Yom TovHalachos of Chol Hamoed
One must treat Chol Hamoed as part of Yom Tov and be mindful that there are Melachos which are forbidden to perform during this time[1] ביה”ל (ס' תקל ד"ה ומותר) בשם הרמב"ן כ' דכל מלאכה שאינו לצורך המועד ואינו דבר האבד הוי אסור מדאורייתא, וכל דבר שהוא או דבר האבד או לצורך המועד הוא מותר מדאורייתא, אבל חכמים אסרו כמה דברים שהם מלאכת אומן או טירחא יתירא. ודלא כרש"י והרי"ף (מדכתב הברייתא בסתמא שלמד מהקרא שאסורה מדאורייתא, וכ”כ הטור בשמו) שסוברים שאסורה מדאורייתא. וע' רמב"ם (יו"ט ז,ב) כ' שמלאכה אסור מדרבנן כדי שלא יהיה כיום חול, וכ"כ ב"י שהוא מדרבנן. ולכן במקום ספק אין להקל במקום שיש איסור דאורייתא לדעת הרמב"ן. ואין להקל בכל זה אלא במקום צורך גדול . It is not a time for engaging in frivolity[2] מ"ב תקל,א בשם הכלבו . One should wear at least one article of clothing which is nicer than weekday clothes[3] {מ"ב? ביה"ל?} . One must eat meat and drink wine on Chol Hamoed. One should preferably eat a bread meal every night and every day[4] מ"ב (תקל,א) כ' אע"פ שאין חיוב לאכול פת בחוה"מ, לכתחלה מצוה לקבוע סעודה על הפת כמו ביו"ט. וביה"ל (ס' תקכט ד"ה כיצד) כ' דמצוה לאכול בשר ויין בחוה"מ, אבל הב"י חולק וסובר שרק חייב לשתות יין. .
There are three[5]
ואסור לישא אשה (תקמו,א)
דאין מערבין שמחה בשמחה (גמרא).
A. Melacha[6] ע' גמ' (מו"ק יג,א) שאסורה משום טירחא, וכ"כ גר"א (על שו"ע תקמה,ז) - This generally refers to the 39 melachos themselves, not any Issurim d’rabanan or any other prohibitions[7] דלא מצינו גזירות דרבנן ודבר שאינו מתכוין וכו' אסורים בחול המועד. וע' שע"ת (תקלד,א) מחלקת אם מותר לנגן משום גזירה שמא יעשה כלי שיר, וע' ערוה"ש (ס"ס תקלה) כ' שמותר. וכל רפואה מותר (תקלב,ב) ולא גזרינן שמא ישחוק סממנים. ומשמע בתוס' (ע' ב"י תקלו,א) שאסור לרכוב על סוס שלא לצורך, והפוסקים מתירים שאין בו שום מלאכה, ואפשר שתוס' אוסר משום גזירה שמא יחתוך זמורה (ובאמת אין סברא לגזור שמא בזה כיון שאפי' אם יחתוך יהא מותר כיון שמוכח שחותכו לצורך רכיבה שהוא לצורך חול המועד). ועוד יש להביא ראי' מדברי רמ"א (תקמה,ז) בשם ב"י וא"ח שמותר לכתוב בכתב שאינו מתקיים, ובשבת הוי אסור מדרבנן .
B. Shelo yikanes menuval- Actions which, by prohibiting them on the Moed, ensure that one will prepare properly before Yom Tov, namely: laundering, shaving, and cutting nails.
C. Tircha- Actions which entail
undue exertion such as moving to a new house or buying and selling[8]
שו"ע תקלה,א ומ"ב שם
A. Melacha
1. What type of melacha is permitted?
In most cases, it is forbidden to perform any of the 39 Melachos of Shabbos unless it is for the purpose of the
Moed (Chol Hamoed or the last days of Yom Tov). For example, on Chol Hamoed,
one may not cook extra food he intends to eat after Yom Tov. However, for the
purpose of a Mitzva one may perform melacha for
after the Moed[9]
מ"ב (תקמה,יז) ומג"א, דלא כהט"ז שאוסר
Some say one may not cook for non-Jews on Chol Hamoed[10]
ח"א קו,יא
When performed for the Moed, types of melacha
which do not require a professional are usually permitted[11]
תקלג,א
However, melachos which are usually performed by a professional, and performed in a professional manner, are forbidden even for the Moed.
One may perform any melacha (even
professionally) in order to prevent financial loss[12]
תקלז,א. וע' באר היטב (ס"ס תקלז)
דאדם חשוב צריך ליזהר בדבר האבד, שמא יאמרו דכיון מלאכתו למועד.
Professional melacha performed for the Moed may be performed normally if one is doing it for food-related purposes. For any other purpose, it must be done in an unusual or unprofessional manner[13] כלל זה כתב הגר"א (תקמ,ה) והוא מבואר מכמה סעיפים בשו"ע כמ"ש שם. . If one needs to perform any melacha not mentioned below in a professional manner, a Rav should be consulted.
One may perform light, easy melacha in the normal manner, even if it is one of the melachos which Chazal identified as “professional work”, because it is being performed in an unprofessional manner[14] ע' שו"ע (תקמ, ב), ומ"ב שם. ומשמע שם דלא התירו אלא אם יש בו צורך המועד, אבל יש הרבה פוסקים (?) שמקילים במלאכה קלה אפי' שלא לצורך. . For example, one may hand-tighten a loose screw, or push a nail coming out of the wall back in (which is Boneh).
The following are practical applications of these rules to various Melachos identified by the Poskim as “professional”:
I.
Plowing and planting
are permitted only if it would otherwise cause financial loss and it is obvious
from the action that it would cause a loss. Similarly, when cutting anything
non-edible from a tree, it is only permitted if performed for the purpose of
the Moed and it is obvious from the action that it is[15]
תקלז,יא ומ"ב שם כתב כן לענין
קוצר, ומש"כ וכיוצא בזה לכאו'
קאי על מה שדיבר בתחלת
הסימן, ומציין גר"א דמיירי
לענין חרישה. וע' רע"ב (כלאים ז, ו) לדעה א', ותפא"י (יכין שם או' לד), דמותר
לעשות מלאכה בחול המועד משום מראית עין, כדי שלא יאמרו שמקיים כלאים בכרם, וזה
מיקרי צורך המועד, ע"ש.
