Halacha OnlineHalacha for the Frum Jew
Sheish Mitzvos T’midios

Daily LifeHalachos of The Sheish Zechiros

The sheish zechiros are six concepts which one must make a point to remember at varying times of the year, and some have the custom to recite them every day[1] ע' שו"ת יוסף אומץ (ס' כג) בשם ספרא, שאלו שחייב לזכור, צ"ל דוקא בפה. :

1)    Leaving Egypt: One should remember that Hashem took us out of Egypt[2] רמב"ם (הל' קר"ש א,ג) כ' מצוה להזכיר יצ"מ ביום ובלילה, ואע"פ שלא מנאו למצוה אפשר שהוא חלק ממצות קר"ש (עשה י). וע' שיעורים לזכר אבא מארי (סולובייציק) סי' א' הביא בשם הגר"ח שהרמב"ם לא מנאו למצוה כיון שהלכה כבן זומא, דכל ימי חייך מרבה הלילות ולא ימות המשיח, וא"כ לעתיד לבא לא יהיה מצוה לזכור יציאת מצרים. והרמב"ם לא מנה אלא מצוות הנוהגים לעולם ולא מצוות שאינם נוהגים אלא לפי שעה, ולכן לא מנה זכירת יצ"מ כיון שעתיד ליבטל . This reinforces his belief in the existence of Hashem, and instills an obligation to thank Him for saving us[3] יש לדון אם העיקר הוא ההכרת הטוב או האמונה בה', ומשמעות ברכות קריאת שמע בבוקר שעיקר מצות זכירה ביום הוא השבח והודאה שאנו חייבים לו על זה, ובלילה הברכות משמע שעיקר המצוה בלילה הוא האמונה. . This mitzva is fulfilled by reciting the third chapter of Krias Shema.

2)    Shabbos: One should remember to honor Shabbos. This should remind him that Hashem created the world. This mitzva is fulfilled by reciting Kiddush and Havdalah[4] ע' לקמן {הלכות שבת}. ע' רמב"ן על התורה (שמות כ, ח) משמע שמקיימים מצוה זו באמירת "היום יום פלוני לשבת" בכל יום קודם אמירת שיר של יום. .

3)    Amalek: One should remember that Amalek tried to destroy us[5] רמב"ם (עשה קפט), חינוך (מצ' תרג). וע' רמב"ם (מלכים ה, ה) שצריך לזכור "תמיד", משמע בכל יום ולא די להזכיר פעם א' בשנה. . This should remind him to hate Amalek, and of the mitzvah to destroy them. This mitzva is fulfilled by hearing the Torah portion regarding Amalek, referred to as Parshas Zachor[6] ע"ע לקמן הל' פורים. .

4)    Giving of the Torah: One should remember the experience of how Hashem gave us the Torah at Har Sinai (Matan Torah). This should strengthen his belief in Hashem and His Torah, so that he will not be swayed to listen to the word of any “prophet” who seeks to change even one mitzva[7] רמב"ן (שכחת הלאוין ב') . This is fulfilled by hearing the Torah portion that is read on Shavuos, which describes Matan Torah[8] מג"א (ס,ב), וע"ש בשם האריז"ל, משמע שיש ב' מצוות נפרדות, זכירת מעמד הר סיני וזכירת מתן תורה. .

5)    Miriam’s Punishment: One should remember that Hashem afflicted Miriam with Tzoraas because she spoke lashon hara about Moshe[9] רמב"ן (שכחת העשין ז'). וכתב שם בשם ספרא דלא די בהזכרת הלב. וכן דעת רמב"ם (טו"צ טז, י) שהוא הענין של זכירת מרים.  . This should remind him to guard his speech[10] שמירת הלשון (פתיחה, עשין א) . This mitzva is fulfilled by hearing the pesukim describing the episode in Parshas Behaaloscha[11] מג"א (ס,ג) עפמ"ש מחה"ש. ולא תיקנו לו קריאה בפני עצמו מפני שהיא גנותן של ישראל (שם). .

6)    Sins of our Ancestors: One should remember that Bnei Yisrael sinned in the desert, but Hashem forgave them in His infinite graciousness. This should remind him to always thank Hashem for His endless kindness and forgiveness[12] רמב"ן (שכחת העשין ז'), וכתב בשם ספרא דלא די בהזכרת הלב. אבל נסתפק אם הוא מצוה או לא.

