Business and Misc.Halachos of Shatnez
It
is assur (mid’oraysa or d’rabanan, depending on the case)[1]
ספה"מ לרמב"ם (ל"ת מב), חינוך (מצ' תקנא)
to wear a
garment which contains any threads of both wool and of linen[2]
רחצ, א.
בענין
מין הבגד שאסור מדאורייתא, ע' טור וב"י (ר"ס ש) ובינת אדם (ר"ס קו)
שיש ד' שיטות:
רש"י
(יבמות ה:, נדה סא:, ובחומש ויקרא יט, יט)- צריך שיהיה הנימין של פשתים וצמר, שוע
טווי ונוז, ר"ל, נחלקים במסרק יחד, טוויים יחד לעשות חוטים, וארוגים יחד, או,
כל אחד שוע טווי ונוז בפני עצמו בגופים נפרדים, ואח"כ חיברן בקשר של קיימא
(בינת אדם שם, וכ"כ ערה"ש (ש, ג) והרא"ם בחומש שם, ובזה הסתלק
תלונות הרמב"ן בחומש שם על רש"י, ע"ש, וגם תלונת תוס' נדה שם).
ר"ת
(בתוס' יבמות שם) ורמב"ן (חומש שם)- צריך שיהיו הפשתן והצמר נסרקים, טווים,
ואפי' כל אחד בפני עצמו, ואח"כ צריך שיהיו אלו שזורים יחד (ופי' מילת
"נוז" דר"ל שזור). ולכן הוי דאורייתא בין נתחברו יחדו ע"י
תפירה, אריגה, או קשירה.
ר"ש
(משנה כלאים ט, ח)- כעין ר"ת, אבל פי' מילת "נוז" דר"ל ארוג
יחדו.
רמב"ם
(כלאים י, ב)- ע' ב"י שם, ונוטה דדעת הרמב"ם דשוע יחד הוי דאורייתא, וגם
אם הוא טווי וארוג יחד הוי דאורייתא. אבל לגירסת הטור, הרמב"ם פסק כרש"י
ותוס' דשוע בלבד הוי כלאים דרבנן, וכ' ערה"ש (סק"ה) וכן עיקר לדינא.
ובגד
שיש בצד אחד חוט של פשתן ובצד שני חוט של צמר ואינם נוגעים זה בזה אפי' בזמן
שלובשו, שו"ע (ש, ה) כ' דלדעה ראשונה מותר, ולדעת הרמב"ם הוי כלאים
דאורייתא, והרמ"א כ' המנהג כסברא ראשונה, וכן נראה דעת מג"א (ט, ח), אבל
רעק"א (הגהות מג"א שם) משמע שיש לחוש לדעת רמב"ם, וגם גר"א
(ש, ה, בסוף) משמע דנוטה לדעת רמב"ם, וכן חכ"א (קו, יא) כתב כל ירא שמים
יעשה מלבושיו שלא יהיה בהם שום חשש איסור לכולי עלמא.
.
Only sheep’s wool is subject to this prohibition, not wool from other sources. Therefore, it is permitted to wear wool garments containing threads which look like linen, or linen garments with threads resembling wool[3] רחצ, א. ואין איסור מראית עין ללבוש בגד פשתן התפור בחוטי כלך שהוא דומה לצמר, או בגד צמר עם משי או קנבוס אע"פ שדומה לפשתן, כיון שהוא מצוי בינינו והכל מכירים בו. ואע"פ שלא נמצא מי שמכירו להבין שהוא בגד קנבוס כי אם על המעט, מותר, כיון שהוא מצוי לרוב (שם ע"פ ש"ך סק"ב). ובדרך אמונה (כלאים פ"י הל' א בביא"ה ד"ה ויש) כ' שהיום הכל מצוי. . For example, garments which (according to their label) contain no wool or linen, but contain camel’s wool, angora, or cashmere, need not be checked for shatnez[4] ע"פ Star-k.org .