II.
Harvesting plants
and trapping animals for food-related purposes on the Moed is permitted.
However, one must be cautious not to perform more of the melacha
than one intends to benefit from during the Moed. For example, one may pick
as many fruits as one might eat on Yom Tov[16]
מ"ב תקלג,יא, וע' ב"י בשם רי"ו
דאפי' שלא לצורך אכילה מותר לעוקרו, ויכול עקור כל הקלח
אע"פ שאין צריך אלא למקצתו כיון שאין דרכו לעוקרו לחצאין
III.
Building[18]
תקמ,א
One may build[28]
או שאר מלאכה
IV.
Sewing may not
be performed unless one changes the way he sews so that it is recognizable that
the stitching is not professional; meaning, he needs to make larger spaces than
usual between the stitches and sew in a zigzag manner[31]
רמ"א תקמא,ד-ה, שאומן צריך לשנות לעשות תפירות רחבים וכשיני הכלב
וכן כל אדם יחמיר על עצמו כיון שרוב בני אדם הוי בכלל אומן, דלא כשו"ע כ' שכל אדם תופר כדרכו אם אינו אומן
V.
Writing in the
normal manner is permitted for Moed-related purposes, but some refrain from
doing so[35]
מ"ב תקמה,לה וביה”ל שם כ' טוב לחוש,
והמחמיר יחמיר לעצמו, ורמ"א כ' נהגו להחמיר
However, even according to those
who are stringent, it is permitted to write normally for a public need[38]
מ"ב תקמה,ה
Writing calligraphy or safrus is prohibited except if it is needed for a public
need on the Moed[42]
תקמה,א, וגם מותר אם
הוא דבר האבד[42]
. Fixing a
sefer torah to lein
from it also permitted,[43]
תקמה,א. אבל אם יש להם ספר תורה אחר אסור לתקנו (משמעות שו"ע שם)
Writing on a computer screen is not considered “writing” and therefore one may even draw calligraphy on it. Printing is considered “writing in an unprofessional manner”, even when printing fancy calligraphy, and is permitted (as explained earlier).
B. Non-Jew performing melacha for a Jew
All actions which are prohibited may not be performed on his
behalf by a non-Jew[45]
תקמג,א
One may not bring an item to a non-Jew on Chol Hamoed to
repair, even for the purpose of Yom Tov[47]
מ"ב תקלד,טו בשם ב"ח
. One may
give an item to a non-Jew before Yom Tov to clean or repair it, because he did
not instruct the non-Jew to work on the Moed. One also may not give laundry to
a non-Jew on Chol Hamoed, even if he will wash it after the Moed[48]
מ"ב תקמג,י
One may not allow a non-Jew to build on his property on Chol
Hamoed, even if he is a contractor who is hired by the job and he was hired
before Yom Tov. This is prohibited even if the non-Jew is performing melacha far away from where any Jews live[50]
תקמג,ב ומ"ב שם, ואפי' חוץ לתחום, דבשבת מותר, בחוה"מ אסור כיון שאין בו איסור תחום ואפשר שישראל
יבוא לשם
One may not allow non-Jews to mow his lawn or perform other landscaping on Chol Hamoed, even if they were contracted to do so before Yom Tov.
C. Exceptions and Additional Laws
One may not perform melacha for
pay[51]
תקמב,א. והטעם, דקבלת שכר במועד
כעובדא דחול דמיא. ואם אוכל
עמו בשכרו, מותר (שם)
, even for
the purpose of Yom Tov which would otherwise be permitted[52]
מ"ב תקמב,א. ואם אי אפשר לבעל הבית לעשות מלאכה לצורך המועד אלא
באלו והם אינם רוצים אלא בשכר, יש מתירים (שם סק"ד)
One may not perform any action for pay, even if it is not a
melacha, unless it is performed for the purpose
of the Moed[60]
שו"ת נודע ביהודה
(תניינא, או"ח קד).
ואין היתר לעבוד בחוה"מ ולקבל שכר ע"י הבלעה, אע"פ דבשבת מותר {חוט שני פ"ה}.
One may not delay performing any melacha,
planning to perform it on Chol Hamoed, except for actual food preparation,
which one may initially plan to do then. If one pushed off melacha needed for food-related purposes on the Moed
but which is not food preparation itself, such as fishing in order to eat, one
may perform it on Chol Hamoed[61]
תקלג,א. אבל אם כיון מלאכתו בדבר שאינו אוכל נפש ממש, פמ"ג (מש"ז תקלג,ב) משמע שאסור, וכן משמע במ"ב (סק"ב)
If, because of laziness, one pushed off repairing an
appliance needed for food preparation[62]
אם הוא צורך המועד
If one could have acted earlier to prevent financial loss and
he pushed it off in order to do it on Chol Hamoed, not just due to laziness (as
explained above)[64]
שעה"צ תקמ,כג
, Chazal
penalized him the he now must suffer the loss[65]
תקלו,א ו-תקלח,א ועוד. ואם כיון
מלאכתו למועד ועשאה במועד, בית דין מאבדין
אותו ממנו ומפקירים אותו לכל (שו"ע תקלח,ו). ואם הוא עושה מלאכת אחרים ואי אפשר לקונסו, משמתינן ליה ומלקין אותו (רמ"א שם)
Any action which would cause one to lose potential gain is
not permitted; only for a potential loss of money it is permitted[66]
תקלז,א
Doing any action (as a non-professional) for entertainment
value is permitted because it is considered “necessary for the mo'ed” [68]
ע"פ מ"ב (תקיח, ט) דמיקרי צורך יו"ט
להתיר הוצאה משום מתוך, ואם מותר ביו"ט ק"ו לענין
חול המועד. וכן מפורש בב"י (ר"ס תקלו) לענין
חוה"מ שלטייל מיקרי צורך המועד. ואע"פ שבב"י מתיר לרכוב לצורך טיול
ונסתפק לענין תיקון הברזלים,
ולא כתב למה יש לחלק ביניהם, ונ"ל שנסתפק אם תיקון הברזלים
מיקרי מלאכת אומן, אבל במלאכת הדיוט מותר אפי' באיסור דאורייתא.
