Yom TovHalachos of The Three Weeks
During the Three Weeks between 17 Tamuz and 9 Av, we mourn
for the loss of the Beis Hamikdash. During this
period, one should refrain from listening to musical instruments[1]
מ"ב (תקנח,ב) משמע שיש איסור
בזה, ומ"ב תקנא,טז אוסר "ריקודין
ומחולות"
,
collective dancing, weddings[2]
רמ"א תקנא,ב, ושו"ע כתב כן מראש
חודש עד ט' באב. אבל ליארס בלא סעודה, מותר אפי' בט'
באב (שם בשו"ע). ומותר לכתוב תנאים ולאכול שם מיני
מרקחת (מ"ב שם)
These prohibitions begin on the night preceding 17 Tamuz[4]
אג"מ (או"ח א,קסח). ע"ש דתלוי במחלקת
ראשונים, והביא ראי' להתיר מגמ' פסחים (ב:) ע"ש, ולכן לצורך יש להתיר לעשות
נישואין בליל י"ז תמוז, אבל כשחל י"ז בתמוז בשבת ונדחה ליום א', אסור
לעשות נישואין במוצאי שבת. ולהסתפר, כ' (שם ד, קיב) דלצורך גדול יש להתיר. [ונ"ל אין כאן סתירה, דצורך קצת אצל חתונה, שהוא גם צורך מצוה, הוי כצורך גדול אצל
תגלחת.]
. One
should not purchase anything which necessitates saying Shechiyanu[5]
מ"ב תקנא,צט
One may not get a haircut during the Three Weeks[10]
תקנא, ג, ורמ"א שם.
. It is
preferable not to cut children’s’ hair if they are aged six or older. One may
cut the hair of children aged five or younger, at any time before the week of
Tisha B’av[11]
ע' שו"ע
(תקנא, יד) דאסור בשבוע שחל בו ט' באב. וע' מ"ב (ס"ק פב) דלדעת
א"ר אסור מי"ז תמוז, ולדעת חיי אדם לצורך
קטנים אין להחמיר עד שבוע שחל בו ט"ב. וע' שעה"צ (צא) י"א משום חינוך וי"א משום עגמת נפש, ונפ"מ בין הטעמים, דקטנים פחותים מבן ו', דאין בו משום חינוך ויש בו משום עגמת נפש. [ונ"ל דבאמת יש
להקל אפי' לקטן שהוא בר חינוך עד שבוע שחל בו ט"ב,
כיון דלדעת החיי אדם אין איסור כלל, ולכן כשיש צורך,
כגון ששערותיו ארוכים ומפריעים לו, ודאי יש להקל.]
ואע"פ שמקילים לענין אבילות (יו"ד סי' שפד),
אבילות דרבים שאני (מג"א).
The restriction of listening to music, dancing, and taking haircuts is elaborated further in {Laws of Sefiras Ha’omer}.
Regarding one who makes a bris[15]
ע' רמ"א כ' מראש חודש עד ט' באב, המוהל ואבי
הבן ובעל הברית (ר"ל הסנדק) לובשים בגדי שבת. וע' מ"ב דה"ה אם הבן והאשה שעושה קוואטער, אבל לא האיש הקוואטער.
וע' כה"ח (סק"ז)
גם אבי אבי הבן ואבי האם נוהגים להקל הם ונשותיהם. אבל
שאר קרובים, יש להחמיר (שע"ת סק"א).
ואלו שמותר להם ללבוש
בגדי שבת, נוהגים ללבוש בגדים מכובסים.
וכל מה דמותר לברית מילה, מותר לפדיון הבן (כה"ח
סק"ז).
אבל לבישת בגדים חדשים,
אסור (שע"ת סק"א, וכה"ח
סק"ט).