This prohibition prohibits wearing a shatnez item, laying it on himself or laying on it, or using it to protect from the cold or heat[5] ע' שו"ע שא, ו, ורמ"א שם. ומפורש שם "בחמה מפני החמה" (וכן בסע' יב דאסור ליקח ביצה חמה בכלאים בידו), וע' פרישה (אות י) פי' "ובגשמים מפני הגשמים" דר"ל מפני הגשמים להתחמם בהם. ואם נתן עליו בגד שלא כדרך לבישה כדי להגן מפני הגשם, כ' בשם מהרש"ל דצ"ע, משום דאפשר יש לדמות ללמטפחות שמסתפרים בהם (סע' י) שאם אינו דרך לבישה, מותר. (see later regarding trying it on). However, it may be prohibited even if one is not directly touching the shatnez garment. Articles of clothing, pillows, upholstery, and carpets are examples of items which may be prohibited due to shatnez.
Because of the widespread use of synthetic materials, one may sit on couches, pillows, carpets, or rugs made of unknown materials, as they generally do not contain shatnez.
There are many brands of clothing which are known to have been tested repeatedly and no shatnez has been found[6] ככל מיעוט שאינו מצוי, דלדעת המשכנות יעקב (יו"ד ס' יז) הוא אחד מעשרה, אין חיוב לבדוק, ולכן מדינא אין חיוב לבדוק. . Even so, one should check them for shatnez[7] ע' אג"מ (יו"ד א, עב) שיש להחמיר לבדוק אפי' בפחות ממיעוט במצוי . Some items which contain wool do not require checking because of the infrequency of shatnez, and one should consult a shatnez list.
One should avoid purchasing clothing which contains reprocessed materials or unknown fibers, identified on the label as O.F. (other fibers). The source of these fibers is shredded rags made up of various materials, and it may contain shatnez[8] Star-k.org .
There
is a disagreement among the poskim if padding of a wool garment which
contains fibers of linen constitutes shatnez, and one may be lenient[9]
דמותר אע"פ שיכול להכיר בו כמה נימין של פשתים, כתב קובץ
תשובות (א, קיט) חזון איש (סי' קפא), ודרך אמונה (כלאים פ"י ס"ק לו)
וערה"ש (רצט, ד), שהטעם שאם נתערב נימין של צמר רחלים ברוב של צמר גמלים
דמותר, אינו משום ביטול ברוב, אבל משום דצורת הכל הוא צורה של צמר גמלים, ולכן
אע"פ שניכר בו נימין של פשתן, מותר.
?וע'
נו"ב, ודלא כשבט הלוי
.
One
should not wear a linen garment directly[10]
דהא הרמ"א הוא המקור לחומרא זו, והוא בעצמו כתב (ש, ה) שהמנהג
להקל בב' חוטים שאין נוגעים זה בזה.
over a woolen one (or vice-versa) if the inner
garment may not be easily removed without removing the outer one[11]
רמ"א (ש, ד) כתב ונכון ליזהר, ע"פ חכמ"א (קו, טו)
שכתב "שאי אפשר להוציאן בקל". וע' הגהות לספר מעשה רב (או' ?)
שהגר"א נהג ללבוש טלית קטן שלא נעשה מצמר, משום חשש כלאים, שהדרך היה ללבוש
חלוק של פשתן. וע' ערה"ש (ש, כג) מיקל.
וע'
רמ"א (סע' ג) מותר ליתן צמר בתוך כר של פשתן אע"פ שתופר כל סביביו, כיון
אפשר להסיר הבגד הפנימי ע"י קרע קטן (ע' ש"ך סק"ה), אבל אם נתן בו
בלאי בגדים של צמר, אסור, כיון שאי אפשר ליקח הבגדים מתוך הכר בלי התרת התפירה.
