MarriageHalachos of Establishing a Vest
A. Calculating the Expected Vest
When a woman is expected to see blood based on her previous intervals between periods, she is forbidden to her husband, and this time period is called a vest. Women who do not have a vest kavua (established interval) must keep three vestos: onah beinonis, vest haflaga, and vest hachodesh.
“Onah beinonis” refers the 30th day[1] כ"כ רוב פוסקים, וע' אג"מ (יו"ד ג,נ) שעונה בינונית הוי יום ל"א, וכ"כ ח"ד (הו"ד פ"ת סק"י), וע' ש"ך (סק"ל) שעו"ב הוי יום החודש. since her last[2] אם ראתה ב-א' ניסן וב-כ' ניסן, להט"ז (קפט,יז) צריכה לחוש ל-ל' ניסן משום עו"ב, ולרע"א אינה צריכה לחוש כיון שראתה בינתיים period. Haflaga is the interval between her last two periods. Vest hachodesh is the day of the Hebrew month which she began her last period[3] קפט,ו, כרשב"א ודלא כהרא"ה (הו"ד ש"ך סקי"ג) כ' שתלוי במספר ימים למולד הלבנה .
To calculate the day of the vest, the day on which the blood flowed is counted as Day One. Therefore, if one started bleeding on a Sunday, Day Thirty (the onah beinonis) will fall on a Monday.
The vest is a time period of half the day, either the daytime or the nighttime, and will always be the same time-period when the bleeding started[4] קפט,יג, ודלא כמ"ש חכם אחד (הו"ד נו"ב תנינא יו"ד סי' פ"ג, מובא בפ"ת שם) דמחשבינן וסת הפלגה כפי סדר העונות, וא"כ, אם ראתה ביום א', ולבסוף כ"ח עונות בליל א', צריך לפרוש אחר כ"ח עונות ביום שבת . If the bleeding started during the day, any vest which is calculated from that period will fall during the day (whether onah beinonis, haflaga, or vest hachodesh), and if bleeding began at night, all vestos will be at night. As in all Torah-related matters, the night is the beginning of the day for purposes of these calculations.
If she did not start seeing blood during the vest, the vest is cancelled, and she need not refrain from relations on that date/interval in the future[5] קפט,? ואם ראתה א' ניסן, כ' ניסן, א' אייר, להשו"ע (קפט,יג) אינה חוששת ליום ט' אייר (שהוא הפלגת כ' יום מא' ניסן ל-כ' ניסן) ולא ליום כ' אייר (שהוא וסת החדש מ-כ' ניסן). לרמ"א, תריכה לחוש ל-ט' וגם ל-כ'. להש"ך, אינה חוששת ל-ט' אבל חוששת ל-כ'. ולהבית מאיר, חוששת ליום כ' מדין וסת ארוך שעדיין לא נעקרה. .
If she had a long interval between periods followed by a shorter interval, according to some opinions, she should continue being “concerned” for the longer interval, until she passes the longer interval and does not have her period[6] בית מאיר (בהג"ה קפט,יג) . For example, if she saw blood on the 38th day, and then on the 35th day, she would have to be concerned for the 35th and 38th day, until she passes the 38th day without seeing blood. However, the custom is to be lenient regarding this vest[7] אג"מ (יו"ד א, קכב) .
The vest is defined as the onah[8] כ' חוו"ד (הו"ד פ"ת קפד,יב) דדברי השו"ע כאן דוקא בשופעת או מזלפת, אבל בפוסקת צריך לחוש לכל הימים in which the blood began[9] קפד,ו, ודלא כדעה א' בראב"ד (עב"י ס"ס קפט) כ' שאע"פ שרק יכולה לקבוע וסת בעונה של תחלת ראייתה, חוששת לכל המשך וסתה כוסת שאינה קבוע flowing[10] ? אבל ע' אג"מ (יו"ד ג,נא) שאם תמיד רואה כתמים קודם וסתה, משעת הכתם הוי וסתה, אא"כ הפסיק הדם בין והכתם והראייה to the point that she feels she should put in a pad. If there is doubt whether her bleeding began during the day or at night, the later onah is used to calculate vestos[11] קפד,ד. והטעם, כ' ש"ך כיון שעונה המאוחרת ודאי בימי נדתה (וכבר כתב שיש להחמיר לפרוש העונה קודם הוסת) .