ויש שפקפקו על דברי הגרמ"פ, דאי אפשר לומר דכל מה
שנהנה בעשייתה מותר לעשות ביו"ט, דהא היתכן שאם
אוהב לעשות מלאכתו הרגילה ולעבוד במשרד, דמותר
בחוה"מ. אבל נ"ל דאין כאן קושיא, דהא כל מה
שעושה בשכר, הוי אסור מצד מה שעובד בשכר, ולכן אסור לעבוד בחוה"מ אפי' אינו
עושה שום מלאכה מל"ט מלאכות. וכעין יסוד זה מבואר בשו"ת
נו"ב (תנינא או"ח קד).
D. Examples
One should not go to a dentist for a cleaning during Chol
Hamoed[70]
אג"מ (או"ח ג,עח)
One may not affix blinds, or put a nail in the wall to hang a painting[72] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין {אות ג}, דלא הוי צורך המועד. אבל אם הוא צורך המועד, מותר. . However, if it would significantly enhance his enjoyment of Yom Tov, it is permitted, as long as he did not push off the action with intention to do it on Chol Hamoed.
One may not paint his house on Chol Hamoed[73]
ספר הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות ב)
One who gets a flat tire on Chol Hamoed may put on the spare
if he plans on using the car on Chol Hamoed, as this is not considered
professional melacha. He may not ask a
mechanic to repair the hole (or repair it himself), as this requires
specialized expertise. However, if he is going on a far trip where there may
not be assistance available if another tire gets a hole, it is permitted to get
it repaired[74]
רבבות אפרים (א, שנז)
If one’s car broke and requires professional work, it may not be repaired. However, if one needs the car for food-related purposes, and he would rent a car or take a taxi to go where he needs to if the car isn’t fixed, he may have the car fixed, because one may perform professional melacha to avoid financial loss[75] כיון דמותר לעשות מלאכת אומן לצורך אוכל נפש, כמבואר בשו"ע (תקמ, ח) ומ"ב (סקכ"א), מותר לתקן הרכב כדי להשיג מאכלים. ואינו חייב לשכור רכב בשביל זה, כיון שהוא דבר האבד, שיצטרך לאבד כסף כדי לשוכרו. . However, if one only needs the car for pleasure trips and the like, or he has another car or he can shop locally, he may not get it fixed.
One is permitted to perform tevilas keilim on any utensil, even if not needed for use during the Moed[76] שש"כ (סח, כו). וע' רבבות אפרים (א, שנה) דנסתפק אם גזרו בחול המועד משום נראה כמתקן. .
One may water houseplants to prevent them from wilting[77]
רבבות אפרים (ב, קנ) כ'
נראה דמותר, אבל הביא מספר זה השולחן שהחזון איש לא נתן
להשקות גינתו בחוה"מ, וא"כ יש להחמיר.
One who has salaried workers who must be paid regardless of whether they work will face financial loss if they do not work on Chol Hamoed, and may allow them to work[78] ערה"ש (תקלג, ג). וכן משמע בשער הציון (תקלז, מט), ודלא כמ"ש שערי תשובה (תקלז, א) דשכר פועלים לא הוי דבר האבד, רק אם עיקר הדבר נפסד הוי דבר האבד. in private. For example, one may allow salaried workers to work from home, but not in a public location.
[79]
ותעשייה שעושה כמות הרבה, אם הוא מאפייה שעושה צרכי
יום יום, מותר להפעיל כרגיל, אבל אם הוא עושה מייצרי מזון שעומדים לימים הרבה
(כגון בתי חרושת לשוקולד), אפי' אם עושה לצורך המועד, אין לפעול בפרהסיא אלא בצנעה, משום דנראה
כעושה לצורך חול (שמירת שבת כהלכתה פ' סו סע' יג, ע"פ שו"ע תקלג, ה).
לקבוע מזוזה בחול
המועד, ע' רבבות אפרים (א, שנח) דאם הוא מקום המחוייב
במזוזה, מותר. ומצדד, שאם הוא מקום שאינו חייב אלא מצד חומרא,
לא יוכל לקובעו, אבל אם הוא בית שכור בחו"ל ורוצה לקובעו תוך ל' יום, הביא דיעות אי
הוי צורך מצוה.
לקשור ציצית בבגד בחול
המועד, ע' מ"ב (תקמה, יב)
דלעצמו מותר אפי' רוצה להניחם אחר המועד, ולאחרים בשכר
אסור אא"כ צריך השכר כדי שיהיה לו הוצאותיו בריוח
ליו"ט (רמ"א שם סע' ג), ולקשור לאחרים בחנם לדעת הטור מותר לרמב"ם
אסור (שעה"צ שם סקי"ח).
וע' שו"ת רבבות אפרים (א, שסא, בשם
"אדמו"ר") שהעושה לעצמו, לכתחלה יניחם
בחול המועד ויברך עליהם, ואח"כ אם ירצה ילבשנו אחר המועד.
E. Ensuring proper honor for Yom Tov
Chazal were concerned that if one could perform certain activities during Chol Hamoed, he would not prepare properly for the first days of Yom Tov because he knows he may do them on Chol Hamoed. Therefore, they prohibited laundering and cutting hair and nails in order that one would do so before Yom Tov.
Laundering is prohibited except for clothing and bedding for
children at the age that they become dirty frequently, approx. eight years old
and younger. One may wash hand towels if he changes
them every day, but if one only changes them once a week, they should not be
washed, as they could have been washed before Yom Tov[80]
תקלד,א ומ"ב שם. וע' מ"ב (סק"ו)
דגם מחמירים בספג שמנגבים בו לאחר המרחץ.
