ShabbosHalachos of Creating Utensils
A. Building and Destroying Objects
There are two melachos involved in making utensils;
Boneh and Makeh B’patish[1]
יש כמה איסורים כאן:
א': סוג א' של מכה
בפטיש- גמר העשייה, או המעשה של גמר העשייה (ע' ביה”ל סי' ש"ב בשם מאירי),
ואיסור זה שייך רק בפעם הראשון שעושה הכלי. ואפי' אם עושה אותו מעשה ממש אחר גמר
העשייה אינו אסור, כגון מילוי כר בנוצות (שמ,ח). ואפי' אם היה יכול כבר להשתמש
בהכלי כמו שהוא, אעפ"כ הוי אסור משום מכב"פ, כגון בפירוד ב' נרות
העשויות מודבקות יחד (מ"ב תקיד,לז), או ניתוק חוט שנשאר בבגד מאריגה (שיז,ג),
וגם משמע כן במאירי הנ"ל. וגם לקיטת יבולות הבגד שנשאר מתפירה (שב, ב,
ומ"ב שם), ופתיחת בית הצואר (שיז, ג). אמנם, אם הוא אינו כלי גמור אלא כלי
רעוע, אסור רק מדרבנן (שמ, יג, וביאה"ל שם).
ב': סוג ב' של מכה
בפטיש- תיקון כלי שנשבר, ואע"פ שכבר היה כלי מקודם, כיון שעכשיו אינו ראוי
לשימוש הוי אסור משום מכב"פ, כגון תיקון מחט שנתעקם (מג"א שמ,יא), השחזת
סכין (תקט,ב ומג"א שם), או תיקון שפוד (ע' ב"י ר"ס תקט). וב' סוגים
אלו דומות למכה בפטיש עצמו באופן אחד, שאם המכה בפטיש הוא עושה כלי בפעם הראשון
וגם עושה כלי שראוי להשתמש בו. ויש דברים הדומים לגמרי למכה בפטיש, כגון חותך עץ
לחצוץ בו שיניו (שכב,ד)
ג': עשיית פתח- אסור
לעשות פתח שעשוי להכניס ולהוציא בכלי, והוא תולדה של מכב"פ, ומדרבנן אסור
אפי' עשוי להכניס או להוציא בלבד (גמ' שבת קמו,א, והו"ד מ"ב שיד,ח).
ד': בנין בכלים- אסור
לחבר ב' דברים יחד בחוזק לעשות כלי, והוא תולדה של בונה, כגון תקיעת ידו של קרדום
(שיג,ט), ואפי' עשיית גבינה הוי תולדה של בונה משום שהוא מקבץ החלקים הקטנים שיש
בחלב ומחברם יחד (כמ"ש רמב"ם (שבת י,יג), וע' מגיד משנה (ח,ז) מחלקת
להלכה אם עשיית גבינות אינו אלא שבות). [ואפי' להפוסקים שאין בנין וסתירה בכלים,
הרבה ציורים של בנין הוי אסורים משום מכה בפטיש]
ה': גזירה משום בנין
בכלים- אסור לחבר ב' דברים יחד אם דרכו להיות מחובר בחוזק (רמ"א שיג,ו).
ו': סתירה בכלים- ע'
שו"ע (שיד,א).
ויש עוד סוג של מכה
בפטיש, דהיינו צירוף מתכת ע"י שפיכת חמין לתוכו (ע' מ"ב שיח, פ), ונראה
שאין זה נוגע בזה"ז כיון שכלים שלנו כבר מצורפים, ולכן אפי' אם היה מתכוין
למלאכה זו כנראה שלא היה עובר. ובישול בכלי חרס חדשה לא שייך כיון שכלים שלנו הוו גלייזר"ט
(מ"ב תקב, כה).
ולענין בנין באוכלים,
כגון המגבן, עמ"ש {בהערה בהל' ממרח} לענין עשיית כדורי שלג בשבת.
.
Generally, connecting various parts together to create a utensil is considered
Boneh (similar to building a house), and finishing a utensil or rendering it
usable is considered Makeh B’patish (similar to banging an item on an anvil to
make a usable utensil).
If the item already is, or is about to become, attached to the ground, or to any large item {40 se’ah}, see Boneh, Section A- Binyan Kavua.
If it is a moveable object (kli), use the following guidelines.
Any action which is performed as part of the normal use of
the item is never prohibited[2]
ע"פ שו"ת
רמ"א ס' קיט, ומ"ב (שמ, יז) כ' שהרבה אחרונים מקילים, וטעמם, דדומה
לפתיחת ונעילת דלת. וכן משמע באג"מ (או"ח ד, מ אות ט) בענין plunging toilets.
If, after an item was completed, it subsequently became unusable because a foreign object interferes with its use, removal of the foreign object is permitted. For example, a clogged nozzle on a ketchup bottle may be poked open. If an item became stuck in the spokes of a bicycle, it may be removed, even though the bicycle is currently unusable. However, if it became firmly stuck and requires serious effort to remove it, it may not be removed[6] ע"פ גמ' (מכות ג:), זה חבור וזה אינו חבור. .
Makeh b’patish does not apply to foods[7]
ביה”ל (שיח, ד ד"ה
והדחתן), דאם לא כן כל בישול יאסר משום מכה בפטיש.