All
women must pay attention to their vestos because she may establish a vest kavua[12]
ולא
צריך לחשב ימי נדתה וזיבתה, כ"כ טור בשם רמב"ן והסכים הב"י,
[דאע"פ שאינה קובעת וסת בימי זיבתה, אחר חומרא דר' זירא נשתנה כל דיני וסתות
ואפשר לקבוע אפי' בימים שהם זיבתה מדאורייתא] ודלא כהש"ך (קפט,עא) שבימי
זיבתה אינה נקבע
. This is
established if she sees any of the following patterns[13]
יש
עוד כמה וסתות שאינם כל כך בנמצא:
וסת
בדילוגים: אם ראתה א' ניסן, א' סיון, א' אב- שו"ע (סע' ט', וכ"כ
נקה"כ שם) כ' הוי וסת, והט"ז כ' אינו וסת עד שתראה עוד א' אלול.
וסת
חוזרת חלילה: ראתה ט"ו ניסן ט"ז אייר י"ז סיון, ואח"כ חזרה
ט"ו תמוז ט"ז אב י"ז אלול ט"ו תשרי ט"ז חשון י"ז
כסלו, כ' שו"ע (סע' ח') הוי וסת, וכ' פרישה (ע' ש"ך סק"כ) דרק הוי
וסת אם ראתה לפני זה י"ד אדר, וב"ח כ' שיכול לקבוע אפי'
ט"ו-ט"ז ב' פעמים, [ויש מפרשים כוונתו ג' פעמים], בלי י"ז, אלא דלא
מיקרי וסת בדילוג אלא וסת השוה
consecutively,
with the start[14]
ואין
המשך הוסת נחשב לענין קביעות וסתה, כ"כ רמ"א (סו"ס י"ג), ודלא
כהטור וראב"ד (הו"ד שם בשם י"א) שקובעת וסתה בהמשך ראייתה
of the vest occurring in the same onah (i.e. all at night or all during the
day):
1. three periods on the same day of the Hebrew month
2. four periods with three intervals of the same number of days[15] ואם הוסת היתה גם שוה בימי השבוע, כגון, ב-כב או כט או לו ימים, חוו"ד (הו"ד פ"ת סק"ג) כ' שאם כבר ראתה ד' פעמים, שוב אינה חוששת לווסת השבוע ורק חוששת להפלגה, ובכו"פ הניח זה בצ"ע.
3. three[16] לרב ג', ולשמואל ד', ומחמירים כדברי שניהם. periods with the same increase/decrease in day of month (e.g., 25th of Nisan, 23rd of Iyar, 21st of Sivan[17] ש"ך (סקי"א), כרשב"א, ודלא כרא"ה כ' שההפלגה צריך להיות יום אחד ולא יותר )
4. four[18] כ' ש"ך (קפט,ח), לרב ד', ולשמואל ה'. וע' תוס' (נדה סד,א ד"ה איתמר, ע"פ גר"א סי' קפ"ט סק"ז) כ' דלכו"ע צריך ה' לקובעו periods with the same increase/decrease[19] ש"ך (קפט,ט), ודלא ככו"פ (הו"ד פ"ת סק"ג) שפקפק בדילוג למפרע in interval (e.g., intervals of 35, 37, 39)
5. three periods on the same day of the week, with the same interval (e.g., three Sundays, separated by 4 weeks)
If a woman thinks she may have established a vest kavua, a Rav must be consulted.
B. Additional Laws
There
are also other patterns which can create a vest kavua, such as if she does a
specific action which causes her vest to come[20]
וסת
האונס נקבע רק בקביעות של ימים (רמ"א קפט,יז. וע' פ"ת סקי"ח בשם
כו"פ נסתפק אם נקבע בצירוף של וסת הגוף).
