Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Principles of Melacha on Shabbos

ShabbosHalachos of Choreish

One may not plow the ground on Shabbos[1] רמב"ם (שבת ח, א) (called Choreish). This includes[2] ויש עוד אופן חיוב, הנועץ בקרקע הוי תולדה דחרישה, כ"כ (ערה"ש שלו, ד) בשם ירושלמי), ומשמע דאע"פ שלא הוציאו, חייב. וכן מבואר להדיא במג"א (תצח, לב) ומ"ב (ס"ק צא). אבל רעק"א (מג"א שם) וחיי"א (נש"א צג, ג) הקשו על זה, דהא תוס' (שבת לט.) כ' דלדעת רבה אין איסור לנעוץ בחול כיון שאין הגומא ניכרת, וא"כ לכאו' להלכה קיי"ל כרבה נגד ר' יוסף, ואין ראי' לדברי המג"א. וע' שו"ת מהרש"ל (ס' סא) בדעת הרא"ש. digging a hole in dirt or sand[3] ואיסור אשוויי גומות שייך בין בשדה הראוי לזריעה ובין שדה שאינו ראוי לזריעה, דלא נזכר שום חילוק בגמ' ובפוסקים בזה (ביה"ל שיב, ט ד"ה בשדה). וע' אור זרוע (שבת סי' נה) כ' דכל היכא דקרקע לאו בת זריעה לא מיחייב משום חורש, וראייתו מגמ' פסחים (מז:). אבל נלע"ד שאין ראייתו מהגמ' שם מובנת (ע' בגמ' שם היטב), וע' שו"ת שבט הלוי (ז, צג) שגם כתב כן, וברוך שכונתי. , softening earth[4]  [4] מ"ק ב: , creating a hole by removing something that became part of the ground[5] משמעות הגר"ז (תקו, ב). ונכלל בזה, עפר, שמיד נעשה בטל להקרקע, וגם גל של אבנים שצריך מרה וקצינא לפנותו (כמבואר בעירובין לה,א, וע' שו"ע שכט, ג-ד, ובביה"ל שם משמע דפיקוח הגל הוי חילול שבת דאורייתא.) וע' חיי אדם (שבת כלל י סע' ג) כ' המזבל שדהו נראה לי שחייב משום חורש, ונראה לי שהמסקל אבנים חייב משום חורש, וצ"ע, עכת"ד. ולכאו' הם שני ענינים נפרדים, שהמזבל חייב כיון שהוא מכין הקרקע לזריעה והוא גם תולדה דחרישה. והמסקל אבנים הוי תולדה, אע"פ שמשמע שמיירי באבנים קטנים שלא צריך מרה וקצינה, אפשר שמדבר באבנים שבטבע מעורבים עם העפר ולכן ממילא נחשבים כחלק מהקרקע, משא"כ אבנים או שאר דברים שנפלו על הקרקע, לפנותם אינם חורש כלל, כיון שאינם בטילים אא"כ הם כ"כ גדולים שצריך מו"ק). וע' נשמת אדם (כלל מ) שכתב גם שהענין הוא איסור ליטול מה שבטל לגבי קרקע או לפזר דבר שיבטל לגבי קרקע. וע"ע מג"א (רמד, ח) דפינוי זבל מהרחוב הוי איסור דאורייתא (בבית משום בונה, ובשדה משום חורש), ונראה דהתם מיירי בתל של זבל שהוא כבטל אגב קרקע, אבל נראה פשוט שאם תינוק הטיל זבל על קרקע, אין איסור חורש להוציאו.  (i.e., requires a shovel to be moved[6] גמ' (ערובין עז,א), שצנון הטמון בארץ, ומכוסה בעפר ומקצת עליו מגולין, מותר להוציאו בשבת, ולא מיקרי חורש במה שעוקר העפר שהיה על גבי הצנון, אא"כ בעי מעדר כדי להוציאו משם. וגם פשטות דברי המג"א (שם) מיירי כשצריך מעדר כדי להוציא הזבל. ) or moving earth[7]  [7] שיב,ט ומ"ב שם, ע"פ הגמ' (שבת עג:) in a way which improves the ground. For example, smoothing out a dirt mound or filling a hole are examples of Choreish because these actions improve the ground. Making a hole in piles of straw, leaves, or grass clippings, is permitted, as Choreish only applies to crumbly materials[8] משמעות הט"ז (שיא, יא) בשם הרה"מ (שבת כה, יד) דמתיר בתבן וגחלים. (but these items are muktzah and may not be moved by hand).

One may not drag a heavy bench on dirt, as it will certainly dig a hole[9] מ"ב (שלז, ד). וע' שעה"צ שם כל העיר מרוצף, מותר לגוררו על קרקע מרוצף. . However, one may walk or push a stroller on dirt, even though it makes imprints, as this is merely pushing down the dirt and not “digging”[10] כן מבואר בגמ' ביצה (כג:), על פי רש"י (שם). וכ"כ בשו"ת יחוה דעת (ח"ב ס' נב) דמותר. .

