ShabbosHalachos of Shabbos Meals

There is a mitzvah d’rabanan[1] מ"ב (רמב, א) כ' בשם רמב"ם (שבת ל, א) כ' שהוא מדברי סופרים שנתפרש על ידי הנביאים, וכ"כ ספר החינוך והבית יוסף. וע"ש דלדעת רמב"ן, עיקרו מן התורה. of oneg Shabbos (enjoyment of Shabbos) where one should prepare^[2] ובשעת קנייה, טוב שיאמר, "לכבוד שבת" (מ"ב רנ,ב) food which he enjoys^[3] מ"ב רמב,א. ואע"פ שכ' בשו"ע (רנ,ב) שירבה בבשר ויין, מיירי בסתם בני אדם שזה עונג להם. וע' תלמידי הרר"י (ברכות י:) הוכיח שאינו חיוב לאכול בשר ויין, שהרי אמרו חז"ל (גמ' פסחים קיב.) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. .

One is obligated to eat three bread meals (seudos) on Shabbos, one at night and two during the day[4] רצא,א ומ"ב שם. ואין מברכים על מצוה זו, וראיתי טעם לזה ביביע אומר (ח"י סי' נה אות ט, בשם השדי חמד), שלא תיקנו חז"ל לברך אלא על דבר שניכר מתוך מעשיו שעושה כן מפני המצוה שציונו השי"ת, משא"כ סעודות שבת ויו"ט ואכילת ערב יוהכ"פ, הרי גם בלי ציווי השי"ת היה אוכל למלא נפשו כי ירעב.

וע' ביה"ל (רפח, א ד"ה אסור) אם מצות סעודת שבת דאורייתא או מדרבנן. וחיי אדם (ח"ב ז, ד) כ' דמשמעות הפוסקים שהוא דאורייתא, דכתיב מקרא קודש וזה בכלל קריאת קודש, או משום אכלוהו היום. וע' פמ"ג (מש"ז תעב, א) שאפי' אם חיוב סעודה מדאורייתא, בסעודה אחת יצא, והשאר מדרבנן. .

Before reciting kiddush, the table should be covered with a tablecloth, and the challos should be on the table and covered with an opaque[5] ע' שלחן הלוי (בעלסקי, פרק י אות י) דלא מהני כיסוי שקוף, וכ"כ חוט שני (שבת ד, עמ' קד) משום דלפי הטעם זכר למן, מהני, אבל כדי שלא יראה בפת בושתו, לא מהני. אבל רבבות אפרים (ו, קמו) מקיל, וע"ש כתב כן בשם הגרי"י קניבסקי ובאר משה (ו, קלד) והגרשז"א. cloth[6] רעא, ט .

At night, one is obligated to recite Kiddush^[7] ויאמרו קידוש בבית הכנסת, כ"כ מ"ב רסט,ה. ויטעום קטן שהגיע לחינוך (שם סק"א), שאם יטעום קטן שאינו בר חינוך כדברי הב"ח, הוי ברכה לבטלה and he may not eat or drink anything before doing so[8] רעא,ד. וע' ב"י דלדעת המגיד משנה (הל' שבת כט,ה), הרמב"ם מתיר לשתות מים קודם קידוש כמו שמותר קודם הבדלה, וע' דעת תורה (סק"ד) שיש לסמוך על זה בשעת הדחק. . The same applies during the day after davening Shachris.[9] רפט,א. ולדעת ראב"ד, ביום מותר לאכול קודם קידוש. וע' אג"מ (ב, כו) שאם חולה צריך לאכול פת קודם שחרית, יקדש, ואם אוכל רק פת הבא בכיסנין, אינו מקדש. One should recite kiddush at night as soon as possible[10] מ"ב (רעא, א), כדי שיזכור שבת בעת תחלת כניסתו. ואם אינו רעב לאכול, יכול להמתין עד שירעב כיון שכבר זכר את השבת בתפלתו, אבל אם יש אורחים לא יאחר (ע"ש). .

On Shabbos morning, a married woman may eat before she davens, if her husband has not come home from davening, because it is not yet the time for kiddush for her. After she davens, or if she did not daven but her husband has come home, she may not eat until she makes kiddush (even if her husband does not want to start the meal yet for some reason), as it is then the time for her meal. A single girl, above the age of twelve[11] דבקטן וקטנה אין איסור לאכול קודם קידוש, כמ"ש בהל' חינוך {}. , must hear kiddush before eating anything on Shabbos morning[12] אג"מ (או"ח ד ,קא, או' ב). ומה שכתבתי עד שבעלה בא לביתו, כן שמעתי בשם הגר"ד פיינשטיין. אבל מדברי התשובה לא מבואר אם עד שסיים התפלה או שבא לביתו. . A woman who needs to make kiddush may do so on a cup of coffee, provided she drinks 1.5 oz. within one minute.

A. Procedure of Kiddush

While reciting (or listening to) the night kiddush, one should have in mind that he is fulfilling the mitzva d’oraysa[13] רמב"ם (ספה"מ ע' קנה), חינוך (מצ' לא) of honoring Shabbos[14] ובזה מקיים מצוה דאורייתא של זכור את יום השבת לקדשו. ולדעת רמב"ם, כבר יצא המצוה דאורייתא בתפלה ואינו חייב לקדש על הכוס אלא מדרבנן, ולדעת ר' יונה אינו יוצא בתפלה אבל יוצא קידוש דאורייתא אפי' שלא במקום סעודה, ולדעת רא"ש אינו יוצא בתפלה ואינו יוצא אלא בקידוש במקום סעודה (ע' ביה"ל רעא, א).

וע' מג"א (רעא, ב) משמע דבדרך כלל איש יכול להוציא אשתו בקידוש, אע"פ דמדאורייתא יצא חובתו בתפלת מעריב. ודגמ"ר (שם) השיג עליו, דהא מי שיצא אינו מוציא חבירו אלא מדין ערבית, והרא"ש (ברכות ג, יג) כ' שאין נשים בכלל ערבות, וא"כ מי שכבר התפלל, אינו יכול להוציא אשתו שלא התפללה.