It is permitted to spot clean a stain on Chol Hamoed, but one
may not give it to a professional to clean the spot[83]
הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות י)
A woman who became a Niddah on the Moed may wash white
garments she will need during the Moed[88]
מ"ב תקלד,ח
One may not cut[93]
הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות יד)
One is permitted to iron clothing on Chol Hamoed for use on
the Moed because ironing does not clean the item[97]
רמ"א (תקמא, ג). וע' מ"ב (שם) דמותר כיון שהוא מעשה הדיוט וצורך המועד, עכת"ד. ומג"א (שב, ח) דייק מדברי רמ"א שלא התיר אלא לצורך
המועד, דביו"ט אסור. וע' שו"ע
(שב, ה) ומ"ב (שם) שאם מתכוין לרככו, מותר, ואם
מכוון לצחצחו אסור דהוי כמלבן. וע' מ"ב (שב, יד) דלהתפשט
קמטים ע"י קיפול אסור משום דנראה כמתקן מנא.
One may not shave or take a haircut, even if one did so
before the Moed[99]
תקלא,ב. וע' טור (שם) בשם ר"ת שיש להקל אם גילח קודם
המועד. וע"ש דהטור חולק על ר"ת, משום דלא
הוזכר בגמ' דאלו מגלחין,
וגם, דמי יודע אם גילח קודם המועד או לא. וע' נו"ב
(מ"ק ס' יג) התיר למי שגילח קודם הרגל לגלח
ע"י פועל שאין לו מה יאכל, דבהא לא שייך למיגזר, דאטו יודע הוא קודם הרגל
שיזדמן לו פועל שאין לו מה יאכל, וגם כיון שיש לסמוך על ר"ת.
וע' אג"מ (או"ח א, קסג) דבזמן הזה, שרוב הנוהגים לגלח
זקנם מסתפרים בכל יום, מעיקר הדין מותרים לגלח גם בחוה"מ אפי' לדעת הטור, דלא
שייך הטעם הב' כיון שידוע שאף שגילח קודם יו"ט מסתפר עתה (וע"ש מה שכתב
על הטעם הא'). וסיים, אבל מ"מ איני נוהג להתיר אלא למי שיש לו צורך ביותר או
מצטער ביותר, ואם אחד ירצה לסמוך ע"ז גם בשביל היפוי
לבד אין למחות בידו, עכ"ל.
Cutting nails is prohibited, but one may bite them off or
remove them by hand[103]
רמ"א (תקלב,א) כ' שהמנהג לאסור, ומ"ב כ' דמותר
ביד או בשיניו, דלא כשו"ע שמתיר אפי' במספריים.
. A woman
may cut her nails before a tevila[104]
רמ"א (תקלב,א), ואע"פ שהגה"מ (הו"ד ב"י) כ' שצריך ליטלם
ע"י עכו"ם, המ"ב כ' שרמ"א
מקיל כיון דבלאו הכי השו"ע מקיל לגמרי
F. Undue Exertion (Tircha)
There are various activities which Chazal prohibited in order that one should appreciate the tranquility of the Moed and not exert himself excessively.
One may not move to a new home[107]
ולא כתבנו ההיתר לפנות
מחצר של אחר לחצר שלו (שו"ע תקלה,ב)
כיון שכתב המ"ב שאסור לפנות חפציו, ואינו בנמצא
שיפנה לבית חדש וישאר חפציו במקום אחר
If no melacha
is violated, one may perform light work, even if it is performed to save
himself work after Yom Tov[111]
ע' שש"כ (סח, כו) דלא אסרו בחול המועד אלא דברים של טירחא.
ולא מצינו אלא איסור של טירחא במלאכות מיוחדות כגון
לעבור דירה או מקח וממכר, ומשמע דבשאר דברים אין חשש
אא"כ הוא טירחא ממש.
. For
example, one may pack up Pesachdik dishes
on Chol Hamoed which he does not need. One should not do activities which
require a lot of exertion, such as emptying out a storage area[112]
ע' שו"ע תקלה, א
Buying and selling is prohibited. If one wishes to buy or sell objects to use on the Moed, it is permitted, but one may not purchase a house to live in because it becomes public knowledge (avsha milsa)[113] שו"ע תקלט,יב כ' שאין לקנות בתים, ורמ"א כ' שנוהגים להקל, ומג"א כ' דר"ל שאסור מדינא כמ"ש השו"ע בסע' ט' דאפי' אם רוצה לשתות היין במועד אסור לקנות כדי כל השנה כיון אא"כ לא ימצא כמו שמוצא עכשיו, אבל המנהג להקל, וכ' המ"ב אין להקל] . It is not permitted to lend money and take merchandise as collateral so that the "purchase" is only realized after Yom Tov.
One may purchase items which are on sale,
whether for business or personal use[114]
תקלט,ה. ומותר אפי' שלא לצורך המועד,כיון
שהוא כדבר האבד (מ"ב)
One may not buy or sell stocks on Chol Hamoed, unless one needs the money to purchase food for the Moed.
If one sell items that people use on Yom Tov,
one may open his store in a private manner, e.g., if it has two doors, one door
may be opened[117]
תקלט,יא. ומותר לקנות דברים בשביל יו"ט שני כי היכי
דלא יזלזלו בו (רמ"א)
One is permitted to talk about business during
Chol Hamoed[121]
שש"כ (סח, כו) דאין איסור
ממצוא חפצך בחוה"מ כיון שאין בו טירחא.
One may work on Chol Hamoed if his boss may
fire him for not showing up[122]
שהוא דבר האבד
If someone is giving away something for free,
one may not travel far or expend unusual effort in order to get it, but even
this is permitted if the item might be used on the Moed[124]
תקלט,ו. והטעם שזה יותר חמור מפרקמטיא, דמציאה לית בה פסידא אלא ריוח בעלמא, משא"כ פרקמטיא
ביטול דידיה פסידא הוא
(ט"ז)
Engagements and tena’im
are permitted, but one should not have a full meal at the event, in order not
to take away from the simchas Yom Tov[125]
שש"כ (סח, כט) ע"פ
מ"ב {תקמו, ב}, משום אין מערבים שמחה בשמחה.