ולענין תספורת, ע' באר היטב דייק מדברי רמ"א שאסור,
ושזה סותר מ"ש ביו"ד, וע' שע"ת (סק"א) וכה"ח (סק"י), דלדעת מטה יהודה אסור
מראש חדש עד ט"ב, ולדעת א"ר
ופמ"ג ונו"ב קודם
שבוע שחל בו ט"ב אפשר להתיר, ולדעת חת"ס (הו"ד שעה"צ סק"ד) מותר לגלח
אפי' בשבוע שחל בו ט"ב, וכ' בנין ציון שאם חל ט"ב בשבת יש לסמוך להקל אפי' בערב שבת, ובקצש"ע (קכב, טו) קודם שבת חזון מותר ואחריו אסור, וכה"ח
כ' בשבוע שחל בו ט"ב יש להחמיר.
ולענין לבישת בגדים מכובסים
or becomes bar mitzvah[16]
בג' שבועות, הבחור שנעשה בר מצוה יכול להסתפר קודם
שנעשה בר מצוה, כיון שיש לסמוך על החיי"א
הנ"ל דמותר להסתפר לקטנים, אבל בשבוע שחל בו ט'
באב, אסור. אבל אבי הבן אינו יכול להסתפר כלל, כ"כ משנה הלכות (ו, מה), והוא
הדין הילד עצמו אסור להסתפר אחר שנעשה בר מצוה. וטעמו, דלא הוי כיום טוב שלו, וכל הענין שמצינו (ע' מג"א רכה, ד) שיש לעשות סעודה כיום שנכנסה לחופה, הוא רק
כעין שבח והודאה שנתחייב במצות, עכת"ד. אבל בשו"ת
רבבות אפרים (א, שלז) מקיל
לבן שנעשה בר מצוה להסתפר.
during the Three Weeks, see footnotes.
[1]מ"ב (תקנח,ב) משמע שיש איסור בזה, ומ"ב תקנא,טז אוסר "ריקודין ומחולות"
[2] רמ"א תקנא,ב, ושו"ע כתב כן מראש
חודש עד ט' באב. אבל ליארס בלא סעודה, מותר אפי' בט'
באב (שם בשו"ע). ומותר לכתוב תנאים ולאכול שם מיני
מרקחת (מ"ב שם)
[3] רמ"א תקנא,ד
[4] אג"מ (או"ח א,קסח). ע"ש דתלוי במחלקת ראשונים, והביא ראי' להתיר מגמ' פסחים (ב:) ע"ש, ולכן לצורך יש להתיר לעשות נישואין בליל י"ז תמוז, אבל כשחל י"ז בתמוז בשבת ונדחה ליום א', אסור לעשות נישואין במוצאי שבת. ולהסתפר, כ' (שם ד, קיב) דלצורך גדול יש להתיר. [ונ"ל אין כאן סתירה, דצורך קצת אצל חתונה, שהוא גם צורך מצוה, הוי כצורך גדול אצל תגלחת.]
[5] מ"ב תקנא,צט
[6] שרק אסרו לומר שהחיינו,
אבל לומר הטוב והמטיב מותר, כ"כ אג"מ (או"ח ג,פ)
[7]מ"ב (תקנא,צח) ומ"א, והוא כעין פשרה בין אריז"ל שאוסר לומר שהחיינו אפי' בשבת והגר"א שמתיר לומר שהחיינו בכל ימי בין המצרים. וגם יכול לברך שהחיינו על פרי שאינו יכול להמתין לאוכלו עד אחר ט' באב (רמ"א תקנא, יז) או שאינו יכול להמתין עד שבת (כפי מנהגינו, שמברכים שהחיינו בשבת). ולא כתבתי זה בפנים כיון שיש מקררים ואינו בנמצא כ"כ שאינו יכול להמתין לאוכלו עד שבת.
[8] ע' לעיל הל' {שהחיינו}, ובלידת הבן פשוט דמותר לברך הטוב והמטיב.
[9]שו"ע (תקנא,יז)
[10] תקנא, ג, ורמ"א שם.