וע' שעה"צ (סק"ט) שבפמ"ג נסתפק, אם כל הדין שאין דרבנן יכול להוציא מי שחייב מדאורייתא הוא רק אם עצם חיובו היה מדרבנן, אבל מי שעצם חיובו מדאורייתא אלא שכבר יצא, יכול להוציא מי שלא יצא כלל. ושם העלה דלא כדגמ"ר, כיון שרעק"א הוכיח דלענין ערבות, אשה שוה לאיש. [ויש שרצו לחלק, דמה שכתב הרא"ש הוא לענין שאין האיש מחוייב להציל האשה מן העבירה, אבל מה שיש על כל איש מצוה לראות שכל ישראל מקיימים המצות, בזה אשה שוה לאיש. וא"כ, זה שהוא יכול לומר ברכה להוציא אע"פ שאינו מחוייב בה, הוא מצד המצוה שיראה שכל ישראל יעשו המצות, ויכול להוציא אשה כיון שאשה שוה לאיש.]

ויש עצה למי שרוצה להחמיר לדעת הדגמ"ר, שהבעל יכוון להדיא שאינו רוצה לצאת חיובו מדאורייתא בתפלה ויסמוך על הקידוש. ועוד, לדעת רעק"א כבר יצתה חיובה מדאורייתא אם אמרה "גוט שבת", אבל בביה"ל (רעא, ב) תמה עליו, דהא לדעת רמב"ם צריך להזכיר שבח וקידוש (ורעק"א דומה למ"ש רשב"א, הו"ד בסמוך). והרוצה להחמיר, האשה תאמר פרשת ויכלו מלה במלה עם המקדש (ע' ביה"ל רעא, ב שיעץ כן לאשה שיוצא קידוש עם בן י"ג שלא הביא שערות).

וע' אמרי יושר (ח"א סי' רב) כיון דלדעת רשב"א (שו"ת ח"ד, רצה), בכל שבח וקילוס יכול לצאת ידי חובת קידוש דאורייתא, א"כ כיון שהאשה אומרת תחנונים ושבח שבת בשעת הדלקת נרות, כבר יצאה חובתה מדאורייתא, ולכן בעלה יכול להוציאה בקידוש. [אבל לפע"ד, בנוסח שהנשים אומרות בזמנינו לא נראה שיש שבח שבת.]

בנוסח של קידוש אין אומרים "כי בנו בחרת" כיון ששבת ניתן לנו במרה קודם מתן תורה וא"כ אינו תלוי בבחירת בני ישראל (ב"י רעא,י). .

One person should recite Kiddush for all those present[15] משום ברוב עם הדרת מלך. ולענין אם הבעל יצא חובת קידוש ואינו יכול להוציא אשתו, עמ"ש {התחלת סימן זה}.

וכיון דלהרבה פוסקים, מי שאינו מבין לבשון הקודש אינו יוצא בשמיעה, נשים שאינם מבינים לשון הקודש יאמרו מילה במילה עם המקדש (מג"א ר"ס קצג). [ואפשר שאינם צריכות לומר אלא "ויכלו..." כיון שבזה מקיימים המצוה דאורייתא, ע' ביה"ל ר"ס רעא.] . One may listen to Kiddush and have in mind to be yotzei with the bracha of Hagafen on condition that he receives some of the Kiddush wine[16] מג"א קצ,ז, דלא כט"ז קעט,ד שאינו יכול לכווין על הספק .

One may recite Kiddush (day or night[17] ס"ס קסז ) even if he heard it already and will not drink the wine, on behalf of someone else who needs to hear it and will drink it, but it is preferable that the one being yotzei recite it ^{[18] ע' שו"ע (רעג,ד) שיכול להוציאם אם אינם יודעים לקדש. וע' מ"ב כ' בשם פר"ח שאפי' יודעים לברך יכול להוציאם, ובארה"ח כ' דלכתחלה המצוה שיקדש בעצמו כיון שהוא בקי. ובשו"ע מיירי בקידוש בלילה, ורמ"א (שם) כ"כ בקידוש ביום, וע' ט"ז שרמ"א פסק כאן דלא כהמרדכי (שכתב שבשחרית אינו יכול להוציא אם אינו שותה)} . However, one may not be motzee someone else with the bracha of hamotzi unless the one reciting it will also eat.

One must recite Kiddush in the place of his meal[19] רעג,א. ולדעת הרא"ש (פ' ערבי פסחים סי' ה), קידוש במקום סעודה הוי דאורייתא, ולדעת ר' יונה דרבנן. וע' טור, דלדעת ר' ניסים גאון, דוקא שלא היה דעתו לאכול במקום אחר, אבל אם היה דעתו לאכול במקום אחר, שפיר דמי, ותוס' פי' דבריו שאינו מועיל אלא בבית אחד אבל לא מבית לבית. . In order to be considered a meal, one must drink a revi’is of wine or eat a k’zais of bread or a food whose bracha is Mezonos^[20] רעג,ה. ויש הרבה סיבות להחמיר ולא לאכול ב"קידוש" קודם שיאכל סעודת פת: א', במעשה רב (הו"ד ביה”ל רעג,ה) הגר"א לא היה מקדש אלא במקום סעודה ממש. ב', אם יש שם הרבה מיני מאכלים ופת הבא בכיסנין, לדעת מג"א כל האוכלים מצטרפים לשיעור קביעות סעודה ואם יאכל הרבה מהם צריך ליטול ידיו ולברך ברה"מ. ג', לדעת הטור חייב לזמן אם ג' אנשים אוכלים משבעת המינים (ואע"פ שהמ"ב כתב שהמנהג להקל, אפשר דלכתחלה לא יכנס לשאלה זו אם אינם רוצים לזמן). ד', כשאוכלים ב"קידוש" בבית הכנסת עוברים על האיסור לאכול בבית הכנסת. ה', אם אוכלים קודם סעודתם, לא יאכלו סעודתם לתיאבון, והוא מחלקת דרכ"מ ומג"א (ע' ביה”ל סי' רמט ד"ה מותר, כ' שהמנהג להקל כהדרכי משה אבל אנשי מעשה מחמירים במקום דאפשר) . Preferably, one should not rely on drinking wine to fulfill the obligation to eat in the place of his meal[21] מ"ב (רעג, כה) כיון שרע"א כתב שאינו יוצא ביין לדעת כמה ראשונים. ואם צריך לסמוך על יין, לכתחלה לא יסמוך על יין של קידוש, וישתה יין אחר (שעה"צ רעג,כט). ואם אין לו הרבה יין, יכול לסמוך על יין של קידוש ביום אבל לא בלילה. .