[1]ביה”ל (ס' תקל ד"ה ומותר) בשם הרמב"ן כ' דכל מלאכה שאינו לצורך המועד ואינו דבר האבד הוי אסור מדאורייתא, וכל דבר שהוא או דבר האבד או לצורך המועד הוא מותר מדאורייתא, אבל חכמים אסרו כמה דברים שהם מלאכת אומן או טירחא יתירא. ודלא כרש"י והרי"ף (מדכתב הברייתא בסתמא שלמד מהקרא שאסורה מדאורייתא, וכ”כ הטור בשמו) שסוברים שאסורה מדאורייתא. וע' רמב"ם (יו"ט ז,ב) כ' שמלאכה אסור מדרבנן כדי שלא יהיה כיום חול, וכ"כ ב"י שהוא מדרבנן. ולכן במקום ספק אין להקל במקום שיש איסור דאורייתא לדעת הרמב"ן. ואין להקל בכל זה אלא במקום צורך גדול
[2]מ"ב תקל,א בשם הכלבו
[3] {מ"ב? ביה"ל?}
[4] מ"ב (תקל,א) כ' אע"פ שאין חיוב לאכול פת בחוה"מ, לכתחלה מצוה לקבוע סעודה על הפת כמו ביו"ט. וביה"ל (ס' תקכט ד"ה כיצד) כ' דמצוה לאכול בשר ויין בחוה"מ, אבל הב"י חולק וסובר שרק חייב לשתות יין.
[5] ואסור לישא אשה (תקמו,א)
דאין מערבין שמחה בשמחה (גמרא).
[6] ע' גמ' (מו"ק יג,א) שאסורה משום טירחא, וכ"כ גר"א (על שו"ע תקמה,ז)
[7] דלא מצינו גזירות דרבנן ודבר שאינו מתכוין וכו' אסורים בחול המועד. וע' שע"ת (תקלד,א) מחלקת אם מותר לנגן משום גזירה שמא יעשה כלי שיר, וע' ערוה"ש (ס"ס תקלה) כ' שמותר. וכל רפואה מותר (תקלב,ב) ולא גזרינן שמא ישחוק סממנים. ומשמע בתוס' (ע' ב"י תקלו,א) שאסור לרכוב על סוס שלא לצורך, והפוסקים מתירים שאין בו שום מלאכה, ואפשר שתוס' אוסר משום גזירה שמא יחתוך זמורה (ובאמת אין סברא לגזור שמא בזה כיון שאפי' אם יחתוך יהא מותר כיון שמוכח שחותכו לצורך רכיבה שהוא לצורך חול המועד). ועוד יש להביא ראי' מדברי רמ"א (תקמה,ז) בשם ב"י וא"ח שמותר לכתוב בכתב שאינו מתקיים, ובשבת הוי אסור מדרבנן
[8] שו"ע תקלה,א ומ"ב שם
[9] מ"ב (תקמה,יז) ומג"א, דלא כהט"ז שאוסר
[10] ח"א קו,יא
[11] תקלג,א
[12] תקלז,א. וע' באר היטב (ס"ס תקלז)
דאדם חשוב צריך ליזהר בדבר האבד, שמא יאמרו דכיון מלאכתו למועד.
[13] כלל זה כתב הגר"א (תקמ,ה) והוא מבואר מכמה סעיפים בשו"ע כמ"ש שם.
[14] ע' שו"ע (תקמ, ב), ומ"ב שם. ומשמע שם דלא התירו אלא אם יש בו צורך המועד, אבל יש הרבה פוסקים (?) שמקילים במלאכה קלה אפי' שלא לצורך.
[15] תקלז,יא ומ"ב שם כתב כן לענין
קוצר, ומש"כ וכיוצא בזה לכאו'
קאי על מה שדיבר בתחלת
הסימן, ומציין גר"א דמיירי
לענין חרישה. וע' רע"ב (כלאים ז, ו) לדעה א', ותפא"י (יכין שם או' לד), דמותר
לעשות מלאכה בחול המועד משום מראית עין, כדי שלא יאמרו שמקיים כלאים בכרם, וזה
מיקרי צורך המועד, ע"ש.
[16] מ"ב תקלג,יא, וע' ב"י בשם רי"ו
דאפי' שלא לצורך אכילה מותר לעוקרו, ויכול עקור כל הקלח
אע"פ שאין צריך אלא למקצתו כיון שאין דרכו לעוקרו לחצאין
[17] מ"ב תקלג,יח, משא"כ בפירות שאין רגילות כ"כ שימצא פירות יותר טובים מהראשונים. ולא יערים לעשות יותר בכונה, ולא יערים לומר מזה אני רוצה
[18] תקמ,א
[19] רמ"א תקמ,ח
[20] תקמ,ז. וע' גר"א (תקמ,ה) הכלל בזה שכל שלצורך או"נ
במועד מותר
[21] תקמ,ד עפמ"ש לב"ש (סק"ה) בשם הב"י שעשאוהו חז"ל כאוכל נפש
[22] מ"ב תקמ,יט בשם מג"א, שהכל חולים אצל הצינה
[23] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות טו), וסיים שם (ובלבד) שלא יהיה בזה זלזול
המועד. ואפשר לפרש היתר זה עפמ"ש בשעה"צ (תקמ,טז) בשם שלחן עצ"ש שמותר לעשות מעשה אומן לצורך גוף האדם. ובמ"ב
כ' עליו יש לעיין בזה, ולכאו' ר"ל שהסברא להתיר כיון שזה דומה לאוכל נפש. וע' ביה”ל (סע' ג) כ' שאם יש דלף בבית ממי גשמים, עושה כדרכו,
כיון שאין אדם דר בדירה סרוחה. וא"כ, לכאו' יש
לצרף סברא זו שאם אין מזגן לכאו'
הוי דירה סרוחה ולכאו' מותר לתקנו כדרכו
[24] לענין מעשה הדיוט, כ"כ מ"ב תקמ,ט.
