Yom TovHalachos of Tisha B’av
On tisha b’av, every man and woman must refrain from eating, drinking, smearing lotion, washing, marital relations, and wearing leather shoes.
The restrictions of Tisha B’av begin at sundown on the evening before Tisha B’av and are prohibited until tzeis hakochavim after Tisha B’av[1] תקנה, ב, ומ"ב (סק"ג). .
A. Eating And Drinking
Washing one’s mouth out is forbidden, but one who is extremely bothered may wash out his mouth. He should lean forward so as not to swallow any liquid.
If one recited a bracha on food and then realized it is Tisha
B’av, he may not eat it, and should recite baruch shem…[2]
עמ"ש לעיל {הל' תענית}
A woman within 30 days after childbirth, or a sick person who
would be severely weakened by fasting (even if not life-threatening), is not
obligated to fast[3]
תקנד, ו. וע' רמ"א כ' ומיהו נוהגין
להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוש לסכנה, והמיקל
לא הפסיד, עכ"ל.
Children, of any age, need not fast[5] תקנ, ה .
B. The Four Restrictions
One is permitted to wash in order to clean himself from dirt
or impurity, but not for enjoyment[6]
תקנד, ז-ט
. One may
wash food (to feed children or for after the fast), and need not be concerned
that his hands are being washed[7]
מ"ב (תקנד, יט)
One who feels he needs to use soap to make his hands clean, may use soap.
One may not wash his face in the morning. After washing one’s
hands in the morning, he may dry them, and then, while they are still moist,
rub his face[9]
תקנד, יא
.
If one has crust in his eye, he may wet a finger and use it to rub it away[10]
תריב, ט
One is permitted to smear lotion or the like in order to avoid discomfort or a bad smell, but not for enjoyment[11] ביה"ל (תקנד, טו ד"ה סיכה), ודלא כמטה יהודה (הו"ד שם) דלהעביר זוהמא אסור. .
If one used the bathroom and touched himself in a private place, he may wash his hand up to the knuckles. It is questionable if one is able to recite the bracha of asher yatzar if he used the bathroom and did not wash his hands; therefore, one should touch himself in his private area while using the bathroom, so he can wash his hands[12] תריג, ג, ומ"ב (סק"ד) .
One is permitted to use deodorant, even stick deodorant, as
it is used to avoid a bad smell. However, one may not use body spray, cologne,
or perfume[13]
דהוי סיכה לשום תענוג.
One may use lotion to prevent his hands from becoming chapped. One may use Chapstick to prevent his lips from becoming chapped[14] כל אלו הוי סיכה שלא לשם תענוג. .
One may not wear leather shoes {see details in Laws of Yom
Kippur}[15]
תקנד, א
.
At night, one should distance himself from his wife in all harchakos as if she is a niddah. During the day, most harchakos are permitted[16] מ"ב תקנד, לז שהביא בשם מ"א שיש לאסור ליגע כמו ביוה"כ, ושם (תרטו,א) כ' המ"א שמהרי"ל משמע לנהוג כל דיני הרחקות. ומחה"ש כ' שהמ"א הקיל ביום כיון שאיסור ט"ב רק מדרבנן. אבל הט"ז (תרטו,א) מיקל אפי' בנגיעה. וע' שעה"צ שאם אשתו מקושטת, יש להחמיר אפי' ביום , but one should refrain from hugging and kissing.
Children from approximately the age of six should not wear leather shoes[17] כ"כ השו"ע (תרטז, א) לענין יוה"כ, וכ' בקובץ הלכות (קליינמאן, בין המצרים עמ' רכו) בשם הגר"ש קמנצקי דין זה בט' באב, דמתחיל מגיל חינוך. אבל בחכמת אדם (קנב, יז) כ' דלא מצינו בט"ב שחייב לחנך אפי' בנעילת הסנדל. , wash, or smear themselves with any substance[18] כן נראה ע"פ מ"ב (תרטז, ג), דבעצם יש להחמיר בשאר איסורים .