One may recite Kiddush in one area of a room intending to eat in a different area of the room. If one decided after Kiddush that he wants to eat somewhere else, he may eat in any place that he can still see the room he recited Kiddush in, but preferably he should not change his place at all (before reciting Hamotzee), even within the same room[22] ע' רעג,א. ואם יכול לראות מקום הקידוש, מותר לילך מבית לחצר או מבית לבית, אבל אין לסמוך על זה אלא בשעת הדחק (מ"ב סק"ז). ומפנה לפנה באותו חדר, לכתחלה טוב שלא לסור ממקום שקידש בו, כיון שהר"ן ורי"ף מחמירים בזה, אבל כשהיה דעתו מתחלה לזה, אין להחמיר (שם סק"ג). . If one changed his mind after kiddush, and he cannot see his original place, he must repeat Kiddush[23] רעג,ב . In any case, one may move after he drinks 3 oz. of wine or eats bread[24] רעג,ה . One should not leave the house after kiddush before hamotzee, even intending to quickly return, but if one had to leave due to necessity, he need not repeat kiddush[25] מ"ב (שם ס"ק יג) .

Kiddush at night should be recited while all present are standing, and at the end of the paragraph of Vayechulu, all should sit until the end[26] ע' רמ"א (רעא, י) כ' לעמוד בשעת יום הששי ויכלו השמים (ר"ת שם הוי"ה), ומשמע שיושבים מיד אחר כך, ולדעת השו"ע אומר ויכלו מעומד. . During the day, all present should sit during kiddush[27] ע' רמ"א (רעא, י) דיותר טוב לישב, כדי שיהיה קביעות לסעודה. . One who has a different custom should follow his custom. According to all customs, those who want to be yotzei may not walk around while it is recited[28] מ"ב (רעא, מו) .

The custom is to recite the words “vayehi erev vayehi boker” silently, and “yom hashishi”, aloud, before starting “Vayechulu”[29] סדור דרך החיים (?) . At night, one must recite (or hear) the entire text of kiddush, from Vayechulu until mekadesh hashabbos[30] כמו בכל שומע כעונה.

ע' מג"א (רעא, כב) שיש מתחילים ויכלו השמים (ולא "יום הששי"), ולכן נראה פשוט שאם לא שמע "יום הששי", לא מעכב.

ויש מתחילים "וירא אלהים..." משום כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן. וע' חת"ס (שו"ת ח"א ס' י) דכיון דדרשו חז"ל על "והנה טוב מאד", טוב מאד זה המות, לכן אין מתחילים בו, וכל מקום שאי אפשר שרי למפסק קרא. וכ' בשם מגן גבורים (ס' נא), דבמקום שיש פיסוק טעמים כגון אתנח או זקף קטן, חשיב כפיסקא שפסקיה משה. ובפתח הדביר (רעא, י) כ' דבדרך תפלה ובקשה, מותר. . During the day, one need only recite or hear the bracha of hagafen, but the custom is to recite one or more pesukim beforehand[31] רפט, א, ומ"ב (סק"ב), וכ' שם שיש להתחיל מ"זכור" ולא מ"על כן ברך", דכל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן. .

The kiddush cup should be picked up with both hands, and held in the right hand (or left hand, for one who is lefthanded[32] ע' לעיל {דיני ברכות} ), at least four inches above the table, while reciting kiddush[33] קפג, ד . Before kiddush, the mekadesh should look at the Shabbos candles, and during kiddush, he should look at the cup[34] רמ"א (רעא, י) .

All those present should drink at least a small amount from the cup of kiddush[35] רעא, יד, בשם הרא"ש, שדייק כן מגמ' פסחים (קו.), בצירוף מ"ש רמ"א (קסז, ו) שיש לאכול מפרוסת המוציא משום חביבות מצוה, וה"ה בכל חפצא של ברכה. . When several others are present, some of the kiddush wine should be poured into another cup containing wine, before or after the mekadesh drinks, and all present should drink some of it[36] וכששותים כולם מכוס של ברכה, אע"פ שהוא שותה תחלה לא מיקרי כוס פגום, דחשובים כמקדש גופא (שעה"צ ס"ק פט, והלשון שם צריך תיקון). . The mekadesh must drink before anyone else[37] רעא, טז. אמנם אם אין זקוקים לכוסו, ויש להם כוסות לעצמם שאינם פגומים, יכולים לשתות קודם המקדש. .

One should eat immediately after Kiddush and not delay[38] רמ"א רעג,ג. והטעם שלא כתבתי שימהר לאכול מיד כדי לקיים מצות זכירת שבת בהקדם כל מה שאפשר (כמ"ש שו"ע רעא,א), כיון שכתב המ"ב שכבר יצא מצותו מדאורייתא בתפלתו ולכן אין צריך למהר אם אינו תאב לאכול, ומ"מ אם יש בזה משום שלום בית או אם יש אורחים לא יאחר. . One should not say Kiddush if he intends to delay before eating. However, if he did so, he need not repeat Kiddush if the delay was in order to prepare for the meal[39] רמ"א רעג,ג ומ"ב שם. .