אם
קפצה וראתה ב' פעמים ב-א' לחודש (אע"פ שמשמע מדברי ש"ך סקמ"ח אפי'
פעם אחת, ע' בעלי הנפש לראב"ד ותראה שזה לא כוונתו), כ' ש"ך אינה חוששת
לההפלגה או החודש אם בא העת ולא קפצה, {וחכ"א חולק וכ' שחוששת לוסתות
הרגילות}. ולענין עונה בינונית, כ' ח"ד (הו"ד פ"ת סקי"ט)
חוששת
ואם
קפצה וראתה ג' פעמים אבל בלא שוות, כגון א' לחודש ה' לחודש ג' לחודש, טור כ' קבעה,
ושו"ע משמע לא קבעה, ורמ"א כ' חוששת לה כוסת שאינה קבוע
אם
קפצה וראתה ג' פעמים שוות, כגון כולם ב-ה' לחודש, כ' שו"ע קבעה וסת, וחוששת
רק אם קפצה ביום הנועד (ואינה חוששת לעו"ב)
אם
קפצה וראתה בר"ח, וקפצה וראתה בר"ח, ובערב ר"ח קפצה ולא ראתה ולמחר
ראתה, כ' שו"ע (סע' יז) קבעה לימים ולא לקפיצות, וכ' ש"ך שקבעה לימים
ולקפיצות, דאמרינן קפיצה דאתמול גרמה, וכ' חכ"א (קיג,לה) שיש להחמיר כדברי
שניהם (וכ' נו"ב (הו"ד בפ"ת סק"כ) דרק אמרינן קפיצה דאתמול
גרמה, אבל לא אם יש כמה ימים בין הקפיצה לראייה)
אם
ראתה בקפיצה בסוף כ' יום ג' פעמים, ואח"כ קפצה ב-י"ט יום וראתה למחר, כ'
ח"ד (עפ"ת סק"כ) דלדעת שו"ע איגלאי מילתא שקבעה רק לימים,
ולדעת רמ"א קבעה רק להרכבה
אם
אכלה שום וראתה, בצל וראתה, פלפל וראתה, כ' רמ"א (סע' כ"ג) י"א
שקובעתו רק עם ימים שוים (כמו קפיצה, וכ"כ הגר"א), וי"א שקובעתו
אפי' בלי ימים שוים (כמו וסת הפיהוק)
(“vest l’kefitzos”).
A
vest can also be established if she notices a change or unusual phenomenon[21]
כגון
הרבה פיהוקים או עיטושים זה אחר זה, או ראשה ואבריה כבדים עליה, אבל בפיהוק אחת,
כיון שהוא דרך כל העולם, אין הוסת נקבע בכך (שו"ע סע' י"ט, וש"ך
ס"ק נד)
in her body that
indicates the vest is about to come[22]
וסת
הגוף, יכול לקבוע בין בצירוף של ימים שוים ובין בלי ימים שוים.
אם
ראתה אחר פיהוק פעם אחת או שתי פעמים- חוששת לכל פעם שתפהק (שו"ע סע'
כ"ו), וגם לוסתות הרגילות (רמ"א סע' י"ט).
אם
ראתה ג' פעמים בלא ימים שוות- קבעה וסת לפיהוק וחוששת לכל פעם שתפהק, וכ' ש"ך
(סק"ס) אינה חוששת לעו"ב.
אם
ראתה ג"פ בימים שוות- חוששת לפיהוק בעתו (שו"ע סע' י"ט). פיהקה שלא
בעתה, רמ"א (סע' י"ט) כ' אינה חוששת, וט"ז (סקל"ו) כ'
דלפמ"ש הב"י, צריך לחוש כמו וסת שאינה קבוע. בא עיתה ולא פיהקה,
ש"ך (סקנ"ו) כ' אינה חוששת, וח"ד (ע' פ"ת סקכ"ד) כ'
חוששת
אם
פיהקה בר"ח וראתה, פיהקה בר"ח וראתה, ופיהקה בערב ר"ח ולא ראתה
ואח"כ לא פיהק בר"ח וראתה, קבעה (שו"ע סע' כ', דלא כרא"ה כ'
דלא אמרינן פיהוק דאתמול גרמא, וע' ב"ח (סקל"א) בטעמי הסברות הנ"ל)
אם
פיהקה וראתה, ופיהקה ולא בדקה, כ' ט"ז (סקל"ח) דאסורה לבעלה עד שתבדוק,
ואפי' עברה הרבה זמן ואע"פ שלא קבעה, ונקה"כ (שם) כ' אם עבר זמן מופלג
אחר הפיהוק ולא הרגישה, מותרת
(“vest haguf”). However, staining occurring prior to her period does not create
a “vest haguf”. In any case, if one has or thinks they have a vest kavua,
they should consult a Rav[23]
דיני
וסת קבוע: יש מחלקת רב ושמואל בוסת הפלגה אם צריכה ג' וסתות או ג' דילוגים לקסוע
וסת. ולדינא, מחמירים כדברי רב וכדברי שמואל, ולכן, בהוסתות שהם מחלקת אם קבעם או
לא, צריך לחשוב כל הוסתות לחומרא בין לפי רב ובין לפי שמואל.
