ShabbosHalachos of Learning on Shabbos and Shnayim Mikra

Every adult male[1] ואשה פטורה כמו שפטורה מתלמוד תורה (רבבות אפרים ח"ו, רטו, אות לה) must read the entire parsha twice every week, and read either Targum Onkelos or Rashi, once. It is praiseworthy to read both Onkelos and Rashi^[2] רפה,א-ב. ודלא כדעת הסמ"ג (הו"ד בב"י) שחיוב זה רק לאלו שדרים במקום שאין שם ציבור שיקראו בתורה (וע' הגה"מ (תפלה פרק יג הל' כה) שהקשה על דעה זו). והטעם, ע' מחה"ש (סקי"ב) טעם אחד כדי שכל ישראל יקראו כל התורה כולה בכל שנה (וכעין זה כתב הלבוש בסע' ז), ועוד טעם בשם ר' חננאל (ע' ב"י ד"ה כתב מה"ר ישראל), כדי שיתרגל במה שיקראו בציבור, ומדייק בשו"ע שטעם הראשון שכתב עיקר. ועוד טעם במטה משה (סי' תסד, יג), כי התורה נתנה ג' פעמים, ראשון בהר סיני, שנית באוהל מועד, שלישית באר היטב, משום הכי אנו קורין כל פסוק ב' פעמים והג' תרגום כנגד באר היטב. . This reading is known as shnayim mikra v’echad targum (or shnayim mikra for short).

If one does not understand targum or Rashi, he may read an English translation[3] מ"ב (רפה, ד) . If one usually reads it with Rashi and encounters a posuk which has no Rashi, he may read the posuk a third time[4] מ"ב (רפה ,ה) or read targum on it[5] פתחי עולם (רפה, ד), וכן צידד רבבות אפרים (ח"ח סי' תקל). ודלא כמ"ב הנ"ל. [ויש קצת להסביר טעם המ"ב, משום דלפעמים רש"י חולק על פירוש אונקלוס, או אונקלוס חולק על דברי הגמ', ולכן עדיף לתרגם כל הפרשה אליבא דשיטה אחת, דבזה בודאי יצא ידי תרגום לשיטה זו. ועוד, דלפעמים אונקלוס מתנגד למסקנת הגמ', כיון שהוא היה תלמיד של ר' אליעזר ור' יהושע (מגילה ג.), ומצינו שפירש (שמות כא, כד) "עין תחת עין- עינא חלף עינא", והוא כשיטת ר' אליעזר (ב"ק פד.) שפירש עין ממש, ולא כן דעת שאר התנאים, ע"ש. וגם, פירש (שמות כד, ח) ויקח משה את הדם "ויזרק על העם- וזרק על מדבחא לכפרא על עמא", והוא כפירש ר' אליעזר (יבמות מו.) דמל ולא טבל הוי גר, אבל לדעת החכמים, "ויזרק על העם" פי' שהזה הדם על העם, ואין הזאה בלא טבילה, ומזה למדנו שאינו גר על שימול ויטבול. .

One should read the parsha in order and not read later pesukim before the earlier ones[6] מ"ב (רפה, ו), וא"ר (סק"א) בשם סדר היום. . However, if one read them out of order, he need not read them again[7] אמת ליעקב (סי' רפה, הע' 308) . One should read the parsha twice and afterwards read Onkelos[8] מ"ב (רפה, ו) (or Rashi). If one read the parsha once and then Onkelos, he need only read the parsha once more, and need not repeat Onkelos[9] שעה"צ (שם סק"י), כדמוכח בלבוש (סק"ה) להדיא דיצא. וע' שו"ת מאמר מרדכי (ח"ב או"ח סי' לא) הסביר ע"פ הטעמים הנזכרים בפוסקים. .

One may begin reading the week’s parsha from the time of mincha gedola on Shabbos, since the tzibur begins reading it at that time[10] מ"ב (רפה, ז), ע"פ שש"כ (פרק מב, הע' ריח) דכוונתו למנחה גדולה, וכן משמע בדרכ"מ (סק"א) דמשעת מנחה יכול לאומרו אע"פ שעדיין לא התפלל. וע' דרכ"מ (שם) דלדעת הכלבו אינו יכול להתחיל עד יום א'. . It should be read before eating the Shabbos day meal^[11] רפה,ד. ועמ"ב (שעה"צ קלט,ב) כ' שיקרא שמו"ת קודם שבת כדי שיהא מסודר בפיו אם יצטרך לקרות למחר אם קוראין לו לעלות לתורה . If one did not read it by then, he should read it before mincha gedola[12] ע' הערה לעיל בשם שש"כ, ומסתמא כיון שהתחיל הפרשה הבאה, אין לאחר קריאתה אחר זמן זה, ואין תלוי אם הוא בעצמו התפלל מנחה או לא, כמ"ש שם. , or if he did not do so, before the following Wednesday. The last time one may read it is before the Torah is completed on Simchas Torah[13] רפה, ד .