וע' ט"ז (סק"ו) דלדעת ב"י ורמב"ם, אסור ליתן צמר לתוך כר של
פשתים ולתופרו, אבל רעק"א כ' בשם מהריק"ש דגם הרמב"ם מסכים לזה,
ולא אסר אלא כשנתן צמר ופשתים בתוך השק.
וצ"ע,
למה לענין השתמשות בכר של צמר עם פשתים בפנים, בסע' ג', הרמ"א מיקל כשאי אפשר
להסיר המין החיצון בלי קריעת הבגד, ואוסר בציור שאי אפשר כלל להסירו, אבל בסע' ד'
לגבי ב' בגדים זה על גב זה אינו מחלק בכך, הא אם זה שאי אפשר להסירו מחשבו לבגד
אחד, אז גם בסע' ד' היה ראוי לאסור ולא רק "ונכון ליזהר". ושמעתי מידידי
הר' ש.ג., דבסע' ד' הוא לובש ב' הבגדים אבל אין יחס בין זה לזה (כמו אם לבש צמר על
יד ימינו ופשתים על שמאלו), וכיון דבמציאות הם ב' בגדים אי אפשר להחשיבם כבגד אחד
מעיקר הדין, אבל יש ליזהר כשהוא נראה כבגד אחד דהיינו שאי אפשר להסיר הפנימי.
משא"כ בסע' ג', כיון שהם תפורים יחד הרי הם בגד אחד אלא שחסר התנאי של
"תפור ביחד", ולכן כשאי אפשר להסיר החיצון, הרי זה כאילו הם תפורים יחד,
ולכן אסור.
. For this reason, one who wears woolen tzitzis should
not wear a linen shirt.
One may try on a suit without testing it for shatnez, as garments are generally shatnez free. If one is in a suit store and needs to try on a suit for size, he may not try on a suit brand which is known to usually contain shatnez, but one may try on a suit which is unknown if it contains shatnez[12] יבי"א (ו, יו"ד כז), ומנחת יצחק (ד, טו), ושבט הלוי (ב, קסט). וע' חכ"א (קו, כ) דבבגד שיש בו (ודאי) שעטנז, אפי' לדעת רמ"א (שא, ו, עמ"ש לעיל) דמתיר ללבוש כלאים להעביר המכס, אסור, משום שהוא מכוון ללובשו. .
If one purchases a suit which is found to contain shatnez, he is permitted to return it to the store and need not be concerned they will sell it to another Jew, because if another Jew purchases it, he will also find the shatnez[13] דכיון שניכר בו הכלאים, אין בו איסור, כמ"ש שו"ע (שא, ח). וגם, שיש לצדד שלהחזירו לחנות אינו בכלל איסור מכירה. . One may sell or give an item which possibly may contain shatnez to an irreligious Jew[14] שו"ת מהרש"ם (ח, רכ). (even though he will certainly not check it), but not an item which is known to contain shatnez[15] דרך אמונה (כלאים פ"י ס"ק קיח). וע' אמרי יושר (ב, קטו) דבמקום שיש גם נכרי המוכר, מותר למכרו לו משום איבה. .
If one purchased UGG shoes, he should check them for shatnez[16] כן כתב לי הר' גולדפעז, הבקי בכל עניני שעטנז. .
[1] ספה"מ לרמב"ם (ל"ת מב), חינוך (מצ' תקנא)
[2] רחצ, א.
בענין מין הבגד שאסור מדאורייתא, ע' טור וב"י (ר"ס ש) ובינת אדם (ר"ס קו) שיש ד' שיטות:
רש"י (יבמות ה:, נדה סא:, ובחומש ויקרא יט, יט)- צריך שיהיה הנימין של פשתים וצמר, שוע טווי ונוז, ר"ל, נחלקים במסרק יחד, טוויים יחד לעשות חוטים, וארוגים יחד, או, כל אחד שוע טווי ונוז בפני עצמו בגופים נפרדים, ואח"כ חיברן בקשר של קיימא (בינת אדם שם, וכ"כ ערה"ש (ש, ג) והרא"ם בחומש שם, ובזה הסתלק תלונות הרמב"ן בחומש שם על רש"י, ע"ש, וגם תלונת תוס' נדה שם).