ודין
וסת קבוע, חוששת רק לוסתה. ואם ראתה שלא בשעת וסתה, כגון אם קבעה להפלגת כ'
ואח"כ ראתה ביום כ"ה, חוששת ל-כ' וכ"ה וליום החודש, וכן הדין אם
ראתה עוד פעם ב-כ"ה, ואם ראתה אח"כ ביום כ"ז, נעקרה וסת ה-כ'
וחוששת רק ל-כ"ז ויום החודש ועו"ב. [כל זה צריך ציונים] ואם אח"כ
ראתה בהפלגת ל', כ' שו"ע (סע' י"ד) חזרה וסת כ' למקומה, וט"ז
(סקכ"ח, ע"פ מה שגרס ברמב"ן) כ' דלא אמרינן חזרה וסת למקומה והותר
ה-כ"ז
.
The
use of hormone therapy (commonly referred to as birth control pills) to
regulate her periods, has different guidelines, because the therapy has been
clinically proven, and she need not wait until her vest is established
to know that it will cause her menstruation[24]
[24]
ע' The Laws of Niddah (Forst), ח"א עמ' שסז
ואשה
הרוצה להשתמש בזה בשביל מניעת הריון צריכה לעשות שאלת חכם.
ובענין
אם צריכה לחוש לווסתות בזמן שהיא לוקחת כדורים כדי למנוע וסתה, ע' רדב"ז (ח,
קלו) שאין צריכה לחוש לימי המשך הוסת, אבל עונה ראשונה יפרוש ממנה. וכן נראה שאשה
שלקחה סם למנוע וסתה, מ"מ צריכה לפרוש בעונת הוסת וגם לעשות בדיקה (בדי
השלחן, ס' קפד, מח). אבל ע' שו"ת צי"א (יג, קג) כ' שאם כבר נסה באשה זו
בזאת התרופה למנוע וסתה שלשה פעמים והועיל, הוי כאילו כבר נעקרה וסתה ונקבעה על
קיחת זאת התרופה, ומותרת לבוא עליה ואפי' בלא בדיקה. וע' מנחת יצחק (א, קכז)
שנוהגת כל הוסתות הרגילות ואינו משתנה ע"י הכדורים.
ובקיצור,
הפוסקים דנים אותה כאשה מסולקת דמים, ולכן מעיקר הדין אינה צריכה לחוש לוסת שהיה
לה קודם שהתחיל הכדורים.
.
When she begins hormone therapy, she should still keep her vestos based on her last menstruation (even though she will not see at those intervals)[25] שיעורי שבט הלוי (קפד, ח, אות ב) מיקל בשעת הדחק, כגון לכלה. (וע"ע שם קפט, כג, אות ה.) . A woman who menstruates as a result of hormone therapy need not calculate her vest hachodesh or haflagah. She must only calculate her vest based on the pills; if she usually menstruates the day after she stopped taking the pill, she must keep the vest on the day after she stops taking the pill the following month. If she usually menstruates three days later, she is permitted to her husband until three days after she stops taking the pill, and the third day is the yom havest. If the time-gap varies month by month, a Rav should be consulted.
After stopping the pills, she should keep the yom hachodesh and onah beinonis, calculated from the day she saw her last period based on the pills[26] נראה פשוט. וע' The Laws of Niddah שם שאין צריך לחוש לוסת שאינו קבוע שהיה לה קודם שהתחיל הכדורים שנעקרה ע"י הכדורים. (and the following vest haflagah should also be calculated from that period). If she established a vest kavua through hormone therapy, she need not keep the vest after she stops the therapy[27] The Laws of Niddah שם .
One cannot establish a vest kavua for two years after childbirth[28] קפט,לב, וכ' שם גם אחר ג' חדשים לעיבורה, ודלא כב"ח (ורמב"ן) כ' שאשה קובעת וסת בימים אלו, וע' ש"ך כמה טעמים למה פסק בשו"ע לקולא .
After having a baby, she need not keep any vestos[29] קפט,לג. ודלא כדעה א' ברשב"א (הו"ד בטור) שאינה חוששת לשום ראייה שתראה until she sees her period, at which point she must keep all the usual vestos[30] אג"מ (יו"ד ג,נב) כתב שבזמן הזה נשתנה בטבע וצריך לחוש לוסתה מיד כשתראה, וע' פ"ת (קפט,לא) בשם ס"ט שאינה חוששת לעו"ב לכ"ד חודש אחר לידה . She need not be concerned for the vest she had before childbirth, as this was cancelled during the initial months of her pregnancy.
According to many authorities, if a woman always sees her period after an interval of more than 30 days, she need not keep her vest hachodesh or onah beinonis[31] אג"מ יו"ד ב,ע? ; a Rav should be consulted.
