Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Damaged Goods

Business and Misc.Halachos of Damaging Others and Claims

One who damaged is obligated to pay the victim, Jewish or non-Jewish, for any damage caused[1] תלוי בדיוקים ברמב"ם ושו"ע אם פשיעה בחפץ של עכו"ם חייב לשלם, שאם חייב אז בודאי גם במזיק חייב . “Damage” is evaluated as the amount it costs the plaintiff to repair the item[2] ש"ך (שפז, א), ע"פ חזון איש (ב"ק סי' ו, ג). והש"ך כ' דמה ששמין הפחיתה בשוויות החפץ הוא רק בציור שאינו יכול לתקנו. והש"ך מיירי באדם המזיק, והחזון איש כ"כ לענין כל דבר שאינו עומד למכירה אלא לתיקון.

ולכאו' הוא הדין אם ממונו הזיק (ע' שו"ע תג, א).
(or the full replacement value, if the damager wants to pay it, or the decrease in value, if the victim agrees to it). If repairing it requires an undue amount of time and inconvenience, reimbursement may be required for the trouble of fixing it.

If one parked in a place where he blocks other cars from passing, they are not obligated to pay for any damage they cause in trying to get around him. However, if the driver’s car gets damaged in the process, the one who parked is not obligated to pay.

One may not gamble or enter a raffle if the other participants are Jews[3] שע,ב, דהוי משחק בקוביא, שהוא גזל מדרבנן כיון שהנותן אינו נותן בלב שלם (סמ"ע), אבל רמ"א (סי' רז) מקיל, אבל ע"ש אם יש להקל דוקא כשהממון על הדף, ודוקא אם הדף של שניהם. . Tzedakos are permitted to hold raffles, but other organizations must advertise that no purchase is necessary in order to win, which they usually are required to do anyway for legal reasons. A condition must be stipulated that if any tickets are lost, the owner of the ticket forgoes any right to the ticket[4] שו"ת חוות יאיר, ואם לא עשה כן, הגורל נתבטל .

One is obligated to pay for any damage one cause anyone else’s property. However, if one had no reason to expect that object to be there and was not obligated to look first, one is not obligated to pay.

When driving a car in city streets, one is obligated at all times to keep his eyes on the road, and one can never claim he is not liable because “it wasn’t supposed to be there”. If one is pulling out of his driveway and someone left a bike there, he may be exempt from paying, depending on the circumstances.

One may not use someone’s object without permission even if he is a friend who would not mind. However, it is permitted in cases when it is so clear that one would not even think to ask permission, such as a child who enters his parent’s home and helps himself to food.

If the public uses a person’s property as a shortcut for an extended period of time, he may not later deny them the right to use it[5] רמ"א (שעז, א). ויש לדון בזה אם הרבים קנאו כקנין רגיל כגון כל חזקת קרקעות (וכמדומני דמשמע כן בשו"ע הרב), או אם הוא כחזקת תשמישים. ויש נפק"מ אם הרבים יכולים להשתמש בשאר תשמישים שם, וע' פ"ת שם. [ובזה"ז שאי אפשר לקנות קרקע אלא בשינוי ה-property records אצל הממשלה, י"ל שאם הקנין הוא רק שיש ראיה שקנאו ממנו, אז בזה"ז אי אפשר להם לקנות באופן זה כי יש לנו ראיה ברורה שלא קנאו ממנו כי אינו כתוב כן אצל הממשלה, ומדינא דמלכותא יתבטל כל שאר קנין שעשו. אבל יש לדחות, שאפי' אם בימי חז"ל הקנין היה קנין גמור, בזה"ז לפחות יש להם זכות השתמשות.] .