When attending a kiddush, one should try to eat mezonos as soon as possible after kiddush[40] כמ"ש רמ"א (רעג, ג) . If one drinks a small amount of wine or grape juice, he should recite a shehakol on a candy or other solid with intention to cover any drinks, as it is questionable whether they require a bracha[41] ע' הל' {ברכת היין} . One should not eat a large amount of food after eating cake, as it may become k’vius seuda which requires birchas hamazon; however, if he only eats a mezonos of pasta salad or lokshen kugel, he need not be concerned for k’vius seuda[42] ע' הל' {פת הבא בכיסנין} .

B. Kiddush Wine and Cup

At night, one should recite kiddush on wine or grape juice. If none is available, he should use bread, and if no bread is available, he may use chamar medina (whiskey or beer)[43] ערב,ט. לדעת הרמב"ם, אינו יכול לקדש על חמר מדינה כלל, ולדעת הרא"ש יכול לברך עליו אבל הפת יותר עדיף כיון שהוא בא לצורך סעודת שבת. ומ"ב (סקכ"ז) כ' דלכתחלה יזהר לברך על היין או הפת . During the day, wine or grape juice is preferable, but if one prefers chamar medina he may use that. He should be sure to use a full 3 oz. of chamar medina[44] מ"ב ערב,ל. וע' מחה"ש הביא דלדעת הט"ז (רי,א) מברך ברכה אחרונה על יין שרף אפי' פחות מרביעית וא"כ הוא הדין לענין קידוש, אבל דעת מג"א (קצ,ד) שאינו מברך ב"א על יי"ש בפחות מרביעית, וא"כ גם לענין קידוש צריך רביעית. וע"ש דלדעת נחלת שבעה יכול לברך בשחרית אפי' על משקה שאינו חמר מדינה וכ"כ מג"א (רפט,ג) בשם טור, ולדעת ב"י יותר עדיף לברך על יי"ש אע"פ שאינו חמ"מ מלברך על שכר כיון שיותר מתאוה ליי"ש . If none is available, he may make kiddush on bread[45] ערב,ט. ורמ"א כ' שאם יש יין בעיר לא יברך על הפת כלל, ומג"א הסביר שהוא כדי לחוש לדעת ר"ת שאין מברכים על הפת כלל . The day meal may be eaten earlier or later than one would eat during the week, whichever one prefers^[46] רפח,ז, שאם הקדימה לאכול עונג לו, יקדים, ואם האיחור עונג לו, יאחר .

It is preferable to use wine rather than grape juice[47] ע' שו"ע (רעב, ב) מצוה מן המובחר ביין ישן. . The best type of wine to use for kiddush is rose[48] ע' History of Wine (Johnson) pp. {64} מבאר דבימי הראשונים לא היו נוהגים לעשות יין אדום כמו שלנו, מפני שינויים באופן העשייה, כגון שלא היה maceration period. ועפ"ז נראה דיין אדום הנזכר בגמ' הוי rose ולא אדום. ומה שנקרא אדום בזמן הזה, נ"ל דבימי הראשונים היה נקרא יין שחור (ע' שו"ע ערב, ג), וכן מסתבר, דהא לא נמצאו מין גפנים שעושים יין יותר שחור מן היין שלנו. וע' ספר הפרדס (להר' אשר בן חיים, הוצ' הרשלר, שער ט, עמ' קטז) דיין כושי אינו שחור גמור, אלא שחור כעין אדום, שהוא היין של גפנים הגדלים בגנות ופרסים שמשקים אותם תמיד. וע' רמב"ן (ב"ב צז:) בתירוץ א', דיין כושי הוא יין אדום אלא שלקה. [ואפשר לומר דשניהם אמת, שיש מיני גפנים שאפי' אחר maceration אינם נעשים כ"כ שחור, ואפי' merlot, דלאחר זמן הוי כשחור, בשעת דריכה עצמו היה אדום, אלא שלאחר זמן, לקה, ונעשה שחור.] or red wine[49] רעב, ד. דלדעת רמב"ן יין לבן פסול אפי' בדיעבד, ומנהג העולם דמקדשין עליו. , but if one has white wine which is of better quality, he should use white[50] מ"ב (רעב, י) .

Some maintain it is better to use uncooked (non-mevushal) wine for kiddush, but the custom is that one may use mevushal or non-mevushal wine[51] . (In addition, it is unclear whether pasteurization, which does not noticeably affect the wine, actually makes it mevushal in the manner that the earlier poskim refer to, and it’s also unclear whether the non-mevushal wines are flash-pasteurized on a low temperature which renders them mevushal anyway).

One should not use wine which was left uncovered overnight or for many hours during the day[52] רעב, א. ומ"ש הוא ע"פ מג"א שאם עמד מגולה לשעה מועטת אין להקפיד, ע"פ דברי ערה"ש (סק"ה) פי' דבריו כמו שכתבתי בפנים. ומשמע אפי' אין לו יין אחר אין לקדש עליו.

אבל אם נתגלה לשעה מועטת ונמר טעמו וריחו, אין לקדש עליו (מ"ב רעב, ג).

[והטעם, משום הקריבהו נא לפחתך. ויש עוד מקורות לענין זה, כגון "ומבחר נדריך" (דברים יב) בגמ' יומא (לד:) ובתוספתא (מנחות פ"ט), ושאין מקדשין על יין שאינו ראוי לינסך ע"ג המזבח (?) ולכן פסול משום "ממשקה ישראל" (יחזקאל מה, טו) דבגמ' פסחים מח: דרש שצריך להיות מותר לישראל, וגם רמב"ם (איסורי מזבח ז, יא) כ' בכל דבר שהוא לשם ה' יתברך יהיה מן הנאה והיפה שבנכסיו, משום "כל חלב לה'" (ויקרא ג, טז). וע' תפארת ישראל (בועז, סוכה ד,) מחלק ד"הקריבהו" שייך דוקא בדבר שיש בו חסרון, משא"כ "ומבחר" הוי אפי' בדבר שאין בו חסרון אלא שיכול להביא יפה ממנו.