[11] ע' שו"ע
(תקנא, יד) דאסור בשבוע שחל בו ט' באב. וע' מ"ב (ס"ק פב) דלדעת
א"ר אסור מי"ז תמוז, ולדעת חיי אדם לצורך
קטנים אין להחמיר עד שבוע שחל בו ט"ב. וע' שעה"צ (צא) י"א משום חינוך וי"א משום עגמת נפש, ונפ"מ בין הטעמים, דקטנים פחותים מבן ו', דאין בו משום חינוך ויש בו משום עגמת נפש. [ונ"ל דבאמת יש
להקל אפי' לקטן שהוא בר חינוך עד שבוע שחל בו ט"ב,
כיון דלדעת החיי אדם אין איסור כלל, ולכן כשיש צורך,
כגון ששערותיו ארוכים ומפריעים לו, ודאי יש להקל.]
ואע"פ שמקילים לענין אבילות (יו"ד סי' שפד),
אבילות דרבים שאני (מג"א).
[12] מ"ב (תקנא, עט). וע' אג"מ (יו"ד ב,קלז) דאפשר יש להקל בבין המצרים עד שבוע שחל בו ט"ב, אבל ראוי להחמיר אם אינו נחוץ כ"כ.
[13] הר"ש איידער בשם הגרמ"פ. וע' מ"ב (תקנא, עט) דאפשר
שיש להתיר באשה לגלח שער דצדעין. וע' אג"מ
[14] אג"מ (או"ח ד,קב), דלא נהגו במקום הפסד.
[15] ע' רמ"א כ' מראש חודש עד ט' באב, המוהל ואבי
הבן ובעל הברית (ר"ל הסנדק) לובשים בגדי שבת. וע' מ"ב דה"ה אם הבן והאשה שעושה קוואטער, אבל לא האיש הקוואטער.
וע' כה"ח (סק"ז)
גם אבי אבי הבן ואבי האם נוהגים להקל הם ונשותיהם. אבל
שאר קרובים, יש להחמיר (שע"ת סק"א).
ואלו שמותר להם ללבוש
בגדי שבת, נוהגים ללבוש בגדים מכובסים.
וכל מה דמותר לברית מילה, מותר לפדיון הבן (כה"ח
סק"ז).
אבל לבישת בגדים חדשים,
אסור (שע"ת סק"א, וכה"ח
סק"ט).
ולענין תספורת, ע' באר היטב דייק מדברי רמ"א שאסור,
ושזה סותר מ"ש ביו"ד, וע' שע"ת (סק"א) וכה"ח (סק"י), דלדעת מטה יהודה אסור
מראש חדש עד ט"ב, ולדעת א"ר
ופמ"ג ונו"ב קודם
שבוע שחל בו ט"ב אפשר להתיר, ולדעת חת"ס (הו"ד שעה"צ סק"ד) מותר לגלח
אפי' בשבוע שחל בו ט"ב, וכ' בנין ציון שאם חל ט"ב בשבת יש לסמוך להקל אפי' בערב שבת, ובקצש"ע (קכב, טו) קודם שבת חזון מותר ואחריו אסור, וכה"ח
כ' בשבוע שחל בו ט"ב יש להחמיר.
ולענין לבישת בגדים מכובסים
[16] בג' שבועות, הבחור שנעשה בר מצוה יכול להסתפר קודם שנעשה בר מצוה, כיון שיש לסמוך על החיי"א הנ"ל דמותר להסתפר לקטנים, אבל בשבוע שחל בו ט' באב, אסור. אבל אבי הבן אינו יכול להסתפר כלל, כ"כ משנה הלכות (ו, מה), והוא הדין הילד עצמו אסור להסתפר אחר שנעשה בר מצוה. וטעמו, דלא הוי כיום טוב שלו, וכל הענין שמצינו (ע' מג"א רכה, ד) שיש לעשות סעודה כיום שנכנסה לחופה, הוא רק כעין שבח והודאה שנתחייב במצות, עכת"ד. אבל בשו"ת רבבות אפרים (א, שלז) מקיל לבן שנעשה בר מצוה להסתפר.