וע' פמ"ג
(אש"א שיח, טז) בדעת מג"א שחייב משום מכה בפטיש בתקנת מאכל שהיה אי אפשר
לאכול מקודם, וכ"כ בלבוש (שם סע' ד). ואע"פ שבביה"ל הקשה עליו מכמה
מקומות שאין לומר שחייב משום מכה בפטיש באוכלים, עדיין י"ל דאסור למג"א
עכ"פ מדרבנן, ממ"ש (סי' שכא סק"ז) דאין איסור להדיח בשר מן הדם
שעליו, דלא דמי לטבילת כלים שאסור דדמי לתיקון כלי, דכאן אין האיסור בגוף הבשר,
עכת"ד. מזה משמע, לו יצוייר שהיה האיסור בגוף הבשר, סילוק האיסור היה נראה
כתיקון, ויהיה אסור מדרבנן. גם משמע ברש"י (ביצה כו. ד"ה אין זה) דראיית
בהמה ביו"ט אסור משום דנראה כמתקן, ושם התיקון הוא רק שעכשיו ראוי לאכילה,
וא"כ הוא שיווי אוכל דאסור משום דנראה כמתקן. גם מה שהקשה בביה"ל מהא
דאיתא בגמ' (שבת קנה.) שווי אוכל משוינן, ליחייב משום מכב"פ, אפשר שיש לחלק
דהתם מיירי באוכל בהמה, ואפשר דאוכל בהמה אין בו חשיבות כל כך כמו אוכל אדם, כגון
לענין קבלת טומאה, דאוכל אדם מקבל טומאה ואין אוכל בהמה מק"ט (כ"כ
רמב"ם הל' טומאת אוכלין פ"א הל' א), ולכן אין בו איסור שווי אוכל, אבל
אוכל אדם אפשר דאסור לשוותו אוכל משום דנראה כמתקן. וע' ר"ן (חולין ד. בדפי
רי"ף) כ' טעם האיסור למלוח בשר אפי' קצת, דכיון שאם היה מולחו הרבה היה חייב
משום מעבד, כשמולחו קצת עכ"פ הוי פטור אבל אסור כיון שהמלח מכשיר האוכל
ומתקנו עכת"ד (ודלא כשאר מפרשים שפירשו דנראה כמעבד). א"כ מבואר דתקון
אוכל אסור. אבל צ"ע דמה שאמר חייב משום מעבד הוא דלא אליבא כהלכתא.
(possibly
because making an item which becomes destroyed as it is used, cannot be a
“utensil” regarding this prohibition[8]
כלל זה כ' רב פעלים (ח"ב, או"ח נט) לענין
עשיית סיגריות ביו"ט. והביא ראי' לזה ממ"ש מג"א (הו"ד
במ"ב תצט, טו) דמותר לטלטל שעוה משום דאפשר ליתן פתילה עליו וליהדליק בו,
ולמה אין בו איסור מכב"פ, וצ"ל כמ"ש.
However, any action which is not part of its normal use is subject to the following prohibitions:
1)
Finishing Touch: One
may not cause an item to be created for the first time, or even partially
perform the final action which would cause it to become a finished item. For
example, one may not cut a piece of aluminum foil or dental floss, as doing so
creates a “finished” product[10]
דלכאו' הוי כמו חתיכת קיסם ע"י כלי לחצוץ בו שיניו, דחייב (כמ"ש
מ"ב שכב, יג). ואם חותכו למדה מיוחדת, עובר גם משום מחתך.
2)
Improving
Functionality: One may not fix an item by making it more usable. For
example, a spoon or pair of eyeglasses which were bent out of shape, may not be
bent back[12]
ע' מ"ב (תקט,ז) לענין שפוד כ' שאפי' נתעקם קצת,
אסור (אם לא ביו"ט משום אוכל נפש, ע"ש).
It should be noted that there is an important distinction between Prohibitions 1 and 2, which are two types of the same Issur, known as Makeh B’patish. In the first type, the prohibition is to perform the final act of production or put the finishing touch on the item. Whether this action enhances the item’s functionality is irrelevant. However, in the second type, the prohibition is to make the item usable or more functional. Whether the item was once a finished product or not, makes no difference.
3) Creating Holes: One may not create a functional hole in a utensil. For example, one may not poke a hole in an empty plastic bag in order to use it to drizzle on frosting or salad dressing[13] ואפי' בכלי רעוע, כן מוכח באג"מ (או"ח ד, עח) . For opening plastic bags, cartons, and the like, see “Opening Packages” below.
4)
Firmly Connecting
Pieces: One may not connect pieces to create an item which is firmly held
together[14]
שיג,ו ומ"ב שם
.
For example, if a wheel of a toy car falls off, it may not be snapped back into
place if it will be held there well. If a couch leg becomes disconnected, one
may not use a screw to re-attach it. One may screw on the top of a ketchup
bottle, as the cover is viewed as a separate, distinct entity and not a part of
the bottle[15]
כן שמעתי בשם הגר"ד פיינשטיין, וכ"כ בקובץ
הלכות (?)
5)
Connection Similar
to Screws: One may not even connect two items together loosely if they are
usually held together with nails[16]
מ"ב שיג,לח
6)
Complete
Destruction: One may not completely break or disassemble a usable utensil.
For example, one may not break a lock open or remove the screws from a locked
box in order to access its contents[20]
שיד,א. וע' מ"ב
(סק"ז) דלדעת גר"א אין סתירה בכלים אא"כ עושה כלי ע"י השבירה
B. Examples of Makeh B’patish Prohibitions
One may not finish decorating a vase, even though it is fully
functional without the decoration[21]
ביה"ל (שב,ב ד"ה יבולת) בשם מאירי
One may not separate individual yogurt cups from each other because that causes the completion of the individual “item” of the cup[22] כעין מ"ש מ"ב לענין ב' נרות העשויות מודבקות יחד (מ"ב תקיד,לז) שאסור משום מכב"פ . Freeze Pops also may not be separated from each other. One may cut off the top of a Freeze Pop, as doing so only creates a weak, non-reusable wrapper.
It is permitted to separate the front and back of a diaper even if it was stuck together during manufacture, because the stickiness occurs during packaging, after it was already a “completed” item.
One may not separate pages of a book which were left uncut[23]
מ"ב (שמ,מה), וביה"ל (ס"ס שמ) כ' אסור משום מכה בפטיש, ולא צריך
טעם הפמ"ג משום קורע על מנת לתקן
Pages of a book which became stuck together (with glue) accidentally may be separated[26] מ"ב שם, שאם נדבקו הדפין או הניירות שלא בכונה אינו אסור משום תופר .