[ומסתמא הפסוק "כל חלב לה'" הוי רק מעלה בעלמא, והוא שייך לכל מצות, משא"כ שאר הדרשות הוי דוקא בעניני מזבח. ועוד יש להעיר, דפסול במשקה ישראל הוי דוקא בדבר שפסול לגבי מזבח מפני גריעותא או מפני שנשתנה, משא"כ במי שרוצה לקדש ביין של תרומה שאין זה פסול עצמי אלא משום גזיה"כ שהנסכים צריכים להיות ראוי למזבח (אפשר הטעם, כיון שהמזבח אוכל בעד כל קהל ישראל), וכעין זה כ' אור שמח (הל' שבת כט, יד) לענין יין שביעית דיכול לקדש עליו אע"פ דפסול למזבח.] . One should not use wine which someone drank from[53] רעא, י. ובשעת הדחק שאין לו יין אחר, מברכים על כוס פגום (מ"ב ס"ק מג). , but one may use it if he adds more wine or other liquid to it before making kiddush[54] קפב, ו, ומ"ב (שם). .

One must use cup containing at least 4 oz. of wine or grape juice for kiddush at night[55] מ"ב (רעא, סח) וביה"ל (שם), ע"פ מה שבדק במלא לוגמיו של אנשים שנתקטנו שליש ממה שהיו ולכן צריך שהכוס יחזיק ב' ביצים שלנו (וכתבנו במקום אחר {} דלדעת הגר"מ פיינשטיין יש לשער זה כפי ביצה “large” שהוא 2 oz.). אבל בשיעור מלא לוגמיו יש להקל כיון שי"ל שהכל תלוי בלוגמיו של המקדש, ע"ש. ומשמע דלכתחלה יש להחמיר ששיעור הכוס יחזיק ג' ביצים שהוא 6 oz. בזה"ז. , and the cup should preferably be a full cup[56] רמ"א (קפג, ב) . During the day or for any other kos shel bracha, one may be lenient to use a cup containing only 3 oz.[57] ביאה"ל (שם), ע"פ מ"ש במ"ב בשם מג"א דהוי ביצה ומחצה

One must drink at least 1.5 oz. of the cup[58] ע' הערה לעיל , but it is preferable not to drink more than 2.8 oz., to avoid a question of reciting a bracha acharona[59] ביה"ל (קעד,?) .

If the cup of wine spilled[60] ואם דיבר בין קידוש והשתייה, יברך בפה"ג לבד כי כבר יצא ידי קידוש after reciting Kiddush and hagafen before drinking, and there is still 1.5 oz. left in the cup, he should drink 1.5 oz. from the remaining wine in the cup. If there is less than this amount; if kiddush was recited for others who were planning to drink additional wine[61] מ"ב (רט, ח) (e.g. from a wine bottle on the table), or no others were planning to drink but he intended to drink additional wine[62] רעא ,טו, ע"פ מ"ב (עח) , he must supplement his remaining wine (if any is left) with the other wine present in order to drink 1.5 oz. [63] מ"ב רעא ,עח, וביאה"ל (סע' טו ד"ה והוא הדין) , and need not recite another bracha of hagafen. If no others intended to drink, and he did not intend to drink any more wine, as is usually the case when reciting Havdalah, he must immediately bring additional wine, recite hagafen and drink 1.5 oz.[64] רעא, טו.

ואם קדש שחרית על שכר ונשפך הכוס, אין צריך להביא אחר, כי י"א שדי במה שיברך המוציא על הפת, ורעק"א חולק עליו (מ"ב רעא, עט). וע' א"ר (ס"ק לד) דדין מג"א דוקא כשקידש על שכר ולא על היין, ע"ש.

In other cases of kos shel bracha (or when reciting kiddush at a kiddush), one should drink 3 oz. in order to obligate himself in bracha acharona according to all opinions, but since, when reciting kiddush before his meal he will rely on bentching, it is better to drink only 1.5 oz.

The cup used for kiddush should be beautiful-looking[65] משום זה אלי ואנוהו, כ"כ שו"ת רבבות אפרים (ז, שעב) בשם ספר רוח חיים (פלאג'י, סי' רצז). , preferably silver[66] כף החיים (תעב, יא) משום דכסף מרמז על החסד. or glass[67] סדור יעב"ץ (הגהות, דף רצ"ד ע"ב) בשם אביו. והטעם, משום דכתיב אל תרא יין כי יתאדם, מוכח שיש עדיפות לראות היין. . One should not use a disposable cup for kiddush[68] אג"מ (או"ח ג,?) . If no other cup is available, a plastic disposable cup may be used, and if this is also not available, a paper one may be used[69] דודאי כוס של פלסטיק הוי ראוי יותר לשימוש הרבה פעמים מכוס של נייר, וכן הסכים לי בזה הר' משה פרידמאן. .

