Business and Misc.Halachos of Ribis

It is assur mid’oraysa[1] יש בזה ג' לאווין ברמב"ם (ספה"מ ל"ת רלה- רלז) וחינוך (מצ' סח, שמג, תקעב): על המלוה, שלא ילוה ברבית, ועל הלווה, שלא ילוה ברבית, ועל כולם, כולל העדים והסופר והערב, שלא יתעסקו בהלואת רבית. וע' רמב"ם (שם רלז) שהמלוה עובר בששה לאווים.

וכ' שו"ע (קס, כ?) מותר להלוות ברבית משום פקוח נפש. והקשו על זה דהא מותר לעבור על כל עבירות שבתורה משום פקו"נ, ומה החידוש.

וע' שערי דעה שם תי', משום דכשהוא לווה ברבית מישראל, הרי המלוה עובר בלאו, והלווה מכשילו, וכיון שהוא מחטיא המלוה, וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו, הו"א דהוי כאילו הרגו להמלוה וא"כ אסור להרוג מפני פקוח נפש, קמ"ל דמותר.

[ועי"ל, ע' פסקי תוס' (זבחים אות נד) דהלואה ברבית הוי אביזרייהו דאיסור רציחה, וא"כ אתי לאשמעינן דאינו מחוייב למסור נפשו על רבית, אע"פ דבדרך כלל צריך למסור נפשו על אביזרייהו דג' חמורות (ע' רמ"א קנז, א).]

[ואני חשבתי לתרץ, דמשום פקו"נ מותר להלוות ברבית, אבל אחר שכבר לוה הרי אין כאן פקו"נ בשעת פרעון ואפשר דהוי אסור לפרוע אח"כ, וקמ"ל דמעיקרא הותרה איסור הלואה ברבית ומותר לשלם, וכל הלואה דמעיקרא היה מותר הוי כאילו ההלואה היה כשיעור ההלואה והרבית ואין עליו שם רבית כלל. to lend a Jew[2] ולענין מומר, אסור להלוות ממנו (קנט,ב) ויש להחמיר לא להלוותו (רמ"א שם, דלא כשו"ע מתיר) with ribis. One who lends a non-Jew with ribis fulfills a mitzva d’oraysa[3] רמב"ם (ספה"מ, ע' קצח), ממ"ש בסיפרי לנכרי תשיך זו מצות עשה. ולדעת רמב"ן (השגות לספה"מ, שורש ו) הסיפרי בא לומר לאו הבא מכלל עשה, שלא ללוות בישראל ברבית, והלואה לנכרי ברבית אינו מצוה ולא חיוב. ע' שו"ע (קנט,א ונו"כ שם) שחכמים אסרו להלוות לעכו"ם ברבית שמא ילמוד ממעשיו, והאידנא מותר לפי שאי אפשר לנו להשתכר במשא ומתן אם לא עמהם. וע' גמהרש"א שאם עכו"ם עשה חסד בשביל ישראל, חייב הישראל לעשות עמו חסד כגון הלואה בלא רבית.

וצ"ע אם יש לקיים מצות הלואה לנכרי ברבית אם נותן כסף לבאנק ב-savings account. .

Ribbis[4] ומקשים העולם, למה הטור סידר הל' רבית בחלק יורה דעה ולא בחושן משפט. וע' ב"ח (קס, א) כ' על דברי הטור, במ"ש "רבית הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא", דכיון שהטור דיבר בגוי שירד לבור (סי' קנח), הסמיך לו דין הלואה לעכו"ם ברבית, שאין מצווים להחיותו. וע' פרישה מצדד שהטור מיירי למה סידר הלכות אלו כאן, אבל לא במה שנמצא ביו"ד ולא בחו"מ. [ואפשר יש לומר, דיסוד כל הלכות חושן משפט הוא שיש טוען ונטען, אבל רבית לא שייך הכי, דהא רבית אסור אפי' אם הלווה רוצה ליתנו והמלוה רוצה לקבלו.] (interest) refers to any amount[5] אפי' פחות משוה פרוטה אסור (קסא, א), וע' טור דלדעת רמ"ה פחות מש"פ אסור מדאורייתא, ולר"י אסור מדרבנן, וביד אברהם (שם) הוכיח כדעת ר"י. of benefit, monetary or otherwise, which the lender receives from the borrower for allowing the borrower to use the money for some time. Any payment, whether a penalty[6] ואפי' דרך קנס, אסור משום הערמת רבית (קעז, יד). וע' רמ"א (שם) יש מתירין אם נותן לו מעות ומקבל פירות. or intended to make up for the potential loss of investment gain on behalf of the lender[7] רשב"א (שו"ת ג, רכז) , is prohibited. However, reimbursement of expenses incurred in extending the loan is permitted, as is payment clearly made for a reason other than the use of the money (see later).

One is prohibited to lend money with ribis, to borrow with ribis, or to pay or collect ribis on a loan already extended. It is also forbidden to aid or assist any individuals who are violating any of the aforementioned prohibitions of ribis d’oraysa, whether by writing the contract[8] ואם המלוה כתב שטר שיש בו רבית, אבל אין בדעתו כלל לגבות הרבית, אעפ"כ עובר משום לא תשימון, כ"כ ב"ח (תשובה לג), אבל שער דעה (קעז, יא) כ' דמותר. , delivering the funds, or any other manner[9] קס, א . Regarding ribis d’rabanan, one is permitted to assist irreligious Jews who do not mind violating issurim[10] לדעת מג"א, אין איסור מסייע באיסורים דרבנן, ולדעת הש"ך, אין איסור מסייע בישראל מומר. ולכן, במסייע מומר באיסור דרבנן, לכו"ע מותר. כן שמעתי מהגר"י רייזמאן. {ואמר שיש עוד היתר, שיש לצרף דעת רש"י, דאין איסור מסייע אלא בשעת מעשה, עם דעת הנצי"ב, שאין איסור מסייע אלא כשמכוין לטובת הבעל עבירה, אבל אם מכוון רק לטובת עצמו, יש להתיר.} . For example, a lawyer may not assist in writing a contract for Jews which contain provisions of ribis d’oraysa. One who wishes to take a job for a Jewish company which entails writing such contracts must ascertain that they will be willing to make a Heter Iska when necessary[11] ע' חכ"א (קל, ב) דאין שאין בו לפני עור כשיכול למצוא עורך דין אחר שיכתבנו לו, אבל עדיין אסור מדרבנן משום מסייע, כמ"ש מג"א, עכת"ד. וע' ש"ך {הו"ד לעיל בדיני לפני עור} שאין איסור מסייע כשהישראל מומר. ובשעת הדחק, כגון שאם הוא עובד בשביל ישראל מומר ולפעמים צריך לכתוב שטר כזה, יש להתיר לסדר דברי השטר, אבל אסור לחתום עליו בעצמו או לקבל המעות בשבילם, כ"כ הגר"י רייזמאן ב-Laws of Ribbis (ומסתמא גם להדפיסו אסור). .

In any case which presents a possibility of ribis, a Rav should be consulted, and in some circumstances, there may be room for leniency even when a Heter Iska is not possible[12] יש ציורים שמותר להלוות ברבית. לצורך מצות הקהל אם יש צורך גדול מותר ללוות ברבית קצוצה (רמ"א קס,כב). לצורך מצוה כגון מעות יתומים או צורך בית הכנסת או הקדש עניים, יש להקל להלוות ברבית דרבנן (קס,יח ורמ"א שם). לעת הצורך, מותר להלוות ברבית אם שלוחו משלם הרבית בעד הלווה (רמ"א קס,טז), אבל הרבה פוסקים (ט"ז ועוד שם) חולקים .

A. Ribis d’oraysa and d’rabanan

Ribis is only prohibited mid’oraysa if money, or an item, was lent with the condition that interest be paid[13] קסא, ה. וחכ"א (קלא, ב) or if a time extension was given in exchange for money or benefit[14] קסו,ב הביא מחלקת אם הוי רבית קצוצה (דאורייתא) או אבק רבית (דרבנן), והש"ך כ' הסכמת רוב פוסקים שהוא דאורייתא, וכ"כ חכ"א (קלא, ב) . Any item[15] ובקרקע, כגון אם הלוהו ה' גפנים ע"מ שיחזיר לו ו' גפנים, ע' תוס' (כתובות מו.) דאין רבית בקרקע, וע' ב"י (סי' קסא) ואע"פ שהרא"ש כ' דמותר מדאורייתא, י"ל דאסור מדרבנן (ולכאו' יש לפרש כן בדעת התוס'). אבל רשב"א חולק וסובר דאף בקרקע יש רבית.