C. Additional Restrictions
One should sit on the ground or on a pillow, within 11 inches
of the ground, until after chatzos during the
day[19]
ע' שו"ע (תקנט, ג) ורמ"א ומ"ב (ס"ק יב).
וע' בשע"ת (תקנד, ט*) מחלקת אם
חייב מדינא לקום מפני רבו בט"ב.
. One who
finds this difficult may sit on a low chair[20]
מ"ב (תקנט, יא)
One should make himself uncomfortable in his manner of
sleeping on the night of Tisha B’av. For example, if
he usually sleeps with two pillows, he should sleep with one[21]
רמ"א (תקנה, ב)
One should not smell besamim[23]
שער הציון (תקנו,א) כ' דמשמע כן בט"ז וגר"א
(וכ"כ השו"ע לקמן תקנט,
ז), דלא כמ"ש מג"א (סק"א)
וש"ך (יו"ד רסה, יב) דמותר להריחם חוץ מבשמים של
הבדלה. ועערה"ש (סק"א)
מתיר, ובכף החיים (סק"ד) משמע דאוסר.
One may not say any form of greeting to anyone[24] תקנד, כ. ולעם הארץ טוב שיאמר לו שאסור ליתן שלום ביום זה (מ"ב שם). ולהדיוט ששואל בשלומו, משיבים לו בשפה רפה וכובד ראש (שו"ע שם). .
Even though one may work after chatzos, one should refrain from becoming overly involved in it and forgetting the aveilus.[25] מ"ב תקנד, מט
One should not allow others to perform lawn maintenance on
his property on Tisha B’av[26]
רבבות אפרים (ח"א?)
One should not perform housework[27]
שנוהגים שקודם חצות הוי
כמו אבל שאין להתעסק בדברים המסיחים דעתו מן האבילות (כ"כ
ביה”ל תקנט,י בביאור דברי שו"ע), ואע"פ שאבל מותר להדיח כוסות ולכבד הבית (יו"ד
שפ,כב), כ' רמ"א (שם) מה שאינו צריך לה אסור,
וע"ש שיש אומרים שמה שאינו צריך בימי אבלו מיקרי "אינו צריך"
One may not learn Torah. However, one is permitted to read
about sad topics of Torah. This includes Eichah,
Iyov, the sad parts of Yirmiyah, the third perek of Mo’ed Katan, parts of Meseches Gittin[30]
תקנד, א-ב. ויש מי שאוסר ללמוד בהרהור (סע' ג). ומותר ללמוד
פירושיהם, אבל אין לחשוב על קושיות וליישבם, שהוא מביא שמחה (שו"ע
ומ"ב שם).
Eichah is read at night in shul[33]
וע' טור (ס' תקנט) בשם מסכת סופרים דנשים
ותינוקות גם חייבים לשמוע איכה. וכ' והקורא בט' באב אומר ברוך דיין האמת, וע'
ב"י אם קאי על הקורא בתורה או הקורא קינות, ומג"א (סק"ה) כ' קודם
שקורא בתורה, טוב לאומרו בלי שם ומלכות, ודרכ"מ כ'
לא נהגו לאומרו.
, and it
is preferable that one read it during the day after shachris[34]
מ"ב תקנט, ב
.
It is customary to delay davening in the morning, in order to recite kinnos until almost chatzos,
as it is improper for one to distract himself from the aveilus
until chatzos[35]
תקנט, ג, ומ"ב (סקי"ג)
.
One should try not to leave shul during the time that kinnos
are recited[36]
.
