Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Common Kashrus Scenarios

KashrusHalachos of Wine of Non-Jews

Wine or grape juice of non-Jews is prohibited[1] קכג, א. וע' מ"ש  {בהלכות עבודה זרה} .

A non-observant Jew has the same status as a non-Jew, according to many opinions, and should not be allowed to touch wine. If he did touch it, a Rav should be consulted[2] ע' ט"ז (קכד, ב) דדין הקראים דאינם אוסרים יין במגעם, ובנקה"כ חלק עליו וכ' בשם מבי"ט לאסור. וע' שו"ת בנין ציון (החדשות, כג). וע' שו"ת מלמד להועיל (יו"ד נב) דלא מיקרי מחלל שבת בפרהסיא אא"כ עבר בפני עשרה ישראל. וע' חזו"א (יו"ד ב, כח) דדין החילונים בזה"ז הוי כתינוק שנשבה לבין העכו"ם. וע' דרכ"ת (?) בשם (?) שאין תינוק שנשבה אוסר יין במגעו. וע' מ"ש באריכות בסוף הל' {עבודה זרה}. .

Wine or grape juice becomes forbidden to drink if a non-Jew poured out some of it[3] קכה, א.

וגם אסור אם עירה יין לתוך כלי שיש בו יין נסך, משום ניצוק חיבור (קכו, א).
, touched it[4] קכג, א , or caused it to move when it was not covered[5] קכד, יז. ורמ"א שם מקיל אם רק שכשך ולא הגביה. . In these cases, the entire bottle becomes forbidden[6] קכה, א, משום ניצוק חיבור . If a non-Jew carried a corked (but previously opened) bottle of wine, and one has no reason to suspect he uncorked it, it is permitted to drink[7] קכה, ט .

Therefore, if a non-Jew was left alone with a previously opened bottle of wine when it had a cork on it, one may drink it unless one has reason to suspect he either drank some of it, uncorked it and shook it, poured out some of it[8] רמ"א קכח,ד וחכ"א ?, או אם פתחו רחבה ואפשר שנגע בו בלא כונה , or exchanged it for non-kosher wine[9] ודוקא אם נהנה בחליפיו, כגון שהיה יין מאד יקר, ע' שו"ע (קיח, י) . For example, if one has a cheap bottle of wine in his refrigerator, and a non-Jew cleaned the refrigerator, the wine may still be drunk, as one does not need to assume that the non-Jew drank some of it. However, if the non-Jew is known to enjoy drinking wine, or it was an expensive bottle of wine, one must suspect that he drank some or that it was switched for cheaper wine, and one may not drink it.

A non-Jew may not be left alone with unsealed bottles of wine, even in cases where it would be permitted to drink the wine afterwards[10] רמ"א (קכח, א) .

If the wine was cooked[11] עד כמה מעלות? כנראה יש סתירה בדברי האג"מ (mevushal in Hebrew), it is permitted afterwards for non-Jews to touch it and it remains permitted to drink[12] קכג, ג. אבל לדעת רש"י (?) אסור בשתייה ומותר רק בהנאה.

אבל אם בישל יין של עכו"ם, אסור, שהרי נאסר מתחלה (חכ"א עה, י).
. It is recommended that for any public event, only mevushal wine should be served, as there may be waiters or attendees who are non-Jewish or non-observant.

If (non-mevushal) wine was mixed into a food so it is no longer recognizable as wine (e.g., charoses), one may allow a non-Jew to touch the food, as we are not concerned he will pour it for idolatry since it is not recognizable[13] קכג, ה. וע' רמ"א שאם נתנו בשומן וחרדל שהיין ניכר בו בעין, הוי בו משום יין נסך. . If one mixed non-mevushal wine with mevushal wine, and the non-mevushal is less than 1/7 of the mixture, a non-Jew is permitted to touch the wine, but it is preferable that he not touch it[14] ע' רמ"א (קכג, ה) מחלקת אם רואים המבושל כאילו הוא מים, ומתבטל בששה חלקים, או מתבטל אפי' ברוב יין מבושל. וביאור הגר"א משמע דהעיקר כדעה א'. אבל ש"ך (סק"י) הביא דאפי' בששה חלקים יין מבושל, אסור אם לא בהפסד מרובה. .

