוש", שניהם
צריכים כפרה. אם לא אמרה כלום, הוא אונס גמור, והיא צ"ע אי צריך כפרה כיון
דיצרה אלבשה. ואם אמרה "נטמאתי" והוא פרש, היא אנוסה והוא צריך כפרה.
ואם יש לה וסת ושלא בשעת וסתה, אפי' לא בדקה תחלה, מיקרי אונס.