MarriageHalachos of Becoming A Niddah

A husband is assur mid’oraysa[1] רמב"ם (ל"ת שמו), וחינוך (מצ' מצ' רז). וביולדת, עובר גם משום עשה של כימי נדת דותה תטמא (רמב"ם ע' ק', אבל מלשונו שם לא מבואר אם המצוה מורה על הנהגת איסור לבעלה או על הנהגת טומאה, ובחינוך (מצ' קסו) כ' המצוה שהיא טמאה לבעלה וכ"ש לטהרות). to have marital relations with his wife while she is a niddah[2] ע"פ טור (סי' קפג), מדאורייתא, כשאשה רואה דם בהרגשה נעשה נדה, ולאחר ז' ימים טובלת והיא טהורה, אפי' אם ראתה דם כל ז'. אחר ימי נדה, יש י"א ימי זיבה שאשה צריכה לשמור יום כנגד יום, ר"ל שאם ראתה דם באחד מהם, אם לא ראתה למחרתו, טובלת והיא טהורה. אבל אם ראתה ג' ימים רצופים בימי זיבתה, נעשה זבה גדולה וצריך למנות ז' נקיים, ואח"כ טובלת. וכל זמן שהיא רואה דם, חוזרת להתחיל ימי נדה. ולרמב"ם, אחר ימי זיבתה מתחלת מיד ימי נדתה, וכל ימיה היא תמיד או בז' ימי נדתה או בי"א ימי זיבתה. , and mid’rabanan, he must keep the various harchakos.

A. Niddah D’oraysa

A woman becomes a niddah in one of the following ways: finding a very large bloodstain; finding a stain following a possible hargasha; childbirth; claiming she is tamei; certain gynecological procedures; and finding a kesem the size of a gris (this is an issur d’rabanan; see more on this later).

The colors[3] ולענין צהוב (יעללא"ו), הנקרא ירוק (ע' ב"י סי' קפ"ח ד"ה וכתבו התוספות), כ' ב"ח שלא יורה בו החכם עד שיתייבש ואז אם בקצותיו נראה אדום, טמא, וע' ט"ז וש"ך חלקו עליו. וע' פ"ת (סק"ב) בשם של"ה שיש להחמיר אם ראתה עם הרגשה. וע' חכ"א (קיז,ט) שבהפסק טהרה אין להקל בירוק. [ואפשר ליתן טעם, כיון שההפ"ט בא להחזיקה בחזקת טהרה ולהוציאה מחזקת ראייה, צריך ראי' יותר ברור.]

וע' רש"י (זכרי' ו, ב) משמע שמראה הזהב הוא אדום.

וע' רמ"א (ריז,לז) כ' הנודר מכל דבר אדום אסור לראות בחמה, וע' רע"א שם חולק וכ' דלא מיקרי אדום עכת"ד, ונ"ל שהוא יעללא"ו, ולכאו' תלוי בשאלה הנ"ל אם ירוק הוי אדום או לא. (אמנם, תלמידי הרר"י (ברכות ?) כ' שהחמירו בנות ישראל על עצמן בירוק שהוא כמראה החרדל, ומשמע שודאי אינו אדום אלא חומרא בעלמא) {וע' רמב"ן בגמ' נדה ? כ' להחמיר בירוק כיון דלשיטת התנא קמא הוי ספק}  of blood which render a woman tamei[4] כ' פ"ת (קצד,ב) צ"ע לדינא אם תברך על טבילה מכתמים היכא שיש ספק והמורה מורה לחומרא are pink, red, black, and brown. The term stain or kesem in these halachos refer only to one of these colors; if it is yellow, clear or white, it does not render her a niddah.

Mid’oraysa, a woman can only become a niddah if she sees blood and felt an internal sensation associated with it, called a hargasha. Today, women do not feel this even when they have their period, but one can assume that by having her period she certainly had a hargasha and is a niddah.

Therefore, the most common way a woman becomes a niddah is by having her period. Any stain which is larger than a half a dollar bill, or series of large stains (even if it is not her period), may render her tamei, and a Rav must be consulted. Additionally, if a woman has light staining intermittently for more than 48 hours, she may be rendered a niddah, and a Rav must be consulted. Whenever a woman knows that she is bleeding, even if it does not yet render her a niddah, she should refrain from marital relations.