Talis and tefillin are not worn during shachris,
but are worn during mincha[37]
תקנה, א
Women should not apply any form of makeup on Tisha B’av[39]
קובץ הלכות (קליינמאן,
בין המצרים עמ' ) בשם הגר"ש קמנצקי
Restrictions when Tisha b’av
Which Falls on Shabbos. On Shabbos, one does not keep any laws of Tisha b’av, except refraining from marital relations[40]
רמ"א תקנד,יט, דלא כשו"ע מתיר אפי'
בתשמיש. ובליל טבילה יש להקל (מ"ב שם) וע' מג"א
יש מחמירין אפי' בליל טבילה
Procedure when Tisha B’av which
falls out on either Shabbos or Sunday. On motza’ei
Shabbos, one must stop eating, drinking, or washing at sundown. One should not
take off his shoes, sit on the floor, or put on weekday clothing until after tzeis hakochavim,
as that would be displaying mourning on Shabbos[43]
ע' הליכות שלמה לענין
מנעלים, וע' שבט הלוי לענין ישיבה על גבי קרקע
. (After
sundown, one who took off his shoes should not put them back on). On motzei Shabbos, one recites “Boruch Hamavdil
Bein Kodesh Lechol” before
performing melacha, and recites the
bracha “borei meorei haeish” on a fire[44]
תקנו,א
D. After Tisha B’av
When Tisha B’av Falls on Sunday
or Tuesday. On motzei tisha b’av, one should
refrain from the restrictions of the Nine Days (playing music, eating meat[48]
ומותר לאכול תבשיל של
בשר (ביה”ל תקנח,א)
When Tisha B’av Falls on
Thursday. One may do laundry on Thursday night, if at least one of the
items will be used on Shabbos[51]
הליכ"ש (פרק טו סע' טז),
ע"ש טעמו.
ואם אין לו בגדים
שהוכנו ע"י לבישה לזמן קצר קודם ט"ב, ראיתי
מי שכתב דמותר ללובשם ביום
ו', וכן מסתבר.
. However,
one should not swim until after chatzos on
Friday.
When Tisha B’av Falls on
Shabbos. On Sunday night all prohibitions are permitted, besides for eating
meat and drinking wine, which are permitted on Monday morning[53]
רמ"א תקנח,א, והוא משום אבלות של יום ראשון, אבל בשאר תעניות מותר
(מ"ב שם). ומותר בתשמיש כיון שהוא כבר ליל י"א.
[54]
ולענין תפלה בט"ב, כ' המ"ב (ס"ס נא) שיכול לומר מזמור לתודה בערב תשעה באב
ובט"ב. וע' בבא"ה
מחלוקת בזה, שכ' בהגמ"נ שאין לאומרו, והשיב מהרש"ל שיכול לאומרו כיון שבזמן ביהמ"ק
ט"ב היה יום טוב. ולכאו'
זה תלוי במשנה (ר"ה יח.) ששלוחי בית דין היו
יוצאים על אב ולא על טבת, כיון שהוכפלו בו צרות בט"ב.
וכ' רש"י דמתני' איירי בזמן הזה שאין ביהמ"ק
קיים. ומזה משמע דבבית שני לא היו מתענים בט' באב, וכזה
כ' מג"א (תקנב, יא) דבזמן
בית שני ט"ב היה יום טוב. אבל הרמב"ם (פיהמ"ש שם) כ' דאיירי בזמן
בית שני, וא"כ לפי הרמב"ם מוכח דבזמן בית שני
היו מתענים בט"ב.
[1] תקנה, ב, ומ"ב (סק"ג).
[2] עמ"ש לעיל {הל' תענית}
[3] תקנד, ו. וע' רמ"א כ' ומיהו נוהגין
להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוש לסכנה, והמיקל
לא הפסיד, עכ"ל.
[4]
ע' מ"ב (שם) עוד פרטים בזה.
[5] תקנ, ה
[6] תקנד, ז-ט
[7] מ"ב (תקנד, יט)
[8] ?שבט הלוי? משום שאסור לעבור במים אלא לצורך מצוה, ולכאו' הטעם דמותר לרחוץ אוכל הוא
דהוי כצרכי מצוה.
[9] תקנד, יא
[10] תריב, ט
[11] ביה"ל (תקנד, טו ד"ה סיכה), ודלא כמטה יהודה (הו"ד שם) דלהעביר זוהמא אסור.
[12] תריג, ג, ומ"ב (סק"ד)
[13] דהוי סיכה לשום תענוג.
