Business and Misc.Halachos of Onaah (Overcharging)

It is assur mid’oraysa[1] רמב"ם (ספה"מ ל"ת רנ), חינוך (מצ' שלז) to charge more than the market rate for an item, or to pay less than the market rate[2] רכז, א . It is questionable whether one is permitted to charge a small amount more than market rate[3] רכז, ו.

ועע"ש (ז) כ' דהיינו רק כשיש לתלות שהלוקח יודע שנתאנה קצת, אבל אם הוא יודע שהלוקח לא ידע כלום שהוא נתאנה, אסור. , and one should be stringent.

This issur applies to all items, even if for one particular buyer, this item is needed desperately and he would gladly overpay for it (e.g., one who needs a specific size pearl to complete a necklace)[4] רכז, טו.

יש ב' ציורים בזה:

א'- מי שצריך תמיד לחפץ כזה ומוכן לשלם יותר, כגון אדם חשוב שהוא תמיד צריך לכיסוי ראש חשוב. ע' קצה"ח (א) דלדעת ריטב"א אין בו משום אונאה, והקצות חולק שיש בו אונאה, והוכיח כן מסע' טו. [ואפשר יש לחלק כיון שבציור הריטב"א מיירי כשאומר לדידי שוה לי, ר"ל שהוא כל הזמן שוה לו.

ב'- מי שצריך חפץ זה עכשיו מתוך הדחק, כגון משום חולי. ובזה כ' הריטב"א שאפי' כבר קצץ ולקח החפץ, אינו חייב ליתן לו אלא מחיר הרגיל. וקצה"ח חולק על זה וכ' דאין לדמות לשכירות, דבשכירות יכול לומר משטה הייתי בך אבל בציור הנ"ל . It also applies to real estate sales[5] סמ"ע (רכז, נא) בשם מהרש"ל, ורעק"א (הגה' לסע' כט) בשם רמב"ן וחינוך, וע"ש דלדעת תוס' אין איסור אונאה כלל (although if one overcharged for land, the buyer has no recourse[6] רכז, כט ).

If every seller charges exactly the same price for an item, it is assur to charge even slightly more than that amount, and if one did so, he must return the extra money[7] ערה"ש (רכז, ב) . For example, if the price of an item is set by government control, one must return even a small amount overcharged.

If one overcharged more than 20 percent of the item’s value, or underpaid more than 14 percent of its value, the one who was ripped off has the right to declare the sale invalid. If it was less than this amount, see footnote[8] ע"פ טבלא בפתחי חושן (עמ' תיב):

לדעת המ"מ, וכן משמע בשו"ע, (ע"ש הע' יא-יב).

If one overcharged between 16.6-20 percent of the value of the item, the sale is valid, but the buyer has the right to demand that either the extra money be returned, or have the sale invalidated. If it was 16.5% or less, the sale is valid and there is no recourse. If it was 20.1% or more, either party has the right to demand the sale is invalidated and the money returned.

If one underpaid between 14.3-16.6 percent of the item’s value, the seller can demand that the buyer pay the full value or return the item. Less than this amount, the sale is value, and more than this amount, either party can declare the sale invalid.

וע"פ רמ"א וערה"ש שם:

According to others, the only case that one may return the item and keep the money is if the overcharge was exactly 20 or 16.66 percent of the item’s value, or the undercharge was exactly 14.29 or 16.66 percent. However, if the item was more than 1/6 overpriced when calculating it based on the item’s value and less than 1/6 in proportion to the moneys paid, the item is viewed from the perspective of the item, and the sale is invalid. Conversely, if the buyer underpaid 15% relative to the item’s true price but 17.65 relative to the money paid, the sale is valid. .

When evaluating what one is permitted to charge, he may take all of the following considerations into account:

A.     Time of year (e.g. one may not charge more than other stores for in-season fruit since the prices are usually lower, and one who owns a clothing store must reduce their prices at the end of season when the other stores do)

B.      Location (one may charge more for the convenience of shopping in certain locations if those areas generally charge more, but if this location is no better but he just has a higher rent and more expenses, he may not charge more than other stores[9] פת"ח (עמ' שסח). וע"ש דלא ברור מה נקרא "אותו מקום", ואפשר דבדבר שרגילים לנסוע למרחקים לקנותו כגון בגדים, אז כל העיר מיקרי מקומו, אבל בפירות או שאר דברים שרגילים לקנות בחנויות הסמוכות, דנים כל שכונה בפני עצמה. )

C.      Shopping Experience- one may charge more at a store which has a better shopping experience[10] פת"ח (עמ' דסח) מצדד להקל בזה.

ואפשר שיש להתיר בזה לדעת קצה"ח (רכז, ה) שאם שניהם יודעים שמוכר ביוקר, הוי כאילו מחלו. וע' נתיה"מ (שם) חולק עליו. ועוד יש לומר דאפי' לדעת הקצות אסור למכור לכתחלה ביוקר אלא דבדיעבד הוי מכר.

D.     If he sells a slightly different (albeit comparable) item than the other stores, one can charge whatever he wants

If one sells an item and says, “I am selling it on condition that you are mochel the onaah”, the sale is valid[11] נתיה"מ (רכז, יג) . However, if he says, “on condition that this is not subject to onaah” or “that you have no right to claim onaah”, the condition is null[12] רכז, כא. והטעם, ע' סמ"ע (לז) דלדעת הלבוש משום דהוי מתנה ע"מ שכתוב בתורה, ולזה הסכים הנתיבות (יג) ועוד. והסמ"ע עצמו כ' משום דלא ידע שיש בו אונאה למחול. .

After a buyer overpaid, he has a short amount of time in which he can claim that he was overcharged. However, if a seller was underpaid, he can reclaim his item over a longer time period.