Vestos are not calculated from kesamim, even though she becomes tamei. However, if she does a bedika and finds blood, it may be considered seeing blood on the vest, and a Rav should be consulted[32] קצ,נד. ואם בדקה בעד שאינו בדוק ומצאה דם, כ' הט"ז (סקמ"א וסקכ"ט) שטומאתה מדרבנן ודינה ככתם ואינו נחשב כראייה לענין וסת .
If she did not do a bedika on a non-kavua[33] ובוסת קבוע, כ' פ"ת (קפד,יח) בשם חוו"ד שאינו נעקר vest, and she did not see blood on the vest, the vest is cancelled[34] פ"ת (קפד,יח) כ' אפשר דנעקר, ובפרי טהרה (הר' רובעלוו) תמה עליו, שמפורש בהל' נדה לרמב"ן (ה,יט) דנעקר .
If she began seeing blood before a non-kavua vest and continued to see it on her vest, it is considered as if she did not see blood on her vest, and the vest is cancelled. If she did a bedika on a non-kavua vest and saw blood, and did not get her period until after that onah, the vest is still active, and she must be concerned for it in the future[35] משמעות אג"מ (יו"ד ב,סח) שדן בציור שראתה מראה שהוא ספק טמא, והקיל כיון שהיה רק ספק, ולא הביא שום צד להקל מצד שהיתה בדיקה ולא ראייה. ובבדה"ש כ' שהנהגת המורי הוראה שאינה קובעת וסת ע"י בדיקה ולא חוששת לה, ורק אם יש לה וסת קבועה אינה נעקרה אם בדקה ביום הוסת וראתה דם על הבדיקה. ושמעתי שיש מחמירים אם שופעת הרבה דם (ע' חת"ס סי' קסח שהוא הרגילות של ראייות נשים בזמנינו) תוך מעת לעת, או אם הבדיקה היה עליו הרבה דם .
A woman who has no vest should do bedikos, on three separate occasions, before and after tashmish[36] קפו,ב. וע' רמ"א שאין צריך בדיקה אחרי כל תשמיש בלילה אחד, אלא מקנחים עצמן בלילה בעד ולמחר צריך בדיקה. וע' ש"ך כ' לא בעיא בדיקה לא לפני ולא אחרי תשמיש. . These should be performed under guidance from a Rav, and only several months after marriage.
If a woman sees blood three times after having tashmish, she becomes assur to her husband until she can ascertain she will no longer see blood[37] קפז, א . If it happens even once, one should immediately consult a Rav.
[1] כ"כ רוב פוסקים, וע' אג"מ (יו"ד ג,נ) שעונה בינונית הוי יום ל"א, וכ"כ ח"ד (הו"ד פ"ת סק"י), וע' ש"ך (סק"ל) שעו"ב הוי יום החודש.
[2] אם ראתה ב-א' ניסן וב-כ' ניסן, להט"ז (קפט,יז) צריכה לחוש ל-ל' ניסן משום עו"ב, ולרע"א אינה צריכה לחוש כיון שראתה בינתיים
[3] קפט,ו, כרשב"א ודלא כהרא"ה (הו"ד ש"ך סקי"ג) כ' שתלוי במספר ימים למולד הלבנה
[4] קפט,יג, ודלא כמ"ש חכם אחד (הו"ד נו"ב תנינא יו"ד סי' פ"ג, מובא בפ"ת שם) דמחשבינן וסת הפלגה כפי סדר העונות, וא"כ, אם ראתה ביום א', ולבסוף כ"ח עונות בליל א', צריך לפרוש אחר כ"ח עונות ביום שבת
[5] קפט,? ואם ראתה א' ניסן, כ' ניסן, א' אייר, להשו"ע (קפט,יג) אינה חוששת ליום ט' אייר (שהוא הפלגת כ' יום מא' ניסן ל-כ' ניסן) ולא ליום כ' אייר (שהוא וסת החדש מ-כ' ניסן). לרמ"א, תריכה לחוש ל-ט' וגם ל-כ'. להש"ך, אינה חוששת ל-ט' אבל חוששת ל-כ'. ולהבית מאיר, חוששת ליום כ' מדין וסת ארוך שעדיין לא נעקרה.