If one is in the bathroom and the only tissues available to
clean himself are slightly attached, he should tear as many as he needs in an
unusual manner, such as pulling them with his teeth, and then use them as usual[27]
דשבות מותר במקום כבוד הבריות. ולא כתבנו העצה
שכתבנו אצל toilet paper שהזכרנו בהל' קורע, כיון דזה
לא שייך בציור שלנו, דאי אפשר לקנח עצמו בלי לקורעם.
One may not use Play-Doh to create shapes. This also may
transgress the prohibition of Smoothing[28]
שש"כ
One may not fold a napkin in an elegant manner to make a
unique shape. However, it is permitted to fold it to make it look nice[29]
שש"כ (?)
.
On Yom Tov, one may not cut a long wick in order to create
two smaller ones[30]
תקיד, ח. ומותר ליתן שני ראשיה בשני נרות ולהדליק באמצע כדי לחותכו לב' נרות, כיון
דלא מוכח דמכוין לעשות כלי כ"כ שו"ע שם (ע"פ רש"י המובא
בט"ז), ודלא כהרא"ש (המובא בטור שאוסר גם בזה). ומשמע דאסור משום דנראה
כתיקון מנא אבל אינו חייב משום מכב"פ, ואפשר שיש לפרש, עפמ"ש
בביה"ל (שם), שהטעם משום שאפי' אחר שחותכו לשנים עדיין צריך לגודלו לעשותו
כלי גמור, ועוד כיון שהדלקת הנר לעשותה ב' פתילות הוי תיקון כלאחר יד.
It is permitted to open a Pack ‘n PlayTM and to fold it up[32] פשוט, דהוא דרך השתמשות .
One may not insert pegs into a bookcase, or place a shelf on pegs which were inserted there before Shabbos[33] כן שמעתי מהרה"ג מיכאל יארדלי .
It is permitted to add a leaf to a table or to remove it[34]
קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תמג) בשם
הגר"ש קמנצקי
If the lens of one’s glasses fell out on Shabbos, completely or partially, it may not be pushed back in[35] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תמו) בשם הגר"ש קמנצקי כתב כן לענין נפל לגמרי, ונראה דה"ה במקצת . If a screw fell out, it may not be replaced, but one may put a safety pin in the hole to hold the arm in place[36] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תמו) בשם הגר"ש קמנצקי .
If the pin which connects a watch strap to a watch fell out of place, it may not be pushed back in[37] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תנ) בשם הגר"ש קמנצקי .
One may loosen and tighten the knob of an adjustable shtender
to bring it to the desired height. However, if the knob was completely
unscrewed, it may not be screwed back into place[38]
קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תמד) בשם
הגר"ש קמנצקי
One may not wear or move a self-winding or solar
battery-operated watch which has stopped, because that will cause it to
continue running. However, one may wear these watches if they are already
running, even though doing so will charge the battery for future use[39]
ע' ילקוט יוסף (שבת חלק ב, סי' שיד, אות יד) דיש מתירים למלאות הבטרייה בידים,
ואפי' לדעת האוסרים, הוי פסיק רישא בתרי דרבנן, כיון שהוא מילוי חשמל שהוא איסור
דרבנן ועושה המילוי בגופו שהוא כלאחר יד ולא בידו, ולכן יש להקל. וע"ש (אות
יג) מחלקת אם מותר לכוין את השעון לשעה המדויקת, ולא כתבנו משום דבדרך כלל בשעונים
שלנו צריך להפסיק השעון ע"י pulling out the
knob
כדי לכוין השעות, ואח"כ יהיה אסור להחזירו כדי שיפעול. ולא הוי השעון בסיס
להבטרייה, כיון שהוא בטל אצל השעון, ע' ילקו"י שם (סי' שא, אות ד בהערה).
One may not oil a squeaky hinge, as this improves its
function[40]
שש"כ (?)
On Yom Tov, it is permitted to clip[41]
באר משה (ח, קנג)
C. Opening Packages
Opening packages of food and other items may involve a number
of prohibitions[43]
כל מה שכתבתי, כן נ"ל המנהג. וע' אג"מ (או"ח א, קכב), דמסק
דאע"פ דמעיקר הדין מותר, אין להתיר למעשה כדי שלא יבואו להקל יותר, ולכן יש
להחמיר. אבל אם יש צורך גדול יעשה ע"י עכו"ם, ואם אין שם עכו"ם, אם
הוא תלמיד חכם מותר לעשות כן בצינעא.
Removing and Puncturing Covers. A cover which was placed there to seal a hole may be removed entirely (because doing so merely reveals an existing hole and does not create a new one), or torn in a manner which creates a large hole. However, one may not puncture a small hole in it for the purpose of dispensing a small amount of product, as this would constitute a new, useful hole. This is prohibited even if the item is disposable[48] וזה אסור אפי' בכלי גרוע, כמבואר באג"מ (ד, עח) בענין קופסא של חלב .
For example, the plastic seal glued on top of containers of dips and condiments may be removed because it is only covering the existing hole in the bottle. The foil on top of a coffee jar may be removed or punctured in a destructive manner; however, one may not puncture a small hole for dispensing a moderate amount of coffee.
If the top of a tissue box is sealed with a perforated plastic, one may not pull it open, as doing so creates a functional hole.
If the hole created in a disposable container is not made to a particular size to aid its function, it should preferably be opened before Shabbos, but if one did not do so, they may be opened on Shabbos. For example, soda cans may be opened on Shabbos, but it is preferable to open them before Shabbos; otherwise, one should puncture a hole in the bottom, or at least to immediately remove the contents and discard it. To open a small bag of chips, one should pull along the middle seal (which runs from the top to the bottom of the bag) so the container is rendered unusable.
Creating Long Term Containers[49]
ע' אג"מ (?) מחמיר בזה
Cans[50] יש לחוש בזה לדעת החזון איש (?), דבזה הוי בורא כלי חדש, ולכן יש לשוברו קודם שיפתחנו . When opening a can of tuna fish or the like, it is preferable to poke a hole in the bottom of the can beforehand, so that the can is “destroyed” before it is made usable. However, strictly speaking, one may be lenient to open cans even without doing so.
