KashrusHalachos of Wine of Non-Jews
Wine or grape juice of non-Jews is prohibited[1]
קכג, א. וע'
מ"ש {בהלכות עבודה זרה}
A non-observant Jew has the same status as a non-Jew, according to many
opinions, and should not be allowed to touch wine. If he did touch it, a Rav
should be consulted[2]
ע' ט"ז (קכד, ב) דדין
הקראים דאינם אוסרים יין במגעם, ובנקה"כ חלק עליו וכ' בשם מבי"ט לאסור.
וע' שו"ת בנין ציון (החדשות, כג). וע' שו"ת מלמד להועיל (יו"ד נב)
דלא מיקרי מחלל שבת בפרהסיא אא"כ עבר בפני עשרה ישראל. וע' חזו"א
(יו"ד ב, כח) דדין החילונים בזה"ז הוי כתינוק שנשבה לבין העכו"ם.
וע' דרכ"ת (?) בשם (?) שאין תינוק שנשבה אוסר יין במגעו. וע' מ"ש
באריכות בסוף הל' {עבודה זרה}.
Wine or grape juice becomes forbidden to drink if a non-Jew poured out
some of it[3]
קכה, א.
וגם אסור אם עירה יין לתוך כלי שיש בו יין
נסך, משום ניצוק חיבור (קכו, א).
Therefore, if a non-Jew was left alone with a previously opened bottle
of wine when it had a cork on it, one may drink it unless one has reason to
suspect he either drank some of it, uncorked it and shook it, poured out some
of it[8]
רמ"א קכח,ד וחכ"א ?, או אם פתחו
רחבה ואפשר שנגע בו בלא כונה
, or
exchanged it for non-kosher wine[9]
ודוקא אם נהנה בחליפיו, כגון
שהיה יין מאד יקר, ע' שו"ע (קיח, י)
A non-Jew may not be left alone with unsealed bottles of wine, even in
cases where it would be permitted to drink the wine afterwards[10]
רמ"א (קכח, א)
.
If the wine was cooked[11]
עד כמה מעלות? כנראה יש סתירה בדברי
האג"מ
(mevushal in Hebrew), it is permitted afterwards for non-Jews to touch
it and it remains permitted to drink[12]
קכג, ג. אבל לדעת רש"י (?) אסור
בשתייה ומותר רק בהנאה.
אבל אם בישל יין של עכו"ם, אסור,
שהרי נאסר מתחלה (חכ"א עה, י).
If (non-mevushal) wine was mixed into a food so it is no longer
recognizable as wine (e.g., charoses), one may allow a non-Jew to touch
the food, as we are not concerned he will pour it for idolatry since it is not
recognizable[13]
קכג, ה. וע' רמ"א שאם נתנו
בשומן וחרדל שהיין ניכר בו בעין, הוי בו משום יין נסך.
One should not engage in commerce with wine of non-Jews or benefit from
it in any way[15]
רמ"א (קכג, א) כ' כיון
שאינו שכיח שהאומות מנסכים יין לעבודת כוכבים, י"א שאין מגעם אוסר בהנאה רק
בשתייה, ויש להקל במקום הפסד, אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו, ויש
מקילין גם בזה, וטוב להחמיר, עכת"ד. וכ"כ חכ"א (עה, יד) כ' במקום
צורך יש לסמוך על המקילין... ובכל מקום שאין הפסד ראוי להחמיר ולאסור בהנאה. אבל
לדעת הש"ך (קיד, יז) אין להקל אלא במקום הפסד מרובה. אבל באמת יש עוד צד
להקל, שהרמ"א מיירי בנוצרים שעובדים עבודה זרה אלא שאינם מנסכים יין
לע"ז שלהם, אבל אם היין בא מהנכרים שאינם עובדים עבודה זרה כלל, כגון atheists
או הישמעאלים, כ' הרמב"ם (הל' מאכ"א יא, ז) שאין מגעם אוסר בהנאה,
וא"כ כשיש עוד ספק שמא היין בא מנכרי שאינו עע"ז, אפשר דאפי' לדעת
הש"ך, מותר ליהנות מיין נסך במקום הפסד מועט. ולכן, מי שקיבל מתנה של יין נסך
מנכרי, לכאו' מותר ליתן לנכרי אחר, אע"פ שנהנה בטובת הנאה.