[6] בית מאיר (בהג"ה קפט,יג)
[7] אג"מ (יו"ד א, קכב)
[8] כ' חוו"ד (הו"ד פ"ת קפד,יב) דדברי השו"ע כאן דוקא בשופעת או מזלפת, אבל בפוסקת צריך לחוש לכל הימים
[9] קפד,ו, ודלא כדעה א' בראב"ד (עב"י ס"ס קפט) כ' שאע"פ שרק יכולה לקבוע וסת בעונה של תחלת ראייתה, חוששת לכל המשך וסתה כוסת שאינה קבוע
[10] ? אבל ע' אג"מ (יו"ד ג,נא) שאם תמיד רואה כתמים קודם וסתה, משעת הכתם הוי וסתה, אא"כ הפסיק הדם בין והכתם והראייה
[11] קפד,ד. והטעם, כ' ש"ך כיון שעונה המאוחרת ודאי בימי נדתה (וכבר כתב שיש להחמיר לפרוש העונה קודם הוסת)
[12] ולא צריך לחשב ימי נדתה וזיבתה, כ"כ טור בשם רמב"ן והסכים הב"י, [דאע"פ שאינה קובעת וסת בימי זיבתה, אחר חומרא דר' זירא נשתנה כל דיני וסתות ואפשר לקבוע אפי' בימים שהם זיבתה מדאורייתא] ודלא כהש"ך (קפט,עא) שבימי זיבתה אינה נקבע
[13] יש עוד כמה וסתות שאינם כל כך בנמצא:
וסת בדילוגים: אם ראתה א' ניסן, א' סיון, א' אב- שו"ע (סע' ט', וכ"כ נקה"כ שם) כ' הוי וסת, והט"ז כ' אינו וסת עד שתראה עוד א' אלול.
וסת חוזרת חלילה: ראתה ט"ו ניסן ט"ז אייר י"ז סיון, ואח"כ חזרה ט"ו תמוז ט"ז אב י"ז אלול ט"ו תשרי ט"ז חשון י"ז כסלו, כ' שו"ע (סע' ח') הוי וסת, וכ' פרישה (ע' ש"ך סק"כ) דרק הוי וסת אם ראתה לפני זה י"ד אדר, וב"ח כ' שיכול לקבוע אפי' ט"ו-ט"ז ב' פעמים, [ויש מפרשים כוונתו ג' פעמים], בלי י"ז, אלא דלא מיקרי וסת בדילוג אלא וסת השוה
[14] ואין המשך הוסת נחשב לענין קביעות וסתה, כ"כ רמ"א (סו"ס י"ג), ודלא כהטור וראב"ד (הו"ד שם בשם י"א) שקובעת וסתה בהמשך ראייתה
[15] ואם הוסת היתה גם שוה בימי השבוע, כגון, ב-כב או כט או לו ימים, חוו"ד (הו"ד פ"ת סק"ג) כ' שאם כבר ראתה ד' פעמים, שוב אינה חוששת לווסת השבוע ורק חוששת להפלגה, ובכו"פ הניח זה בצ"ע.
[16] לרב ג', ולשמואל ד', ומחמירים כדברי שניהם.
[17] ש"ך (סקי"א), כרשב"א, ודלא כרא"ה כ' שההפלגה צריך להיות יום אחד ולא יותר
[18] כ' ש"ך (קפט,ח), לרב ד', ולשמואל ה'. וע' תוס' (נדה סד,א ד"ה איתמר, ע"פ גר"א סי' קפ"ט סק"ז) כ' דלכו"ע צריך ה' לקובעו
[19] ש"ך (קפט,ט), ודלא ככו"פ (הו"ד פ"ת סק"ג) שפקפק בדילוג למפרע
[20] וסת האונס נקבע רק בקביעות של ימים (רמ"א קפט,יז. וע' פ"ת סקי"ח בשם כו"פ נסתפק אם נקבע בצירוף של וסת הגוף).