ר"ת (בתוס' יבמות שם) ורמב"ן (חומש שם)- צריך שיהיו הפשתן והצמר נסרקים, טווים, ואפי' כל אחד בפני עצמו, ואח"כ צריך שיהיו אלו שזורים יחד (ופי' מילת "נוז" דר"ל שזור). ולכן הוי דאורייתא בין נתחברו יחדו ע"י תפירה, אריגה, או קשירה.
ר"ש (משנה כלאים ט, ח)- כעין ר"ת, אבל פי' מילת "נוז" דר"ל ארוג יחדו.
רמב"ם (כלאים י, ב)- ע' ב"י שם, ונוטה דדעת הרמב"ם דשוע יחד הוי דאורייתא, וגם אם הוא טווי וארוג יחד הוי דאורייתא. אבל לגירסת הטור, הרמב"ם פסק כרש"י ותוס' דשוע בלבד הוי כלאים דרבנן, וכ' ערה"ש (סק"ה) וכן עיקר לדינא.
ובגד שיש בצד אחד חוט של פשתן ובצד שני חוט של צמר ואינם נוגעים זה בזה אפי' בזמן שלובשו, שו"ע (ש, ה) כ' דלדעה ראשונה מותר, ולדעת הרמב"ם הוי כלאים דאורייתא, והרמ"א כ' המנהג כסברא ראשונה, וכן נראה דעת מג"א (ט, ח), אבל רעק"א (הגהות מג"א שם) משמע שיש לחוש לדעת רמב"ם, וגם גר"א (ש, ה, בסוף) משמע דנוטה לדעת רמב"ם, וכן חכ"א (קו, יא) כתב כל ירא שמים יעשה מלבושיו שלא יהיה בהם שום חשש איסור לכולי עלמא.
[3] רחצ, א. ואין איסור מראית עין ללבוש בגד פשתן התפור בחוטי כלך שהוא דומה לצמר, או בגד צמר עם משי או קנבוס אע"פ שדומה לפשתן, כיון שהוא מצוי בינינו והכל מכירים בו. ואע"פ שלא נמצא מי שמכירו להבין שהוא בגד קנבוס כי אם על המעט, מותר, כיון שהוא מצוי לרוב (שם ע"פ ש"ך סק"ב). ובדרך אמונה (כלאים פ"י הל' א בביא"ה ד"ה ויש) כ' שהיום הכל מצוי.
[4] ע"פ Star-k.org
[5] ע' שו"ע שא, ו, ורמ"א שם. ומפורש שם "בחמה מפני החמה" (וכן בסע' יב דאסור ליקח ביצה חמה בכלאים בידו), וע' פרישה (אות י) פי' "ובגשמים מפני הגשמים" דר"ל מפני הגשמים להתחמם בהם. ואם נתן עליו בגד שלא כדרך לבישה כדי להגן מפני הגשם, כ' בשם מהרש"ל דצ"ע, משום דאפשר יש לדמות ללמטפחות שמסתפרים בהם (סע' י) שאם אינו דרך לבישה, מותר.
[6] ככל מיעוט שאינו מצוי, דלדעת המשכנות יעקב (יו"ד ס' יז) הוא אחד מעשרה, אין חיוב לבדוק, ולכן מדינא אין חיוב לבדוק.
[7] ע' אג"מ (יו"ד א, עב) שיש להחמיר לבדוק אפי' בפחות ממיעוט במצוי
[8] Star-k.org
[9] דמותר אע"פ שיכול להכיר בו כמה נימין של פשתים, כתב קובץ תשובות (א, קיט) חזון איש (סי' קפא), ודרך אמונה (כלאים פ"י ס"ק לו) וערה"ש (רצט, ד), שהטעם שאם נתערב נימין של צמר רחלים ברוב של צמר גמלים דמותר, אינו משום ביטול ברוב, אבל משום דצורת הכל הוא צורה של צמר גמלים, ולכן אע"פ שניכר בו נימין של פשתן, מותר.