וכל זה בהלואת קרקע, אבל אם הלוה מעות, אם נתן לו רבית קרקע, לכו"ע אסור מדאורייתא (ב"י שם). which is lent with the assumption it will be used up[16] דכל דבר שניתן להוצאה אין שייך בו הלואה אלא שכירות, כ"כ ב"י (ר"ס קסא) בשם רא"ש. and a similar item will be returned, is forbidden mid’oraysa to lend with interest[17] קסא, א. . For example, if one asks to borrow five eggs and offers to return six, it would be ribis d’oraysa. Lending with a condition that ribis need only be paid in certain circumstances, called tzad echad b’ribis, is also prohibited mid’oraysa according to many opinions[18] דעת הרמב"ם (מלו"ל ו, א) וב"י (ר"ס קעד) שהוא דאורייתא, וש"ך (קעב, כט) כ' בשם ב"ח וגרכ"מ שהוא אבק רבית, וחכ"א (קלא, א) לא הכריע. .

Chazal prohibited[19] וברבית דרבנן, המלוה עובר משום רבית, והלוה עובר משום לפני עור (רמ"א קס, א).

ע' ש"ך (קס,ח) דרבית מוקדמת ומאוחרת הוי אבק רבית, וב"י נסתפק בזה other forms of ribis in loans: avak ribis (any form of payment or benefit which the borrower gives the lender, even if it was not agreed upon at the time of lending), ribis mukdemes (money paid before the loan was extended), ribis me’ucheres (money paid after the loan was repaid), and ribis devarim (benefit which has no monetary value). They also prohibited Ribis in various cases where no clear loan took place (see Subsections C and D below below).

Ribis d’oraysa only applies to loans, of money or other items, or other obligations which one agrees to[20] כגון נדוניא, דמשמע בנו"ב (תנינא יו"ד עו) המובא בפת"ש (קעו, א) דהוי רבית קצוצה. . Mid’rabanan, one may not pay ribis on money which one obligated himself to pay in exchange for goods or services. However, one who steals from or damages another, is permitted to pay extra money when he comes to fulfill his obligation[21] ברית יהודה (ב, יז). ודייק כן מדברי מהר"ם שיק (יו"ד קסא), וכ"כ חוו"ד (קעז, יט), אבל ע' מהרש"ג (יו"ד ד, ד"ה אמת הדבר) דאפי' בגזל אסור, וע"ע חקרי לב (ח"ג ס' יט). ושם מיירי רק בגזלן, אבל נראה דה"ה מזיק, וכן ראיתי בספר רבית הלכה למעשה (וינד, עמ' מה). וע' ספר חסידים (ס' תקצח) דלצאת ידי שמים יתן לו כל הרווחים שהיה יכול להרויח, ע"ש עוד בזה. . However, he may not ask to pay extra money so he can have additional time to repay[22] ברית יהודה (ב, יח) .

A borrower may not give the lender a gift at the time the loan is repaid[23] קס, ד . One may not give a “gift” of money to his friend on condition that his friend return the “gift” and give some extra money[24] רמ"א (קס, ה) כ' דמתנה על מנת להחזיר אסור, ושערי דעה (שם) מסופק אם רמ"א מיירי שנותן לו הלואה ובשעת פרעון נותן לו מתנה ע"מ להחזיר, או שנותן לו עכשיו במתנה ע"מ שמחזיר לו יותר. וכתב על הציור השני דמ"מ אסור, אע"פ שאומר שהוא מתנה, דאין הלשון גורם. וע"ע פת"ש (סק"ה) הביא שאילת יעב"ץ שאוסר. .

Ribis is prohibited even if it is a “fair” charge, such as paying a lender for the money he will lose by not leaving his money in an interest-bearing bank account[25] ובענין לווה שמשלם מאוחר, כ' במנחת שלמה (ח"א סי' כז) אפשר דמותר להוסיף מדעתו כדי לפייס המלוה על ששילם רעה תחת טובה על מה שמשלם מאוחר, וסיים בצ"ע. ובשו"ת מהרשד"ם (יו"ד רכב) כ' לענין שילום דמי שכירות מאוחר, דליכא איסור רבית אם משלם מדעתו כדי לפייס חבירו, עכת"ד. אבל לא מיירי שם בהלואה. . However, a borrower may pay for any fees or expenses which the lender incurs on his behalf[26] ברית יהודה (פרק ט, סע' א), ע"פ שו"ע חו"מ (לט, יז). . For example, the borrower may reimburse a courier’s fee for delivering the loan, or a fee incurred by the lender for early withdrawal from his account in order to extend the loan.

A borrower who is late in repaying his loan may not pay interest through an intermediary[27] ע' רמ"א (קס, טז) דמותר להלוות ברבית ע"י שליח, דאין שליח לדבר עבירה. אבל אסור לקבל המעות בעצמו ולשלוח הרבית ע"י שליח. ואם השליח עשה שטר על שם המלוה, אסור, דהוה כאילו לוה לו המלוה. ואין לפרסם הדבר בפני עם הארץ, ויש מחמירים לאוסרו, ויש לסמוך על זה לעת הצורך, עכת"ד. וכ' הש"ך דהכי נקטינן, כ"כ חכ"א (קלב, ו). וע' שו"ת חת"ס (לקוטים סי' כו) דבזמנינו, דרוב מחיתם ברבית ולא ישמעו להפסיק חיותם, טוב יותר לפרסם הדבר. וע' ב"י ועט"ז חולקים על קולא זו, ואוסרים.

ובפנים כתבנו לאסור, ממ"ש רמ"א ואין לפרסם הדבר וכו'. ויש ג' אופנים שחלקו על הרמ"א בזה, או משום דבכה"ג יש שליחות לדבר עבירה כיון שאין השליח עובר כלום (אפשר שהוא כוונת הלבוש), או משום דהוי כב' הלואות, השליח לוה מן המלוה ברבית והשליח מלוה אל הלווה ברבית (ט"ז), או משום שאין צריך דין שליחות כאן, דאפי' נטל הרבית מעל גבי קרקע, אסור (חוו"ד ורעק"א). והש"ך בנקה"כ הבין, דהוי כב' הלואות שלוו בלא רבית, ואח"כ הלוה שולח אל ה"מלוה" (שלא לוה ממנו כלום, כיון שהוא לוה רק מן השליח) מתנה, דלא הוי רבית כיון שלא בא מן הלוה אל המלוה. [ועדיין צ"ע מסע' יג שם, דמבואר שאסור ללוות אם הלוה מסדר שאחר ישלם רבית בשבילו, ונראה דבכה"ג השליח שהוא הלוה, בשעת הלואה הרי מסדר שהלוה ישלם רבית בשבילו.] or ask a third party to compensate the lender on his behalf[28] ומותר ליתן דינר לחבירו כדי שילוה לאיש אחר י' דינרים ובלבד שלא יחזור ויקחנו מהלוה וגם לא יאמר הלוה למלוה פלוני יתן בשבילי, ויש אומרים דאסור ליתן מעות למלוה כדי שילוה ללוה (קס, יג). וכיון שהוא איסור דרבנן, הרוצה לסמוך על המתירין, רשאי (ש"ך), אבל יש מפקפקים בזה ואומרים שהוא איסור דאורייתא כיון דהוי כשלוחו (ע' פ"ת שם).

אבל אפי' לדעת המקילין, אסור לומר למלוה דכל חודש שהוא עדיין לא פרע לך אני מוסיף לך דינר (ט"ז סק"ו). וע' בית מאיר (שם) כ' דלדעת היש אומרים, גם מותר ללוה לומר למלוה פלוני יתן בשבילי, וכ"כ חכ"א (קלב, ב) בשם משנה למלך. וע' חוות דעת דלאחר שכבר קיבל הלואת המעות, מותר ללוה לשלם לחבירו. .

In any case where one wishes to do business in a way which is prohibited as outlined above, a Rav should be consulted about the possibility of writing a Heter Iska to permit it.