Smashing Another’s Item or Person

If two people were walking at a regular pace in a public area and one bumped into the other and damaged him or his property, or they damaged each other, they are both exempt from paying. The same is true if both were running[6] תכא, ח. . If the one who damaged saw the other person, according to some opinions he should pay, but he is not obligated to do so[7] ע' רמ"א (תכא, ח) משמע דדוקא אם הזיק בכונה חייב, אבל בלא כונה, פטור אע"פ שראהו. וע' שו"ע (שעח, ז) שאם ראו זה את זה, אע"פ שלא כיונו, חייבים. וע' גר"א (שעח, יז) הקשה סתירה בדברי הטור, ולמעשה, לדעת רש"י, אם ראוהו זה את זה חייבין, ואינו פטור אלא בציור שהוזקו ממילא ולא אם הזיקו, ולדעת רמב"ם פטור בכל גווני.

ועערה"ש הקשה על דעת השו"ע דסע' ד משמע שאם לא מתכוין להזיק, פטור, וזה סותר מ"ש בסע' ז' דאפי' רק ראוהו ולא כיוון להזיק, חייב? ויישב דברשות המזיק, פטור אא"כ מתכוון להזיק, ובזה מיירי סע' ד', אבל ברשות הרבים חייב אפי' רק ראוהו זא"ז. 
.

If one intentionally bumped into the other, he must pay for any damage caused[8] שעח, ד . If one was running fast and knocked into someone who was walking normally, damaging him or his item, he is obligated to pay, because one has no right to run in a manner which may damage others. However, if he was running on Erev Shabbos to prepare for Shabbos, he is exempt, because the Torah permits running to prepare for Shabbos[9] שעח, ח . Similarly, if one damaged while he was running to save a life, he is exempt[10] ערה"ש (שעח, ט) .

A driver who is driving at a normal speed should be careful not to splash through puddles which will spray water on pedestrians, but if he did so, he need not pay. However, if he did so intentionally[11] תכא, ח , or he was speeding faster than most people do[12] תיא, ג, ע"פ סמ"ע שם , he must pay. 

When driving, even on Erev Shabbos or when driving to save a life, one is obligated to pay for damage he causes with his carelessness, because there is no leniency to drive inattentively when one may hurt or kill others[13] נשמת אברהם (?) בשם הגרש"ז אוירבאך .

If one lit Chanukah candles which started a fire and damage others’ property, he is obligated to pay, even though he was fulfilling a mitzvah. This is because when one lights in a place which may damage others’ property, he is obligated to stay with the candles to ensure they will not damage[14] תיח, יב. דכיון שיכול לשמור מלהזיק הרי חייב לישמר מזה, משא"כ בציור הקודם, דכשהוא רץ אי אפשר לשמור שלא יזיק, א"כ לא הטילה התורה חיוב עליו לישמר מזה. .

If one has to steal or damage someone else’s property in order to save his life, he is obligated to reimburse the owner[15] שפ, ג .

If he must steal or damage in order to save someone else’s life, Chazal exempt him from paying, so that one will not refrain from saving the life[16] שפ, ג . However, if a boat with merchandise on it threatens to capsize, and the sailors throw off one person’s merchandise, all those with merchandise must reimburse him. This is because in truth, all of the merchandise was threatening the lives of those present, and that created an obligation on all of them to throw off some merchandise to save the boat[17] רמ"א (שפ, ד), ע"פ הבנתי בדברי סמ"ע .

One is obligated for any damage he causes, but if he was completely unable to stop himself from damaging (oness gadol), he is exempt[18] רמ"א תכא, ד .

Grama and Garmi

If one intentionally causes indirect damage to another’s property, he should pay[19] דבכל ציורים של גרמא, חייב בדיני שמים. . If it was caused unintentionally, he need not pay[20] לענין גרמא, כ"כ חזו"א (ב"ק סי' ה אות ד)

לענין גרמי, כ"כ ש"ך (שפו, א) כ' שוגג או אונס, פטור, כיון שהוא קנס, אבל לרמב"ן חייב כיון שסובר שחייב לשלם מעיקר הדין.
.