It is also prohibited to dig a hole[11] אמנם, מהשמטת הפוסקים, נ"ל שאם עשה אחד משאר סוגים של חורש בעפר בכלי, כגון אם משוה עפר שבתוך הכלי, נ"ל שאין בו משום חורש. והטעם, שיש ב' סוגים של חורש, יפוי קרקע ע"י חרישה, ועשיית גומא, והמלאכה של יפוי קרקע לא שייך אלא בקרקע ממש, אבל בכלי אין שייך אלא עשיית גומא. in dirt or sand which is in a utensil, such as a bucket or sandbox[12] מ"ב (תצח, צא), וע' מג"א שם דגם חול אסור . It is permitted to make a hole in other crumbly items. For example, one is permitted to scoop out flour or sugar from a bag, even though it makes a hole[13] רמ"א (תקו, א) ומ"ב (סק"ד) .

One may pick up an item which became stuck in the dirt in order to use it, even though some dirt will be scattered on the ground in the process[14] שיא,ח , because it is not an improvement to the ground.

Since floors were commonly made of dirt in the times of Chazal, the following halachos were instituted regarding this melacha:

 

1.     It is forbidden to sweep the ground outdoors, even on a driveway or pavers, out of concern that one may come to sweep dirt and smooth it[15] שלז, ב. אמנם, בעיר שרוב הקרקע מבחוץ מרוצף, נראה לכאו' דמותר לכבד הקרקע בחוץ. . It is permitted to sweep the floor indoors[16] ע"פ ביה”ל שלז,א, כיון שבזמננו רוב הרצפות מרוצפים. וכ' השו"ע אסור לכבד אא"כ מרוצף, ויש מתירין אפי' אינו מרוצף, ורמ"א מחמיר אף במרוצף. ואין לאסור ממ"ש רמ"א לקמן (שלז, ד), כיון דבזמן הזה בדרך כלל אין קיסמין שוברים בשעת כיבוד, ובודאי לא הוי פסיק רישא. or on a deck[17] ? , as these areas are never built with dirt floors. Regarding sweeping a sukkah built on a hard surface, such as a driveway; if most of the sukkos in the city are built on a hard surface, one is permitted to sweep it, but if most of them are built on soft surfaces, one may not sweep it[18] אבני ישפה (ה, ס' פט או' ה), וע"ע שש"כ (פרק כג הע' י) . Additionally, if one’s sukkah is directly entered from one’s house, it has the same status as the house as it is like an extension of it, and one may sweep it if it has a hard floor[19] כן נראה לי, ע"פ סברת שש"כ הנ"ל .

2.     It is forbidden to wash floors on Shabbos[20] שלז,ג וסיים אפי' הוא מרוצף. ואף שלענין הדחה יש מתירים במרוצף, שאני כיבוד שהוא דבר יותר נחוץ מהדחה (מ"ב) . Instead, one is permitted to wash a small area that became dirty.

3.     One should not play any games which involve rolling nuts or other items on the floor[21] שלח,ה, ואע"פ שהמ"ב שם אוסר אפי' במרוצף, אפשר שיש להתיר היום שכל הרצפות מרוצפים . However, one need not stop his children from doing so.


[1] רמב"ם (שבת ח, א)

[2] ויש עוד אופן חיוב, הנועץ בקרקע הוי תולדה דחרישה, כ"כ (ערה"ש שלו, ד) בשם ירושלמי), ומשמע דאע"פ שלא הוציאו, חייב. וכן מבואר להדיא במג"א (תצח, לב) ומ"ב (ס"ק צא). אבל רעק"א (מג"א שם) וחיי"א (נש"א צג, ג) הקשו על זה, דהא תוס' (שבת לט.) כ' דלדעת רבה אין איסור לנעוץ בחול כיון שאין הגומא ניכרת, וא"כ לכאו' להלכה קיי"ל כרבה נגד ר' יוסף, ואין ראי' לדברי המג"א. וע' שו"ת מהרש"ל (ס' סא) בדעת הרא"ש.

[3] ואיסור אשוויי גומות שייך בין בשדה הראוי לזריעה ובין שדה שאינו ראוי לזריעה, דלא נזכר שום חילוק בגמ' ובפוסקים בזה (ביה"ל שיב, ט ד"ה בשדה). וע' אור זרוע (שבת סי' נה) כ' דכל היכא דקרקע לאו בת זריעה לא מיחייב משום חורש, וראייתו מגמ' פסחים (מז:). אבל נלע"ד שאין ראייתו מהגמ' שם מובנת (ע' בגמ' שם היטב), וע' שו"ת שבט הלוי (ז, צג) שגם כתב כן, וברוך שכונתי.