B. Loan-related Ribis d’rabanan

There are various forms of Ribis in loans which were prohibited by Chazal.

1. Ribis d’rabanan. The borrower may not pay any form of interest, even if it is not a set price. He may not accept any gifts from the borrower while the loan is extended or at the time the loan is repaid, and may not receive any benefit from the borrower which has cash value.

2. Ribis mukdemes. One may not pay money to the lender before a loan takes place[29] קס,ו , whether to open an account, or as a gift. One may not send any gift if he specifies it is to persuade him to extend a loan, but one may send a small gift before the loan if he does not specify why he is giving it, as it is not clearly being given for that purpose. One may not send a large gift, as it is clear that his intention to get a loan[30] ע' ש"ך (קס, ט-י) .

3. Ribis me’ucheres. One may not send a gift to the lender after the loan was paid up[31] קס, ו . One may not even give a small gift to a lender (even long after the loan was paid up) if he specifies it is to thank him for the loan or it is obvious he would not have sent it if not for the loan. If one does not specify why he is giving it, but it is clear that it is being given to thank him for the loan, it is also forbidden. However, one may send a small gift shortly after the loan has been paid[32] רמ"א קס,ו וש"ך (סק"י). והש"ך כתב בשם מהרש"ל דכל מה שידוע שבלאו הכי לא היה עושה לו כלל הוי כמתנה מרובה ואסור עד כאן ונראה לי דהכל לפי הענין ולפי מה שניכר בדעת משלח ועל פי זה יש לומר דלא פליגי הפוסקים.  (without specifying why)[33] חכ"א קלא, ח . After a long time, one may send even a large gift, as long as one does not intend it as a thanks for the loan[34] חכ"א שם. .

4. Ribis devarim. This refers to favorable words or other benefit which does not have a clear monetary value but are nonetheless prohibited because they are being done by the borrower on behalf of the lender. For example, a borrower may not greet the lender warmly when passing him in the street if he did not normally do so before the loan[35] קס,יא . However, he may say “hello” if he is merely doing so because they became acquainted by taking the loan, and this is the normal way to greet acquaintances[36] דברות משה (גיטין, עמ' שנב) . He also may not praise the lender to his face[37] שו"ע הרב (הל' רבית סע' ט) or recommend the lender’s business to others[38] .

Ribis devarim is only prohibited before the loan, while the loan is extended, or at the time of repayment, but after[39] שיורי ברכה (קס, ו) the loan it is permitted. For example, after repaying the loan, he is permitted to greet the lender upon passing him in the street. One may, in normal conversation, praise the lender before asking for the loan, if it is not clear he is doing so to convince him to extend the loan. However, when one is actually asking for the loan (or for an extension), one may not heap praise on the lender[40] שו"ע הרב (הל' רבית סע' ט), ע"פ ברית יהודה (פרק יא, הע' סה). .

Based on the above, the lender may not benefit from the borrower in any manner. The borrower may not teach the lender or his son[41] קס,י, כיון שהאב חייב ללמד את בנו אפי' בשכר, אסור ללמדו כל זמן שהאב היה פורע שכר למלמדו (ש"ך בשם ב"י). וע' רמב"ם (מלו"ל ה, יב) משמע שאינו אסור אלא משום רבית דברים (דהיינו, שאין לו שויות ממון). וע' חוו"ד (ביאורים סק"ד) דלדעת רשב"א מותר להבריל ארי מנכסי המלוה, וא"כ גם מותר ללמד בן חבירו כיון דמותר במודר הנאה. ודלא כהמרדכי (הו"ד בב"י כאן) דאם לווה הבריח ארי מנכסי המלוה, צריך לשלם לו. וחוו"ד תלה המחלקת, דברבית דרבנן, לדעת רשב"א לא אסרו אלא דבר שיש בו נשך ותרבית, אבל מבריח ארי הוא נשך (מחסר מהלווה) ואינו תרבית (לא הגדיל נכסי המלוה), ולכן מותר, אבל שאר פוסקים אסרו אפי' נשך בלא תרבית ברבית דרבנן.

וע' גמ' ב"מ (ס:) אין תרבית בלא נשך, וע' מהר"ם שי"ף (שם) הקשה מהמשנה דהאומר לחבירו הלויני ודור בחצירי, וגמ' מוקי לה בחצר דלא קיימא לאגרא, ולכאו' הוי תרבית בלי נשך, ובחדושי רעק"א תי' (כפי הבנתי) דמיקרי נשך בכה"ג, דכיון שאומר לו הלויני הרי עי"ז נעשה עביד למיגר. . He may not use any of the borrower’s objects for free, even if it does not cost the borrower anything[42] קסו,א . He also may not benefit from the borrower in any public manner, except in a way which the borrower was already doing[43] ע"פ ש"ך (?) .

5. Guaranteeing Loans. One may not act as a guarantor on a loan from a non-Jew to a Jew which requires payment of interest. This is because when the non-Jew demands payment from the guarantor, the guarantor has effectively “lent” money to the borrower, which is being paid directly to the lender. Therefore, one must consult a Rav to write a heter iska (when possible to do so[44] דהא בהרבה ענינים, אי אפשר לעשות עיסקא, דלא שייך זה אלא בזמן שיש כסף שהמלוה משלם ללוה, ובהרבה סוגים של רבית דרבנן אין כסף ניתן מהמלוה ללוה ולכן אין לעשות הית"ע. ) before acting as a guarantor, co-signer, or co-borrower (wherein each one is obligated to pay the full debt if the other partner defaults). If the terms require that he sue the borrower or take him to court before demanding from the guarantor, it is permitted[45] קע,א. וע' רמ"א (קע, א) שאם המנהג לתבוע הלוה תחלה, מיקרי ערב סתם, ומותר. אבל אין זה שייך לענינינו, שכוונתו הוא שאם חייבים לתבוע הלוה לדין קודם שיתבעו המלוה, כמ"ש בפנים. , but this is not the way loans are generally structured. When a loan is taken against a collateral, and the collateral is usually repossessed by the lender before action is taken against the guarantor, it is also permitted, according to many opinions[46] מנחת יצחק (ד, יט), ע"פ ש"ך (קסח, מט).

ואם עבר, ונעשה ערב באופן האסור, ע' לקמן {} בציורים שכבר נעשה הלואה ברבית. . For this reason, it may be permitted to act as a co-signer on a mortgage, but a Rav must be consulted.

C. Ribis in business transactions (b’derech mekach umemkar)

“Ribbis in business transactions” refers to money or a benefit received in a purchase in exchange for paying either early or late[47] ע' רמ"א קסא,א. ולנכות למי שמשלם מוקדם בשכירות מותר, כיון שאינה משתלמת אלא לבסוף . This is prohibited because any benefit which is given in exchange for having money to spend looks like interest paid on a loan[48] כל אגר נטר אסור (גמ' ב"מ) . There are four types of prohibitions in business transactions: penalty clause; additional charge for buying on credit; discount for prepayment; and guaranteed price.

1. Late Fee or Penalty Clause. In any case that a purchase charge is paid late, whether for a purchase, service, or wages, no extra money may be given as compensation for lateness. One may not even make an agreement to be charged more money if he pays late^[49] ומותר לשלם רבית דרך קנס אם: הוי קנס ולא אגר נטר כדי שיוכל לשלם מאוחר, וגם שיש רק קנס אחד, וגם התנה שיתחייב לשלם מעות במקום פירות (או פירות ולא מעות) בשביל כל החוב אם אינו משלם עד זמן מסויים, דהיינו, שהיה במקח ולא בהלואה, וגם התחייב עצמו מעכשיו כדי שיהיה מקח ולא הלואה (רמ"א קעז,יד, ושם משמע שיש מחמירים אף בזה, אבל כ' הש"ך דלכולי עלמא מותר) . However, a one-time penalty is permitted, if it is a penalty for paying late and not a fee which allows him to pay late.

2. Additional Charge for Purchasing on Credit. A customer may not receive merchandise on credit if the merchant charges an additional fee for credit purchases. For example, when one receives a product, one is (in the lens of halacha) obligated to pay for it immediately. If, should one choose to pay after 30 days, the price will increase 2%, it is forbidden to pay the higher price because it is Ribbis, even if the higher amount is called the “full price” and the on-time payment is called a discount[50] קעג, ז.