C. Bread and Food

One must[70] ע' כף החיים (רעד, כב) דלדעת הרשב"א חייב מדאורייתא לאכול פת, ולדעת הכלבו הוא חיוב דרבנן. eat a k’zais of bread to fulfill the mitzva of each seuda, however, he should preferably try to eat more than a k’beia.^[71] הכרעת מש"ב, שהמג"א (תרלט,י) כ' דצריך לאכול כזית, ובמקום אחר (רצא,א) כ' דצריך לאכול יותר מכביצה, והשו"ע כ' שם שצריך לאכול כביצה, ובמחה"ש (ס' תרלט) הקשה הסתירה בדברי המג"א ויותר נוטה שאין לחייב יותר מכביצה. וע' בא"ה (רצא,א) בשם א"ר דסגי בכזית

One should prepare better food for his day-seuda than the night-seuda[72] רעא,ג, ודלא כדברי הזוהר (ע' מג"א) דכבוד לילה עדיף. וע' ערוה"ש דאע"פ שכתב הגמ' (ב"ק פב.) שמצוה לאכול שום בליל שבת, אין נוהגים כן, אולי ממ"ש בספר חסידים דשומים מבטלים תאוה ורק שומים צלויים מרבים תאוה, ואין אנו בקיים בצלייה, עכת"ד. ונ"ל אפשר ליתן עוד טעם, מפני שבזמן הזה קשה לאשה ליזקק לבעלה אחר שהוא אכל שום מפני שריחו נודף, ואולי בימי חז"ל הריח לא היה מפריע כל כך . It is preferable to enjoy two cooked foods at each meal[73] מ"ב (רמב, ב) .

One should eat fish at one meal on Shabbos, and preferably at all three. If one does not like fish, he need not eat it at all[74] מ"ב (רמב, ב) .

One should eat hot food (which was left on a fire or heating element, not merely kept in a thermos[75] {כמדומני כ"כ בספר מה נדבר בשם הגר"מ היינעמאן} ) on Shabbos day^[76] רמ"א רנז,ח, ומי שאין לו חמין, חיישינן שמא מין הוא. וע' מ"ב שמי שמזיק לו החמין, מותר לאכול צונן , or have a hot drink (such as coffee).

One should make hamotzee on two whole challos[77] אפי' חלה שעדיין קפוא ממקרר מועיל ללחם משנה (יביע אומר ח, לב).

וע' שו"ת משיב דבר (א, כא) דהעיקר תלוי איך בא הלחם לפניו, ואם בא לסעודה כשכבר פרסו הלחם לחתיכות, לוקח ב' חתיכות ללחם משנה, כיון דכשבא היו כבר פרוסות. ולכן, לשיטת הרי"ף דמצריך רק ב' מצות בליל פסח והפרוסה עולה ללחם משנה, תיקנו לחצות המצה קודם ההגדה, כדי דכשבא לאכול המצה הוא כבר פרוסה וכל חצי מיקרי לחם שלם, עכת"ד. at all three meals on Shabbos^[78] רעד,א, וסי' רפט,א וסי' רצא,ד. וכ' רמ"א (שם) שאין צריך ב' ככרות אם אוכל יותר מג' סעודות, וכבר נתפשט במנהג לבצוע בסעודה שלישית על ככר אחד (ע' ט"ז הטעם כיון שבמדבר לא נשאר להם אלא ככר א' של מן בסעודה שלישית), ויש להחמיר ליקח שנים. . A roll is considered whole if it is missing up to 1/48^th of it^[79] ע' שע"ת (רעד,א) הביא בשם חכם צבי (סי' סב) דתלוי במחלוקת רא"ש ור"י אם חסרון מועט הוי חסרון [ולמסקנא כתב בחכ"צ שנקרא שלם], וע' מחה"ש כ' דקיימא לן כרא"ש שנקרא שלם. אבל ערה"ש (סק"ו), דאפי' חסר מעט לא מיקרי שלם.

ואם אין לו אלא לחם פרוס לב' חלקים, יכול ליקח skewer כדי לחבר ב' החלקים שיהיה נראה כשלם, אבל לכתחלה יקח פת שלם (קסח, ב, ומ"ב סק"ט). אבל אם פרוס לג' חלקים או יותר, אינו יכול לחברם (חת"ס בשו"ע שם). [ונראה שיכול לחבר הב' חלקים עם peanut butter אם לא יהיה ניכר שהוא פרוס.] . If there is only one whole challah, he should recite hamotzee on the whole one, and use a slice of challah (or pas haba b’kisnin, if no challah is available[80] כף החיים (רעד, ו). ואע"פ שהט"ז (קסח, ז) כ' דלא יצא לחם משנה בפת הבא בכיסנין, אבל אם לא יועיל לא יזיק. ואפי' אם רוצה לאוכלו עם שאר דברים הבאים מחמת הסעודה, שפיר מיקרי לחם, ע"ש. ) for the second one. If only sliced challah is available, one should recite hamotzee on two slices[81] ערה"ש (רעד, ה) . It is preferable to recite hamotzee on large enough challos which will suffice for all the bread eaten during the meal[82] רעד, ב .

One may recite hamotzee[83] וצריך נטילת ידים ג"כ, כדביארנו {הל' נטילת ידים} on two pieces of pas haba b’kisnin (e.g., two rugelach) if[84] ואם אינו אוכל כדי קביעות סעודה, ע' כף החיים (רעד, כד) מחלוקת אם יצא חובת סעודת שבת. he eats a sufficient amount of other food that would constitute a full meal[85] כן מבואר במ"ב (תסא, ט), ואג"מ (או"ח א, קנה, ד"ה ולכן טוב), וכף החיים (רעד, ו), וכן משמע במחה"ש ושע"ת (שם). וע' מ"ש לעיל בשם הט"ז. .

One should hold both challos in his hands when reciting hamotzee. On Friday night[86] אבל בליל יום טוב שחל בחול, או בשבת ביום, יבצע העליונה (רמ"א רעד, א). , one should hold the lower challah slightly closer to him when reciting hamotzee, and then cut the lower one and eat from it[87] מ"ב (רעד, ה) בשם ט"ז. דלדעת השו"ע (שם) בוצע התחתונה, והב"ח תמה עליו דהא אין מעבירין על המצות, ובכה"ג אינו מעביר על המצוה. ולדעת הגר"א (כשיטת תוס'), יבצע שתיהם.