לענין לשמור ביתו מגנבים, כ"כ רמ"א תקמ,ד. ולענין צורך אוכל נפש,
כ"כ מ"ב סקי"ח.
[25] רמ"א תקמ,א
[26] שעה"צ תקמ,ז
[27] כן נראה לי עפמ"ש לענין מזגן לעיל
[28] או שאר מלאכה
[29] ואם אינו צורך המועד,
רק מעשה הדיוט שרי
[30] תקמד,א ע"פ רמ"א. ומותר אע"פ שכיון מלאכתו
למועד, ובפרהסיא, והוא טורח גדול (סע' ב')
[31] רמ"א תקמא,ד-ה, שאומן צריך לשנות לעשות תפירות רחבים וכשיני הכלב
וכן כל אדם יחמיר על עצמו כיון שרוב בני אדם הוי בכלל אומן, דלא כשו"ע כ' שכל אדם תופר כדרכו אם אינו אומן
[32] מ"ב תקמא,י. וכ' שם שאע"פ שיתקרעו
יותר אם לא יתקנו לא מיקרי דבר האבד
[33] שם
[34] ט"ז תקמא,ג, כיון דהוי דבר האבד שאין לו בגד ללבוש ביו"ט
[35] מ"ב תקמה,לה וביה”ל שם כ' טוב לחוש,
והמחמיר יחמיר לעצמו, ורמ"א כ' נהגו להחמיר
[36] מ"ב שם. וע'
ב"י (תקמה ד"ה יש מתירין)
שיש אוסרים לכתוב בעוגל, והג"מ
כ' שיכתוב כל אות בשינוי, שבורות באמצעיתן
[37] ע' שו"ע
(תקמה,ז) ומ"ב שם, שאינו מועיל לשנות אחיזת
הקולמוס או לעשות שורות עקומות כיון שאיסור משום טירחא
[38] מ"ב תקמה,ה
[39] מ"ב תקמה,לה
[40] ט"ז ס"ס תקמה
[41] שו"ע תקמה,ב ומ"ב ח-ט,
וכ' דמדברי ב"י משמע דרק מותר אם הוא צורך הרבים
אבל הגר"א כ' אפי' לצורך עצמו מותר
[43] תקמה,א. אבל אם יש להם ספר תורה אחר אסור לתקנו (משמעות שו"ע שם)
[44] ביה”ל (תקמה,ב ד"ה שאם)
[45] תקמג,א
[46] מ"ב (תקמ"ג,א) ומג"א
[47] מ"ב תקלד,טו בשם ב"ח
[48] מ"ב תקמג,י
[49] תקלד,ג. ורש"י כ' מפני הטורח, אבל נמוקי יוסף כ' מפני שיאמרו שנתן לאומן לתקנו במועד ותיקנו
במועד, ולכן אסור אפי' מבית לבית באותו חצר (מג"א
ומ"ב)
[50] תקמג,ב ומ"ב שם, ואפי' חוץ לתחום, דבשבת מותר, בחוה"מ אסור כיון שאין בו איסור תחום ואפשר שישראל
יבוא לשם
[51] תקמב,א. והטעם, דקבלת שכר במועד כעובדא דחול דמיא. ואם אוכל עמו בשכרו, מותר (שם)
[52] מ"ב תקמב,א. ואם אי אפשר לבעל הבית לעשות מלאכה לצורך המועד אלא
באלו והם אינם רוצים אלא בשכר, יש מתירים (שם סק"ד)
[53] רמ"א תקמב,א
[54] מ"ב תקמב,ז הביא מחלוקת אם יש לו לחם ומים אם יכול לעבוד בחוה"מ
[55] וצריך לעשות המלאכה בצינעא אם אפשר (מ"ב תקמב,ז)
[56] ביה”ל תקמב ד"ה ע"י דלא כמו"ק שאוסר לעשות מלאכה כדי לפרנס בני ביתו אם הוא אינו חייב בפרנסתם, וצ"ע אם יכול להשיג ממון בהלואה אם מותר לו לעשות מלאכה
[57] ביה”ל ר"ס תקמב
[58]
כ"כ שש"כ, כיון ששמירת ילדים מנזק הוי כאוכל
נפש
[59] מג"א (תקמד,ה) ע"פ
ב"י בשם תוס'
[60] שו"ת נודע ביהודה
(תניינא, או"ח קד).
ואין היתר לעבוד בחוה"מ ולקבל שכר ע"י הבלעה, אע"פ דבשבת מותר {חוט שני פ"ה}.
[61] תקלג,א. אבל אם כיון מלאכתו בדבר שאינו אוכל נפש ממש, פמ"ג (מש"ז תקלג,ב) משמע שאסור, וכן משמע במ"ב (סק"ב)
[62] אם הוא צורך המועד
[63] מ"ב (תקמ,כז), עפמ"ש בשעה"צ סקכ"ג
[64] שעה"צ תקמ,כג
[65] תקלו,א ו-תקלח,א ועוד. ואם כיון
מלאכתו למועד ועשאה במועד, בית דין מאבדין
אותו ממנו ומפקירים אותו לכל (שו"ע תקלח,ו). ואם הוא עושה מלאכת אחרים ואי אפשר לקונסו, משמתינן ליה ומלקין אותו (רמ"א שם)
[66] תקלז,א
[67] רמ"א תקלז,א
[68] ע"פ מ"ב (תקיח, ט) דמיקרי צורך יו"ט
להתיר הוצאה משום מתוך, ואם מותר ביו"ט ק"ו לענין
חול המועד. וכן מפורש בב"י (ר"ס תקלו) לענין
חוה"מ שלטייל מיקרי צורך המועד. ואע"פ שבב"י מתיר לרכוב לצורך טיול
ונסתפק לענין תיקון הברזלים,
ולא כתב למה יש לחלק ביניהם, ונ"ל שנסתפק אם תיקון הברזלים
מיקרי מלאכת אומן, אבל במלאכת הדיוט מותר אפי' באיסור דאורייתא.