ואם מוכח לכל שאינו הוספה במחיר בשביל המתנת מעות, אלא הורדת מחיר בשביל שצריך כסף עכשיו, אסור, כ"כ שו"ע הרב (רבית סע' יח), אבל חכמ"א (קלט, ה) ומחנה אפרים (ס' לא) מתירים בזה. לדוגמא, אם המקח בכל החנויות י"ב, והמוכר הזה צריך מעות ואומר אם תרצה ליתן לי במזומן אמכור לך בעשרה, ואם לאו, אני מוכר לך כפי השער בכל החנויות בי"ב, לדעת חכמ"א מותר. . If one owns a gas station, he may not charge more for a credit card purchase, as it is essentially a loan extended on the buyer’s behalf by the credit card issuer. However, if it is a fee to cover the cost of credit card processing, it is permitted.

3. Discount for prepayment: A seller may not offer discounts to customers who pay before the receipt of an item or service[51] ? . This is because the “discount” is like interest paid to the buyer so he will lend the money to the seller before receipt of the item. However, it is permitted in four[52] וגם מותר אם הלוקח מקבל אחריות מעכשיו (קעג,יג) cases:

A)    If the seller has the item in stock[53] קעג,ז. והטעם, כיון דמדאורייתא מעות קונות הוי כאילו נקנו לו (ב"י בשם ריב"ש). ונאמן המוכר לומר שיש לו (רמ"א שם). ולא צריך לומר ללוקח שיש לו אבל ראוי לכל ירא שמים שיהיה בידיעתו ההיתר, כ"כ בינת אדם (משפטי צדק כלל ה, שהרי ב"י כ' בשם רמב"ם שאין צריך לומר בפירוש וכ"כ ט"ז (קסב,ג), דלא כב"ח כ' שצריך שיאמר בפירוש) and it is ready to be delivered[54] אם צריך להמתין עד שימצא מפתח או שיבא בנו, מיקרי "ברשותו" (קעג,ז) , he may quote a lower price if the buyer will prepay (full payment or partially[55] ברית יהודה (?), שאפי' משלם חציו מותר, שעל מה שכבר שילם הוי יצא השער, ועל מה שלא שילם אינו שייך לרבית. וע' שער דעה (קעה,א) מדייק בלשון השו"ע שאסור לשלם חציו אם סומך על ההיתרשל יצא השער ), even though they both know it is cheaper than the usual price[56] קעג,ז. אבל אם מתחלה היה הלואה אצלו, אסור לזקוף עליו בפירות אפי' יש לו (גמ' ב"מ) . However, the seller may not explicitly say that the lower price is because of payment in advance, or quote two prices with the higher one for later payment[57] רמ"א קעג,ז . It is also prohibited if the price is much cheaper, as it is clear that he is giving a discount for paying early[58] קעג, א, בשם יש מי שאומר, וכ"כ חכמ"א (קלט, ג). .

B)    If the item has no set market value, such as antiques or other unique items, one may offer a lower price for prepayment. Here too, the seller may not explicitly say that the lower price is because of advance payment[59] קעג,א. .

C)   If the seller begins work immediately on behalf of the buyer, he may offer a discount for prepayment[60] קעו,ח . For example, a camp may offer a prepayment discount, if it is offered at the time that the owner actually has begun working to make the camp (e.g., interviewing counselors or buying supplies). Camps which accept registration before the owner begins working to make the camp, may not offer an “early bird special”.

D)   If the reason the money is paid in advance is not in order to have cash available, but some other specific reason, it is permitted. The buyer must ascertain from the seller that this is indeed the case. For example, a publisher may not offer discounts to those who pay for a book before it is published. However, if he has all the money he needs for printing, and the only purpose of pre-orders is to estimate how many to print, it is permitted.

4.       Guaranteed low price: A seller may not stipulate that if payment is made in advance, he will guarantee a certain price for an item. This is because if the price for the item goes up before delivery, the buyer has benefitted from paying early, which is like interest. However, it is permitted if the item is commonly available in stores[61] קעה,א. ומיקרי יצא השער אם השער נודע בשוק אע"פ שלא ידעו בכמה יצא (ש"ך קסב,ט) {וערעק"א שם} , or under exception 3A or 3B.

Applications of Prohibitions 1-4.

These prohibitions and exceptions apply not only to purchases, but also to rental fees and workers’ wages.

One is permitted to offer a discount on rentals if the payment is made at the beginning of the rental period. This is because rental payments are usually paid at the end of the rental, so when payment is made before then, it is considered an entirely different type of agreement at a cheaper price, not a discount from a full-priced rental[62] קעו,ו. וע' דרכי משה (אות ג) דלדעת ר' אלעזר מטוך, המעכב שכר שכירות מחבירו, ותובעו מה שהיה יכול להרויח, חייב לשלם לו, וע' בית יוסף (ס"ס קס) תמה עליו ע"פ גמ' ב"מ (עג.) הנהו דמנטרי באגי. וע' חדושי חת"ס (ב"מ שם) הסביר סברת ר"א מטוך, וע"ע בשו"ת חת"ס (לקוטים סי' כו) תלה סברתו במחלקת אמוראים.

אמנם, רציתי להביא ראי' מגמ' שבת (קכז:) מעשה באדם אחד, ובקיצור, הבעל הבית לא היה לו כסף לשלם לפועל קודם יו"ט, וכשהגיע לשלם שכרו (כיון שנכסיו היה מוקדשים לשמים, ע"ש), הוסיף על השכר עוד מאכל ומשתה ומגדים, ונראה שהוא ראי' לרא"מ שאין רבית בהשכרה. שו"ר דכ"כ בחדושי חת"ס (שבת שם). אמנם, הר' משה פרידמאן אמר לי שיש לדחות, די"ל דכיון שהבעה"ב עשה עוולה נגד הפועל שלא היה לו הכסף קודם יו"ט, הרי חייב לבקש ממנו, ומותר ליתן לו כסף כדי לשכנע אותו למוחלו. וכעין זה כתבתי לעיל בשם המנחת שלמה, ע"ש. [ועי"ל, ע"פ השאילתות (פר' שמות) שהבעה"ב היה ר' אליעזר בן הורקנוס והפועל היה ר' עקיבא, וע' העמק שאלה (שם) הוכיח דהיה קודם שראב"ה למד תורה, דהא אסור לאדם להקדיש כל נכסיו, וגם היה בזמן שר' עקיבא היה עם הארץ, עכת"ד. וא"כ, אפשר שאין להביא ראי' להתיר מאנשים שלא למדו תורה עדיין.] . For example, a car rental company may offer a discount for payments made prior to, or at the beginning of, the rental. However, after a rental is agreed upon, the owner may not offer the renter that, if he pays an additional fee, he is permitted to pay later.

A worker who is paid hourly or per day may not charge less for his services if he is paid earlier (except under exception 2B). However, if he begins working immediately after payment, he may give a discount for early payment. Some extend this leniency to include any contractor who gets paid by the job instead of by the hour, that he may always accept early payment at a discount[63] כיון שאינו יכול לחזור בו, הוי כמו התחיל בעבודה. אבל הברית יהודה (?) מחמיר בקבלן . One may also offer to pay more if the worker accepts later payment if he actually performs work at the later date[64] קעג, יב . One who is late in paying his worker may not give him extra money or a gift to compensate him for the delay.

All of the above cases are permitted if the borrower is a corporation[65] ע"פ דברי האגרות משה הנזכר לעיל . This means that in cases 1 & 2, it is permitted if the buyer is a corporation, and in cases 3 & 4, it is permitted if the seller is a corporation.

D. Saah B’saah

It is forbidden to lend items which will be used up with intention to back the same item later, a prohibition known as saah b’saah[66] קסב,א. וע' ט"ז שם התיר אם עושה דרך מקח וממכר, ובינת אדם (סי' ז) חולק עליו שהרי מקח לא הוי אלא בכסף אבל חפץ בחפץ מיקרי חליפין, וכיון שעכשיו אין לו, אין כאן חליפין שהרי הוא דבר שאינו ברשותו (lit. “a measure for a measure”). This is prohibited because the item may increase in value in the interim, meaning that the repayment for the loan was more valuable than the original loan.