וע' ספר חרדים (עשה, פרק א ס' כג) מנה עוד מצוה, וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך, מצוה לזכור כל הטובות שעשה עמנו הקב"ה במדבר, וכל שכן שחייב כל אחד מישראל לזכור החסדים שעושה עמנו תמיד, עכת"ד.
. This mitzva is fulfilled by hearing the pesukim describing the sin of the Golden Calf in Parshas Ki Sisa[13] מג"א (ס,ג) עפמ"ש מחה"ש. ולא תיקנו לו קריאה בפני עצמו מפני שהיא גנותן של ישראל (שם). וע' תורה תמימה (חקת, סוף פרק יט), עפמ"ש ר' משה הדרשן שעושים פרה אדומה לכפרה על מעשה העגל כדי שתבוא אמה ותקנח צואת בנה, ואפשר שבשביל זה כוונו הראשונים שכתבו שקריאת פרשת פרה דאורייתא. .


[1] ע' שו"ת יוסף אומץ (ס' כג) בשם ספרא, שאלו שחייב לזכור, צ"ל דוקא בפה.

[2] רמב"ם (הל' קר"ש א,ג) כ' מצוה להזכיר יצ"מ ביום ובלילה, ואע"פ שלא מנאו למצוה אפשר שהוא חלק ממצות קר"ש (עשה י). וע' שיעורים לזכר אבא מארי (סולובייציק) סי' א' הביא בשם הגר"ח שהרמב"ם לא מנאו למצוה כיון שהלכה כבן זומא, דכל ימי חייך מרבה הלילות ולא ימות המשיח, וא"כ לעתיד לבא לא יהיה מצוה לזכור יציאת מצרים. והרמב"ם לא מנה אלא מצוות הנוהגים לעולם ולא מצוות שאינם נוהגים אלא לפי שעה, ולכן לא מנה זכירת יצ"מ כיון שעתיד ליבטל

[3] יש לדון אם העיקר הוא ההכרת הטוב או האמונה בה', ומשמעות ברכות קריאת שמע בבוקר שעיקר מצות זכירה ביום הוא השבח והודאה שאנו חייבים לו על זה, ובלילה הברכות משמע שעיקר המצוה בלילה הוא האמונה.

[4] ע' לקמן {הלכות שבת}. ע' רמב"ן על התורה (שמות כ, ח) משמע שמקיימים מצוה זו באמירת "היום יום פלוני לשבת" בכל יום קודם אמירת שיר של יום.

[5] רמב"ם (עשה קפט), חינוך (מצ' תרג). וע' רמב"ם (מלכים ה, ה) שצריך לזכור "תמיד", משמע בכל יום ולא די להזכיר פעם א' בשנה.

[6] ע"ע לקמן הל' פורים.

[7] רמב"ן (שכחת הלאוין ב')

[8] מג"א (ס,ב), וע"ש בשם האריז"ל, משמע שיש ב' מצוות נפרדות, זכירת מעמד הר סיני וזכירת מתן תורה.

[9] רמב"ן (שכחת העשין ז'). וכתב שם בשם ספרא דלא די בהזכרת הלב. וכן דעת רמב"ם (טו"צ טז, י) שהוא הענין של זכירת מרים. 

[10] שמירת הלשון (פתיחה, עשין א)

[11] מג"א (ס,ג) עפמ"ש מחה"ש. ולא תיקנו לו קריאה בפני עצמו מפני שהיא גנותן של ישראל (שם).

[12] רמב"ן (שכחת העשין ז'), וכתב בשם ספרא דלא די בהזכרת הלב. אבל נסתפק אם הוא מצוה או לא.

וע' ספר חרדים (עשה, פרק א ס' כג) מנה עוד מצוה, וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך, מצוה לזכור כל הטובות שעשה עמנו הקב"ה במדבר, וכל שכן שחייב כל אחד מישראל לזכור החסדים שעושה עמנו תמיד, עכת"ד.

[13] מג"א (ס,ג) עפמ"ש מחה"ש. ולא תיקנו לו קריאה בפני עצמו מפני שהיא גנותן של ישראל (שם). וע' תורה תמימה (חקת, סוף פרק יט), עפמ"ש ר' משה הדרשן שעושים פרה אדומה לכפרה על מעשה העגל כדי שתבוא אמה ותקנח צואת בנה, ואפשר שבשביל זה כוונו הראשונים שכתבו שקריאת פרשת פרה דאורייתא.

Next: Proper Location for Brachos
Proper Location for Brachos