[69]
הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ
פיינשטיין (אות יג), וכתב שם
לכתחלה נכון לאכול מהם ביו"ט.
ויש שפקפקו על דברי הגרמ"פ, דאי אפשר לומר דכל מה
שנהנה בעשייתה מותר לעשות ביו"ט, דהא היתכן שאם
אוהב לעשות מלאכתו הרגילה ולעבוד במשרד, דמותר
בחוה"מ. אבל נ"ל דאין כאן קושיא, דהא כל מה
שעושה בשכר, הוי אסור מצד מה שעובד בשכר, ולכן אסור לעבוד בחוה"מ אפי' אינו
עושה שום מלאכה מל"ט מלאכות. וכעין יסוד זה מבואר בשו"ת
נו"ב (תנינא או"ח קד).
[70] אג"מ (או"ח ג,עח)
[71] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות טז) משום זלזול
מועד
[72] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין {אות ג}, דלא הוי צורך המועד. אבל אם הוא צורך המועד, מותר.
[73] ספר הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות ב)
[74] רבבות אפרים (א, שנז)
[75] כיון דמותר לעשות מלאכת אומן לצורך אוכל נפש, כמבואר בשו"ע (תקמ, ח) ומ"ב (סקכ"א), מותר לתקן הרכב כדי להשיג מאכלים. ואינו חייב לשכור רכב בשביל זה, כיון שהוא דבר האבד, שיצטרך לאבד כסף כדי לשוכרו.
[76] שש"כ (סח, כו). וע' רבבות אפרים (א, שנה) דנסתפק אם גזרו בחול המועד משום נראה כמתקן.
[77] רבבות אפרים (ב, קנ) כ'
נראה דמותר, אבל הביא מספר זה השולחן שהחזון איש לא נתן
להשקות גינתו בחוה"מ, וא"כ יש להחמיר.
[78] ערה"ש (תקלג, ג). וכן משמע בשער הציון (תקלז, מט), ודלא כמ"ש שערי תשובה (תקלז, א) דשכר פועלים לא הוי דבר האבד, רק אם עיקר הדבר נפסד הוי דבר האבד.
[79] ותעשייה שעושה כמות הרבה, אם הוא מאפייה שעושה צרכי
יום יום, מותר להפעיל כרגיל, אבל אם הוא עושה מייצרי מזון שעומדים לימים הרבה
(כגון בתי חרושת לשוקולד), אפי' אם עושה לצורך המועד, אין לפעול בפרהסיא אלא בצנעה, משום דנראה
כעושה לצורך חול (שמירת שבת כהלכתה פ' סו סע' יג, ע"פ שו"ע תקלג, ה).
לקבוע מזוזה בחול
המועד, ע' רבבות אפרים (א, שנח) דאם הוא מקום המחוייב
במזוזה, מותר. ומצדד, שאם הוא מקום שאינו חייב אלא מצד חומרא,
לא יוכל לקובעו, אבל אם הוא בית שכור בחו"ל ורוצה לקובעו תוך ל' יום, הביא דיעות אי
הוי צורך מצוה.
לקשור ציצית בבגד בחול המועד, ע' מ"ב (תקמה, יב) דלעצמו מותר אפי' רוצה להניחם אחר המועד, ולאחרים בשכר אסור אא"כ צריך השכר כדי שיהיה לו הוצאותיו בריוח ליו"ט (רמ"א שם סע' ג), ולקשור לאחרים בחנם לדעת הטור מותר לרמב"ם אסור (שעה"צ שם סקי"ח). וע' שו"ת רבבות אפרים (א, שסא, בשם "אדמו"ר") שהעושה לעצמו, לכתחלה יניחם בחול המועד ויברך עליהם, ואח"כ אם ירצה ילבשנו אחר המועד.
[80] תקלד,א ומ"ב שם. וע' מ"ב (סק"ו)
דגם מחמירים בספג שמנגבים בו לאחר המרחץ.
[81]מ"ב תקלד,יא. אבל לפי מה שכתב המ"ב בסק"ד, שכשאין צורך לכבס אע"פ שבזמן חז"ל לא אסרו עכשיו נעשה אסור, גם כאן, כיון שיש לנו הרבה בגדים ויש מספיק אפי' להחליף בגדיו בכל יום, אפשר שאסור לכבס לתינוק כלל.
[82] רמ"א תקלד,א
[83] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות י)
[84] דהוי דבר האבד
[85] כיון שהוא מו"מ
לצורך המועד
[86] הל’ חוה”מ (ארטסקרול),
בפסקי הגר"מ פיינשטיין
(אות ט)
[87] שיעורי הלכה- מועדים (פלדר, פ' כט, הל' ו)
[88] מ"ב תקלד,ח
[89] רמ"א תקלד,א. ועמג"א שאע"פ
שמותר לגלח קטנים בפרהסיא, התם שערו מוכיח שגדולים הם, משא"כ כאן אפשר שיש לו עוד בגדים בבית
[90] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות ז)
[91] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות ח)
[92] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות יא), דכיון שהתירו
חז"ל לכבס לא חילקו בדבר
[93] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות יד)
[94] לכאו' פשוט שהוא בכלל כיבוס
[95] ונ"ל דמדברי הגרמ"פ הנ"ל אין
ראי' לאסור, דמשמע שמיירי שם
בגילוח
[96] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות ד), וע' שו"ת יביע אומר (חלק א' ס' לב)
גם מיקל בזה
[97]
רמ"א (תקמא, ג). וע' מ"ב (שם) דמותר כיון שהוא מעשה הדיוט וצורך המועד, עכת"ד. ומג"א (שב, ח) דייק מדברי רמ"א שלא התיר אלא לצורך
המועד, דביו"ט אסור. וע' שו"ע
(שב, ה) ומ"ב (שם) שאם מתכוין לרככו, מותר, ואם
מכוון לצחצחו אסור דהוי כמלבן. וע' מ"ב (שב, יד) דלהתפשט
קמטים ע"י קיפול אסור משום דנראה כמתקן מנא.