?וע' נו"ב, ודלא כשבט הלוי
[10] דהא הרמ"א הוא המקור לחומרא זו, והוא בעצמו כתב (ש, ה) שהמנהג להקל בב' חוטים שאין נוגעים זה בזה.
[11] רמ"א (ש, ד) כתב ונכון ליזהר, ע"פ חכמ"א (קו, טו) שכתב "שאי אפשר להוציאן בקל". וע' הגהות לספר מעשה רב (או' ?) שהגר"א נהג ללבוש טלית קטן שלא נעשה מצמר, משום חשש כלאים, שהדרך היה ללבוש חלוק של פשתן. וע' ערה"ש (ש, כג) מיקל.
וע' רמ"א (סע' ג) מותר ליתן צמר בתוך כר של פשתן אע"פ שתופר כל סביביו, כיון אפשר להסיר הבגד הפנימי ע"י קרע קטן (ע' ש"ך סק"ה), אבל אם נתן בו בלאי בגדים של צמר, אסור, כיון שאי אפשר ליקח הבגדים מתוך הכר בלי התרת התפירה. וע' ט"ז (סק"ו) דלדעת ב"י ורמב"ם, אסור ליתן צמר לתוך כר של פשתים ולתופרו, אבל רעק"א כ' בשם מהריק"ש דגם הרמב"ם מסכים לזה, ולא אסר אלא כשנתן צמר ופשתים בתוך השק.
וצ"ע, למה לענין השתמשות בכר של צמר עם פשתים בפנים, בסע' ג', הרמ"א מיקל כשאי אפשר להסיר המין החיצון בלי קריעת הבגד, ואוסר בציור שאי אפשר כלל להסירו, אבל בסע' ד' לגבי ב' בגדים זה על גב זה אינו מחלק בכך, הא אם זה שאי אפשר להסירו מחשבו לבגד אחד, אז גם בסע' ד' היה ראוי לאסור ולא רק "ונכון ליזהר". ושמעתי מידידי הר' ש.ג., דבסע' ד' הוא לובש ב' הבגדים אבל אין יחס בין זה לזה (כמו אם לבש צמר על יד ימינו ופשתים על שמאלו), וכיון דבמציאות הם ב' בגדים אי אפשר להחשיבם כבגד אחד מעיקר הדין, אבל יש ליזהר כשהוא נראה כבגד אחד דהיינו שאי אפשר להסיר הפנימי. משא"כ בסע' ג', כיון שהם תפורים יחד הרי הם בגד אחד אלא שחסר התנאי של "תפור ביחד", ולכן כשאי אפשר להסיר החיצון, הרי זה כאילו הם תפורים יחד, ולכן אסור.
[12] יבי"א (ו, יו"ד כז), ומנחת יצחק (ד, טו), ושבט הלוי (ב, קסט). וע' חכ"א (קו, כ) דבבגד שיש בו (ודאי) שעטנז, אפי' לדעת רמ"א (שא, ו, עמ"ש לעיל) דמתיר ללבוש כלאים להעביר המכס, אסור, משום שהוא מכוון ללובשו.
[13] דכיון שניכר בו הכלאים, אין בו איסור, כמ"ש שו"ע (שא, ח). וגם, שיש לצדד שלהחזירו לחנות אינו בכלל איסור מכירה.
[14] שו"ת מהרש"ם (ח, רכ).
[15] דרך אמונה (כלאים פ"י ס"ק קיח). וע' אמרי יושר (ב, קטו) דבמקום שיש גם נכרי המוכר, מותר למכרו לו משום איבה.
[16] כן כתב לי הר' גולדפעז, הבקי בכל עניני שעטנז.