One should not interrupt while reading shnayim mikra^[14] מ"ב רפה, ו. והיינו בסוף הענין, אבל באמצע הענין מן הדין אסור להפסיק, כמו שאמרו חז"ל המפסיק מדברי תורה ועוסק בדברים בטילים מאכילים אותו גחלי רתמים. ועערה"ש (סק"ז) כ' שמותר להפסיק, דאין חילוק בין הפסק בשנים מקרא או בשאר לימוד התורה. . One may read shnayim mikra either posuk by posuk, by stopping at every pesucha and stuma^[15] מ"ב רפה,ב. ואם עושה כן, והגיע לפסוק שיש באמצעיתו פתוחה, מפסיק לקרוא באמצע הפסוק, ואין בו איסור משום כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן, דהא פסקיה משה בפתוחה (ערה"ש סע' ה). , or by reading the entire parsha at once[16] ערה"ש (רפה ,ז). . One may read together with the baal koreh during krias hatorah^[17] מ"ב (קמו,טו) בשם מט"מ, כ' נכון לקרות בלחש מלה במלה עם הש"ץ דבלי זה אי אפשר לכוון. ודלא כשל"ה וגר"א ורמב"ם שאוסרים לקרות עם החזן, כיון שחייב לשמוע קה"ת. וע' א"ר (רפה, ח) שבב"ח משמע דלקרות עם הש"ץ הוי מצוה מן המובחר [אבל לפע"ד יש לדחות שהב"ח ר"ל דלכתחלה יסיים בשבת בבקר כיון שהוא הזמן שהציבור משלים, אבל לא עם הש"ץ ממש.] and count it towards shnayim mikra^[18] רפה,ה ומ"ב שם , but it is forbidden to read loud enough to be heard by others^[19] מ"ב קמו,יא וביה"ל (ד"ה ויש מתירים). ותרי קולא לא משתמעי. ולענין אם צריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו, לא מצינו מקור שצריך. ולכאו' לא צריך, כיון שאין בו שום חיוב קריאה או אפי' אמירה, רק "שישלים" פרשיותיו עם הציבור (גמ' ברכות ח,א) ולכאו' סגי במה שקורא אפי' בלי להשמיע לאזניו. ולענין כשיש דין לקרות אם צריך להשמיע לאזניו, ע' שעה"צ (קמו,יב) כשהעולה קורא עם הש"ץ, לשיטת שו"ע לכתחלה לא ישמיע לאזניו, ולרמ"א אפשר שאין שום קפידא שלא ישמיע לאזניו, ומשמע בדבריו שם שאפשר שלכתחלה טוב יותר להשמיע לאזניו.

וע' מג"א (רפה, ח) אם שמע מהש"ץ פעם א' וקרא פעם א', יצא, אבל לכתחלה אין לסמוך על השמיעה, כיון דאין אדם יכול לכוון תדיר עם הש"ץ בשתיקה, עכת"ד. ואע"פ שבלבוש (סק"ה) דייק בשו"ע דלא יצא בשמיעה, ע' לח"מ (ברכות פרק א אות לט) דאפי' להשו"ע יצא בדיעבד. ועערה"ש (סק"ג) כ' בעינן דוקא לימוד ולא שמיעה.

וע' רבבות אפרים (ו, קסד) דאינו יכול לצאת שמו"ת בהרהור. .

Before leining on Shabbos, the baal koreh should read it three times to be familiar with it^[20] קלט, א, ורמ"א שם, ע"פ תוס' (מגילה לא:). ובדיעבד אם אין שם אחר שיודע לקרות, יכול לקרות אפי' לא קרא מקודם, וקורא לו אחר בלחש (מ"ב סק"ב). וקריאה זו עולה לשמו"ת (מ"ב סק"ג). .

One should learn Torah after the Shabbos day meal, preferably the laws of Shabbos, and if there is a public shiur in the afternoon, one should ensure to attend[21]  [21] רצ, ב. וע' מ"ב (סק"ו) שהרב ידרוש בהלכות שבת ובדברי אגדה המדריכים את האדם ליראת שמים. וע' מ"ב (סק"ג) בשם זוהר, מצוה על האדם לחדש חידושי תורה בשבת.

ומי שרגיל בשינת צהרים, אל יבטלנו כי עונג הוא לו (רמ"א שם). וע' כה"ח (סק"ו) כ' בשם האריז"ל, אף אם אינו רגיל לישן בחול יש לישן בשבת.

ונהגו שאין קובעים שיעור בין מנחה למעריב בשבת, דהיינו בזמן בין השמשות, כיון דבאותו זמן מת משה רבינו, וחכם שמת מבטלין בתי מדרשות, אבל בזמנינו אין למנוע מזה כיון דבעונותינו הרבים אנשים מדברים שיחה בטלה אז בבית המדרש, ובודאי טוב יותר אז לשמוע דברי מוסר כדי שלא יבאו לזה (רמ"א רצב, ב, ומ"ב שם). אמנם, נ"ל דלדעת התוס' (מנחות ל.) מרע"ה מת בערב שבת ולא בשבת, א"כ נראה שאין לקבוע שיעור בזמן בין השמשות בליל שבת, ואפשר שלא הובא זה בפוסקים משום שלא היו רגילים לקבוע שיעור באותו זמן משום שהיו ממהרים לביתם קודם שתחשך.  .