There are two[67] ויש עוד קולא, דמותר ללוות דברים שהמחיר שלהם משתנה רק דבר מועט ולא קפדו בני אדם אהדדי (רמ"א קסב, א). ולא כתבתי זה בפנים, כי נראה דכל מה שמותר מטעם זה, כבר הותר מטעם הראשון שכתבתי. important exceptions where lending saah b’saah is permitted:

1.     One is permitted to borrow an object which is readily available in many stores at a similar price[68] ר"ל שיש לו שער קבוע בשוק, כ"כ שו"ע קסב,ג. ושם משמע שצריך שהשער ידוע לשניהם, אבל בש"ך כ' דסגי אם ידוע שיצא השער אע"פ שלא ידוע להם, כדעת הרא"ש. וע' רע"א in this manner[69] קסב, ג. אם בשעת הלואה התנה שאם יזלו החיטים ישלם לו דמים כשער של עכשיו, אסור (רמ"א קסב,ב).

ואסור רק מדרבנן, אפי' נתייקרו בחטים בינתיים, כיון שאין הרבית קצוצה (?). . For example, one may borrow eggs[70] ואם לוה ו' ביצים מחבירו, ונמצא דם באחד מהם, שמעתי מהר"י רייזמאן שיכול לשלם לו ו' ביצים ואין בזה משום רבית, כיון שהמחיר בחנות שוה לכולם, בין יש בו דם או אין בו דם, וכיון שמשלם לו השוויות שלוה ממנו, לא הוי רבית. ועפ"ז נ"ל, שאם לוה מחבירו כרטיס הגרלה - lottery ticket, יכול לשלם לחבירו כרטיס, ואפי' אם נמצא שבמה ששילם לחבירו זכה ליותר ממה שהלווה זכה, אין בזה משום רבית, כיון שהכרטיס שוה אותו מחיר, בין אם זוכה או לא. , flour, and most kinds of fruit in this manner.

2.     One may borrow an item if he has some of that item, even a small amount of it, and informs the lender of such[71] קסב, ב. כיון דהוי כאילו הקנה לו עכשיו (ט"ז שם). . For example, if one needs mango for a fruit salad, and he has one, he may borrow from a neighbor as many as he wants. If the borrower does not have any mangoes, the lender may first sell him one, intending to pay money for it, and then he may borrow as many as he wants[72] קסב, ב. .

Even when borrowing readily available products (or items permitted under the aforementioned rules), one may not agree to pay back a different item which is worth the same amount as what was borrowed[73] קסב, ה. ובדרך ממכר, מותר, ע' שו"ע הגר"ז (הל' רבית סע' כט-ל). . One may not return the item in a different city or location where the item is significantly more expensive[74] קסב, ה . One also may not return more of the item he borrowed[75] רמ"א קסב,ה . One may not make a condition that the borrower may not pay until a certain time[76] רמ"א (קסב, ג) .

One may not borrow exotic or out-of-season fruits (whose price may vary widely from store to store) to repay the same amount later, as the price of these items may fluctuate widely. Other items which are subject to this prohibition are foreign currency and commodities (such as gold). Most other items are permitted to lend in this manner.

One who borrowed a mostly full bottle of ketchup may not return a full one, or return a name-brand instead of an off-brand. However, between neighbors who do not mind giving one another small gifts, the borrower may return more than was borrowed, if the discrepancy in price is minor, and he is doing so to save himself the effort of returning the exact amount, not to thank the lender[77] כן משמע במנחת יצחק (ח"ט סי' פח), וע"ש דדוקא כשאין להתוספת שום חשיבות, לא ללווה ולא למלוה.

ולא הבאנו ההיתר שתלמידי חכמים יכולים ללוות זה לזה ולשלם יותר (שו"ע קס, יז?), וע' ברכי יוסף (שם) דדוקא מותר ליחידים הכשרים. אבל גר"א משמע דההיתר הוא לכל בני חבורה שאין מקפידים זה על זה. וע' ב"י שם משמע שההיתר הוא שנותנים לזה דרך כבוד, וצ"ע. .

One who borrows foreign currency should always state that he is borrowing x number of the local currency, paid in foreign currency, and he intends to pay back that same amount of local currency. If one borrowed out-of-season fruits intending to return the same amount, and they increased in value, he should instead pay the monetary value of the original fruits[78] קסב, א . If they decreased in value, he should pay the original fruits[79] קסב, א. ואסור לשלם המעות כשעת ההלואה, שאם יעשה כן הוי רבית (פ"ת שם בשם בית אפרים, וע"ש (יו"ד סי' מג) טעמו, ובמחנה אפרים נסתפק אם מותר לשלם לו מעות כשעת הלואה. .

E. Additional Ribis Prohibitions in Business

1. Ribis b’haskara (Rentals which are Ribbis Violations). Most rentals are performed with the assumption that the item will be returned as is. According to most opinions, this type of rental is permitted in all cases[80] לדעה זו, אין לאסור אלא בצאן ברזל כיון ששמין החפץ ואינו יכול להחזירו בעין אם נפחת . However, according to some, if it is an object which does not decrease in value due to normal use (such as jewelry), it may not be rented if the renter accepts all responsibility for the object even if it is destroyed or lost b’oness (in a way which is impossible to prevent). This Issur is known as Ribis B’haskara, as the rental is considered a “loan”, because the item returned will be worth the same amount as when it was lent, and the rental payment is the “interest”[81] ע' ב"י (ס' קעו סע' ג) מחלקת אם רבית בהשכרה מותר כל זמן שיכול להחזיר החפץ בעין או אם הוא אסור אם נתחייב באונסים בדבר שאין לו פחת (כלי כסף וזהב וכדומה), וע' רמ"א (קעו,ג). וחכ"א (קלו,ז) לא הכריע .

If one wants to rent any item with the option to return the monetary value instead of the item, a Rav should be consulted.

2. Performing Extra Labor. One may not perform work for his friend in exchange for his friend performing work for him in the future which is significantly harder or more expensive[82] קס,ט. וע' אג"מ (הל' רבית הערה יט) דלדעת חוו"ד בכל חוב שהוא משום מכר ושכירות הוא רק רבית דרבנן, והאג"מ חולק, דעשיית מלאכה על פסיקת מלאכה אחרת שהוא ודאי יותר קשה הוי רבית דאורייתא, ואם הוא אותו מלאכה או אינו ודאי יותר קשה, אסור דרבנן. . However, it is permitted if the harder work is performed first or if it is done without a condition to be repaid[83] ע' רמ"א (או"ח קע,יג) ומ"ב שם, דמותר לומר לחבירו אכול עמי ואאכול עמך כיון שאינו אומר דרך חוב . For example, one may not babysit a neighbor’s child in exchange for the neighbor babysitting three children the following day. One may not offer to mow his friend’s lawn if the friend will prepare his tax returns (but if the value of the two activities is roughly equal, it is permitted).

3. Returning An Item After Usage. A Jewish storeowner may not refund the full value for an item if it is returned after it was used, because the usage is like Ribbis[84] קעד,א. וע' סמ"ע (חו"מ רלב,לג) כ' שאם החזיר הקרקע אז הפירות בידו הוו גזל, ודלא כע"ש כ' שאסור משום רבית, וע' רש"י (ב"מ קיג,ב) כ' לענין השתמשות במטלטלין שהוא רבית.

אמנם, שמעתי סברא בזה מהר' נפתלי קליין, דדבר שאין אנשים מחשיבים ההשתמשות בו לזמן מועט כהנאה, כגון בגדים, מסתבר דלא נחשב רבית כשמחזירו אחר ההשתמשות. . It is permitted, however, to purchase back the item from the customer for the full price paid for it[85] דבכה"ג ליכא איסור רבית, כ"כ הט"ז (קעד, ה) וחוו"ד (סק"א). . A storeowner who wants to avoid problems of Ribbis should post a sign which states, “Return Policy: We will purchase any item back from you for the full purchase value if returned within 30 days”.