A woman may also be rendered tamei if she finds a stain under circumstances where it may have been associated with a hargasha[5] אם הרגישה שנפתח מקורה להוציא דם, כ' שו"ע (קצ,א) יש מי שאומר שהיא טמאה (ואם בדקה תוך שיעור וסת, ע' פ"ת סק"ה מחלקת בזה). וע' פ"ת (סק"ב) בשם שאילת יעב"ץ שהקשה על דין זה וכ' המקיל נשכר ואין כאן חשש.

ואם הרגישה ונפתח מקורה, וראתה כתם גדול של מראה טהור ובתוכה טיפת דם אדומה, ע' פ"ת (קפח,ה) דלתשו' גבעת שאול טהור [וע' חידוד הלכות (נדה נז,ב) כ' שהיא טמאה] which was masked by some other sensation[6] פ"ת קפג,א. ויש ג' מיני הרגשה: נזדעזעה גופה, נפתח מקורה, או זיבת דבר לח בפנים. . Therefore, a stain of any size found after a bedikah on the bedika cloth renders her tamei, as it may have been masked by the insertion of the cloth[7] קצ,לג. וה"ה אם בדקה עצמה בעד הבדוק והניחתו בקופסא ואחר שעה בדקה ומצא עליו דם כל שהוא (שם, וע' ש"ך סקמ"א תמה על הפרישה שכתב דין זה קאי על עד שאינו בדוקה). ואם בדקה בעד הבדוק והניחתו תחת הכר (דאיכא למימר מאכולת נתמעכה שם, כ"כ ט"ז) ולמחר נמצא עליו דם, אם אין בו כגריס ועוד, טהורה. וע' פ"ת (סקל"ח) בשם דגמ"ר דבג' ימים ראשונים של הז' נקיים, טמאה במשהו, כיון שאין תולין בימים אלו, אבל במעיל צדקה (סי' נ"ט) מקיל אפי' בזה , as this stain would not have the leniencies of kesamim. The same is true of a stain found after urination or marital relations, as the cloth is inserted slightly internally, and a Rav must be consulted. However, if she only wiped externally, such as after a bath or shower, the stain has the leniencies of kesamim[8] פת"ש (קפג, א) בשם חוו"ד. וע' אג"מ (יו"ד א, צה) אפשר שנגבה פניה של מטה בחוזק ובעומק קצת שהוא כעין בדיקת עד, עכת"ד, ומשמע שיש לטמאה מספק. וע' חוט שני (עמ' לד). [ולכן במקום שהיא חושבת שלא נכנסה בעומק, יש להקל.] , as defined later.

Childbirth or labor renders a woman a niddah. Mid’oraysa, after giving birth to a girl she is forbidden for 14 days, and after a boy for 7[9] וכ' רמ"א (קצד,א) יש נוהגין שאין טובלין תוך מ' לזכר ופ' לנקבה, ובמקום שאין מנהג אין להחמיר. ע' טור כ' שצריך לפרוש ליל מ"א לזכר וליל פ"א לנקבה (ע' ש"ך סק"ד שיש להחמיר בזה אפי' במפלת). וע' ט"ז (סק"ב) טעם הוסת בליל פ"א, כיון שבועלים על דם טוהר צריך לפרוש ליל פ"א כדי שידע שכלו דמי טוהר, וא"כ אין זה נוגע בזה"ז. וכתב עוד (סק"ג) עכשיו שאין נוהגין לפרוש בליל מ' לזכר ופ' לנקבה, אין טעם לאסור לטבול קודם לזה, דהא הטעם הוא כדי שלא ישכחו הוסת של פ"א. וכ' רמ"א פשט המנהג אין בועלים על דם טוהר, וע' ט"ז (סק"א) יש אומרים שהוא אסור מחומרת ר' זירא, אבל הב"ח כ' שלא שייך חומרא דר' זירא בדם שהתורה טיהרו, אלא בדם הראוי לנדות וזיבות. וכשהיא טובלת על ראיית דם טוהר, כ' פ"ת (סק"ב) בשם תשובה מאהבה שנסתפק אם יכולה לברך, כיון שהיא רק מנהג, וכ' בשם תשו' חת"ס שיכולה לברך, דהא מברכים על כמה חומרות שהם מנהגים . A woman in labor becomes a niddah when contractions are approximately five minutes apart[10] שמעתי שכן נוהגים. וע' גמ' שבת ק?,א מאימתי פתיחת הקבר משעה שישבה על המשבר, וע' פ"ת ס"ס קצד .