אם קפצה וראתה ב' פעמים ב-א' לחודש (אע"פ שמשמע מדברי ש"ך סקמ"ח אפי' פעם אחת, ע' בעלי הנפש לראב"ד ותראה שזה לא כוונתו), כ' ש"ך אינה חוששת לההפלגה או החודש אם בא העת ולא קפצה, {וחכ"א חולק וכ' שחוששת לוסתות הרגילות}. ולענין עונה בינונית, כ' ח"ד (הו"ד פ"ת סקי"ט) חוששת
ואם קפצה וראתה ג' פעמים אבל בלא שוות, כגון א' לחודש ה' לחודש ג' לחודש, טור כ' קבעה, ושו"ע משמע לא קבעה, ורמ"א כ' חוששת לה כוסת שאינה קבוע
אם קפצה וראתה ג' פעמים שוות, כגון כולם ב-ה' לחודש, כ' שו"ע קבעה וסת, וחוששת רק אם קפצה ביום הנועד (ואינה חוששת לעו"ב)
אם קפצה וראתה בר"ח, וקפצה וראתה בר"ח, ובערב ר"ח קפצה ולא ראתה ולמחר ראתה, כ' שו"ע (סע' יז) קבעה לימים ולא לקפיצות, וכ' ש"ך שקבעה לימים ולקפיצות, דאמרינן קפיצה דאתמול גרמה, וכ' חכ"א (קיג,לה) שיש להחמיר כדברי שניהם (וכ' נו"ב (הו"ד בפ"ת סק"כ) דרק אמרינן קפיצה דאתמול גרמה, אבל לא אם יש כמה ימים בין הקפיצה לראייה)
אם ראתה בקפיצה בסוף כ' יום ג' פעמים, ואח"כ קפצה ב-י"ט יום וראתה למחר, כ' ח"ד (עפ"ת סק"כ) דלדעת שו"ע איגלאי מילתא שקבעה רק לימים, ולדעת רמ"א קבעה רק להרכבה
אם אכלה שום וראתה, בצל וראתה, פלפל וראתה, כ' רמ"א (סע' כ"ג) י"א שקובעתו רק עם ימים שוים (כמו קפיצה, וכ"כ הגר"א), וי"א שקובעתו אפי' בלי ימים שוים (כמו וסת הפיהוק)
[21] כגון הרבה פיהוקים או עיטושים זה אחר זה, או ראשה ואבריה כבדים עליה, אבל בפיהוק אחת, כיון שהוא דרך כל העולם, אין הוסת נקבע בכך (שו"ע סע' י"ט, וש"ך ס"ק נד)
[22] וסת הגוף, יכול לקבוע בין בצירוף של ימים שוים ובין בלי ימים שוים.
אם ראתה אחר פיהוק פעם אחת או שתי פעמים- חוששת לכל פעם שתפהק (שו"ע סע' כ"ו), וגם לוסתות הרגילות (רמ"א סע' י"ט).
אם ראתה ג' פעמים בלא ימים שוות- קבעה וסת לפיהוק וחוששת לכל פעם שתפהק, וכ' ש"ך (סק"ס) אינה חוששת לעו"ב.
אם ראתה ג"פ בימים שוות- חוששת לפיהוק בעתו (שו"ע סע' י"ט). פיהקה שלא בעתה, רמ"א (סע' י"ט) כ' אינה חוששת, וט"ז (סקל"ו) כ' דלפמ"ש הב"י, צריך לחוש כמו וסת שאינה קבוע. בא עיתה ולא פיהקה, ש"ך (סקנ"ו) כ' אינה חוששת, וח"ד (ע' פ"ת סקכ"ד) כ' חוששת
אם פיהקה בר"ח וראתה, פיהקה בר"ח וראתה, ופיהקה בערב ר"ח ולא ראתה ואח"כ לא פיהק בר"ח וראתה, קבעה (שו"ע סע' כ', דלא כרא"ה כ' דלא אמרינן פיהוק דאתמול גרמא, וע' ב"ח (סקל"א) בטעמי הסברות הנ"ל)
אם פיהקה וראתה, ופיהקה ולא בדקה, כ' ט"ז (סקל"ח) דאסורה לבעלה עד שתבדוק, ואפי' עברה הרבה זמן ואע"פ שלא קבעה, ונקה"כ (שם) כ' אם עבר זמן מופלג אחר הפיהוק ולא הרגישה, מותרת
[23] דיני וסת קבוע: יש מחלקת רב ושמואל בוסת הפלגה אם צריכה ג' וסתות או ג' דילוגים לקסוע וסת. ולדינא, מחמירים כדברי רב וכדברי שמואל, ולכן, בהוסתות שהם מחלקת אם קבעם או לא, צריך לחשוב כל הוסתות לחומרא בין לפי רב ובין לפי שמואל.