וע' ארחות חיים (לרא"ה, דיני ג' סעודות סע' ד, ו-ז) טעם לבצוע רק אחד בלילה, ולהניחה למחר, משום זכר לולא הבאיש ורמה לא היתה בו. וטעם לבצוע שניהם, משום שהבציעה יהיה פי שנים ממה שבוצע בחול. . If one did not hold the lower one closer to him, one should cut the top one, so as not to “pass over” the opportunity for a mitzva[88] כן נ"ל פשוט, דבכה"ג יש סתירה בין הלכה וקבלה, וכתב במ"ב לעיל (כה, מב) שהולכים אחר ההלכה. .

See {Laws of Bracha Rishona} for details of how to properly recite the bracha of hamotzee.

Before reciting hamotzee, the one who will recite hamotzee should have in mind to be motzee all others with his bracha, and he should say “birshus”[89] רמ"א (קסז, יד) , so all present will listen[90] מ"ב (רעד, ב) . The one who recites the bracha must eat challah before others[91] רעד, ג . It is preferable that all those who are yotzei with his bracha should eat some of the challah which hamotzee was recited on[92] רמ"א (קסז, ו), משום חביבות מצוה. והיינו למי שאין לפניו לחם משנה, דאע"פ שיש לפניו לחם שלם, הרי צריך לסמוך על הבוצע ולאכול מאותו לחם. אבל אם אחד מהשומעים יש לפניו לחם משנה, יכול לטעום קודם המברך ואין צריך להמתין עד שיטעום המברך (מ"ב ס"ק פג), [אבל עדיין נראה שיש לאכול מפרוסת המוציא משום חביבות מצוה.] וכ"כ מ"ב (רעד, ח).

ובחול, יאכלו כולם מפרוסת המוציא אא"כ יש לכל אחד לחם שלם (מ"ב סק"פ). .

One who makes early Shabbos may recite kiddush and begin eating before sunset[93] ע' רמב"ם (כט, יא), דהמצוה לזכור שבת ביציאתו וביציאתו, שיכול לומר בין בשעה כניסה ויציאה ובין קודם לו מעט.

אמנם נראה לי שהרמב"ם הלך לשיטתו, כיון דלדעתו תוספת שבת אינו מדאורייתא וא"כ כשעושה קידוש מבעוד יום הרי מדאורייתא אינו שבת כלל, ולכן צריך לתרץ למה יצא מצות קידוש דאורייתא. אבל לדעת רא"ש ורי"ף (ע' ב"י סי' רסא) שתוספת שבת דאורייתא, פשוט שיכול לקיים מצות קידוש מבעוד יום, כיון שמדאורייתא כבר עשאו שבת.

וע' מג"א (רסז, א), שבמרדכי כ' שיכול לעשות קידוש מבעוד יום אע"פ דמדאורייתא אינו שבת, כיון שבשעה שמקדש יבוא לידי חיוב דאורייתא, ומג"א תמה עליו, דהא קטן יבוא לידי חיוב מצות ואעפ"כ אינו יכול להוציא גדול בקידוש. וחיי אדם (ח"ב ו, ג) תי', דהתם הקטן הוא המברך ואין הקטן יכול להוציא אחרים, משא"כ כאן כיון שהוא עצמו המברך, יכול לצאת במה שאמר בערב שבת אע"פ שעדיין לא הגיע הזמן דאורייתא, כמו שמצינו שאם בירך שהחיינו בשעת עשיית סוכה אינו מברך שהחיינו כשיגיע החג אע"פ שעדיין לא הגיע הזמן כיון שהסוכה היא מחמת החג. but should try to eat a k’zais of bread at night^[94] מ"ב רסז,ה, דלדעת השל"ה בשם ספר חסידים, צריך לאכול כזית בלילה, ובתוס' משמע שיכול לגמור מבעוד יום, וטוב להחמיר. וע' ט"ז (רצא, ו) דכיון שתוספת שבת דאורייתא, יכול לגמור סעודתו מבעוד יום. וע' פמ"ג (מש"ז תעב, א) אף שבבין השמשות לא יצא, רק לאכול פעם אחת בשבת הוא דאורייתא ותו הוי דרבנן. . He should try not to start his meal within half an hour before tzeis hakochavim, but he is permitted to if he did not begin by then^[95] מ"ב רסז,ו. וכ' הנוהג להקל, אין למחות בידו, אבל לענין קריאת שמע יזהר לקרות בלילה. וע' פרישה (רעא,ד) שרש"ל נהג שלא אכל עד סמוך לשקיעת החמה, ואמר שהרמב"ם ורא"ש נקטו בלשונם קודם שתחשך משמע ולא כשהיום עדיין גדול. . One may eat his meal before davening Maariv only if he begins before half an hour before tzeis hakochavim[96] מ"ב רעא,יא בשם מג"א .

One who forgot to recite Retzei in bentching should repeat benching during the night meal and the first day meal[97] קפח,ו , but not seuda shlishis[98] קפח,ח. כיון שי"א שסעודה שלישית לא צריך פת . If one recited baruch hamavdil in the middle of seuda shlishis, he need not recite retzei in bentching[99] ע' מ"ב (רסג?,? ) כ' צ"ע אם יש לאומרו .

D. Seuda Shlishis

One should eat a second bread meal during Shabbos day, called seuda shlishis. It is customarily eaten after davening mincha[100] רמ"א (רצא, ב) כדעה ב' , but if that is inconvenient is may be eaten before mincha[101] מ"ב (רצא, יא), שיש לסמוך על דעה א' ברמ"א (שם) .

The earliest time to eat seuda shlishis is at mincha gedola (half an hour after halachic midday). If one ate a seuda in the morning and begins eating another morning seuda which continues until after mincha gedola, one has fulfilled his obligation of seuda shlishis as long as he eats some bread after chatzos^[102] מ"ב רצא,ז בשם מג"א. וע' שעה"צ כ' שהא"ר חולק. ואע"פ שבדברי מ"ב לא ברור אם צריך לאכול דוקא פת אחר חצות, משמע שצריך לאכול פת. .