One should not engage in commerce with wine of non-Jews or benefit from it in any way[15] רמ"א (קכג, א) כ' כיון שאינו שכיח שהאומות מנסכים יין לעבודת כוכבים, י"א שאין מגעם אוסר בהנאה רק בשתייה, ויש להקל במקום הפסד, אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו, ויש מקילין גם בזה, וטוב להחמיר, עכת"ד. וכ"כ חכ"א (עה, יד) כ' במקום צורך יש לסמוך על המקילין... ובכל מקום שאין הפסד ראוי להחמיר ולאסור בהנאה. אבל לדעת הש"ך (קיד, יז) אין להקל אלא במקום הפסד מרובה. אבל באמת יש עוד צד להקל, שהרמ"א מיירי בנוצרים שעובדים עבודה זרה אלא שאינם מנסכים יין לע"ז שלהם, אבל אם היין בא מהנכרים שאינם עובדים עבודה זרה כלל, כגון atheists או הישמעאלים, כ' הרמב"ם (הל' מאכ"א יא, ז) שאין מגעם אוסר בהנאה, וא"כ כשיש עוד ספק שמא היין בא מנכרי שאינו עע"ז, אפשר דאפי' לדעת הש"ך, מותר ליהנות מיין נסך במקום הפסד מועט. ולכן, מי שקיבל מתנה של יין נסך מנכרי, לכאו' מותר ליתן לנכרי אחר, אע"פ שנהנה בטובת הנאה. . For example, one may not purchase an expensive non-kosher wine to send to a client as a gift.

If a non-Jew squeezes out juice unintentionally, the juice is permitted to drink[16] ?(ע' קכג, יז דלא נאסרה עד המשכה) . Therefore, one may drink juice which accumulates at the bottom of bags containing grapes or fruit salad, and need not be concerned that the non-Jew had squeezed or cut the grapes which caused juice to come out.


[1] קכג, א. וע' מ"ש  {בהלכות עבודה זרה}

[2] ע' ט"ז (קכד, ב) דדין הקראים דאינם אוסרים יין במגעם, ובנקה"כ חלק עליו וכ' בשם מבי"ט לאסור. וע' שו"ת בנין ציון (החדשות, כג). וע' שו"ת מלמד להועיל (יו"ד נב) דלא מיקרי מחלל שבת בפרהסיא אא"כ עבר בפני עשרה ישראל. וע' חזו"א (יו"ד ב, כח) דדין החילונים בזה"ז הוי כתינוק שנשבה לבין העכו"ם. וע' דרכ"ת (?) בשם (?) שאין תינוק שנשבה אוסר יין במגעו. וע' מ"ש באריכות בסוף הל' {עבודה זרה}.

[3] קכה, א.

וגם אסור אם עירה יין לתוך כלי שיש בו יין נסך, משום ניצוק חיבור (קכו, א).

[4] קכג, א

[5] קכד, יז. ורמ"א שם מקיל אם רק שכשך ולא הגביה.

[6] קכה, א, משום ניצוק חיבור

[7] קכה, ט

[8] רמ"א קכח,ד וחכ"א ?, או אם פתחו רחבה ואפשר שנגע בו בלא כונה

[9] ודוקא אם נהנה בחליפיו, כגון שהיה יין מאד יקר, ע' שו"ע (קיח, י)

[10] רמ"א (קכח, א)

[11] עד כמה מעלות? כנראה יש סתירה בדברי האג"מ

[12] קכג, ג. אבל לדעת רש"י (?) אסור בשתייה ומותר רק בהנאה.

אבל אם בישל יין של עכו"ם, אסור, שהרי נאסר מתחלה (חכ"א עה, י).

[13] קכג, ה. וע' רמ"א שאם נתנו בשומן וחרדל שהיין ניכר בו בעין, הוי בו משום יין נסך.

[14] ע' רמ"א (קכג, ה) מחלקת אם רואים המבושל כאילו הוא מים, ומתבטל בששה חלקים, או מתבטל אפי' ברוב יין מבושל. וביאור הגר"א משמע דהעיקר כדעה א'. אבל ש"ך (סק"י) הביא דאפי' בששה חלקים יין מבושל, אסור אם לא בהפסד מרובה.

[15] רמ"א (קכג, א) כ' כיון שאינו שכיח שהאומות מנסכים יין לעבודת כוכבים, י"א שאין מגעם אוסר בהנאה רק בשתייה, ויש להקל במקום הפסד, אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו, ויש מקילין גם בזה, וטוב להחמיר, עכת"ד. וכ"כ חכ"א (עה, יד) כ' במקום צורך יש לסמוך על המקילין... ובכל מקום שאין הפסד ראוי להחמיר ולאסור בהנאה. אבל לדעת הש"ך (קיד, יז) אין להקל אלא במקום הפסד מרובה. אבל באמת יש עוד צד להקל, שהרמ"א מיירי בנוצרים שעובדים עבודה זרה אלא שאינם מנסכים יין לע"ז שלהם, אבל אם היין בא מהנכרים שאינם עובדים עבודה זרה כלל, כגון atheists או הישמעאלים, כ' הרמב"ם (הל' מאכ"א יא, ז) שאין מגעם אוסר בהנאה, וא"כ כשיש עוד ספק שמא היין בא מנכרי שאינו עע"ז, אפשר דאפי' לדעת הש"ך, מותר ליהנות מיין נסך במקום הפסד מועט. ולכן, מי שקיבל מתנה של יין נסך מנכרי, לכאו' מותר ליתן לנכרי אחר, אע"פ שנהנה בטובת הנאה.

[16] ?(ע' קכג, יז דלא נאסרה עד המשכה)

Next: Bread of Non-Jews
Bread of Non-Jews