F. Issues When Lending Money

A lender may not ask the borrower to pay or perform a favor for a third party on his behalf[86] קס, יד. והוא רבית קצוצה (שם, וע' ב"י), כיון שהוא שוה כסף, והוי כאילו המלוה קיבל הכסף, מדין ערב. [אמנם, משמע ברמב"ם (?) דהוי רק רבית דברים, ואפשר טעמו, דלא הוי כאילו קיבל הכסף בשבילו אלא בציור שאמר בפירוש דהוי כאילו מקבלו בעצמו, כגון בכסף קדושין או בערב על הלואה, אבל בסתם לא אמרינן הוי כאילו קיבל כסף, ואסור רק משום שהמלוה נהנה עי"ז.] . A borrower may not make a payment to a third party (such as the shul which the lender davens at) to thank him for the loan.

Any loan in which the borrower is a corporation is not subject to ribbis[87] אג"מ (יו"ד ג,מא) וטעמו, כיון שלא נעשה שעבוד על שום איש לפרוע החוב, אם אין שעבוד הגוף אין חוב, ואם אין חוב אין רבית. משא"כ אם המלוה הוי קארפאריישאן, אבל הלווה הוא איש פרטי, הרי נעשה בזה שעבוד הגוף ויש בזה שפיר איסור רבית. . One may invest in a corporation which lends money with ribis[88] אג"מ אה"ע א' סי' ז', והטעם, {כיון שאינו שותף בהבנק כמו שותף רגיל, כיון שאינו יכול להחליט שום דבר במסחר הבנק, ואע"פ שהוא יכול לבחור ה"בורד אב שערהולדערס", הוא רק פטומי מילי, וכולם יודעים שכיון שאין לו רק חלק קטן ובטל במיעוטו, אין בחירתו כלום} , but one should not borrow from a credit union[89] כבר יצא קול קורא בשם כמה רבנים שאסרו בזה.

[קרעדיט יוניאן הוי שותפות בין הרבה אנשים, והוא פארטנרשיפ ולא קארפאריישאן. ואע"פ שהוא כבנק, שהמעמבערס נותנים לו כסף ולווים ממנו כסף, הוא משונה מבנק כיון שהבעלים של הקרעדיט יוניאן הם המעמבערס, ואין לו שערהולדערס. וסברת המתירים, דכל הסברות של האג"מ שייכים גם לזה, דהא כתב שקארפאריישאן אינו שותפות כיון שאין להשערהולדערס זכות בהנהלת המסחר, ואע"פ שיש בחירות, זה רק פטומי מילי, אבל באמת כיון שיש לכל אחד חלק כל כך קטן, אינו נחשב לדעה כלל בהנהלת המסחר. וזה גם שייך בקרעדיט יוניאן, דהא יש מיליון מעמבערס או יותר, והוא כמו שערס. (אע"פ שכתב שאין להשערהולדערס חלק כיון שבאמת יש קצת מהשערהולדערס שיש להם חלק גדול והם באמת בעלי המסחר והשאר אינם שותפים, וגם משמע שכיון שהבעלים שהתחילו המסחר משאירים לעצמם החלק הכי גדול מה-שערס, אי אפשר שזה עיקר סברתו, דהא יש הרבה קארפאריישאנס שאינם שייכים להני סברות, ואעפ"כ לא ראינו מי שמחמיר בזה.) וגם, בודאי מותר להלוות ממון להקרעדיט יוניאן, דכיון שאין החיוב לשלם מונח על שום אדם פרטי, מותר כמ"ש לענין הלוואות לקארפאריישאנס ב??. וגם יש עוד סברא להתיר, דהא בקרעדיט יוניאן אפשר שלא נקרא כלל שיש להמעמבערס בעלות כלל. למשל, אם בתחילה היו 10 מעמשערס, והמסחר שוה 1000$, ואח"כ נתוסף עוד מעמבערס ויש עכשיו 100 מעמבערס, הרי נתמעט החלק מכל אחד מהעשרה ראשונים מ-100$ ל-10$. ואפשר, שאם בלי שום הורדה בשוויות המסחר, יכולים להוריד שוויות של חלק שלו בהמסחר, יש לדון שאין לו "בעלות" אמיתי במסחר. א"כ, אפי' בלי מ"ש האג"מ שהתיר בקארפאריישאנס כיון שאין לו "שותפות", כל זה מיירי אם יש לו בעלות, אבל אם אין לו בעלות כלל, אפשר שיש להתיר בלי זה. שוב שמעתי שטעם האוסרים, כיון שבקרעדיט יוניאן בכל שוים, אי אפשר לומר שיש דבר שאין לו בעלים, ולכן מוכרחים לומר שכל אחד הוי בעל, משא"כ בקארפאיישאן הרבה פעמים יש כמה שערהאלדערס שיש להם חלק גדול, והם הבעלים והשאר אינם נחשבים כלום.]  .

It is preferable not to give ribis devarim to one who lends with ribis utilizing a heter iska, or to a “lender” in a business transaction[90] ברית יהודה (פ"י סע' ד) בשם יש אומרים, ע' בהערה שם מחלקת בציורים אלו. . For example, if one prepays for an item, the seller should not praise the buyer to his face.

If one takes an object as collateral for a loan, he may not use it because it looks like Ribbis. However, if using it would barely decrease its value, one may lend it to others and deduct from the loan the amount of benefit that was received[91] חו"מ עב,א .

One may not lend a non-Jew’s money to other Jews with ribis. This is because it appears that he is lending his own money[92] קסח-ט, כב . However, if it is well-known that he lends the non-Jew’s money, or he does this for a living, like a Jewish mortgage broker working in a non-Jewish bank, it is permitted[93] קסח-ט, כד, וש"ך שם. ומותר אע"פ שהישראל מקבל חלק מהרבית בשכרו (סע' ד). .

If one sent his friend a gift, not intending to borrow money from him, he may later ask for a loan, and this is not considered ribis mukdemes[94] רדב"ז (?) .

If one received a gift from an acquaintance, and subsequently the sender asked him for a loan, he should return the gift first, and then he may lend him[95] ?ברית יהודה . Alternatively, if he refuses to lend him money, ribis mukdemes has not been violated, as receiving the gift is only prohibited if he ends up lending him.

One may not borrow a foreign currency to pay back the same amount in the same currency, because it is considered a “commodity”, and any fluctuation would be ribbis. For example, in America, one may not borrow British pounds to pay it back in pounds, but one may borrow x amount of dollars which is being paid in the form of pounds, and then pay back the equivalent amount in dollars or pounds. In Israel, one may borrow dollars because it is considered a standard currency used in transactions[96] אג"מ (יו"ד ג, לז). וכנראה יש להקל בצירוף מ"ש בשו"ת שבט הלוי (ג, קט) דאפי' נידון שלדולר יש דין פרי ולא מטבע, בכל אופן מותר כיון שיש לו שער קבוע בכל יום, ושכיחי הסחורה. ואע"פ שהאג"מ כתבו לפני הרבה שנים כשהיה אינפלציא הרבה באר"י, במשנת רבית (פ"ו) הביא בשם הגרי"ש אלישיב דגם היום דנין דולרים כמטבע. .

If one borrowed shekels in Israel, and wants to repay the loan in America, a Rav must be consulted[97] ? .

One may not pay interest to close relatives, even to one who would be willing to forgive the entire loan[98] ע' שו"ע (קס, ח). ולבניו הקטנים, כגון אם אומר לבנו, "תן קצת מן העוגיות שלך אל אחותך ואני אתן לך עוד הרבה כשאנו מגיעים הביתה", אין בזה משום רבית, כיון שהקטן לא קנה מאכלו כלל והכל של אביו, כן שמעתי מהרה"ג יהושע קרופניא. .

If one is unsure how much money he borrowed, he may pay back the highest amount he thinks he may have borrowed. This is because he is paying back in order to make sure he is fulfilling his obligation, and is not paying it as interest[99] מנחת יצחק (ח"ט סי' פח) ע"פ אבני נזר (חו"מ סי' כג) .