Although one should pay for indirect damage, in many cases, it is considered a low-level indirect damage, called grama, and beis din cannot obligate one to pay. If it was a more direct form, it is called garmi, and one may be obligated to pay.

One is not obligated in any of the following cases:

1.       If the damage was not definitely going to occur based on his action[21] רמב"ן (דינא דגרמי), ורא"ש (ב"ק ט, יג)

2.      If he did not do any action to the item to cause damage, or the damage was not caused immediately, he need not pay[22] רא"ש (ט, יג) . Therefore, if one locked up an animal, causing it to starve, or removed pillows so a falling item will break, opened a door so an animal escaped and caused damage, put poison in front of an animal so it would eat it and die, or gave a fire to a child who then burnt something, he need not pay.

However, in a case where the damage was set into motion immediately, he must pay[23] רא"ש שם . Therefore, if he mistakenly ruled that one party must pay money in a financial dispute[24] ע' שו"ע (כה, א) שאם טעה בדבר הגלוי וידוע ומפורש בפוסקים, הדין חוזר. ואם אי אפשר לחזור, כגון שטיהר את הטמא, או שהלך הבעל דין למדינת הים, לשו"ע פטור, כיון שלא נתכוין להזיק, ולדעת רמ"א חייב הדיין להחזיר המעות בכה"ג.

ואם טעה בשיקול הדעת, דהיינו דבר שהוא מחלקת הפוסקים ולא ידע שכבר נתפשט ההוראה כאחד מהם, ע"ש סע' ב-ג ורמ"א שם.
, or he verified currency is genuine and it turned out to be counterfeit, or told thieves where the other person’s money is so it was immediately stolen, or decided not to build a fence to prevent his grapevines from growing into his neighbor’s field and causing them to be assur as kilayim, the offending party must pay.

3.      If the item was only valuable to the owner[25] ע' ש"ך (שפו, יא) בשם רש"ל, וכ"כ רא"ש (ב"ק ט, יג, וע' קצור פסקי הרא"ש שם והגהות פלפולא חריפתא עליו), ולדעת רמב"ן (דינא דגרמי, הו"ד ש"ך שם) חייב. (e.g.; if one stole chametz, and after Pesach, his friend burnt it before he could return it. Possible application: if one bought a unique item from a store which turned out to be completely broken, and then his friend lost the item before he could return it to the store, his friend is not obligated to pay, because the item was valueless to anyone except the owner, who could receive a refund for it)

4.      If the item is completely whole and undamaged but he caused it to become unusable unless the owner expends money[26] שפו, א. וגם מהא דמבטל כיסו של חבירו דפטור (כ"כ ירושלמי ?), והזורק ; e.g., he kicks his friend’s quarter into a lake, where it is clearly visible, but requires time or expense to obtain it

5.      If the damage to the item was caused by one’s thoughts[27] חוץ ממפגל ועושה מלאכה במי חטאת — (no modern application, see below regarding kilayim)

6.      If one stole an item, and although the item in the interim became worthless, the damage is not visible, and he now wants to return the useless item (one who stole chametz and then Pesach passed, making it assur to eat[28] שסג, א , or stealing an esrog and then sukkos passed[29] ע' פת"ש (שסג, א) מחלקת בזה, ותלוי במחלקת אחרת, דלדעת שו"ע (והגאונים) אם נפסל מטבע בכל העולם הוי כהיזק ניכר ואינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך, אבל לדעת רמ"א (ורא"ש) אפי' פסלו המלך, ונפסלה בכל העולם (ש"ך סק"ה), יכול לומר השל"פ. וה"ה בזה, אי אמרינן דדבר שכל העולם מכירים שאינו שוה כלום הוי כהיזק ניכר כדעת שו"ע, גם אתרוג הוי ניכר, אבל אם כל זמן שאין שינוי בעצמותה לא מיקרי ניכר, באתרוג לא מיקרי היזק ניכר ויכול לומר השל"פ. )