If one miscarries[11] ודוקא אם הפיל אחר מ' ימים (קצד,ב). וע' באר היטב בשם עבודת הגרשוני מונים מליל טבילתה, וע"ש הרבה חולקים עליו כיון שאפשר שראתה דם לאחר שנתעברה, אבל כנראה כיון שבזה"ז אין הנשים רואות דם אחר שנתעברו אפי' בג' חדשים הראשונים לעיבורן יש למנות מליל טבילתה , she is forbidden to her husband and may not be tovel until 14 days have passed, but she may begin counting 7 neki’im before then[12] קצד,א. ואע"פ שכתב ש"ך בסק"ד שצריך ז' נקיים אחר י"ד יום (והקשה עליו תוה"ש סק"א), ע' גמהרש"א כ' שהוא טעות הגירסא .

A gynecological procedure in which anything was inserted which reached beyond[13] פ"ת (קצד,ד) בשם בינת אדם (סי' כג) כ' אי אפשר לרופא להכניס אצבעו כ"כ בפנים אל פי המקור, וכ"כ חת"ס (סי' קעט) the oso makom may render a woman tamei[14] לענין אם הרופאים פתחו מקור האשה על ידי כלי, פ"ת (קצד,ד) בשם נו"ב (תנינא, יו"ד סי' קכ) כ' שטמאה, שאין חילוק בין אם נפתח פי המקור מבפנים או מבחוץ, וכ' בשם תשובה מאהבה (ח"א סי' קטז) דלא אמרינן אין פתיחת קבר בלא דם אלא אם יצא דבר גוש מבפנים, אבל אם לא יצא כלום או אם יצא דבר דק מאד, טהורה. וע' אג"מ (יו"ד א,פט) כ' סניף להקל שרמב"ם לא הביא דין של "אין פתיחת הקבר בלא דם" . A Rav should be consulted.

A woman who says[15] ואם אמרה בפני רבים, ט"ז (קפה,ב) כ' לא מהני אמתלא, וע' תוה"ש (סק"ג) כ' מהני אמתלא she is tamei[16] ואם אמרה שיום טבילתה ביום ד', ואחר זמן אמרה שטעתה בחשבון וביום ג' יגיע טבילתה, כ' חת"ס (סי' קפ"ה, הו"ד פ"ת קפה,ז) אינה נאמנת, אבל אם אמרה שטבילתה אחר יום או יומים, נאמנת becomes forbidden to her husband, even if she did not see any blood. If she gives a valid reason[17] ואם שהתה ל' יום, צריך ליתן אמתלא למה האריכה כ"כ זמן, כ"כ פ"ת סק"ה בשם בית שמואל (יט,ב) why she said it, she is permitted[18] מדינא, נאמנת אע"פ שלא אמרה כלום ורק באה ושוכבת אצלו, אבל לכתחלה חייב לשאול אותה למה היא באה אם היא טמאה, וממדת חסידות אין להאמינה אפי' אם יש לה אמתלא (רמ"א קפה,ג, ע"פ ש"ך סק"ד). ואם עשתה מעשה, כגון לבשה בגדים המיוחדים לנדתה, אינה נאמנת אפי' יש לה אמתלא, אבל אם יש לה אמתלא למה עשתה המעשה או אמרה גילה דעתה מקודם (שו"ע ע"פ ש"ך וט"ז??). . A Rav should be consulted.

B. Kesem and Its Leniencies

Mid’rabanan, a woman becomes a niddah if she finds a kesem (pl. kesamim). A kesem is a bloodstain without an associated hargasha which is found on an object[19] ע' פ"ת (קצ,ב) בשם פנים מאירות דרק גזרו על כתמים שהם על בגד אשה ולא על בגד איש, ותמה עליו שהוא כנגד התוספתא or on her body[20] קצ,ו, ודלא כרמב"ם (הו"ד שם בשם י"א, וכן פסק הש"ך) כ' שאם נמצא על גופה, טמא במשהו. ואם נמצא על גופה וגם על בגדה, ע' פ"ת בשם ס"ט שטהורה עד כגריס, ולדעת ח"ד טמאה במשהו which could have come from the woman’s mekor[21] קצ,יא . For example, a stain on her leg, underwear, body towel, or chair could all render her temei’ah. However, there are four leniencies:

1.     Colors: if a stain is found on any garment which is not white[22] ואם נמצא כתם על בגד מנומר, פ"ת (קצ,כ) בשם ח"ד כ' שמצטרפים החלק שעל הצבוע לחלק הלבן לשיעור גריס, ומעיל צדקה כ' שמצטרף רק חלק הלבן, ואג"מ כ' לכתחלה יש להחמיר , she is tahor[23] קצ,י, דלא כמ"ש רמב"ן (הו"ד בטור) שמטמא בבגד צבוע, וע' פ"ת (סקכ"א) בשם דגמ"ר שיש להחמיר אם הכתם חצי על הלבן וחצי על הצבוע . For this reason, women are recommended to wear colored underwear at all times except during the 7 clean days[24] רמ"א קצ, י . Off white, eggshell and very pale beige are considered “white” and a stain on these colors would render her temei’ah, but pale shades of other colors (e.g., pink or light blue) would be tahor. If the stain appeared on a colored garment and bled through to a white garment, it is tahor[25] בצל החכמה (ה, קמט) ופתחי הלכה (ארטסקרול, פרק ט הע' 1). וע' יבי"א (ח, יו"ד יז או' ב) נוטה להחמיר. .

2.     Pachos migris: if the total area[26] ואם נצרר הדם במקום אחד, אע"פ שאם נתפשט הוי יותר מכגריס, טהורה, דאין משערים אלא כמות שבא לפנינו, כ"כ פ"ת קצ,ט, בשם ס"ט. of the stain is smaller than the size of “gris”[27] ואם היה המראה שחור, ע' פ"ת (קצ, יב) לדעת הראב"ד טמא אפי' בפחות מכגריס כיון שאין לתלות במאכולת. אבל אם לכלוך הפרעושים באותו מקום הוי שחור, יש לתלות בהם (שם בשם ס"ט). , commonly assumed to be the size of a penny[28] אג"מ (יו"ד ג, נו או' ב) , she is tahor[29] קצ, ה. ודלא כתרומת הדשן כ' שכגריס טמא (ע' ב"י), ודלא כמשמעות רמב"ם בפיה"מ (נדה ח,ב) שאפי' פחות מכגריס טמא אם אין לה במה לתלות. וע' פ"ת (קצ,י) בשם חת"ס שאע"פ שאין מאכולת גדולה כזה נמצא בינינו, אין לנו לטמאות יותר ממה שחכמים תקנו (כיון שגזירתם היתה רק לטהרות, ורק גזרו באשה משום לא פלוג). ואין חילוק בין כתם שחור וכתם אדום, כ"כ אג"מ (יו"ד ג,קמב-ד), דלא כרע"א כתב בשם ראב"ד שכתם שחור טמא אפי' במשהו כיון שאין לתלות במאכולת . If she finds drops of blood on her body, she is temei’ah if their combined area is a gris[30] קצ,ו. וכ' רשב"א בתורת הבית הקצר שאינה טמאה אלא אם הטפים הם במקום אחד. ואם מצאה דם ומסופקת אם מצטרפת לשיעור גריס, תרשום על הנייר בדיוק גודל הכתם, ותביאנה אצל מורה הוראה. . If she finds small drops of blood on a garment and they are not connected[31] ע' פ"ת (קצ,טז) וז"ל, עי' בס' בינת אדם שער ב"ה סי' ט"ו לענין כתם הנמצא על בית יד של נשים על מקום הקמטים אי הוי כטיפין טיפין או נאמר שמצרף וכתב דאם אינו תפור פשוט דאינו מצטרף כי כל קמט עומד לעצמו ואפי' אם תפורים צ"ע דעכ"פ יש אויר ביניהם. ושמעתי בשם פוסק אחד שאם כתם נמצא על towel שיש בו כמה separate fibers והכתם אינו אלא על סוף ה-fibers ומתחת אין הכתם מחובר יחד, יש צד להקל ע"פ החכ"א. by any stain (even of a Tahor color, such as clear or white), they do not combine together and she is Tehorah. However, if the drops are connected by a large stain which is of a Tahor color, she is rendered temei’ah if the combined area of the drops adds up to a gris[32] רע"א קצ,ח .