If one has no bread for seuda shlishis, or he is still completely full from lunch and does not even want to eat a little bread, he should eat (in order of precedence): a food whose bracha is Mezonos; meat or some other food which is typically eaten with bread; or fruits[103] רצא, ה. ושו"ע לא כתב דעות אלו אלא בשם י"א, ובמ"ב כתב שיוצא בהם בדיעבד, ולכן כתבנו ציורים שאפשר לעשותו דהוי כמקום בדיעבד. וע' ב"י משמע דדבר שמברכים מזונות הוא חשיב יותר מדברים שמלפתים בו הפת, ושניהם חשובים מפירות.

וע' מג"א (תמד, ב) בשם הזוהר (אמור ד' צה), שר' שמעון בר יוחאי היה עוסק בתורה במקום סעודה שלישית. ושם מבואר שהיה עוסק במעשה מרכבה. [ולכן אם אחד אומר דבר תורה צ"ע אם יש לסמוך עליו לסעודה ג', דמי יימר שהדבר תורה הוא אמת ואפשר שאם אינו אמת הוי כאילו לא אכל, משא"כ התם כשעוסק במעשה מרכבה הוא יכול לברוא ולהוריד אש והיו יודעים בשעת הלימוד אם דבריהם נכונים.]

וע' אור זרוע (שבת נב) אם אינו רעב, אין חיוב לאכול סעודה ג', וכן נהג ר"ת. ויש להעיר דר"ת עצמו סבר שאין לאכול סעודה ג' בין מנחה למעריב משום אסכרא כמ"ש תוס' (פסחים קז.) בשמו, ואפשר דכיון שסבר שצריך לאכול מוקדם ביום, לכן לא היה רעב. . If one knows that if he eats a full morning meal, he will not be hungry for seuda shlishis, he should plan ahead, and not get completely full in the morning[104] רצא, א .

After sunset, one should not fill water from the tap for drinking. One may drink any other drink, or water which was filled before sunset[105] רמ"א (רצא, ב) משמע שהמנהג כדעה זו, שהוא דעה ב' שם. וע"ש די"א שאין לשתות מים בין מנחה למעריב, וי"א דאין אסור אלא לאבל תוך י"ב חדש לאביו ואמו, וי"א דאיסור זו של שתיית מים אינו אלא בערב שבת. ושמעתי מהרה"ג משה פרידמן שהגר"מ פיינשטיין היה נזהר מלשתות מים בין מנחה למעריב בשבת. .

After sunset, if one finished eating seuda shlishis, he may not eat or drink anything before until he/she recites (or hears) Havdalah, but one is permitted to drink water^[106] רצט,א. וטעם האיסור, כמו שאסור לאכול אחר שהגיע זמן המצוה. ודלא כמ"ד בגמ' (פסחים קה) שמי ששותה מים קודם הבדלה מיתתו באסכרה. וע' ערה"ש (רצט, א) כ' שהמנהג שאין שותים אפי' מים. .

If one did not eat seuda shlishis before sunset, he may begin to eat a bread meal until half an hour before tzeis hakochavim^[107] מ"ב (רצט, א) ומג"א שאין לאכול בבין השמשות, ודלא כט"ז מתיר להתחיל סעודתו בביה"ש. וע' ביאה"ל דבשעת הדחק אפשר להקל להתחיל בבין השמשות כיון שהוא לצורך מצוה. וע' אג"מ (או"ח ד, סט או' ו) תמה עליו, אבל סיים דאין לומר דמי שעושה כן הוי עבריין ועובר איסור, ובודאי יש לזמן עליו.

אבל מי שאכל כבר סעודה שלישית והוא רעב, נראה ממ"ש בביאה"ל שם שאין להקל להתחיל לאכול אחר השקיעה. , which is approximately 10-20 minutes after sunset (depending on the time of year), but may not begin a meal after this time. If one begins a bread meal during this time, he may continue to eat until bentching, at which time he must make Havdalah before eating again[108] רצט, א, כדעה א' שם, וכ"כ רמ"א שהמנהג כדעה זו. אבל לדעה ב' שם, דוקא בספק חשיכה מותר לאכול, אבל בודאי חשיכה צריך להפסיק. .

If one was eating foods other than bread[109] ערה"ש (רצט, ה). וע' שו"ת שבט הלוי (ח, או"ח לו) דמשמעות הפוסקים שהטעם שבשתייה צריך להפסיק ולא באכילה, הוא משום קביעות סעודה דהיינו ברכת המוציא, אבל בלבוש כ' הטעם דאי"צ להפסיק באכילה כיון דקבע לכבוד שבת נמשך השבת עם קביעותו, וא"כ כשרוצה לצאת סעודת שבת במיני תרגימא, דינו כסעודת שבת ונמשך השבת עם קביעותו, עכת"ד שה"ל. (e.g., cookies or fruits), or only drinking[110] רצט, א , he may not continue to eat after sunset. One may not begin to eat these other foods after sunset. However, if one did not fulfill seuda shlishis yet, he may eat Mezonos or other foods to fulfill the obligation, but must stop eating at ten minutes after sunset[111] כן נראה לי, שיש לסמוך על הספק ספיקא כמ"ש (או"ח ד, סב) (דלדעת הגר"א הוא ספק יום, וספק שמא הלכה כדעת ר"ת והוא ודאי יום) כדי לקיים מצות סעודה שלישית. .

One should eat a meal after Shabbos, called melaveh malka. One should preferably eat bread, and enjoy delicious food, such as meat^[112] ש, א, ומ"ב שם.

וע' בא"ה (ש,א) בשם א"ז שאם ממשיך סעודה שלישית עד אחר צאה"כ, יצא מלוה מלכה, וכ"כ ערוה"ש. . It is more important to eat and enjoy the Shabbos meals than melaveh malka, so if one knows that he will not want to eat bread for both seuda shlishis and melaveh malka, he should do so for seuda shlishis[113] מ"ב ש, ב .