Bags which are Destroyed Upon Opening[51] ע' אג"מ (?) דהוי כחותלות של תמרים, דמותר לפותחם . Any bag which becomes immediately destroyed when opened, may be opened on Shabbos. This is because a utensil for holding another item is considered a “broken utensil” after it is opened, so no constructive tearing is performed. Therefore, one may open plastic bags of cutlery, sugar packets, candy wrappers, and individual Freeze Pops. (Separating Freeze Pops is prohibited, as described earlier.)
Perforated Tearing. If an item has a perforation, one must tear it not along its perforation, to avoid the prohibition of mechatech, and one should tear it in a way which renders it unusable. For example, one may not remove the cardboard from the top of a tissue box, but one may tear the side of the box open.
One should try to open plastic soda bottles before Shabbos, because the severing of the ring from the cap involves possible issues of mechatech and makeh b’patish. If one did not do so and there is no similar drink available, they may be opened on Shabbos, but one should employ a shinui while doing so, such as twisting the cap while holding it with the back of his knuckles. (The reason for leniency is that mechatech[52] ונראה דדוקא במחתך יש לדון על זה, אבל במכה בפטיש נראה פשוט דאסור אפי' מעשה קטן, אם הוא גמר עשיית הכלי, ולכן לא כתבתי להתיר להפריד ה-freeze-pops might not apply when the item is already mostly separated and it merely needs a small action to sever it, in addition to the possibility that makeh b’patish does not apply to items which are already fully functional, as the cap already seals the bottle perfectly.)
Zipper Bags[53] דלכאו' נראה דלא דמי כלל לחותלות, כיון שהוא כלי שסוגר עצמו, ולא הוי כלי רעוע . If a plastic bag is sealed at its top, and underneath the sealed part the bag is closed with a zipper, the zipper makes the bag a functional container for long-term use. Therefore, one should cut open the bag below the zipper, so the bag is rendered a disposable item.
Container Sealed with Tape or with String[54]
להפריד דבק דדעת המדביק היה להשאירו כך לזמן מרובה
הוי תולדה דתופר (?)
.
To open an item sealed with tape, one is permitted to cut the tape. One may
not unpeel the tape, because disconnecting a long-term bond between two items
would violate Korei’a. One is permitted to cut a string with a knife[55]
שיד, ח
D. Related Issurim D’rabanan
One may not make noise with a musical instrument or any
object which is made specifically for making noise[57]
שלח,א. והטעם, שמא יבוא
לתקן כלי שיר
One should not shake a baby’s rattle, but one may bring it to
him, because any noise one makes is only accidental[59]
ע"פ מ"ב
הנ"ל, לכאו' לצורך התינוק מותר
One should not use a door knocker on Shabbos[60]
מ"ב שלח,ד
Some
are stringent and do not dance, clap, or use one’s fingers or hands to knock or
drum to a tune[61]
ע' גר"א (ר"ס
שלח בשם ירושלמי) שכל זמן שמכוין לעשות קול, אסור אפי' בלי כונה לעשות שיר
There are also issurim d’rabanan which are forbidden
because they look like one is “fixing” a food or object by removing a
prohibition from it[65]
כגון הפרשת תרומה בשבת (שלט, ד. והוא איסור דרבנן, ע'
גמ' יבמות צג.-:, ותוס' שם ד"ה אלא),
וגם אין לבטל איסור
בשבת, ואפי' בציור דבחול הוי מותר לבטל איסור (מג"א שכג,יד. וע' מ"ב כמה
פרטים בזה, וע' חת"ס שם מצדד להתיר לבטל איסור ביו"ט לצורך אוכל נפש.
וע' שע"ת (שב,טז) שמתיר לבטל מי רגלים, דהוי רק כהדחה להסיר האיסור שעכשיו
אין המי רגלים כאן כלל. וע' ביאה"ל (תצח, י ד"ה יכול) לענין הוראת היתר
בדבר שנתבטל בשבת, שהט"ז אוסר, ויש מקילים.)
ע' מנחת חינוך (מוסך
השבת כז, ג) שכל דבר שהוא רק סילוק האיסור ואינו תיקון אלא כלפי האיסור או תיקון
חפץ של מצוה, אסור רק מדרבנן, דמדאורייתא זה לא מיקרי תיקון כלי, ולכן בהסרת ענבים
להכשיר הדס כתב רש"י (סוכה ל?:) הוי שבות (ודלא כמ"ש במרדכי (?) שהוא
איסור דאור'), והמל בשבת עובר רק מדרבנן, ודלא כמ"ש בספר מגן אבות (?) שהוא
דאור', עכת"ד. אמנם, בספר חמדת ישראל (פלוצקי, ח"ב עמ' 70) סובר דגם
בתיקון של מצוה עובר משום מכב"פ דאורייתא, אלא דלדעת רש"י מדאורייתא אין
איסור, כמ"ש תוס' (שבת צה.) דמשום מתוך הותרה מכב"פ בשבת מדאור' משום
דשייך למלאכת אוכל נפש, וא"כ כל איסור מכב"פ ביו"ט אינו אלא דרבנן.
וע' תוס' ערובין (צז.) משמע
דאין לאסור עניבת תפלין משום תיקון מנא, אע"פ דזה משוה אותו ראוי לצאת בו
מצוותו. ואפשר טעמו, משום דלא מיקרי תיקון אלא אם התיקון ישאר כך לזמן מרובה, אבל
אם יפול מאליו, כגון עניבה שאין קשר חזק, לא הוי תיקון כיון דלא מיקרי
"מתקיימת בשבת".
וע' תוס' (חגיגה ח.)