7.      If one’s animal damaged it indirectly[30]

8.      If the damage is an unusual case, he need not pay[31] ש"ך (שפו, א), וריצב"א (תוס' ב"ב כב:), ודלא כמשמעות רמ"א (סע' ג)

It would follow, based on the above, that if one withheld money entrusted to him, preventing the owner from using it to make more money, that he would not need to pay, because it is an indirect damage. However, if the withholder used the money to earn himself money, and the owner can show that he certainly would have been able to use it to make money, he must reimburse the owner for the loss of potential gain[32] רמ"א (רצב, ז), ע"פ ערה"ש (ס"ק כא) משמע שאין לחייב אלא אם הריוח ברור וגם המבטל עצמו הרויח מזה.

וע' ש"ך בשם יש"ש (ב"ק ט, ל) דפטור משום דהוי מבטל כיסו של חבירו, ויש"ש הסביר דפטור משום גרמא.
.


[1] תלוי בדיוקים ברמב"ם ושו"ע אם פשיעה בחפץ של עכו"ם חייב לשלם, שאם חייב אז בודאי גם במזיק חייב

[2] ש"ך (שפז, א), ע"פ חזון איש (ב"ק סי' ו, ג). והש"ך כ' דמה ששמין הפחיתה בשוויות החפץ הוא רק בציור שאינו יכול לתקנו. והש"ך מיירי באדם המזיק, והחזון איש כ"כ לענין כל דבר שאינו עומד למכירה אלא לתיקון.

ולכאו' הוא הדין אם ממונו הזיק (ע' שו"ע תג, א).

[3] שע,ב, דהוי משחק בקוביא, שהוא גזל מדרבנן כיון שהנותן אינו נותן בלב שלם (סמ"ע), אבל רמ"א (סי' רז) מקיל, אבל ע"ש אם יש להקל דוקא כשהממון על הדף, ודוקא אם הדף של שניהם.

[4] שו"ת חוות יאיר, ואם לא עשה כן, הגורל נתבטל

[5] רמ"א (שעז, א). ויש לדון בזה אם הרבים קנאו כקנין רגיל כגון כל חזקת קרקעות (וכמדומני דמשמע כן בשו"ע הרב), או אם הוא כחזקת תשמישים. ויש נפק"מ אם הרבים יכולים להשתמש בשאר תשמישים שם, וע' פ"ת שם. [ובזה"ז שאי אפשר לקנות קרקע אלא בשינוי ה-property records אצל הממשלה, י"ל שאם הקנין הוא רק שיש ראיה שקנאו ממנו, אז בזה"ז אי אפשר להם לקנות באופן זה כי יש לנו ראיה ברורה שלא קנאו ממנו כי אינו כתוב כן אצל הממשלה, ומדינא דמלכותא יתבטל כל שאר קנין שעשו. אבל יש לדחות, שאפי' אם בימי חז"ל הקנין היה קנין גמור, בזה"ז לפחות יש להם זכות השתמשות.]

[6] תכא, ח.

[7] ע' רמ"א (תכא, ח) משמע דדוקא אם הזיק בכונה חייב, אבל בלא כונה, פטור אע"פ שראהו. וע' שו"ע (שעח, ז) שאם ראו זה את זה, אע"פ שלא כיונו, חייבים. וע' גר"א (שעח, יז) הקשה סתירה בדברי הטור, ולמעשה, לדעת רש"י, אם ראוהו זה את זה חייבין, ואינו פטור אלא בציור שהוזקו ממילא ולא אם הזיקו, ולדעת רמב"ם פטור בכל גווני.

ועערה"ש הקשה על דעת השו"ע דסע' ד משמע שאם לא מתכוין להזיק, פטור, וזה סותר מ"ש בסע' ז' דאפי' רק ראוהו ולא כיוון להזיק, חייב? ויישב דברשות המזיק, פטור אא"כ מתכוון להזיק, ובזה מיירי סע' ד', אבל ברשות הרבים חייב אפי' רק ראוהו זא"ז. 