One may not benefit a lender, even in offering a simple “thank you”[100] שו"ע הרב (הל' רבית סע' ט), ואג"מ (יו"ד א, פ). אמנם, נ"ל שהגבאי של גמ"ח יכול לומר תודה, כיון שאינו הלווה אלא הגזבר. וע' מנח"ש (ח"א סי' כז אות א) מתיר לומר "תודה", שלא יהא כופר בטובה שעשה לו המלוה, אבל לא "תזכו למצוות", שהוא ברכה ממש. . One may not praise him to his face[101] שו"ע הרב (רבית סע' ט) , or recommend his business to others[102] ? . However, any normal benefit which one would extend to him regardless of the loan may still be given, but one may not benefit the lender publicly because it looks to others like ribis[103] ? . For example, a borrower may not shop at the lender’s store, unless he normally shops there[104] קס, כג, ורמ"א שם. וע' ט"ז (ס"ק כב) הקשה ממ"ש שו"ע לקמן (קעב, ד), הממשכן שדה לחבירו ואמר לו המלוה לכשתמכור שדה זו לא תמכרנה אלא לי אבל תמכרנה לי בשויה, מותר, וסיים בצ"ע. (ואע"פ דמשמע שם דדעתו להקל, אבל לקמן (רכא, מד) סתם כדעת השו"ע דאסור.) וע' חוות דעת (ביאורים ס"ק יז) תי' דשם מיירי שנתן לו הדמים בתנאי מכירה שאם ירצה למוכרם יהיה השדה שלו במכירה מעכשיו. ונקה"כ (שם) תי' באופן אחר. . A borrower may not offer the lender to use his house for Shabbos, or purchase him an aliyah in shul, even if they are friends who normally do favors for each other[105] שו"ע הרב (רבית סע' יא). אמנם אם הלווה הוא גבאי בית הכנסת, מותר לכבדו בעליה לתורה, כיון שאינו נותנו משלו (??ברית יהודה, עיקרי דינים, פ"י ס"ק קד??). . However, if he usually does this particular favor, it is permitted, even though it is a public benefit which all can see[106] ש"ך (קסו, א) בשם מהרש"ל .

A interest-free loan fund (gemach) may not demand that its members lend money to the gemach before being allowed to borrow[107] ע' רמ"א קס,ט מחלקת אם מותר אם אינו מלוה לו לזמן יותר ארוך ממה שהלוהו (unless they make a Heter Iska).

Two partners in a business may not take out a loan together. This is because each is essentially acting as a guarantor on the other one’s half, which is prohibited. If partners took out a loan together, a Rav should be consulted.

If one already took a loan or entered a business deal which involves ribis payments, the principle may be paid, but the ribis may not be paid[108] קסא, יא.

אמנם, אם נעשה ערב לחבירו, ע' ט"ז (קע, ה) ונקה"כ, דלדעת הט"ז מה שקיבל על עצמו להיות ערב היה איסור, ולדעת נקה"כ אין שום איסור עד שכבר נתחייב הערב לשלם, ולכן אם כבר נעשה ערב, אין איסור לשלם ההלואה, ובלבד שיזהר שלא ישלם מאוחר עד שהם יתבעו מן הערב. . If one paid interest (or benefitted the lender in a prohibited manner), but has not yet paid the principal in full, a Rav should be consulted to avoid a ribis violation[109] ע' אג"מ (?) דכיון שלא שילם הקרן עדיין, הרי כל מה ששילם הוא בעד הקרן ולא הרבית, וצריך לנכות מהקרן כפי השיעור ששילם. ואח"כ, צריך לפרוע מה שנשאר מהחוב, ואח"כ יעשו עוד הלואה עם היתר עיסקא. ואם אין להלווה כסף לשלם כל ההלואה עכשיו, יכול להקנות לו equity מתוך ביתו (אם יש לו equity כשיעור ההלואה), ויעשו שאלת חכם לעשות קנין המועיל לזה. (ורעק"א חולק על זה)

ונסתפקתי אם כבר שילם לו רבית דברים, כגון אם אמר הרבה שבחים אל אמו של המלוה, אם צריך לנכות שיווי הכספי של מה שאמר או לא, וצ"ע.

ע' דרכ"ת (?) נסתפק בזה אם כבר למד עם בן המלוה, אם עדיף לעבור על איסור רבית או על מה שחייב ללמד תורה בחנם, ומסיק כדכתבנו בפנים.

ובענין אם דר בחצירו כבר, ע' שו"ע (?) . If the recipient does not want to forgo the ribis payment, a Rav should be consulted[110] שמעתי עצה בזה מהרה"ג ישראל רייזמאן, ע"פ דברי שו"ע (קס, יג), שהרב ישאל הלווה אם יש לו חבר שמזומן לשלם הרבית בשבילו, ואם יש לו חבר כזה, הרב ישאל החבר לשלם מעות אל המלוה ולומר לו שהוא בשביל הרבית, ואינו יכול לומר אל החבר שהלווה בודאי ישלם לו הרבית אחר כך. ואחר שהחבר כבר שילם הרבית בשבילו, הרב יכול לומר אל הלווה מה שקרה, ושיכול לשלם אל החבר דמי הרבית. ובכל זאת, אסור להלווה לומר אל החבר שהוא רוצה שישלם הרבית בשבילו, ואסור לו לומר אל המלוה שיש לו חבר פלוני שישלם בשבילו. וגם אסור להחבר לומר, כל זמן שאינו משלם לך פלוני המעות שהלוית, אני משלם לך כך וכך לכל חודש, שאם עושה כן הוי איסור גמור. .

If the loan was already paid back and the lender accepted ribis d’oraysa, he must return the Ribis[111] קסא, ה. ופחות משוה פרוטה אינה יוצאה בדיינים (סע' א). והרמב"ן (שכחת העשין מצ' יז) מנה החזרת הרבית למצוה, והרמב"ם לא מנאו, ע' מגילת אסתר הסביר טעמו של רמב"ם שהיא נכללת במצות השבת גזילה. וע' שערי תשובה (שער ג, כה) שהחזרת רבית הוא קיום מצוה של וחי אחיך עמך.

ולדעת הרמב"ם, מחילה מהני ברבית, ואפשר משום שהוא כהחזרת גזילה שמחילה מהני בו, אבל לשאר פוסקים דלא מהני מחילה ברבית, אפשר טעמם משום שהוא מצוה מיוחדת ואינו כגזל. if the borrower asks for it[112] ט"ז (חושן משפט ט, א, וכ"כ ביו"ד קסא, ג) בשם רש"י, וכ"כ פ"ת בשם הרבה אחרונים. ודלא כסמ"ע כ' שצריך להחזירו אפי' בלא תביעה. ואפשר י"ל דמחלקת זו תלוי במחלקת הנ"ל אם החזרה הוא חלק מהשבת גזל, דמה שדרש בגמ' ב"מ (סב.) מוחי אחיך עמך שצריך להחזירו, האם הוא מורה שכל המצוה הוא ליתן חיות אל הנגזל ע"י החזרה, ואם לא תבעו אז ודאי אינו מפריעו ואין בו מצוה להשיבו כיון שאינו נותן לו חיות, והיינו דעת הט"ז שהוא כר' יונה בשערי תשובה. או, שהגמ' מרבה שגם זה נכלל בהשבת גזילה אבל אינו תלוי במה שהוא נותן לו חיותו, וחייב להחזירו אפי' בלא תביעה, והסמ"ע הוא כדעת הרמב"ם.

וע' ריטב"א בקידושין (ו:), וז"ל, דמעות דרבית שפרעם לוה למלוה קנינהו לגמרי וממון גמור הם לו אלא שיש עליו חובה להחזירו ובית דין מוציאין ממנו, ואם מת אין בניו חייבין להחזיר אלא בדבר מסויים מפני כבוד אביהם, עכ"ל. והו"ד אבנ"ז (חו"מ סי' כג). ועפמ"ש, דעתם כהרמב"ן.

וגם יש לתלות בזה נידון אחרת, שהרמב"ם סידר הלכות רבית בספר משפטים, והטור סידרו ביורה דעה, שהוא דיני איסור והיתר ולא מיירי בממונות. ועפמ"ש, הרמב"ם לשיטתו, שהשבת רבית הוא ממה שיש בידו ממון חבירו, והוא נידון ככל דיני משפטים. אמנם הטור התייחס אליו כמו איסור, והוא כהריטב"א, דמצד ממונות אינו חייב להחזירו. . If one transgressed paying “early” or “late” Ribis there is no obligation to return it, but other moneys paid as ribis d’rabanan (such as avak ribis or b’derech mekach umemkar) should be returned[113] קסא,ב ורמ"א שם. ואם תפס לוה משל מלוה, אין מוציאים מידו (סע' ג) .