ורש"ש (שם) דאין איסור לעשות מעשה שיגרום שממילא נעשה חלות הקדש על איזה חפץ,
ולכן מצד איסור זה, מותר להעביר בהמותיו תחת השבט ואינו עובר על האיסור להקדיש
בהמה בשבת, כיון שההקדש נעשה ממילא, עכת"ד. [ונראה, דלא אסרה תורה אלא לעשות
המעשה הקדש יחד עם חלות ההקדש, אבל לעשות רק המעשה, כגון לומר הנני מפריש מה שיהיה
נשאר בכוס זה למעשר ותרומת מעשר וכו', מותר, כיון שלא נעשה החלות עד אחר השבת.]
For example, one may not separate challah on Shabbos[67] רסא, א ; see Laws of Challah regarding one who forgot to take challah before Shabbos[68] ע' מ"ב (רסא, ד) בחלת חו"ל, דמותר לאכול בלא הפרשת חלה, וישייר מעט עד לאחר השבת, ואחר השבת, יפריש מן המשוייר. . It is assur to cause one’s posul succah to become kosher on Shabbos or Yom Tov[69] מ"ב (תרלג, יג) .
One may not immerse
a new utensil in a mikvah on Shabbos[70]
שכג,ז כ' שיש אוסרים
ויש מתירים וירא שמים יוצא ידי שניהם ונותנו לאינו יהודי. ומשמע מדבריו שהעיקר
כדברי המתירים, וע' מ"ב (שם) דלדעת הדרכי משה העיקר כדברי האוסרים.
ע' ערה"ש (שכג,
יא) דאינו מותר אא"כ המים ראויים לשתייה. אבל בהגהות מיימונית (שבת כג, ה)
משמע שאף אם ראוי לשאר תשמישים, מותר. והיום שבמקואות יש chlorine בתוך המים ואינם ראויים לשתייה, או אם אחד רוצה להטביל במים
מלוחים כגון מי אוקיינוס, או אפי' בשאר מקוה כיון שהיום אין שום אדם שיקח מים
מהמקוה כיון שהוא צמא, צ"ע אם מותר, דהא נראה לכו"ע שאינו רוצה לשתותו
וגם אינו רוצה לשטוף בו כליו. ושמעתי מכמה פוסקים לאסור, ולכן לא כתבתי בפנים.
[1] יש כמה איסורים כאן:
א': סוג א' של מכה
בפטיש- גמר העשייה, או המעשה של גמר העשייה (ע' ביה”ל סי' ש"ב בשם מאירי),
ואיסור זה שייך רק בפעם הראשון שעושה הכלי. ואפי' אם עושה אותו מעשה ממש אחר גמר
העשייה אינו אסור, כגון מילוי כר בנוצות (שמ,ח). ואפי' אם היה יכול כבר להשתמש
בהכלי כמו שהוא, אעפ"כ הוי אסור משום מכב"פ, כגון בפירוד ב' נרות
העשויות מודבקות יחד (מ"ב תקיד,לז), או ניתוק חוט שנשאר בבגד מאריגה (שיז,ג),
וגם משמע כן במאירי הנ"ל. וגם לקיטת יבולות הבגד שנשאר מתפירה (שב, ב,
ומ"ב שם), ופתיחת בית הצואר (שיז, ג). אמנם, אם הוא אינו כלי גמור אלא כלי
רעוע, אסור רק מדרבנן (שמ, יג, וביאה"ל שם).
ב': סוג ב' של מכה בפטיש- תיקון כלי שנשבר, ואע"פ שכבר היה כלי מקודם, כיון שעכשיו אינו ראוי לשימוש הוי אסור משום מכב"פ, כגון תיקון מחט שנתעקם (מג"א שמ,יא), השחזת סכין (תקט,ב ומג"א שם), או תיקון שפוד (ע' ב"י ר"ס תקט). וב' סוגים אלו דומות למכה בפטיש עצמו באופן אחד, שאם המכה בפטיש הוא עושה כלי בפעם הראשון וגם עושה כלי שראוי להשתמש בו. ויש דברים הדומים לגמרי למכה בפטיש, כגון חותך עץ לחצוץ בו שיניו (שכב,ד)
ג': עשיית פתח- אסור
לעשות פתח שעשוי להכניס ולהוציא בכלי, והוא תולדה של מכב"פ, ומדרבנן אסור
אפי' עשוי להכניס או להוציא בלבד (גמ' שבת קמו,א, והו"ד מ"ב שיד,ח).
ד': בנין בכלים- אסור
לחבר ב' דברים יחד בחוזק לעשות כלי, והוא תולדה של בונה, כגון תקיעת ידו של קרדום
(שיג,ט), ואפי' עשיית גבינה הוי תולדה של בונה משום שהוא מקבץ החלקים הקטנים שיש
בחלב ומחברם יחד (כמ"ש רמב"ם (שבת י,יג), וע' מגיד משנה (ח,ז) מחלקת
להלכה אם עשיית גבינות אינו אלא שבות). [ואפי' להפוסקים שאין בנין וסתירה בכלים,
הרבה ציורים של בנין הוי אסורים משום מכה בפטיש]
ה': גזירה משום בנין
בכלים- אסור לחבר ב' דברים יחד אם דרכו להיות מחובר בחוזק (רמ"א שיג,ו).
ו': סתירה בכלים- ע'
שו"ע (שיד,א).
ויש עוד סוג של מכה
בפטיש, דהיינו צירוף מתכת ע"י שפיכת חמין לתוכו (ע' מ"ב שיח, פ), ונראה
שאין זה נוגע בזה"ז כיון שכלים שלנו כבר מצורפים, ולכן אפי' אם היה מתכוין
למלאכה זו כנראה שלא היה עובר. ובישול בכלי חרס חדשה לא שייך כיון שכלים שלנו הוו גלייזר"ט
(מ"ב תקב, כה).
ולענין בנין באוכלים, כגון המגבן, עמ"ש {בהערה בהל' ממרח} לענין עשיית כדורי שלג בשבת.
[2] ע"פ שו"ת
רמ"א ס' קיט, ומ"ב (שמ, יז) כ' שהרבה אחרונים מקילים, וטעמם, דדומה
לפתיחת ונעילת דלת. וכן משמע באג"מ (או"ח ד, מ אות ט) בענין plunging toilets.