3.     Eino mekabel tumah: if it is found on an item which is not mekabel tumah, she is tahor[33] קצ,י. וכל דבר שמקבל טומאת נגעים, נקרא מקבל טומאה, עכ"ד הש"ך. ועפ"ז, כ' בתוה"ש (ס"ק יג) שכל הבית נקרא דבר המקבל טומאה אע"פ שמחובר לקרקע, [וא"כ בכל ארץ ישראל, חוץ מירושלים שאינו מטמא בנגעים, אם נמצא שם כתם על דבר המחל"ק הוי טמאה]. וע' פ"ת (סקי"ז) בשם כו"פ חולק על זה. וכ' פ"ת שם בשם נו"ב דמה שמקבל טומאה מדרבנן, מקבל כתמים. . Therefore, if the stain was found on the floor or any item which is attached to the ground, or on a disposable tissue, she remains Tehora. If a stain is found on a garment which does not contain any[34] ע' משנה כלים (?) שאם יש בו אפי' חוט אחד ממין המקבל טומאה, טמא natural threads (e.g., polyester undergarments), she is not rendered Temei’ah[35] ע' אג"מ (יו"ד ג,נג) מיקל בזה, ושמעתי שיש מחמירים כיון שאפשר שיש בו חוטים שמקבלים טומאה . If it was found on a garment which is smaller than 3x3 fingerbreadths, she also is not rendered Temei’ah[36] ש"ך (קצ,?) כ' אם הוא ממין שהוא מקבל טומאה, אבל הבגד פחות מג' על ג', טהור. .

4.     Teliya: If there is another source which has a similar[37] ולא צריך לדמותו ממש, אלא כל שנראה שהוא אותו צבע (קצ,ל) color to the stain and certainly was near the location of the stain, she is tahora[38] קצ,יב וכמה מקומות. ואם היא וחברתה נתעסקה בצפור שיש בו רק כסלע של דם, ומצא על כל אחד כסלע דם, שתיהן טמאות, כ"כ שו"ע (סע' כ"ה). וכ' ב"ח, שאם באו לשאול בזה אחר זה, טהורות. וכ' הט"ז (סקי"ז) שאפי' בא לשאול בזא"ז, שתיהן טמאות, וע' נקה"כ פסק כדברי הב"ח. והוא הדין אם ג' נשים לבשו חלוק אחד ונמצא עליו כתם (שו"ע סע' מ"ט כ' כולם טמאות), אם באו לשאול בזא"ז תלוי במחלקת זו. [ואפשר שאם נמצא כתם על מטלית בהמקוה, תלוי במחלקת בנ"ל, אם באו לשאול בזא"ז] . For example, if pizza sauce splattered in her kitchen and she found a stain on her apron, she is not rendered temei’a because the stain can be attributed to the sauce. If a woman feels pain during urination or has a urinary tract infection, it may be a teliya, because only menstrual blood renders her temei’a, not blood from any other source. After a PAP smear, it is common for women to bleed and the blood does not render her Tamei because the blood can be attributed to a makkah[39] נשמת אברהם (קצד, ה או' 2).

ובנתינת IUD, ע' נשמת אברהם (קצד, ה או' 6) דלדעת הרבה פוסקים יש לחוש שהדם בא מן המקור, ולדעת הגר"ע יוסף כל הדם שלא בשעת וסתה נחשב כדם מכה. וע"ע שם (או' 7) לענין הוצאתו.

ואם אשה מסירה דייאפראם שהושם בפנים (בציור שקיבלה היתר למניעת הריון) ונמצא עליו כמה טיפי דם, ע' תשובת הגר"מ פיינשטיין (נדפס בסו"ס הל' נדה להר"ש איידר, סע' טז) שאם יש לחוש שעשתה פצע קטן בצפורן, מסתבר שהיא טהורה. (internal wound).

C. Examples

If a woman has a wound, sores or hemorrhoids which she knows has bled in the past, and she finds a kesem in a place which could have come from that wound, she is not rendered tamei[40] רמ"א קפז, ה. ודוקא בכתם, אבל אם מצאה בעד הבדיקה, טמאה, דהא כי לעולם לא תטמא. .

If she finds a stain that may be attributed to the last time she was a niddah, she remains tahor[41] פ"ת (קצו,יד) בשם פנים מאירות, והסברא, כיון שלא גרע ממכה שבודאי מוציאה דם . For example, if (when she is tahor) she finds a stain on a mattress and does not know how old it is, she is still tehora.