[14] כל אלו הוי סיכה שלא לשם תענוג.
[15] תקנד, א
[16]מ"ב תקנד, לז שהביא בשם מ"א שיש לאסור ליגע כמו ביוה"כ, ושם (תרטו,א) כ' המ"א שמהרי"ל משמע לנהוג כל דיני הרחקות. ומחה"ש כ' שהמ"א הקיל ביום כיון שאיסור ט"ב רק מדרבנן. אבל הט"ז (תרטו,א) מיקל אפי' בנגיעה. וע' שעה"צ שאם אשתו מקושטת, יש להחמיר אפי' ביום
[17] כ"כ השו"ע (תרטז, א) לענין יוה"כ, וכ' בקובץ הלכות (קליינמאן, בין המצרים עמ' רכו) בשם הגר"ש קמנצקי דין זה בט' באב, דמתחיל מגיל חינוך. אבל בחכמת אדם (קנב, יז) כ' דלא מצינו בט"ב שחייב לחנך אפי' בנעילת הסנדל.
[18] כן נראה ע"פ מ"ב (תרטז, ג), דבעצם יש להחמיר בשאר איסורים
[19] ע' שו"ע (תקנט, ג) ורמ"א ומ"ב (ס"ק יב).
וע' בשע"ת (תקנד, ט*) מחלקת אם חייב מדינא לקום מפני רבו בט"ב.
[20] מ"ב (תקנט, יא)
[21] רמ"א (תקנה, ב)
[22] רמ"א (שם) ומ"ב (סק"ז)
[23]שער הציון (תקנו,א) כ' דמשמע כן בט"ז וגר"א
(וכ"כ השו"ע לקמן תקנט,
ז), דלא כמ"ש מג"א (סק"א)
וש"ך (יו"ד רסה, יב) דמותר להריחם חוץ מבשמים של
הבדלה. ועערה"ש (סק"א)
מתיר, ובכף החיים (סק"ד) משמע דאוסר.
[24] תקנד, כ. ולעם הארץ טוב שיאמר לו שאסור ליתן שלום ביום זה (מ"ב שם). ולהדיוט ששואל בשלומו, משיבים לו בשפה רפה וכובד ראש (שו"ע שם).
[25]מ"ב תקנד, מט
[26] רבבות אפרים (ח"א?)
[27] שנוהגים שקודם חצות הוי
כמו אבל שאין להתעסק בדברים המסיחים דעתו מן האבילות (כ"כ
ביה”ל תקנט,י בביאור דברי שו"ע), ואע"פ שאבל מותר להדיח כוסות ולכבד הבית (יו"ד
שפ,כב), כ' רמ"א (שם) מה שאינו צריך לה אסור,
וע"ש שיש אומרים שמה שאינו צריך בימי אבלו מיקרי "אינו צריך"
[28] תקנט,י (לענין שחיטה) ומ"ב
כתב כן לענין שאר הכנות לסעודה
[29] נראה פשוט, דכל האיסור
בזה משום היסח הדעת מן האבילות, ואין זה שייך
בעכו"ם.
[30] תקנד, א-ב. ויש מי שאוסר ללמוד בהרהור (סע' ג). ומותר ללמוד
פירושיהם, אבל אין לחשוב על קושיות וליישבם, שהוא מביא שמחה (שו"ע
ומ"ב שם).
[31] שו"ע יו"ד (שפד, ד), ומה שלא נזכר בהל' ט"ב, נראה שהוא נכלל במה שמותר ללמוד פרק אלו מגלחין. וממשמעות הפוסקים אסור ללמוד הלכות תענית, ואע"ג
שהוא ענינא דיומא, אפשר שאסור משום שאינו מדבר בענינים רעים וא"כ מביא לו שמחה. אמנם נראה פשוט שאם
צריך ללמוד הלכות ט"ב כדי לדעת מה לעשות באיזה
שאלה שנתעוררה, מותר.