[3] ובפרט, דאי אפשר לומר דזה הוי תיקון כיון שהתיקון נתבטל בזמן קצר, ולכאו' מכה בפטיש צריך להיות תיקון גמור שיש לו קיום. [ואפשר דבזה יש לתרץ למה בגמ' ערובין (צז.) מבואר שאין איסור לענוב תפילין כדי ללובשם, ולא אסר שם משום מכה בפטיש כיון דבזה עושה התפלין ראויים לקיים המצוה, כמ"ש לעיל דהכנה לתשמיש מצוה הוי עכ"פ מכב"פ מדרבנן. וע"פ הנ"ל י"ל, דכיון שכשעונבו לא הוי קשר חזק ומסתמא יפול מאליו אחרי שימוש כמה פעמים, לא מיקרי "תיקון".]
[4]
עמ"ש לעיל הל' תופר
[5]
ע' אג"מ (חו"מ ב, מז)
[6] ע"פ גמ' (מכות ג:), זה חבור וזה אינו חבור.
[7] ביה”ל (שיח, ד ד"ה
והדחתן), דאם לא כן כל בישול יאסר משום מכה בפטיש.
וע' פמ"ג (אש"א שיח, טז) בדעת מג"א שחייב משום מכה בפטיש בתקנת מאכל שהיה אי אפשר לאכול מקודם, וכ"כ בלבוש (שם סע' ד). ואע"פ שבביה"ל הקשה עליו מכמה מקומות שאין לומר שחייב משום מכה בפטיש באוכלים, עדיין י"ל דאסור למג"א עכ"פ מדרבנן, ממ"ש (סי' שכא סק"ז) דאין איסור להדיח בשר מן הדם שעליו, דלא דמי לטבילת כלים שאסור דדמי לתיקון כלי, דכאן אין האיסור בגוף הבשר, עכת"ד. מזה משמע, לו יצוייר שהיה האיסור בגוף הבשר, סילוק האיסור היה נראה כתיקון, ויהיה אסור מדרבנן. גם משמע ברש"י (ביצה כו. ד"ה אין זה) דראיית בהמה ביו"ט אסור משום דנראה כמתקן, ושם התיקון הוא רק שעכשיו ראוי לאכילה, וא"כ הוא שיווי אוכל דאסור משום דנראה כמתקן. גם מה שהקשה בביה"ל מהא דאיתא בגמ' (שבת קנה.) שווי אוכל משוינן, ליחייב משום מכב"פ, אפשר שיש לחלק דהתם מיירי באוכל בהמה, ואפשר דאוכל בהמה אין בו חשיבות כל כך כמו אוכל אדם, כגון לענין קבלת טומאה, דאוכל אדם מקבל טומאה ואין אוכל בהמה מק"ט (כ"כ רמב"ם הל' טומאת אוכלין פ"א הל' א), ולכן אין בו איסור שווי אוכל, אבל אוכל אדם אפשר דאסור לשוותו אוכל משום דנראה כמתקן. וע' ר"ן (חולין ד. בדפי רי"ף) כ' טעם האיסור למלוח בשר אפי' קצת, דכיון שאם היה מולחו הרבה היה חייב משום מעבד, כשמולחו קצת עכ"פ הוי פטור אבל אסור כיון שהמלח מכשיר האוכל ומתקנו עכת"ד (ודלא כשאר מפרשים שפירשו דנראה כמעבד). א"כ מבואר דתקון אוכל אסור. אבל צ"ע דמה שאמר חייב משום מעבד הוא דלא אליבא כהלכתא.
[8] כלל זה כ' רב פעלים (ח"ב, או"ח נט) לענין
עשיית סיגריות ביו"ט. והביא ראי' לזה ממ"ש מג"א (הו"ד
במ"ב תצט, טו) דמותר לטלטל שעוה משום דאפשר ליתן פתילה עליו וליהדליק בו,
ולמה אין בו איסור מכב"פ, וצ"ל כמ"ש.
[9] שכב,ד. ואפשר שהסברא
בזה, כיון שהתורה לא אסרה על האדם לאכול מאכלו בכל אופן שרוצה ובכל צורה שיעשה
מאכלו, וע' מה שכתב הרא"ש שאין טוחן במאכל (ע' ב"י סי' שכא)
[10]
דלכאו' הוי כמו חתיכת קיסם ע"י כלי לחצוץ בו שיניו, דחייב (כמ"ש
מ"ב שכב, יג). ואם חותכו למדה מיוחדת, עובר גם משום מחתך.
[11] שמ,ח
[12] ע' מ"ב (תקט,ז) לענין שפוד כ' שאפי' נתעקם קצת,
אסור (אם לא ביו"ט משום אוכל נפש, ע"ש).
[13] ואפי' בכלי רעוע, כן מוכח באג"מ (או"ח ד, עח)
[14] שיג,ו ומ"ב שם
[15] כן שמעתי בשם הגר"ד פיינשטיין, וכ"כ בקובץ
הלכות (?)
[16] מ"ב שיג,לח
[17] מ"ב נסתפק בזה אם
דינו כמו מסמר או לא
[18] אבל אם נפל דלת המחובר
לקרקע, אסור להחזירו משום בונה (שח,ט), וגם הוא מוקצה (מ"ב שח,לה)
[19] מ"ב שיג,לח
[20] שיד,א. וע' מ"ב
(סק"ז) דלדעת גר"א אין סתירה בכלים אא"כ עושה כלי ע"י השבירה
[21]
ביה"ל (שב,ב ד"ה יבולת) בשם מאירי
[22] כעין מ"ש מ"ב לענין ב' נרות העשויות מודבקות יחד (מ"ב תקיד,לז) שאסור משום מכב"פ
[23]
מ"ב (שמ,מה), וביה"ל (ס"ס שמ) כ' אסור משום מכה בפטיש, ולא צריך
טעם הפמ"ג משום קורע על מנת לתקן
[24] ע"פ מ"ב הנ"ל. ואפי' מחוברים רק כחוט השערה, נראה דאסור משום מכב"פ ומשום קורע. ואפי' לדעת הגרש"ז דמתיר מכב"פ כשצורת הכלי כבר ניכר, עדיין אסור משום קורע. ואין לדמות זה לקריעת חוט שאין בו משום קורע {עמ"ש לעיל בהל' קורע} דשאני הכא שהחומר בעצמו שייך לקריעה (ויכול לתופרו אם היה רוצה) אלא שקורע רק חלק קטן מהנייר, משא"כ בקריעת חוט הרי לא שייך החוט לאיסור קריעה כלל כיון שבקריעתו הרי מפסידו לגמרי.