If a child has a nosebleed, any stains found nearby are tahor, as they may be attributed to the child.

A stain found on a metal chair may render a woman tamei, but if found on a plastic one it does not, as plastic is not mekabel tumah.

Toilet paper is not mekabel tumah[42] אג"מ (יו"ד ד,יז). ע' פ"ת (קצ,יח) בשם שו"ת בנין ציון, דנייר הנעשה מעלי אילנות אינו מקבל טומאה . However, if a woman found a stain after using the bathroom, whether on toilet paper[43] ע' שו"ע קצא,א מתיר בכל גווני. וע' רמ"א י"א שאסורה אם היא שותת וגם עומדת, והמנהג להחמיר אא"כ היתה מקלחת ויושבת. ורמ"א כ' שיש להתיר אם הרגישה כאב כיון שיש לתלות שהדם בא מחמת מכה. וע' פ"ת שאשה זקנה הוי טהורה לדעת הפנים מאירות כיון שחז"ל הקילו בכתמיה, והוא חולק עליו ע"ש. וע' אג"מ (יו"ד ד,יז) שאם קנחה מיד אחר ההשתנה כשעדיין טיפין יוצאים טמאה, אבל אם לא היתה ממהר לצאת בשביל תינוק הבוכה או דבר אחר, מסתמא המתינה קצת, וא"כ יש לתלות שבא הדם אחר המי רגלים וא"כ יש בזה קולות של כתמים, ואינו מטמא אלא בכגריס ועוד. [ואם המתינה על הכסא אחר ההשתנה על הכסא איזה שניות, אפשר שיש לה גם קולא זו, אבל מדבריו שם לא ברור אם דעתו להקל בזה.] , the seat[44] כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ואינו מקבל טומאה. וע' תורת השלמים (קצ, יג) מחמיר בדבר המחובר לבית כיון שמקבל טומאת נגעים, וע' פ"ת (שם) בשם ס"ט מיקל, וטעמו משום שאין טומאת בתים אלא בארץ ישראל (כמ"ש רמב"ם, הל' טומאת צרעת יד, יא). אמנם, נראה דבארץ ישראל כתם בדבר המחובר לבית טמא, אבל בירושלים, שאין הבתים מיטמאים בנגעים (כמ"ש רמב"ם שם), נראה דכתמיהם טהורים. , the bowl or in the water[45] אינו מקבל טומאה, ע' מקוואות פרק א , a Rav should be consulted[46] ע' מה שכתבנו לעיל לענין נייר טוילעט .

If a stain is found on her husband’s clothing, it does not render her temei’ah, except if found on a garment which one wiped himself with after tashmish hamittah[47] פת"ש (קצ, ב) בשם פנים מאירות, וע"ש הקשה עליו מדברי התוספתא. [ולמעשה, ספק כתמים להקל.] .

It is recommended that if one finds a stain which does not render her temei’ah (due to one of the aforementioned leniencies), the couple should refrain from marital relations for 24 hours[48] כ"כ בספר פרי טהרה (?) בשם הגר"י פורכהיימער. וכן מסתבר לדעת הרוקח הלכות נדה סימן שיז, וז"ל, היושבת על דם טהור אסורה לשמש עונה (גמ' פסחים קיג:) שהמעין הוחזק פתוח, עכ"ד, וא"כ גם כאן אסור משום שהמעיין פתוח. אבל רשב"ם (פסחים שם) פי' שאין הטעם משום שהמעיין הוחזק פתוח אלא משום דעד השתא היה משמש אע"פ שרואה דם, ולכן יש להפסיק אע"פ שאינו רואה עכשיו, גזירה שמא תראה ותשמש, וגם מסקנתו שם דעונה הוי או יום או לילה, ולא יום ולילה. .

One should not delay more than one or two days before bringing a questionable stain (marah) to a Rav^[49] ? אם נשתנה מראיתו, ע' פ"ת (קפח,א) שאם בלילה נראה טמא וביום נראה טהור, הגבעת שאול מקיל, ולבושי שרד כ' שאם ראהו עוד הפעם אחר שעה ורואה שנשתנה ממראיתו הראשונה, יש לאסרו, ובס"ט כ' שאם בלילה נראה כודאי טמא יש לאוסרו, ואם היה ספק בלילה, יש להקל .