ודין וסת קבוע, חוששת רק לוסתה. ואם ראתה שלא בשעת וסתה, כגון אם קבעה להפלגת כ' ואח"כ ראתה ביום כ"ה, חוששת ל-כ' וכ"ה וליום החודש, וכן הדין אם ראתה עוד פעם ב-כ"ה, ואם ראתה אח"כ ביום כ"ז, נעקרה וסת ה-כ' וחוששת רק ל-כ"ז ויום החודש ועו"ב. [כל זה צריך ציונים] ואם אח"כ ראתה בהפלגת ל', כ' שו"ע (סע' י"ד) חזרה וסת כ' למקומה, וט"ז (סקכ"ח, ע"פ מה שגרס ברמב"ן) כ' דלא אמרינן חזרה וסת למקומה והותר ה-כ"ז
[24] ע' The Laws of Niddah (Forst), ח"א עמ' שסז
ואשה הרוצה להשתמש בזה בשביל מניעת הריון צריכה לעשות שאלת חכם.
ובענין אם צריכה לחוש לווסתות בזמן שהיא לוקחת כדורים כדי למנוע וסתה, ע' רדב"ז (ח, קלו) שאין צריכה לחוש לימי המשך הוסת, אבל עונה ראשונה יפרוש ממנה. וכן נראה שאשה שלקחה סם למנוע וסתה, מ"מ צריכה לפרוש בעונת הוסת וגם לעשות בדיקה (בדי השלחן, ס' קפד, מח). אבל ע' שו"ת צי"א (יג, קג) כ' שאם כבר נסה באשה זו בזאת התרופה למנוע וסתה שלשה פעמים והועיל, הוי כאילו כבר נעקרה וסתה ונקבעה על קיחת זאת התרופה, ומותרת לבוא עליה ואפי' בלא בדיקה. וע' מנחת יצחק (א, קכז) שנוהגת כל הוסתות הרגילות ואינו משתנה ע"י הכדורים.
ובקיצור, הפוסקים דנים אותה כאשה מסולקת דמים, ולכן מעיקר הדין אינה צריכה לחוש לוסת שהיה לה קודם שהתחיל הכדורים.
[25] שיעורי שבט הלוי (קפד, ח, אות ב) מיקל בשעת הדחק, כגון לכלה. (וע"ע שם קפט, כג, אות ה.)
[26] נראה פשוט. וע' The Laws of Niddah שם שאין צריך לחוש לוסת שאינו קבוע שהיה לה קודם שהתחיל הכדורים שנעקרה ע"י הכדורים.
[27] The Laws of Niddah שם
[28] קפט,לב, וכ' שם גם אחר ג' חדשים לעיבורה, ודלא כב"ח (ורמב"ן) כ' שאשה קובעת וסת בימים אלו, וע' ש"ך כמה טעמים למה פסק בשו"ע לקולא
[29] קפט,לג. ודלא כדעה א' ברשב"א (הו"ד בטור) שאינה חוששת לשום ראייה שתראה
[30] אג"מ (יו"ד ג,נב) כתב שבזמן הזה נשתנה בטבע וצריך לחוש לוסתה מיד כשתראה, וע' פ"ת (קפט,לא) בשם ס"ט שאינה חוששת לעו"ב לכ"ד חודש אחר לידה
[31] אג"מ יו"ד ב,ע?
[32] קצ,נד. ואם בדקה בעד שאינו בדוק ומצאה דם, כ' הט"ז (סקמ"א וסקכ"ט) שטומאתה מדרבנן ודינה ככתם ואינו נחשב כראייה לענין וסת
[33] ובוסת קבוע, כ' פ"ת (קפד,יח) בשם חוו"ד שאינו נעקר
[34] פ"ת (קפד,יח) כ' אפשר דנעקר, ובפרי טהרה (הר' רובעלוו) תמה עליו, שמפורש בהל' נדה לרמב"ן (ה,יט) דנעקר
[35] משמעות אג"מ (יו"ד ב,סח) שדן בציור שראתה מראה שהוא ספק טמא, והקיל כיון שהיה רק ספק, ולא הביא שום צד להקל מצד שהיתה בדיקה ולא ראייה. ובבדה"ש כ' שהנהגת המורי הוראה שאינה קובעת וסת ע"י בדיקה ולא חוששת לה, ורק אם יש לה וסת קבועה אינה נעקרה אם בדקה ביום הוסת וראתה דם על הבדיקה. ושמעתי שיש מחמירים אם שופעת הרבה דם (ע' חת"ס סי' קסח שהוא הרגילות של ראייות נשים בזמנינו) תוך מעת לעת, או אם הבדיקה היה עליו הרבה דם
[36] קפו,ב. וע' רמ"א שאין צריך בדיקה אחרי כל תשמיש בלילה אחד, אלא מקנחים עצמן בלילה בעד ולמחר צריך בדיקה. וע' ש"ך כ' לא בעיא בדיקה לא לפני ולא אחרי תשמיש.
[37] קפז, א