[25]
עמ"ש במלאכת תופר ומתיר בענין זה
[26] מ"ב שם, שאם נדבקו הדפין או הניירות שלא בכונה אינו אסור משום תופר
[27] דשבות מותר במקום כבוד הבריות. ולא כתבנו העצה
שכתבנו אצל toilet paper שהזכרנו בהל' קורע, כיון דזה
לא שייך בציור שלנו, דאי אפשר לקנח עצמו בלי לקורעם.
[28] שש"כ
[29] שש"כ (?)
[30]
תקיד, ח. ומותר ליתן שני ראשיה בשני נרות ולהדליק באמצע כדי לחותכו לב' נרות, כיון
דלא מוכח דמכוין לעשות כלי כ"כ שו"ע שם (ע"פ רש"י המובא
בט"ז), ודלא כהרא"ש (המובא בטור שאוסר גם בזה). ומשמע דאסור משום דנראה
כתיקון מנא אבל אינו חייב משום מכב"פ, ואפשר שיש לפרש, עפמ"ש
בביה"ל (שם), שהטעם משום שאפי' אחר שחותכו לשנים עדיין צריך לגודלו לעשותו
כלי גמור, ועוד כיון שהדלקת הנר לעשותה ב' פתילות הוי תיקון כלאחר יד.
[31]
תקיד, ט. וע' שעה"צ (שם) משמע שחייב משום מכה בפטיש, ולדעת החיי אדם חייב גם
משום טווה.
[32] פשוט, דהוא דרך השתמשות
[33] כן שמעתי מהרה"ג מיכאל יארדלי
[34] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תמג) בשם
הגר"ש קמנצקי
[35] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תמו) בשם הגר"ש קמנצקי כתב כן לענין נפל לגמרי, ונראה דה"ה במקצת
[36] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תמו) בשם הגר"ש קמנצקי
[37] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תנ) בשם הגר"ש קמנצקי
[38] קובץ הלכות (קליינמאן) שבת ח"ב (עמ' תמד) בשם
הגר"ש קמנצקי
[39]
ע' ילקוט יוסף (שבת חלק ב, סי' שיד, אות יד) דיש מתירים למלאות הבטרייה בידים,
ואפי' לדעת האוסרים, הוי פסיק רישא בתרי דרבנן, כיון שהוא מילוי חשמל שהוא איסור
דרבנן ועושה המילוי בגופו שהוא כלאחר יד ולא בידו, ולכן יש להקל. וע"ש (אות
יג) מחלקת אם מותר לכוין את השעון לשעה המדויקת, ולא כתבנו משום דבדרך כלל בשעונים
שלנו צריך להפסיק השעון ע"י pulling out the
knob
כדי לכוין השעות, ואח"כ יהיה אסור להחזירו כדי שיפעול. ולא הוי השעון בסיס
להבטרייה, כיון שהוא בטל אצל השעון, ע' ילקו"י שם (סי' שא, אות ד בהערה).
[40] שש"כ (?)
[41] באר משה (ח, קנג)
[42] כף החיים (תקיא, לז), ע"ש מחלקת בזה
[43]
כל מה שכתבתי, כן נ"ל המנהג. וע' אג"מ (או"ח א, קכב), דמסק
דאע"פ דמעיקר הדין מותר, אין להתיר למעשה כדי שלא יבואו להקל יותר, ולכן יש
להחמיר. אבל אם יש צורך גדול יעשה ע"י עכו"ם, ואם אין שם עכו"ם, אם
הוא תלמיד חכם מותר לעשות כן בצינעא.
[45] אם הוא נקב קטן שיכול רק להוציא, אסור מדרבנן, ואם
עשוי להכניס ולהוציא, אסור מדאורייתא (מ"ב שיד, ו)
[48] וזה אסור אפי' בכלי גרוע, כמבואר באג"מ (ד, עח) בענין קופסא של חלב
[49] ע' אג"מ (?) מחמיר בזה
[50] יש לחוש בזה לדעת החזון איש (?), דבזה הוי בורא כלי חדש, ולכן יש לשוברו קודם שיפתחנו
[51] ע' אג"מ (?) דהוי כחותלות של תמרים, דמותר לפותחם
[52] ונראה דדוקא במחתך יש לדון על זה, אבל במכה בפטיש נראה פשוט דאסור אפי' מעשה קטן, אם הוא גמר עשיית הכלי, ולכן לא כתבתי להתיר להפריד ה-freeze-pops
[53] דלכאו' נראה דלא דמי כלל לחותלות, כיון שהוא כלי שסוגר עצמו, ולא הוי כלי רעוע
[54] להפריד דבק דדעת המדביק היה להשאירו כך לזמן מרובה הוי תולדה דתופר (?)