[8] שעח, ד

[9] שעח, ח

[10] ערה"ש (שעח, ט)

[11] תכא, ח

[12] תיא, ג, ע"פ סמ"ע שם

[13] נשמת אברהם (?) בשם הגרש"ז אוירבאך

[14] תיח, יב. דכיון שיכול לשמור מלהזיק הרי חייב לישמר מזה, משא"כ בציור הקודם, דכשהוא רץ אי אפשר לשמור שלא יזיק, א"כ לא הטילה התורה חיוב עליו לישמר מזה.

[15] שפ, ג

[16] שפ, ג

[17] רמ"א (שפ, ד), ע"פ הבנתי בדברי סמ"ע

[18] רמ"א תכא, ד

[19] דבכל ציורים של גרמא, חייב בדיני שמים.

[20] לענין גרמא, כ"כ חזו"א (ב"ק סי' ה אות ד)

לענין גרמי, כ"כ ש"ך (שפו, א) כ' שוגג או אונס, פטור, כיון שהוא קנס, אבל לרמב"ן חייב כיון שסובר שחייב לשלם מעיקר הדין.

[21] רמב"ן (דינא דגרמי), ורא"ש (ב"ק ט, יג)

[22] רא"ש (ט, יג)

[23] רא"ש שם

[24] ע' שו"ע (כה, א) שאם טעה בדבר הגלוי וידוע ומפורש בפוסקים, הדין חוזר. ואם אי אפשר לחזור, כגון שטיהר את הטמא, או שהלך הבעל דין למדינת הים, לשו"ע פטור, כיון שלא נתכוין להזיק, ולדעת רמ"א חייב הדיין להחזיר המעות בכה"ג.

ואם טעה בשיקול הדעת, דהיינו דבר שהוא מחלקת הפוסקים ולא ידע שכבר נתפשט ההוראה כאחד מהם, ע"ש סע' ב-ג ורמ"א שם.

[25] ע' ש"ך (שפו, יא) בשם רש"ל, וכ"כ רא"ש (ב"ק ט, יג, וע' קצור פסקי הרא"ש שם והגהות פלפולא חריפתא עליו), ולדעת רמב"ן (דינא דגרמי, הו"ד ש"ך שם) חייב.

[26] שפו, א. וגם מהא דמבטל כיסו של חבירו דפטור (כ"כ ירושלמי ?), והזורק

[27] חוץ ממפגל ועושה מלאכה במי חטאת

[28] שסג, א

[29] ע' פת"ש (שסג, א) מחלקת בזה, ותלוי במחלקת אחרת, דלדעת שו"ע (והגאונים) אם נפסל מטבע בכל העולם הוי כהיזק ניכר ואינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך, אבל לדעת רמ"א (ורא"ש) אפי' פסלו המלך, ונפסלה בכל העולם (ש"ך סק"ה), יכול לומר השל"פ. וה"ה בזה, אי אמרינן דדבר שכל העולם מכירים שאינו שוה כלום הוי כהיזק ניכר כדעת שו"ע, גם אתרוג הוי ניכר, אבל אם כל זמן שאין שינוי בעצמותה לא מיקרי ניכר, באתרוג לא מיקרי היזק ניכר ויכול לומר השל"פ.

[31] ש"ך (שפו, א), וריצב"א (תוס' ב"ב כב:), ודלא כמשמעות רמ"א (סע' ג)

[32] רמ"א (רצב, ז), ע"פ ערה"ש (ס"ק כא) משמע שאין לחייב אלא אם הריוח ברור וגם המבטל עצמו הרויח מזה.

וע' ש"ך בשם יש"ש (ב"ק ט, ל) דפטור משום דהוי מבטל כיסו של חבירו, ויש"ש הסביר דפטור משום גרמא.

Next: Bothering Neighbors
Bothering Neighbors