[98]
דאינו כיבוס כלל. והוא הדין דמותר בערב פסח, ולאבל תוך
ז', או לאשה שאינו מכבסת בראש חודש.
[99] תקלא,ב. וע' טור (שם) בשם ר"ת שיש להקל אם גילח קודם
המועד. וע"ש דהטור חולק על ר"ת, משום דלא
הוזכר בגמ' דאלו מגלחין,
וגם, דמי יודע אם גילח קודם המועד או לא. וע' נו"ב
(מ"ק ס' יג) התיר למי שגילח קודם הרגל לגלח
ע"י פועל שאין לו מה יאכל, דבהא לא שייך למיגזר, דאטו יודע הוא קודם הרגל
שיזדמן לו פועל שאין לו מה יאכל, וגם כיון שיש לסמוך על ר"ת.
וע' אג"מ (או"ח א, קסג) דבזמן הזה, שרוב הנוהגים לגלח
זקנם מסתפרים בכל יום, מעיקר הדין מותרים לגלח גם בחוה"מ אפי' לדעת הטור, דלא
שייך הטעם הב' כיון שידוע שאף שגילח קודם יו"ט מסתפר עתה (וע"ש מה שכתב
על הטעם הא'). וסיים, אבל מ"מ איני נוהג להתיר אלא למי שיש לו צורך ביותר או
מצטער ביותר, ואם אחד ירצה לסמוך ע"ז גם בשביל היפוי
לבד אין למחות בידו, עכ"ל.
[100] תקלא,ו
[101] מ"ב שם ומג"א. וכ' בשם מג"א שאם הקטן נראה כגדול אפשר שאין לגלחו בפרהסיא
[102] תקלא,ח. ומ"ב כ' אע"פ שאינו מעכב האכילה
[103] רמ"א (תקלב,א) כ' שהמנהג לאסור, ומ"ב כ' דמותר ביד או בשיניו, דלא כשו"ע שמתיר אפי' במספריים.
[104] רמ"א (תקלב,א), ואע"פ שהגה"מ (הו"ד ב"י) כ' שצריך ליטלם
ע"י עכו"ם, המ"ב כ' שרמ"א
מקיל כיון דבלאו הכי השו"ע מקיל לגמרי
[105] מ"ב תקלב,ב ומג"א, כיון שלדעת
ר"ת מותר אפי' לגלח כיון שגילח קודם המועד. וע' פמ"ג
(מש"ז תקלא,ב) כ' שאין
לצרף דעת ר"ת להקל, ולכן כתב כאן טעם אחרת להקל ע"ש
[106] דיש לצרף דעת השו"ע, שאין איסור לגלח צפרניים, בצירוף סתימות כמה פוסקים (ע' כף החיים סקכ"ו) שמותר לגלח קטן בחוה"מ כיון שלא קנסו לקטנים
[107] ולא כתבנו ההיתר לפנות
מחצר של אחר לחצר שלו (שו"ע תקלה,ב)
כיון שכתב המ"ב שאסור לפנות חפציו, ואינו בנמצא
שיפנה לבית חדש וישאר חפציו במקום אחר
[108] תקלה,א ורמ"א שם התיר בזה
כיון שהוא דבר האבד
[109] מג"א (תקלה,ב) ומ"ב כתבו
הכל לפי ראות עיני המורה
[110] תקלה,א. ובשו"ע מתיר אפי'
אינם באותו חצר אבל פתוחים לאותו מבוי (שהוא כרחוב שלנו), אבל מ"ב מצדד
להחמיר בשם הגר"א שאסור אם לא שהוא במבוי שאינו
מפולש
[111] ע' שש"כ (סח, כו) דלא אסרו בחול המועד אלא דברים של טירחא. ולא מצינו אלא איסור של טירחא במלאכות מיוחדות כגון לעבור דירה או מקח וממכר, ומשמע דבשאר דברים אין חשש אא"כ הוא טירחא ממש.
[112] ע' שו"ע תקלה, א
[113] שו"ע תקלט,יב כ' שאין לקנות בתים, ורמ"א כ' שנוהגים להקל, ומג"א כ' דר"ל שאסור מדינא כמ"ש השו"ע בסע' ט' דאפי' אם רוצה לשתות היין במועד אסור לקנות כדי כל השנה כיון אא"כ לא ימצא כמו שמוצא עכשיו, אבל המנהג להקל, וכ' המ"ב אין להקל]
[114] תקלט,ה. ומותר אפי' שלא לצורך המועד,כיון
שהוא כדבר האבד (מ"ב)
[115] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין
[116] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין
[117] תקלט,יא. ומותר לקנות דברים בשביל יו"ט שני כי היכי
דלא יזלזלו בו (רמ"א)
[118] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות לג)
[119] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בתשובות הגר"מ פיינשטיין, וכתב שם שאם יהודים יקנו שם, מותר למכור גם
לעכו"ם וליהודים שאינם שומרי תו"מ משום חשש
איבה והיזק
[120] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות יז), וכתב שם וכן אם ירא שיפסיד קוניו גם לאחר הרגל אם יסגרנו במועד מותר לפי שנחשב דבר האבד, ודברים אלו משתנים כפי הענין, וצריך לעשות שאלת חכם
[121] שש"כ (סח, כו) דאין איסור
ממצוא חפצך בחוה"מ כיון שאין בו טירחא.
[122] שהוא דבר האבד
[123] הל’ חוה”מ (ארטסקרול), בפסקי הגר"מ פיינשטיין (אות יח)
[124] תקלט,ו. והטעם שזה יותר חמור מפרקמטיא, דמציאה לית בה פסידא אלא ריוח בעלמא, משא"כ פרקמטיא
ביטול דידיה פסידא הוא
(ט"ז)
[125] שש"כ (סח, כט) ע"פ
מ"ב {תקמו, ב}, משום אין מערבים שמחה בשמחה.