G. Other Common Issues

If a merchant has policies which seem to violate ribis prohibitions, one should find out if the proprietor has a heter iska klali, as if he does not, it may be prohibited to buy from him.

One may lend out commonly available items which will be repaid in the same amount, despite price fluctuations. However, the borrower may not give back an added gift, e.g., if one borrowed five eggs, he may not pay back six. He also may not pay back the same value in a different item (e.g., to return flour instead of eggs)[114] רמ"א קסב,ה . Therefore, when lending a small item[115] וצ"ע אם אסור להלוות חפצים בלי עדים כמו שאסור להלוות מעות (ע' חו"מ סי' ע), ומשמע בפוסקים דרק במעות שייך האיסור דלפני עור ולא בשאר הלוואות, וצ"ע. , it is recommended to simply give it as an outright gift without conditions, and then the recipient is permitted to give back a gift of any amount.

One may not have a two-tier price system for an item, with a higher price for those who pay later. One may not add an extra gift for those who pay in cash instead of paying via credit card. However, if the higher price reflects an actual cost to the seller, such as the cost of having to pay taxes on it, it is permitted (although it is reprehensible to avoid taxes).

A seller who wants to estimate demand in order to buy in bulk, is permitted to give a discount to those who prepay, if the credit cards will not be charged until the time when the item is sent to the customer (as there is no “loan” unless it is charged in advance, and even if one paid cash in advance, the discount is not due to the “loan”).

One may not sign a contract (with a Jew) which involves a late fee, e.g., for lateness in paying rent. However, if it is a one-time[116] ר"ל שיש רק קנס אחד לכל חודש. אבל מותר לעשות שטר שעל כל חודש של שכירות שהוא מאוחר, יהיה קנס אחד. late fee which does not increase with time, it is permitted.

A grocery may not charge a fee to those who pay on credit[117] אמנם, נראה שאם הוא רק קצת, מותר, דהוי שילום בעד הטירחא והזמן כדי לעשות החשבון. . However, one is permitted to only offer credit to customers who buy at least a certain amount of items, as there is an inconvenience to record-keeping who owes credit, and he has the right to reserve that for only certain customers[118] כן שמעתי מהרה"ג ישראל רייזמאן. .

One may not charge customers more if they pay via credit card, because this is a “loan” extended by the credit card company to the customer which he is paying ribis on. However, it is permitted to charge a fee to cover the cost of credit card processing. Still, one should refrain from buying with a credit card from these companies, as the added charge for credit purchases usually exceeds the actual cost of processing.

If one asks his friend to lay out money to buy an item for him, he should not pay extra money as a gift when paying him back, or even give him money and say “keep the change”[119] ע' רמ"א (קס, ד) כ' דמותר ליתן לו יותר. וע' ש"ך (סק"ד) דכיון שהיו המעות בידו דרך מכר, לא נראה כרבית. אבל החוו"ד (ביאורים סק"ב) חולק, דלכתחלה אסור ליתן לו יותר, אלא שאם כבר קיבל המעות, אין צריך להחזיר. ועוד יש להחמיר, דאע"פ שהש"ך (שם) משמע דמותר ליתן לו מעות, אבל רעק"א (הגהות שם) כ' דרק מותר ליתן לו יותר פירות, ולא יותר ממון.

ויש ב' סברות להתיר בזה, ראשון, אם סתם דעת אנשים שאין השליח קונה מן החנות בשביל המשלח, אלא שהשליח קונה לעצמו ואח"כ הוא מוכר אל המשלח, הרי אין כאן הלואה כלל ואין שייך איסור רבית. (ונראה דזה תלוי בחפץ שקנה בשבילו, כגון, אם אמר לו שיקנה איזה חפץ שאין השליח צריך לו כלל, נראה יותר דבשעת קנייה הוי כבר ברשות המשלח, כמבואר בשו"ע חו"מ קפב, א, אבל אם אמר המשלח "אתה קונה כבר מי סודה, תקנה עוד בקבוק בשבילי", נראה שאין דעת השליח לקנות דוקא בשביל המשלח, ואפי' אם השליח רוצה לשתות הבקבוק הנוסף, לא הוי גזלן.) אבל הר' משה פרידמן הקשה על זה דעכ"פ הרי המשלח נתחייב לשלם לו משום ערבות, כיון שהוציא ממון על פיו, ולכן יש הלואה אפי' אם לא קנה המשלח.

ויש סברא אחרת להתיר, אם הוא סכום קטן שאין הדרך להקפיד על זה (או שנותן לו יותר כיון שאינו רוצה למצוא מטבעות ויותר נוח לו ליתן לו דולרים), ע' מנחת יצחק שהבאנו לעיל.  . However, it is permitted if he specifies that it is for a delivery charge[120] ט"ז קעג, כו .

If one lends someone a car, he may give the lender a gift when he returns it, such as filling the gas tank. This is because an object which one expects to be returned is, halachically, a “rental” rather than a “loan”, and therefore any amount of rental fees may be paid[121] ע' ב"י (ר"ס קסא) בשם רא"ש .

The practice of offering a 2% discount if payment is made within 10 days, known at 2-10 net 30, requires a Heter Iska.

If two people swap vacation houses, so each uses the house of the other, the one whose house is more expensive may not be used second, as this would constitute ribis[122] אמנם, צ"ע אם השני התחיל להשתמש בו קודם שנגמר הראשון, דאין שכירות אלא לבסוף, ולא הוי הלואה. .

One may not return an item, such as a vacuum cleaner, purchased from a Jewish store if one used it in the interim (unless the store has obviated this prohibition; see above). If it is unknown if the owner is Jewish, such as if the item was purchased from an Amazon seller, one is permitted to return it, as most sellers are non-Jewish[123] {ולא מיקרי קבוע, כן שמעתי בשם הגר"ד פיינשטיין. ואפי' אם הוי קבוע, קבוע הוי כמחצה על מחצה, וברבית בדרבנן ספיקו לקולא, כמו שכתבתי בהל' קבוע (בשם ערה"ש)} .

One is permitted to sell a third-party’s postdated check which is in his possession at a discount, provided that the seller does not accept responsibility for any failure to pay which is the fault of the bank (e.g., bank failure). The seller may even guarantee that he will cover the check if it bounces (as this failure is the fault of the original issuer of the debt, not the bank)[124] קעג, ד. וע' מנחת יצחק (?) דה"ה טשעקים שלנו. . However, one may not sell his own postdated check at a discount[125] ? פשוט .

Other cases which may entail ribis prohibitions include, but are not limited to:

A)    If one purchases a house and continues to live there after closing until a payment arrangement has been agreed upon

B)    Business partnerships

C)   Money managers or stockbrokers (whether they are working for Jewish-owned or non-Jewish-owned firms)

D)   Taking out a mortgage from a Jewish-owned bank, or through a Jewish loan broker

E)    Buying stock on margin through a Jewish-owned brokerage

F)    Borrowing a credit card from another Jew

G)   Taking out a loan from a bank in order to lend the money to another Jew (e.g., parents taking out Parent PLUS loan to pay their child’s college tuition)

H)   Acting as a contract lawyer for a Jewish company (see earlier)

I)      Co-signing on a Jew’s loan

J)     Lending with a heter iska but charging lending fees which were not allowed under the iska contract as written

K)    Borrowing money in one country and repaying it in another[126] נ"ל דיש ב' ציורים בזה: אם התנה מתחלה לשלם במדינה הב', ואם לא התנה.

אם התנה לשלם במדינה אחרת, למשל, המלוה 400 שקל באר"י ע"מ לשלם דולרים באמעריקא, הרי ההתחייבות היתה בדולרים, אלא ששילם לו השויות של הדולרים בצורה של שקלים, ונמצא שיש בזה משום סאה בסאה, וצריך שיהיה לו דולר אחד בשעת ההלואה, וכשבא לשלם, צריך לשלם כפי שויות השקלים כפי שעת הלואה.

אם לא התנה לשלם במדינה אחרת, אבל לוה שקלים באר"י, וכשבא לשלם הרי שניהם נמצאים באמעריקא, הרי ההתחייבות היה בשקלים, וצריך לשלם דולרים כשויות השקלים בשעת הפרעון.