[55] שיד, ח
[56] ע' הל' {מוקצה} דמותר
להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור אם אין לו כלי של היתר
[57] שלח,א. והטעם, שמא יבוא
לתקן כלי שיר
[58] לדעת מג"א מותר אם
אינו מכוין להשמיע קול, ולדעת הט"ז אסור, ומ"ב (שלח,ו) כ' במקום הדחק יש
להקל
[59] ע"פ מ"ב
הנ"ל, לכאו' לצורך התינוק מותר
[60] מ"ב שלח,ד
[61] ע' גר"א (ר"ס
שלח בשם ירושלמי) שכל זמן שמכוין לעשות קול, אסור אפי' בלי כונה לעשות שיר
[62] שלט,ג כ' אסור,
ורמ"א כ' נהגו להקל כיון שאין אנחנו בקיים בעשיית כלי שיר, ומ"ב
(סק"י) משמע שאין להקל אלא במקום מצוה
[63] מג"א (שלח,ב) כיון
דלא עביד מעשה
[64] שלח,א. ולדעת ר"ח
(ע' טור), אסור להשמיע קול אפי' בידו
[65] כגון הפרשת תרומה בשבת (שלט, ד. והוא איסור דרבנן, ע'
גמ' יבמות צג.-:, ותוס' שם ד"ה אלא),
וגם אין לבטל איסור
בשבת, ואפי' בציור דבחול הוי מותר לבטל איסור (מג"א שכג,יד. וע' מ"ב כמה
פרטים בזה, וע' חת"ס שם מצדד להתיר לבטל איסור ביו"ט לצורך אוכל נפש.
וע' שע"ת (שב,טז) שמתיר לבטל מי רגלים, דהוי רק כהדחה להסיר האיסור שעכשיו
אין המי רגלים כאן כלל. וע' ביאה"ל (תצח, י ד"ה יכול) לענין הוראת היתר
בדבר שנתבטל בשבת, שהט"ז אוסר, ויש מקילים.)
[66] ע' מ"ב (תרלג, יג) דלתקן סכך ביו"ט אסור.
ע' מנחת חינוך (מוסך
השבת כז, ג) שכל דבר שהוא רק סילוק האיסור ואינו תיקון אלא כלפי האיסור או תיקון
חפץ של מצוה, אסור רק מדרבנן, דמדאורייתא זה לא מיקרי תיקון כלי, ולכן בהסרת ענבים
להכשיר הדס כתב רש"י (סוכה ל?:) הוי שבות (ודלא כמ"ש במרדכי (?) שהוא
איסור דאור'), והמל בשבת עובר רק מדרבנן, ודלא כמ"ש בספר מגן אבות (?) שהוא
דאור', עכת"ד. אמנם, בספר חמדת ישראל (פלוצקי, ח"ב עמ' 70) סובר דגם
בתיקון של מצוה עובר משום מכב"פ דאורייתא, אלא דלדעת רש"י מדאורייתא אין
איסור, כמ"ש תוס' (שבת צה.) דמשום מתוך הותרה מכב"פ בשבת מדאור' משום
דשייך למלאכת אוכל נפש, וא"כ כל איסור מכב"פ ביו"ט אינו אלא דרבנן.
וע' תוס' ערובין (צז.) משמע
דאין לאסור עניבת תפלין משום תיקון מנא, אע"פ דזה משוה אותו ראוי לצאת בו
מצוותו. ואפשר טעמו, משום דלא מיקרי תיקון אלא אם התיקון ישאר כך לזמן מרובה, אבל
אם יפול מאליו, כגון עניבה שאין קשר חזק, לא הוי תיקון כיון דלא מיקרי
"מתקיימת בשבת".
וע' תוס' (חגיגה ח.)
ורש"ש (שם) דאין איסור לעשות מעשה שיגרום שממילא נעשה חלות הקדש על איזה חפץ,
ולכן מצד איסור זה, מותר להעביר בהמותיו תחת השבט ואינו עובר על האיסור להקדיש
בהמה בשבת, כיון שההקדש נעשה ממילא, עכת"ד. [ונראה, דלא אסרה תורה אלא לעשות
המעשה הקדש יחד עם חלות ההקדש, אבל לעשות רק המעשה, כגון לומר הנני מפריש מה שיהיה
נשאר בכוס זה למעשר ותרומת מעשר וכו', מותר, כיון שלא נעשה החלות עד אחר השבת.]
[67] רסא, א
[68] ע' מ"ב (רסא, ד) בחלת חו"ל, דמותר לאכול בלא הפרשת חלה, וישייר מעט עד לאחר השבת, ואחר השבת, יפריש מן המשוייר.
[69] מ"ב (תרלג, יג)
[70] שכג,ז כ' שיש אוסרים
ויש מתירים וירא שמים יוצא ידי שניהם ונותנו לאינו יהודי. ומשמע מדבריו שהעיקר
כדברי המתירים, וע' מ"ב (שם) דלדעת הדרכי משה העיקר כדברי האוסרים.
[71]
ע' רמ"א (שם) שיש עוד עצה, שאם הוא כלי הראוי למילוי מים, ימלאנו מים מן
המקוה ועלתה לו טבילה. וע' מ"ב (סקל"ג) שלא יברך, כיון שאם יברך יהא
מוכח שלצורך טבילה נתכוון. (וע' ביה"ל נוטה שיכול לברך.) ומ"ב כ' שאין
לעשות כן אם יש לו כלי אחר כיון שמפסיד הברכה, ולפע"ד צ"ע למה לא כתב כן
בציור שנותנו לעכו"ם במתנה, דהא גם בציור הקודמת אינו יכול לברך כשטובלו
אח"כ.
ע' ערה"ש (שכג,
יא) דאינו מותר אא"כ המים ראויים לשתייה. אבל בהגהות מיימונית (שבת כג, ה)
משמע שאף אם ראוי לשאר תשמישים, מותר. והיום שבמקואות יש chlorine בתוך המים ואינם ראויים לשתייה, או אם אחד רוצה להטביל במים
מלוחים כגון מי אוקיינוס, או אפי' בשאר מקוה כיון שהיום אין שום אדם שיקח מים
מהמקוה כיון שהוא צמא, צ"ע אם מותר, דהא נראה לכו"ע שאינו רוצה לשתותו
וגם אינו רוצה לשטוף בו כליו. ושמעתי מכמה פוסקים לאסור, ולכן לא כתבתי בפנים.
[72] שכג, ז.
[73] מ"ב (שכג, לה)