If a non-Jew squeezes out juice unintentionally, the juice is permitted
to drink[16]
?(ע' קכג, יז דלא נאסרה עד
המשכה)
.
Therefore, one may drink juice which accumulates at the bottom of bags
containing grapes or fruit salad, and need not be concerned that the non-Jew
had squeezed or cut the grapes which caused juice to come out.
[1] קכג, א. וע'
מ"ש {בהלכות עבודה זרה}
[2] ע' ט"ז (קכד, ב) דדין
הקראים דאינם אוסרים יין במגעם, ובנקה"כ חלק עליו וכ' בשם מבי"ט לאסור.
וע' שו"ת בנין ציון (החדשות, כג). וע' שו"ת מלמד להועיל (יו"ד נב)
דלא מיקרי מחלל שבת בפרהסיא אא"כ עבר בפני עשרה ישראל. וע' חזו"א
(יו"ד ב, כח) דדין החילונים בזה"ז הוי כתינוק שנשבה לבין העכו"ם.
וע' דרכ"ת (?) בשם (?) שאין תינוק שנשבה אוסר יין במגעו. וע' מ"ש
באריכות בסוף הל' {עבודה זרה}.
[3] קכה, א.
וגם אסור אם עירה יין לתוך כלי שיש בו יין
נסך, משום ניצוק חיבור (קכו, א).
[4] קכג, א
[5] קכד, יז. ורמ"א שם מקיל אם רק שכשך ולא הגביה.
[6] קכה, א, משום ניצוק חיבור
[7] קכה, ט
[8] רמ"א קכח,ד וחכ"א ?, או אם פתחו רחבה ואפשר שנגע בו בלא כונה
[9] ודוקא אם נהנה בחליפיו, כגון
שהיה יין מאד יקר, ע' שו"ע (קיח, י)
[10] רמ"א (קכח, א)
[11] עד כמה מעלות? כנראה יש סתירה בדברי האג"מ
[12] קכג, ג. אבל לדעת רש"י (?) אסור
בשתייה ומותר רק בהנאה.
אבל אם בישל יין של עכו"ם, אסור,
שהרי נאסר מתחלה (חכ"א עה, י).
[13] קכג, ה. וע' רמ"א שאם נתנו
בשומן וחרדל שהיין ניכר בו בעין, הוי בו משום יין נסך.
[14] ע' רמ"א (קכג, ה) מחלקת אם רואים המבושל כאילו הוא מים, ומתבטל בששה חלקים, או מתבטל אפי' ברוב יין מבושל. וביאור הגר"א משמע דהעיקר כדעה א'. אבל ש"ך (סק"י) הביא דאפי' בששה חלקים יין מבושל, אסור אם לא בהפסד מרובה.
[15] רמ"א (קכג, א) כ' כיון
שאינו שכיח שהאומות מנסכים יין לעבודת כוכבים, י"א שאין מגעם אוסר בהנאה רק
בשתייה, ויש להקל במקום הפסד, אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו, ויש
מקילין גם בזה, וטוב להחמיר, עכת"ד. וכ"כ חכ"א (עה, יד) כ' במקום
צורך יש לסמוך על המקילין... ובכל מקום שאין הפסד ראוי להחמיר ולאסור בהנאה. אבל
לדעת הש"ך (קיד, יז) אין להקל אלא במקום הפסד מרובה. אבל באמת יש עוד צד
להקל, שהרמ"א מיירי בנוצרים שעובדים עבודה זרה אלא שאינם מנסכים יין
לע"ז שלהם, אבל אם היין בא מהנכרים שאינם עובדים עבודה זרה כלל, כגון atheists
או הישמעאלים, כ' הרמב"ם (הל' מאכ"א יא, ז) שאין מגעם אוסר בהנאה,
וא"כ כשיש עוד ספק שמא היין בא מנכרי שאינו עע"ז, אפשר דאפי' לדעת
הש"ך, מותר ליהנות מיין נסך במקום הפסד מועט. ולכן, מי שקיבל מתנה של יין נסך
מנכרי, לכאו' מותר ליתן לנכרי אחר, אע"פ שנהנה בטובת הנאה.
[16] ?(ע' קכג, יז דלא נאסרה עד המשכה)