 [4] מ"ק ב:

[5] משמעות הגר"ז (תקו, ב). ונכלל בזה, עפר, שמיד נעשה בטל להקרקע, וגם גל של אבנים שצריך מרה וקצינא לפנותו (כמבואר בעירובין לה,א, וע' שו"ע שכט, ג-ד, ובביה"ל שם משמע דפיקוח הגל הוי חילול שבת דאורייתא.) וע' חיי אדם (שבת כלל י סע' ג) כ' המזבל שדהו נראה לי שחייב משום חורש, ונראה לי שהמסקל אבנים חייב משום חורש, וצ"ע, עכת"ד. ולכאו' הם שני ענינים נפרדים, שהמזבל חייב כיון שהוא מכין הקרקע לזריעה והוא גם תולדה דחרישה. והמסקל אבנים הוי תולדה, אע"פ שמשמע שמיירי באבנים קטנים שלא צריך מרה וקצינה, אפשר שמדבר באבנים שבטבע מעורבים עם העפר ולכן ממילא נחשבים כחלק מהקרקע, משא"כ אבנים או שאר דברים שנפלו על הקרקע, לפנותם אינם חורש כלל, כיון שאינם בטילים אא"כ הם כ"כ גדולים שצריך מו"ק). וע' נשמת אדם (כלל מ) שכתב גם שהענין הוא איסור ליטול מה שבטל לגבי קרקע או לפזר דבר שיבטל לגבי קרקע. וע"ע מג"א (רמד, ח) דפינוי זבל מהרחוב הוי איסור דאורייתא (בבית משום בונה, ובשדה משום חורש), ונראה דהתם מיירי בתל של זבל שהוא כבטל אגב קרקע, אבל נראה פשוט שאם תינוק הטיל זבל על קרקע, אין איסור חורש להוציאו. 

[6] גמ' (ערובין עז,א), שצנון הטמון בארץ, ומכוסה בעפר ומקצת עליו מגולין, מותר להוציאו בשבת, ולא מיקרי חורש במה שעוקר העפר שהיה על גבי הצנון, אא"כ בעי מעדר כדי להוציאו משם. וגם פשטות דברי המג"א (שם) מיירי כשצריך מעדר כדי להוציא הזבל.

 [7] שיב,ט ומ"ב שם, ע"פ הגמ' (שבת עג:)

[8] משמעות הט"ז (שיא, יא) בשם הרה"מ (שבת כה, יד) דמתיר בתבן וגחלים.

[9] מ"ב (שלז, ד). וע' שעה"צ שם כל העיר מרוצף, מותר לגוררו על קרקע מרוצף.

[10] כן מבואר בגמ' ביצה (כג:), על פי רש"י (שם). וכ"כ בשו"ת יחוה דעת (ח"ב ס' נב) דמותר.

[11] אמנם, מהשמטת הפוסקים, נ"ל שאם עשה אחד משאר סוגים של חורש בעפר בכלי, כגון אם משוה עפר שבתוך הכלי, נ"ל שאין בו משום חורש. והטעם, שיש ב' סוגים של חורש, יפוי קרקע ע"י חרישה, ועשיית גומא, והמלאכה של יפוי קרקע לא שייך אלא בקרקע ממש, אבל בכלי אין שייך אלא עשיית גומא.

[12] מ"ב (תצח, צא), וע' מג"א שם דגם חול אסור

[13] רמ"א (תקו, א) ומ"ב (סק"ד)

[14] שיא,ח

[15] שלז, ב. אמנם, בעיר שרוב הקרקע מבחוץ מרוצף, נראה לכאו' דמותר לכבד הקרקע בחוץ.

[16] ע"פ ביה”ל שלז,א, כיון שבזמננו רוב הרצפות מרוצפים. וכ' השו"ע אסור לכבד אא"כ מרוצף, ויש מתירין אפי' אינו מרוצף, ורמ"א מחמיר אף במרוצף. ואין לאסור ממ"ש רמ"א לקמן (שלז, ד), כיון דבזמן הזה בדרך כלל אין קיסמין שוברים בשעת כיבוד, ובודאי לא הוי פסיק רישא.

[17] ?

[18] אבני ישפה (ה, ס' פט או' ה), וע"ע שש"כ (פרק כג הע' י)

[19] כן נראה לי, ע"פ סברת שש"כ הנ"ל

[20] שלז,ג וסיים אפי' הוא מרוצף. ואף שלענין הדחה יש מתירים במרוצף, שאני כיבוד שהוא דבר יותר נחוץ מהדחה (מ"ב)

[21] שלח,ה, ואע"פ שהמ"ב שם אוסר אפי' במרוצף, אפשר שיש להתיר היום שכל הרצפות מרוצפים

Next: Zorei’a
Zorei’a