[32] שו"ע יו"ד (שפד, א)
וע' טור (ס' תקנט) בשם מסכת סופרים דנשים ותינוקות גם חייבים לשמוע איכה. וכ' והקורא בט' באב אומר ברוך דיין האמת, וע' ב"י אם קאי על הקורא בתורה או הקורא קינות, ומג"א (סק"ה) כ' קודם שקורא בתורה, טוב לאומרו בלי שם ומלכות, ודרכ"מ כ' לא נהגו לאומרו.
[34] מ"ב תקנט, ב
[35] תקנט, ג, ומ"ב (סקי"ג)
[37] תקנה, א
[38] מ"ב תקנה, ב
[39] קובץ הלכות (קליינמאן,
בין המצרים עמ' ) בשם הגר"ש קמנצקי
[40] רמ"א תקנד,יט, דלא כשו"ע מתיר אפי'
בתשמיש. ובליל טבילה יש להקל (מ"ב שם) וע' מג"א
יש מחמירין אפי' בליל טבילה
[41] ?מ"ב
[42] שע"ת (תקנג, א) בשם נו"ב, וע"ש בשם ברכ"י.
[43] ע' הליכות שלמה לענין מנעלים, וע' שבט הלוי לענין ישיבה על גבי קרקע
[44] תקנו,א
[45] תקנו,א, ולא מברך על בשמים (שם)
[46] מ"ב תקנו,ג
[47] שע"ת תקנו,א
[48] ומותר לאכול תבשיל של
בשר (ביה”ל תקנח,א)
[49]רמ"א תקנח,א ובמ"ב. דלא כשו"ע שאוסר כל יום עשירי. וכ' המאמ"ר דמסתימת השו"ע ורמ"א לא החמירו בלילה ברחיצה ותספורת, אבל כ' בביה”ל שקשה להקל נגד האחרונים שהחמירו
[50]מ"ב תקנח,ב בשם כנה"ג, אם לא בליל טבילה או יוצא לדרך
[51] הליכ"ש (פרק טו סע' טז),
ע"ש טעמו.
[52] מ"ב תקנח,ג בשם מג"א, אבל לא מבואר אם מותר בלילה או בבקר. וכ' השע"ת (סק"ב) וא"ר (ס"ס תקנט) וכף
החיים (?) דלדעת המג"א
מותרת בשחרית, ומשמע בלילה אסורה. ובשאילת יעב"ץ
(סי' קו) קצת משמע שמותר אפי' בלילה. וכל זה דלא כדעת תוס'
(תענית ל.), דמותר לכבס ולספר אפי' בט"ב
עצמו אחר חצות.
ואם אין לו בגדים שהוכנו ע"י לבישה לזמן קצר קודם ט"ב, ראיתי מי שכתב דמותר ללובשם ביום ו', וכן מסתבר.
[53] רמ"א תקנח,א, והוא משום אבלות של יום ראשון, אבל בשאר תעניות מותר
(מ"ב שם). ומותר בתשמיש כיון שהוא כבר ליל י"א.
[54] ולענין תפלה בט"ב, כ' המ"ב (ס"ס נא) שיכול לומר מזמור לתודה בערב תשעה באב ובט"ב. וע' בבא"ה מחלוקת בזה, שכ' בהגמ"נ שאין לאומרו, והשיב מהרש"ל שיכול לאומרו כיון שבזמן ביהמ"ק ט"ב היה יום טוב. ולכאו' זה תלוי במשנה (ר"ה יח.) ששלוחי בית דין היו יוצאים על אב ולא על טבת, כיון שהוכפלו בו צרות בט"ב. וכ' רש"י דמתני' איירי בזמן הזה שאין ביהמ"ק קיים. ומזה משמע דבבית שני לא היו מתענים בט' באב, וכזה כ' מג"א (תקנב, יא) דבזמן בית שני ט"ב היה יום טוב. אבל הרמב"ם (פיהמ"ש שם) כ' דאיירי בזמן בית שני, וא"כ לפי הרמב"ם מוכח דבזמן בית שני היו מתענים בט"ב.